הצלחה

שלום חברים, הרגשתי את זה בסוף התקופה שלי באינטל לפני כמעט עשר שנים... העקצוץ הזה באצבעות, לעזוב, לצאת לחופש, למצות את הפוטצנציאל הגבוה שלי! ומאז, לא עובר יום שאני לא פוגש אותם... שכירים שמתפרנסים איפשהו, ויש להם ברק בעיניים כשהם מדברים על היום שבו יעזבו את העבודה ויקימו את העסק שיאפשר להם להגשים את עצמם, ולהביא את עצמם לידי ביטוי מלא עסק שבשבילו יקומו כל בוקר בחדווה עם התלהבות ותשוקה. בלי בוס על הראש, בלי נהלים וחוקים, חופשיים לעשות מה שהם באמת אוהבים. ויש גם עוד סוג של אנשים אני פוגש, כמעט מדי יום: אלה שכבר הקימו את העסק שחלמו עליו ...אבל גילו שבשביל להגשים את החלום צריך לשווק ולמכור... אז הם התחילו לשווק, ולעשות פעולות... חלקם גם השתתפו בקורסים, ותכניות ליווי… (ובמילים אחרות, עשו את כל מה שהאחרים עושים) והתוצאות לא הגיעו. לא באופן שבו הם ציפו להן... אלה וגם אלה חולמים על חופש - וזה מה שאני חלמתי עליו, עוד כשהייתי מנהל באינטל... מהו חופש בשבילך? בשבילי חופש זה קודם כל להיות מי שנועדתי להיות. לא לפחד מכך. לא לפחד ממה יגידו/יחשבו אחרים או איך זה יראה בעיניהם? חופש לפעול כפי שאני מאמין שנכון עבורי לפעול, כפי שנכון עבור הלקוחות שלי שאפעל, וכפי שנכון למשפחה שלי ולי. החופש לבחור עם מי אני רוצה לעבוד, כיצד ובאילו תנאים. החופש לבטוח באינטואיציה, בהדרכה הפנימית שלי ובעיקר – בעצמי. לבטוח בכך שאני יודע הכי נכון מה נכון וטוב עבורי. החופש לבחור עם מי אני רוצה להתייעץ ועל מה, והחופש לבחור מה לקחת מכך ומה לא. החופש לדעת מה התפקיד שלי בעולם, והחופש לבחור אם וכיצד לממש אותו. ומה זה חופש עבורכם? אני חושב שלהרבה אנשים המילה חופש מעלה בדמיון תמונה שלהם על חוף ים, קוקטייל ביד וחוסר מחוייבות לשום דבר. אבל חופש הוא לא תלוי במצב החיצוני שלנו. הוא לא תלוי במה יש לנו או שאין לנו. אני מכיר אנשים שיכולים מחר להיות על חוף הים עם הקוקטייל ביד. אבל הם לא יכולים להרשות זאת לעצמם. לא בגלל שאין להם את היכולת הכלכלית לכך, את הזמן או את האפשרות לעשות זאת. בגלל שאין להם את החופש הפנימי שמאפשר להם לעשות זאת. ולכן, עבורי חופש הוא לא תלוי בשום דבר חיצוני. הוא פנימי והוא אצלנו. אשמח לשמוע כאן – מה זה חופש עבורכם? שלכם, ערן. נ.ב. – בסדנת "התגלית" הקרובה, אני מעניק למשתתפים כלים חשובים כיצד ליצור לעצמם את החופש הפנימי הזה. כיצד לקבל את ההנחיה הפנימית המדוייקת עבורם. אשמח לפגוש אתכם שם!

הי, תארו לכם שהייתם עומדים להכנס לבניין מסויים, ובפניכם היו עומדות 2 דלתות: על הראשונה היה רשום: אני ממוצע ועל השניה היה רשום: אני יפה באיזו דלת הייתם בוחרים? דרך איזו דלת הייתם נכנסים לבניין? השאלה הזו היא לא שאלה תאורטית / היפוטית. זו שאלה שהועמדה למבחן בפני אלפי אנשים (בעיקר נשים) ברחבי העולם. (עוד על כך עוד רגע בהמשך...) רבים מכירים את חברת הקוסמטיקה דאב (Dove). מרביתנו מכירים את המוצרים שלהם: מוצרי הגיינה, סבונים, קוסמטיקה וכו' אבל לא רבים מכירים את השליחות של החברה. לחברת דאב יש שליחות בעולם. הם חשבו עליה, הגו אותה וניסחו אותה כך: "אנו רואים עולם בו יופי הוא מקור לבטחון ולא לחרדה. השליחות שלנו היא לעזור לדור הבא של הנשים בעולם, לפתח מערכת יחסים חיובית עם המראה שלהן, לעזור להן להעלות את הדימוי העצמי שלהן ולממש את הפוטנציאל שלהן." המוצרים של החברה הם אולי דומים למוצרים של מתחרים אחרים, אבל דאב פועלים ממקום אחר לגמרי, ממרבית המתחרים שלהם. הם פועלים ממקום של שליחות אמיתית. ומהמקום הזה, הם מקיימים פעילות שלמה להעלאת המודעות של נשים, ובעיקר נערות ונשים צעירות לכך שהיופי נובע מבפנים ולא מהחיצוניות של האדם. לפני מספר חודשים, החברה שלחה צוות מיוחד לערים מסביב לכל העולם. הם ביקרו בסן פרנסיסקו, שנחאי, דלהי, לונדון וסאן פאולו. ובכל הערים הללו הם קיימו את אותו הניסוי: הם עצבו את הכניסה לבניין כך שהנכנס לבניין צריך לבחור דרך איזו דלת הוא נכנס פנימה: הדלת שעליה רשום: אני ממוצע או זו שרשום עליה: אני יפה מה לדעתכם קרה? דרך איזו דלת בחרו הנשים להכנס? צפו כאן בסרטון: הניסוי של דאב הוא מדהים בעיני. הוא מדהים כי הוא משקף בצורה די מדוייקת כיצד אנשים מסתכלים על עצמם. כיצד הם מעריכים את עצמם, ועל פי מה הם שופטים את עצמם. אמנם דאב מכוונים במסרים שלהם ליופי חיצוני מול היופי הפנימי של האדם, אבל אני חושב שניתן להשליך מכך בצורה רחבה הרבה יותר על החיים ועסקים. כמה תובנות מעניינות: תפיסת הערך העצמי שלנו עד כמה היא מושפעת מסממנים חיצוניים: יופי חיצוני, לבוש, רכוש, כסף, מעמד, הכרה, פרסום וכו'...? אני לא אומר שיש רע בדברים הללו, הם מספקים כמה צרכים חיוניים ונחוצים לאגו שלנו. הבעיה היא, שלפעמים הם (האגו שלנו) משתלטים ובעצם הופכים להיות אלו שמנהלים אותנו, במקום להיפך. ואנו הופכים להיות שבויים בידם. המסר של דאב כאן הוא כל כך חשוב בעיני – יופי הוא קודם כל פנימי. מעבר לעניין החיצוני, אני רואה כאן הקבלה שלמה גם לעולם העסקי – כמה בעלי עסקים עסוקים בחיצוניות של הדברים: לוגו, אתר, ניראות, הוכחה חברתית, עדויות, יחצנות וכו'. ואני לא בא לומר שאלו הם לא דברים חשובים, בהחלט יש להם את המקום שלהם. אבל בעיני, קודם כל חשובה תפיסת הערך העצמית של בעל העסק – את עצמו ואת העסק שלו. האם הוא תופס את עצמו כבעל ערך לעולם? את המוצרים והשרותים שלו ככאלו? יש הבדל מהותי בין אדם שקם בבוקר ועסוק באיך הדברים נראים, בכמה לקוחות, כסף, הכרה או פרסום הוא מקבל מהעסק שלו.. לעומת אדם שקם בבוקר, ועסוק בשליחות שלו, ובאיך להביא את הערך שלו לעולם. בעיני חשוב יותר איך אתה תופס את עצמך, קודם כל. ורק אחר כך איך אחרים תופסים אותך. כשאדם תופס את עצמו בעל ערך, את העסק שלו והמוצרים / שרותים שלו כבעלי משמעות, תפיסת הערך העצמית שלו מהדהדת לעולם. זה מתחיל מבפנים ומהדהד החוצה, ולא להיפך כפי שמרבית האנשים פועלים. הבחירות שלנו כמה מהבחירות שאנו עושים והפעולות שנובעות מהן, מונעות מתוך "מה נכון / נחשב / מקובל" בעיני הסביבה... לעומת מה נכון עבורי? במה אני מאמין? בעבור מה אני מוכן "להלחם"? הרבה אנשים בוחרים מתוך הרצון שלהם להיות "מקובלים", חלק מהסטטוס-קוו, חלק מהסביבה, וכדי לעמוד בציפיות ובסטנדרטים החיצוניים. ובשביל זה, הרבה פעמים, הם מוותרים. הם מוותרים על מה שחשוב להם באמת. ובגלל הצורך והרצון "להיות כמו כולם" – הם בוחרים להיות ממוצעים. כמו כולם. לפעמים זה בגלל שהם לא בהכרח חשוב או הגדירו לעצמם מה חשוב להם באמת... כשאדם קם בבוקר מתוך שליחות, מתוך ידיעה עמוקה של מה התפקיד שלו בעולם, למה הוא כאן, ובמה הוא מאמין – יש לו כוח ועוצמה פנימית, ללכת עם האמת הפנימית שלו. ולבחור על פי האמת הפנימית שלו. בלי קשר למה נחשב / נכון או מקובל. לפעול מתוך האמת הפנימית שלך – זה לקום בבוקר ולומר לעולם: אני יפה! אני יפה, בלי קשר למראה החיצוני שלי. אני יפה = יש לי תפקיד בעולם. יש לי כאן שליחות אמיתית. בידי מי נמצאת ההחלטה? ישנם "סטנדרטים" חיצוניים כאלו ואחרים שמגדירים אותנו. לרוב לא אנחנו הגדרנו אותם, אבל בהחלט עזרנו לקבע אותם. איך? פשוט על ידי כך שהחלטנו להתיישר ולפעול על פיהם. מי באמת קובע או מחליט מה נחשב ליפה ומה לא? אני מאמין שכל אחד מאיתנו יכול להיות "יפה" – אם הוא יבחר בכך. כל אחד מאיתנו יכול להיות בעל משמעות – אם הוא יבחר בכך. וכל אחד מאיתנו יכול להביא ערך לעולם, לשנות ולהשפיע – אם הוא רק יבחר בכך. הדלת של ה"יפה" פתוחה בפני כל אחד מאיתנו – אם רק נבחר בכך! אני מאחל לכם שתמצאו את היפה שבכם, ותצאו איתו לעולם. יש שם הרבה אנשים שמחכים לכך... והנה שאלה שאני רוצה להשאיר אתכם אותה, לפני סיום: מה יפה בכם? מה מיוחד בכם? אשמח שתכתבו לי כאן בתגובות – מה יפה בכם? מה מיוחד? מה השליחות שלכם בעולם? שלכם, ערן. נ.ב. – ביום שישי הקרוב, אני עומד לקיים פעם נוספת את סדנת "התגלית". זו סדנה המיועדת לכל מי שמעוניין ורוצה לגלות מה יפה ומיוחד בו. ומה השליחות האמיתית שלו בעולם. לחצו על הכפתור לקבל את כל הפרטים והמידע:

שלום חברים, קטע בלתי נשכח של השחקן ג'ים קרי בפני בוגרי אוניברסיטת מהרישי לניהול בארה"ב. הוא מכיל כל כך הרבה תובנות משמעותיות וחשובות לחיים של מימוש והגשמה. הנה כמה מהפנינים שליקטתי מתוכו: "ההשפעה שיש לך על אנשים אחרים, היא המטבע בעל הערך הגבוה ביותר שיש" "אתה יכול להכשל במה שאתה לא אוהב, אז עדיף שתקח סיכון בלעשות את מה שאתה אוהב" "2 שאלות שחשוב שתשאל את עצמך: איך אתה יכול לשרת את העולם? ומה הכשרון שלך שהוא בעל ערך עבור אחרים?" "הצורך שלך בקבלה (ע"י אחרים)  יכול להפוך אותך לבלתי נראה בעולם שלנו" "קח סיכון בלהראות (לעולם) את מלוא הגדולה שלך" * ותודה לאוהד רפאלי שהפנה אותי לקטע הזה! אם התחברתם לרעיונות הללו, וחשוב לכם לזהות מה השליחות והיעוד שלכם בעולם, אז אני מזמין אתכם לבחון להשתתף בסדנת "התגלית", בה אני אתן לכם כלים ותהליך לזהות ולממש את השליחות והיעוד שלכם בעולם.

הי, בשנת 2002, הייתי בן 30. הייתי בטוח שהיה לי את זה. שהיה לי הכל. שהבנתי, שפיצחתי, שאני יודע. שאני יודע הכל. עבדתי אז באינטל. בתפקיד ניהולי משמעותי, היו לי עובדים שניהלתי בכל העולם, משכורת מצוינת, רכב, טלפון, מחשב נייד, בונוסים, אופציות, נסיעות לחו"ל... בקיצור, הכל נראה היה מצויין. זה היה נראה מצויין גם עבור כל מי שהסתכל על כך מבחוץ. לכאורה, טיפסתי בהצלחה על סולם ההצלחה. והאמת, שזה היה כך בדיוק. התקדמתי מאד מהר בחברה, עשיתי תפקידים מעניינים... קיבלתי המון אישורים מהסביבה שלי שאני טוב במה שאני עושה... הרווחתי מצויין. והכל היה טוב. במשך כשנתיים נוספות, המשכתי לטפס בהצלחה על סולם ההצלחה. עוד שלב, ועוד שלב... התקדמתי בתפקידים, ניהלתי אז כבר פעילות בינלאומית של אינטל. עוד משכורות, עוד אופציות ועוד בונוסים. ושוב – הכל היה נראה מצויין. אבל אז בפנים, משהו כבר לא הסתדר. משהו כבר לא הרגיש לי נכון. ובהתחלה לא הבנתי את זה, ולא הבנתי איך לפרש את זה. הרי אני נמצא על סולם ההצלחה, וממשיך לטפס, ולטפס ולטפס... אז מה לא בסדר? לקח לי קצת זמן עד שהבנתי מה היה לא בסדר, ולמה זה כבר לא הרגיש לי נכון. כי למרות שהמשכתי לטפס ולטפס ולטפס על סולם ההצלחה, גיליתי שהסולם בעצם נשען על הקיר הלא נכון! וכמה שלא אמשיך לטפס על הסולם הזה, כאשר הוא על הקיר הלא נכון, הרי שאני אמשיך להתקדם רק לא בכיוון שנכון עבורי! והתופעה הזו קורית להרבה מאד אנשים. וזה מפחיד. כי אתה כבר נמצא על סולם ההצלחה. אבל אתה גם מבין שהסולם הזה, נשען על קיר שהוא לא הקיר הנכון עבורך, וכמה שלא תתקדם בטיפוס – לא תגיע למקום הנכון עבורך. זה לא פשוט לרדת מסולם אחד ולעבור לסולם אחר. או לקחת את הסולם שלך ולחפש קיר אחר להשעין אותו עליו. לא הרבה אנשים מוכנים לעבור את התהליך הזה. כי יש לכך מחירים. אבל יש מחירים נוספים ומשמעויות נוספות בלהישאר על אותו סולם, ולהמשיך לטפס כשאתה יודע שאתה לא נמצא על הקיר הנכון. אני בחרתי לרדת מהסולם הזה, כשגיליתי שהוא לא על הקיר הנכון עבורי. למעשה לקחתי את הסולם שלי, וחיפשתי לי קיר אחר להשעין אותו עליו. קיר שמתאים לחלומות, למטרות ולשליחות שלי בעולם. התהליך הזה קורה לנו כבני אדם. שאנו מתחילים לטפס על קיר אחד, ומתקדמים בטיפוס, אבל בשלב כלשהו, לאורך הדרך, אנו מגלים שהוא פשוט נשען על קיר שלא מתאים לנו יותר. ומה אתם הייתם בוחרים לעשות במקרה כזה? להשאר עם הסולם והקיר המוכר, למרות שאתם כבר מבינים שזה לא הקיר שלכם? או לקחת את הסולם שלכם ולחפש לעצמכם קיר מתאים עבורכם? אשמח לתגובות וההערות שלכם כאן! ערן. נ.ב. – אם אתם מרגישים שגם הסולם שלכם נשען על הקיר הלא נכון... או שאתם כבר מחפשים את הקיר המתאים עבורכם, ואתם עדיין לא מרגישים שאתם מדוייקים מספיק לגבי מה השליחות והיעוד שלכם בעולם, אני מזמין אתכם להצטרף אלי לסדנת "התגלית" הקרובה. תוכלו לקרוא על כך את כל הפרטים כאן