מסע הגבריות החדשה שלי – פרק ג': מלך או בעצם עבד?

בעבר, חשבתי שלהיות "הגבר של הבית" זה אומר לספק, להחזיק, לדאוג, להיות זה שכולם יכולים להישען עליו.

זה ש”לא עושה דרמות”, ששומר על יציבות, שלא נשבר, וזה שגם כשקשה לו, הוא מתמודד ויוצא מזה.

וכך גם חייתי את חיי לאורך לא מעט שנים.

עשיתי, נתתי, דאגתי, השגתי, עינגתי, סיפקתי, פירנסתי.

הרגשתי שאני חייב “להיות בסדר” – גם כלפי עצמי, גם כלפי בת הזוג שלי, גם כלפי הילדים.

שאני חייב לסמן V על כל הסעיפים, ובהצטיינות אם אפשר: אבא, בן זוג, בעל עסק, חבר, בן, מנחה, מנטור…

להיות “הדמות הזו שאחרים מסתכלים עליה ורוצים ללמוד ממנה”.

ולפעמים, בתוך המרדף לסמן V על כל הסעיפים האלו, לא נשארו לי זמן, אנרגיה וכוחות, פשוט להיות – אני…

אחרי שנים שמילאתי את כל התפקידים האלו ללא לאות, הרגשתי יותר ויותר עייף.

לא הייתי עייף מהעבודה. הייתי עייף מהניסיון להחזיק את כל החלקים האלו ביחד.

עייף מלהיות חזק כל הזמן.

עייף מלהיות הגיוני, מאורגן, מתפקד, רגוע.

עייף מלהיות זה שמביא פרנסה, שמוביל את המשפחה, שנותן מענה להכול.

עייף מהתפקיד של המלך.

וככל שניסיתי לבנות את "הממלכה" החיצונית שלי – בית, משפחה, קריירה, כסף… שכחתי לבנות את הממלכה הפנימית שלי – החיבור לעצמי, לרצונות ולצרכים שלי.

ולמרות שהייתי מוקף בהרבה מאד אנשים, הרגשתי מאד בודד.

בודד עם כל האחריות שהיתה עלי, ועם כל כובד המשקל שלה.

בודד עם הפחדים, העומסים והבלבול שחשתי לפעמים.

בודד עם התחזוקה המתישה של הפרסונה החיצונית "החזקה" שבניתי.

בודד בתוך הזוגיות שלי, כי האמנתי שאסור לי להפגין חולשה או לומר שקשה שלי.

ובודד עם כל המחירים, שאז עוד לא הבנתי שאני משלם, על ההחזקה בתפקיד של הגבר האחראי, המוביל, המספק – ה"מלך" של הבית.

מחירים של עומס, של שחיקה, של בדידות, של אובדן נוכחות ושל ניתוק רגשי, מעצמי ומאחרים.

אני יודע שאני לא לבד בתחושות האלו שחשתי אז.

הרבה גברים שפגשתי לאורך השנים, נמצאים במצב הזה בדיוק.

איפשהו בין ההתמודדות הכלכלית למשפחתית, בין פרנסה לאבהות, בין ה"הצלחה" החיצונית, לתחושת התסכול הפנימית, בין הרצון להיות נוכח והתחושה שלמרות כמה קשה שאני מנסה ועובד, אני "לא מספיק", לא בבית ולא עם עצמי.

המפגש השני בסדנה החדשה שלי שקראתי לה “ילד. מלך. מאהב. קוסם – מסע לזהות הגברית החדשה שלך”, יהיה מוקדש בדיוק למקום הזה.

למלך.

אבל לא למלך המנותק, הסמכותי, הקר, הנוקשה והמנותק שהוא המודל שמרביתנו ראינו סביבנו כשהתבגרנו…

אלא למלך החדש: זה שמחובר לעצמו ונוכח. זה שעדיין מחזיק באחריות למשפחה, אבל בלי לשחוק את עצמו, זה שחזק, אבל מאפשר לעצמו גם להפגין חולשה וכאב.

נפגוש במפגש הזה את השאלות הפנימיות שכל גבר חייב לעצמו:

• איזה אבא אני רוצה להיות?
• איפה אני שותק כשכואב או מורכב לי?
• איפה אני לוקח אחריות על הכול, אבל שוכח אותי?
• מהו “בית” עבורי – ומה עוזר לי להיות נוכח בו באמת?

זה לא מקום של חולשה.

זה מקום של חוכמה.

של גבר שלא מוכן יותר לחיות על אוטומט, ולשחק תפקיד של “מלך” שבונה ארמון מרשים, אבל מרגיש כמו עבד בתוכו.

אם הדברים האלו נוגעים בך, שהאבהות שלך, הזוגיות שלך, או המקום שלך בתוך הבית שלך, זקוקים להקשבה אחרת, אז אני מזמין אותך להצטרף אלי, לקבוצה מצומצמת ואינטימית של גברים, שעומדת לעבור את המסע הזה ביחד.

מדבר אליך? כל הפרטים כאן >>