שלום חברים,
לפני כשבועיים, התקיימה ההשקה של הספר החדש שלי "להתעורר".
הכל היה מוכן… הספרים החדשים, הכיבוד, הצוות היה במקום…
ואז החלו האורחים להופיע.
אחת האורחות נגשה אלי מזועזעת, והראתה לי תמונה שצילמה כמה דקות קודם לכן, בכניסה לבניין.
היא סיפרה לי שבכניסה לבניין ישב קבצן שביקש ממנה כסף לארוחה הבאה שלו… הנה התמונה שהיא הראתה לי:
האמת שקצת התבאסתי שזה מה שקיבל את פני האורחים שהגיעו להשקה של הספר, אבל הייתי עסוק בלקבל את פני הבאים, ובעיקר עדיין לא ידעתי מה עוד מצפה לי…
שאר המוזמנים והאורחים הגיעו, ולאחר קצת כיבודים, דיבורים וחיבוקים התכנסנו באולם.
התחלתי לשאת כמה דברים, האמת שמאד התרגשתי…
ולפתע הוא פרץ לחדר ונכנס… הקבצן…
הוא נכנס, התחיל להפריע, להסתובב בין האנשים ולבקש כסף.
הקהל היה בשוק.
פדיחה איומה… גם ההורים שלי היו שם…
אנשים לא ידעו מה לעשות עם עצמם. וגם אני לא…
הוא התחיל לדבר על עצמו, ואיך הוא הגיע למצב הזה, וביקש כסף, עבר עם כוס פלסטיק ולא עזב את האנשים עד אשר הוציאו משהו מהכיס ושמו בכוס…
הסתכלתי עליו…
הסתכלתי שוב…
ולא חשתי כלפיו רחמים, ואפילו לא כעס.
האמת שחשתי כלפיו גאווה גדולה.
הייתי מאד גאה לראות אותו עומד שם. הייתי מאד גאה, כי ידעתי שבשבילו, הוא כרגע בשיא ההגשמה שלו.
ידעתי שהוא עושה את הדבר שהוא הכי אוהב לעשות, ושהוא חלם כל חייו לעשות.
שלא תבינו אותי לא נכון, הוא לא חלם כל חייו להיות קבצן.
הוא חלם להיות שחקן.
כן, הקבצן הזה, הוא לא אחר מאשר השחקן יובל שוורצמן.
את יובל זכיתי להכיר לפני מספר שנים, וגם ללוות אותו בדרכו העסקית.
הסיפור של יובל מופיע בהרחבה בספר החדש שלי "להתעורר".
כמה ימים לפני ההשקה של הספר, יובל הציע להפתיע אותי בהשקה, ו… זרמתי איתו 🙂
אז הכל בסדר, וגם ההורים שלי נרגעו… 🙂
והנה הקטע מתוך הספר "להתעורר" עם הסיפור של יובל:
יובל שוורצמן מספר: "בצבא שירתתי ביחידת 8200, יחידת המחשוב של חיל המודיעין, כך שהמעבר לעבודה בהיי-טק לאחר השחרור היה טבעי בעבורי, ולכאורה מתבקש. עוד בזמן לימודי בתיכון התעוררה בי התשוקה ללמוד משחק ולשחק. אבל המסר שקיבלתי מהוריי, שניהם מוסיקאים, היה 'שלא תעז לעסוק במה שקשור לאמנות, כי אי אפשר להתפרנס מזה'.
התחלתי לעבוד בחברת היי-טק בהרצליה פיתוח, ולאחר חודשיים כבר היה לי ברור לגמרי שזה לא בשבילי. נשארתי שם בגלל הכסף. התאטרון מאוד משך אותי. זה ממש הדיר שינה מעיניי. התחלתי לחפש אפשרויות נוספות להרוויח כסף. התחלתי לקחת קורסים על נדל"ן ושוק ההון. לנדל"ן יותר התחברתי, ובעיקר התחברתי למרצה. למעשה הוא עשה את מה שאני רציתי לעשות. פניתי אליו וביקשתי להתלוות אליו, כדי לראות בפועל כיצד הוא עושה את זה. אמרתי לו שאעזור לו בכל מה שהוא צריך, ושהוא לא יצטרך לשלם לי על כך דבר. הוא הסכים, והתחלתי ללוות אותו בעשייה היומיומית שלו. התלוויתי אליו לסיורי שטח בערים כשהוא היה מחפש נכסים מעניינים, עבדתי בשיפוץ נכסים שהוא רכש (ללא תמורה), הייתי מוכן לעשות הכול רק כדי להיות לידו וללמוד ממנו. למדתי איך לחפש נכסים, כיצד לשפץ ולהשביח אותם, איך לעמוד מול הבנק ולקבל הלוואה ומימון.
חודשיים לאחר שהתחלתי להתלוות אליו כבר רכשתי את הנכס הראשון שלי. הבנתי שאני צריך להכיר יותר לעומק את תחום השיפוץ והשבחת הדירות, ולכן התפטרתי מההי-טק, והתחלתי לעבוד כעובד זמני אצל כל מיני שיפוצניקים ואינסטלטורים. השכר שלי כמובן ירד מ-100 ₪ לשעה, לשכר של 18 ₪ לשעה. מפני שהייתי כל כך גרוע בזה, היו מוכנים לשלם לי רק 12 ₪ לשעה. אבל הייתי מאושר. הייתי חוזר הביתה לאחר יום עבודה בשיפוצים ב-15:00, והרגשתי שקיבלתי את החיים שלי חזרה. לאחר כחודש נוסף רכשתי דירה נוספת. למעשה השתמשתי בחסכונות שהיו לי ובהלוואות שלקחתי מהבנק.
המטרה שלי הייתה להגדיל את ההון העצמי שלי דרך קניית נכסים, השבחה ומכירה שלהם, ובמקביל ללמוד משחק בצורה רצינית.
נרשמתי לארבעה בתי הספר למשחק המובילים בארץ. כולם דחו את בקשותיי להתקבל ללימודים אצלם. במשך שנה שלמה עסקתי רק בנדל"ן. התקיימתי בעיקר מהחסכונות שלי, אבל בניתי את היכולות והניסיון שלי בנדל"ן. נרשמתי גם למכינה של בית ספר למשחק. שוב נרשמתי לבחינות בבתי הספר למשחק. ופעם נוספת נכשלתי בכל הבחינות.
הבנתי שמשהו בגישה שלי עוצר אותי ומפריע לי. זו הייתה תקופה של התפתחות אישית מדהימה. הגשתי בקשה נוספת לבית הספר למשחק של ניסן נתיב, והפעם התקבלתי.
במקביל המשכתי לרכוש עוד נכסי נדל"ן. כל נכס שרכשתי יצר לי הכנסה חודשית נוספת מההשכרה שלו. המטרה שלי הייתה להגיע להכנסה כמו שהייתה לי כשעבדתי בהיי-טק – 10,000 ₪ נטו בחודש.
בתחילת דרכי, בני המשפחה שלי והחברים שלי התנגדו מאוד לפעולות שלי. הם טרחו לספר לי כל הזמן סיפורי אימה על אנשים שהפסידו כספים ונכשלו. היה להם גם מאוד מוזר לשמוע שאני נעזר במנטור. הם לא הבינו את זה. אבל אני יודע שזה היה מפתח משמעותי להצלחה שלי.
הבנתי עד כמה המנטור שנעזרתי בו קידם אותי. חברתי לאדם נוסף ששימש כמנטור בעבורי, וביחד נסענו לארה"ב והתחלנו לרכוש נכסים להשקעה גם שם.
במשך שלוש שנים למדתי משחק, והשקעתי בנדל"ן. לאחר שלוש שנים של לימודים, היו לי די נכסים שייצרו לי את ההכנסה הפסיבית שרציתי – כמו שהרווחתי בהיי-טק לפני שעזבתי.
המשכתי לרכוש עוד נכסים. והפעם, בני המשפחה שלי שראו שאני מצליח, החלו להתעניין ברצינות במה שאני עושה, והתחלתי לרכוש נכסים גם בעבורם. אחי הקטן הוא בן 23 ומשרת בקבע. ברשותו כבר שני נכסים שמעניקים לו הכנסה בגובה המשכורת הצבאית שלו. ההורים שלי לוחצים גם עליו שילך ללמוד הנדסה ולעבוד בהיי-טק, אבל הוא ממש לא מבין לשם מה הוא צריך לעשות את זה.
היום אני מרגיש מבורך. אני קוטף את הפירות של ההשקעה העצומה שלי. לאנשים מהצד זה יכול להיראות כמו סיפור "סינדרלה", אבל זה ממש לא כך. אין כאן נסים. זה לא סיפור מהאגדות. יש כאן סיפור על עבודה קשה, על התמודדות עם קשיים ואתגרים, והתמדה. אני לא רואה את עצמי כאדם יוצא דופן. כל חיי הייתי די ממוצע. אבל אני טוב בלעבוד קשה, בלהתמיד, ובלא לתת למציאות להכניע אותי. נכשלתי שמונה פעמים עד שהצלחתי להתקבל לבית ספר למשחק, והיום אני משחק בתאטרונים המובילים בארץ.
הגישה שהחזקתי בה הייתה תמיד חיובית. תמיד רציתי לקום בבוקר ולהרגיש שאני עושה משהו בעל ערך ובעל משמעות. היום אני מקיים את השליחות שלי ומביא את הברכה שלי לעולם דרך המשחק, וכמלווה אנשים אחרים בהשקעות הנדל"ן שלהם. אני עוזר להם לעשות בדיוק את מה שעשיתי לעצמי.
מה שמאוד עזר לי בתהליך היה שהקפתי את עצמי תמיד במסרים מעצימים וחיוביים, הרצאות מעשירות, הצהרות חיוביות, ונעזרתי במנטורים לכל אורך הדרך. כל שקל ששילמתי למנטור החזיר את עצמו פי כמה וכמה – לפחות פי 10 אם לא יותר.
אז כעת אתם יכולים להבין מדוע אני גאה ביובל?
הספר החדש "להתעורר" כבר הגיע לחנויות בכל הארץ ואתם יכולים למצוא אותו שם.
ולמי שירכוש את הספר אני מעניק גם מתנה מיוחדת – תוכלו לקרוא על כך כאן באתר החדש של הספר "להתעורר".
מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם!
ערן.
שלום חברים!
לפני קצת יותר משנתיים, הזדמן לי לצפות באחד הפרקים בתוכנית התחקירים של מיקי חיימוביץ.זו היתה התוכנית על מובטלי ההייטק בני ה-40.
התוכנית שמה זרקור על מה שהוגדר בה כ"תסריט האימה של בני ה-40+ בישראל".
מדובר באנשים מוכשרים, משכילים, כשרוניים, ובעלי ערך רב. שמצאנו את עצמם מחוץ למעגל התעסוקה וכמעט ללא יכולת לחזור אליו.
הסטטיסטיקות כבר אז הראו, שיש להם פחות מ-50% סיכוי לחזור ולמצוא שוב עבודה.
רואיינו 3 אנשים בכתבה ההיא, 3 בני 40+, בני גילי, שעבדו במשרות נחשקות בהייטק, ומצאו את עצמם ללא עבודה.
צפיתי בתוכנית ולהפתעתי גיליתי שאני מכיר אישית אחד מהם. בן גילי ממש. כמוני עבד בחברת הייטק מובילה בארץ.
הופתעתי עוד יותר לגלות שהוא כבר שנתיים בבית, ללא עבודה.
לא צריך לתאר לכם מה ההשפעה של זה על החיים שלו ועל המשפחה שלו.
הוא תאר את שגרת היום שלו שהיתה בעיקר ממוקדת בלשלוח עוד ועוד קורות חיים.
באותם רגעים כשצפיתי בו בתוכנית ההיא, שם נזרעו הזרעים הראשונים לספר החדש שלי "להתעורר".
ראיתי בתוכנית הזו אנשים מוכשרים ובעלי יכולות, שברגע אחד הפכו לאנשים נזקקים. אנשים שתלויים באחרים למחייתם, מתדפקים על דלתות וארגונים, או מתפשרים על עבודות בשכר מצחיק רק כדי שיוכלו להביא עוד קצת כסף הביתה. ולשרוד.
הדהים אותי לראות שאצל אף אחד מאותם אנשים לא חלפה בראש המחשבה של לצאת לדרך עצמאית. אף אחד מהם לא ראה שיש אולי עוד אפשרויות חוץ מאשר להזדקק למישהו אחר שיעסיק אותו ויעניק לו קצת בטחון ושקט.
גם אני הייתי כך בעבר.
כל מה שיכולתי לראות ולחשוב עליו היה לעבוד עבור מישהו אחר. לא ראיתי ולא הכרתי שום אפשרות אחרת.
וזה לא חייב להיות כך.
יש היום עוד כל כך הרבה אפשרויות, כל כך הרבה פתרונות נוספים.
שאנשים רבים פשוט אינם מודעים להם, ואינם רואים את קיומם.
ולכן זה חשוב לי.
חשוב לי שעוד אנשים יפתחו לאפשרויות שעומדות בפניהם…
חשוב לי שעוד אנשים יכירו בערך האמיתי וביכולות שלהם…
חשוב לי שיותר אנשים יקחו אחריות על עתידם הכלכלי ועל האושר שלהם…
חשוב לי שליותר ויותר אנשים יתפוגג ערפל הפחד שעוצר אותם…
חשוב לי שעוד ועוד אנשים יתעוררו.
יתעוררו לחיים טובים יותר עבורם.
וזה הזמן שבו אני מזמין אותך באופן אישי להצטרף אלי.
להצטרף אלי במשימה הזו – להפיץ את המסר הזה לכמה שיותר אנשים.
הספר החדש "להתעורר" פורש בפני האנשים את ההזדמנויות והאפשרויות הקיימות עבורם כיום.
והמשימה שלי היא להעביר את המסר ולהראות את ההזדמנויות הללו לכמה שיותר אנשים.
ולכן גם בחרתי לעשות קמפיין מימון המון לספר. כדי לאפשר לעוד ועוד אנשים להיות שותפים בכך.
ולכן גם החלטתי לתרום בעצמי 5% מכל כמות הספרים הכוללת שתרכש במהלך הקמפיין לטובת ספריות ציבוריות בכל רחבי הארץ. כי אני יודע שישנם אנשים שפשוט אינם מודעים לאפשרויות ולהזדמנויות הקיימות בפניהם.
אני מזמין אתכם להסתכל סביבכם ולראות מי מהאנשים החשובים לכם יכולים להיעזר בספר ובמסרים שבו וזקוקים לכך.
לכולנו יש אנשים סביבנו שאנו יודעים שכבר אינם נהנים בעבודתם ובמה שהם עושים. אבל הם מפחדים לעשות שינוי, האמת שאפילו המחשבה על כך מעוררת בהם פחד גדול.
כל מי שעשה שינוי משמעותי כזה בעברו יכול להזדהות עם זה.
לכולנו יש חברים כאלו. ואני מזמין אתכם להושיט יד לחברים שלכם.
זה הדבר הכי קל פשוט והכי משמעותי שאתם יכולים לעשות עבורם כעת.
להושיט להם יד ולהראות להם פתח לעולם חדש שהם פשוט לא רואים כרגע.
אני מזמין אתכם להצטרף לקמפיין – לרכוש עותק לחברים שלכם או לתרומה, וגם להנות מהמתנות היחודיות שהכנתי בקמפיין גם לעצמאיים ובעלי העסקים שביניכם…
מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם!
ערן.
נ.ב. – הנה כמה מהמתנות המובילות בקמפיין – לשכירים ולבעלי עסקים:
שלום חברים,
לפני מספר ימים בפגישה עם לקוח, דיברנו על כך שישנם בעלי עסקים שיש להם קושי למכור את המוצר או השרות שלהם.
תוך כדי השיחה, הוא שאל אותי את השאלה – "מי הם החיילים הטובים ביותר?"
שאלתי אותו – מי?
והוא השלים – "החיילים הטובים ביותר הם אלו שאינם מפחדים למות!".
הכוונה שלו היתה, שאותם חיילים שנלחמים בלי לפחד למות, יפעלו ממקום בטוח יותר, ועם מוטיבציה גבוהה יותר.
זה הזכיר לי קטע שקראתי לפני שנים בספרו של נפוליון היל "חשוב והתעשר" שבו הוא מספר על לוחם גדול שעומד בפני קרב, והוא צריך לקבל החלטה שתבטיח את הצלחתו בקרב. הוא עמד לשלוח את לוחמיו להתמודד מול צבא רב עוצמה עם כמות גדולה יותר של לוחמים. הוא העלה את לוחמיו לספינות, הפליג לארץ האוייב, פקד עליהם לרדת מהספינות ואז נתן את הפקודה לשרוף אותן מול עיניהם. ואמר להם: "אתם רואים את הספינות שעולות באש. משמעות הדבר היא שאיננו יכולים לעזוב את החופים חיים אלא אם כן ננצח. אין לנו ברירה כעת – ננצח או נאבד".
הם ניצחו.
המסר שלי הוא לא שצריך להיהרג למען המטרות שלנו, אבל שבהחלט נכון להאמין בהן ברמה כזו.
בעלי עסקים שמתקשים למכור את המוצר או השרות שלהם, למעשה מפגינים את ההססנות שלהם שנוגעת למוצר או לשרות שלהם.
הם, בתוך עצמם פנימה, לא לגמרי סגורים עד הסוף שזה המוצר הכי טוב, הכי מתאים והכי נכון לאותו הלקוח.
וגם אם הם מספרים לעצמם שזה כך, המציאות מראה שזה לא כך. כי אם זה היה נכון, הם היו מוכרים ללא פחד וללא היסוס.
האם יצא לכם לקנות פעם ממישהו שדיבר על המוצר והשרות שלו בכזו אנרגיה, ומתוך שכנוע עמוק וידיעה פנימית?
אני בטוח שכן.
ואם תזכרו בכך, אני בטוח שהרגשתם את האמונה שלו במוצר שהוא מוכר ובאיך שהוא מציג אותו. וכנראה שזה גם מה שגרם ועזר לכם להחליט לרכוש ממנו.
ומצד שני, האם קניתם מאדם שדיבר בחוסר בטחון או בהיסוס על המוצר שלו?
אני בטוח שלא.
וזה לא בהכרח קשור בכלל למוצר או לשרות.
זה קשור לידיעה העמוקה מבפנים של האדם, שהוא יודע ועומד מאחורי מה שהוא מוכר.
בשנה האחרונה, לאחר שדייקתי והבנתי מה השליחות שלי בעולם, התחלתי לעבוד עם עסקים ובעיקר בעלי עסקים מאד מיוחדים.
אלו הם בעלי עסקים שפועלים מתוך שליחות אמיתית.
הם יודעים מה הסיבה שבגללה הם בעולם הזה, והם גם יודעים כיצד העסק שלהם מביא את השליחות שלהם לידי מימוש.
הם מפתחים ומקדמים עסקים מבוססי שליחות.
נוצרה לנו קהילה מדהימה, יוצאת דופן של בעלי עסקים כאלו, שהולכת גדלה ומתפתחת.
קהילה של אנשים שתומכת אחד בשני, עוזרת, מקדמת, ומביאה ערך עצום לעולם.
אנשים שעושים עבודת עומק אמיתית לזהות ולדייק את השליחות שלהם בעולם.
ואחר כך גם קל להם להציע את המוצרים והשרותים שלהם לאחרים.
הם מדברים על העסק שלהם ועל המוצרים שלהם מתוך ידיעה פנימית עמוקה.
הם החיילים הטובים ביותר – כאלו שלא מפחדים למות.
הם יודעים את הערך האמיתי שלהם, ושל מה שהם מציעים לאחרים.
והם מציגים זאת לאחרים בלי היסוס, ומוכרים בלי פחד ובלי היסוס.
הם לא זקוקים ל"טריקים ושטיקים" שיווקיים.
הם לא זקוקים לבונוסים, הטבות, אחריות ומוגבלות.
הם פשוט מדברים מהלב, ונוגעים בלב של הלקוח.
שיווק מבוסס יעוד במיטבו.
והתוצאות בהתאם.
אני מזמין אתכם להצטרף אלינו, בואו לחוות במה מדובר בסדנת "התגלית" הקרובה.
נפגש?
שלכם
ערן.
הי,
השבוע נחשפתי לסרטון מדהים שחובה לצפות בו של הראפר האמריקאי Prince EA.
קודם כל צפו בו עכשיו (רק 4:35 דק').
אישית, אני מאד התחברתי לכך. המסר שלו הוא כל כך נכון ומדוייק – אנו בוחנים כל אחד סביבנו, כולל את עצמנו, על בסיס התוויות שאנו שמים עליהם.
ולתוויות הללו אין שום קשר למי שאנחנו באמת.
התוויות שאנו רגילים לשים על עצמנו ועל אחרים, הן לא מי שאנחנו.
הן לא המהות האמיתית שלנו.
אנחנו בסה"כ מסתובבים בעולם הזה בתוך נייר אריזה מסויים שעוטף אותנו.
נייר האריזה הזה שונה מאד לאדם.
אבל לא הוא מה שחשוב באמת.
זה לא נייר האריזה החיצוני, זה מה שיש בפנים.
המהות האמיתית של כל אחד ואחת מאיתנו.
הגענו לעולם הזה, עם מהות טהורה, נקייה, מושלמת.
עם שליחות מסויימת שעלינו לגלות ולממש כאן בעולם.
אבל שכחנו.
שכחנו מי אנחנו באמת. ומהי המהות האמיתית שלנו.
נכנענו לתכתיבים חיצוניים, לתוויות חיצוניות שמגדירות אותנו.
וכאילו שהפכנו להיות התווית החיצונית, במקום המהות האמיתית שלנו.
זה לא קל תמיד להבין ולהפנים את זה. הרבה יותר קל להתמסר לחשיבה ההמונית שסביבנו.
קל יותר להאמין לתוויות החיצוניות מאשר לזכור מי אנחנו באמת
קל יותר להאמין במה שנראה חיצוני, מאשר במה שיש בפנים.
וזה לא כל כך קל, לעשות ההיפך.
להבין מי אנחנו באמת, ומה הערך האמיתי שלנו
להבין שהערך האמיתי שלנו לא נגזר מהתוויות שאנו לובשים או שאחרים מלבישים עלינו
להבין שמה שנותן לנו אושר אמיתי זו לא התווית, אלא ההכרה בערך האמיתי שלנו, במהות הפנימית שלנו.
הרבה יותר קל לדבר ולהבין את זה, מאשר ליישם ולחיות את זה.
זה דורש עבודה פנימית משמעותית.
זה דורש להיות מוכנים להתמודד עם האגו שלנו, שגם הוא מושפע מתוויות חיצוניות.
וזה דורש להתמיד בתהליך.
זה לא קל, אבל זה שווה.
זו עבודה פנימית לא פשוטה, אבל מתגמלת.
וזה חלק מתהליך ההתפתחות והגדילה שלנו. זה חלק מהצמיחה שלנו.
ולשם כך אני מאמין שהגענו לכאן – לצמוח ולהתפתח.
מקווה שלקחתם מכאן משהו, ותזכרו שהתוויות לא עושות את מי שאנחנו. זו המהות הפנימית שלנו.
אשמח למחשבות ולתגובות שלכם כאן!
שלכם
ערן.
נ.ב. – להבין ולגלות מהי המהות האמיתית שלנו, זה חלק מהתהליך שאני מקנה לאנשים בתוכנית "התגלית". אם הדברים הללו הדהדו לכם, אני מזמין אתכם להצטרף אלי לסדנה הקרובה!
שלום חברים,
מניח שאתם מכירים את פילוס מארץ נהדרת.
למי שלא מכיר, פילוס מגולם על ידי אסי כהן הענק, והוא טבע כמה מטבעות לשון שהפכו נפוצים מאד בשפה העברית (כמו "מצ'עמם לי") ואחרים.
אחד המשפטים הידועים שלו הוא: "אני פונה אל הלב שלך"
אני לא יודע אם הוא הבין את זה כשאמר זאת לראשונה, אבל בעצם הוא הגדיר במשפט הזה את המהות שעליה מתבסס עולם השיווק החדש – שיווק מבוסס יעוד.
שיווק מבוסס יעוד, למעשה, בשונה מהשיווק המסורתי הרגיל, פונה ישירות ללב של הלקוח.
בעולם השיווק המסורתי, נהוג להשתמש בכלים ועקרונות שונים (הפונים לשכל ולהגיון של הלקוח) ושנועדו לעורר בו רגש מסויים.
למשל,עקרון "המוגבלות" נועד לעורר באדם תחושה של מחסור, ופחד מהפסד ולכן דוחפת את האדם לרכוש עוד.
עקרון ה"הוכחה החברתית" נועד לעורר באדם תחושה ורצון להיות "חלק מ.." ולהיות גם "שייך ל…"
עקרון ה"לחיצה על הכאב" נועד לעורר באדם כאבים קיימים ומתוך כך להגביר בו את הצורך והרצון לרכוש ממך את המוצר או השרות שאתה מציע לו.
ויש כמובן עוד הרבה עקרונות שיווקיים רבים מסוג זה.
ראשית, חשוב להבין שכולם עובדים. אין בהם דבר רע (כמובן כל עוד עושים בהם שימוש אתי ולגיטימי). אבל כמי שחי את עולם השיווק ב-10 השנים האחרונות, אני יכול לומר בוודאות היום, שהעקרונות הללו, שעבדו כל כך טוב בעבר, כבר לא עובדים באותה רמת אפקטיביות כמו קודם לכן.
ושלא תבינו אותי לא נכון, הם עדיין לגיטימיים, ועדיין עובדים – רק פחות טוב.
למעשה, כל העקרונות השיווקיים המסורתיים, נועדו לפנות לראש ולשכל של הלקוח, במטרה לעורר בו רגש. וכולם יודעים שרגש מוכר.
אבל היום, העולם שלנו השתנה. ויש דרכים אפקטיביות בהרבה.
זוהי למעשה התמצית של "שיווק מבוסס יעוד".
שיווק חדש שמבוסס על השליחות של האדם, על החיבור והדיוק של מה שהוא מביא לעולם, ללקוח המתאים ולצרכים שלו.
שיווק מבוסס יעוד יוצר חיבור מאד מדוייק בינך כבעל עסק ובין הלקוחות הנכונים שלך. למעשה הוא גורם לכך שהלקוחות הנכונים והמתאימים ביותר עבורך, נמשכים אליך, ואז אין צורך בטקטיקות שיווקיות כמו "מוגבלות", "הוכחה חברתית" ו"לחיצה על הכאב".
שיווק מבוסס יעוד, כשהוא מבוסס על השליחות האמיתית והמדוייקת של האדם, יוצאת מהלב שלך כבעל עסק, ופוגשת את הלב של הלקוח בצורה מדוייקת.
אפשר לקרוא לכך גם "שיווק מלב אל לב".
זהו העתיד, שיווק אמיתי, שלא צריך להסתמך על מניפולציה רגשית, אלא שפוגש באופן נכון ומדוייק את הלקוחות המתאימים לנו.
אז שאפו לפילוס, שזיהה את המגמה הזו לפני כולם, ואני מאחל לכולכם שתזהו ותמצאו את השליחות המדוייקת שלכם, כדי שגם אתם תוכלו לפגוש בדיוק בלב, את הלקוחות הנכונים לכם.
ולמי שרוצה להזכר בפילוס, הנה אחד הקטעים הטובים יותר שלו…
מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם!
ערן.
נ.ב. – שיווק מבוסס יעוד, הוא אחד מן הנושאים המשמעותיים שאני עוסק בהם בסדנת "התגלית".
וגם איך למצוא את הבידול והיחוד בעסק שלכם, כך שתוכלו ליצור שיווק מובדל ומובחן מכל האחרים, וכזה שלא ניתן לשכפל ולהעתיק אותו.
אם הדברים הללו מהדהדים בכם ופוגשים אתכם בלב, והייתם רוצים לגלות כיצד להשתמש בהם גם בעסק שלכם, אני מזמין אתכם להצטרף אלי לסדנת "התגלית" הקרובה.
שלום חברים,
בשבוע שעבר ישבתי לפגישת יעוץ עם לקוחה.
בהכנה שהיא שלחה לי לפני הפגישה היא תארה את המצב שלה, ומה היא רוצה להשיג.
היא כיום שכירה, שעושה את התפקיד שלה בקלות, חולמת להקים עסק משלה.
המטרה שלה בפגישה, ומה שהיא ביקשה שאעזור לה בו, הוא לצאת עם תוכנית עבודה. לדעת איך בדיוק היא תקים את העסק שלה, ומה יהיו הצעדים הבאים שהיא צריכה לעשות.
עדיין לא היה לה רעיון מגובש, אבל היא מאד רצתה לדעת כבר מה היא "צריכה לעשות".
ישבנו ושוחחנו כשעה.
הפגישה הסתיימה, ואני נותרתי בתחושה שאולי אכזבתי אותה.
שכנראה היא לא קיבלה בפגישה את מה שהיא רצתה לקבל.
שכנראה היא לא יצאה מהפגישה עם התוצאה שקיוותה לה.
למרות שזה לא נעים לצאת מהפגישה בתחושה שאיכזבת את הלקוח שלך, אני מאמין שהיא קיבלה את מה שהיא היתה צריכה באותו הרגע (שזה לאו דווקא מה שהיא רצתה לקבל…).
הסברתי לה בפגישה שהיא באה אלי כדי לקבל תשובה לשתי שאלות בסיסיות שקשורות לעסק החדש שהיא רוצה להקים:
השאלה הראשונה היא – מה? (איזה עסק בדיוק זה יהיה)
והשאלה השניה היא – איך? (איך בדיוק היא תקים אותו ומה יהיה הצעד הבא שלה)
לאחר כמה דקות ששוחחנו, אמרתי לה, שיש בעצם שאלה נוספת שהיא לא באמת שאלה את עצמה.
וזו השאלה שמקדימה את שתי השאלות שעליהן היא באה לקבל תשובה.
אמרתי לה, שלפני ה"מה?" וה"איך?" יש שאלה אחרת לגמרי, חשובה הרבה יותר.
זו שאלה שעד אשר היא לא תדע לתת לה מענה, לשתי השאלות הבאות, אין משמעות אמיתית.
השאלה שהוספתי לה, היא:
"למה?" – כלומר, למה אני עושה את מה שאני עושה?
או אם תרצו את ההרחבה של השאלה הזו – למה אני כאן בעולם הזה?
אתם מבינים, לפני שאנו קופצים ישר לביצוע של ה"מה?" וה"איך?", כדאי מאד שנדע את ה"למה?"
אחרת, מהר מאד כשהדברים יהיו קצת יותר מורכבים, קשים ומאתגרים (ואני מבטיח לכם, שבנקודה כלשהי הם יהיו כאלו), אז לא יהיה שום דבר שיחזיק אותנו.
לא יהיה שום דבר שיתן לנו משמעות עמוקה שבגללה נרצה להמשיך ולהתאמץ.
שום דבר שבזכותו נחרוק שיניים, ננער את האבק מהנפילה, ונמשיך הלאה.
לא יהיה שום דבר שיתן לנו אנרגיה מספקת לקום בבוקר ולעשות את מה שצריך לעשות, גם אם זה לא תמיד נחמד ונוח.
אתם מבינים?
ה"למה?" זה מה שנותן משמעות לעשייה שלנו.
איך אמר ניטשה פעם: "מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כל איך".
וזה כך בדיוק.
יוצא לי לפגוש הרבה מאד בעלי עסקים. מכל הסוגים ומכל המינים.
חלקם מגיעים אלי כשהם קצת עייפים, שחוקים, ולפעמים גם מיואשים.
הם מחפשים פתרונות מהירים. אני קורא לכך "גלולות קסם". הם מחפשים משהו שיציל אותם מהמצב.
הם מחפשים את ה"מה?" וה"איך?" שיפתור להם במהירות את הבעיה, שיחזיר להם את התשוקה ואת האנרגיה.
אבל לצערי גם אותם אני מאכזב לפעמים, כי אין לכך פתרון של קסם.
או אולי בעצם יש?
הפתרון הוא לגלות את ה"למה?" שלנו. להבין פעם אחת ולתמיד למה אנו עושים את מה שאנו עושים.
מה השליחות האמיתית שלנו בעולם. מה התפקיד שלשמו הגענו לכאן. מה הסיבה שבגללה חווינו את מה שחווינו בחיינו עד כה (אני מאמין שחוויות החיים שלנו למעשה מכינות אותנו לשליחות שלנו בעולם).
כאשר מדלגים על השלב הזה, מפספסים שלב חשוב והכרחי בתהליך.
עסק שמבוסס על שליחות אמיתית הוא עסק לטווח ארוך. הוא עסק שהלקוחות שלו מרגישים בו ב"בית", ושהם נהנים לפרגן ולחזור אליו.
לגלות את ה"למה?" שלנו, ולזהות ולדייק את השליחות שלנו, זה אולי לא סקסי ומבטיח כמו כל שאר "גלולות הקסם" שזמינות לנו מכל עבר ושמבטיחות להגדיל את ההכנסות בתוך 3 דקות, ועם 17 טכניקות מדוייקות.
אבל זו המהות האמיתית שעליה נשענים עסקים אמיתיים, אותנטיים ומדוייקים. מדוייקים לנו כבעלי העסק, ומדוייקים ללקוחות שלנו.
אם התחברתם, ואתם רוצים גם לקבל סוף סוף מענה לשאלה החשובה באמת: ל"למה?" שלכם, אני מזמין אתכם להצטרף אלי לסדנת "התגלית" הקרובה.
שלום חברים,
נתקלתי בסיפור מעניין לחנוכה באתר AISH.co.il
מסופר שם על ילד שנשלח לניו יורק עם הוריו בגיל 8.
מייד לאחר שהגיעו לעיר, היה חנוכה והם הוזמנו להדלקת נר ראשון אצל חברים, הם נסעו ברחובות ניו יורק המושלגת והילד כ"כ התפעל מהיופי של העיר, ומיופיים של כל האורות שקישטו את הבתים בעקבות חג המולד שנחגג באותם הימים.
ואז הם הגיעו לבית של החברים שלהם, והוא התאכזב לגלות שהם חנו ליד בית חשוך יחסית.
והם הדליקו נר ראשון ואור החנוכיה לא גבר על שלל האורות והצבעים בחוץ והילד אפילו די כעס והתמרמר על כך.
בעודו עסוק במרמור ובכעס שלו, קרתה לפתע הפסקת חשמל.
כל האורות מבחוץ כבו. ורק החנוכיה המשיכה לדלוק ולהפיץ מאורה….
האורות מבחוץ מסמלים לנו את הרצונות המיותרים, ההשפעות החיצוניות, ההשוואה לאחרים והדחפים שלנו שמונעים מתוך "מה יחשבו", "מה יגידו" ו"איך זה נראה".
כל אלו הם נגזרים מתוך האגו שלנו.
אבל בתוך כל אחד מאיתנו יש אור יחודי ומיוחד.
זו השליחות שלנו בעולם. זו המהות של מי שאנו ואיך שאנו מביאים אותה לידי ביטוי בעולם.
ולפעמים, כאשר יש כל כך הרבה הפרעות מסביב, וכל כך הרבה אור של אחרים, אנו שוכחים את האור היחודי והמיוחד שלנו.
אנו שוכחים מי אנחנו באמת. מה השליחות האמיתית שלנו, והסיבה האמיתית לכך שהגענו לעולם הזה.
האור האמיתי שלנו, הוא זה שתמיד זורח וזה שתמיד ימשיך להאיר.
ולפעמים דווקא בתקופות החשוכות ביותר שלנו, דווקא אז, באותם רגעים מאתגרים, קשים וחשוכים – שם הוא מאיר ביתר עוז. שם, במקומות של האתגרים שלנו, אנו לפעמים פוגשים את מי שאנחנו באמת.
שם אנו פוגשים את העוצמה האמיתית שלנו, את הערך הגדול שלנו, את היכולות שתמיד היו בנו, אבל חיכו להזדמנות לבוא לידי ביטוי.
לפעמים דווקא כשמסביב חשוך – דווקא אז – אנחנו זורחים!
אני מאחל לכם חג חנוכה שמח, ושתמיד תאפשרו לאור המיוחד שלכם, להמשיך להאיר ולהפיץ את היחוד והשליחות שלכם בעולם, ובעוצמה!
שלכם, ערן.
נ.ב. – אם אתם רוצים לזהות את אותו אור מיוחד שלכם, את השליחות האמיתית שלכם בעולם, וכיצד אתם גם יכולים להפוך אותה לעסק שיתגמל אתכם על כך, הצטרפו אלי לסדנת "התגלית" הקרובה.
הי!
סטייסי קריימר קיבלה מתנה. מתנה ששינתה את החיים שלה מן הקצה אל הקצה.
האם הייתם אתם מוכנים לקבל את המתנה הזו?
אני לא בטוח.
צפו כאן בסרטון (3:10 דק') ותחליטו בעצמכם… (ואחר כך, המשיכו לקרוא הלאה…)
אני מניח שאף אחד לא היה רוצה לקבל מתנה מהסוג שסטייסי קריימר קיבלה.
ובכל זאת, היא מתייחסת לכך כאל מתנה ששינתה את חייה לחלוטין, ושהיא לא היתה מחליפה את ההתנסות שלה.
החיים מזמנים לנו כל הזמן מתנות.
הן לא תמיד מגיעות באריזה מושכת עין, עם סרטים וקישוטים.
למעשה, לרוב המתנות שהחיים מזמנים לנו, לא נראות בכלל כמתנות.
לרוב, לא נזהה אותן כמתנות.
בדרך כלל נזהה אותן, כאתגרים, בעיות, משברים והתנסויות שהיינו שמחים לוותר עליהן.
וזה טבעי והגיוני. הרי אף אחד לא באמת היה רוצה לחוות אתגרים, קשיים ומשברים.
ואני לא מטיף לכך שאנו צריכים את האתגרים והמשברים שאנו חווים בחיים שלנו.
אבל זהו טבעם של החיים. הם נושאים בקרבם כל מיני חוויות, חלקן טובות יותר, חלקן פחות. חלקן נעימות יותר, וחלקן פחות.
השאלה היא מה אנו עושים כשאנו חווים ומתגברים על משבר, אתגר וקושי.
הרי ההתמודדות הראשונית שלנו, היא לצלוח את המשבר, ושם צריך להיות הפוקוס וכל תשומת הלב שלנו.
אבל כשעברנו את המשבר, כשיכולנו לו, כשהתגברנו עליו, אנחנו כבר לא אותו האדם שהיינו כאשר פגשנו את המשבר לראשונה.
אם נרצה או שלא, המשבר שינה אותנו, הוא חישל אותנו וחיזק אותנו. ואנו הופכים להיות אדם אחר. אדם אחר שהתמודד עם משבר ויכל לו.
ולפעמים, מהמשברים הכי גדולים, צומחות ההזדמנויות הכי גדולות.
ראיתי לא פעם ולא פעמיים, אצל לקוחות שליוויתי, כיצד הם זיהו שבמשבר הכי גדול בחיים שלהם, טמונה השליחות האמיתית שלהם.
לעיתים המשבר, כל מטרתו היא רק להזיז אותנו למקום הנכון והמדוייק עבורנו.
למקום שבו אנו יכולים להביא את הערך הנכון והמדוייק ביותר שלנו לחיינו, ולחיים של אנשים אחרים.
כי דווקא ברגע משבר, דווקא בתקופות של הקושי, שם אנו מגלים מי אנחנו באמת.
שם אנו מגלים בעצמנו דברים שלא היינו מודעים לקיומם, שם או מבינים את הערך האמיתי שלנו.
וכשהכל נגמר, וכשהסערה שוכחת, אז אנו גם מבינים שמה שעברנו, לא היה לחינם.
לא סתם התמודדנו עם מה שהתמודדנו. היתה לכך מטרה גדולה יותר. ולפעמים, זו בעצם השליחות שלנו בעולם.
התפקיד האמיתי שלשמו הגענו לכאן, מתגלה לפנינו, דווקא כשאנו ברגעים הקשים והמורכבים יותר שלנו.
מתוך המשבר אנו נולדים מחדש. נולדים לשליחות שלנו.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים על הדברים הללו, והאם אתם יכולים לראות כיצד המשברים בחיים שלכם הפכו אתכם למי שאתם?
ואם אתם מאמינים שיש לכם תפקיד אמיתי בעולם, שלא סתם הגעתם לכאן, ואתם רוצים לממש את התפקיד הזה, אני מזמין אתכם להצטרף אלי ל"תגלית".
זו סדנה קצרה, אך עוצמתית ומדוייקת ביותר, שנועדה לדבר אחד – לחבר אתכם לשליחות האמיתית שלכם בעולם, לעזור לכם לזהות מי אתם באמת ולתת לכם כלים חדשניים לדייק את עצמכם ואת העשייה שלכם.
שלום חברים,
מוזמנים לצפות כאן בקטע נוסף מתוך ראיון שנערך עמי באסקימו: ערוץ העסקים של ישראל, והפעם: שאלה שכל בעל עסק חייב לשאול את עצמו
לצפייה בחלקים הקודמים:
כיצד ליצור בידול בעולם תחרותי?
מהו שיווק מבוסס יעוד?
כיצד ליצור בידול ויחוד עסקי שלא ניתן להעתיק אותו
לצפייה בערוץ העסקים של ישראל
אם התחברתם לרעיונות ששיתפתי בראיון הזה, אז כדאי לכם להצטרף אלי לסדנת "התגלית", בה אחשוף בפניכם:
איך ליצור את הבידול והייחוד העסקי שלכם – בידול שיוציא אתכם מהתחרות?
כיצד להתחבר למקור ידע וכח פנימי שיאפשר לכם לנהל עסק מצליח ומבוסס על השליחות שלכם?
איך ליצור מוצרים ושירותים, כאלו שהלקוחות שלכם ישמחו לרכוש ויגרמו להם לחזור אליכם שוב ושוב?
איך לשווק את העסק שלכם, כך שתצליחו למכור לכמה שיותר לקוחות שצריכים את מה שאתם מציעים?
איך לזהות את הגורם שחוסם ומפריע לעסק שלכם לגדול, ולהוביל אותו לפריצת דרך ושגשוג?
איך לזהות ולשלב את השליחות שלכם בעסק? ולמה זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לעסק שלכם!
שלום חברים!
במהלך השבועיים האחרונים, קיבלתי משבעה אנשים שונים הפניה להרצאת ב-TED של אמילי וופניק (Emilie Wapnick).
נושא ההרצאה שלה הוא: מדוע לחלקנו אין ייעוד אמיתי אחד.
טוב, אחרי שכל כך הרבה אנשים שלחו לי הפניה להרצאה, הבנתי שאין ברירה ושחייבים לצפות בה 😉
אז צפיתי בה. והאמת שגם מאד התחברתי ונהניתי ממנה.
(תוכלו לצפות בהרצאה שלה כאן בהמשך הפוסט)
בגדול מה שהיא טוענת, הוא שישנם אנשים שלא נועדו לעשות רק דבר אחד במהלך כל חייהם.
היא קוראת לאנשים הללו, אנשים "מולטי פוטנציאליים".
כלומר, אלו הם אנשים שיש להם הרבה מאד כישורים, יכולות, תחומי עיסוק ועניין שמושכים אותם, ושאם הם ינסו לעשות רק דבר אחד, הם לא באמת יביאו את מלוא הפוטנציאל שלהם לידי ביטוי.
לאנשים כאלו, הדבר הנכון הוא לא להינעל על דבר אחד שהם עושים, אלא דווקא לנצל את מגוון הכישורים, היכולות ותחומי העניין שלהם.
וזה מה שיגרום להם הנאה, סיפוק ואושר.
והאמת היא, שהיא צודקת. אני מאד מאמין בכך.
כמה מאלו שהפנו אותי להרצאה שלה, שאלו אותי גם, אם מה שהיא אומרת הוא אכן נכון, אז כיצד זה מתיישב עם מה שאני מאמין בו שלכל אחד מאיתנו יש יעוד ושליחות בעולם שלנו.
כי הרי אם אני יכול ורוצה לעשות כמה וכמה דברים שונים, אז זה הרי מתנגש עם כך שיש לי יעוד אחד…
לכאורה, זה נשמעת כמו טענה הגיונית, אבל כאן בעצם טמונה אחת הטעויות הגדולות שאנשים עושים בהקשר של היעוד והשליחות שלהם. ואגב, זוהי גם הסיבה העיקרית לכך שאנשים אינם מגלים מהו היעוד והשליחות שלהם בעולם (עוד על כך בהמשך…).
אני אסביר: חשוב להפריד בין 2 דברים שונים:
עשייה
שליחות
עשייה ושליחות הם אינם אותו הדבר.
אבל הנטייה הטבעית של אנשים רבים היא לחבר בין השניים.
אדם יכול שתהיה לו שליחות מסויימת (בין אם הוא מודע לה או שאינו מודע לה) ושיעסוק בעשייה מסויימת שמביאה או שאינה מביאה את השליחות שלו לידי ביטוי.
בדוגמה הזו כאן, אנו יכולים לראות אדם, שיש לו שליחות מסויימת ושיש לו עשייה מסויימת, ושהעשייה והשליחות שלו מנותקות לגמרי אחת מהשניה.
זה למשל יכול להיות אדם שיש לו שליחות ויעוד בעולם, שהוא אינו מודע אליהם כלל, והוא עוסק בכל מיני דברים שאינם מביאים בכלל את השליחות שלו לידי ביטוי בעשייה שלו.
אני לא חושב אגב שהרבה אנשים נמצאים במקום הזה. ישנם הרבה אנשים שהעשייה שלהם מביאה לידי ביטוי חלק (קטן יותר או פחות) מהשליחות שלהם בעולם, אך בגלל שהם לא טרחו לברר, או שפשוט אינם ודעים מה השליחות שלהם בעולם, הם לא תופסים את עצמם ככאלו שיש להם שליחות ואז הם יכולים אולי לחשוב שהם נמצאים כאן במקום הזה.
ברמה השניה, ישנם אנשים שלגביהם ישנה חפיפה מסויימת בין השליחות לעשייה שלהם.
הרבה אנשים נמצאים כאן.
הם עושים דברים כאלו ואחרים, שחלקם מביאים לידי ביטוי את השליחות שלהם, בין אם הם מודעים לכך או שלא.
זה כמובן יכול להיות שונה מאדם לאדם.
רמת החפיפה בין השליחות לעשייה תהיה שונה, אצל חלק תהיה חפיפה גבוהה יותר (כלומר יותר מהעשייה שלהם מביאה לידי ביטוי את השליחות והיעוד שלהם בעולם), ואצל חלקם פחות.
היום אני יכול לראות, כיצד השנים שביליתי באינטל, היו בדיוק במקום הזה.
העשייה שלי הביאה לידי ביטוי, חלק (קטן יחסית) מהשליחות שלי לידי ביטוי. אבל פשוט לא הייתי מודע לכך.
כי בעצם, לא הייתי מודע למהי השליחות שלי בעולם.
וברמה השלישית, ישנם את אלו שכל העשייה שלהם נובעת מתוך השליחות שלהם.
כלומר, אלו הם אנשים שכל דבר שהם עושים מביא לידי ביטוי את השליחות שלהם.
הם בהחלט להיות אותם אנשים, שאמילי וופינק קוראת להם אנשים "מולטי פוטנציאליים". הם יכולים לעשות הרבה מאד דברים שונים, מתחומים שונים.
אבל בכל דבר שהם עושים, הם מביאים את השליחות שלהם לידי ביטוי.
כי שליחות קשורה למהות שלנו כבני אדם ולהשפעה שלנו על העולם.
אנו יכולים להשפיע על העולם בדרכים רבות ומגוונות, בהחלט לא דרך עשייה אחת בלבד, אלא דרך עשייה מגוונת, בתחומים שונים, שגם מביאה לידי ביטוי את היכולות והכישורים השונים שיש לנו.
אבל בכל נדבך של העשייה שלנו, השליחות שלנו תבוא לידי ביטוי ומימוש.
זהו כמובן המצב שלטעמי, אדם צריך לשאוף ולהיות בו.
למה? פשוט כי במקום הזה, אתה מביא את עצמך לידי ביטוי באופן הרחב ביותר האפשרי.
זה המקום שבו נחווה, מימוש, הגשמה, סיפוק ואושר.
אז אין באמת סתירה בין הדברים, כפי שאמילי וופינק רואה אותם, וכפי שאני רואה אותם. להיפך, הם בהחלט משתלבים.
ועוד כמה מילים לגבי הסיבה שבגללה הרבה מאד אנשים אינם יודעים מה השליחות ומה היעוד שלהם.
בגלל שאנשים מבלבלים בין השליחות שלהם ובין העשייה שלהם, הם חוששים, שאם הם יגלו שיש להם שליחות ויעוד בעולם, הם בעצם יצמצמו את האפשרויות שלהם.
באחת מתוכניות הליווי שלי משתתף שחקן תאטרון. ובתהליך שלו לזהות ולדייק את השליחות שלו, עלה בו פחד וחשש שאולי הוא עתיד לגלות שהמשחק הוא לא השליחות שלו.
החשש והפחד שהוא חווה, למעשה מנעו ממנו ועצרו אותו מלגלות מהי השליחות המדוייקת שלו.
רק כאשר הוא הבין ששליחות ועשייה הם שני דברים שונים, התהליך נפתח והשתחרר אצלו.
הוא יכול להביא לידי ביטוי את השליחות שלו דרך האופן שבו הוא משחק, בהצגות, בתאטרון, ואפילו בפרסומות שהוא משתתף בהן.
החשש הטבעי שלנו, לצמצם אפשרויות, לוותר על משהו הוא זה שגורם לכך שאנו מפחדים לגלות מה השליחות שלנו כי אולי זה עלול להגביל אותנו.
אך זה לגמרי להיפך!
כשאדם יודע מה השליחות שלו בעולם, הוא יכול להכניס אותה לכל דבר שהוא עושה. לכל מימד בעשייה שלו.
ולהיפך, זה רק יעצים עוד יותר את העשייה שלו כי למעשה הוא הכניס לתוכה מימד חדש נוסף – מהות ומשמעות.
הוא מוסיף לעשייה שלו אנרגיה משמעותית ביותר.
כי שליחות ויעוד הן אנרגיה שמלווה אותנו בכל מה שאנו עושים.
אשמח לתגובות שלכם, ושגם תכתבו לי כאן איך אתם מכניסים את השליחות שלכם לעשייה שלכם?
שלכם, ערן
נ.ב. – למי מכם שרוצה לזהות, לדייק ולממש את השליחות והיעוד שלו בעולם – אני מזמין אתכם להצטרף אלי לסדנת "התגלית" – זה בדיוק מה שאנו עושים שם!
