תובנות

הי, אני אדם ריאלי. תמיד הייתי. אחרי הכל, מהנדס, תואר שני במנהל עסקים, שנים רבות מנהל בכיר בהייטק. עד לפני 11 שנים בערך האמנתי ש"אם אני לא יכול לראות את זה, אז זה לא באמת קיים". היום אני מבין כמה מקובע מחשבתית הייתי אז. ואני מבין שישנם דברים, שלמרות שאני לא מבין אותם, או איך הם בדיוק עובדים, הם עדיין יכולים להיות מאד שימושיים ובעלי ערך עבורי. למשל, מרבית האנשים לא באמת מבינים איך עובד החשמל, אבל זה לא מפריע להם ללחוץ על המתג ולהדליק אור בחדר. אתמול בנאום שלו על ההכרה בירושלים כבירת ישראל דונאלד טראמפ אמר משפט חשוב: "לא נוכל לפתור את הבעיות שלנו על ידי אותן הנחות שגויות והאסטרטגיות הכושלות שהיו לנו בעבר" האמת היא, שטראמפ לא המציא את הרעיון הזה. הוא שאול מהמשפט שאמר פעם איינשטיין: ש"לא נוכל לפתור את הבעיות שעומדות לפתחנו, באותה רמת חשיבה שהיינו כשיצרנו אותן". והרעיון הזה כל כך נכון. היום אני יודע שמה שאני יודע הוא כל כך מעט ומצומצם לעומת כל מה שקיים ובטח מול מה שאפשרי. היום אני יודע, שפריצות הדרך המשמעותיות שלי בחיים, קרו דווקא במקומות שבהם נחשפתי ל-"מה שאני לא יודע, שאני לא יודע". במקומות הללו, קורים הקסם. לפני כמה שבועות קיימתי את סדנת "התגלית", ואז קיבלתי מהחבר שלי ללימודים באוניברסיטה את המשוב הבא - "ערן, עברת דרך רבה ומשמעותית מאז לימודינו באוניברסיטה. סדנת התגלית שהעברת הייתה בצורה רהוטה, מתודולוגית וברורה – מדהים", יואב אילנברג - ארכיטקט תוכנה באמדוקס המשוב שלו, בהחלט היה עבורי סוג של סמן על הדרך שעשיתי. סדנת "התגלית" היא לא דומה לשום דבר אחר שעשיתי בעבר. היום כתבתי לאחד האנשים שנרשמו היום לסדנה שאני מזהיר מראש, מדובר בתוכן עמוק, שמצריך פתיחות מחשבתית, ולעיתים מורכב לעיכול לאנשים "ריאליים". וזה נכון. אבל דווקא אנשים ריאלים יכולים לקבל בה תובנות משמעותיות ביותר, כי אולי לראשונה, הם יקבלו גישה לאזור של "מה שהם לא יודעים, שהם לא יודעים". ושם קורות להם פריצות הדרך. הנה עוד כמה דברים שכתבו לי אנשים "ריאלים" על "התגלית": "הסדנה פתחה בפני שיטה עוצמתית להתחברות ל"אני הפנימי" שלי וזיהוי הקולות האותנטיים שבתוכי. היא הועברה בצורה נעימה מאוד ואדיבה. הורגש שערן באמת מעוניין ומחוייב לעזור, ומעביר את החומר מתוך תחושת שליחות אמיתית. אני מתכוונת להשתמש בכלים שניתנו לי על מנת לדייק את הכיוון שלי בחיים ולמצוא תשובות אמיתיות לשאלות ולהתלבטויות שלי. מרגישה שיצאתי לדרך חדשה ושדברים טובים יגיעו במהרה" - איילת אברהמי, רופאת ילדים "היה מקסים ערן, הסדנה עזרה לי למקד את השאלות שלי לצורך התפתחותי האישית והמקצועית ועזרה לי למצוא כלים לתשובות. אני נמצא בהליך שינוי כיוון של הקרירה ואני חושב שהסדנה תעזור לי לפעול בהתאם ליעדים החדשים שהצבתי לעצמי. תודה רבה!" - איתמר חייקין, רואה חשבון "קיבלתי בסדנא כלי חדש ועוצמתי שלא הכרתי. הייתה חוויה מיוחדת, הרגשתי שלווה ורוגע כפי שלו הרגשתי זמן רב. לא הרגשתי שהזמן עבר והצטערתי כשנגמר. מתכוונת להתאמן בשימוש בכלי הזה ומקווה שיעזור לי למצוא את החתיכה החסרה" - רחל, מנהלת כספים "הסדנה מרתקת ויוצאת דופן בתכנים אשר מועברים בה. ממליץ בחום להגיע בראש פתוח!" - בן, עורך דין "התגלית הינה סדנה מעולה לכל אדם ולבעלי עסקים בפרט. היכולת להתחבר למקור הפנימי שלך ע"מ לזהות את התשוקה הפנימית שלך ואת השליחות שלך, הינה ייחודיות ולא יהיה ניתן להעתיקה. ערן הינו מנטור לחיים! אני עוקב אחר פעילותו מספר שנים, וניתן לראות בברור את ההתפתחות האדירה שלו, אותה הוא חולק עם לקוחותיו. הסדנה הינה כולה נתינה המשולבת עם יכולותיו הנפלאות של ערן. מומלץ בכל פה!" - אהד פרס, מנחה סדנאות לאפקטיביות אישית וארגונית אם אתם מחפשים את הדרך לפריצת הדרך הבאה שלכם, לחיבור הפנימי והדיוק שלכם, ולקבל תשובות מדויקות עבורכם באופן יוצא דופן וחדשני – מוזמנים להצטרף אלי ל"תגלית" הקרובה. מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם! ערן.

הי, זה שהעולם שלנו משתנה, זה לא דבר חדש. אבל, אני לא משוכנע שאנו לגמרי מבינים עד כמה הוא משתנה. בשמונה השנים האחרונות, מאז שנוסדה, אובר כבר הספיקה לשנות את העולם פעם אחת כאשר שינתה כליל את תעשיית המוניות, והפכה לא מעט נהגי מוניות מסורתיים למובטלים, ומצד שני סיפקה לעשרות אלפי אנשים אחרים מקור הכנסה נוסף ופשוט, ולמאות מליוני לקוחות שרות הסעות איכותי, זול יותר, נוח יותר וזמין יותר. בתוך שנים ספורות אובר הפכה להיות חברת ההסעים הגדולה ביותר בעולם, וזאת מבלי להחזיק ולו רכב אחד בבעלותה. אבל כל זה עומד להשתנות בקרוב. אובר חתמה לפני שנה על הסכם אסטרטגי עם חברת וולוו. והשנה עשתה צעד משמעותי נוסף, כאשר היא רכשה מוולוו, לא פחות מ-24,000 רכבי וולוו מדגם 90XC. (יכולים לקרוא כאן את הידיעה המקורית ב-CNET). הרכבים הללו, עומדים לעבור באובר התאמות ושדרוגים ולהפוך ולהיות רכבים אוטונומים – כלומר כאלו שנוסעים – ללא נהג! מצד אחד אובר משנה את המודל העסקי שלה שעד כה לא דרש ממנה להחזיק בבעלות על רכבים, ומצד שני היא מייתרת לחלוטין את הצורך ואת התלות בנהגים. מדוע שאובר תעשה דבר כזה? ההסבר הוא מאד פשוט. אובר רוצה להפסיק את התלות שלה בנהגים. היא לא רוצה להמשיך ולהסתבך עם ה"גורם האנושי". למרות שאובר מעולם לא העסיקה ישירות את הנהגים שלה, והם נחשבו מבחינתה תמיד כ"עובדי קבלן" ולא כאלו שמועסקים ישירות על ידה, עדיין היא נתבעה לא פעם על ידי נהגים שדרשו להכיר בהם כמועסקים על ידי אובר וככאלו ביקשו לקבל שכר מינימום, תנאים פנסיוניים והטבות נוספות שונות. אובר רוצה להשתחרר מהתלות בעובדים. היא לא רוצה את הסיבוכים הכרוכים בהעסקה של עובדים, ולהיות תלויה בגחמות של העובדים. זה אולי לא נעים לשמוע את זה, אבל זו המציאות. והיא לא החברה היחידה. בספרי "להתעורר" ציטטתי מחקר של הכלכלן קרל פריי מאוניברסיטת אוקספורד שחשף כי בשנים הקרובות רבים מהמקצועות המוכרים לנו כיום, פשוט יעלמו. לפי החישובים שלו, בתוך שני עשורים בלבד, מחשבים, תוכנות ורובוטים יחליפו 47% מהמשרות הקיימות בעולם. כמעט חצי מהמשרות הקיימות בעולם, פשוט יעלמו בתוך כעשרים שנים מהיום! לכל מי שמועסק כשכיר בעבודה כלשהי, זה צריך להיות תמרור אזהרה אדום, גדול ומהבהב. העולם שלנו משתנה. וכדאי שכמה שיותר מהר, אנחנו נתאים את עצמנו לשינויים הללו. העידן של ה"בטחון התעסוקתי" כבר מזמן הסתיים. השורה התחתונה, של הרווח, משחקת תפקיד יותר ויותר משמעותי בהרבה מאד חברות וארגונים, מה שגורם להן לחפש פתרונות זולים יותר ואמינים יותר להחלפת כח העבודה שלהן. בין אם זה על ידי טכנולוגיות חדשות, או במדינות זולות יותר כמו הודו וסין. אנו הולכים לכיוון של עולם שבו יהיו פחות ופחות משרות "מסורתיות", ומי שעדיין יוכלו להחזיק בתפקידים ובעבודות הם אלו שיביאו יצירתיות, חדשנות ומחשבה חדשה, שכרגע עדיין לא יכולה להיות מוחלפת על ידי מחשבים ורובוטים. מי שלא יקח אחריות על העתיד הכלכלי והתעסוקתי שלו, לטעמי פשוט דומה למהמר בקזינו המשחק במשחק שהוא לא מכיר את החוקים והכללים שלו. הצד השני של זה הוא שבעצם נוצרת כאן הזדמנות יוצאת דופן לכל כך הרבה אנשים לגלות מה הם באמת רוצים לעשות ולהיות. לגלות ולהמציא את עצמם מחדש. להתחבר לתשוקות העמוקות שלהם, וליצור לעצמם את התפקידים, העיסוקים והעבודות שהם רוצים. יש כאן הזדמנות לקחת אחריות על העתיד התעסוקתי והכלכלי. הזדמנות ליצור, לחדש ולהמציא מוצרים חדשים, שרותים חדשים ועסקים חדשים. כמו כל שינוי, השינוי הזה מתחיל אצל כל אחד מאיתנו מבפנים. הוא מתחיל בתודעה שלנו, עוד הרבה לפני הפעולות שאנו נוקטים בהן. אם אתם עדיין שכירים במקום עבודה כלשהו, אני לא אומר שאתם צריכים מחר בבוקר להתפטר. אבל בהחלט כדאי להתחיל "להתעורר" ולהבין מה עוד אתם יכולים לעשות וליצור. להבין מי אתם באמת, מה היכולות שלכם, מה הכישורים, מה אתם אוהבים לעשות, ואיך אפשר לתרגם זאת לשירותים ומוצרים שאנשים אחרים ירצו לרכוש מכם. הגיע הזמן להתעורר... לפני שתקראו בעיתון שהחברה שמעסיקה אתכם חתמה על הסכם לרכוש רובוט שיחליף אתכם בעבודה שאתם עושים. ערן. נ.ב. – מי שרוצה להתחיל ולהתעורר יכול לקרוא כאן את הפרק הראשון בספר "להתעורר" בחינם...

אחת הבעיות העיקריות של מרבית העסקים היא שהלקוחות לא תמיד יודעים לבחור נכון. הם לא יודעים תמיד להבדיל בינך ובין המתחרים שלך. וכשהם לא יודעים איך להבחין בהבדלים ישנו בדרך כלל רק פרמטר אחד שהם תמיד יודעים להשוות. וזה – המחיר. כבעל עסק, המקום האחרון שאנו רוצים להיות בו הוא זה שהלקוחות בוחרים (או שלא) לקנות מאיתנו על בסיס ההשוואה של המחיר. הסיבה היא פשוטה – אם הלקוחות בוחרים על בסיס מחיר, אז בדרך כלל אחד משני התרחישים הבאים יקרה: יבחרו במי שימכור במחיר הנמוך ביותר (כי זה הקריטריון היחידי שהם יודעים להשוות על בסיסו), וכמה שלא תורידו את המחיר, תמיד יהיה מתחרה שיוריד את המחיר עוד יותר יבחרו במי שימכור במחיר הגבוה ביותר, כי עבורם מחיר גבוה בדרך כלל יסמל איכות גבוהה יותר (לאו דווקא נכון, אבל רבים בוחרים כך). באופן כללי, אתם לא רוצים להיות במקום שבו הלקוחות בוחרים אך ורק על בסיס המחיר. אתם רוצים שהם ירצו לקנות דווקא מכם, ושהמחיר לא יהווה את הקריטריון העיקרי בהחלטה שלהם. נניח שאני רוצה לקנות טלויזיה חדשה. אני כלקוח (ורבים כמותי), לא ממש יודעים כיצד לבחור טלויזיה. כלומר, חוץ מלדעת את הגודל שאנו מחפשים, לרוב אנו לא ממש מבינים בטכנולוגיה, בהבדלים, בניואנסים ובטכנולוגיות השונות. ואז נגיע לחנות מכשירי החשמל (או לזאפ באינטרנט) ונחפש את הטלויזיה בגודל שאנו רוצים (למשל 55"). כעת, הקריטריון העיקרי שאנו יודעים לבחור על פיו הוא – המחיר! אם אני מעריך איכות, אני כנראה ארצה לקנות את המותגים היקרים יותר. ואם אני מחפש את העסקה הטובה ביותר, ארצה לרכוש את המכשיר הזול ביותר. אבל מה היה קורה אם יצרן טלויזיות מסויים, היה יוצר עבורי, ועבור שכמותי, מדריך כלשהו שנקרא: "כיצד למצוא את הטלויזיה המתאימה ביותר לצרכים שלך ובמחיר הטוב ביותר" או "10 דברים שאתם חייבים לדעת לפני שאתם קונים טלויזיה" הסבירות היא שהיה מעניין אותי לקרוא (או לצפות) בתוכן שכזה, כי הוא רלוונטי כמובן למה שאני מחפש. כעת, במדריך הוא היה בוחר להדגיש נקודות שמייצגות יתרונות יחסיים שלו, לעומת חסרונות יחסיים של המותגים המתחרים. נניח שאחד הדברים שמייחד את הטלויזיות שלו, הוא האחריות הארוכה שהוא נותן. אז בוודאי שהוא היה כותב במדריך משהו בסגנון: "אחד הדברים שחשוב לבדוק לפני שאתם רוכשים טלויזיה חדשה, היא מה משך אחריות היצרן שאתם מקבלים. השוק מוצף במכשירים זולים מתוצרת סין, שנוטים להתקלקל לאחר שנה/שנתיים, ולכן הם מגיעים עם אחריות קצרה של שנה בלבד. אם אתם כבר משקיעים בטלויזיה חדשה, כדאי שתוודאו שהיא מגיעה עם אחריות של 3 שנים לפחות!" מה שהוא בעצם עשה, הוא חינך את הלקוח. הוא לימד אותו משהו חדש שהלקוח לא ידע רגע לפני כן. הוא בעצם הכניס, למערכת השיקולים של הלקוח, שיקול נוסף שלא היה שם קודם לכן. הוא לימד והסביר ללקוח, למה חשוב ללקוח לבדוק את האחריות שהוא מקבל עם רכישת המכשיר. סביר שכעת אותו לקוח, כשהוא נכנס לחנות מוצרי החשמל ישאל את המוכר איזה טלויזיות מגיעות עם אחריות ארוכה יותר ויתמקד בהן. או כשהוא סורק בזאפ הוא יבדוק למי יש אחריות ארוכה יותר. הגישה הזו נקראת: שיווק מבוסס חינוך. אנו מחנכים את הלקוחות כיצד לקנות נכון. זוהי שיטת שיווק מאד אפקטיבית ויעילה שמבוססת על כך שאנו יוצרים עבור הלקוחות שלנו תוכן שעוזר להם לבחור, שמלמד אותם על עולם התוכן שלנו, על המוצרים והשרותים שלנו, ובעצם מקרבים אותנו אלינו. יצירה של תוכן היא אחד מהמרכיבים המשמעותיים בעולם השיווק כיום. יותר ויותר עסקים, מכל הסוגים והמינים משתמשים בתוכן על מנת למשוך אליהם לקוחות, וליצור אצל הלקוחות את החיבור, הבטחון והאמון בהם ובמותג שלהם. אני אישית עושה זאת כבר למעלה מ-11 שנים. יצרתי עד היום אלפי פריטי תוכן שונים שמשמשים אותי עד היום: פוסטים בבלוג, וידאו, קורסים דיגיטליים, קורסים במייל, ראיונות עם מומחים ומובילים בתחומם, הרצאות מוקלטות, מדריכים, סדנאות, הרצאות ועוד... ולראשונה אני חושף הכל – כיצד להפוך ולהיות מכונת תוכן משומנת המייצרת תוכן מגוון, בעל ערך גבוה, מושך לקוחות ומייצר הכנסות. זו הדרכה המיועדת לכל מי שעוסק ביצירת תוכן מכל סוג שהוא. בין אם אתם רוצים לכתוב פוסטים לבלוג או לפייסבוק, תוכן שיווקי, תסריט לוידאו, תוכן להרצאה, ספר, מדריכים מכל סוג, או כל סוג של אחר של תוכן. הנה כל מה שאני מתכוון לחשוף ולשתף בהדרכה המקיפה הזו: איך ליצור את הפילוסופיה היחודית שלכם שבולטת מעל לכולם כיצד להפוך את עצמכם ל"מכונת תוכן" שיוצרת תוכן מעניין, רלוונטי וכזה שמעניין ומושך את הלקוחות שלכם כיצד למצוא רעיונות חדשים לתוכן עבור הקהל שלכם כיצד לזהות מה מעניין את הקהל שלכם, ואיזה תוכן חדש להציע לו כיצד לפתח תוכן חדש כאשר אתם ישנים! כיצד לפתח תוכן מבלי לכתוב מילה אחת בעצמכם! כיצד לגרום ללקוחות שלכם ליצור עבורכם את התוכן הרלוונטי ביותר עבורם כיצד מומחים אחרים יוצרים תוכן רלוונטי ומושך עבורכם כיצד למקסם את השימוש בתוכן שיצרתם כיצד ליצור תוכנית שנתית וחודשית עבור אימפריית הידע שאתם יוצרים כיצד לפתח תוכן שיוצר אצל הלקוחות שלכם חיבור פסיכולוגי ורגשי אליכם איך ליצור SYSTEM עקבי של יצירת תוכן כיצד ליצור תוכן שיווקי שמניע אנשים לפעולה ולרכישות המוצרים והשרותים שלכם כיצד למסחר ולהגן על הקניין הרוחני שלכם כיצד ליצור רשימת נושאים לפוסטים בבלוג המספיקים לשנה ויותר, בתוך 60 דק' כיצד להפוך למכונת רעיונות בלתי נדלית מהן 3 הפעולות שיגרמו לכם להפוך להיות יצירתיים לתמיד כיצד ליצור תוכן שמקדם את המוצרים והשרותים שלכם כלים שימושיים ליצירת תוכן מגוון כיצד לדעת ולבחור מה פורמט התוכן שהכי מתאים ונכון לכם כיצד לפנות לאנשים מעניינים ומובילי דעת קהל ולהשיג את הסכמתם להתראיין אצלכם (לבלוג, וובינר, לספר או לפודקאסט) להשתתף בהדרכה לחצו כאן מי שירשם, יקבל גם גישה חופשית לכל החיים להקלטה שלה, לשימושו החופשי. כל הפרטים, המידע וההרשמה כאן בקישור. מחכה לכם! ערן.

לפני כמה ימים ישבתי עם חבר שביקש להפגש ולשוחח. הוא עובד במקום עבודה שכבר לא נכון לו להיות בו. הוא מרגיש שכל יום שהוא שם הוא יום של סבל עבורו. ומצד שני, יש לו "תחביב" שהוא מאד נהנה ממנו. הוא אוהב לכתוב. כשהוא כותב הוא מרגיש שהוא נמצא ב-ZONE שלו. הוא מרגיש שזה נכון ומדוייק לו. הוא מרגיש שהוא מביא את עצמו לידי ביטוי בצורה המיטבית והנכונה ביותר שניתן. שאלתי אותו מה הוא היה רוצה שיקרה? והוא אמר שהוא היה רוצה לעזוב (כבר מחר בבוקר) את העבודה שלו ולהתפרנס רק מהכתיבה שלו. הוא אוהב לכתוב, הוא נהנה מזה, אבל הוא לא עושה את זה מספיק. כשהוא מפרסם את מה שהוא כותב הוא לרוב מקבל תגובות טובות ומפרגנות מאנשים, אבל למרות זאת, קיים בתוכו החשש. החשש שלא יאהבו את מה שהוא כותב. שלא יאהבו את היצירה שלו. שלא יגיבו לכך מספיק אנשים, או שיקבל תגובות פחות "מפרגנות". אז הוא כותב מעט מאד. הרבה יותר מעט ממה שהוא היה רוצה. אמרתי לו שאני מרגיש שיש בתוכו 2 כוחות שמתנגדים אחד לשני. הכח הראשון זה הרצון העצום שלו לכתוב ולהביא את עצמו לביטוי אמיתי ומשמעותי בעולם. והכח השני זה האגו שלו שמפחד שלא יאהבו את מה שהוא עושה. האגו שלנו תמיד יעצור אותנו מלעשות דברים שנתפסים על ידו כ"מסוכנים" או "לא בטוחים". לכתוב ולפרסם את היצירה שלך זה לא דבר בטוח. זה מאד מסוכן. אתה יכול לקבל תגובות לא אוהדות, או לא לקבל תגובות בכלל. אתה חשוף לביקורת, למחשבות ודיעות של אנשים אחרים. ואתה בעיקר, יוצא לעולם, בלי "הגנות" ובלי מי שישמור עליך שלא תפגע. כך האגו שלנו תופס את זה. זה לא ממש משנה אם זה נכון או שלא, אם הסכנה היא ממשית או שלא, מבחינת האגו שלנו זה הכי ממשי שיש. ואז הוא פועל לעצור אותנו בכל דרך אפשרית. הוא מפעיל את מה שאני קורא להם "מנגנוני הגנה". אתם מכירים את כולם. אלו הם הפחד והספק. הדחיינות. הביקורת. ההיסוס. ההקטנה העצמית. הציניות והסקפטיות. השכחה. ועוד הרבה אחרים. אין זה משנה מהו מנגנון ההגנה שהופעל, המטרה היא אחת: להשאיר אותנו במקום "הבטוח והמוכר". ולרוב, אנו לא מודעים לתהליך שאנו עוברים, לתפקיד של האגו בתוכנו, למנגנוני ההגנה שהופעלו בתוכנו, ואנו פועלים מתוך הפחד, ההיסוס והספק. יותר נכון יהיה לומר שאנו לא פועלים. אנו נשארים בדיוק באותו מקום. עם אותם החששות, ועם אותם התסכולים, ועם אותם השאיפות. מבלי לקדם אותם. בסוף השיחה שלנו אמרתי לו שאני לא ממש ממליץ לו לעזוב מחר בבוקר את מקום העבודה. יש במקום העבודה שלו (למרות שהוא לא נהנה שם כרגע) תועלות עבורו. זה נותן לו שקט כלכלי, ובטחון שהם חשובים מאד לאגו שלנו. אבל שמצד שני, שיתחיל "להרים הילוך" בכתיבה שלו. שיכתוב. שיפרסם. שיפתח בלוג, שיוציא קטעים שבהם הוא מקריא את מה שהוא כותב ליוטיוב ולפייסבוק. שיקדם את היצירה שלו. שיביא את הקול שלו לקדמת הבמה. שיתעלם מהקול של האגו שלו שמפחיד אותו מהתגובות. הרי אם נהיה רגע כנים עם עצמנו, אין זה משנה מה נעשה, לעולם, אבל לעולם לא נצליח לגרום ל-100% מהאנשים לאהוב אותנו. אף פעם לא כולם יתחברו אלינו. אף פעם לא כולם יפרגנו לנו. אף פעם לא כולם יהנו מהיצירה שלנו. וזה די מיותר לנסות ולרצות את כולם. מי שמנסה כל הזמן לרצות את כולם, ימצא את עצמו במהרה מאד, אבל מאד לא מרוצה! אני מקווה שהוא יעשה את זה. אני מקווה שהוא לפחות יתחיל. אני לא באמת יודע איך זה יתפתח ולאיזה כיוונים, אבל אני יודע, שכמו שדר' סוס כתב בספר הנפלא שלו: ש"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים". אם הדברים הללו נגעו בכם, אני מזמין אתכם גם לעשות את הצעד הראשון ולהוציא את הקול שלכם לעולם. הצעד הראשון הוא אפילו להתחייב על הצעד הראשון. אם אתם מרגישים שיש בכם "יותר" ממה שאתם מביאים היום לעולם... אם אתם יודעים שיש לכם תפקיד... אם אתם קולטים שאתם נעצרים, בכל פעם מלעשות את הצעד ולהביא את עצמכם לידי ביטוי עצמי מלא בעולם... אני מזמין אתכם להצטרף אלי ל"תגלית" הקרובה. תעברו שם תהליך יוצא דופן שבו תבינו (אולי לראשונה) מה באמת עוצר ומפריע לכם לממש את מי שאתם תתחברו לאינטואיציה הגבוהה שלכם ותדעו כיצד לקבל את ההכוונה הכי מדוייקת שאפשר ובעיקר – תעשו צעד מהותי ומשמעותי למימוש של השליחות האמיתית שלכם בעולם...  

הוא היה על סף מוות. פגיעה קשה בראש. הרופאים לא נתנו לו הרבה סיכויים לצאת מזה. בטח לא לנהל חיים נורמלים ונורמטיביים. הוא היה צעיר, בתחילת חייו והוא נתן את כל מה שיש בו כדי להמשיך ולחיות. ואם תפגשו אותו היום, לא תוכלו לנחש מה שהוא עבר. היא איבדה את האדם היקר לה מכל. כך באמצע החיים. בלי הכנה מוקדמת, בלי סימנים מתריאים. ברגע אחד הוא נפטר, והחיים שלה התנפצו לרסיסים. אבל החיים חזקים יותר והיא יצאה מזה בעיקר בגלל שרצתה להיות שם עבור הילדים. היה לו עסק מצליח. הוא הרוויח המון כסף. הלקוחות אהבו אותו מאד, הוא זכה להנות מכל מה שבא עם ההצלחה – כסף, פרסום, הכרה, הערכה, פינוקים. הוא חי את החיים הטובים. אבל פתאום זה נגמר. שורה של החלטות עסקיות שגויות גרמו לו להפסדים עצומים שלקח לו כמה שנים להתאושש מהם. הוא מכר את הבית היפה שלו כדי לכסות את החובות. הוא נפרד מהפינוקים שהיה רגיל אליהם. שלוש שנים אחרי, הוא עדיין מלקק את הפצעים אבל לאט לאט מתחיל להתאושש מזה. הם היו הזוג שכולם קנאו בהם. אנשים יפים, ילדים יפים. בית יפה ומטופח בשכונה "הנכונה". כל מי שהסתכל בהם מבחוץ רצה להיות כמותם. ולכן כשהם הודיעו שהם נפרדים כל הסביבה שלהם היתה בשוק והלם. דווקא הם מכולם? אבל האהבה נגמרה. ומאחורי הדלתות של הבית היפה שלהם, הויכוחים והניכור הלכו והתעצמו עד שהם החליטו לשים לזה סוף ולפרק את החבילה. זה לא היה קל, ולקח כמה שנים עד שכל החתיכות נפלו למקום, אבל היום הם מאושרים, באמת. כל אחד בזוגיות אחרת, בבית אחר. והם עדיין חברים ומגדלים בשותפות את הילדים. ארבעה סיפורים שונים, כולם אמיתיים. אנשים שונים, שעברו, כל אחד בדרכו, משבר משמעותי ששינה את חייהם מן הקצה אל הקצה. לקח להם זמן להתאושש, ולבנות את עצמם מחדש אבל הם עשו את זה. ומאז הם מסתובבים עם תחושה פנימית שלא מרפה, עם הקול הפנימי שחופר להם בתוך הראש ואומר להם – שכל זה לא היה סתם. זה לא מקרי שהם עברו את מה שעברו. שיש לכך סיבה. שיש להם תפקיד. הם יודעים שיש להם מסר לעולם בגלל מה שעברו, אבל הם לא יודעים בהכרח להגדיר אותו או לנסח אותו במילים. הם רוצים "להתפוצץ" עם זה החוצה לעולם, אבל לא יודעים איך. ומאיפה להתחיל? זה כמו בתמונת "הצעקה" של מונק – יש בהם צעקה גדולה לעולם, אבל היא אילמת כרגע, ללא קול, וללא מילים. יש בהם ידיעה פנימית עמוקה שכל מה שקרה להם רק הכשיר אותם לרגע הזה. לזמן הזה, שבו הם יקחו את כל מה שהם חוו, את כל מה שהם יודעים, ואת כל היכולות שהם פיתחו בדרך ההתמודדות שלהם, ויעבירו את זה הלאה. זה צורך עצום שקיים בתוכם. יש בהם תחושת בהילות להביא את הברכה שלהם לעולם. אבל לרוב הם לא יודעים איך, כי אין להם בהירות מהי המתנה הזו שהם קיבלו. מהו הדבר הזה שיש בהם שהם נועדו להעביר הלאה ולהביא לעולם. האם אתם מתחברים לדברים הללו? אני פוגש יותר ויותר אנשים שמתחברים לכך. אנשים שעברו מסלול חיים מסויים, התמודדויות כאלו ואחרות, ושעכשיו הם רוצים להעביר את זה הלאה. להעביר לאחרים את הפתרונות שהם יצרו. כי עד כמה שזה ישמע אולי אבסורדי ומוזר, הבעיות שיש לנו בני האדם, מאד דומות. זה נכון שלכל אחד מאיתנו נדמה שהבעיות וה"צרות" שלנו יחודיות רק לנו, אבל זו לא המציאות. במציאות הבעיות של כולנו די דומות. ואם אני עברתי דרך מסויימת והתמודדתי עם אתגרים כאלו ואחרים, ומצאתי לעצמי את הפתרונות שעזרו לי להתמודד עם אותם אתגרים, כעת הפתרונות הללו יכולים להתאים גם לאנשים רבים אחרים. אם התחברתם, ואתם מאמינים שיש לכם תפקיד בעולם (גם אם כרגע לא ברור לכם מהו), או שאתם כבר יודעים מהו, ורוצים לגלות מה יהיה הצעד הבא שלכם, אני מזמין אתכם להצטרף אלי, לסדנת "התגלית". בסדנה תקבלו כלי מדוייק ועוצמתי (שנתרגל אותו באופן מעשי) שבעזרתו תוכלו סוף סוף לקבל את התשובות לשאלות החשובות באמת. להבין מה השליחות שלכם כאן להבין כיצד לממש אותה בחיים / בעסק או בעיסוק שתבחרו בו לקבל החלטות מדוייקות ונכונות עבורכם להגדיל את ההשפעה שלכם בעולם ולזהות במדוייק מה מפריע ועוצר לכם, וכיצד ליצור את ה"מעקף" שיאפשר לכם להתגבר על כך ולצאת לעשייה אני מחכה לכם בקרוב ב"תגלית"! שלכם, ערן.

מה משותף לג'ון לנון, אריק קלפטון, ליידי גאגא, קמרון דיאז, אלאניס מוריסט ועוד רבים אחרים? היה להם הכל... את הכסף, ההצלחה, הפרסום, ההכרה. ובכל זאת – הם לא היו מאושרים. (לא אני המצאתי את זה, הם אמרו זאת). בחווית החיים שלנו, הורגלנו לחשוב ש"אם יהיה לי את... אז אני אהיה...". כלומר, שברגע שנשיג את אותו הדבר שאנו רוצים כל כך, אז החיים שלנו יסתדרו ויהיו נפלאים. אבל המציאות היא אינה כזו. אני יודע זאת מהנסיון האישי שלי, שכמה שפעלתי כדי להשיג מטרות כאלו ואחרות, להשיג הישגים כאלו ואחרים, תמיד בסוף חוויתי רק תחושת "היי" רגעית, שמהר מאד התחלפה ואת מקומה החליפה השאלה – אז מה הדבר הבא? ושלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מתנגד להישגיות ולתוצאות (מי שמכיר אותי יודע שאני מאד מוכוון תוצאות), אבל במהלך השנים שעברו, הבנתי שהתוצאות לבדן אינן מספיקות. כי מיד נפתח לנו פער חדש שאנו רצים לסגור אותו. תמיד יש לנו "חתיכה חסרה" שעד אשר לא נסגור אותה, לא נרגיש באמת שלמים. מוזמנים לצפות כאן בוידאו הקצר הזה... ואם אתם רוצים להעמיק, אז אני מזמין אתכם לקרוא את המניפסט החדש שפרסמתי לאחרונה: "החתיכה החסרה". מאחל לכם שנה טובה וגמר חתימה טובה! ערן.

אני זוכר היטב את ההרגשה הזו... זה היה כמו לצאת ארוך ביער, ולגלות אחרי כמה עשרות קילומטרים של הליכה והתקדמות, שבעצם אין לי מושג איפה אני נמצא. ההרגשה שהלכתי לאיבוד. והבחירה שעומדת בפני היא לא פשוטה – האם לחזור חזרה? האם להמשיך קדימה? למרות שלא ברור לי בכלל אם הדרך שאני הולך בה היא הדרך הנכונה. לכל בחירה יש מחיר משלה. לחזור חזרה זה בעצם לכאורה לוותר על כל מה שעשיתי והשגתי עד כה, על כל ההתקדמות. ולהמשיך קדימה? בלי שיש לי וודאות שהכיוון שאני הולך בו הוא נכון, המשמעות היא שאמשיך להתברבר בלי באמת להגיע לאן שאני רוצה. אז מה עושים? באיזה כיוון בוחרים? מכירים את הדילמה הזו? חוויתם אותה? אני מניח שכן. לכל אחד מאיתנו יש דילמה שכזו. בכל מיני תחומים בחיים – בעסק שלנו, או במקום העבודה, בזוגיות ובמערכות היחסים שלנו, בבריאות, בכסף – בכל תחום שזה לא יהיה. יש את הנקודה הזו שאנו מבינים עמוק בתוכנו (גם אם אנחנו עדיין לא מוכנים להודות בה) שהלכנו לאיבוד. אני זוכר את התהליך הזה אצלי כי הוא קרה כמה פעמים בנקודות חיים שונות. פעם לאחר תשע שנים של קריירה מצליחה כשהבנתי שאם אמשיך ללכת באותה הדרך, אמצא את עצמי, בעוד 10 שנים בנתיב ובמקום שממש, אבל ממש לא נכונים עבורי, ועם מחיר אישי כבד. וזה קרה שוב, כמה שנים מאוחר יותר, בעסק מצליח שהייתי שותף בו. ההחלטה האם "לחזור אחורה" ולחשב את המסלול מחדש או להמשיך קדימה בלי לדעת את הכיוון, היא אף פעם לא פשוטה. בדיעבד, בחרתי בשתי הפעמים הללו שלא להמשיך וללכת קדימה בנתיב שכבר לא היה ברור לי. ואז גיליתי גם שאותו מחיר שחששתי ממנו כל כך, הוא לא גבוה כמו שחששתי. ולדעתי, המחיר של להמשיך וללכת בכיוון שלא נכון לנו, הוא גבוה בהרבה. דמיינו איך זה היה, אם היה לנו כלי אפקטיבי שהיה יכול לכוון אותנו. שהיה יכול בכל נקודת זמן לדייק לנו את המסלול ולהראות לנו בדיוק מהו הנתיב הנכון והמדוייק עבורנו. האמת היא, שלא צריך לדמיין. יש כלי כזה. ויש אותו לכולנו. רק שלרוב אנו לא ערים לו וגם לא כל כך יודעים איך להשתמש בו. יש שיקראו לו אינטואיציה, יש שיקראו לו קול פנימי, יש שיקראו לכך הדרכה. האמת שזה לא משנה איך קוראים לכך, הרבה יותר משנה אם אנו יודעים להשתמש ביכולת הזו. לפני כחמש שנים, כשהתחלתי עצמי לפתח בי את היכולת הזו ולדייק את עצמי, ראיתי עד כמה הערך שלה הוא גבוה עבורי. ראיתי עד כמה הוא גבוה עבור הלקוחות שלי שמשתמשים ביכולת הזו. ולמעשה, מאותו זמן שהתחלתי להשתמש ביכולת הדיוק הפנימי והחיבור העמוק לעצמי, הפסקתי להרגיש שהלכתי לאיבוד. גם אם קורים מצבים שאני מבין שאני כבר לא בנתיב, קל לי מאד לדעת ולזהות מה הנתיב הנכון והמדוייק עבורי. אם אתם מרגישים שאולי הלכתם לאיבוד, או שאתם רוצים לחזק את יכולת הניווט הפנימית שלכם, אז "התגלית" היא הצעד הבא עבורכם. בתגלית אעניק לכם את הדרך והגישה לאותו קול פנימי, אינטואיציה או הדרכה שתאפשר לכם לקבל החלטות טובות יותר, לעשות את הבחירות הנכונות עבורכם, ממקום של דיוק פנימי גבוה, וגם תבינו כיצד תוכלו להשתמש באותו כלי לזהות ולדייק את השליחות שלכם בעולם. מחוייב לשליחות שלכם! ערן.

הי, אני אקדים ואומר שהפוסט הזה יהיה קצת ארוך מהרגיל, ואני יודע שאנו היום בתקופה שאנשים "קצרים" ואין להם סבלנות לטקסטים ארוכים. אבל בגלל החשיבות שלו, החלטתי לפרסם אותו בכל זאת, ואני יודע שהאנשים שהמסרים הללו מתאימים ונכונים להם יקראו אותו עד לסופו, ובעיקר – יעשו בעקבותיו פעולה שתקדם אותם! אני לא נוהג לשתף את המיילים האישיים ששולחים לי הלקוחות שלי, אבל במקרה הזה אני חורג מהרגלי, וגם קיבלתי את אישורה של לימור דוידי לשתף אותו אתכם. שלשום היא שלחה לי את המייל הבא שהכותרת שלו היתה: "לערן, תודה ענקית!" "הי ערן, רוצה לספר לך שלפני שנה כשנפגשנו בתהליך האסטרטגיה - הייתי בדיוק קרובה לוותר.  היו בי המון יצירתיות, דמיון ופנטזיה שהיו צריכים לרדת לקרקע, להפוך את זה לעסק, לשליחות. אחרי הפגישה גם קראתי את הספר שלך "להתעורר", והחלק שהכי נגע בי היה לגבי רמות המודעות. פתאום, הבנתי, מאיפה מגיעה הרגשת ה"תקיעות" שחשתי. מצאתי את עצמי בין הגדרות 3 (שאיפה) ל-4 (עצמאות), כשאני יותר קרובה ל-3. איך זה הגיוני? כל השנים שהשקעתי בלמידה, שני תארים, המון קורסים, סדנאות, ספרים ועבודות שאני שם, מאחור, ב-3. אחרי ההבנה הזו, חשבתי שיהיה יותר פשוט, אבל לא כך. עם קול שאומר לי להקים "משהו משלי", ועם מציאות שדברים בה לא זזים. הקול הזה לא הפסיק לרגע. כמה פעמים אמרתי, ביקשתי והתחננתי שיפסיק, שללכת בדרך הזו זה לא בשבילי, שזה "גדול" עליי, גדול מהיכולות שלי, המחיר גבוה מדיי, וכמה פעמים רציתי שוב להרים ידיים. היו גם הרבה רגשות של כעס ותסכול - איפה איבדתי את לימור? התקתקנית, האוטודידקטית, שלומדת מהר-מיישמת מהר, חדורת מטרה לכבוש יעדים, מה קרה לה? מרגע שהחלטתי ללכת בדרך, איבדתי אותה. אם זה מה שקורה כשהולכים בדרך? אז אני לא רוצה בזה, חזרתי ואמרתי שוב ושוב. אבל ככל שהתפתחתי, הבנתי דבר אחד- אי אפשר לחזור אחורה! אומרים לנו שתמיד אפשר לעצור, ושזו בחירה. אבל אצלי החלום, השליחות בחרו בי. יש נקודת אל-חזור שאי אפשר לחזור ממנה, התודעה צמחה והתרחבה, ואנחנו יודעים מה יש מעברו השני. איך אפשר לחזור כש"יודעים"? וכשהבנתי שלא רק שאי אפשר לחזור אחורה בתודעה, אני גם לא באמת רוצה לחזור, נותרה לי רק הדרך קדימה. והיום, אחרי שנה, אני שמה את עצמי ב-5 (משמעות) עם עבודה פנימית על 6 (חופש). בדיוק לפני שבוע, הוצאתי את האתר לאוויר. כבר קרוב ל-500 אימהות הורידו את חוברת המתנה, ונכנסו לקבוצה. שני מוצרים שלי (חוברת וערכה) אוטוטו יוצאים גם הם לאור. והכי מרגש - המון תגובות מדהימות ומרגשות על הדברים שכבר הוצאתי ועל איזה מזל שזה קיים... בשבוע האחרון - הספקתי לתת כל כך מעט ממה שיש לי להציע וכבר התגובות אומרות - כמה המון אני נותנת! אז אני כבר יודעת שאני פועלת נכון, ובטוח שיש לי אסטרטגיה מעולה לעסק :) כשאני חושבת על כל הדברים הקטנים שקיבלתי בתהליך הזה: המילה "מתפתחים" בייחוד - במקום יצירה (אימהות רבות אומרות לי שחשובה להם פעילות התפתחותית), להעניק מתנה אמתית ושימושית! (ואכן היה לי חשוב מתנה של "איך" ולא של "מה"), על כך שהאימהות יכינו בעצמן ולא אני אכין עבורן (לא מבינה איך אני לא חשבתי על זה קודם! ובקרוב תהיה סדנה ליצירת משחקים לאימהות) על כתיבת פוסטים, על השיווק ועוד ועוד....הפרקים של "האקדמיה למובילים ומנהיגים" שגם הם מלאים בשפע של ידע! אבל הכי "מעצבן" אותי :) כשאומרים לי איזה שם יפה זה "שתיים עד ארבע" ואני לא יכולה לזקוף את השם למיזם שלי, לזכותי...אלא לזכותך... ואפילו ה"כרטיס ביקור/פלייר" שלי, זה אחרי מחשבה על מה שאמרת לי. והכנתי "עינית מעוצבת לדלת" שגורפת מחמאות. אז תודה ענקית!!! בוודאות, בלי התהליך הזה, ובלי להבין שאפשר לבנות מעולם הדמיון, הפנטזיה וכל חומרי היצירה שהנחתי לך על השולחן - זה לא היה קורה.... רק יצאתי לדרך, אבל יצאתי.... לימור" קודם כל הנה האתר של לימור שאתם יכולים להתרשם בו מהעשייה המדהימה שלה: https://www.2-4.co.il (ובמיוחד אם אתם הורים לילדים בגילאי שתיים עד ארבע). ועכשיו לכמה לקחים עסקיים חשובים: 1.     אף פעם, אבל אף פעם – אל תוותרו! אף פעם! כי גם אם אתם לא רואים את הדרך, ולאן ללכת מהנקודה שאתם נמצאים בה, תזכרו תמיד שהדרך נמצאת שם. ואם קשה לכם לראות את הדרך, כדאי להיעזר באחרים, ובעיקר בכאלו שכבר הלכו בדרך דומה ומכירים את כל הפיתולים ואת כל המהמורות. 2.     לימור מתארת בצורה אותנטית ומרגשת עד כמה המודעות שלנו משפיעה על מי שאנחנו ועל התוצאות שלנו. ההתפתחות של המודעות שלנו היא תהליך. תהליך מתמשך. אבל ככל שאנו מתקדמים בו גם התוצאות שלנו משתנות. כשאנחנו צומחים אז גם העסק שלנו צומח ומתפתח. (האלטרנטיבה לצמיחה היא נבילה). 3.     כל הידע שבעולם לא עושה הבדל. בסופו של דבר חייבת להיות עשייה. לימור עברה איתי תהליך אסטרטגיה מעמיק ומקיף. היא יצאה עם ערימה של תובנות, ובעיקר הרבה משימות שהיא צריכה לעשות. והיא עשתה אותן. יש לה מן הסתם עוד לא מעט לעשות, אבל היא "על זה" לגמרי! 4.     תהיו אותנטיים, אמיתיים ותנו ערך אמיתי ללקוחות שלכם. אני יודע שזה אולי נשמע כמו אמירה שחוקה, אבל זה נכון, וזה עובד! ועל כך יעידו העדויות המופלאות שלימור זוכה להן על העבודה שלה. ובצדק! אם תסתכלו בחומרים ובתכנים שלה, אי אפשר שלא להתרשם מן האיכות, הרמה הגבוהה וההשקעה שלה. 5.     לעבוד על העסק ולא רק בתוך העסק! בעלי עסקים רבים עובדים כל היום וכל הלילה בעסק שלהם. יש להם הרבה דברים לטפל בהם, משימות להספיק ולקוחות לספק. בכל הטירוף הזה, הם כמעט ולא מצליחים למצוא זמן להתנתק רגע, להרים את הראש ולפנות לעצמם זמן לעבוד על העסק שלהם ולא בתוכו. לפתח אותו, ליצור לו אסטרטגיה, תוכנית עבודה וכיוון. זה הכרחי בכל עסק, ובכל זמן. צריך מדי זמן לעצור, לקחת את הזמן ולבדוק שאנו מתקדמים בכיוון שנכון עבורנו. אני גאה בלימור. אני גאה בנחישות שלה, בעשייה שלה ובערך הגבוה והמיוחד שהיא מביאה בדרכה. לימור עבורי היא בדיוק סוג הלקוחות שאני הכי נהנה לעבוד איתם, אלו שאני מרגיש ויודע שיש להם ערך אמיתי לתת לעולם, שבאים צמאים לדייק את עצמם ואת העסק שלהם, ושמיישמים! אם אתם מרגישים שגם אתם כאלו, ורוצים כמו לימור, ליצור לעצמכם אסטרטגיה מקיפה לעסק, לדייק את עצמכם, את הלקוחות שלכם, המוצרים ותהליכי השיווק, אז יש לנו על מה לדבר! התהליך שלימור עברה איתי לפני שנה, הוא תהליך אסטרטגי מקיף שבו אני, ביחד אתכם (באחד על אחד) יושבים לפצח את המודל העסקי לעסק שלכם, מזהים את הלקוחות הנכונים, את הערך המיוחד שלכם, את המוצרים, התמחור וערוצי השיווק. אם אתם רוצים לשמוע עוד על תהליך כזה, וכיצד הוא מתאים עבורכם, פשוט צרו עמנו קשר הזה וכתבו לנו את מספר הטלפון שלכם, וניתן לכם את כל המידע והפרטים. אם זה מהדהד לכם נכון ומדוייק עבורכם, עכשיו זה הזמן לפעול! מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם! ערן.

שלום חברים, לפני כשבוע הרציתי על "שיווק מבוסס יעוד" בכנס לבעלי עסקים שערכה אלופת הוידאו לירון מור. לאחר ההרצאה, ובמהלך שני ימי הכנס נגשו אלי הרבה משתתפים לשוחח, לשתף ולהתעניין. קיבלתי הרבה כרטיסי ביקור של אנשים, ובקשות למידע על התוכניות שלנו ובעיקר על קהילת "השליחות" המיועדת לבעלי עסקים שרוצים לפתח עסק מבוסס שליחות. כשחזרתי מהכנס, כמו מהנדס מסודר ואחראי, לקחתי את כל הפניות והשמות שקיבלתי והעברתי לחנה, מנהלת קשרי הלקוחות שלנו, כדי שתיצור קשר עם אותם אנשים, ותתן להם את המידע שהם ביקשו. כמה ימים לאחר מכן, חנה מתקשרת אלי ומספרת לי שאחת הלקוחות אמרה לה: "את לא יודעת למכור!" הנה תמליל השיחה ביניהן, וכמה תובנות מעניינות על כך: לקוחה: ספרי לי על התוכנית חנה: זוהי תוכנית שבראשיתה אנחנו מתחילים לגלות את השליחות... לקוחה: (קוטעת אותה) אני יודעת מה השליחות שלי חנה: אוקי. אנחנו מדייקים את הלקוח... לקוחה: (שוב קוטעת אותה) אני יודעת מי הם הלקוחות שלהם חנה: אוקי. אז התוכנית לא מתאימה לך. לקוחה: (הפעם כבר לא קוטעת אותה) אני אמרתי לך שאני לא צריכה להירשם. אבל חנה אני חייבת להגיד לך משהו. חנה: ? לקוחה: את לא יודעת למכור חנה: ? לקוחה: היית צריכה לגעת במקומות שכואבים לי, היית צריכה לתסכל אותי על מנת שיהיה לי צורך להיכנס ולהירשם לשליחות חנה: ככה לא פועל עסק שמבוסס שליחות לקוחה: לא הבנתי חנה: עסק מבוסס שליחות לא צריך לגעת בכאב, לתסכל או לשכנע אותך. אם את רוצה וזה נשמע לך מדויק את תרשמי, אם לא אז לא. הכל טוב. לקוחה: (שתיקה) חנה: את יודעת למה לא המשכתי למכור לך? לקוחה: למה? חנה: כי כנראה את לא מתאימה לשליחות. הכוס שלך מלאה. אפילו לא נתת לי הזדמנות לספר לך על התוכנית. יש לנו קהילה מדהימה שלא מתאימה לכל אחד. רק מי שזה נכון, מדוייק ומתאים לו - מגיע. עד כאן הדיאלוג ביניהן (הוא כמובן המשיך עוד מעבר), אבל כמה תובנות מעניינות ששווה להסתכל עליהן כאן: 1. חוסר הסבלנות שימו לב לקוצר הסבלנות של הלקוחות כיום. מדוע זה קורה לדעתכם? לדעתי, זה פשוט בגלל שהם כבר שבעים מהבטחות שווא, משיווק כוחני ומפרסום מתאמץ. בשיחות שהיו לי לאחר ההרצאה בכנס, הרבה מאד בעלי עסקים ששוחחתי איתם, אמרו עד כמה נמאס להם מהשיווק "הרגיל והמסורתי", זה שבו צריך להתאמץ ולשכנע לקוחות, שצריך להפעיל סוגים שונים של טקטיקות שיווקיות כדי להניע את הלקוחות לרכוש. מהשיחה הזו עם הלקוחה הזו, אתם יכולים לראות שלא רק לבעלי העסקים נמאס... גם ללקוחות נמאס! 2. הלקוח המדוייק (וזה שלא) הלקוחה הופתעה, שחנה היתה מוכנה כל כך מהר "לוותר" עליה. ולא התאמצה לשכנע אותה בכל דרך אפשרית. הסיבה שזה קורה, כי ברור לנו (לי וכמובן לכל מי שעובד בעסק שלי), שלא כל הלקוחות מתאימים ונכונים לנו. ברור לנו שלקוח שאינו מדוייק, לא מתאים לנו. ואנחנו גם לא מתאימים לו. זה לא בקטע "מתנשא", זה פשוט עניין של דיוק. כיום אני יודע, שהלקוחות הנכונים והמדוייקים יודעים להגיע אלינו. אנחנו לא צריכים להתאמץ ולנסות לשכנע ולמכור להם. יש לנו כיום יותר ויותר שיחות עם לקוחות שפשוט מבקשים להרשם לתוכניות השונות - מהסיבה הפשוטה: שהם יודעים שזה נכון ומדוייק להם. 3. לא בכל מחיר! בהמשך לדיוק של הלקוחות, יש כאן גם עניין פנימי מאד חשוב, שלהרבה בעלי עסקים קשה להפנים אותו. ואני מתכוון לאספקט נוסף של הדיוק, והוא הידיעה הפנימית, וההשלמה עם הידיעה הזו - שאנו כאן על מנת לעזור לאנשים מסויימים וספציפים. המיקוד הוא בערך המדוייק ללקוח המדוייק. והמשמעות של הדיוק הזה, היא שצריך גם לדעת לשחרר לקוחות שאינם מתאימים, ולא לנסות ולסגור אותם בכל מחיר. אני יודע, אני יודע... זה כנראה בניגוד לכל מה שלימדו אותנו בקורסי המכירות, ומנוגש למה ששמענו מכל היועצים השיווקיים. אני יודע שזה אולי לא פופולארי, אבל זו דעתי, וזו הגישה שלי. 4. לגעת בכאב, ולגרום לתסכול הלקוחה הזו, כבר מכירה את כל שיטות השיווק, כנראה שהיא עצמה כבר מאד מנוסה בהן. היא ציפתה שיכאיבו לה, שיתסכלו אותה ושיגרמו לה להרגיש רע, כדי להניע אותה להצטרף ולרכוש. אין מה לומר - זו גישה שיווקית לגיטימית ומאד אפקטיבית. והגישה הזו עובדת. ועובדת לא רע. אבל כיום, אני חושב שפחות צריך אותה. ראיתי אינספור פעמים בעבר, כיצד הגישה הזו מביאה לכך שבסופו של דבר יש לך לקוח שאינו מדוייק לך ולעסק שלך. שאינו בשל לתהליך שהוא נרשם אליו, או למוצר שהוא רכש. העולם שלנו משתנה. הדברים שפעם עבדו מצויין, כבר עובדים פחות טוב כיום. הלקוחות כמהים לדברים חדשים. והם כמהים גם לשיווק חדש. שיווק שלא מכאיב להם ומתסכל אותם. שיווק שלא מכריח אותם "לקנות עכשיו" כי עוד רגע "הדלתות נסגרות". שיווק שלא זורק עליהם בונוסים מיותרים, רק כדי להניע אותם לרכישה. הם רוצים להרגיש שזה נכון ומדוייק להם, ואז לרכוש. בלי שלוחצים עליהם. והאמת - שיש שיווק כזה. זה בדיוק "שיווק מבוסס יעוד". אם אתם רוצים לשמוע עוד על כך, ולהבין כיצד זה רלוונטי גם לעסק שלכם, אני מזמין אתכם להצטרף אלי לסדנת "התגלית" הקרובה. אם זה מהדהד לכם, וזה נכון עבורכם כעת, אני יודע שתגיעו. ואם לא - גם בסדר :) נתראה ב"תגלית"! וכמו תמיד, אשמח לתגובות וההערות שלכם כאן! שלכם, ערן.

שלום חברים, מכירים את הטוקבקים השונים שבהם אנשים חותמים במקום בשם האמיתי שלהם במילים: "אחד שיודע"? אלו תמיד הצחיקו אותי, בעיקר כי אנחנו כבני אדם – יודעים כל כך מעט. אנו מסתובבים בעולם עם תחושה שאנחנו יודעים הכל ומבינים בהכל, אבל האמת היא, שאם נהיה לרגע קצת כנים עם עצמנו, אנחנו באמת יודעים ממש מעט מתוך כל מה שיש ואפשר לדעת. ולכן מי שלוקח לעצמו את התואר המכובד "אחד שיודע" משעשע אותי :) כבני אדם אנו נחשבים לבעלי ידע רב. אנו נדרשים להציג ידע ומעריכים גם ידע. החל מהגן ובית הספר מלמדים אותנו לאסוף ידע ולצבור, ולשנן ולזכור... ואנו הולכים לאוניברסיטה, ולקורסים – ולומדים ולומדים ולומדים. בשביל מה? בשביל לדעת. זה מעניין להסתכל על כך ולראות שאם כל הידע שאנו צוברים לאורך השנים, יש דבר אחד שלרוב בני האדם חסר בו ידע. והרבה ידע. וזה לא קשור לרמות ההשכלה של האדם, ולכמה ידע הוא צבר, למד והשיג במהלך חייו. כי את הדבר הספציפי הזה, מרבית האנשים, אפילו אלו בעלי ההשכלה הרחבה יותר, אינם יודעים. הרבה אנשים יודעים הרבה לגבי הרבה דברים, אבל יודעים מעט כל כך לגבי עצמם. הם מבינים בדברים מאד מורכבים, במערכות מאד מסובכות. אבל בדבר הכי חשוב והכי קרוב לליבם (כך אני מקווה) הם אינם מבינים דבר. כי עם כל הידע שיש להם, עדיין ישנן 3 שאלות שהם לא יודעים לענות עליהן: מי אני באמת? למה אני כאן? למה נועדתי בעולם הזה? אני חושב שמי שיודע את התשובות לשאלות הללו, באמת ובתמים יכול להיחשב ל"אחד שיודע". הוא באמת זכאי לתואר הזה :) אלו הן לא שאלות פשוטות, ומרבית האנשים יסיימו את חייהם, מבלי שיש להם תשובה ברורה ומדוייקת. אבל זה לא חייב להיות כך. כי האמת היא, שבתוך כל אחד מאיתנו, ישנו חלק מסויים שיודע. החלק הזה יודע מי אנחנו באמת, ומה אנחנו שווים באמת. הוא יודע למה אנחנו כאן, מה השליחות, היעוד והתפקיד שלנו בעולם. הוא יודע לכוון, להדריך ולהראות לנו את הדרך המדוייקת עבורנו. הוא באמת יודע. לפני כשלוש שנים, אני עצמי התוודעתי ליכולת המופלאה שיש לנו כבני אדם להתחבר לאותו חלק פנימי, לקבל תשובות מדוייקות, לקבל את ההכוונה שלפעמים אנחנו צריכים ולהיות במקום של ידיעה אמיתית, מדוייקת ונכונה. בעיני, אין לכך מחיר. אין מחיר ליכולת שלנו להיות מדוייקים יותר, מכוונים יותר, מבינים יותר, ומכירים בערך האמיתי של עצמנו. מה המחיר האמיתי של אדם שיודע מה הסיבה האמיתית שלשמה הוא נמצא כאן? כמה זה שווה לו באמת? מה המחיר האמיתי של אדם שיודע מה המשמעות האמיתית של העשייה שלו? של העבודה או העסק שלו? כמה זה באמת שווה לו? כמה זה שווה לכם? הידע הזה קיים בתוכנו. אנו רק צריכים ללמוד כיצד להתחבר אליו, ולהשתמש בו. האם גם אתם מחוברים לאותו "אחד שיודע"? ערן. נ.ב. – אם אתם רוצים ללמוד כיצד להתחבר אליו, לאותו חלק בכם שיודע, אני מזמין אתכם להצטרף אלי לסדנת "התגלית" הקרובה. תקבלו בה את הדרך המהירה והפשוטה ביותר להתחבר לאותו החלק בכם "שיודע"!