הבלוג שלי

הי!

מי שמכיר אותי קצת זמן, יודע שאחד הספרים שהכי השפיעו ועיצבו את התודעה שלי הוא "חשוב והתעשר" שכתב נפוליון היל, ויצא לאור אי שם ב-1937…

למרות גילו הוותיק של הספר, והכתיבה הארכאית והמיושנת שלו, הוא מכיל בתוכו אמיתות ועקרונות משמעותיים לחיים שלנו, ולמרות שהשם שלו מרמז על התעשרות, ועל כסף, העקרונות שיש בו הם אוניברסליים ומתאימים לכל סוג של רעיון, יעד או מטרה שנרצה להשיג ולהגשים.

אחד המשפטים שהכי נחרטו בי מהספר הזה, ואימצתי אותו כמוטו לחיים שלי, לקוח מעמוד 110 בספר, ובו הוא מספר על אדם שאינו מוכר כמו חלק גדול מהאנשים שסיפורם מובא בספר (אדיסון, פורד, קארנגי, ואחרים…). מדובר באדם בשם דן האלפין.

"הכל בסדר"…

שתי מילים שמהוות תשובה פופולארית לשאלה "מה שלומך?"

ולא שיש לי בעיה עם זה שהכל בסדר, נהפוך הוא, הבעיה היא שלרוב התשובה הזו היא "תשובת אוטומט" ולא נובעת מתוך מחשבה אמיתית, כנה ועמוקה.

והרבה פעמים אנשים משתמשים בה גם כשהדברים "לא כל כך בסדר". אבל זה פשוט באוטומט שלהם אז הם אומרים את זה כדי לצאת לידי חובה ולהתקדם בשיחה.

הבעיה עם "הכל בסדר" היא שהמילים הללו מרדימות אותנו. הן גורמות לנו לחשוב שבאמת אנחנו "בסדר"..

ומה זה בכלל "בסדר"? מה זה אומר?

ומי אמר שאנחנו בכלל רוצים להיות "בסדר"?

הנה תרגיל פשוט בחשבון אבל עם משמעות גדולה:

קחו את הגיל שלכם, והפחיתו אותו מהמספר 65.

כלומר, אם אני כרגע בן 50, אז התרגיל הוא: 65-50=15

התוצאה שקיבלתם (במקרה הזה 15) היא המספר החשוב.

מה המשמעות שלו?

זה פחות או יותר חלון ההזדמנויות שנותר לכם.

הזמן שנותר לכם לממש, להגשים, להעז ולהתנסות בדברים שהייתם רוצים לעשות.

זה חלון ההזדמנויות שנותר לכם כדי "להצליח" (מה שזה לא יהיה עבורכם).

אני לא טוען שהחיים מסתיימים בגיל 65, ממש לא, אבל מתישהו נרצה קצת יותר "לנוח על זרי הדפנה" ולהנות מהחיים, לא?

אז כעת, יש לנו X שנים לפעול ולהגשים.

יכול להיות שבתוכניות שלכם, זה אפילו לא 65… אולי זה כבר 55 ואולי זה יהיה 70. זה לא כל כך משנה. שימו את המספר שמתאים לכם, אבל הכי חשוב: הבינו כמה שנים נותרו לכם לעשות את זה.

הרבה מדי אנשים מחכים ל"זמן המתאים", לאותו יום מיוחד שבו כל הרמזורים יהיו ירוקים ואז הם יוכלו לעשות את מה שהם רוצים לעשות.

אני לא רוצה להיות "עוכר שמחות" אבל היום הזה אף פעם לא מגיע.

אנחנו מתנהלים בחיים כאילו יש לנו זמן בלתי מוגבל. והוא לא.

שלא נדבר על כך, ש-shit happens ופתאום אתה עשוי למצוא את עצמך מתמודד עם משבר כלשהו (מחלה, גירושים, פיטורים וכו') ואז אתה מגלה שלא רק שהזמן שלך התקצר, אלא שגם אפשרויות הפעולה שלך מאד הצטמצמו.

אין לכם זמן לבזבז יותר, החיים קורים עכשיו.

אז מה אתם עושים עכשיו כדי לממש את עצמכם? להגשים את עצמכם? לעשות את השינוי שתמיד חלמתם עליו?

לאחרונה התארחתי בפודקאסט "עושים חיים" ושם דיברתי על האופן שבו ניתן לייצר שינויים בצורה אקטיבית ואיכותית וכיצד מתמודדים איתם כשאנחנו לא היינו הגורם שיצר אותם…

לאחרונה התארחתי בפודקאסט "בעלי שליטה" ושם דיברתי על מה מונע מאיתנו חירות כלכלית: מהם הגבולות האמיתיים שאנחנו צריכים כדי להיות בני חורין? ומה יותר תורם לחופש שלנו – חוויות או כסף?

ניר סבר מראיין את ערן שטרן בפודקאסט "ראיונות שיווק מחתרתיים" על הסיבות שכל כך קשה לנו לעשות שינוי בחיים

הי!

תארו לכם שנגזר היה עליכם לחיות שוב ושוב את אותם החיים עצמם – לנצח נצחים?

הבוקר קראתי בספרו "להביט בשמש" של ארווין יאלום, הוא מזכיר קטע שכתב ניטשה שבו הוא מציע רעיון שבעצם החיים שאנו חיים, חוזרים על עצמם שוב ושוב.