זה משהו שאנחנו כמעט לא מדברים עליו בקול רם. הוא נמצא מתחת לפני השטח, אצל זוגות רבים, במיוחד בקשרים ארוכי טווח.
הוא מתגנב לאט, בלי שבאמת שמנו לב.
ואז, יום אחד, הוא פשוט כבר שם. נוכח. ובעוצמה.
זה השעמום, הריחוק, התדירות שיורדת או לפעמים כמעט ונעלמת לגמרי.
תחושת תסכול שקטה ומציקה על חיים שלמים שבהם משהו במיNיות הפסיק לפעום.
במשך שנים האמנתי שזה תהליך טבעי.
"ככה זה בזוגיות ארוכה", אמרו לי.
"כולם חווים את זה", "זה חלק מהחיים", "אצל כולם זה ככה".
והאמנתי לזה. שככה זה. שאין מה לעשות.
אז לא דיברנו על זה. לא פתחנו את זה. לא נגענו בזה.
והשקט הזה – לא שקט טוב.
הוא יותר כמו שתיקה כבדה כזאת, של שני אנשים שישנים אחד ליד השני… אבל הלב שלהם כבר לא ממש נפגש.
ואז פגשתי את הסרטן. סרטן אשכים. סוג נדיר לגברים.
לקח לי קצת זמן, אבל בסוף הבנתי את "הרמז" שקיבלתי ויצאתי לחקור את המיNיות שלי. ואת המאהב שאני.
זה התחיל בסדנת מיNיות אינטנסיבית, דרך טיפולים אישיים וסדנאות המשך, ובעיקר מתוך הדיאלוג וההתנסות עם בת הזוג שלי, והחקירה המשותפת.
וככל שהתפתחתי שם, המיNיות שלי הפכה להיות לא “פעולה” אלא "שפה".
שפה חדשה שלא הכרתי קודם.
שפה של מגע, של חיבור, של אמת, של נוכחות, של אינטימיות עמוקה, ושל עונג שלא הכרתי לפני כן.
הרבה מאד גברים נמצאים במצב דומה. הם לא בהכרח סובלים. אבל הם לא חיים באמת.
הם נמצאים בזוגיות, יש אהבה, יש שותפות, יש הערכה.
אבל המיNיות? כמעט ומתה.
או שזה נעשה מתוך הרגל, או שזה כמעט ולא קורה בכלל.
או שכשזה קורה – זה מרגיש כמו פעולה טכנית, משהו לסמן עליו V, ואז לחזור לשגרה.
והכי קשה זה שלא תמיד יש מילים לדבר על זה.
איך אפשר להגיד לאישה שאתה אוהב, שאתה כבר לא מרגיש חשק?
או שדווקא כן יש חשק, אבל אתה כבר לא יודע איך לגשת?
או שאתה מתבייש לבקש את מה שאתה באמת רוצה?
או שפשוט שכחת מה אתה בכלל רוצה?
ויותר מזה, גברים רבים משתוקקים לא רק למיNיות תוססת – אלא לאינטימיות אמיתית.
אבל אף אחד לא לימד אותנו איך ליצור אינטימיות רגשית.
לא בבית, לא בבית ספר, לא בצבא, לא בחיים.
האמת שלימדו אותנו בדיוק ההפך: תכבוש. תהיה חזק. תשמור על האגו שלך. אל תראה יותר מדי רגש.
אז למדנו להסתיר. להתמודד לבד. לשתוק כשכואב. לא לשתף כשמפחדים. והמיNיות והמשיכה נחלשה יחד עם זה.
במפגש השלישי בסדנה שלי לגברים: “ילד. מלך. מאהב. קוסם – מסע לזהות הגברית החדשה שלך”, נעסוק בכך בדיוק.
במאהב שאתה.
לא רק במיNיות עצמה, אלא במקום שמבקש להרגיש, להתחבר, ליצור מגע, לאהוב, להתעורר.
אם אתה מרגיש שהמיNיות שלך, או הזוגיות שלך, או החיבור שלך לעצמך, הפכו להיות משהו שאתה רק "חי לידו", אני מזמין אותך להצטרף.



