הבלוג שלי

פגשתי השבוע זוג מכרים שלא ראיתי מזה זמן רב, כבר כמה שנים טובות. יצא לנו לשוחח רק מספר דקות, והם שיתפו אותי בתסכול עמוק שהם חשים מהמקום בו הם נמצאים בחייהם מבחינת התעסוקה.

התחושה שהם תארו היא שמצד אחד ברור להם כי מגיע להם יותר, וכי הם יכולים יותר. אבל מצד שני, ישנו פחד משתק – פחד מלהפסיד את מקור הפרנסה, פחד כלכלי, פחד מללכת לכיוון שאינו נודע.

וכך עם הפחד הזה, הם נשארים באותה נקודה, והתסכול רק הולך וגדל.

מאד עניין אותם להבין כיצד אני עשיתי את השינוי שלי, כיצד עזבתי מקום עבודה כה "בטוח" לכאורה, ויצאתי לכיוון שאינו מובטח. ללא בטחון כלכלי, וללא בטחון שמה שאעשה אכן יצליח. "ומה אם זה לא יצליח?" היתה שאלה שחזרה על עצמה לא מעט במהלך השיחה.

במהלך השיחה עלה בברור הפער בין המקום בו המחשבות שלהם נמצאות לגבי מה אפשרי עבורם, ובין המקום שבו הם רוצים להיות… וניסיתי לתת להם איזה שהוא כיוון ראשוני שיצור אצלם תחילתו של תהליך שאני קורא לו "שינוי תודעתי".

כדי להבין מה הוא שינוי תודעתי, חשוב קודם כל להבין מספר דברים בסיסיים לגבי מקומנו בעולם הזה. למרות שחלק מאיתנו (ואני הייתי בקבוצה הזו) מאמינים שאנו יודעים הכל, האמת היא שאנו לא יודעים הרבה… למעשה מכל הידע שקיים בעולם, אנו יודעים מעט מאד. אנו גם יודעים מעט מאד מה הם הדברים שאנו לא יודעים – כלומר, אני יודע שאני לא יודע לדבר סינית…

אבל, ישנו חלק עצום ונכבד שהוא משמעותי ביותר עבורנו – וזה כל מה שאנו לא יודעים, ושאנחנו אפילו לא יודעים – שאנחנו לא יודעים אותו. וזה תחום ה"עיוורון" שלנו.

ואיך הדברים מתקשרים?

בצורה הבאה: כל חיינו אנו משיגים תוצאות מסויימות. התוצאות האלו הן פועל יוצא של פעולות שאנו עושים. הפעולות שלנו מתבססות על מערכת של אמונות וידע שאנו מחזיקים. חלק נכבד והאמונות והידע הזה נרכש אצלנו עוד כשהיינו קטנים – קיבלנו אותו מהורינו, מורינו ומהסביבה שלנו. וכל עוד אנו ממשיכים ללכת באותה הדרך המסויימת, על פי אותו ידע, אנו נמשיך לפעול באותה הצורה. ובאופן "מפתיע" לכאורה, נמשיך לקבל את אותן התוצאות.

וכאן המקום של השינוי התודעתי – כדי ליצור שינוי בתוצאות שלנו, אנו חייבים להפתח לידע חדש. כדי להגיע למקומות חדשים ולתוצאות חדשות אנו חייבים להתחיל לפעול בצורה חדשה. העקרון כאן הוא מאד פשוט:

"אם אני לא מקבל את התוצאות שאני רוצה (בכל תחום) בחיי,
המשמעות היא שחסר לי ידע מסויים כיצד לפעול!"
 
וכאן זה נהיה מעניין, כי במקרים רבים, גם אם אנו מבינים שחסר לנו ידע, אנו לא יודעים איזה ידע חסר לנו, ואין לנו גם מושג איפה להשיג את הידע הזה.

ולכן, תהליך של שינוי תודעתי, הוא כל כך חשוב: כי כאשר אנו מתחילים להפתח לרעיון שישנם דברים שאנו לא מכירים, שישנו ידע שעדיין לא נחשפנו אליו, ושישנן דרכי פעולה חדשות וזמינות עבורנו, אז מתחיל השינוי לקרות.

מה שהמלצתי לזוג שפגשתי, הוא להתחיל עם "עבודה" מנטאלית, להתחיל ולהפתח לידע חדש. להתחיל לבחון את מערכת האמונות שלהם. אחד הנושאים הכואבים שעלה בשיחה איתם היה הנושא הכלכלי. כסף הוא נושא טעון אצל מרבית האנשים, מערכת האמונות שלנו לגבי כסף היא מאד מוצקה. ובדרך כלל, גם זה התחום שקשה יחסית לשנות בו אמונות.

המלצתי להם לעשות שני דברים בתור התחלה: להתחיל ולקרוא את הספר "אבא עשיר, אבא עני" של רוברט קיוסאקי. זה לא בגלל שאני חושב שזה הספר הכי טוב בעולם לגבי כסף, אבל זה הספר הכי טוב שאני נתקלתי בו, שבצורה פשוטה, מפרק את האמונות הקיימות אצלנו בנוגע לכסף ופותח אותנו לרעיונות חדשים בתחום.

זה הספר שהתחיל גם אצלי את תהליך השינוי, השינוי התודעתי שעברתי אחר כך היה עצום, כי לאחר שסיימתי את הספר הזה, הבנתי שאני לא יודע הכל, והתעורר בי רעב עצום לידע חדש ונוסף.

הדבר השני שהמלצתי להם לעשות הוא להשתתף בסמינר "משיגי היעדים" הקרוב, כי שם הם יקבלו חשיפה עמוקה יותר לעקרונות וחוקים הקיימים בעולם שלנו, שמרבית האנשים אינם מודעים להם בנוגע לאופן שבו העולם, ואנו כבני אדם פועלים.

וככל שאנו רוכשים עוד ועוד ידע, ונחשפים לרעיונות חדשים, השינוי התודעתי הולך וגדל, ואנו מתחילים לפעול על פי מערכת אמונות חדשה, ומתחילים להשיג תוצאות חדשות.

אם אתם רוצים לשמוע עוד על המשמעות של שינוי תודעתי, ועד כמה הוא משמעותי וחשוב לתוצאות שאתם משיגים, אתם מוזמנים להשתתף בחינם בראיון מרתק שאני עומד לערוך ב-28/10/09, עם ירון בן-מנשה – אדם יוצא דופן ומרתק, לקוח ותיק שלי, שהשתתף כמעט בכל תוכניות האימון שהעברתי.

ירון ישתף אתכם בתהליך שהוא עבר, בשינוי התודעתי שהוא עובר ובלמידות והלקחים שלו מהתהליך. אני מבטיח לכם שיהיה ראיון יוצא דופן ומרתק – ואתם מוזמנים להרשם כבר היום. וכמו תמיד, אשמח להערותיכם כאן בבלוג!

שלכם,
ערן.

נ.ב. – בימים הקרובים אפרסם כאן עוד מידע חשוב ומועיל לגבי שינוי תודעתי וכיצד ניתן "להכניס" את עצמנו לתהליך שכזה. וכן, כיצד בתהליך של שנה שלמה ניתן לשנות את תמונת החיים שלנו – לחלוטין!

קודם כל חייבים לפתוח בברכת שנה טובה!

בשמי ובשם כל צוות "יוצא מהכלל" אני רוצה לאחל לכל אחד ואחת מכם, שנה נפלאה ומופלאה, של פריצות דרך, הגשמה וסיפוק בכל תחום בחייכם!

ואני מאמץ כאן משהו שכתב ידידי אמיר הרדוף בברכת השנה טובה שלו – שאין זה מספיק רק לברך, צריך גם לעשות! ומבחינתי לעשות זה לתת לכם כלים מעשיים ופרקטיים כדי שהשנה הבאה שלכם תהיה באמת שנה יוצאת דופן – ויוצאת מהכלל!

אני חושב ששנה חדשה הינה הזדמנות נפלאה לעצור רגע, לחשוב ולתכנן את השנה שתבוא.

מה אתם רוצים שיקרה בשנה הקרובה שלכם?

תחשבו כמה זמן אתם מקדישים לתכנן טיול אחד שאתם יוצאים אליו במהלך השנה, אבל האם אתם מקדישים זמן כלשהו לתכנן את כל השנה או בכלל, את החיים שלכם?

אז קחו לכם שעה שקטה, ושבו לכתוב – מה אני רוצה שיקרה בשנה הקרובה? איך אני רוצה שהשנה הזו תראה? שבו וכיתבו!

ולאלו מכם שרוצים לקחת זאת צעד אחד קדימה, אני ממליץ לכם לכתוב חזון אישי לשנה הקרובה, וגם אם כבר יש לכם חזון אישי, זהו זמן טוב לרענן אותו עכשיו!

אם טרם התנסתם בכך, אני מזמין אתכם להשתמש בחינם במיני-קורס שכתבתי במיוחד לצורך זה – לבניית חזון אישי לחיים.

בקרו באתר "יוצא מהכלל" והרשמו לקורס – חינם לגמרי!

ולמי מכם שעוסק בתחום האימון, היעוץ וההדרכה, ורוצה להפוך את השנה הקרובה שלו לשנה יוצאת דופן בתחום העסקי, מוזמן לקרוא על התוכנית החדשה שפיתחתי ביחד עם אמיר הרדוף, מנכ"ל הרדוף ליווי עסקי – "אוטוריטה". זה קורה בסוף החודש. אם אתם עוסקים בתחום הזה – זו כנראה ההשקעה הכי טובה שאתם יכולים לעשות בעסק שלכם בשנה הקרובה!

אני מאחל לכם, שנה יוצאת דופן ומוצלחת, וכמובן אשמח להערותיכם ותגובותיכם כאן!

שלכם,
ערן.

רנדי פאוש, פרופסור באוניברסיטת קארנגי מלון, העניק השראה למליוני אנשים בעולם בעת שנשא הרצאה מאלפת בשם "הנאום האחרון – להגשים את חלומות הילדות".

ב-25 ביולי 2008, רנדי נפטר לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. את הנאום האחרון שלו הוא נשא בפני כ-400 אנשים באוניברסיטה שבה לימד. הנאום האחרון שלו צולם והופץ באינטרנט, עד כה מעל שישה וחצי מליון איש צפו בו.

הוא ערך את הרצאתו ב-18 בספטמבר 2007, כחודש לאחר שנאמר לו על ידי רופאיו שנותרו לו רק כ-3 עד 6 חודשים בלבד לחיות.

בהרצאתו המאלפת, הוא מדבר על החשיבות של לחלום. ולא להפסיק לחלום. כילדים אנו כל הזמן חולמים. כמבוגרים, משום מה, אנו כבר חולמים פחות.

"אני עומד למות בקרוב, ואני בוחר לחיות בשמחה ואושר בכל יום ויום שנשאר לי"
בספרו "ההרצאה האחרונה" שפרסם בהתבסס על הרצאה זו הוא כותב כי החליט לבצע את ההרצאה הזו כדרך שלו להשאיר זכרון שלו עבור ילדיו.

מה שמיוחד בו ובהרצאה שלו היא הגישה המדהימה בה הוא נקט לנוכח המציאות שטפחה על חייו. ההרצאה שלו לא עסקה במוות, היא עסקה בחיים. ובדרכו המשעשעת ומלאת החיים הוא מדבר על ההתמודדות עם מכשולים (הקירות שאנו פוגשים נמצאים שם בשבילנו), החשיבות שבפיתוח הדמיון וההתמדה בדרך כדי להשיג את חלומותינו.

"אנחנו לא יכולים לשנות את הקלפים שיחקו לנו, אלא רק את אופן המשחק שלנו"
גם אם לפעמים אנו לא משיגים את חלומות הילדות שלנו, הדרך היא לא פחות חשובה. כדבריו: נסיון הוא מה שאתה מקבל, כשאתה לא מקבל את מה שאתה רוצה".

לאחר שרואים את ההרצאה וקוראים את הספר שכתב "ההרצאה האחרונה", קשה שלא לחשוב מהם חלומות הילדות שלכם? מה אתם עושים היום כדי לממש אותם?

כמה נקודות למחשבה מתוך דבריו:
חשוב לשים לב כיצד אנו מקבלים ביקורת, כל עוד אנו מקבלים ביקורת מאנשים זה אומר שאכפת להם מאיתנו.

כיצד אנו מתייחסים לדחייה. מה שלפעמים נראה כדחייה או מכשול – יש לכך סיבה. הקירות שבדרך הם עבורנו, הם כדי לבחון את המחוייבות שלנו לחלום שלנו. הקירות נועדו לסנן את אלו שאינם רציניים בנוגע להגשמת החלומות שלהם.

פרספקטיבה – שימו לב על מה אנו מתלוננים…

לחכות. אנשים אינם רעים מטבעם, תנו להם זמן והזדמנות והם יפתיעו אתכם לטובה.

הכירו תודה. זה פשוט ומלא עוצמה.

להתלונן ולהתבכיין – פשוט לא עוזר… אפשר לבחור איך אנו מעבירים את הזמן – בבכיינות, קורבנות ובתלונות או במשחק אמיתי על החיים.

מדוע עשיתי את הנאום – זה לא רק על כיצד להגשים את החלומות. "אם תנהיגו את חייכם בצורה נכונה, הקארמה תסתדר. החלומות יגיעו אליכם".

לצפייה בהרצאה האחרונה – הגרסה המלאה (שעה ו-16 דק')

כיצד מרגישים כשעוברים שבץ מוחי?

דר' ג'יל בולט טיילור היא מומחית בעלת שם בנוירואנטומיה (האנטומיה של מערכת העצבים). היא מתמחה בחקר המוח האנושי. מאחר והאח שלה אובחן כחולה סכיזופרניה, היא הקדישה חלק ניכר מחייה המקצועיים לחקר המוח וההפרעות המוחיות.

ב-10 בדצמבר 1996, היא התעוררה בבוקר כדי לגלות, כי באופן אירוני, היא עוברת תהליך של שבץ מוחי מסוג נדיר. דר' גי'ל חוותה חוויה מדהימה שרבים מהמדענים החוקרים את המוח היו רוצים לחוות – היכולת לחוות על עצמה את תהליך השבץ כאשר היא מרגישה כיצד היכולות המוחיות שלה נעלמות אחת אחר השניה: יכולת הדיבור, התנועה, ההבנה.

גי'ל זכרה כל דקה בתהליך שעברה.

3 שבועות אחר כך, ג'יל עברה ניתוח מוח מסובך שבסופו הוציאו קריש דם בגודל כדור גולף קטן מהאונה השמאלית במוחה.

ב-10 השנים האחרונות, ג'יל משקמת את מוחה. בגלל הפגיעה באונה השמאלית של מוחה, היכולות של האונה הימנית התחזקו ופרחו. כיום דר' ג'יל מלמדת באמצעות החוויה שעברה את היכולות המופלאות של המוח – כיצד הוא פועל,וכיצד המוח שלנו מגדיר את מי שאנחנו וכיצד אנו מתקשרים אחד לשני ולעולם כולו.

לפניכם מצגת של כ-20 דקות, בהן דר' ג'יל בולט טיילור מספרת על החוויה המדהימה שעברה ועל התובנות הייחודיות שהגיעה אליהן כתוצאה מכך. אסור לפספס!

אני מניח שכבר הספקתם לשמוע את השם סוזן בוייל. ואם עדיין לא, סביר שתשמעו על נושא זה בימים הקרובים…

סוזן, מובטלת בת 47 מסקוטלנד, השתתפה ביום שבת האחרון (11-4-09) בתחרות גילוי כשרונות בבריטניה (כמו "כוכב נולד" שלנו).

תוכלו לצפות מכאן בקטע שבו היא מופיעה ושרה:

כשהיא רק עלתה לבמה היא זכתה להרבה מבטים מזלזלים מהקהל וגם משלושת השופטים המכובדים… מבטי הזלזול והציחקוקים רק התגברו כאשר היא נשאלה שאלות כמו מה החלום שלה ולמי היא רוצה להדמות. תשובתה "איליין פייג'" (זמרת ושחקנית מצליחה) עוררה גל נוסף של צחוק וגיחוך בקהל.

אבל בשניה אחת הכל השתנה – כשהתחילה המוסיקה והיא התחילה לשיר. היא הדהימה את הקהל ואת הצופים בשירה שלה ובבת אחת הכל התהפך. היא קנתה את כל עולמה.

אם תחפשו את שמה בגוגל – Susan Boyle – תקבלו מליונים של תוצאות חיפוש – וכל זה רק 6 ימים לאחר התחרות.

אנו הרבה פעמים שומעים על סיפורי הצלחה של אנשים וחושבים שהיה להם מזל. שהם היו במקום הנכון ובזמן הנכון… כמעט אף פעם אנו לא מסתכלים על מה שהם עברו בדרך לשם. לא מזמן כשרובין שארמה ביקר בארץ הוא אמר שלקח לו 40 שנה להפוך להצלחה בין לילה… וזה בדיוק המקרה של סוזן.

היא בת 47, וכפי שהיא נראית ומדברת (לא קל להבין אותה) – אני בטוח שהיא זכתה ללא מעט ביקורות, זלזול, ציחקוקים ודחייה בכל מקום שהיא פנתה אליו. כשנשאלה מדוע החלום שלה לא התגשם עד היום היא ענתה – אף אחד לא נתן לי את ההזדמנות עד כה…

אדם רגיל שהיה נתקל בלגלוג ובדחייה כמו שהיא נתקלה בו, היה נשבר ומוותר על החלום שלו כבר מזמן. אבל סוזן היא לא אדם רגיל.

אדם רגיל שהיה צריך לעמוד על במה מול אלפי אנשים מצחקקים ולשיר, כבר מזמן היה בורח או מוותר מראש על החוויה. אבל סוזן היא לא אדם רגיל.

אדם רגיל שהיה צריך לחפש ולהמשיך לחפש את ההזדמנות שתנתן לו כדי להראות את הכשרון העצום שיש בו, כבר היה מתייאש. אבל סוזן היא לא אדם רגיל.

אבל בעצם כשחושבים על כך – סוזן היא אדם רגיל לגמרי – כמוני וכמוך. אבל היא לא ויתרה ובאומץ שלא ניתן לתאר אותו, הלכה להופיע מול קהל של אלפים (ומליונים נוספים שצופים בטלויזיה) ולהגשים את החלום שלה. ואם זה לא אומץ – אז אני לא יודע מה הוא אומץ.

היא החזיקה בחלום שלה, למרות כל הבוז והדחייה שקיבלה מהסביבה שלה, וידעה שיום אחד זה יקרה – וזה קרה. ובגדול!

אגב, השיר שבחרה לשיר באותו מעמד היה "חלמתי חלום" מתוך המחזמר "עלובי החיים", והנה מילות השיר לפניכם:

I dreamed a dream in time gone by
When hope was high,
And life worth living
I dreamed that love would never die
I dreamed that God would be forgiving.Then I was young and unafraid
When dreams were made and used,
And wasted
There was no ransom to be paid
No song unsung,
No wine untasted.But the tigers come at night
With their voices soft as thunder
As they tear your hopes apart
As they turn your dreams to shame.And still I dream he'll come to me
And we will live our lives together
But there are dreams that cannot be
And there are storms
We cannot weather…I had a dream my life would be
So different from this hell I'm living
So different now from what it seems
Now life has killed
The dream I dreamed.

השיר מסתיים במילים "החיים הרגו את החלום שחלמתי". אבל במקרה של סוזן זה לא קרה, היא לא נתנה "לחיים" ולאנשים אחרים סביבה להרוג את החלום שלה – והחלום שלה הופך עכשיו למציאות חדשה עבורה.

אתם מרגישים שאתם ממש צריכים את השינוי, אתם מוכנים ובשלים לקראתו, מוכנים להתאמץ… אבל – בן או בת הזוג שלכם אינו מוכן לזוז מאזור הנוחות שלו… מה עושים?
   
6 טיפים פשוטים ליצירת שינוי גם בחיי בן זוגכם, מבלי להגיע לרבנות…

אני פוגש סיטואציה זו חדשות לבקרים. אתם רוצים שינוי בתחום מסויים בחייכם, מוכנים להתאמץ בשבילו, מזיזים דברים, מזיעים, מתמודדים, נופלים וקמים… אבל מה קורה עם בן או בת הזוג שלכם? הם יושבים על הספה בנוחות, מפצחים גרעינים וצופים במשחק הכדורגל (או בטלנובלה). "שינוי?" הם אומרים, "זה לא בשבילי, טוב לי כאן…!".

אני מניח שקוראים רבים מזדהים עם האמור לעיל. אנשים הנמצאים בתקופה של שינוי בחייהם, אם זה בקריירה, במקום המגורים, במשפחה (ילד חדש?), או בעסק. הם מבינים את הצורך בשינוי עבורם, עבור הקריירה או עבור המשפחה והזוגיות, ומוכנים לשם כך לעשות את כל הנדרש כדי להשיג את השינוי המיוחל, אולם בן או בת הזוג שלהם אינו תומך בכך. ולעיתים, לא רק שאינו תומך – הוא אפילו די מפריע. מה עושים וכיצד מתמודדים עם התופעה הזו, איך ממשיכים עם השינוי, משכנעים את הצד השני לבצע את השינוי ומגיעים הביתה בשלום?

הנה 6 טיפים מהירים שיוכלו לעשות את השינוי קל ונסבל יותר עבור שניכם.

ציירו מטרה מול העיניים – לכם מן הסתם מאד ברור למה אתם רוצים את השינוי. יש לכם מטרה ברורה מול העיניים, וכשאתם רואה את המטרה הזו, קל לכם יחסית לצאת לדרך ולעשות את מה שנדרש. סביר להניח, שהצד השני (בן או בת הזוג שלכם) לא רואים זאת. בטח לא מנקודת המבט שלכם. מה שעליכן לעשות אם כן, זה להפוך, עד כמה שניתן, את "המטרה שלי" ל-"מטרה שלנו".

נסו להראות לצד השני את התועלות שהוא יכול להפיק מכך. בעולם השיווק קוראים לכך – אמיל"י – "אני, מה יוצא לי מזה…". אתם חייבים לשווק לו את הרעיון שלכם, כך שיהפוך למטרה משותפת של שניכם (ויתכן כי אחר כך הם אפילו יטענו שהם אלה שחשבו על כך ושזה הרעיון שלהם, וזה עוד יותר טוב!). כאשר התועלות יהיו ברורות בעיני הצד השני, תהיה לו מוטיבציה גבוהה יותר לעזור, או לפחות – לא להפריע.

סמנו גבולות ברורים – הרבה פעמים, כאשר אתם רוצה שינוי, בן או בת הזוג שלכם מיד מתחיל לחשוב על המשמעויות מבחינתו. כלומר, מה ידרש ממנו כשאתם עושים את השינוי שלכם. לפעמים, המשמעויות שיעלו בדעתם, יהיו הרבה יותר "כואבות" ממה שאתם בעצם מבקשים. ולכן חשוב שתקיימו שיחה פתוחה וברורה על המשמעויות – ומה אתם רוצים שיקרה. לפעמים אולי כל מה שאתם רוצים, זו רק את התמיכה שלהם, או שלא יפריעו. כאשר תבהירו להם מה אתם צריכים מהם, סביר שהם יגלו ש"השד אינו כל כך נורא" וירתמו לעניין.

ההוכחה היא עלייכם – חשוב שתקחו אחריות מלאה על התהליך. גם אם הם הסכימו "לתמוך מרחוק", חשוב שתקפידו להשאר בתוך הגבולות שהגדרתם ביחד. העבודה הקשה, לפחות בהתחלה היא עליכם. חשוב שלא תבואו אליהם בטענות אם הם לא עוזרים לכם מעבר למה שהגדרתם ביחד. אל תפתחו ציפייה שהם יצאו מגדרם. חשוב להראות ולהוכיח נצחונות מהירים – ולחגוג אותם ביחד.

נדרשת תקופת הבשלה – כמו בהריון, גם לשינוי שלכם ולרעיונות שלכם, נדרשת תקופת הבשלה. אל תלחצו על בני הזוג שלכם, תנו לזמן לעשות את שלו, ככל שיעבור הזמן והם יתחילו לראות את הרצינות שלכם בתהליך, את ההצלחות שלכם, ואת התוצאות – כך הם יותר ויותר יתקרבו לרעיון שלכם. זכרו, כל הרעיונות והשינויים הגדולים נדחו תחילה בבוז מוחלט, אחר כך נרדפו ולבסוף התקבלו על ידי הרוב…

התמקדו בטוב שבהם – ויהיו פעמים שעדיין תמשיכו לקבל מהם ביקורת. במקרים האלו, חשוב לא להכנס לויכוחים. אתם צריכים להבין שאתם ובני הזוג שאיתכם, נמצאים ברמות מודעות שונות. יש לכם נקודת מבט שונה על אותה המציאות. כל אחד רואה שם משהו אחר. השינוי שלכם נראה מאד ברור ומתבקש – לכם!. הוא אינו נראה כך מנקודת הסתכלותם של בני זוגכם. מבחינתם המצב הקיים אינו נורא, או שהם אינם מביני את חומרתו כפי שאתם רואים זאת, ואז, מבחינתם, אין סיבה של ממש לשנות משהו. צפו לכך שלפעמים גם תגיע ביקורת מצידם. כשזה קורה – אל תכעסו, התייחסו אליהם בהבנה. התמקדו בדברים הטובים שבהם, בדברים שאתם אוהבים בהם. וכשאתם תתמקדו בדברים הללו, זה בסופו של דבר גם יחזור אליכם בחזרה.

בהצלחה ושינוי קל!

לאחרונה קיבלתי שיעור חשוב מהבן שלי – ניר שבעוד כשבועיים חוגג את יום הולדתו ה-7. זה היה שיעור בלבקש!
כשבוע לאחר הבחירות האחרונות, השתתפתי עם משפחתי בארוע מסויים, ובמהלך הערב הגיע למקום מי שעומד להיות ככל הנראה ראש הממשלה הבא שלנו – בנימין נתניהו. כצפוי, הגעתו לארוע, עם כל הכרוך בכך (אוסף של מאבטחים וכו'…) עוררה סקרנות והתרגשות בקהל האנשים שהשתתפו בארוע.
לפני הבחירות ניר ערך דיונים "מעמיקים" עם חבריו והחליט שהמועמד המוביל שלו הוא נתניהו. ובימים האחרונים לפני הבחירות הוא היה מנסה לשכנע אותנו להצביע עבורו. מאחר והוא מבין את חשיבות השינון והחזרתיות, השכנוע שלו בא לידי ביטוי בעיקר בחזרה בלתי פוסקת על צמד המילים "רק ביבי, רק ביבי".
והנה, רק שבוע אחר כך, הוא פוגש אותו (מי אמר שחוק המשיכה לא עובד???). הוא עקב אחריו בסקרנות במשך כל הערב, וכשראינו שהם עומדים לעזוב שאלתי את ניר אם הוא היה רוצה לפגוש אותו. הוא מאד התלהב מן האפשרות, והלכנו ליציאה להמתין לנתניהו כשיצא.
וכשהוא יצא, הוא פגש אותנו, לחץ לניר את היד ופנה ללכת. ואז, כאילו משום מקום, ניר קורא אחריו "אפשר חתימה?". בבטחון מלא, ללא שום חשש הוא פשוט – ביקש.
וכמובן שהוא קיבל. מאחר ולא היתה לנו שום פיסת נייר לחתום עליה, לקחתי מפית מאחד המלצרים שעברו במקום, והוא חתם עליה. והרי היא לפניכם:

והארוע הזה גרם לי לחשוב – כמה זה קל לבקש, וכמה קשה לנו לעשות את זה.
אנחנו פשוט נמנעים מלבקש… ואם לא מבקשים אז לא מקבלים!
אנחנו הרבה פעמים עסוקים בלחשוב מה יקרה אם נבקש:

נקבל דחייה או סירוב
יחשבו עלינו שאנחנו…
 יגידו עלינו ש…

וכדומה…
וכל זה – לא משנה! אל תתנהלו מתוך מה יחשבו או יגידו עליכם. אם תחקרו לעומק את כל האנשים המצליחים בעולם, תראו שהם לא נעצרים בגלל מה שאחרים יחשבו או יגידו עליהם – כל זה לא משנה!
משנה מה אתם עושים.
ואם אתם חוששים לקבל סירוב או דחייה – תחשבו על כך שאם אתם לא מבקשים – הרי שכבר יש לכם "לא". כלומר, יש לכם כבר סירוב. אבל אם תבקשו, יש לכם סיכוי לקבל גם "כן".
עיצרו רגע ורשמו לפניכם: היכן אני נעצר היום? מה אני לא מבקש?
אז צאו לבקש בקשות – תפתיעו את עצמכם עם התשובות שתקבלו!

כמו כולכם גם אני כמובן שומע וקורא על "המשבר הכלכלי העולמי" שאנו נמצאים בעיצומו. קשה להתעלם מזה, אנו מוקפים בידע, דיעות, פרשנויות, סיפורים וכתבות על כך בכל רגע ורגע.
אבל אם תבחנו לאורך כל ההיסטוריה, תמיד תוכלו לראות כיצד אנשים מסויימים, למרות מצב כלכלי קשה לכאורה, למרות כל התחזיות השחורות בעיתונות ובטלויזיה, למרות כל הפסימיות מסביב – למרות כל אלו. האנשים המסויימים הללו – משיגים תוצאות טובות יותר מאי פעם, בהמון תחומים בחיים שלהם.
וזה מוביל להבחנה מאד מעניינת שישנם שני סוגים של אנשים – אלו שנכנעים למשבר ואלו שרואים בו הזדמנות לפרוח ולפרוץ קדימה.
ובעיני, אחת הסיבות העיקריות שבגללה אנשים נכנעים למשברים היא שהם אינם חושבים בזכות עצמם, הם נכנעים ומקבלים ללא הפעלת שום שיקול דעת את החשיבה ההמונית השלטת. למעשה האדם הממוצע בכלל לא חושב! רוב האנשים אינם חושבים. וכשאני אומר זאת, אני מתכוון לכך שמרבית האנשים אינם חושבים בעצמם, אלא מושפעים מהסביבה שלהם.
זוהי תופעה מוכרת וידועה שנקראת "חשיבה המונית". רוב האנשים מסתכלים מה האנשים האחרים עושים, ועושים בדיוק את אותו הדבר! הם לא חושבים בזכות עצמם. זו אגב הסיבה ש-1% מהאנשים בעולם מחזיקים ב-96% מהעושר שקיים בעולם. כלומר כל ההמונים הולכים לכיוון אחד, ורק אחוז אחד מהאנשים הולכים לכיוון השני. והאנשים שהולכים לכיוון השני, וחושבים בזכות עצמם הם האנשים המנצחים!
ומהם הגורמים העיקריים שמעודדים חשיבה המונית? אלו הם הטלויזיה, החדשות, העיתונים – ומה שאנו שומעים בטלוויזיה או קוראים בעיתונים האלו הם בסה"כ לרוב דעות של אנשים אחרים. אבל בגלל שזה מתפרסם בטלוויזיה או בעיתון אנו מייחסים לכך חשיבות עצומה, מפסיקים לחשוב בצורה עצמאית ופשוט מקבלים אוטומטית, כמו רובוטים, את הדיעות של אותם אנשים שכתבו את הדיעה הפרטית שלהם בעיתון.
כלומר, חשוב שנבין אם כן, שלא כל מה שאנו קוראים בעיתונים ושומעים בחדשות הוא אמת, חלק לא קטן מזה, הינו פשוט דיעות של אנשים. ודיעות כידוע – לכולם יש. אז למה לבחור בדיעות שלא מקדמות אותי? מי שהולך אחרי החשיבה ההמונית, ברוב המקרים בוחר בכיווני חשיבה שאינם מקדמים אותו. ואתם יכולים לראות, שרוב מה שאנו שומעים בחדשות, בעיתונים ובטלוויזיה הן לא ידיעות על דברים טובים, נעימים ומעודדים – אנו כמעט ולא שומעים חדשות טובות. אנו מקבלים בעיקר חדשות רעות.
למשל, אנשים קוראים בעיתון ש"הציבור בורח מקרנות הפנסיה והגמל", והם רצים למשוך את הכספים שלהם גם כן. בלי לחשוב, רק בגלל שקראו על כך בעיתון, או שראו את השכן שלהם עושה זאת בעצמו והם מחקים אותו. לצערי, הרבה מאד אנשים הורסים את העתיד הכלכלי שלהם בגלל פעולות שנעשות ללא חשיבה ובדיקה מעמיקה. כי מה שמתאים לשכן שלכם, לא בהכרח נכון ומתאים עבורכם!
והאווירה הציבורית השלילית הזו, החשיבה ההמונית, גורמת לכך שהרבה מאד אנשים בוחרים בתקופות כאלו "לרדת למקלט" ולהתחבא עד יעבור זעם. כלומר, אנשים מנסים להוריד פרופיל, לטמון את הראש בחול ולקוות שהמשבר, שהסערה תחלוף מעל לראשם. זו אסטרטגיה מקובלת אצל בנות היענה, אבל התוצאות של אסטרטגיה כזו הן לא מעודדות.
כי כשאנו יושבים במקלט, מה אנו מצפים שיקרה? אנו מצפים שיפלו פצצות – לא? הרי בגלל זה אנו יושבים במקלט! ומי שקצת למד את החוקים האוניברסליים שפועלים בעולמנו, ומבין כיצד הדברים באמת פועלים, יודע שכשאנו מצפים למשהו שיקרה, ברמת סבירות מאד מאד גבוהה – הוא אכן יקרה!
זוהי טעות עצובה להתחבא, להיות פאסיביים ולא לנקוט בפעולות, מתוך תקווה שזה יחלוף ויעבור. ובעצם במקום שבו אנו לא נוקטים בפעולות, שאנו לא יוזמים ופועלים, שם בעצם אנו יכולים להינזק בצורה הקשה ביותר.
לטעמי, דווקא בתקופה כזו, ישנן הרבה הזדמנויות מסביבנו, צריך רק לחפש וליצור אותן!
הזדמנויות לא סתם מגיעות אלינו – הזדמנויות יוצרים!

אחת האסטרטגיות הטובות ביותר ליצירת הזדמנויות היא קודם כל לשאול את השאלות הנכונות. ובתקופות משבר, והאמת שגם בתקופות רגילות, אנשים רבים שואלים את השאלות ה-לא נכונות. ואני אסביר את כוונתי. כשמתחילה תקופה כזו, השאלות שמרבית האנשים שואלים הן אלו:
–          כיצד נשרוד את המשבר?
–          מה צריך לעשות כדי לא להיפגע מהמשבר?
–          מה הפתרון למשבר?
וכדומה. ומה משותף לכל השאלות הללו? כולן נשאלות מתוך המקלט! כלומר, אנו יושבים במקלט ומנסים למזער נזקים.

עכשיו לכל שאלה שנשאל נקבל תשובה. זה חוק! ואם נשאל את השאלות ה-לא נכונות, נקבל תשובות שאינן נכונות. או אם נשאל שאלות שאינן מקדמות נקבל תשובות שאינון מקדמות!

ויש הבדל משמעותי בין השאלות של אנשים מצליחים לבין אלו ששורדים. אנשים מצליחים משחקים כדי לנצח, ואילו אלו שאינם מנצחים משחקים כדי לא להפסיד! והשאלות האלו שהקראתי, הן שאלות של איך לא להפסיד. השאלות האלו בוודאי לא יגרמו לנו לנצח!

אז שימו לב לשאלות שאתם צריכים להתחיל לשאול את עצמכם:
–          כיצד אני יכול לנצל את התקופה הזו?
–          אילו הזדמנויות חדשות נפתחות בפני?
–          מה טוב בתקופה הזו?
אלו הן שאלות שבוודאי יקדמו אותי הרבה יותר מהשאלות הקודמות.
הזדמנויות לדוגמה
והנה כמה דוגמאות להזדמנויות שפתוחות בפניכם בתקופה הזו. ובחרתי להתייחס בעיקר לתחום העבודה, הקריירה או העסק. כי אני חושב שזה תחום שמעסיק ובטח מדאיג לא מעט אנשים היום.
כדוגמה ראשונה נבחר מישהו שהוא שכיר. עובד בחברה כלשהי. ונקצין את המצב ונאמר אפילו שבחברה שלו חושבים או מדברים על פיטורים. מה הוא צריך לעשות במקרה הזה? רוב האנשים במקרה הזה עושים את הדבר הבא: קודם כל הם נכנסים לחרדה ואז הם יורדים למקלט, משתתקים, הם מתחילים לקטר על המצב ועל החברה או הבוס שלהם – כלומר הם לא לוקחים אחריות ומקבלים על עצמם את תפקיד הקורבן. מה שהם צריכים לעשות דווקא בתקופה כזו, זה להתחיל לשאול את השאלות הנכונות כמו:
–          למה החברה הכי זקוקה כרגע? או במה המנהל שלי הכי צריך עזרה כרגע?
–          אילו הזדמנויות אני רואה כאן עבור החברה שאני יכול לקדם?
–          במה אני יכול לתרום יותר?

מי שישאל את השאלות הללו, יגלה שהתשובות מגיעות, ואז עליו לפעול. אני מבטיח לכם שאם בניגוד למרבית האנשים האחרים שישבו במקלט ויחכו ל"פצצה שתיפול", אתם תתבלטו בעשייה החיובית שלכם, אתם לא תהיו בקבוצת הסיכון לפיטורים. אז קחו יוזמה, זהו הזדמנויות וצרו אותן.
הדוגמה השניה היא לבעלי עסק או עצמאיים. וגם כאן לא חסרות כתבות מאיימות ומדכאות בעיתונים על עד כמה המצב קשה לעסקים. אז מה לעשות? לזהות את ולחפש את ההזדמנויות. לשאול את השאלות הנכונות:
–          מה הלקוחות שלי צריכים עכשיו?
–          אילו שירותים חשובים להם כעת?
–          אילו שירותים או מוצרים חדשים יכולים לעזור להם כעת?
מנסיוני האישי, בעסק שלי, ראיתי כמה רעיונות חדשים, וכמה שרותים ומוצרים חדשים ניתן לפתח בתקופה כזו.
ובדוגמה הבאה: מישהו שאינו עובד היום, או שפוטר מעבודתו, או שלא מצליח למצוא עבודה – לא משנה מה הסיבה. לאדם כזה ישנה הזדמנות מצויינת עכשיו לשאול את עצמו – מה אני באמת רוצה לעשות. היו לי לא מעט שיחות עם אנשים במצב הזה, ופתאום כשהם ראו את ההזדמנות הם באמת התחילו לחשוב – מה אני באמת רוצה לעשות. כי הקטע המעניין הוא שהרבה מאד אנשים אינם מרוצים במקום עבודתם, אבל כשכבר הם מחוץ למקום העבודה, הם עסוקים בלנסות ולחזור לאותו המקום או למקום דומה בו הם לא היו מרוצים! איזה אבסורד!!!
רגע, חכו שניה, תשאלו את עצמכם – האם זה באמת מה שאני רוצה לעשות? שבו, קחו דף ותגדירו לעצמכם מה הן היכולות שלכם, במה אתם טובים, מה אתם יודעים הכי טוב לעשות, ומה אתם הכי רוצים לעשות ומתוך זה תגדירו אילו תפקידים אתם רוצים עבור עצמכם. ואז צאו לחפש אותם.
ולסיום, ישנה הזדמנות שהיא כללית יותר ומתאימה לכל אחד. והיא שדווקא בתקופות כאלו חשוב כל כך להשקיע בפיתוח עצמי, בלמידה, ובצמיחה.
ומאחר שרוב האנשים בסביבה שלכם אינם עושים את זה (הם במקלט – זוכרים?), אם אתם תשקיעו בעצמכם, תתפתחו, תילמדו דברים חדשים, תירכשו קישורים ויכולות חדשות – זה יתן לכם יתרון עצום על פני הסביבה שלכם! אתם חייבים ללמוד ולהתפתח. בעולם שלנו שום דבר לא נמצא במנוחה או שהולכים קדימה להתפתחות וגדילה או שהולכים אחורה. גם בטבע, או שהפרחים צומחים או שהם נובלים. באיזה צד אתם רוצים להיות? הנובל או הצומח?