"אם זה היה קורה לפני חצי שנה, הייתי מתפרקת מזה"

"אם זה היה קורה לפני חצי שנה, הייתי מתפרקת מזה"

פגשתי אותה לראשונה בדצמבר האחרון. היא השתתפה בסדנת "התגלית"

לצורך העניין נקרא לה "חגית" (שם בדוי).

יש לה עסק כבר לא מעט שנים והיא הרגישה תקופה ארוכה ש"זה כבר לא זה". שהיא אמורה לעשות משהו אחר, גדול יותר, משמעותי יותר. אבל לא היה לה מושג אפילו מאיפה להתחיל ולחפש מה זה "הדבר הבא" שלה.

היא עברה חוויה משמעותית בתגלית, התחילה לקבל תשובות מדוייקות ועמוקות והחליטה להמשיך למסע של גילוי ודיוק השליחות שלה.

היא בחרה בי כמדריך למסע שלה ללוות אותה בתהליך של גילוי השליחות שלה, ויצאנו לדרך.

לפני כשלושה שבועות נפגשנו שוב ובסיומה של אותה פגישה היא יצאה עם הגדרה מדוייקת של השליחות שלה בעולם: המהות שלה (ההוויה שלה בעולם) והברכה שלה (הטרנספורמציה שהיא יוצרת בעולם).

שיעורי הבית שהיא קיבלה בסיומה של אותה פגישה היו לבחון את ההגדרה שהיא קיבלה בחיים שלה, לשתף עם אנשים ולראות כיצד הדיוק הזה מרגיש לה.

זהו שלב חשוב בתהליך, וגם אחד המפחידים שבהם, כי לרוב אנשים מקבלים מידע כל כך משמעותי על התפקיד שלהם כאן בעולם, שבאופן טבעי עולה בהם הפחד שזה משהו ש"גדול" עליהם או שהם לא ראויים לו.

כאשר אנו מתנסים ומשתפים את המידע עם אחרים אנו יכולים לראות כיצד הוא משפיע עליהם רגשית ומה התגובה שלהם, והיא נותנת לנו סוג של אינדיקציה לדיוק של המידע. ככל שהתגובה הרגשית שלהם ושלנו למידע גבוהה יותר, כך אנו יודעים שהמידע שקיבלנו מדוייק יותר.

אבל שום דבר מזה לא הכין אותה למה שעתיד היה להתרחש למחרת.

והאמת היא שגם אני לא ידעתי על כך דבר עד לפני ששוחחנו שוב בשבוע שעבר ואז היא סיפרה לי, שיום למחרת הפגישה שלנו, המשפחה שלה עברה טלטלה משמעותית.

בעלה ניהל מיזם חשוב ב-15 השנים האחרונות. הוא היה הלב והרוח של המיזם הזה, ונתן את כל ליבו ונשמתו למיזם. הוא בנה אותו כמעט לבדו מאפס, רתם את האנשים, הוביל אותם והיה הרוח החיה.

עד שברגע אחד כל זה נגמר.

בעקבות חילוקי דיעות ביניהם, המשקיע הראשי במיזם החליט לשחרר אותו מתפקידו במיזם.

כך, ברגע אחד, כל מה שהוא עבד ובנה במשך 15 שנים כבר לא היה שלו יותר.

אני חושב שאין משפחה שארוע כזה לא היה מטלטל אותה, אפילו מפרק אותה. מעבר למימד הרגשי, יש גם את המימד הכלכלי הברור שחלק משמעותי מהפרנסה המשפחתית נעלם כך ברגע.

אבל כשחגית סיפרה לי בשבוע שעבר, היא לא נשמעה כמו מישהי שעברה זעזוע שכזה.

הנה כמה מהמשפטים ששמעתי ממנה בשיחה:

"האדמה שלנו רעדה, אבל אני לא רעדתי. לא נבהלתי. אני לא נבהלת כי אני יודעת מה המהות שלי, ואת זה אף אחד לא יכול לקחת ממני.

אני מרגישה שיש בתוכי משהו יציב.

כשזה קרה הרגשתי סוג של בטחון פנימי שלא הכרתי אותו קודם. והוא מאד הרגיע אותי.

אם זה היה קורה לפני חצי שנה, הייתי מתפרקת מזה.

האדמה שלנו רועדת אך יש לי בטחון.

פתאום הבנתי לעומק את הברכה שלי, קיבלתי שיעור.

אני מרגישה מודרכת ולא אבודה בסיטואציה הזו"

מאד ריגש אותי לשמוע אותה מדברת כך. עבורי זה היה סוג של חיזוק לידיעה שלי עד כמה זה חשוב ובעל ערך עבורנו להיות מחוברים למי שאנחנו.

עד כמה חשוב הדיוק הפנימי הזה.

עד כמה חשובה הידיעה של מי אנחנו ומה התפקיד שלנו בעולם.

הסיפור של "חגית" היה יכול להראות אחרת לגמרי. לצערנו, רוב הסיפורים הדומים שאנו שומעים עליהם, מסתיימים אחרת לגמרי.

הסיפור של חגית ובעלה עדיין לא הסתיים, הם עדיין בתוכו. אבל הם חזקים יותר ומחוברים יותר. חגית סיפרה לי שבעלה עצמו פרגן לה עד כמה הכח והעוצמה שלה עזרו לו. "הוא פתאום הבין מה המשמעות של התהליך שאני עוברת בחודשים האחרונים".

כל אחד מאיתנו עובר וחווה משברים כאלו ואחרים בחיים שלנו. אף אחד מאיתנו לא חסין מכך.

השאלה היא מי אנחנו כשאלו קורים. איך אנו מתמודדים איתם, ויותר מכך – עד כמה אנו מצויידים להתמודד איתם.

עד כמה אנו חזקים להתמודד עם מה שפוגש אותנו. וככל שאנו חזקים יותר, בפנים כך קל לנו יותר.

לרוב קל לנו להתייחס לרעיון של להיות ולחיות בשליחות שלנו כאל משהו שאנו עושים בעולם עבור אחרים. כיצד אנו יוצרים טרנספורמציה ושינוי בחיים של אחרים ומשפיעים על העולם. אבל האמת היא, שהצעד הראשון הוא בשינוי שאנו עוברים ובטרנספורמציה שאנו יוצרים בחיים שלנו.

התהליך שחגית עברה ועודנה עוברת הוא בדיוק זה. היא עוברת בעצמה את הטרנספורמציה שהיא נועדה להביא לעולם. דרך ההתמודדות שלה היא מייצרת פתרונות גם עבור אחרים. והיא חזקה יותר מתמיד להתמודד עם כל מה שיפגוש אותה בנתיב השליחות וההשראה של חייה.

ומילה אישית לחגית: זוהי זכות גדולה עבורי להיות שותף ולו במעט למסע מעורר ההשראה שאת עוברת. תודה!

אם המסע של חגית עורר בכם השראה, ואתם רוצים גם להתחיל ולפסוע בדרך השליחות שלכם, אז "התגלית"

מוזמנים לפגוש אותי ב-31/5

מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם,

ערן

אם המסע של חגית עורר בכם השראה, ואתם רוצים גם להתחיל ולפסוע בדרך השליחות שלכם, אז "התגלית" היא הצעד הראשון.

"התגלית"  לסדנה ממוקדת של יום שלם, ובה תקבלו את אותם הכלים שחגית קיבלה ושהעלו אותה על נתיב השליחות שלה.