הבלוג שלי

הפוסטים החמים שלי

כל הפוסטים שלי

Filter Categories
בחירות 2026

על מה הבחירות האלו בעצם?

שוב מערכת בחירות, שוב הלכלוכים הרגילים…
שוב כן ביבי / לא ביבי, שוב ימין / שמאל, שוב חרדים / חילוניים, שוב ערבים / יהודים…
כאילו לא למדנו כלום.

רק שהקיטוב, השנאה וחוסר ההקשבה עלו מדרגה.
וכך גם הפייק, השקרים, המניפולציות, הבטחות השווא שאף אחד לא באמת מתכוון לקיים.

עברנו כאן כמה שנים איומות ונוראות ברמה הלאומית והאישית.
ולא למדנו כלום.

אני לא חושב שהקיטוב שאנו מרגישים הוא כל כך חזק כמו שאנו חווים אותו מהתקשורת, ומהפוליטיקאים.
אני חושב שבבסיס, רוב האנשים כאן בארץ, רוצים לחיות את חייהם בשקט, בנחת, ובביטחון.
אני חושב שרוב האנשים מרגישים שהם ראויים למדינה שאכפת לה מהאזרחים שלה, ושדואגת להם.
אני חושב שאנחנו היום כל כך רחוקים מכך.

ושוב בחירות.

והפעם יש תחושה שאלו בחירות גורליות מתמיד. ויש בזה משהו, כי אני חושב שהבחירות האלו הן לא על "כן ביבי / לא ביבי" (למרות מה שמרבית הפוליטיקאים חושבים ורוצים שנאמין).

הבחירות האלו הן על שאלות חשובות יותר:
– באיזו מדינה אנחנו רוצים לחיות?
– מה הערכים שאנו מחפשים לנו כעם וכמדינה?
– האם אנו בוחרים לחיות מתוך תקווה, או להישאר ולבחור מתוך פחד?
– איזו מדינה אנחנו רוצים להשאיר אחרינו לילדים שלנו?

קרא עוד ←
מלכודת היאוש

מלכודת היאוש

אחד המשפטים המסוכנים ביותר שאנחנו יכולים לומר לעצמנו הוא: "אין מה לעשות".

לפעמים הוא מתחבא תחת תחפושות אחרות, כמו:
"ככה זה אצל כולם".
"בגיל שלי כבר לא מתחילים מחדש".
"אחרי כל כך הרבה שנים ביחד, ברור שהזוגיות כבר לא תהיה כמו פעם".
"אני לא יכול להרוויח יותר ממה שאני מרוויח היום".
"זה האופי שלי. אני כזה".
"כבר ניסיתי הכל".

לכל המשפטים האלו יש משהו משותף.
הם סוגרים את הדלת.
הם לא משאירים שום סיכוי למשהו חדש שיכול לקרות.

המשפטים האלו, הם אחד התסמינים המשמעותיים לזהות את "מלכודת היאוש", ובעיניי זו אחת ממלכודות החופש הקשות והמורכבות יותר שיש.
לא בגלל שהייאוש הוא רגש קשה ולא נעים. והוא אכן כזה,

אלא בגלל שכאשר אנחנו באמת מאמינים שאין מה לעשות, אנחנו מפסיקים לחפש מה אפשר לעשות.
וזה הבדל עצום.
זה הבדל שמשפיע על כל הווית החיים שלנו.

קרא עוד ←
the shift

לסגור מודל עסקי שעבד “מושלם” ולבנות מודל חדש, שמייצר חופש ורווח

בפרק הזה אנחו מראיינות את ערן שטרן שבנה “עסק מצליח” כמו שמלמדים: תוכניות פרימיום ארוכות, צוות, משרד, שיווק יקר ומערכת שצריכה כל חודש עוד לקוחות רק כדי לא לקרוס. ואז נפל לו האסימון המפחיד: הוא לא מנהל עסק – הוא מאכיל מפלצת.ברגע אחד הוא שאל שאלה שמפרקת את מנטרת ה“לגדול בכל מחיר”: מה אם העסק לא משרת אותי… אלא אני משרת אותו? מה שקרה אחרי זה הפתיע גם אותו: הוא פירק מודל “מושלם”, ובנה מודל קטן וחכם שמייצר רווח נטו וחופש אמיתי, בלי מרדף ובלי התחייבויות חונקות.

קרא עוד ←
סיני

החיפוש

אני כותב כעת מסיני.
נמצא כאן כבר כמה ימים.
לא עושים כאן הרבה, חוף, ים, אוכל… ושיחות.
הרבה שיחות.

שיחות מהסוג הטוב, עמוקות, כנות, מהסוג שמפיל אסימונים.

אתמול, באחת השיחות עם חבר שנמצא איתי כאן, דיברנו על החיפוש.

השלב הזה בחיים שרוצה לגלות, לחקור, להתפתח.
זה לא משנה באיזה תחום זה בחיים, לרובנו יש את הרצון הזה.
להתפתח עסקית…
להתפתח כלכלית…
להתפתח בזוגיות…
להתפתח בהורות…
להתפתח במיניות…

כך או כך, כל מי שרוצה להתפתח, לגדול, לגלות, לחקור… מה שזה לא יהיה עבורכם, נמצא בשלב הזה.
השלב של החיפוש.

ובשיחה שלנו אמרתי שבעבר החיפוש שלי היה בעיקר דרך המיינד, השכל, המחשבה.
הייתי מחפש מתוך הרצון להבין.

אז הייתי לומד הרבה.
משתתף בהרבה קורסים וסדנאות כדי לקבל ידע.
כדי לקבל הבנה.

מתישהו היתה מגיעה הנקודה שבה הייתי "מבין".
ואז החיפוש בדרך כלל היה מסתיים כי "הבנתי".

היום אני מבין שהחיפוש לא מסתיים כאשר הבנתי משהו.
כי זה שהבנתי משהו, לא אומר שאני יודע אותו.

קרא עוד ←
נמרוד בזרנו

לצאת מהמסלול: למה אנחנו מתחתנים? עם נמרוד בז'רנו

בפרק אירחתי את ערן שטרן, מחבר רבי-מכר ומומחה לתהליכי שינוי, דיברנו על זוגיות, ריצוי חברתי, המסלול המוכתב מראש של חיינו, וההשפעות על החיים המשותפים. דנו בחשיבות האינטימיות, בהשפעות של פצעי ילדות, ובתפקיד של מיניות ותקשורת כנה בהתפתחות קשר זוגי בריא ומרפא.

האם ההחלטות שלנו בזוגיות הן באמת שלנו? מה קורה לאינטימיות כשהילדים נכנסים לתמונה? כיצד ריצוי חברתי מרחיק אותנו מהאמת הפנימית שלנו? למה מיניות היא הרבה יותר מחיבור פיזי? איך מפסיקים לגרד אחד לשני את פצעי העבר?
פרק מרתק! תהנו.

קרא עוד ←
ההישג הגדול שלך כאדם

ההישג הגדול ביותר שלך כאדם

לפני כמה שנים נתקלתי בציטוט הזה של ראלף וולדו אמרסון: "ההישג הגדול ביותר שלך כאדם, הוא להיות עצמך, בעולם שמנסה כל הזמן להפוך אותך להיות מישהו אחר"

הציטוט הוא פרפרזה על טקסט שהוא כתב ב-1841. לפני 185 שנים!

185 שנים עברו מאז, והוא עדיין רלוונטי מאי פעם.
ולדעתי אפילו יותר רלוונטי היום, מאשר בתקופה בה הוא נכתב.

כל כך קשה היום לשמור על מי שאנחנו.
אנחנו נתונים בלחץ בלתי פוסק של הסללות, מניפולציות, שליטה תודעתית, השפעה חיצונית והתוויות חיצוניות.
כל אלו מנסים להפוך אותנו להיות מישהו.

מישהו שמגיב באופן שמצפים ממנו.
מישהו שמרגיש את מה ש"נכון"
מישהו שקונה את "מה שצריך"
מישהו שלובש את מה ש"מקובל"
מישהו שנוהג או גר בבית ש"נחשב"

הכוחות האלו המופעלים עלינו הם כל כך חזקים, שקל מאד לשכוח מי אנחנו.
ולהאמין שמי שאני הוא הדמות שהעולם החיצוני חושב שאני צריך להיות.

קרא עוד ←
לב של גבר

מה גברים לא אומרים על מיניות – לב של גבר עם גלית בנגלס

מה קורה למיניות של גבר אחרי 30 שנה בזוגיות אחת ובמיניות אחת?

האם אנחנו באמת יודעים מה בני ובנות הזוג שלנו רוצים במיטה,

ומה קשה יותר לחשוף – פנטזיות מיניות או את המקומות שבהם אנחנו מרגישים חלשים ופגיעים?

בפרק זה של ״לב של גבר״ גלית בנגלס מארחת את

ערן שטרן, בן 54, לשיחה חשופה על מיניות, אינטימיות והגילוי מחדש של עצמו אחרי סרטן האשכים וגירושים.

ערן מספר על המעבר משלושים שנה בתוך עולם זוגי ומיני אחד לחקירה חדשה של הגוף והמיניות, על הכניסה לעולמות הטנטרה ו-ISTA, ועל הדברים שגברים מדברים עליהם במעגלי גברים – מפחד מדחייה ודימוי גוף ועד חרדת ביצוע וקושי לחשוף חולשה.

וגם: מה הם ההסכמים הלא כתובים שאנחנו מכניסים לזוגיות בלי שבכלל דיברנו עליהם? למה ערן הפסיק לראות את עצמו כאחראי לעונג ולאושר של בת הזוג שלו? איך מדברים מתוך ״כואב לי״ ו״אני צריך״ במקום מתוך כעס והאשמה? ומה מאפשר לשני אנשים ליצור אינטימיות עמוקה בלי לאבד את עצמם בתוך הקשר?

שיחה על מיניות גברית, פגיעות, גוף, אינטימיות – ועל האפשרות לגלות את עצמנו מחדש גם באמצע החיים.

קרא עוד ←
רוצה להיות אני

מחפש להיות אני

הבוקר שוחחתי עם גבר שביקש להצטרף לתוכנית הגברים הקרובה שלי "ילד. מלך. מאהב. קוסם".

השאלה הראשונה שבדרך כלל אני שואל את מי שמעוניין להצטרף לתוכניות או לתהליכים איתי, היא "מה אתה מחפש?".
וכך גם שאלתי אותו.

והוא חשב שניה, ואז אמר לי: "אני מחפש להיות אני".

בום!

כל כך מדוייק ונכון.

אני חושב שבעומק, כולנו מחפשים בסוף להיות אנחנו.
אבל איפשהו במסע של החיים, זה מתפספס לנו.

כי אנחנו כל כך רגילים ללכת במסלול המצופה.
למלא את התפקידים הרגילים: הבן זוג, האבא, המפרנס, הבן של…, המתקן, המסדר…
אנחנו הופכים להיות מי שמצפים מאיתנו להיות.

למדנו להיות אחראיים. מפרנסים. יציבים.
למדנו להיות "בסדר" עם כולם, לדאוג שהכל יתקתק ולהחזיק את כל החזיתות פועלות.
למדנו להיות החזקים.
למדנו לעטות על עצמנו שריון, ולתפקד ולסחוב את כל הבית והמשפחה (הממלכה שלנו) על הכתפיים שלנו.

קרא עוד ←
ערן שטרן

הקריאה הפנימית

זה קרה לי יותר מפעם אחת במהלך החיים, שהרגשתי את ה"קריאה הפנימית" הזו.
מן תחושה מאד ברורה שמשהו בחיים שלי צריך להשתנות.
ברוב המקרים לא ידעתי מה ספציפית צריך להשתנות, אלא רק הידיעה העמוקה הזו, שכך אני לא יכול להמשיך יותר.

קל מאד להתעלם מהקריאה הזו.
במיוחד שהכיוון החדש שאליו היא מצביע לא ברור או מאד אמורפי.
אז המשכתי בחיים.

רק שזה לא עזר, והקריאה והתחושה הזו המשיכה והתגברה.
לפעמים כשהתעלמתי מכך ממש, הקריאה החמירה והופיעה בצורת משבר משמעותי. כלכלי, בריאותי, זוגי.

המשבר גרם לי לעצור ולהקשיב לה.
לנסות להבין מה היא אומרת לי. לאן היא רוצה לכוון אותי.

קרא עוד ←
רק להיום

רק להיום

שלשום הסתיים עוד ריטריט "50 גוונים של חופש".
5 ימים אינטנסיביים, עמוקים, מרגשים, שהיה בהם מהכל: אהבה, כאב, צחוק, שמחה ובכי.

הנחיתה חזרה למציאות בבית, היא תמיד מורכבת.

הפער הזה בין המיכל מלא האהבה שטבלנו בו במשך חמישה ימים, למציאות מחוץ לו, היא לא פשוטה.

יהיו מי שיגידו שזה לא העולם האמיתי, שהיינו בבועה.

אני חושב, שאכן היינו בבועה, שהיתה בה אהבה, וכנות, ובטחון. וזה היה מאד אמיתי.

וזה חלק ממציאות החיים, אם אנחנו טורחים ליצור לעצמנו את המקומות האלו, שבהם כנות ואינטימיות ואהבה נוכחים.

וזה גם מה שכתבתי למשתתפים בריטריט האחרון הבוקר, שזה היה אמיתי.

והשאלה שחשוב לשאול את עצמנו לא האם זה אמיתי או שלא (זה כן), אלא איך אנחנו יוצרים לעצמנו עוד מכך.

ונזכרתי בקטע הבא, שלדעתי הוא בדיוק התמצית של העניין.

אין לנו אפשרות כל הזמן להיות רק בטוב שלנו, רק באהבה.
ואפילו לנסות לחשוב על כך במונחים של לחיות את זה כל יום, יכול להיות מאיים ואפילו מייאש.

אבל אולי אפשר לנסות להגיע לשם רק להיום.

קרא עוד ←
הצצה לריטריט

מה קורה שם תכל'ס?

מה קורה שם תכל'ס?
~~~~~~~~~~~~~~~
הרבה שואלים אותי: "ערן, מה תכל'ס קורה בריטריט?"

ואני מוצא שלא קל לי לענות על השאלה הזו.
כי קשה להסביר את זה.

אם אגיד לכם שאנחנו יושבים במעגל ומדברים.
או שמים מוזיקה ורוקדים.
או שעושים תרגיל כזה או אחר.
זה לא באמת יעביר את החוויה עצמה.

לפעמים זה אפילו יישמע מנותק, הזוי, ולחלק אולי אפילו מפחיד. וזה תמיד יהיה "אאוט אוף קונטקסט".

כי איך אפשר להסביר במילים את הרגע שבו מישהו מבין שהסיפור שהוא מחזיק בו כל כך הרבה שנים ותוקע אותו, כבר לא משרת אותו, ומסכים להניח לו.

או את הרגע שבו מישהי שרגילה תמיד לנהל, לשלוט, לנווט את הספינה, פתאום מסכימה להרפות.
לנשום אל תוך חוסר הודאות, ולגלות את ההקלה העצומה שיש שם.

או את השקט שנוצר בחדר.
כששני אנשים שעד לפני רגע היו זרים לחלוטין,
רואים אחד את השנייה באמת, מבלי להסתתר מאחורי שום תדמית או פרסונה.

או את הצחוק הזה שפורץ החוצה מהבטן.
כשהגוף נזכר פתאום איך זה מרגיש להיות לגמרי חופשי, בלי ביקורת עצמית. פשוט חי ונוכח.

או את הרגע שבו הלב, שהתרגל להיות סגור ומוגן מתוך פחד להיפגע, מסכים להיפתח מחדש.
ונותן לאהבה, גם לעצמי וגם לאחרים, פשוט להיכנס פנימה ולהתמלא מחדש.

אז החלטתי פשוט להראות.

קרא עוד ←
גשר תשע הקשתות

חופשה היא לא חופש!

חופשה היא לא חופש
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני כותב כעת מסרי לנקה.
כבר כשבוע כאן עם הבן שלי אופיר.
טיול גלישה וטבע לסיום הלימודים שלו.

הבוקר, במהלך הנסיעה בטוק טוק לגשר תשע הקשתות באלה, חשבתי על זה שאנחנו כל כך הרבה פעמים בטוחים שיציאה לחופשה תעניק לנו את החופש הזה שאנחנו כמהים אליו.

אני מודה שהחזקתי באמונה הזו המון שנים.
תמיד חיכיתי לחופשה הבאה.
לרגע הזה שבו אוכל פשוט להיות בלי מחויבויות או משימות.

הייתי בטוח שאם רק אשתחרר מהשגרה, ארגיש חופשי.

זו הייתה גם אחת הסיבות העיקריות שיצאנו לטיול של שנה בעולם לפני כעשר שנים.
אבל שם זה היכה בי מחדש.

גיליתי שזה לא משנה איפה אני נמצא על הגלובוס, אני תמיד לוקח את עצמי איתי.

ואנחנו יודעים מה זה אומר לקחת את עצמנו.
זה כולל את כל הפחדים שלנו.
את הביקורת העצמית.
את רגשות האשמה.
את כל המקומות שבהם אנחנו ממשיכים לרצות אחרים.

קרא עוד ←
הישארו מעודכנים!

המייל השבועי שלי

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים.

את הפודקאסטים שלי כבר בדקתם?

הפודקאסט

עושים שינוי

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
0
פרקים
הפודקאסט

כסף טוב

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
0
פרקים

תודה! ההרשמה שלך נקלטה

ברגע זה הרובוטים האוטומטיים שלנו שולחים אליך מייל אישור עם הרבה מידע חשוב על כל התוכן המשמעותי שניתן להפיק מהאתר שלי. 
חשוב לוודא שקיבלת את המייל הזה, לעיתים הודעות תקינות נכנסות בטעות לתיקיית הספאם או הקידומים, אז כדאי לבדוק אם זה לא הגיע לשם בטעות, ואם כן, למשוך את המייל לתיקייה הראשית בתוכנת הדואר שלך כדי שלהבא ההודעות יגיעו לשם.

ואני מזמין אותך גם להצטרף לקבוצת הווטסאפ השקטה שלי "מגבירים את האור" שבה אני שולח מעת לעת תכנים מרתקים נוספים.

איזה כיף שאתם כאן!

יש לי מתנה מדהימה עבורכם!

מיטב התכנים שלי זמינים לכם ללא עלות!

הם מחכים לכם כאן בלחיצת כפתור

רגע לפני שאתם עוזבים!

אני מזמין אתכם לקבל ממני את מיטב התכנים שלי ללא עלות!
הם זמינים לכם כאן בלחיצת כפתור

השאלה שלך נשלחה!