שינוי

שלום חברים, רגע לפני חג הפסח הבא עלינו לטובה רציתי לשתף אתכם במכתב קצר שקיבלתי מליאור. ליאור משתתף בתוכנית ליווי שנתית שלי.  זוהי מסגרת של שנה שלמה בה משתתפים אנשים מאד מחוייבים הממוקדים בהשגת יעדיהם ופריצת גבולות בכל תחום בחיים. ליאור יצא לשרות מילואים לאחרונה, והנה הדברים שהוא כתב לנו אחר כך: הייתי במילואים 3 ימים בצאלים, תרגיל גדודי ארוך ומתגלגל ללא שינה, עם הרבה הליכה, חום ואבק. שבוע לפני המילואים הייתי מבואס, עלו בי כל המחשבות על למה לא ללכת ולמה יהיה לי רע מאוד שם, "זה כבר לא בשבילי", "נמאס לי להיות פרייאר", "איפה אני אשן... מה עם אוכל .... שירותים..." וכו'. כאשר אתה עם גישה כזו כל המחשבות הרעות נדבקות עליך, אתה ממש יכול להגיע לדיכאון עמוק, כל דבר נראה מסובך וקשה. יום לפני עלה לי רעיון, לשנות גישה!!! שאלתי את עצמי מה טוב יצא לי מזה? ולפתע היה ברור לי: הדבר הכי טוב שיצא לי מזה הוא יציאה ענקית מאזור הנוחות! ובאותו רגע החלטתי שאני הולך ועושה הכל כמו שצריך, ובכל רגע ורגע אני מתרגל שינויים ויציאה מכל אזור נוחות אפשרי. מאותה החלטה הרגשתי הקלה גדולה, כל פעולה היתה כל כך קלה, ארזתי תרמיל בקלילות, שמתי שעון וקמתי מוקדם. באימון עצמו הכל זרם כל כך בקלות, למרות שלא היה קל, ללא שינה ותנאים נורמלים, אבל בראש ידעתי שהכל זה תרגול עבורי, רציתי להוכיח לעצמי שאני יכול לצאת מאזורי הנוחות ללא קושי, ולהתמודד עם מצבים וקשיים, ולחזק אצלי ולהוכיח לעצמי שהכל זה עניין של גישה. וכך במשך כל האימון, כל קושי לקחתי בתור יעד לפריצת גבול, הלילה ישנים רק 3 שעות... מצויין, הולכים ללכת 12 ק"מ בחום... מעולה... מסקנה חד משמעית: הכל בראש, הכל תלוי בגישה, הכל תלוי בסיפור הפנימי, בכל סיטואציה שאנו נתקלים, הכל תלוי בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. אפשר לספר לעצמנו סיפור רע והכל ילך קשה, ואפשר לספר סיפור טוב ומקדם והכל זורם בקלות, אני מרגיש שעליתי עוד מדרגה בגישה לחיים, ומקווה שאוכל לישם זאת בכל סיטואציה בחיים. ליאור עד כאן המכתב של ליאור. אני חושב שיש במכתב שלו כל כך הרבה דברים חשובים שיכולים לשמש לכולנו דוגמה ומופת. זו בעיני דוגמה יוצאת מהכלל לאופן שבו אדם משתחרר מהתפיסות המעכבות שלו, לוקח אחריות על החיים שלו ועל הסיטואציה, ויוצר בהם הבדל משמעותי. הרי אם ליאור היה ממשיך לחשוב ולפעול, באופן ה"רגיל" שלו, הסיפור הזה היה נשמע אחרת לגמרי. הוא היה סובל מכל רגע במהלך שלושת הימים הללו. למעשה הוא היה סובל יותר – הוא התחיל לסבול מכך כבר לפני האימון, עדיין כשהוא בבית, רק מהמחשבות על האימון והסבל שיהיה לו שם. כמה פעמים אנו עושים זאת לעצמנו? מספרים לעצמנו סיפורים שיהיה קשה, שנסבול, שיהיה לא טוב – ובעצם אנו חיים את החוויה הזו עוד לפני שהיא קרתה. ומצד שני, ברגע שליאור החליט לשנות גישה, ולחפש את ההזדמנות שבסיטואציה, כל המציאות שלו השתנתה לגמרי. הוא לא סבל – לא לפני הארוע, לא תוך כדי ולא אחרי. להיפך! הוא ניצל את הארוע הזה כשיעור משמעותי לחיים עבורו, כדרך לפריצת גבולות בחיים שלו. והוא אכן פרץ גבולות רבים. קודם כל בתודעה שלו, במחשבה שלו ובתפיסת העולם שלו. הוא הוכיח לעצמו שהכל אצלו בראש – בסיפור הפנימי. איזו תובנה מדהימה זו! להבין את זה לא כי מישהו אמר לך ש"הכל זה הסיפור הפנימי" – אלא כי אתה עצמך חווית את זה. אין לי ספק שהארוע הזה ישאר חרוט אצל ליאור לזמן רב וישרת אותו למשך כל חייו. אגב, ליאור עשה כאן שימוש באחת הנוסחאות שאני חושף בפני המשתתפים בתוכניות שלי להתמודדות עם קשיים ומכשולים. הוא שאל את עצמו את השאלה "מה טוב כאן עבורי?". ומהרגע שהוא שאל את השאלה הזו, הכל השתנה. כל המציאות שלו השתנתה. אז בפעם הבאה שאתם נתקלים בקשיים ובמכשולים, תשאלו את עצמכם – "מה טוב כאן עבורי?". תחפשו את התשובה, היא תמיד קיימת (זה חוק!). ובהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכם חג אביב שמח! נצלו את ימי החופש קצת לעצמכם, לשבת, לחשוב איזה פריצות דרך אתם רוצים בחיים שלכם, ומה המחשבות שאתם רוצים לשנות אצלכם כדי שיתמכו בכך. חג שמח! שלכם, ערן.

שלום חברים, אני חושב שכל אחד מאיתנו רוצה יותר. באיזה שהוא תחום בחיים שלנו. זה חלק מהאישיות שלנו, של כל אחד מאיתנו – לרצות לצמוח, לגדול, להתפתח ולהשיג יותר בחיים שלנו. כל אחד מסתובב עם איזו רשימה שהיא בראש של כל הדברים שהוא היה רוצה, או ש"חסרים" לו בחייו. מי מכם שמכיר אותי כבר מספיק זמן, יודע שאני עובד עם אנשים רבים ומלווה אותם להשיג את הדברים שהם רוצים בחייהם – בכל תחום שזה לא יהיה. אנשים מגדירים לעצמם מה הם רוצים ומקבלים גישה, כלים, מוטיבציה וסביבה שתעזור להם להשיג זאת. אחת הבעיות שמונעת מאנשים להשיג את הדברים שהם רוצים, היא שהם יותר מדי ממוקדים בפער בין מה שיש להם כרגע ובין מה שהם רוצים שיהיה להם. הם מפנים חלק גדול מהאנרגיה שלהם למה ש"חסר" בחיים שלהם, במקום למה שהם היו רוצים שיהיה. וכפי שאמר אחד הפילוסופים הגדולים ראלף וולדו אמרסון: "יצמח רק הדבר שניתן לו אנרגיה". כלומר, אם אדם ממקד את כל מרצו, תשומת הלב שלו והאנרגיה במה שחסר לו בחיים, זה מה שיצמח: החוסר שהוא רואה בחיים שלו. ולעומתו, מי שיקדיש את מרצו, מיקודו והאנרגיה שלו לדבר שהוא רוצה בחיים שלו – זה מה שיופיע בחייו. דוגמה נפוצה לכך היא אנשים שנמצאים בחוסר כלכלי, הם ממוקדים במה שחסר להם, באוברדרפט, במינוס בבנק וכו'... הם כמעט ואינם מקדישים אנרגיה או מחשבה לאיך יוכלו להשיג יותר או ליצור יותר כסף או שפע כלכלי בחייהם. וכמובן, שככל שהם מתמקדים יותר בחוסר הכלכלי שלהם – הוא גדל. אבל – זה לא פשוט... קל יותר להבין את זה מאשר לעשות את זה! כלומר, אני בטוח שכבר כעת ישנם ביניכם כאלו שחושבים – אבל איך אני יכול להתמקד בשפע של כסף אם כרגע בבנק שלי יש מינוס??? והם צודקים – זה קשה. אבל זה הכרחי! כי עד אשר לא נהיה מסוגלים להמיר את המחשבה שלנו ממה שאנו לא רוצים ולמקד אותה במה שאנו כן רוצים – לא נצליח ליצור איזה שהוא שינוי בחיים שלנו. מדוע? מהסיבה הפשוטה הבאה: כאשר אנו מתמקדים במה שאין, אנו למעשה יוצרים מחשבה מאד חזקה המנוגדת למחשבה של מה שאנו כן רוצים. בעצם, מה שאני אומר לכם כאן הוא – "להתעלם מן המציאות". להפסיק להסתכל על המציאות בבנק, ולהתחיל להתמקד במציאות העתידית שאתם רוצים ליצור. ואם תחשבו על כך רגע, מהר מאד תוכלו לראות שרבים מההשגים הגדולים, ההמצאות הגדולות בעולם, והתוצאות המזהירות אליהם הגיעו אנשים בעולם, היו כאשר הם עשו בדיוק את זה – הם "התעלמו מהמציאות". הם לא נתנו ל"עובדות" לבלבל אותם. כמה דוגמאות שיבהירו: אדיסון התעלם מהנרות והעששיות שהיו קיימות בעולם והמציא את הנורה. הרצל התעלם מכך שאין מדינה ליהודים, וחלם, הגה ודמיין על מדינה כזו עד שהפכה למציאות. הוריכם התעלמו מהעובדה שאתם אינכם קיימים עדיין במציאות כאשר הם חשבו על היצירה שלכם... וכמובן שאפשר לתת כאן עוד דוגמאות רבות נוספות.... אני רוצה שוב להדגיש – כדי להסיר את "ההתנגדות" הפנימית שלכם לדברים שאתם רוצים בחייכם, אתם קודם כל צריכים להשלים עם התוצאות הנוכחיות בחייכם, לא לכעוס עליהן, לא להיות עצובים בגללן, לקבל אותן כמו שהן. ולמקד את המחשבות, הרגשות והמעשים שלכם – במה שאתם רוצים. לפני מספר חודשים נפלה בחלקי הזכות  להכיר זוג מדהים – ורד ואריק פלד, מנכל"ים משותפים של מרכז "פתח למחשבה" שהוא מרכז לשיטת "העבודה" של ביירון קייטי.   וכאשר נחשפתי דרכם לשיטת "העבודה" ראיתי עד כמה השיטה הפשוטה הזו, יכולה לסייע בלהשלים עם "מה שיש", עם המציאות הנוכחית, לקבל אותה כמו שהיא, להפיג את המתח סביב מה שאין ולפתוח פתח נקי לקבל את מה שאתם רוצים. ביום חמישי הקרוב, ה-18/2/10 אני אקיים ראיון משותף עם אריק פלד, ובו נדבר כיצד משלבים את שני העולמות הללו – של "לקבל את מה שיש" ולהשיג את "מה שאין". זו הולכת להיות שיחה מרתקת! ואתם מוזמנים לשלוח לנו שאלות שנתייחס אליהן בשיחה – השיחה בחינם לגמרי! בין הנושאים שנשוחח עליהם בשיחה: מהם עקרונות המפתח של "העבודה" כיצד להשיג את היעדים המשמעותיים בחיינו? כיצד "לאהוב את מה שיש" והאם זה אומר להסתפק במה שיש? מזמין אתכם להרשם עכשיו – ולהבטיח את מקומכם בשיחה! כתמיד אשמח לתגובות והערות, שלכם, ערן. נ.ב. – ב-25/2/10 אני עומד לקיים את "סמינר משיגי היעדים" היחודי. זוהי הפעם האחרונה שאני אקיים את הסמינר הזה עד חודש יוני 2010. הסמינר כמעט מלא לחלוטין ונותרו לנו מקומות אחרונים בהחלט. אם חשבתם בעבר להשתתף – זו ההזדמנות שלכם. אני מזכיר לכם כי אני מעניק אחריות מלאה על הסמינר, כך שההשקעה שלכם בטוחה לחלוטין! ישנן הזדמנויות שכאשר הן מופיעות – צריך פשוט לומר להן "כן!" נ.ב.2 – ביום רביעי הקרוב ה-17/2/10, אני עומד לקיים הרצאה מיוחדת בשיתוף מועדון "קלאב 50" בנושא "דימוי עצמי מנצח" בתל אביב – אם אתם בסביבה – אני ממליץ לכם להשתתף! תוכלו לקבל פרטים נוספים ולהרשם דרך "קלאב 50" או בטלפון 03-693-9314.

שלום חברים, נתקלתי בסרטון הבא המדבר על הדרך בה מתקבלים שינויים בעולם שלנו. אני ממליץ לכם בחום לצפות בו ולהפנים – כך העולם פועל! "פעם חשבו שהעולם שטוח" "פעם חשבו שהעולם הוא מרכז היקום" ואלו היו העובדות – עד שהוכח אחרת! בכל פעם שתופיעו בסביבה שלכם עם רעיון חדש – תתקלו בהתנגדות. זוהי תופעה טבעית וידועה. אתם יכולים לבחון גם כיצד אתם נוהגים כאשר אתם פוגשים ברעיון חדש. מה שקורה לכולנו, כאשר אנו פוגשים ברעיון חדש, בצורה אוטומטית לחלוטין, אנו משווים את הרעיון החדש לידע, האמונות, התפיסות והדיעות שכבר יש לנו. אם הידע החדש תואם את אותן אמונות ותפיסות אנו נקבל ונאמץ את הרעיון החדש. אך מה יקרה אם הרעיון החדש אינו תואם את הידע שכבר קיים אצלנו? מרבית האנשים יטו לדחות את הרעיון החדש, ומיד! אך מה זה באמת אומר לגבי הרעיון החדש? האם זה אומר שהוא לא נכון? לא! זה רק אומר, שהוא אינו תואם לידע שכבר קיים אצלנו. כך מרבית האנשים נוהגים, וכל העולם נוהג. בסרטון ניתן לראות כמה דוגמאות שהיום נראות לנו מצחיקות, אבל אז, לפני 100 שנה ויותר – אלו היו העובדות שהיו ידועות למרבית האנשים. ובכל פעם שבא אדם חדש, עם רעיון שהיה שונה מהרעיונות שהיו מקובלים באותה התקופה, כיצד הגיבה אליו הסביבה? תחילה התעלמו ממנו, אחר כך לעגו לו, ואז רדפו אותו! היזכרו בגלילאו שטען שהעולם אינו שטוח – כיצד הגיבו כלפיו? רדפו אותו ואסרו אותו. זה קורה לכולנו, כאשר אנו באים עם רעיון חדש. ומה התגובה שלנו כשזה קורה. בחלק נכבד מן המקרים, אנו פשוט מתקפלים וחוזרים אחורה. מוותרים על הרעיון ועל החלום שלנו. רק בגלל שאנשים אחרים התנגדו לרעיון שלנו... אל תוותרו על הרעיונות שלכם, רק בגלל שאנשים אחרים חושבים אחרת! אל תתיעצו עם אנשים שאומרים לכם שאתם לא יכולים להיות או לעשות את מה שאתם רוצים לעשות או להיות. הקשיבו לאמת שלכם, כי ביננו – ה"אמת" או ה"עובדות" כל הזמן משתנות. ב-1901 אורוויל רייט טען שאדם לא יוכל לעוף ב-50 השנים הקרובות, שנים בודדות אחר כך, אורוויל ואחיו היו הראשונים שהטיסו מטוס! ה"עובדות" משתנות. "בהתחלה יתעלמו מכם, אחר כך ילעגו לכם, אחר כך ילחמו בכם, ובסוף תנצחו!" – גנדי הקשיבו לאמת שלכם – כי בסוף – תנצחו! וב-31/1/10 – אני עומד לעשות משהו שלא עשיתי כבר הרבה זמן... אני עומד לקיים שיחת אימון יחודית לענות על השאלות שלכם!   אז רישמו לפניכם ביומן והכנסו עכשיו לאתר כדי להרשם לשיחה ולשלוח לי את השאלות שלכם! כתמיד אשמח להערות ותגובות! שלכם, ערן. נ.ב. – תודה ללילך דרור מאתר מגירות שהפנתה את תשומת ליבי לסרטון המדהים הזה. בעבר כתבתי כאן בבלוג על לילך ועל השרות והערך המדהים שהיא מביאה לאנשים באתר שלה ובסדרת הטיפים החינמיים שלה. אם פיספסתם – מהרו לאתר מגירות.

פגשתי השבוע זוג מכרים שלא ראיתי מזה זמן רב, כבר כמה שנים טובות. יצא לנו לשוחח רק מספר דקות, והם שיתפו אותי בתסכול עמוק שהם חשים מהמקום בו הם נמצאים בחייהם מבחינת התעסוקה. התחושה שהם תארו היא שמצד אחד ברור להם כי מגיע להם יותר, וכי הם יכולים יותר. אבל מצד שני, ישנו פחד משתק - פחד מלהפסיד את מקור הפרנסה, פחד כלכלי, פחד מללכת לכיוון שאינו נודע. וכך עם הפחד הזה, הם נשארים באותה נקודה, והתסכול רק הולך וגדל. מאד עניין אותם להבין כיצד אני עשיתי את השינוי שלי, כיצד עזבתי מקום עבודה כה "בטוח" לכאורה, ויצאתי לכיוון שאינו מובטח. ללא בטחון כלכלי, וללא בטחון שמה שאעשה אכן יצליח. "ומה אם זה לא יצליח?" היתה שאלה שחזרה על עצמה לא מעט במהלך השיחה. במהלך השיחה עלה בברור הפער בין המקום בו המחשבות שלהם נמצאות לגבי מה אפשרי עבורם, ובין המקום שבו הם רוצים להיות... וניסיתי לתת להם איזה שהוא כיוון ראשוני שיצור אצלם תחילתו של תהליך שאני קורא לו "שינוי תודעתי". כדי להבין מה הוא שינוי תודעתי, חשוב קודם כל להבין מספר דברים בסיסיים לגבי מקומנו בעולם הזה. למרות שחלק מאיתנו (ואני הייתי בקבוצה הזו) מאמינים שאנו יודעים הכל, האמת היא שאנו לא יודעים הרבה... למעשה מכל הידע שקיים בעולם, אנו יודעים מעט מאד. אנו גם יודעים מעט מאד מה הם הדברים שאנו לא יודעים - כלומר, אני יודע שאני לא יודע לדבר סינית... אבל, ישנו חלק עצום ונכבד שהוא משמעותי ביותר עבורנו - וזה כל מה שאנו לא יודעים, ושאנחנו אפילו לא יודעים - שאנחנו לא יודעים אותו. וזה תחום ה"עיוורון" שלנו. ואיך הדברים מתקשרים? בצורה הבאה: כל חיינו אנו משיגים תוצאות מסויימות. התוצאות האלו הן פועל יוצא של פעולות שאנו עושים. הפעולות שלנו מתבססות על מערכת של אמונות וידע שאנו מחזיקים. חלק נכבד והאמונות והידע הזה נרכש אצלנו עוד כשהיינו קטנים - קיבלנו אותו מהורינו, מורינו ומהסביבה שלנו. וכל עוד אנו ממשיכים ללכת באותה הדרך המסויימת, על פי אותו ידע, אנו נמשיך לפעול באותה הצורה. ובאופן "מפתיע" לכאורה, נמשיך לקבל את אותן התוצאות. וכאן המקום של השינוי התודעתי - כדי ליצור שינוי בתוצאות שלנו, אנו חייבים להפתח לידע חדש. כדי להגיע למקומות חדשים ולתוצאות חדשות אנו חייבים להתחיל לפעול בצורה חדשה. העקרון כאן הוא מאד פשוט: "אם אני לא מקבל את התוצאות שאני רוצה (בכל תחום) בחיי, המשמעות היא שחסר לי ידע מסויים כיצד לפעול!"   וכאן זה נהיה מעניין, כי במקרים רבים, גם אם אנו מבינים שחסר לנו ידע, אנו לא יודעים איזה ידע חסר לנו, ואין לנו גם מושג איפה להשיג את הידע הזה. ולכן, תהליך של שינוי תודעתי, הוא כל כך חשוב: כי כאשר אנו מתחילים להפתח לרעיון שישנם דברים שאנו לא מכירים, שישנו ידע שעדיין לא נחשפנו אליו, ושישנן דרכי פעולה חדשות וזמינות עבורנו, אז מתחיל השינוי לקרות. מה שהמלצתי לזוג שפגשתי, הוא להתחיל עם "עבודה" מנטאלית, להתחיל ולהפתח לידע חדש. להתחיל לבחון את מערכת האמונות שלהם. אחד הנושאים הכואבים שעלה בשיחה איתם היה הנושא הכלכלי. כסף הוא נושא טעון אצל מרבית האנשים, מערכת האמונות שלנו לגבי כסף היא מאד מוצקה. ובדרך כלל, גם זה התחום שקשה יחסית לשנות בו אמונות. המלצתי להם לעשות שני דברים בתור התחלה: להתחיל ולקרוא את הספר "אבא עשיר, אבא עני" של רוברט קיוסאקי. זה לא בגלל שאני חושב שזה הספר הכי טוב בעולם לגבי כסף, אבל זה הספר הכי טוב שאני נתקלתי בו, שבצורה פשוטה, מפרק את האמונות הקיימות אצלנו בנוגע לכסף ופותח אותנו לרעיונות חדשים בתחום. זה הספר שהתחיל גם אצלי את תהליך השינוי, השינוי התודעתי שעברתי אחר כך היה עצום, כי לאחר שסיימתי את הספר הזה, הבנתי שאני לא יודע הכל, והתעורר בי רעב עצום לידע חדש ונוסף. הדבר השני שהמלצתי להם לעשות הוא להשתתף בסמינר "משיגי היעדים" הקרוב, כי שם הם יקבלו חשיפה עמוקה יותר לעקרונות וחוקים הקיימים בעולם שלנו, שמרבית האנשים אינם מודעים להם בנוגע לאופן שבו העולם, ואנו כבני אדם פועלים. וככל שאנו רוכשים עוד ועוד ידע, ונחשפים לרעיונות חדשים, השינוי התודעתי הולך וגדל, ואנו מתחילים לפעול על פי מערכת אמונות חדשה, ומתחילים להשיג תוצאות חדשות. אם אתם רוצים לשמוע עוד על המשמעות של שינוי תודעתי, ועד כמה הוא משמעותי וחשוב לתוצאות שאתם משיגים, אתם מוזמנים להשתתף בחינם בראיון מרתק שאני עומד לערוך ב-28/10/09, עם ירון בן-מנשה - אדם יוצא דופן ומרתק, לקוח ותיק שלי, שהשתתף כמעט בכל תוכניות האימון שהעברתי. ירון ישתף אתכם בתהליך שהוא עבר, בשינוי התודעתי שהוא עובר ובלמידות והלקחים שלו מהתהליך. אני מבטיח לכם שיהיה ראיון יוצא דופן ומרתק - ואתם מוזמנים להרשם כבר היום. וכמו תמיד, אשמח להערותיכם כאן בבלוג! שלכם, ערן. נ.ב. - בימים הקרובים אפרסם כאן עוד מידע חשוב ומועיל לגבי שינוי תודעתי וכיצד ניתן "להכניס" את עצמנו לתהליך שכזה. וכן, כיצד בתהליך של שנה שלמה ניתן לשנות את תמונת החיים שלנו - לחלוטין!

פיטורים... מילה קצת מפחידה, ובעיקר בעת האחרונה. נראה שקשה למצוא היום עיתון שאין בו ידיעה כלשהי על חברה כזו או אחרת שמפטרת אנשים. ואלפי אנשים שקוראים את הידיעות הללו, מתכווצים בפנים בכל פעם מחדש. הסתכלות חיצונית על התופעה הזו, מעלה אבחנה מעניינת, שאני קורא לה: פרדוקס הפיטורים. ישנם הרבה מאד אנשים שאינם מרוצים במקום העבודה שלהם או אינם אוהבים יותר את התחום בו הם עוסקים. במיוחד בתחום העיסוק שלי, יוצא לי לפגוש אותם. ישנם כמובן כאלו שמאד מרוצים ממקום עבודתם ומעיסוקם – הפרדוקס שאני מדבר עליו אינו חל על המקרים הללו. אני יודע מנסיוני האישי איך זה לקום בבוקר מתוך ידיעה שאתה הולך למקום עבודה ועיסוק שכבר לא מהנה אותך. קשה מאד לקום בבוקר. אין את חדוות היצירה, הסיפוק, תחושת ההגשמה שבעשייה. הדבר אף קשה יותר במקרים (כמו במקרה שלי) שתחושת הסיפוק וההגשמה היתה קיימת קודם לכן, וכך פתאום נעלמה. זהו ניגוד עצום, בין הימים בהם הייתי קם בקפיצה מהמיטה לתוך יום חדש של עשייה והתרגשות ולימים בהם אני "גונב" עוד כמה דקות במיטה, כי אני יודע שאין דבר ממש מרגש שמחכה לי במהלך היום במקום העבודה שלי. אני מניח שישנם כאלו שקוראים ומתחברים להרגשה הזו. ועכשיו כשחרב הפיטורים מתנופפת מעל הראשים של כל כך הרבה אנשים, המיקוד פתאום אינו בתחושת חוסר הסיפוק שבמקום העבודה... המיקוד הופך להיות בחשיבות הבטחון הכלכלי שעומד פתאום בסיכון. ונניח שקרה "הגרוע מכל" ופוטרתם, עתה המיקוד הופך להיות בחזרה מהירה כמה שיותר לשוק העבודה. והנה הפרדוקס – אם לפני הפיטורים היינו עסוקים בתחושת חוסר הסיפוק ורצון לעזוב את העבודה או להחליף עיסוק לעיסוק או עבודה שתמלא אותנו סיפוק, הרי שמרגע הפיטורים אנו עסוקים בלנסות ולחזור לאותו מקום עבודה (או דומה לו) ולעיסוק שממנו רצינו רק ימים קודם לכן – לברוח ולהחליף. כמובן שניתן להסביר זאת בצורך הבסיסי והקיומי להבטיח את הבטחון הכלכלי שלנו, אבל אני מציע שאם זה כבר קרה ופיטרו אתכם. עיצרו רגע אחד לפני שאתם רצים קדימה ומנסים לחזור למקום שכל כך רציתם לצאת ולברוח ממנו... עיצרו רגע ונסו לראות את ההזדמנות שבסיטואציה שנקלעתם אליה. ישנם כל כך הרבה אנשים שממש "מתים" לצאת ממקום העבודה שלהם ולעשות שינוי, אבל הם לא עושים זאת כי הם מפחדים לעזוב וכל הם נשארים כבולים במקום שהם לא אוהבים יותר להיות בו. אם פוטרתם – לטעמי, מצבכם טוב יותר ממצבם – בפניכם פתוחה כעת ההזדמנות והחופש לבחור מחדש – במה אתם רוצים לעסוק והיכן אתם רוצים לעבוד... ישנם אנשים שמסתכלים בדיעבד ויכולים לראות כי הפיטורים שחוו הוא הדבר הטוב ביותר שקרה להם. פיטורים בהחלט יכולים להיות הזדמנות לשינוי – השאלה היא רק אם אתם מסוגלים לראות את ההזדמנות או שלא. אז לפני שרצים לחפש עבודה דומה למה שעשיתם, שבו רגע והקדישו מחשבה למה הייתם רוצים לעשות. איזה עיסוק הכי מרגש אתכם, איזו עשייה מביאה לכם סיפוק, אם היתה לכם את היכולת לבחור בכל עיסוק שהוא – במה הייתם בוחרים. זהו אינו דווקא תהליך פשוט, ולעיתים כדאי אף לשתף מישהו חיצוני בתהליך שיעזור בחשיבה, אבל סוג השאלות והחשיבה הזו היא קריטית כדי לפתח את ההבנה – במה אני רוצה לעסוק. או מה אני באמת רוצה! במאמר קודם שלי ("מה היעוד שלך") התייחסתי לתהליך הזה ונתתי אף מספר כלים שתוכלו להעזר בהם. ומרגע שהגדרתם לעצמכם כיוון מסויים, חשוב מאד להכנס לפעולה ולצאת לעבודה. גם אם פוטרתם – יש לכם עבודה, רק שהיא קצת שונה ממה שעשיתם עד כה – העבודה החדשה שלכם היא למצוא עבודה. הגדירו לעצמכם בצורה מדוייקת איזה תפקיד אתם מחפשים, באיזה סוג של חברות או אפילו באילו חברות ספציפיות הייתם רוצים לעבוד, התחילו לפנות אל החברות אלו, הפעילו את רשת הקשרים שלכם, עשו פעולות שיקדמו אתכם לעבר היעד שלכם – השגת התפקיד שבו אתם חושקים או העבודה שאתם באמת רוצים לעשות. יתכן ותגלו כי הפיטורים זו ההזדמנות שלכם לפתוח את העסק שתמיד חלמתם עליו – גם כאן, הגדירו לעצמכם תוכנית פעולה והתחילו לפעול – צעד אחר צעד לכיוון היעד שלכם. וכאשר יהיה לכם ברור מה אתם באמת רוצים, תתחילו שוב להרגיש את ההתרגשות והציפייה לקראת העשייה החדשה – וזה בעיני שווה הכל. קראו עכשיו פרק ראשון מהספר "להתעורר" וגלו מדוע מקום העבודה שלכם הוא כבר מזמן לא מקור הבטחון הכלכלי שלכם.