הבלוג שלי

הפוסטים החמים שלי

כל הפוסטים שלי

Filter Categories

שלוש תחנות של שינוי (פוסט אישי במיוחד)

לקראת הארוע המיוחד של הפרק ה-100 בפודקאסט “עושים שינוי”, חשבתי על הדברים שארצה לשתף את הקהל לגבי השינויים העמוקים שאני עצמי עברתי בשלוש השנים האחרונות. כשהתחלתי לחשוב על כך, ראיתי שזה לא פשוט ואפילו מאתגר עבורי.

הסיבה שזה מאתגר עבורי, כי אלו לא שינויים חיצוניים שקל לראות ולהבין אותם. אלו הם דברים מאד עמוקים שאני עברתי עם עצמי, עם הנפש שלי, עם התהומות של הנפש. מקומות שבדרך כלל אנחנו כבני אדם נמנעים מלגעת בהם. ואני באופן אישי נמנעתי מהם שנים ארוכות.

לבסוף בחרתי לשתף בשלוש תחנות בדרך של השינוי שלי. אלו הן תחנות שעבורי הן מאד משמעותיות: מיניות, הורות ואינטימיות. מי שמאזין לפודקאסט “עושים שינוי” ובמיוחד לפרקים האחרונים אולי מרגיש יותר ויותר שאני מעז לחשוף קצת, אבל זה עדיין קשה לי, כי לדבר על הנושאים האלו, בטח עבורי ובטח מול קהל זה מאד מורכב ולא טריוויאלי.

יש בחשיפה הזו משהו מאד מורכב עבורי ואני מניח שגם עבור אנשים דומים לי ושעוסקים בדברים דומים. וזה שכלפי חוץ יש איזו דמות, איזו פרסונה שאנשים מחזיקים ממך, כזו שאני טרחתי לפתח ולתחזק לאורך השנים. הבעיה עם הפרסונה והדמות הזו, היא שככל שתחזקתי אותה יותר כך היא דרשה ממני יותר משאבים לתחזוקה, היא גובה מחירים. בשנים האחרונות אני מרגיש שהסרתי מעצמי הרבה חלקים של הפרסונה הזו, וככל שירדו עוד תחפושות ומסכות, כך הרגשתי יותר אמיתי וטבעי, ואותנטי. והיום זו עוד נקודה במסע האישי הזה שלי.

אני רוצה להתחיל דווקא מנקודה שהמחישה לי, ממש לא מזמן, את השינוי הזה שאני עברתי. בתחילת יולי היינו בברלין, ורד אהובתי ואני. נסענו להופעה של קולדפליי, מתנת יום הולדת שלי לעצמי לגיל 50. באחד הימים שם, החלטנו לפנק את עצמנו וללכת לספא מאד יוקרתי בברלין. הזמנו מקום והגענו. נרשמנו בקבלה וקיבלנו תדריך מהבחורה בדלפק הקבלה, ואז כחלק מהתדריך היא מסבירה לנו שהגענו לספא שהוא textile free.

בהתחלה, זה היה נשמע לי כמו משהו שקשור לאיכות הסביבה, אבל לא ממש הבנתי עוד בנקודה הזו למה היא מתכוונת. ואז היא המשיכה והסבירה שבעצם מהרגע שנכנסים, כל השימוש במתקנים, בבריכות, בסאונות וכו’ הוא רק בערום מלא.

הסתכלנו אחד על השניה והיה לנו ברור שאנחנו נכנסים. וכך היה. והסיבה שבחרתי להתחיל דווקא עם הנקודה הזו, כי הארוע הזה עבורי הוא סוג של נקודת ציון משמעותית. כי ערן של פעם לא היה עושה את זה בשום מצב. ערן של פעם לא אהב את הגוף שלו, לא הרגיש בו בטוח וללכת בעירום זה משהו שהיה עבורי מאד פגיע וחשוף. והיום, אני אוהב את הגוף שלי, מרגיש בו בטוח מאד ועירום זה משהו שכבר התנסיתי בו בלא מעט מרחבים, עוד לפני הספא בברלין, והחוויה שלי היא לרוב מאד נוחה.

זה ממש לא היה ככה בעבר. וניסיתי לאפיין איפה היתה נקודת הפתיחה במסע הזה שעברתי עם עצמי, והנקודה הזו היתה לפני כשלוש וחצי שנים. עבורי, היום בדיעבד אני מבין שזו נקודת הפיתול בחיים שלי. יש את החיים לפני ויש את החיים שאחרי.

לפני כשלוש וחצי שנים התגלה לי גידול סרטני. גידול סרטני באשך שמאל, עם שתי גרורות שהתפשטו מתחת לכליה השמאלית. עד היום פחות שיתפתי איפה ואיזה סוג של סרטן היה לי, אם שאלו אמרתי, אבל לא שיתפתי מיוזמתי. יש משהו מאד מביך בסרטן באשכים. זה אזור רגיש. במיוחד לגבר ולגבריות שלו.

מעבר לחשש המובן מאליו של סרטן בכלל, מתווספים לזה חששות על פגיעה בגבריות והמשמעות של הטיפולים באזור כל כך רגיש. הצד החיובי של הסרטן הזה, שהוא גם מאד נדיר יחסית לגברים, רק 5% מהגברים זוכים בו, הוא שאחוזי ההחלמה ממנו מאד גבוהים. לאחר האבחון הראשוני, והמשפט הזה מהרופא שאתה אף פעם לא רוצה לשמוע: “99.99% שזה סרטני”, המשפט השני שלו היה: “אבל אתה תחיה”. הסרטן הזה מגיע עם 98% סיכויי החלמה. שזה די טוב בסה”כ. אם רק זה לא היה באזור כל כך רגיש.

אני חושב שהסרטן היה בעצם הפעם הראשונה המשמעותית עבורי שחלק מאד משמעותי בפרסונה החיצונית שטיפחתי כל השנים נסדק. ונשבר. זה החלק של להיראות כלפי חוץ תמיד חזק ותמיד בשליטה. סרטן מוציא לך בשניה אחת את השליטה מהחיים. ופתאום אתה נזקק. נזקק לעזרתם של אחרים, כבר לא חזק יותר.

אני זוכר במיוחד סצינה אחת ספציפית, שבה בהחלטה מודעת מבין שאני לא יכול להמשיך יותר עם ההצגה של “החזק” ואני צריך עזרה. זה היה יומיים אחרי הגילוי הראשוני, והרופאה שלי שלחה אותי למיון כדי לעבור שם את הבדיקות מהר שלא אצטרך לחכות הרבה זמן לבדיקות ה-CT והאולטרסאונד. הגענו לשם בשמונה בבוקר, ובסביבות 12 בצהריים, דבורה שעובדת איתי וצחי בעלה היו אמורים להגיע אלינו הביתה, לפגישת עבודה של העסק. עוד בבוקר חשבתי שעד הצהריים אני מסיים במיון ומספיק להגיע לפגישה. אבל אחרי שעתיים במיון חלחלה בי ההכרה שזה הולך להיות יום ארוך ולפגישה הזו אני כבר לא אוכל להגיע. ואז אני מחליט להתקשר אליהם.

אני יושב בבית חולים החדש של אסותא באשדוד, במיון, מאחורי הוילון, על הכורסה שליד המיטה שעליה לא הייתי מוכן לעלות. ומחייג אליהם, ובטלפון מספר להם, הראשונים לשמוע, שאני ככל הנראה עם סרטן. הרגשתי הכי פגיע שאני יכול להיות. כבר לא ערן החזק שבשליטה על הדברים, אלא מישהו שצריך עזרה ונזקק לעזרה.

הסרטן היה סוג של “רעד קל בכנף” כמו שאחד החברים שלי קרא לזה, ואחרי כחמישה חודשים של טיפולים, אני מסיים ומחלים. אבל לא באמת מסיים, בעצם רק מתחיל. רק שם מתחיל המסע האמיתי שלי. כמו שכתבתי בהתחלה, אלו לא השינויים החיצוניים שבאמת משמעותיים, אלא אלו שקורים אצלנו עמוק בפנים.

קצת אחרי שהחלמתי והבדיקות כבר הראו שהכל בסדר, התחלתי לפחד. ממש לפחד. פחדתי אפילו יותר משפחדתי כאשר הייתי חולה. פחדתי שהמחלה תחזור. פחדתי שאם אני לא אבין לעומק למה מלכתחילה משכתי לחיים שלי את חווית הסרטן ומה הסיבות לכך, אני אחלה שוב. אקבל מועד ב’. שאם אכשל בלהבין את השיעור שהסרטן בא ללמד אותי הוא יחזור שוב כמורה, רק הפעם כמורה הרבה יותר קשוח.

והפחד הזה הוביל אותי לתהליכי טיפול וריפוי מאד עמוקים שבהם, בפעם הראשונה התחלתי באמת לגעת בדברים העמוקים של הנשמה והנפש שלי.

אחת הנקודות הראשונות שעלו בטיפולים, ותכל’ס לא צריך להיות גאון גדול בשביל לראות ולהבין את זה, אבל לי זה לקח קצת זמן, זה שהמיקום של הסרטן מעיד על משהו ונוגע בעצם למיניות שלי. ולביטוי של המיניות שלי בעולם.

קרא עוד
לגזור את החוגר

להקשיב למצפן הפנימי שלך עם רביד אברהמי

המרואיין שלנו היום הוא ערן שטרן , מנטור עסקי שמעורר אנשים לחיים מלאי תשוקה, היוצר של 2 הפודקאסטים – “כסף טוב” ראיונות עם יזמים ואנשים שמשנים את העולם. ו – “עושים שינוי” ראיונות עם אנשים שממציאים את עצמם על פעם מחדש. מחבר שני ספרי רבי המכר – “להגשים” ו – “להתעורר”.
את ערן פגשתי מיד לאחר השחרור שלי בפודקאסט הראשון שלו – “כסף טוב” ושם נפתח עולמי לעולם שלא הכרתי.
עם הזמן הצטפתי להליך הליווי שלו והשתנו חיי מהקצה אל הקצה.
בפרק של היום אתם הולכים לשמוע את ערן ואותי בפרק סופר מרתק, מלא בערך עם אדם משכיל בעל ניסיון חיים עשיר ומעורר השראה..
אז אין צורך להרחיב יותר מדי – את העיקר תשמעו בפרק המדהים הזה !

קרא עוד
כשתניא ואימון מנטאלי נפגשים

כשתניא ואימון מנטאלי נפגשים עם הרב נדב כהן

הרב נדב כהן מארח את גדולי המנטורים העסקיים והמנטליים בישראל לשיחה מעמיקה של חיבור בין רעיונות ספר התניא להבנת תפקידי ומהותי כיהודי – לבין שיטות מעולם האימון להגשמה אישית וכלכלית.

בפרק השני שוב מתארח ערן שטרן, מנטור עסקי, מחבר רב-המכר “להגשים – מימוש אישי וכלכלי בעולם מלא אפשרויות”, שממשיך לשוחח עם נדב ולתת כלים לגלות את הכוחות שיש בי, לדעת להתמודד עם משברים וקשיים בחיים ולהפוך אותם למנוף להצלחה, ולהגיע להיכרות פנימית עם עצמי, אהבותיי, שליחותי המיוחדת בעולם והדרך לממש אותה

קרא עוד

חוסר הנכונות להתפשר עם החיים

הי!

מי שמכיר אותי קצת זמן, יודע שאחד הספרים שהכי השפיעו ועיצבו את התודעה שלי הוא “חשוב והתעשר” שכתב נפוליון היל, ויצא לאור אי שם ב-1937…

למרות גילו הוותיק של הספר, והכתיבה הארכאית והמיושנת שלו, הוא מכיל בתוכו אמיתות ועקרונות משמעותיים לחיים שלנו, ולמרות שהשם שלו מרמז על התעשרות, ועל כסף, העקרונות שיש בו הם אוניברסליים ומתאימים לכל סוג של רעיון, יעד או מטרה שנרצה להשיג ולהגשים.

אחד המשפטים שהכי נחרטו בי מהספר הזה, ואימצתי אותו כמוטו לחיים שלי, לקוח מעמוד 110 בספר, ובו הוא מספר על אדם שאינו מוכר כמו חלק גדול מהאנשים שסיפורם מובא בספר (אדיסון, פורד, קארנגי, ואחרים…). מדובר באדם בשם דן האלפין.

קרא עוד

הכל בסדר! (האמנם?)

“הכל בסדר”…

שתי מילים שמהוות תשובה פופולארית לשאלה “מה שלומך?”

ולא שיש לי בעיה עם זה שהכל בסדר, נהפוך הוא, הבעיה היא שלרוב התשובה הזו היא “תשובת אוטומט” ולא נובעת מתוך מחשבה אמיתית, כנה ועמוקה.

והרבה פעמים אנשים משתמשים בה גם כשהדברים “לא כל כך בסדר”. אבל זה פשוט באוטומט שלהם אז הם אומרים את זה כדי לצאת לידי חובה ולהתקדם בשיחה.

הבעיה עם “הכל בסדר” היא שהמילים הללו מרדימות אותנו. הן גורמות לנו לחשוב שבאמת אנחנו “בסדר”..

ומה זה בכלל “בסדר”? מה זה אומר?

ומי אמר שאנחנו בכלל רוצים להיות “בסדר”?

קרא עוד

רוצה שינוי, אבל…

היי!

אנחנו ממש בישורת האחרונה של סגירת ההרשמה לקבוצה חדשה בתוכנית “עושים שינוי” שתפתח בשבוע הבא, וזה אומר שבימים האחרונים קיימנו עשרות שיחות עם מועמדים פוטנציאלים שהביעו התעניינות בתוכנית. ובעיקר הביעו רצון לעשות שינוי משמעותי בחייהם.

אחת התופעות המעניינות שאנחנו שמים לב אליה בשיחות האלו, זה אנשים שאומרים שהם רוצים שינוי, ואפילו מרגישים שהם מחוייבים לעשות שינוי בחייהם, ואז הם מוסיפים את המילה “אבל…”.

באופן כללי, בתקשורת ובשפה, המילה “אבל” מבטלת את כל מה שנאמר לפניה. וכשאדם אומר שהוא “רוצה לעשות שינוי, אבל…” הוא למעשה מביע את החשש והפחד שלו משינוי, יותר מהכל. אנשים שנמצאים במקום הזה לרוב יצדיקו לעצמם את העמידה במקום וחוסר ההחלטה כדי לאפשר לעצמם להרגיש “בנוח” עם זה שהם לא באמת משנים שום דבר.

כשחקרתי את התופעה הזו לעומק, גיליתי שיש כמה הצדקות פופולריות שאנשים עושים לעצמם.

קרא עוד
שעון כיס על אבן

כמה זמן עוד נשאר לנו?

הנה תרגיל פשוט בחשבון אבל עם משמעות גדולה:

קחו את הגיל שלכם, והפחיתו אותו מהמספר 65.

כלומר, אם אני כרגע בן 50, אז התרגיל הוא: 65-50=15

התוצאה שקיבלתם (במקרה הזה 15) היא המספר החשוב.

מה המשמעות שלו?

זה פחות או יותר חלון ההזדמנויות שנותר לכם.

הזמן שנותר לכם לממש, להגשים, להעז ולהתנסות בדברים שהייתם רוצים לעשות.

זה חלון ההזדמנויות שנותר לכם כדי “להצליח” (מה שזה לא יהיה עבורכם).

אני לא טוען שהחיים מסתיימים בגיל 65, ממש לא, אבל מתישהו נרצה קצת יותר “לנוח על זרי הדפנה” ולהנות מהחיים, לא?

אז כעת, יש לנו X שנים לפעול ולהגשים.

יכול להיות שבתוכניות שלכם, זה אפילו לא 65… אולי זה כבר 55 ואולי זה יהיה 70. זה לא כל כך משנה. שימו את המספר שמתאים לכם, אבל הכי חשוב: הבינו כמה שנים נותרו לכם לעשות את זה.

הרבה מדי אנשים מחכים ל”זמן המתאים”, לאותו יום מיוחד שבו כל הרמזורים יהיו ירוקים ואז הם יוכלו לעשות את מה שהם רוצים לעשות.

אני לא רוצה להיות “עוכר שמחות” אבל היום הזה אף פעם לא מגיע.

אנחנו מתנהלים בחיים כאילו יש לנו זמן בלתי מוגבל. והוא לא.

שלא נדבר על כך, ש-shit happens ופתאום אתה עשוי למצוא את עצמך מתמודד עם משבר כלשהו (מחלה, גירושים, פיטורים וכו’) ואז אתה מגלה שלא רק שהזמן שלך התקצר, אלא שגם אפשרויות הפעולה שלך מאד הצטמצמו.

אין לכם זמן לבזבז יותר, החיים קורים עכשיו.

אז מה אתם עושים עכשיו כדי לממש את עצמכם? להגשים את עצמכם? לעשות את השינוי שתמיד חלמתם עליו?

קרא עוד
ערן שטרן 50

50 תובנות על החיים לגיל 50

אז היום אני משדרג גרסה ועובר לגרסה 5.0. ולכבוד המאורע התקבצו אצלי בשבועות האחרונים 50 תובנות שלי על החיים לרגל גיל 50…

אין כאן סדר חשיבות מסויים, הם בעיקר לפי הסדר שעלו לי בראש כשנכתבו…

תהנו 😊

קרא עוד

לא תמיד צריך לדעת לאן ללכת

“לא תמיד צריך לדעת לאן ללכת, לפעמים מספיק לדעת איפה לא להישאר”

את הציטוט הזה פגשתי על שלט קטן בדואר באחד הבקרים השבוע.

העליתי את התמונה בקבוצת הווטסאפ של קהילת “עושים שינוי” וזה עורר דיון מעניין בין חלק מהמשתתפים לגבי הנכונות או אי הנכונות של המשפט הזה.

אישית, אני מאד מתחבר אליו.

אני פוגש לא מעט אנשים שלא טוב להם במקום שהם נמצאים בו, ועדיין בגלל שאינם יודעים מה “הדבר הבא שלהם” הם נשארים במקום שלא טוב להם בו.

קרא עוד

אקדח לרקה

אם היו מכוונים לכם אקדח לרקה, איך הייתם מתנהגים?

האם הייתם ממשיכים בשגרת חייכם ה”נוחה” ה”בטוחה” וה”וודאית”?

או שהייתם משנים משהו באופן שבו אתם פועלים ומתנהגים?

איך החיים שלכם היו נראים אם מישהו היה מכריח אתכם לנקוט בפעולות? לעשות את הדברים שפחות נוח לכם לעשות? את הדברים שפחות בא לכם לעשות אותם?

אבל אלו בדיוק אותם הדברים, שאם הייתם עושים אותם, היו משנים את חייכם לטובה…

קרא עוד
הישארו מעודכנים!

המייל השבועי שלי

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים.

את הפודקאסטים שלי כבר בדקתם?

הפודקאסט

עושים שינוי

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
0
פרקים
הפודקאסט

כסף טוב

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
0
פרקים

תודה! ההרשמה שלך נקלטה

ברגע זה הרובוטים האוטומטיים שלנו שולחים אליך מייל אישור עם הרבה מידע חשוב על כל התוכן המשמעותי שניתן להפיק מהאתר שלי. 
חשוב לוודא שקיבלת את המייל הזה, לעיתים הודעות תקינות נכנסות בטעות לתיקיית הספאם או הקידומים, אז כדאי לבדוק אם זה לא הגיע לשם בטעות, ואם כן, למשוך את המייל לתיקייה הראשית בתוכנת הדואר שלך כדי שלהבא ההודעות יגיעו לשם.
איזה כיף שאתם כאן!

יש לי מתנה מדהימה עבורכם!

מיטב התכנים שלי זמינים לכם ללא עלות!

הם מחכים לכם כאן בלחיצת כפתור

רגע לפני שאתם עוזבים!

אני מזמין אתכם לקבל ממני את מיטב התכנים שלי ללא עלות!
הם זמינים לכם כאן בלחיצת כפתור

השאלה שלך נשלחה!