שלום חברים,
לפני מספר ימים בפגישה עם לקוח, דיברנו על כך שישנם בעלי עסקים שיש להם קושי למכור את המוצר או השרות שלהם.
תוך כדי השיחה, הוא שאל אותי את השאלה – "מי הם החיילים הטובים ביותר?"
שאלתי אותו – מי?
והוא השלים – "החיילים הטובים ביותר הם אלו שאינם מפחדים למות!".
הכוונה שלו היתה, שאותם חיילים שנלחמים בלי לפחד למות, יפעלו ממקום בטוח יותר, ועם מוטיבציה גבוהה יותר.
זה הזכיר לי קטע שקראתי לפני שנים בספרו של נפוליון היל "חשוב והתעשר" שבו הוא מספר על לוחם גדול שעומד בפני קרב, והוא צריך לקבל החלטה שתבטיח את הצלחתו בקרב. הוא עמד לשלוח את לוחמיו להתמודד מול צבא רב עוצמה עם כמות גדולה יותר של לוחמים. הוא העלה את לוחמיו לספינות, הפליג לארץ האוייב, פקד עליהם לרדת מהספינות ואז נתן את הפקודה לשרוף אותן מול עיניהם. ואמר להם: "אתם רואים את הספינות שעולות באש. משמעות הדבר היא שאיננו יכולים לעזוב את החופים חיים אלא אם כן ננצח. אין לנו ברירה כעת – ננצח או נאבד".
הם ניצחו.
המסר שלי הוא לא שצריך להיהרג למען המטרות שלנו, אבל שבהחלט נכון להאמין בהן ברמה כזו.
בעלי עסקים שמתקשים למכור את המוצר או השרות שלהם, למעשה מפגינים את ההססנות שלהם שנוגעת למוצר או לשרות שלהם.
הם, בתוך עצמם פנימה, לא לגמרי סגורים עד הסוף שזה המוצר הכי טוב, הכי מתאים והכי נכון לאותו הלקוח.
וגם אם הם מספרים לעצמם שזה כך, המציאות מראה שזה לא כך. כי אם זה היה נכון, הם היו מוכרים ללא פחד וללא היסוס.
האם יצא לכם לקנות פעם ממישהו שדיבר על המוצר והשרות שלו בכזו אנרגיה, ומתוך שכנוע עמוק וידיעה פנימית?
אני בטוח שכן.
ואם תזכרו בכך, אני בטוח שהרגשתם את האמונה שלו במוצר שהוא מוכר ובאיך שהוא מציג אותו. וכנראה שזה גם מה שגרם ועזר לכם להחליט לרכוש ממנו.
ומצד שני, האם קניתם מאדם שדיבר בחוסר בטחון או בהיסוס על המוצר שלו?
אני בטוח שלא.
וזה לא בהכרח קשור בכלל למוצר או לשרות.
זה קשור לידיעה העמוקה מבפנים של האדם, שהוא יודע ועומד מאחורי מה שהוא מוכר.
בשנה האחרונה, לאחר שדייקתי והבנתי מה השליחות שלי בעולם, התחלתי לעבוד עם עסקים ובעיקר בעלי עסקים מאד מיוחדים.
אלו הם בעלי עסקים שפועלים מתוך שליחות אמיתית.
הם יודעים מה הסיבה שבגללה הם בעולם הזה, והם גם יודעים כיצד העסק שלהם מביא את השליחות שלהם לידי מימוש.
הם מפתחים ומקדמים עסקים מבוססי שליחות.
נוצרה לנו קהילה מדהימה, יוצאת דופן של בעלי עסקים כאלו, שהולכת גדלה ומתפתחת.
קהילה של אנשים שתומכת אחד בשני, עוזרת, מקדמת, ומביאה ערך עצום לעולם.
אנשים שעושים עבודת עומק אמיתית לזהות ולדייק את השליחות שלהם בעולם.
ואחר כך גם קל להם להציע את המוצרים והשרותים שלהם לאחרים.
הם מדברים על העסק שלהם ועל המוצרים שלהם מתוך ידיעה פנימית עמוקה.
הם החיילים הטובים ביותר – כאלו שלא מפחדים למות.
הם יודעים את הערך האמיתי שלהם, ושל מה שהם מציעים לאחרים.
והם מציגים זאת לאחרים בלי היסוס, ומוכרים בלי פחד ובלי היסוס.
הם לא זקוקים ל"טריקים ושטיקים" שיווקיים.
הם לא זקוקים לבונוסים, הטבות, אחריות ומוגבלות.
הם פשוט מדברים מהלב, ונוגעים בלב של הלקוח.
שיווק מבוסס יעוד במיטבו.
והתוצאות בהתאם.
אני מזמין אתכם להצטרף אלינו, בואו לחוות במה מדובר בסדנת "התגלית" הקרובה.
נפגש?
שלכם
ערן.
הי,
השבוע נחשפתי לסרטון מדהים שחובה לצפות בו של הראפר האמריקאי Prince EA.
קודם כל צפו בו עכשיו (רק 4:35 דק').
אישית, אני מאד התחברתי לכך. המסר שלו הוא כל כך נכון ומדוייק – אנו בוחנים כל אחד סביבנו, כולל את עצמנו, על בסיס התוויות שאנו שמים עליהם.
ולתוויות הללו אין שום קשר למי שאנחנו באמת.
התוויות שאנו רגילים לשים על עצמנו ועל אחרים, הן לא מי שאנחנו.
הן לא המהות האמיתית שלנו.
אנחנו בסה"כ מסתובבים בעולם הזה בתוך נייר אריזה מסויים שעוטף אותנו.
נייר האריזה הזה שונה מאד לאדם.
אבל לא הוא מה שחשוב באמת.
זה לא נייר האריזה החיצוני, זה מה שיש בפנים.
המהות האמיתית של כל אחד ואחת מאיתנו.
הגענו לעולם הזה, עם מהות טהורה, נקייה, מושלמת.
עם שליחות מסויימת שעלינו לגלות ולממש כאן בעולם.
אבל שכחנו.
שכחנו מי אנחנו באמת. ומהי המהות האמיתית שלנו.
נכנענו לתכתיבים חיצוניים, לתוויות חיצוניות שמגדירות אותנו.
וכאילו שהפכנו להיות התווית החיצונית, במקום המהות האמיתית שלנו.
זה לא קל תמיד להבין ולהפנים את זה. הרבה יותר קל להתמסר לחשיבה ההמונית שסביבנו.
קל יותר להאמין לתוויות החיצוניות מאשר לזכור מי אנחנו באמת
קל יותר להאמין במה שנראה חיצוני, מאשר במה שיש בפנים.
וזה לא כל כך קל, לעשות ההיפך.
להבין מי אנחנו באמת, ומה הערך האמיתי שלנו
להבין שהערך האמיתי שלנו לא נגזר מהתוויות שאנו לובשים או שאחרים מלבישים עלינו
להבין שמה שנותן לנו אושר אמיתי זו לא התווית, אלא ההכרה בערך האמיתי שלנו, במהות הפנימית שלנו.
הרבה יותר קל לדבר ולהבין את זה, מאשר ליישם ולחיות את זה.
זה דורש עבודה פנימית משמעותית.
זה דורש להיות מוכנים להתמודד עם האגו שלנו, שגם הוא מושפע מתוויות חיצוניות.
וזה דורש להתמיד בתהליך.
זה לא קל, אבל זה שווה.
זו עבודה פנימית לא פשוטה, אבל מתגמלת.
וזה חלק מתהליך ההתפתחות והגדילה שלנו. זה חלק מהצמיחה שלנו.
ולשם כך אני מאמין שהגענו לכאן – לצמוח ולהתפתח.
מקווה שלקחתם מכאן משהו, ותזכרו שהתוויות לא עושות את מי שאנחנו. זו המהות הפנימית שלנו.
אשמח למחשבות ולתגובות שלכם כאן!
שלכם
ערן.
נ.ב. – להבין ולגלות מהי המהות האמיתית שלנו, זה חלק מהתהליך שאני מקנה לאנשים בתוכנית "התגלית". אם הדברים הללו הדהדו לכם, אני מזמין אתכם להצטרף אלי לסדנה הקרובה!
שלום חברים,
מניח שאתם מכירים את פילוס מארץ נהדרת.
למי שלא מכיר, פילוס מגולם על ידי אסי כהן הענק, והוא טבע כמה מטבעות לשון שהפכו נפוצים מאד בשפה העברית (כמו "מצ'עמם לי") ואחרים.
אחד המשפטים הידועים שלו הוא: "אני פונה אל הלב שלך"
אני לא יודע אם הוא הבין את זה כשאמר זאת לראשונה, אבל בעצם הוא הגדיר במשפט הזה את המהות שעליה מתבסס עולם השיווק החדש – שיווק מבוסס יעוד.
שיווק מבוסס יעוד, למעשה, בשונה מהשיווק המסורתי הרגיל, פונה ישירות ללב של הלקוח.
בעולם השיווק המסורתי, נהוג להשתמש בכלים ועקרונות שונים (הפונים לשכל ולהגיון של הלקוח) ושנועדו לעורר בו רגש מסויים.
למשל,עקרון "המוגבלות" נועד לעורר באדם תחושה של מחסור, ופחד מהפסד ולכן דוחפת את האדם לרכוש עוד.
עקרון ה"הוכחה החברתית" נועד לעורר באדם תחושה ורצון להיות "חלק מ.." ולהיות גם "שייך ל…"
עקרון ה"לחיצה על הכאב" נועד לעורר באדם כאבים קיימים ומתוך כך להגביר בו את הצורך והרצון לרכוש ממך את המוצר או השרות שאתה מציע לו.
ויש כמובן עוד הרבה עקרונות שיווקיים רבים מסוג זה.
ראשית, חשוב להבין שכולם עובדים. אין בהם דבר רע (כמובן כל עוד עושים בהם שימוש אתי ולגיטימי). אבל כמי שחי את עולם השיווק ב-10 השנים האחרונות, אני יכול לומר בוודאות היום, שהעקרונות הללו, שעבדו כל כך טוב בעבר, כבר לא עובדים באותה רמת אפקטיביות כמו קודם לכן.
ושלא תבינו אותי לא נכון, הם עדיין לגיטימיים, ועדיין עובדים – רק פחות טוב.
למעשה, כל העקרונות השיווקיים המסורתיים, נועדו לפנות לראש ולשכל של הלקוח, במטרה לעורר בו רגש. וכולם יודעים שרגש מוכר.
אבל היום, העולם שלנו השתנה. ויש דרכים אפקטיביות בהרבה.
זוהי למעשה התמצית של "שיווק מבוסס יעוד".
שיווק חדש שמבוסס על השליחות של האדם, על החיבור והדיוק של מה שהוא מביא לעולם, ללקוח המתאים ולצרכים שלו.
שיווק מבוסס יעוד יוצר חיבור מאד מדוייק בינך כבעל עסק ובין הלקוחות הנכונים שלך. למעשה הוא גורם לכך שהלקוחות הנכונים והמתאימים ביותר עבורך, נמשכים אליך, ואז אין צורך בטקטיקות שיווקיות כמו "מוגבלות", "הוכחה חברתית" ו"לחיצה על הכאב".
שיווק מבוסס יעוד, כשהוא מבוסס על השליחות האמיתית והמדוייקת של האדם, יוצאת מהלב שלך כבעל עסק, ופוגשת את הלב של הלקוח בצורה מדוייקת.
אפשר לקרוא לכך גם "שיווק מלב אל לב".
זהו העתיד, שיווק אמיתי, שלא צריך להסתמך על מניפולציה רגשית, אלא שפוגש באופן נכון ומדוייק את הלקוחות המתאימים לנו.
אז שאפו לפילוס, שזיהה את המגמה הזו לפני כולם, ואני מאחל לכולכם שתזהו ותמצאו את השליחות המדוייקת שלכם, כדי שגם אתם תוכלו לפגוש בדיוק בלב, את הלקוחות הנכונים לכם.
ולמי שרוצה להזכר בפילוס, הנה אחד הקטעים הטובים יותר שלו…
מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם!
ערן.
נ.ב. – שיווק מבוסס יעוד, הוא אחד מן הנושאים המשמעותיים שאני עוסק בהם בסדנת "התגלית".
וגם איך למצוא את הבידול והיחוד בעסק שלכם, כך שתוכלו ליצור שיווק מובדל ומובחן מכל האחרים, וכזה שלא ניתן לשכפל ולהעתיק אותו.
אם הדברים הללו מהדהדים בכם ופוגשים אתכם בלב, והייתם רוצים לגלות כיצד להשתמש בהם גם בעסק שלכם, אני מזמין אתכם להצטרף אלי לסדנת "התגלית" הקרובה.
שלום חברים,
בשבוע שעבר ישבתי לפגישת יעוץ עם לקוחה.
בהכנה שהיא שלחה לי לפני הפגישה היא תארה את המצב שלה, ומה היא רוצה להשיג.
היא כיום שכירה, שעושה את התפקיד שלה בקלות, חולמת להקים עסק משלה.
המטרה שלה בפגישה, ומה שהיא ביקשה שאעזור לה בו, הוא לצאת עם תוכנית עבודה. לדעת איך בדיוק היא תקים את העסק שלה, ומה יהיו הצעדים הבאים שהיא צריכה לעשות.
עדיין לא היה לה רעיון מגובש, אבל היא מאד רצתה לדעת כבר מה היא "צריכה לעשות".
ישבנו ושוחחנו כשעה.
הפגישה הסתיימה, ואני נותרתי בתחושה שאולי אכזבתי אותה.
שכנראה היא לא קיבלה בפגישה את מה שהיא רצתה לקבל.
שכנראה היא לא יצאה מהפגישה עם התוצאה שקיוותה לה.
למרות שזה לא נעים לצאת מהפגישה בתחושה שאיכזבת את הלקוח שלך, אני מאמין שהיא קיבלה את מה שהיא היתה צריכה באותו הרגע (שזה לאו דווקא מה שהיא רצתה לקבל…).
הסברתי לה בפגישה שהיא באה אלי כדי לקבל תשובה לשתי שאלות בסיסיות שקשורות לעסק החדש שהיא רוצה להקים:
השאלה הראשונה היא – מה? (איזה עסק בדיוק זה יהיה)
והשאלה השניה היא – איך? (איך בדיוק היא תקים אותו ומה יהיה הצעד הבא שלה)
לאחר כמה דקות ששוחחנו, אמרתי לה, שיש בעצם שאלה נוספת שהיא לא באמת שאלה את עצמה.
וזו השאלה שמקדימה את שתי השאלות שעליהן היא באה לקבל תשובה.
אמרתי לה, שלפני ה"מה?" וה"איך?" יש שאלה אחרת לגמרי, חשובה הרבה יותר.
זו שאלה שעד אשר היא לא תדע לתת לה מענה, לשתי השאלות הבאות, אין משמעות אמיתית.
השאלה שהוספתי לה, היא:
"למה?" – כלומר, למה אני עושה את מה שאני עושה?
או אם תרצו את ההרחבה של השאלה הזו – למה אני כאן בעולם הזה?
אתם מבינים, לפני שאנו קופצים ישר לביצוע של ה"מה?" וה"איך?", כדאי מאד שנדע את ה"למה?"
אחרת, מהר מאד כשהדברים יהיו קצת יותר מורכבים, קשים ומאתגרים (ואני מבטיח לכם, שבנקודה כלשהי הם יהיו כאלו), אז לא יהיה שום דבר שיחזיק אותנו.
לא יהיה שום דבר שיתן לנו משמעות עמוקה שבגללה נרצה להמשיך ולהתאמץ.
שום דבר שבזכותו נחרוק שיניים, ננער את האבק מהנפילה, ונמשיך הלאה.
לא יהיה שום דבר שיתן לנו אנרגיה מספקת לקום בבוקר ולעשות את מה שצריך לעשות, גם אם זה לא תמיד נחמד ונוח.
אתם מבינים?
ה"למה?" זה מה שנותן משמעות לעשייה שלנו.
איך אמר ניטשה פעם: "מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כל איך".
וזה כך בדיוק.
יוצא לי לפגוש הרבה מאד בעלי עסקים. מכל הסוגים ומכל המינים.
חלקם מגיעים אלי כשהם קצת עייפים, שחוקים, ולפעמים גם מיואשים.
הם מחפשים פתרונות מהירים. אני קורא לכך "גלולות קסם". הם מחפשים משהו שיציל אותם מהמצב.
הם מחפשים את ה"מה?" וה"איך?" שיפתור להם במהירות את הבעיה, שיחזיר להם את התשוקה ואת האנרגיה.
אבל לצערי גם אותם אני מאכזב לפעמים, כי אין לכך פתרון של קסם.
או אולי בעצם יש?
הפתרון הוא לגלות את ה"למה?" שלנו. להבין פעם אחת ולתמיד למה אנו עושים את מה שאנו עושים.
מה השליחות האמיתית שלנו בעולם. מה התפקיד שלשמו הגענו לכאן. מה הסיבה שבגללה חווינו את מה שחווינו בחיינו עד כה (אני מאמין שחוויות החיים שלנו למעשה מכינות אותנו לשליחות שלנו בעולם).
כאשר מדלגים על השלב הזה, מפספסים שלב חשוב והכרחי בתהליך.
עסק שמבוסס על שליחות אמיתית הוא עסק לטווח ארוך. הוא עסק שהלקוחות שלו מרגישים בו ב"בית", ושהם נהנים לפרגן ולחזור אליו.
לגלות את ה"למה?" שלנו, ולזהות ולדייק את השליחות שלנו, זה אולי לא סקסי ומבטיח כמו כל שאר "גלולות הקסם" שזמינות לנו מכל עבר ושמבטיחות להגדיל את ההכנסות בתוך 3 דקות, ועם 17 טכניקות מדוייקות.
אבל זו המהות האמיתית שעליה נשענים עסקים אמיתיים, אותנטיים ומדוייקים. מדוייקים לנו כבעלי העסק, ומדוייקים ללקוחות שלנו.
אם התחברתם, ואתם רוצים גם לקבל סוף סוף מענה לשאלה החשובה באמת: ל"למה?" שלכם, אני מזמין אתכם להצטרף אלי לסדנת "התגלית" הקרובה.
שלום חברים,
נתקלתי בסיפור מעניין לחנוכה באתר AISH.co.il
מסופר שם על ילד שנשלח לניו יורק עם הוריו בגיל 8.
מייד לאחר שהגיעו לעיר, היה חנוכה והם הוזמנו להדלקת נר ראשון אצל חברים, הם נסעו ברחובות ניו יורק המושלגת והילד כ"כ התפעל מהיופי של העיר, ומיופיים של כל האורות שקישטו את הבתים בעקבות חג המולד שנחגג באותם הימים.
ואז הם הגיעו לבית של החברים שלהם, והוא התאכזב לגלות שהם חנו ליד בית חשוך יחסית.
והם הדליקו נר ראשון ואור החנוכיה לא גבר על שלל האורות והצבעים בחוץ והילד אפילו די כעס והתמרמר על כך.
בעודו עסוק במרמור ובכעס שלו, קרתה לפתע הפסקת חשמל.
כל האורות מבחוץ כבו. ורק החנוכיה המשיכה לדלוק ולהפיץ מאורה….
האורות מבחוץ מסמלים לנו את הרצונות המיותרים, ההשפעות החיצוניות, ההשוואה לאחרים והדחפים שלנו שמונעים מתוך "מה יחשבו", "מה יגידו" ו"איך זה נראה".
כל אלו הם נגזרים מתוך האגו שלנו.
אבל בתוך כל אחד מאיתנו יש אור יחודי ומיוחד.
זו השליחות שלנו בעולם. זו המהות של מי שאנו ואיך שאנו מביאים אותה לידי ביטוי בעולם.
ולפעמים, כאשר יש כל כך הרבה הפרעות מסביב, וכל כך הרבה אור של אחרים, אנו שוכחים את האור היחודי והמיוחד שלנו.
אנו שוכחים מי אנחנו באמת. מה השליחות האמיתית שלנו, והסיבה האמיתית לכך שהגענו לעולם הזה.
האור האמיתי שלנו, הוא זה שתמיד זורח וזה שתמיד ימשיך להאיר.
ולפעמים דווקא בתקופות החשוכות ביותר שלנו, דווקא אז, באותם רגעים מאתגרים, קשים וחשוכים – שם הוא מאיר ביתר עוז. שם, במקומות של האתגרים שלנו, אנו לפעמים פוגשים את מי שאנחנו באמת.
שם אנו פוגשים את העוצמה האמיתית שלנו, את הערך הגדול שלנו, את היכולות שתמיד היו בנו, אבל חיכו להזדמנות לבוא לידי ביטוי.
לפעמים דווקא כשמסביב חשוך – דווקא אז – אנחנו זורחים!
אני מאחל לכם חג חנוכה שמח, ושתמיד תאפשרו לאור המיוחד שלכם, להמשיך להאיר ולהפיץ את היחוד והשליחות שלכם בעולם, ובעוצמה!
שלכם, ערן.
נ.ב. – אם אתם רוצים לזהות את אותו אור מיוחד שלכם, את השליחות האמיתית שלכם בעולם, וכיצד אתם גם יכולים להפוך אותה לעסק שיתגמל אתכם על כך, הצטרפו אלי לסדנת "התגלית" הקרובה.
הי!
סטייסי קריימר קיבלה מתנה. מתנה ששינתה את החיים שלה מן הקצה אל הקצה.
האם הייתם אתם מוכנים לקבל את המתנה הזו?
אני לא בטוח.
צפו כאן בסרטון (3:10 דק') ותחליטו בעצמכם… (ואחר כך, המשיכו לקרוא הלאה…)
אני מניח שאף אחד לא היה רוצה לקבל מתנה מהסוג שסטייסי קריימר קיבלה.
ובכל זאת, היא מתייחסת לכך כאל מתנה ששינתה את חייה לחלוטין, ושהיא לא היתה מחליפה את ההתנסות שלה.
החיים מזמנים לנו כל הזמן מתנות.
הן לא תמיד מגיעות באריזה מושכת עין, עם סרטים וקישוטים.
למעשה, לרוב המתנות שהחיים מזמנים לנו, לא נראות בכלל כמתנות.
לרוב, לא נזהה אותן כמתנות.
בדרך כלל נזהה אותן, כאתגרים, בעיות, משברים והתנסויות שהיינו שמחים לוותר עליהן.
וזה טבעי והגיוני. הרי אף אחד לא באמת היה רוצה לחוות אתגרים, קשיים ומשברים.
ואני לא מטיף לכך שאנו צריכים את האתגרים והמשברים שאנו חווים בחיים שלנו.
אבל זהו טבעם של החיים. הם נושאים בקרבם כל מיני חוויות, חלקן טובות יותר, חלקן פחות. חלקן נעימות יותר, וחלקן פחות.
השאלה היא מה אנו עושים כשאנו חווים ומתגברים על משבר, אתגר וקושי.
הרי ההתמודדות הראשונית שלנו, היא לצלוח את המשבר, ושם צריך להיות הפוקוס וכל תשומת הלב שלנו.
אבל כשעברנו את המשבר, כשיכולנו לו, כשהתגברנו עליו, אנחנו כבר לא אותו האדם שהיינו כאשר פגשנו את המשבר לראשונה.
אם נרצה או שלא, המשבר שינה אותנו, הוא חישל אותנו וחיזק אותנו. ואנו הופכים להיות אדם אחר. אדם אחר שהתמודד עם משבר ויכל לו.
ולפעמים, מהמשברים הכי גדולים, צומחות ההזדמנויות הכי גדולות.
ראיתי לא פעם ולא פעמיים, אצל לקוחות שליוויתי, כיצד הם זיהו שבמשבר הכי גדול בחיים שלהם, טמונה השליחות האמיתית שלהם.
לעיתים המשבר, כל מטרתו היא רק להזיז אותנו למקום הנכון והמדוייק עבורנו.
למקום שבו אנו יכולים להביא את הערך הנכון והמדוייק ביותר שלנו לחיינו, ולחיים של אנשים אחרים.
כי דווקא ברגע משבר, דווקא בתקופות של הקושי, שם אנו מגלים מי אנחנו באמת.
שם אנו מגלים בעצמנו דברים שלא היינו מודעים לקיומם, שם או מבינים את הערך האמיתי שלנו.
וכשהכל נגמר, וכשהסערה שוכחת, אז אנו גם מבינים שמה שעברנו, לא היה לחינם.
לא סתם התמודדנו עם מה שהתמודדנו. היתה לכך מטרה גדולה יותר. ולפעמים, זו בעצם השליחות שלנו בעולם.
התפקיד האמיתי שלשמו הגענו לכאן, מתגלה לפנינו, דווקא כשאנו ברגעים הקשים והמורכבים יותר שלנו.
מתוך המשבר אנו נולדים מחדש. נולדים לשליחות שלנו.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים על הדברים הללו, והאם אתם יכולים לראות כיצד המשברים בחיים שלכם הפכו אתכם למי שאתם?
ואם אתם מאמינים שיש לכם תפקיד אמיתי בעולם, שלא סתם הגעתם לכאן, ואתם רוצים לממש את התפקיד הזה, אני מזמין אתכם להצטרף אלי ל"תגלית".
זו סדנה קצרה, אך עוצמתית ומדוייקת ביותר, שנועדה לדבר אחד – לחבר אתכם לשליחות האמיתית שלכם בעולם, לעזור לכם לזהות מי אתם באמת ולתת לכם כלים חדשניים לדייק את עצמכם ואת העשייה שלכם.
שלום חברים,
מוזמנים לצפות כאן בקטע נוסף מתוך ראיון שנערך עמי באסקימו: ערוץ העסקים של ישראל, והפעם: שאלה שכל בעל עסק חייב לשאול את עצמו
לצפייה בחלקים הקודמים:
כיצד ליצור בידול בעולם תחרותי?
מהו שיווק מבוסס יעוד?
כיצד ליצור בידול ויחוד עסקי שלא ניתן להעתיק אותו
לצפייה בערוץ העסקים של ישראל
אם התחברתם לרעיונות ששיתפתי בראיון הזה, אז כדאי לכם להצטרף אלי לסדנת "התגלית", בה אחשוף בפניכם:
איך ליצור את הבידול והייחוד העסקי שלכם – בידול שיוציא אתכם מהתחרות?
כיצד להתחבר למקור ידע וכח פנימי שיאפשר לכם לנהל עסק מצליח ומבוסס על השליחות שלכם?
איך ליצור מוצרים ושירותים, כאלו שהלקוחות שלכם ישמחו לרכוש ויגרמו להם לחזור אליכם שוב ושוב?
איך לשווק את העסק שלכם, כך שתצליחו למכור לכמה שיותר לקוחות שצריכים את מה שאתם מציעים?
איך לזהות את הגורם שחוסם ומפריע לעסק שלכם לגדול, ולהוביל אותו לפריצת דרך ושגשוג?
איך לזהות ולשלב את השליחות שלכם בעסק? ולמה זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לעסק שלכם!
שלום חברים!
במהלך השבועיים האחרונים, קיבלתי משבעה אנשים שונים הפניה להרצאת ב-TED של אמילי וופניק (Emilie Wapnick).
נושא ההרצאה שלה הוא: מדוע לחלקנו אין ייעוד אמיתי אחד.
טוב, אחרי שכל כך הרבה אנשים שלחו לי הפניה להרצאה, הבנתי שאין ברירה ושחייבים לצפות בה 😉
אז צפיתי בה. והאמת שגם מאד התחברתי ונהניתי ממנה.
(תוכלו לצפות בהרצאה שלה כאן בהמשך הפוסט)
בגדול מה שהיא טוענת, הוא שישנם אנשים שלא נועדו לעשות רק דבר אחד במהלך כל חייהם.
היא קוראת לאנשים הללו, אנשים "מולטי פוטנציאליים".
כלומר, אלו הם אנשים שיש להם הרבה מאד כישורים, יכולות, תחומי עיסוק ועניין שמושכים אותם, ושאם הם ינסו לעשות רק דבר אחד, הם לא באמת יביאו את מלוא הפוטנציאל שלהם לידי ביטוי.
לאנשים כאלו, הדבר הנכון הוא לא להינעל על דבר אחד שהם עושים, אלא דווקא לנצל את מגוון הכישורים, היכולות ותחומי העניין שלהם.
וזה מה שיגרום להם הנאה, סיפוק ואושר.
והאמת היא, שהיא צודקת. אני מאד מאמין בכך.
כמה מאלו שהפנו אותי להרצאה שלה, שאלו אותי גם, אם מה שהיא אומרת הוא אכן נכון, אז כיצד זה מתיישב עם מה שאני מאמין בו שלכל אחד מאיתנו יש יעוד ושליחות בעולם שלנו.
כי הרי אם אני יכול ורוצה לעשות כמה וכמה דברים שונים, אז זה הרי מתנגש עם כך שיש לי יעוד אחד…
לכאורה, זה נשמעת כמו טענה הגיונית, אבל כאן בעצם טמונה אחת הטעויות הגדולות שאנשים עושים בהקשר של היעוד והשליחות שלהם. ואגב, זוהי גם הסיבה העיקרית לכך שאנשים אינם מגלים מהו היעוד והשליחות שלהם בעולם (עוד על כך בהמשך…).
אני אסביר: חשוב להפריד בין 2 דברים שונים:
עשייה
שליחות
עשייה ושליחות הם אינם אותו הדבר.
אבל הנטייה הטבעית של אנשים רבים היא לחבר בין השניים.
אדם יכול שתהיה לו שליחות מסויימת (בין אם הוא מודע לה או שאינו מודע לה) ושיעסוק בעשייה מסויימת שמביאה או שאינה מביאה את השליחות שלו לידי ביטוי.
בדוגמה הזו כאן, אנו יכולים לראות אדם, שיש לו שליחות מסויימת ושיש לו עשייה מסויימת, ושהעשייה והשליחות שלו מנותקות לגמרי אחת מהשניה.
זה למשל יכול להיות אדם שיש לו שליחות ויעוד בעולם, שהוא אינו מודע אליהם כלל, והוא עוסק בכל מיני דברים שאינם מביאים בכלל את השליחות שלו לידי ביטוי בעשייה שלו.
אני לא חושב אגב שהרבה אנשים נמצאים במקום הזה. ישנם הרבה אנשים שהעשייה שלהם מביאה לידי ביטוי חלק (קטן יותר או פחות) מהשליחות שלהם בעולם, אך בגלל שהם לא טרחו לברר, או שפשוט אינם ודעים מה השליחות שלהם בעולם, הם לא תופסים את עצמם ככאלו שיש להם שליחות ואז הם יכולים אולי לחשוב שהם נמצאים כאן במקום הזה.
ברמה השניה, ישנם אנשים שלגביהם ישנה חפיפה מסויימת בין השליחות לעשייה שלהם.
הרבה אנשים נמצאים כאן.
הם עושים דברים כאלו ואחרים, שחלקם מביאים לידי ביטוי את השליחות שלהם, בין אם הם מודעים לכך או שלא.
זה כמובן יכול להיות שונה מאדם לאדם.
רמת החפיפה בין השליחות לעשייה תהיה שונה, אצל חלק תהיה חפיפה גבוהה יותר (כלומר יותר מהעשייה שלהם מביאה לידי ביטוי את השליחות והיעוד שלהם בעולם), ואצל חלקם פחות.
היום אני יכול לראות, כיצד השנים שביליתי באינטל, היו בדיוק במקום הזה.
העשייה שלי הביאה לידי ביטוי, חלק (קטן יחסית) מהשליחות שלי לידי ביטוי. אבל פשוט לא הייתי מודע לכך.
כי בעצם, לא הייתי מודע למהי השליחות שלי בעולם.
וברמה השלישית, ישנם את אלו שכל העשייה שלהם נובעת מתוך השליחות שלהם.
כלומר, אלו הם אנשים שכל דבר שהם עושים מביא לידי ביטוי את השליחות שלהם.
הם בהחלט להיות אותם אנשים, שאמילי וופינק קוראת להם אנשים "מולטי פוטנציאליים". הם יכולים לעשות הרבה מאד דברים שונים, מתחומים שונים.
אבל בכל דבר שהם עושים, הם מביאים את השליחות שלהם לידי ביטוי.
כי שליחות קשורה למהות שלנו כבני אדם ולהשפעה שלנו על העולם.
אנו יכולים להשפיע על העולם בדרכים רבות ומגוונות, בהחלט לא דרך עשייה אחת בלבד, אלא דרך עשייה מגוונת, בתחומים שונים, שגם מביאה לידי ביטוי את היכולות והכישורים השונים שיש לנו.
אבל בכל נדבך של העשייה שלנו, השליחות שלנו תבוא לידי ביטוי ומימוש.
זהו כמובן המצב שלטעמי, אדם צריך לשאוף ולהיות בו.
למה? פשוט כי במקום הזה, אתה מביא את עצמך לידי ביטוי באופן הרחב ביותר האפשרי.
זה המקום שבו נחווה, מימוש, הגשמה, סיפוק ואושר.
אז אין באמת סתירה בין הדברים, כפי שאמילי וופינק רואה אותם, וכפי שאני רואה אותם. להיפך, הם בהחלט משתלבים.
ועוד כמה מילים לגבי הסיבה שבגללה הרבה מאד אנשים אינם יודעים מה השליחות ומה היעוד שלהם.
בגלל שאנשים מבלבלים בין השליחות שלהם ובין העשייה שלהם, הם חוששים, שאם הם יגלו שיש להם שליחות ויעוד בעולם, הם בעצם יצמצמו את האפשרויות שלהם.
באחת מתוכניות הליווי שלי משתתף שחקן תאטרון. ובתהליך שלו לזהות ולדייק את השליחות שלו, עלה בו פחד וחשש שאולי הוא עתיד לגלות שהמשחק הוא לא השליחות שלו.
החשש והפחד שהוא חווה, למעשה מנעו ממנו ועצרו אותו מלגלות מהי השליחות המדוייקת שלו.
רק כאשר הוא הבין ששליחות ועשייה הם שני דברים שונים, התהליך נפתח והשתחרר אצלו.
הוא יכול להביא לידי ביטוי את השליחות שלו דרך האופן שבו הוא משחק, בהצגות, בתאטרון, ואפילו בפרסומות שהוא משתתף בהן.
החשש הטבעי שלנו, לצמצם אפשרויות, לוותר על משהו הוא זה שגורם לכך שאנו מפחדים לגלות מה השליחות שלנו כי אולי זה עלול להגביל אותנו.
אך זה לגמרי להיפך!
כשאדם יודע מה השליחות שלו בעולם, הוא יכול להכניס אותה לכל דבר שהוא עושה. לכל מימד בעשייה שלו.
ולהיפך, זה רק יעצים עוד יותר את העשייה שלו כי למעשה הוא הכניס לתוכה מימד חדש נוסף – מהות ומשמעות.
הוא מוסיף לעשייה שלו אנרגיה משמעותית ביותר.
כי שליחות ויעוד הן אנרגיה שמלווה אותנו בכל מה שאנו עושים.
אשמח לתגובות שלכם, ושגם תכתבו לי כאן איך אתם מכניסים את השליחות שלכם לעשייה שלכם?
שלכם, ערן
נ.ב. – למי מכם שרוצה לזהות, לדייק ולממש את השליחות והיעוד שלו בעולם – אני מזמין אתכם להצטרף אלי לסדנת "התגלית" – זה בדיוק מה שאנו עושים שם!
שלום חברים,
ב-1997, קצת אחרי שחזר להוביל את חברת אפל (החברה שהקים ושממנה אחר כך פוטר), סטיב ג'ובס יזם יצירת קמפיין שיווקי חדש.
חדש ומהפכני.
הוא נקרא – Think Different.
נתקלתי אתמול בוידאו שצולם בזמן שהוא חושף את הקמפיין בפני קבוצת עובדים באפל.
הוידאו אמנם באיכות לא הכי טובה, אבל מומלץ בחום לצפות בו!
רק 7:07 דקות.
מה שסטיב ג'ובס מציג שם, הם העקרונות המנחים למה שמקובל לקרוא לו כיום כשיווק מבוסס יעוד. וזו אחת ההזדמנויות הגדולות שאנו עומדים בפניהן.
והנה כמה תובנות מעניינות מתוך הוידאו של סטיב ג'ובס:
למה?
הוא טוען (ובצדק) שאנשים רוצים לדעת מי אתה כבעל עסק, ומה חשוב לך. בעבור מה אתה עומד? על מה אתה נלחם? מה המסר שלך לעולם? מה התפקיד שלך בעולם?
אלו הן שאלות חשובות, שלרוב בעלי העסקים, אין עליהן תשובות ממש טובות…
סיימון סינק, שנים אחר כך, הסביר זאת בצורה מאד פשוטה: אנשים לא קונים את מה שאתה עושה. הם קונים את ה"למה" שלך. את הסיבה שבגללה אתה עושה את מה שאתה עושה.
תשוקה
הוא אומר שם ש"אנשים בעלי תשוקה יכולים לשנות את העולם". וזה כל כך נכון. תשוקה היא כח מניע חזק ומשמעותי בחיים שלנו.
בלי תשוקה אי אפשר ליצור שום דבר אמיתי.
תשוקה יוצרת בנו אנרגיה מניעה ודוחפת.
נסו למכור למישהו משהו כשאין לכם תשוקה לכך. ניסיתם פעם?
אם לא ניסיתם – שיהיה לכם בהצלחה!!
זה לא ממש עובד. אנשים מרגישים זאת למרחקים. זה תדר שיוצא מהם ופוגש את הלקוח.
אדם בלי תשוקה, משדר תדר נמוך ואנרגיה נמוכה.
לקוחות לא אוהבים לקנות מאנשים כאלו.
חפשו את התשוקה במה שאתם עושים ובמה שאתם מוכרים!
הערכים הבסיסיים שלנו
בוידאו הוא קורא לעובדים לחזור לערכים הבסיסיים של חברת אפל.
אני חושב שכל עסק צריך להבין ולהגדיר מהם הערכים הבסיסיים שלו. במה הוא מאמין ומה חשוב לו.
הערכים שלנו יוצרים את הסטנדרטים שמהם אנו אחר כך פועלים, ולאורם אנו מתנהלים.
כאשר ברור בעסק מהם הערכים הבסיסיים – זהו כח שאליו אנשים יכולים להתחבר.
זה לא אומר שכל האנשים דווקא יתחברו, אבל אלו שיתחברו – מאד יתחברו!
ולסיום, שורה מהקמפיין שלו: האנשים שהם משוגעים לחשוב שהם יכולים לשנות את העולם, הם אלו שמשנים אותו!
מאחל לכם להיות קצת יותר משוגעים!
שלכם, ערן.
נ.ב. – ביום שלישי הבא (ה-3/11/15) אני עומד לקיים הדרכה חדשה ומיוחדת על שיווק מבוסס יעוד.
ההשתתפות חינם אך מצריכה הרשמה מראש.
שלום חברים,
הימים האחרונים הם אינם פשוטים… מחזירים אותנו אחורה לתקופות שכבר רצינו לשכוח.
ארוע רודף ארוע, עוד חדשות ועוד פיגועים. ובעיקר פחד. פחד גדול שהולך מתגבר ומקיף אותנו.
זה לא משנה כמה תקופות כאלו כבר חווינו בעבר, בכל פעם שמתחיל סבב אלימות כזה, הכל מתחיל אצלנו מחדש.
זה לא פשוט לחיות כאן – את זה כבר הבנו עד כה. ובכל זאת, אני לא הייתי בוחר מקום אחר לגור בו.
אז זה המצב, ואיתו צריך להסתדר ולקיים חיים, נורמליים עד כמה שניתן.
אבל זה לא פשוט.
זה לא פשוט, לא רק בגלל הארועים הקשים, אלא גם כי נוצרת סביבם גם אנרגיה חברתית מסויימת שמעצימה את הפגיעה שלהם.
אנרגיה של כעס, של פחד, של נקמה, של הרס של האחר, של וכחנות, של ציניות, של כוח, ושל שנאה.
עם אנרגיה כזו מסביב, שום דבר טוב לא יכול לצמוח. רק דברים רעים – עוד מאותו הדבר.
אני לא חושב שלהיטמע באנרגיה הזו, זה משהו שעושה לנו טוב. לא ברמה האישית, ולא ברמה הלאומית, חברתית ומדינית.
אבל זו ברירת המחדל של מה שקורה כאן.
ערוצי התקשורת מיד פותחים אולפן ונכנסים למתכונת חרום… שוב מגיעים ה"מומחים" להסביר את מה שכולם כבר מבינים וברור, שוב ושוב מקרינים את אותן התמונות, על רקע הפרצוף הקודר והרציני של הקריין. שוב משתמשים במילים כמו "עוד יום קשה", ו"ארוע רודף ארוע".
והם מזריקים לנו את כל האנרגיה הזו שוב ושוב ושוב.
וכך גם העיתונים…
ושלא נדבר על הרשתות החברתיות, שבהן כל אחד נהיה מומחה גדול, מבין יותר מהאחר, שופט, חבר מושבעים ולפעמים גם תליין.
האנרגיה הזו לא תוביל אותנו לשום מקום. לשום מקום טוב לפחות.
אני בוחר בימים הללו להתנתק.
להתנתק מכל האנרגיה הרעה הזו שמוזרקת אלינו מכל עבר. מכל השנאה והקיטוב שהיא יוצרת.
משתדל להימנע מהחדשות, לא מבלה שעות בפייסבוק בפוסטים של שנאה והתלהמות, ובטח שלא מגיב להם או משתף איתם פעולה.
משתדל להתרכז בחיים, במה שטוב כאן, במשפחה, בעסק שלי ובלקוחות שלי.
זה הרי יעבור. אני לא חושב שיש מישהו שבאמת מאמין שאנו בסכנה קיומית כאן.
(גם לא מאיראן…).
אני סומך על כוחות הבטחון שלנו, הם מן הסתם יודעים טוב יותר מכל פרשן בטלויזיה או מתלהם בפיסבוק מה צריך לעשות, והם גם אלו שעושים זאת בפועל…
במקום אנרגיה של שנאה ופילוג, עדיף להתמקד בלהכניס לחיים שלנו יותר אנרגיה של אהבה, ונתינה.
הסרטון הזה תמיד "עושה לי את זה", הוא מראה עד כמה מה שאתה מוציא ממך, זה גם מה שחוזר אליך.
ואם תוציא ממך כעס ושנאה – זה גם מה שיחזור אליך. זו דרכו של העולם.
אז תבחרו – מה אתם רוצים להוציא מכם?
ואני ממליץ – תבחרו באהבה.
שלכם, באהבה,
ערן.
נ.ב. – ותודה ליובל שוורצמן שנתן לי את הדחיפה לקום הבוקר ולכתוב את הפוסט הזה…
