שינויים יכולים להיות מבורכים. הם הזדמנות ליצירת התחלה חדשה, לחידוד ערכים, לבחירה מחודשת בדרך שמתאימה.
אבל… אנשי הקשב יכולים לחוות יותר קשיים עם תקופות של שינוי. מעבר מגורים, בית ספר אחר, שינוי עבודה, התחלה של תהליך חדש או סתם שינוי בשגרה, יכולים להעלות תחושות של חוסר שליטה, בלבול וחוסר ודאות.
אנשי הקשב יותר מתקשים להסתגל למסגרות חדשות, בשל הקושי בעיבוד גירויים רבים או ביצירת הרגלים. ישנם פעמים שתהיה התלהבות משינוי אבל ההתלהבות הזו יכולה לגרום לתחושת הצפה או קושי בהתמדה ואז נטישה.
ומצד שני, לאנשי הקשב יש גם יתרונות משמעותיים דווקא במצבי שינוי. בזכות היצירתיות, הגמישות המחשבתית ויכולת החשיבה מחוץ לקופסה!
בפרק הזה דיברנו על למה בכלל כדאי לעשות שינוי, מה מפחיד ותוקע אותנו שם, ואיזה כלים יכולים לעזור לנו לעשות שינויים בהצלחה!
אתמול, בקבוצה של משתתפי הריטריט האחרון, אחד המשתתפים שלח את הקטע הבא, שקראתי מזמן מתוך הספר של אושו: 'חופש – האומץ להיות עצמך':
"אנשים מדברים הרבה על חופש,
אבל הם לא רוצים חופש בדיוק;
הם מבקשים חוסר אחריות.
הם אומרים שהם מבקשים חופש,
אבל עמוק מתחת לפני השטח,
באופן לא מודע;
הם מבקשים אישור
להיות חסרי אחריות.
חופש אמיתי הוא סימן לבגרות;
הרצון באישור לחוסר אחריות הוא רצון ילדותי.
חופש אפשרי רק כאשר אתה כל כך בוגר,
עד כי אתה יכול לקבל את האחריות להיות חופשי.
העולם עדיין אינו מקום חופשי משום שהאנשים אינם בשלים.
יוני דובי הוא פרופסור מן המניין במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן‑גוריון, ודוקטור לפיזיקה וכימיה תיאורטית.
למעלה מעשור שהוא מוביל דיון לא-קונצנזוסיאלי על משבר האקלים. דיברנו בפתיחות על השאלה הגדולה: האם הנרטיב האקלימי שמלווה אותנו בשנים האחרונות באמת מבוסס על מדע, או על פוליטיקה, כסף ופחד?
צללנו להבדל הקריטי בין עובדה לתיאוריה, לשאלה מהו מדע אמיתי, איך אי-ודאות הופכת לדוגמא ונרטיב שמשרת בעלי אינטרסים, ולמה כל כך קשה היום להשמיע קול אחר.
בין השאר תוכלו לשמוע:
מדוע המחויבות של העיתונאים והתקשורת היא לא לאמת
על הסכנות הטמונות במדע ובהצהרות מדעיות
על נסיונות ההשתקה והגינוי שעבר כשהחל להציג עובדות מדעיות המנוגדות לנרטיב המקובל
כיצד התופעות החברתיות האלו קרו גם בתקופת הקורונה ובחטיבת המחקר של אמ"ן לפני ה-7/10
מהו הנרטיב המרכזי של "משבר האקלים" ומהן הטעויות המדעיות הבלתי מבוססות שעומדות מאחוריו
האמת על ההשפעה האקלימית האמיתית של הרכבים החשמליים
כיצד ממשלות משתמשות באג'נדת האקלים כדי לפגוע בחופש האישי שלנו ולהשיג יותר שליטה
מהי אג'נדת 2030 של האום והמשמעות שלה לחופש האישי שלנו
וגם, האם יש מקום להיות אופטימי…
פרק עמוק, מטלטל, מלא אומץ אינטלקטואלי, חובה לכל מי שמבקש לחשוב עצמאית, מעבר לכותרות שדוחפים לו בתקשורת.
עוד שנה עברה. והגיע המועד לדייט השנתי שלי עם האונקולוג.
אפשר לסכם את המפגש שלנו היום במילים האחרונות שלו לפני שיצאתי מהחדר: "היית ילד טוב, תמשיך ככה" 😊
שבע שנים.
שבע שנים מאותו היום שבו שמעתי מרופאת המשפחה את המשפט "זה לא נראה טוב", ושבעקבותיו יצאתי למסע של החלמה. ובעיקר מסע של חזרה הביתה – אל עצמי.
כבר כמה שנים שאני מתאר את המפגש שלי עם הסרטן בשם "מתנה באריזה מחורבנת". אפילו שוקל לקרוא לספר החדש שלי בשם הזה… נראה 😊
מבחינתי זו בהחלט היתה מתנה. לא כזו שהייתי בוחר לקבל שוב. וגם לא מלכתחילה לקבל אותה.
אבל לפעמים אנחנו מקבלים מתנות שאנחנו לא מבקשים. לרוב, כמו זו שלי, הם יגיעו באריזה מכוערת, ולפעמים גם כואבת וקשוחה.
הבוקר נפגשתי עם לקוח שאני מלווה מזה תקופה. הוא חווה אתגר משמעותי בחיים שלו. משבר רציני.
מסוג הדברים שאין בחירות פשוטות וכל אלטרנטיבה או דרך שבה יבחר תהיה כואבת, מורכבת ודרמטית.
Shit happens.
ומן הסתם, כשנמצאים בתוך האירוע עצמו, קשה לראות איזה טוב יצמח מכך. קשה עד בלתי אפשרי בכלל.
לפעמים צריך לעבור מספיק זמן, שבפרספקטיבה שלו, אפשר לראות מה קרה לנו מאז. איך התפתחנו והשתננו.
בזמן האחרון אני פוגש יותר ויותר כאלו.
אנשים שללא ספק, רוב מי שיסתכל עליהם, יגדיר אותם כ"מצליחים".
זה מתחיל במנטורים ובמאמנים, כאלו שלאורך השנים בנו אימפריות של ידע והשראה, ליוו ועזרו לאינספור אנשים, אבל גם מנכ"לים, יזמים ואנשים שלכאורה, וכלפי חוץ, כבשו כל פסגה אפשרית.
הם מסתובבים בעולם עם "חליפה" מושלמת. חליפה של "זה שהצליח", "זו שיודעת את התשובה", "זה שתמיד בשליטה". הם השקיעו שנים בתפירת החליפה הזו, בבניית הפרסונה, בשכלול המסכות.
והעולם? הוא מגיב בהתאמה.
העולם מוחא להם כפיים.
אבל כשהם לא באור הזרקורים, כשאנחנו יושבים ביחד לשיחה שקטה וכנה בקליניקה, הם מודים (ולפעמים בפעם הראשונה גם כלפי עצמם) באמת הכואבת: שהחליפה הזו כבר לא מתאימה להם.
היא לוחצת בכתפיים, היא לא מאפשרת לנשום, היא שוקלת טונות ומכבידה עליהם, ובעיקר מרגישה להם כמו שריון כבד שמפריד בינם לבין עצמם ומרחיק אותם מעצמם.
החליפה שיצרו, המערכת, העסק, הפרסונה – כל אלו כבר לא משרתים אותם יותר.
החליפה שיצרו, חונקת את הנשמה שלהם.
זה לא פשוט להודות בכך.
הייתי במקום הזה בעצמי, ויותר מפעם אחת.
צבי יהודה אליסף הוא יזם חברתי-חינוכי, מנכ"ל מוסדות חינוך וחבר מועצת העיר דימונה, שחלק איתי את סיפור חייו המרתק, מנער דתי שחזר בשאלה ונכנס לעולמות המסיבות והטראנס, נקודת המפנה הרוחנית שחווה, החזרה בתשובה ולעשייתו כמוביל ויזם חינוכי.
בין השאר שוחחנו על:
מה היתה נקודת המפנה שגרמה לו לחזור בתשובה
על ההחלטה הגורלית שלקח ושינתה את מסלול חייו
מה הוביל אותו לעשייה החברתית והיזמית
תהליך השיקום של הישיבה הימית באילת שהגיע לנהל,
כיצד הקים סטרטאפ המשלב מיזם חינוכי יחודי ופורץ דרך עם יזמות כלכלית בישיבה הימית באילת.
כיצד לתפיסתו ניתן למצוא את השליחות שלנו בעולם
הכניסה לעולם הפוליטי וההתמודדות שם
מהו התפקיד שלנו כאן בארץ ישראל
פרק מלא השראה על כוח השינוי האישי ויכולת האדם לעשות טוב בעולם.
שמחתי להתארח בפודקאסט מחלה ש'מחלה עם קרן סלע ויונתן זר פוליאקוב
קרן סלע היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת בשיטת נאדר בוטו, ומנהלת מרכז הוליסטי "קרן אור" בניצני עוז.
אבל הקריירה שלה החלה בכלל כרקדנית ועוד זכתה ללוות את דנה אינטרנשיונל באירוויזיון. דיברנו על המסע שלה והמעבר מהפסיכולוגיה הקלינית המסורתית לגישה הוליסטית המשלבת גוף, נפש ונשמה.
בין השאר תוכלו לשמוע גם:
מהי שטיפה אנרגטית, והאם כדאי להביא מגבת 🙂
מדוע העבודה הרגשית אינה שלמה ללא עבודת גוף
מדוע החיכוך שאנו חווים בחיים שלנו הינו הכרחי ליצירת חיים שלמים
על ההבדל בין תענוג לאושר
על תופעות הבדידות והריקנות ומדוע אנו חווים אותן
מהי משמעות החיבור של גוף-נפש-נשמה
מה מאפשר לנו לפתוח את הלב
מהו הסדר הקיים ביקום, וכיצד ההבנה שלו עוזרת לנו להיות יותר בשליטה ובשלווה
מהם שני הויטמינים החשובים בחיים
פרק מרתק על שינוי, גדילה והחיפוש אחר משמעות! תהנו.
דורון תורג'מן הוא איש של חומר, גוף ותודעה. מנכ"ל מיזם מגדל אור למרחבים בטוחים באירועים המוניים. מיזם שהוקם לזכרו של אחיו, אבידן תורג'מן ז"ל אשר נרצח במסיבת הנובה ב-7/10.
בין השאר שוחחנו על:
החיבור לגוף והשימוש בו כמצפן שמוביל אותו בהחלטות חייו
כיצד המלחמה באוקריאנה, עוד לפני ה-7/10, גרמה לו להבנה שמשהו יקרה גם בארץ
על הימים המורכבים שעבר עם משפחתו בחיפושים אחר אחיו אבידן שנרצח במסיבת הנובה ועד למציאתו
כיצד הכאוס מאפשר ליצירה חדשה להיוולד
איך משמרים זוגיות כאשר בני הזוג כל כך שונים אחד מהשני
מהו מיזם "מגדל אור" שהקים לזכר אחיו
כיצד המרחק מאחרים מאפשר לו להשתנות
פרק מרגש ונוגע. תהנו!
יואב דגני הוא יזם סדרתי, מאמן מנהלים ויזמים, ומייסד המיזם "Fifty-Fifty-Five", שמטרתו להקים חמישים עסקים עם חמישים שותפים בחמש שנים. הוא מפתח גישה בשם "יזמות סינרגית" שמחברת בין עולם ההתפתחות האישית לעולם העסקי, מתוך מסע חיים שעבר דרך כאב, חקירה פנימית ושינוי עמוק.
בשיחתנו, דיברנו על:
כיצד הגוף שלו הכריח אותו לעצור ולחשב מסלול מחדש
ההחלטה לעזוב את הסטארטאפ שלו
כיצד מתמסרים ללא נודע ולחוסר הוודאות ומה הוא גילה בתוך התהליך הזה
כיצד נולד המיזם להקים 50 עסקים עם 50 שותפים בתוך 5 שנים
מה עזר לו להתמודד עם תסמונת המתחזה
מה ההבדל בין הצלחה חיצונית לאושר פנימי
איך בונים עסק שמותאם לטבע האמיתי שלנו
פרק מעורר השראה על השחרור מכלובי הזהות שיצרנו לעצמנו. תהנו!
