השראה

הצורה הנפוצה ביותר של יאוש היא לא להיות מי שאתה ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ לפני כמה ימים קיבלתי את הציטוט הזה בווטסאפ. לא הכרתי אותו, אז הלכתי לחקור של מי ומאיפה הוא.הוא שייך לפילוסוף הדני סרן קירקגור מתוך ספר שכתב ב-1849.הסיבה שעניין אותי לחקור את המקור של הציטוט, היא כי אני חושב שהוא ממש מדויק.מכיר את זה גם על עצמי, בתקופות בעבר.הבריחה מעצמי, חוסר הקבלה שלי מי שאני, הנסיון להיות מי שהחברה חושבת שאני צריך להיות, ליישר קו עם המוסכמות סביבי והתאמה לציפיות של אחרים. כל אלו גרמו לי להרגיש תסכול, יאוש, חוסר מימוש ותחושה עמוקה של בזבוז הזמן שלי כאן. תחושה שאני חי חיים שלא שייכים לי, של מישהו אחר.ברמה העמוקה יותר, כל אלו היו צורות של בריחה מקבלת אחריות על החיים שלי. חוסר נכונות לבחון מה הם המחירים שאני משלם על יישור הקו הזה מול ציפיות של חברה וסביבה. וחוסר נכונות לשלם את המחירים הנדרשים כדי לשנות.

הדרך שהלכו בה פחות ~~~~~~~~~~~~~~~ לפני כמה ימים, בשיחה עם לקוחה שאני מלווה, עלה אצלה הרבה תסכול מהדרך היא צועדת בה בחייה. ההתמודדות עם האתגרים והקשיים שהחיים מציגים לה. והיא עברה את כולם. והתמודדה איתם, וניצחה אותם. ועדיין זה קשה.ואז נזכרתי בשיר של רוברט פרוסט על "הדרך שהלכו בה פחות".למי שלא מכיר, הוא מתאר בשירו את נקודת ההחלטה שבה הוא התבונן על שתי דרכים שמתפצלות בתוך היער והוא בוחר ללכת בדרך השניה. האחרת.בדרך שהלכו בה פחות. בזו שבה השביל לא היה ברור כל כך, ומכוסה בעשביה.לרוב, אנחנו נעדיף ללכת בדרך המוכרת, הברורה, המוסללת והסלולה. זו שהתוו לנו אותה כל אלו שהלכו בה לפנינו.ולפעמים זה ממש סבבה. ולפעמים לא.אבל עדיין, מרביתנו נעדיף את הבטחון והוודאות של הליכה בדרך מוכרת ובכזו שכבר הלכו בה לפנינו. לא כי היא טובה יותר בהכרח.פשוט כי היא מוכרת. פשוט כי היא ברורה, ולעיתים צפויה.לעומת הדרך שהלכו בה פחות.

מירי צ׳יגירינסקי היא מאמנת אישית, עסקית, רוחנית ותדמיתית והבעלים של “מכף נפש ועד ראש”, מרחב להגשמה אישית ורוחנית. דיברנו על מסע החיים שלה המעבר החד מעולם הסטיילינג התובעני לקליניקה לטיפול ואימון שמלווה נשים ובעלות עסקים להגשמה וחירות עסקית ואישית, על הבחירה המפתיעה לחזור לגור עם אמא בגיל 32 ועל האומץ להשיל מעלינו את כל מה שכבר לא מתאים לנו. בין השאר תוכלו לשמוע: כיצד המוות של אביה בגיל 21 עיצב את המשך חייה מה הוביל אותה לקריירה בעולמות האופנה והסטיילינג כיצד הבגדים שלנו משפיעים על מי שאנחנו על תהליך החיבור והחזרה לגוף שעברה עם עצמה על תהליך השלת הזהות שנבע מהחלפת המקצוע כיצד משפיע המעבר מאנרגיה זכרית קשוחה לרכות נשית האם חזרה לבית ההורים היא כישלון או הזדמנות לצמיחה האם אפשר להצליח יותר כשעובדים פחות מה קורה כשמסכימים לאבד את כל הביטחון פרק מעורר מחשבה! תהנו.

נורית אלדר מלווה תהליכי התפתחות אישית ורוחנית, שעוסקת שנים רבות בעבודה עם תודעה, אינטואיציה והקשבה פנימית. פרופ’ עודד מימון הוא חוקר מוביל בתחום מדעי הנתונים, בינה מלאכותית וקבלת החלטות. וביחד הם כתבו את הספר החדש "החוש השביעי: המדריך לפיתוח התודעה". נפגשנו לשיחה מרתקת על החיבור הבלתי נמנע בין המדע המדויק לעולמות הרוח. בין השאר שוחחנו על: כיצד עולמות המדע והרוח התחברו ביחד לכתיבת הספר החדש מהו "החוש השביעי" ואיך הוא משמש כרדאר חיצוני לחיים שלנו כיצד החוש השביעי פועל עם האינטואיציה שלנו האם הבינה המלאכותית תוכל אי פעם להחליף את האינטואיציה האנושית כיצד השימוש המוגבר ב-AI יכול להוביל לאיבוד הזהות העצמית שלנו איך ניתן לפתח את התודעה איך לזהות את ההבדל בין קולו של הפחד לקולה של האינטואיציה ההשפעה שיש לכוונה שלנו על החיים שאנו יוצרים כיצד עולמות המדע והמחקר מתייחסים לתודעה איך ניתן לאמן ולשכלל את התודעה שלנו כיצד משפיעים הערכים והאמונות שלנו על היכולת ליצור שינוי אמיתישיחה מרתקת ומרחיבת תודעה! תהנו.

אביעד גוז הוא מומחה בינלאומי לפיתוח מנהיגות וניווט אנשים וארגונים, סופר ומרצה. מפתח שיטת NEWS שפועלת ב-45 מדינות. נפגשנו לשיחה חשופה שבה דיברנו על משבר שחווה כשכל המודלים שבנה ולימד לאורך השנים קורסים מול אבחנה של סרטן בשלב 4. על הבחירה המודעת לחולל נס רפואי בחייו ולרפא את עצמו. בין השאר דיברנו על: המסע האישי שלו מהקריירה המדעית לעולמות הרוח וההתפתחות המפגש המטלטל עם הסרטן ההחלטה המודעת שלא לעבור את הטיפול הרפואי הקונבציונאלי כיצד מתמודדים עם חוסר הוודאות המוחלטת בדרך לריפוי מה ההבדל בין יצירת מציאות וזימון של מציאות (גם לא נעימה) איך מייצרים אמונה במצבים מורכבים כיצד משבר קיצוני יכול להפוך להזדמנות למחיקת תודעה ישנה ולידה מחדש מה ההבדל בין ניווט זכרי באופיו הממוקד במטרות לניווט נקבי באופיו הזורם עם תגובות המציאות לכוונותיך. כיצד משפיע האגו על עולם ההתפתחות האישית ומהן הסכנות שצריך להיות מודעים אליהן פרק של תקווה ואמונה! תהנו.

חיה רוזנצוויג היא מייסדת ומנכ"לית חברת השקעות הנדל"ן האמריקאית "Rose Capital Group". יזמית, פעילה חברתית, ומייסדת "Mpower" - קהילה גלובלית המוקדשת להעצמה מנטלית, תודעתית ועסקית של נשים יהודיות וישראליות ברחבי העולם. חיה שיתפה במסע האישי שלה, מהתמודדות עם מציאות שלא התאימה לה, דרך קפיצה לאי־ודאות מוחלטת, ועד בניית אימפריה עסקית וקהילה של נשים חזקות. דיברנו על אמונה שלא מבוססת על פחד, על דת בלי ריצוי, על הצלחה שלא נמדדת רק בכסף, ועל המחיר האמיתי של צמיחה. נגענו בזוגיות, בהורות, בעבודה עם תודעה, ובהבדל שבין כאב מוכר לחופש אמיתי. בין השאר תוכלו גם לשמוע: מה הוביל אותה בגיל 20, עם תינוקת, לעזוב את הארץ לארה"ב ולבנות שם את עצמה מחדש, בלי אנגלית ובלי ידע ונסיון עסקי כיצד נכנסה לעולמות הנדל"ן איך בונים עמוד שדרה פנימי בגיל צעיר מהו התפל ומהו העיקר בלהיות אדם דתי ומאמין איך לנהל עסק בתוך הזוגיות מבלי לפגוע בה מדוע הקימה את קהילת הנשים Mpower כיצד היא חוותה את ארועי ה-7/10 פרק עמוק, נוגע ומעורר השראה. תהנו.

צבי יהודה אליסף הוא יזם חברתי-חינוכי, מנכ"ל מוסדות חינוך וחבר מועצת העיר דימונה, שחלק איתי את סיפור חייו המרתק, מנער דתי שחזר בשאלה ונכנס לעולמות המסיבות והטראנס, נקודת המפנה הרוחנית שחווה, החזרה בתשובה ולעשייתו כמוביל ויזם חינוכי. בין השאר שוחחנו על: מה היתה נקודת המפנה שגרמה לו לחזור בתשובה על ההחלטה הגורלית שלקח ושינתה את מסלול חייו מה הוביל אותו לעשייה החברתית והיזמית תהליך השיקום של הישיבה הימית באילת שהגיע לנהל, כיצד הקים סטרטאפ המשלב מיזם חינוכי יחודי ופורץ דרך עם יזמות כלכלית בישיבה הימית באילת. כיצד לתפיסתו ניתן למצוא את השליחות שלנו בעולם הכניסה לעולם הפוליטי וההתמודדות שם מהו התפקיד שלנו כאן בארץ ישראל פרק מלא השראה על כוח השינוי האישי ויכולת האדם לעשות טוב בעולם.

שנתיים מאותו בוקר נורא שכולנו התעוררנו אליו. וגם הבוקר התעוררתי מהדי הפיצוצים בעזה שמרעידים את הבית שלי, למרות שאני גר במושב ליד אשדוד, הם מורגשים כאן היטב.לפני שבוע, בבוקר יום כיפור השתתפתי בשיחה שבין השאר דובר בה על המלחמה הזו שלא נראה שיש לה סוף. ועלו בי כמה מחשבות על ההקבלה בין מה שאנו חווים בשנתיים האלו כעם, ולחיים האינדיווידואלים של כל אחד מאיתנו.אף אחד לא בא בשנתיים שעברו יצא לי לפגוש וגם לראיין כמה מהאנשים שהיו שם, בבתים בקיבוצים המותקפים, סגורים בממ"ד ומחכים שמישהו יבוא ויציל אותם.ואף אחד לא בא.אני לא יכול אפילו להתחיל לדמיין את התחושה הנוראית הזו.לאחר שנים שבהם כולנו חונכנו להאמין שיש על מי לסמוך. שכשנצטרך אז הצבא והמשטרה יהיו שם להגן עלינו.וברגע האמת, כשצריכים אותם יותר מתמיד, אף אחד לא בא.זו תחושה איומה של בגידה, של חוסר אונים, ושלא נדבר על הפחד.מתישהו במהלך היום, חלק מהאנשים הבינו שאף אחד לא בא להציל אותם ושהם צריכים להציל את עצמם.גם בחיים שלנו עצמם, אף אחד לא יבוא להציל אותנו. אין מי שיציל אותנו. גם לא אלו שלכאורה זה התפקיד שלהם.וזה דורש מאיתנו להיות אלו שמצילים את עצמנו.

שגית רז היא אמא לחמישה ילדים, ששלושה מהם על הרצף האוטיסטי. מייסדת עמותת "להיות שם: אוטיסטים בדרך לעצמאות", יוצרת האלבום "עוד אדבר איתך", מחברת ספרים ומפתחת קורסים דיגיטליים למשפחות שמתמודדות עם אוטיזם. יזמית, מרצה, ולוחמת רכה בשירות האהבה.בשיחתנו מלאת ההשראה תוכלו לשמוע: על הרגע שבו הבינה שאופק, בנה הבכור עם אוטיזם על האמירה המקוממת של הרופאים שאמרו לה: "תביאי עוד ילדים כי ממנו לא יצא כלום" כיצד היא גייסה כספים לטיפולים היקרים שנדרשים מה היה הרגע שגרם לה להחליט ולהקים את העמותה שתסייע להורים המגדלים ילדים עם אוטיזם כיצד גידלה את חמשת ילדיה בחינוך ביתי על רגעי הגילוי שגם הילדים השני והשלישי שלה על הרצף האוטיסטי מאיפה היא שואבת את הכוחות והאנרגיה להתמודד עם מציאות כה מורכבת כיצד העמותה שהקימה עוזרת למשפחות עם ילדים על הרצף האוטיסטי כיצד רתמה את האמנים המובילים בארץ ליצירת האלבום שלה "עוד אדבר אתך" זהו סיפור של נחישות, התמודדות, אומץ והרבה אהבה!

סוגר עוד מעט שבוע ראשון בקוסטה ריקה. באתי לכאן לבד. באתי לכאן לסוג של מסע עם עצמי. לפגוש צורת חיים אחרת, לפגוש את הטבע העוצמתי, השקט והשלווה והיופי שכאן. ובעיקר, באתי לכאן כדי לפגוש את עצמי.ביומיים, שלושה הראשונים היה לי מעניין לראות עד כמה קשה למערכת הפנימית שלי "להוריד הילוך". עד כמה אני כל כך מתוכנת לעשיה, למשימות, להספיק דברים, למחוק אייטמים ברשימת ה-to do שלי (אל תתבלבלו, כבר הספקתי למחוק כמה כאלו מאז שהגעתי 😊 ).