עד כמה שאנו אוהבים לחשוב על עצמנו שאנחנו "פתוחים ונאורים", האמת היא שכולנו, בצורה כזו או אחרת, מוגבלים לעולם התפיסות, האמונות והידע שלנו.
אנו חיים בתוך מסגרת עולם "ידע" מסויים שנבנה והתבסס בתוכנו לאורך השנים והחיים שלנו.
ככל שאנו גדלים ומתפתחים, מן הסתם אנו מרחיבים את עולם ה"ידע" הזה, אבל אם נשים זאת בפרספקטיבה של כל הידע שקיים בעולם, הרי שאנו יודעים מעט.
ממש מעט.
למעשה אנחנו יודעים כל כך מעט לעומת כל הידע שקיים בעולם, שאם היינו מנסים ליצור אילוסטרציה של זה, זה היה נראה משהו כזה.
(האיור לקוח מתוך ספרי הראשון "להגשים" ובו מתואר "מעגל הידע של היידיגר")
העיגול המלא מייצג את כל הידע שקיים בעולם.
החלק התחתון מייצג את מה שאני יודע שאני יודע. אני יודע שאני גבר, אני יודע אנגלית ואני יודע לשחות (וחוץ מזה אני יודע עוד כמה דברים ).
החלק מעליו מייצג את כל מה שאינני יודע שאינני יודע. אני יודע שאני לא יודע להטיס מטוס, ואני יודע שאני לא יודע יפנית (ואני יודע שאני לא יודע עוד הרבה מאד דברים אחרים).
החלק השלישי במעגל הידע של היידיגר הוא החלק החשוב ביותר וגם הגדול ביותר: הוא כל מה שאינני יודע שאינני יודע. יש שם עולם שלם של ידע, שאני בכלל לא מודע לו שקיים. ובגלל שאיני יודע, אין לי גם מושג איפה להתחיל לחפש אותו…
כך אנו מתנהלים בעולם, כשאנו יודעים מעט מאד. ואיננו מודעים להמון.
אנו קצת "יהירים" לחשוב שאנו יודעים הרבה, וזה יוצר לנו לרוב בעיה משמעותית – אנו בטוחים שאנו יודעים, ולכן למעשה חוסמים את עצמנו מלדעת מה עוד קיים.
במקרים קיצוניים נאמר על אדם כזה שהוא "צר אופקים" – מישהו שכל כך נעול וסגור על מה שהוא יודע, שאינו פתוח כלל לשמוע משהו חדש ששונה מהמוכר והבטוח שלו.
אבל האמת היא שכולנו "צרי אופקים" בצורה כזו או אחרת. בגלל מה שתארתי כאן, אנו מסוגלים לראות למרחק של מה שאנו כבר יודעים ומכירים, ולכל היותר גם קצת לאזור של מה שאנו יודעים שאיננו יודעים.
אבל למרבית האנשים אין שום גישה לאזור של מה שהם "לא יודעים, שהם לא יודעים".
התופעה הזו אינה מקרית.
השורש שלה נעוץ, באותו מנגנון פנימי שכתבתי עליו כבר בהרחבה לא מעט בעבר – האגו שלנו.
האגו שלנו, הוא השומר הנאמן. ששומר עלינו מכל רע ומכל סכנה.
ואין דבר שמפחיד את האגו שלנו יותר מאשר – שינוי.
בכל פעם שהאגו נחשף לאפשרות של משהו שהוא שונה מהמוכר והבטוח שלנו, הוא נכנס למצב הגנה ולמעשה עושה כל שביכולתו למנוע מאיתנו את השינוי. כי מבחינת האגו, כל שינוי הוא מסוכן.
האגו נצמד למוכר ולבטוח, כי הוא שואב מכך בטחון. המוכר מעניק לו וודאות. וכל יציאה מהאזור המוכר מעלה בנו תגובות של חשש ופחד, שהם למעשה מנגנוני הגנה שהאגו מפעיל כדי להשאיר אותנו בטווח של המוכר והבטוח.
אין לנו שום סיכוי שבעולם להחשף לאזור של "מה שאני לא יודע שאני לא יודע", כל עוד אנו מאפשרים לאגו שלנו להמשיך ולפעול בתוכנו בצורה הרגילה שלנו, שמשאירה אותנו באזורים הכל כך מוכרים לנו.
אבל לפני שנבין איך בכל זאת אפשר להגיע לאזורים הללו, נשאלת השאלה ההגיונית – למה זה בכלל חשוב לנו?
למה חשוב לנו, או במה זה יכול לעזור לנו אם נוכל להכנס לאזור של "מה שאנו לא יודעים שאנו לא יודעים"?
מבחינת האגו שלנו, הכי קל עבורו להתנהל בעולם שאין בו שינויים, ואין בו תזוזות מחוץ לגבולות המוכר והבטוח שיצרנו לנו בחיינו.
במקום המוכר והבטוח, אין איומים, אין שינויים, אין שום דבר שיכול בדרך כלל לפגוע או להפריע לנו לנהל את חיינו באופן לכאורה שלו. אני אומר לכאורה, כי בפועל, יש בכל אחד מאיתנו כח נוסף, וזה הרצון שלנו להתפתח ולצמוח. ושני הכוחות הללו – האגו שרוצה להישאר במקום, והנשמה שלנו שרוצה להתפתח, נמצאים כל הזמן בקונפליקט תמידי.
אם האגו מצליח בתפקידו, הרי שאנו נשארים במוכר ובבטוח, באזור של מה שאנו יודעים שאנו יודעים. ובאזור הזה, אנו יודעים איך להשיג את התוצאות שאנו יודעים כבר להשיג.
לדוגמה, אם אני יודע ליצור לעצמי הכנסות של 30,000 ₪ בחודש בעסק שלי (או בעבודה שלי) הרי שכל עוד לא אדע משהו חדש (שאינני יודע כרגע) לא אוכל להגדיל את ההכנסות שלי מעבר לכך.
מרבית האנשים, יסתכלו לאזור הבא: של מה שהם יודעים שאינם יודעים, כדי לחשוב איך יוכלו למשל להגדיל את השכר או ההכנסה שלהם. אבל אין להם שמץ של מושג מה אפשרי עבורם באזור של מה שהם לא יודעים שהם לא יודעים.
לפני כ-11 שנים, כאשר נסעתי לראשונה לארה"ב ללמוד ממי שהפך להיות מנטור משמעותי עבורי: בוב פרוקטור, אני זוכר היטב את המפגש הראשון שלנו.
לבוב יש שאלה שהוא נוהג לשאול כל אדם שהוא פוגש לראשונה, והיא: "מה היית עושה אם הייתי יכול להראות לך איך להפוך את ההכנסה השנתית שלך להכנסה חודשית".
השאלה עצמה פגשה אותי באזור של "מה שאני לא יודע שאני לא יודע". כי זה לא משהו שהעליתי בכלל על דעתי שהוא אפשרי. ובטח שלא העליתי על דעתי שהוא אפשרי עבורי (באותה התקופה).
אם בוב לא היה שם לשאול אותי את השאלה הזו (שעבורו היא לגמרי באזור של "מה שהוא יודע שהוא יודע"), הרי שאני לא הייתי מעלה על דעתי לשאול אותה ולבדוק אותה, כי עבורי היא באזור הלא ידוע.
אז המסקנה הבלתי נמנעת היא, שבאזורים הללו – של מה שאנו לא יודעים שאנו לא יודעים, שם נמצאת הצמיחה וההתפתחות האמיתית שלנו. שם נמצאות ההזדמנויות עבורנו.
אבל – כאן גם המילכוד הגדול: אין לנו לשם גישה.
כלומר, לרוב אין לנו שום גישה לאזור הזה.
יש 2 דרכים שאני מכיר שמאפשרות לנו גישה שכזו.
הראשונה, כפי שתארתי כאן, היא שמישהו אחר שכבר יודע את מה שאני לא יודע שאני לא יודע, יביא את הדבר לתודעתי. בדיוק כפי שבוב פרוקטור, ומנטורים אחרים שאני נעזר בהם באופן שוטף הם עבורי. זהו קיצור הדרך היחיד שאני מכיר – להעזר במי שכבר השיג בהצלחה את מה שאני רוצה להשיג.
הדרך הזו היא מאד אפקטיבית, אך יש לה מגבלה אחת ברורה: היא תמיד תהיה מוגבלת בתודעה של האדם שאנו נעזרים בו. כי גם לו, בדיוק כמו לנו, יש את אזורי העיוורון שלו – את אותם אזורים של מה שהוא לא יודע שהוא לא יודע.
כלומר, גם אם נעזר במישהו אחר, עדיין אנו לא נקבל לעולם גישה לאותם אזורים מופלאים.
אך יש דרך נוספת, מדוייקת אפילו עוד יותר, שמאפשרת לנו להגיע לאותו אזור של ידע, תובנה והבנה שכל כך חשוב לצמיחה, להתפתחות ולתוצאות שלנו. דרך שאינה תלויה באדם כזה או אחר, והיא לגמרי זמינה לנו בכל עת ובכל זמן.
לכולנו ישנה תודעה גבוהה יותר. כל אחד יקרא לה אולי בשם אחר.
יש מי שיקראו לה אינטואיציה, יש מי שיקרא לכך ההדרכה שלו, יש כאלו שיקראו לכך הנשמה, או "האני הפנימי". יש כאלו שיקראו לכך אלוהים או יקום.
והאמת היא, שזה ממש לא משנה איך תקראו לכך, הדבר החשוב להבין הוא שלכולנו יש את החלק הזה. שהוא זמין עבורנו. והמידע באזור של מה שאנו לא יודעים שאנו לא יודעים, נגיש עבורו. ויכול באותה מידה גם להיות נגיש עבורנו.
לרוב, כשאנו חושבים על אינטואיציה למשל, הרי שהיא פועלת בצורה אקראית, לעיתים היא מגיעה אלינו ומכוונת אותנו, ומביאה לנו תודעה חדשה ממימד שלא היה מוכר לנו קודם לכן. אבל היא לרוב האנשים אינה עקבית. והיא מגיעה לפעמים ולפעמים לא.
תארו לכם שהיתה דרך, שבה היינו יכולים להתחבר לאינטואיציה הגבוהה שלנו, ופשוט לקבל את המידע לפי דרישה. לפי מה שאנו זקוקים לו באותו הרגע.
אתם לא צריכים לתאר – ישנה דרך כזו בדיוק.
וזו דרך שבארבע השנים האחרונות כבר לימדתי אלפי לקוחות, והם קיבלו את הכלים לקבל מידע מדוייק, אותנטי, אמיתי ופורץ דרך עבורם. לכל תחום בחיים שלהם: בחיים האישיים, בעסק, בחיים הכלכלייים, בבריאות או בכל תחום אחר.
מתוך החיבור הזה, הם מקבלים בין השאר תשובות לשאלות מהותיות כמו: מה השליחות שלי בעולם? את מי נועדתי לשרת ולמי נועדתי לעזור? כיצד אני צריך להביא זאת לידי ביטוי בחיי? ועוד…
אם הייתם רוצים להשמיש את היכולת הזו גם אצלכם, אז סדנת "התגלית" שאקיים בקרוב היא הצעד הראשון לכך.
מרביתנו נעדיף את הדרך הקלה יותר. זה גם הגיוני… מי רוצה ללכת בדרך ארוכה ומורכבת אם יש את האלטרנטיבה של הדרך הפשוטה והקלה?
וככל שהעולם מתקדם ומתפתח, ישנן יותר ויותר טכנולוגיות, ועוד ועוד מוצרים ושרותים שכל תפקידם הוא להפוך את החיים שלנו ל- נוחים, קלים ופשוטים יותר.
והתרגלנו לכך.
התרגלנו לחפש את קיצורי הדרך, את הדרך הקלה והנוחה יותר לעשות כל דבר.
ושלא תבינו אותי לא נכון, גם אני מאד אוהב את קיצורי הדרך הללו, ולפשט ולהקל את הדברים כשניתן.
אבל ישנם תחומים ומקומות בחיים שזה לא באמת אפשרי.
בכל מה שנוגע להתפתחות האישית שלנו – אין באמת קיצורי דרך.
ישנם תהליכים שאנו צריכים לעבור כדי להתפתח.
פעם האמנתי שאפשר ליצור התפתחות כזו בין רגע. היום אני מבין שזה לא תמיד אמיתי ולא תמיד מחזיק. נדרש תהליך.
ראיתי אנשים שהאמינו (באמת האמינו) שבעקבות חוויה התפתחותית שעברו בסדנה כזו או אחרת חייהם השתנו. אבל בחינה מעמיקה לאורך זמן גילתה לישישנם שני סוגים של אנשים:
הסוג הראשון – אלו שמתלהבים בעקבות התהליך שחוו, ומלאים בהשראה, מפוצצים באנרגיה ומבטיחים לעצמם ולסובבים אותם שחייהם השתנו מאותה נקודה. ואז לאורך זמן מתגלה שהם חזרו לאותם דפוסים והרגלים רגילים שלהם, מבלי שקרה באמת שינוי אמיתי ושורשי בהתנהלות שלהם, ולכן גם בתוצאות שלהם.
הסוג השני – בדרך כלל שקט יותר מהראשון, הוא פחות "קולני" בהפגנת ההשראה וההתלהבות שהוא חווה כלפי חוץ, ואז הולך הביתה ונכנס לתהליך עמוק ומתמשך של השתנות. הוא עובר תהליך מעמיק – ואז חייו באמת משתנים.האנשים הללו בדרך כלל אינם מסתפקים רק בחוויה שחוו, אלא מתחייבים לתהליך מעמיק יותר ובדרך כלל גם ארוך יותר.
אני מכיר את זה גם על עצמי. כבר למעלה מ-13 שנים שאני נמצא בתהליכי התפתחות כאלו ואחרים.
הייתי באינספור סדנאות, בארץ ובחו"ל. קראתי מאות ספרים, ויש מאחורי מאות שעות של טיפול / ליווי / יעוץ / חניכה או איך שלא נקרא לזה.
והאמת פשוטה היא שהדברים שבאמת השפיעו עלי, שבאמת שינו אצלי משהו היו רק תהליכים מתמשכים יותר שעברתי.
הסיבה לכך היא פשוטה: המבנה האישיותי שלנו. ישנם חלקים שונים בתוכנו, ואחד המשמעותיים שבהם הוא האגו שלנו.
לאגו יש תפקיד חשוב ומשמעותי בחיינו והוא להגן ולשמור עלינו. וככזה האגו שלנוחושש ופוחד מכל תהליך שעלול לגרום לאיזה שהוא שינוי בסטטוס קוו. כל דבר שעלול לערער על "המוכר, הוודאי והבטוח" שהוא רגיל לו, נתפס בעיניו כסוג של איום, ומול איום שכזה האגו מפעיל בתוכנו סוגים שונים של מערכות הגנה, שגורמות לנו בסופו של דבר – לנטוש את השינוי שחשבנו עליו ולחזור ל"רגיל" ולמוכר שלנו.
ולכן, כדי ליצור שינוי אמיתי – נדרש תהליך מתמשך.
וזו עבודה "קשה".
זו אולי העבודה הקשה ביותר שיש – העבודה על עצמנו. ההתמודדות עם הפחדים, החסמים, המעכבים שלנו.
הדבר העיקרי שמפריע לנו להשיג את מה שאנו רוצים להשיג ולהיות מי שאנו רוצים להיות – זה רק אנחנו עצמנו.
ולכן העבודה העצמית והפנימית הזו היא הקשה ביותר.
זו העבודה הקשה ביותר, אבל גם העבודה המתגמלת ביותר.
כל דקה וכל שקל שתשקיעו בהתפתחות שלכם, בעבודה הפנימית שלכם, תחזיר לכם ותשלם לכם דיווידנדים עצומים לאורך שנים.
זהו מסלול ההשקעות הטוב ביותר שאני מכיר – יותר מכל נדל"ן, מניה או מטבע וירטואלי מבטיח – ההשקעה שלכם בעצמכם.
אין באמת "גלולות קסם".
למרות שמסביבנו כולם מנסים לשווק ולמכור לנו אינספור גלולות קסם שכאלו:
בתוך 3 ימים תוכל להכפיל את המכירות (גם אם אתה חוטף חלחלה רק מהמחשבה על המילה "מכירות")
בתוך 30 יום תוריד כך וכך קילוגרמים מהמשקל (גם אם כל הדיאטות הקודמות שניסית נכשלו)
ב-15 דקות עבודה ביום תהפוך להיות מולטי מליונר בעסק אינטרנטי (גם אם לא הקמת עסק מימיך)
בתוך 180 יום תקנה דירה חדשה (גם אם אתה באוברדרפט כרוני ובלי שקל חסכון)
וכן הלאה….
ההצעות הללו קוסמות לנו, ואנו רצים אליהן.
רק כדי לגלות שוב, שהן לא תמיד עובדות לנו (לרוב לא).
מה שרק מגביר עוד יותר את התסכול שלנו, מוריד את הבטחון העצמי שלנו ביכולתנו לעשות שינוי, וגורם לפעמים ליותר נזק מתועלת.
אני מזמין אתכם לצפות בראיון שקיימתי עם שלושה אנשים מיוחדים: מזל כהן, דניאל בן ארי ואורטל איטח-פרנקל.
הדבר העיקרי המשותף לשלושתם, מעבר לכך שכולם הצטרפו לפני כשלוש שנים לקהילת "השליחות" שאני מוביל ביחד עם ויקי אשתי, הוא ששלושתם עברו בשלוש השנים הללו אינספור תהליכים התפתחותיים עמוקים.
הם השקיעו בעצמם בתהליכים שונים ומגוונים. הם התמודדו עם הפחדים שלהם, עם החסמים שלהם, הם יצאו מאזורי הנוחות שלהם אינספור פעמים.
הם עשו את כל הדברים ש"צריך" לעשות, ושמרבית האנשים לא אוהבים לעשות.
הם הצליחו, אבל הם גם נכשלו בכל מיני דברים בדרך. הם לא איבדו תקווה כשנפלו, ופשוט קמו שוב.
אין גרם של מזל בהצלחה שלהם – זה הכל תוצאה של תהליכי התפתחות עמוקים שהם עברו (ועודם עוברים), של השקעה אינסופית ושל מחוייבות טוטאלית לעצמם.
ממליץ לכם לצפות בראיון ולשמוע מהם על התהליך שהם עברו ומה עזר להם בדרך המופלאה שהם עברו.
מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם!
ערן
נ.ב. – אתם יכולים לקרוא כאן על קהילת "השליחות". למה היא נועדה ומה היא מאפשרת לחברים בה
כן, אז גם אנחנו הלכנו לראות את הסרט החדש – משימה בלתי אפשרית 6.
אני אתחיל עם השורה התחתונה – שעתיים וחצי (לא דקה אחת פחות) של אקשן מותח, עשוי היטב. בהחלט אופציה נחמדה להעביר זמן ולהנות מסרט.
ושאפו ענקי לטום קרוז עצמו, שהלוואי שבגילו אצליח להיות אפילו ב-5% אנרגטי ממה שהוא עושה בסרט הזה (כן, הוא לא משתמש בכפילים!!)
אבל….
כשאתה חושב רגע מה היה שם בסרט, על מה היתה העלילה, על הדמויות, וכו' – מגלים שאין שם יותר מדי.
יצרו עבורנו סרט שכל מטרתו היא לתת לנו good time עם הרבה אקשן והמון פעלולים. כנראה שכל התקציב הלך על זה ולא נשאר יותר מדי תקציב לעלילה.
שלא תבינו אותי לא נכון, בהחלט יש מקום לסרטים כאלו שכל מטרתם היא ליצור הנאה לצופים, בלי שיש בהם משהו מעבר לכך.
נראה שישנה מגמה בסרטים שכל מטרתה היא כמה שיותר "לרגש" את הצופים, לגרום להם ל"וואו", לעשות דברים שלא נעשו או נראו קודם לכן. ואז יוצרים סרטים עתירי כוכבים, ועתירי פעלולים ואפקטים.
הקהל נהנה, הסרטים מוכרים היטב, וכולם מבסוטים.
אבל אני רואה כאן איזו שהיא מגמה שקורית לא רק בסרטים, אלא בהרבה מאד תחומים אחרים בחיים שלנו.
והמגמה היא – לספק פתרונות "אינסטנט", גלולות "קסם" שכל מטרתן היא לתת לאנשים ריגוש מהיר ותו לא.
ואפשר לראות את זה בכל תחומי החיים.
הרשת והמדיה מוצפים בהצעות מפתות לתוכניות הרזיה ב"שלוש דקות" בלי דיאטה, ובשיטות שיגרמו לכם להפוך ל"מליונרים" בתוך 15 דק' עבודה ביום שגורמות אפילו לטים פריס שכתב את "4 שעות עבודה בשבוע" להראות חובבן לעומתן.
זה נכון שתמיד היו דברים כאלו, אבל מרגיש לי שבתקופה האחרונה הכל מאד התעצם.
המציאות היא שאין באמת "גלולות קסם" או פתרונות מהירים. ואני גם לא באמת מכיר אף אחד (כולל המליונרים האמיתיים עצמם) שנהיה מליונר ב-15 דק' של עבודה ביום.
אבל אנו מוצפים בהבטחות כאלו, ואנו גם שמחים לנסות אותן, כי לכולנו ישנה איזו שהיא תקווה פנימית בפנים, שאולי אולי, באמת ישנו איזה "קיצור דרך" שיעזור לנו להגיע לאן שאנו רוצים ושיחסוך לנו את הזיעה והמאמץ שיש בדרך.
אני לא מאמין בגלולות קסם, אני יודע שלכל דבר נדרש תהליך.
אנו פשוט פחות אוהבים תהליכים. בטח ובטח כשאנו רואים מסביב כל מיני הבטחות שיכולות לחסוך לנו את התהליך.
יצא לי ב-12 השנים שאני בעולם העסקים וההתפתחות, לראות ולפגוש עשרות אלפי אנשים. ואם יש מכנה משותף אחד לכל אלו מתוכם שהצליחו מאד והתקדמו מאד הוא זה: הם עברו תהליכים עמוקים ומשמעותיים של התפתחות, הם השקיעו הרבה מאד בהתפתחות שלהם ובהצלחה שלהם, הם לא התפתו לכל מיני "גלולות קסם" והתמסרו לתהליך. וגם אצל כולם – ההצלחה שלהם לא היתה מקרית, והיא היתה תוצאה של הרבה עבודה, השקעה, מאמץ, התמסרות ומחוייבות לעצמם ולחיים שלהם.
ההצלחה בשום תחום בחיים אינה מקרית.
גם לא של טום קרוז ושל כל סדרת הסרטים שלו של "משימה בלתי אפשרית".
אז אני רוצה לסיים בשלוש המלצות קונקרטיות!
1. לכו לראות את "משימה בלתי אפשרית" – אני מאמין שתהנו!
2. ביום שלישי הקרוב (ה-7/8) אני עומד לקיים ראיון מרתק עם 3 אנשים שזכיתי ללוות ב-3 השנים האחרונות ושכל אחד מהם התפתח בצורה מדהימה – אישית, עסקית וכלכלית. וכל אחד מהם היום משפיע על אלפי אנשים. נדבר על איך הם עשו את זה ומה הביא אותם להצלחה שלהם – מוזמנים להצטרף כאן בקישור
3. מי מכם שמוכן לעשות תהליך מעמיק, ולקבל כלים משמעותיים לכך, אני מזמין אתכם לבדוק את סדנת "התגלית" הקרובה – גם שלושתם החלו שם…
אתמול בבוקר נפגשתי עם לקוחה שאני מלווה עסקית. עד לפני מספר חודשים עבדה בתפקיד בכיר ומאד מצליח באחת מחברות ההייטק הגדולות.
לאחר שעזבה היא יצאה לדרך עצמאית, ומציעה שירותים בעולם תוכן שונה ממה שעשתה בתפקידה בהיטק בעבר. היא נכנסה לתחום שהיא רואה בו שליחות אמיתית ואת עצמה כבעלת תפקיד משמעותי להשפיע על אנשים בו.
השיחה שלנו נסובה על הפעילו השיווקית שלה, והיא אמרה שעד כה נמנעה מלעשות הרבה בתחום הזה בגלל שהיא פוחדת וחוששת.
ביקשתי ממנה שתיקח דקה ותרשום לעצמה את כל הדברים שבגללם היא חוששת ומפחדת לשווק את עצמה.
היא יצרה רשימה של כ-6 נקודות, ביניהן הפחד מכשלון, החשש מלהפסיד כסף, הפחד מכך שאין לה את כל הידע שנדרש ועוד.
אבל אחת הסיבות שמיד תפסה את תשומת הלב שלי היתה: החברים שמחכים שאכשל.
כמו שניתן להניח, מיד חקרתי אותה למה היא התכוונה. ואז היא סיפרה לי שיש בסביבה שלה כמה וכמה חברים ואנשים שחושבים שהיא צריכה לעשות דברים אחרים.
שהיא צריכה להמשיך ולפעול באותו התחום שהיא פעלה בו כשעבדה בהייטק, ושהיא צריכה לזנוח ולעזוב את הכיוון העסקי החדש שהיא הולכת אליו.
קלאסי.
כמה פעמים קרה לכם שפעלתם או עשיתם דברים בגלל מה שאנשים אחרים חושבים או אומרים?
אני יודע שלי זה קרה המון פעמים.
לכאורה יש בזה סוג של הגיון, הרי לא מדובר באנשים שרוצים להרע לנו. אלו הם האנשים הכי קרובים אלינו, אלו שאוהבים אותנו ושאין לנו בכלל ספק ברצון שלהם שנצליח.
ובכל זאת, לא פעם, דווקא האנשים הללו הם אחד הגורמים הכי מעכבים שקיימים בסביבה שלנו.
לרוב, האנשים הללו, הם לא האנשים שעשו את מה שאנחנו רוצים לעשות.
אנחנו תמיד נמצאים בסביבה של אנשים הדומים לנו. זהו חוק ידוע. חוק "הממוצע החברתי" שאומר שאנשים יציבו לעצמם יעדים וישיגו תוצאות הדומות לאנשים הנמצאים סביבם.
אבל אם אני רוצה להשיג תוצאות חדשות, כדאי שאצור לעצמי סביבה של אנשים המשיגים תוצאות דומות לאלו שאני רוצה להשיג. מהם כדאי ללמוד, לקבל השראה ועמם להתייעץ.
הבעיה היא שלרוב אנו לא מבינים את זה ולא מבינים עד כמה ההשפעה של הסביבה שלנו עלינו היא דרמטית.
אז כיצד מתמודדים עם זה?
שני דברים חשובים שכדאי לעשות בהקשר הזה:
הראשון: אם אתם רוצים להשתנות – שנו את הסביבה שלכם!
כבר למעלה משלוש שנים אני מוביל ביחד עם ויקי אשתי את קהילת "השליחות" שבה אנו תומכים באנשים ובעסקים לגלות ולזהות את השליחות האמיתית שלהם ולבסס את העשייה והעיסוק שלהם על השליחות שלהם.
אחד הפידבקים המרכזיים שאנו שומעים באופן עקבי מהאנשים בקהילה הוא על עד כמה הכח של הקבוצה והקהילה משמעותי עבורם. עד כמה הם התמיכה שהם מקבלים מהקהילה משפיעה עליהם ועוזרת להם.
אם אין לכם את האנרגיה של סביבה התומכת, המעודדת, המפרגנת והמפתחת אתכם – צרו לכם כזו או הצטרפו לכזו. הדבר הזה ישנה את חייכם. זו לא קלישאה שחוקה – זוהי האמת.
השני: אם אתם רוצים להשתנות – שנו את עצמכם!
ככל שתעשו דברים שהם מנוגדים ל"נורמלי" ול"מקובל" כך ליותר ויותר אנשים יהיה מה לחשוב ולומר לכם ועליכם.
כל מי שהוא פורץ דרך בתחומו סופג ביקורת. אין מנוס מכך. לא נעים, אך זו המציאות.
לשם כך, אדם צריך לפתח בתוכו חוזק ועצמה פנימית.
כאשר עמוד השדרה הפנימי שלנו חזק ויציב מספיק, אנו לא זקוקים לאישורים חיצוניים, אנו לא זקוקים להסכמה של אחרים כדי להרגיש מסוגלות ושאנו בעלי ערך.
לשם כך אנו צריכים להיות מאד מחוברים לעצמנו, לאמת הפנימית שלנו, לשליחות שלנו כאן ולמי שאנחנו באמת.
זה תהליך התפתחותי שדורש עבודה פנימית (זו העבודה הכי קשה שיש). אבל כל רגע שתשקיעו בעבודה הזו ישלם לכם דיווידנדים משמעותיים בעתיד.
להתחבר לעצמי זהו אחד השלבים המשמעותיים שזכיתי בהם בשנים האחרונות. אין מחיר ליכולת לקבל הכוונה פנימית (אינטואיטיבית) מדוייקת עבורי. להבין כיצד נכון לי להתנהל בכל סיטואציה, לדעת במדוייק מה התפקיד שלי כאן בעולם וכיצד להביא אותו לידי מימוש וביטוי.
אם זה משהו שמדבר גם אליכם, אני מזמין אתכם לבחון ולהצטרף לסדנת "התגלית" הקרובה, אל תתנו לאף אחד להכשיל אתכם!
מה יש לך לחפש 3 ימים על גדות הירדן עם עוד 300+ גברים?
את השאלה הזו נשאלתי כמה פעמים על ידי אנשים בסביבה שלי ששמעו שאני עומד לבלות את סוף השבוע האחרון בחברתם של עוד כמה מאות גברים במסגרת פסטיבל "שיווה" שהתקיים בפעם ה-27 בהפקת עמותת "דרך גבר".
שאלה טובה…
התשובה המיידית שלי היתה שהוזמנתי להעביר שם כמה סדנאות והתשובה הזו בדרך כלל סיפקה את הצד השואל.
אבל האמת היא, שכבר לפני שנה, כשנחשפתי לראשונה לשיווה (כן, גם אז הזמינו אותי להעביר שם סדנה 🙂 ) והגעתי לגדות נהר הירדן בקיבוץ דגניה, הרגשתי שיש שם משהו שונה ומיוחד.
כי מה כבר יכול להיות שגרתי כשאתה אוסף 300+ גברים בלבד, לשלושה ימים במאהל ססגוני, עם מוסיקה, בירה, אוכל טוב ו-7 מתחמי סדנאות שונות שרצות במקביל?
האמת ששום דבר הוא לא שגרתי במה שקורה שם.
מרגישים זאת מהשניה הראשונה כשמגיעים לשם וחווים את ההוויה המיוחדת. הייתי מצפה שעם כמות כזו גדולה של און גברי שמסתובבת שם, אפגוש גם במנות גדושות של "אגו" ומאצ'ואיזם שמגיעים איתה בדרך כלל.
שמחתי להתאכזב ולגלות שההיפך הוא הנכון. לא פגשתי כזו דינמיקה של רעות, אחווה, פתיחות, שיתוף ועזרה בשום מקום אחר.
כאילו שמהרגע שהגענו לשם, יכולנו להשאיר את כל תחפושת "הגבריות" ברכב, ולהגיע כמו שאנחנו – נקיים וערומים מפוזה.
אין הרבה מרחבים שאני מכיר שמאפשרים דבר שכזה. ובמיוחד לא לגברים.
היו שם הייטקיסטים ואנשי רוח, מנהלים ועובדים, שכירים ועצמאיים, גרושים ונשואים, צעירים ומבוגרים, הכל מהכל.
והמדהים הוא שאתה אף פעם לא באמת יודע, מי נמצא מולך – לאיזה קבוצה הוא משתייך? כי זה לא באמת משנה. ושם בכלל, אין לכך משמעות.
כי כאשר התחפושות נשארו ברכב, כולם שווים, כולם נחשבים, אין כאן מישהו שיותר ומישהו שפחות, כולם מאפשרים לעצמם – להיות הם, ולו רק ל-3 הימים הללו – חופשיים להיות הם עצמם.
וחשבתי על כך לא מעט בשלושת הימים המופלאים האלו, עד כמה שזה נדיר בעולם שלנו, להיות במקום הזה, חופשי מהצגות, חופשי ממסכות, חופשי ממגדרים והגדרות. פשוט להיות אתה.
זה לא קל, בטח לא בהתחלה, וגם אני מצאתי את עצמי מנהל שיחות עם האגו שלי על סיטואציות מסויימות, האם זה "נכון" שאהיה כך או שאהיה אחרת, האם אני באמת יכול לאפשר לעצמי להיות חופשי לגמרי או שעלי "לשמור" על עצמי כמו שהאגו שלי לא פעם הציע.
אז פעם הצלחתי בכך יותר, ולפעמים פחות, אבל עדיין, עצם השיחה הזו שהייתי מודע לה שהתחוללה בראש שלי, אפשרה לי לבחור מה מרגיש לי נכון לעשות בכל רגע.
לרוב אנו נשארים שבויים בידי האגו שלנו, לא מודעים לשיח הזה והאגו הוא שמנהל את ההצגה, הוא זה שקובע ומחליט עבורנו.
האגו הוא זה שמשאיר אותנו "כלואים" בסוג של כלא פנימי, שבו עלינו להמשיך ולהעמיד פנים שאנו מישהו אחר, מתנהגים באופן מסויים כי ככה "צריך" או שככה זה "נחשב".
מופעלים מתוך "מה יחשבו עלינו" ו"איך זה יראה לאחרים".
ונראה לי שבאופן כללי לגברים זה מורכב עוד יותר.
חוץ מאשר בשיווה.
פגשתי שם אנשים ששיתפו דברים שמעולם לא העזו לשתף עם אחרים, שהתייעצו על הפחדים העמוקים שלהם, ששיתפו בהצלחות הכי גדולות שלהם שמעולם לא חשפו, שביקשו עזרה, שנעזרו באחרים, שעזרו לאחרים.
עולם חדש. עולם יפה.
מקומות כאלו וסיטואציות מסוג זה, עוזרות לנו להוציא מעצמנו משהו חדש.
דווקא המקומות של חוסר הנוחות, של חוסר הוודאות, של העימות הפנימי שלנו עם האגו שלנו, אלו המקומות שמרחיבים את התודעה שלנו, מצמיחים אותנו והופכים אותנו לקצת "טובים יותר" ממה שהיינו קודם.
אני רוצה להודות לכל מי שטרח ויצר את המרחב המופלא הזה, לכל האנשים שיצא לי לפגוש ולשוחח איתם, ובמיוחד לבני, ישראל, יעקב, עודד, מיכאל, ארנון, דניאל, דודו, ברוך, עופר, דרור, גיא, אלי, מיקי ואריאל שמכל אחד מכם לקחתי משהו בשיחות שלנו. תודה!
אז אני ממשיך במסע שלי, ומזמין אתכם גם להמשיך במסע שלכם, ואם אתה גבר שקורא עכשיו את הדברים הללו, אז אני מזמין אותך להצטרף לשבט… ומי יודע, אולי נפגש בשיווה הבא?
נשים, מוזמנות להעביר את זה לגברים שלכן… מבטיח שזה ישתלם לכן! 🙂
ולמי מכם שרוצה להיעזר בי במסע שלו, לאפשר לעצמו יותר חופש, חופש פנימי, ומודעות ערה לשיח של האגו שלו וכיצד הוא מגביל ומנהל אותו, אני מזמין אתכם להצטרף אלי (לא רק גברים, גם נשים מוזמנות) לסדנת "התגלית" הקרובה.
המסע מתחיל בצעד הראשון….
בסדנת "התגלית" אני מעניק למשתתפים כלי עוצמתי, ודרך פשוטה להתחבר לעצמם מחדש. להתחבר לשליחות שלהם, לחיות בחופש ולהכניס מהות ומשמעות לעשייה שלהם.
אחת התופעות שאני חווה אותן הרבה עם בעלי העסקים שאני מלווה ופוגש, היא שהם רוצים ומבקשים את העזרה והליווי העסקי, הם מחפשים את העצות למהלכים העסקיים, את האסטרטגיות ואת הטקטיקות שהם יכולים לבצע בעסק שלהם.
אבל – הם תשושים!
הם עייפים, שחוקים ומתוסכלים.
אבל, הם לא מרגישים שהם יכולים לאפשר לעצמם לנוח, לחדש כוחות, להתמקד, להתחבר מחדש ולהיטען באנרגיה.
במקום זה הם מחפשים את "הפתרון האולטימטיבי", את ה"מהלך החדש" או את"גלולת הקסם" החדשה שתעזור לעסק שלהם להתפתח.
והאמת היא, שלרוב המצב לא "כל כך גרוע" כמו שהם לפעמים תופסים אותו.
יש להם עסקים שמצליחים לא רע, יש להם לקוחות שאוהבים אותם ונהנים לקבל מהם שרות. לרוב הם גם בעלי משפחות, ומצליחים גם בגזרה הזו.
כלומר, באופן כללי, החיים שלהם באמת טובים. אבל הם לא מרגישים את זה.
הם לא מרגישים את זה, כי השגרה היומיומית של העסק שוחקת אותם. הם איבדו את השמחה שהיתה להם בתחילת הדרך.
זוכרים את שמחת היצירה הראשונית שיש תמיד בהתחלה? את ההתרגשות, ההתלהבות והאנרגיה?
מתישהו, לאורך הזמן, זה נעלם להם.
השמחה נעלמה, והחליפה אותה תחושת עומס ועייפות.
אחת התפיסות המגבילות ביותר שלנו, היא ש"מה שהיה הוא מה שיהיה". כלומר, שאם השגנו תוצאה מסויימת באופן מסויים, אז זו הדרך היחידה להשיג את אותה התוצאה.
זה מנהל אותנו בכל תחומי החיים, ובטח כאשר מדובר בעסק שלנו.
אני זוכר את עצמי, לפני שנים, עייף ומתוסכל מכך שדברים שעשיתי בעבר הפסיקו "לעבוד" כמו שהייתי רגיל, ואז התגובה הטבעית והאוטומטית שלי היתה, לנסות לעשות "עוד מאותו הדבר" רק יותר הרבה או יותר חזק.
המציאות היא, שיותר הרבה, יותר חזק, או באופן כללי "יותר" מאותו הדבר לרוב לא פותר את הבעיה. ולא משנה את המצב כפי שהיינו רוצים. ולכן אנו נדרשים במקומות הללו לעשות משהו שונה מהרגיל שלנו, להגיב באופן אחר מהאוטומט שלנו.
במקרה שאתם מרגישים שנעלמה לכם השמחה מהעסק, או שאתם מרגישים עייפים ומותשים, הפתרון של "יותר" הוא לאו דווקא הפתרון המתאים.
במקרים הללו, הייתי מציע לכם גישה אחרת.
הדבר הראשון שהייתי מציע הוא – לנוח. לשחרר את הראש שעסוק כל הזמן ב"מה עוד אני יכול לעשות" וממציא לנו עוד ועוד משימות. הראש שלנו, בהנהגתו האיתנה של האגו שלנו, כל הזמן ימצא לנו עוד ועוד משימות. הוא משעובד לתפיסה ש"צריך לעשות יותר כדי להשיג יותר". מבחינתו מנוחה היא ל"חלשים" ואין שום תועלת בה.
אבל זה כל כך רחוק מהאמת. כאשר אנחנו עייפים ומרוקנים מאנרגיה, אין זה משנה כמה פעולות נעשה, וכמה קשה נעבוד, אלו יהיו פעולות חסרות אנרגיה, ולכן גם התוצאות שהן יניבו יהיו דלות ולא משמעותיות.
דווקא המנוחה, טעינת המצברים היא שתעשה את העבודה טוב יותר.
והרבה פעמים, כאשר אנו מרשים לעצמנו להיטען ולנוח, אז חוזרת לנו היצירתיות, והרעיונות החדשים שמגיעים יהיו הרבה יותר אפקטיביים.
הדבר השני שהייתי מציע הוא להתחבר מחדש.
להתחבר מחדש למי שאנחנו, למהות ולמשמעות שבגללה אנו עושים את מה שאנו עושים.
לא פעם כשאנו יוצאים לדרך העסקית, המהות והמשמעות מאד ברורה לנו. השליחות שאיתה אנו יוצאים לדרך מאד ברורה, ואיתה מגיעה התשוקה והאנרגיה לעשייה.
אבל לאחר זמן, זה הופך להיות שגרתי, ולא פעם גם "מקור פרנסה" ואז אנחנו מאבדים את השמחה.
אז, קחו את הזמן להתחבר מחדש למי שאתם, לשליחות שלכם כאן, לתפקיד שבאתם למלא.
בסדנת "התגלית" אני מעניק למשתתפים כלי עוצמתי, ודרך פשוטה להתחבר לעצמם מחדש. להתחבר לשליחות שלהם, ולהכניס מהות ומשמעות לעשייה שלהם.
לפרטים נוספים על "התגלית"
ואשמח לשמוע מכם בתגובות – איך אתם מחזירים את השמחה לעסק?
לפני מספר ימים קיבלתי את ההודעה הזו דרך האתר (השם והפרטים שונו למניעת זיהוי).
"שלום, שמי דויד,
שאלה שעלתה לי בזמן קריאת הספר ״להתעורר״.
אני עובד כשכיר בחברת הייטק ובחודשים האחרונים מלווה אותי השאיפה, לעזוב את העבודה ולהקים סטארט אפ משלי.
לאחר שקיבלתי החלטה וקבעתי לעצמי דדליין שבחודש הקרוב נובמבר אעזוב את מקום העבודה, אחתום על דמי אבטלה ואקדיש את כל זמני להקמת הסטארט אפ, החלטתי לרכוש את הספר ״להתעורר״ כדי לחזק בי את השאיפה ולהגיע עם יותר אמונה בכך שאני עושה צעד נכון.
הקריאה בספר דווקא ערערה את הבטחון שלי בתכנית המקורית, כיוון שהדגשת מספר פעמים בספר שזה לא רעיון טוב להיות פזיז ולעזוב את העבודה ישר.
אפילו כתבת בספר שבמקרים מסוימים, הצעת ללקוחות שלך שלו שכבר עזבו את העבודה למצוא עבודה כשכירים מחדש.
לכן רציתי לשאול, מתי זה בדיוק הזמן הנכון?"
השאלה שדויד העלה היא שאלה חשובה, מתי באמת זה הזמן הנכון לעזוב מקום עבודה?
בגלל החשיבות של השאלה, החלטתי לענות לו תשובה מפורטת כאן, כך שעוד אנשים יוכלו להפיק ממנה ערך:
הי דויד,
ראשית אני רוצה לברך אותך על ההחלטה והצעד האמיץ!
כמו שהסברתי וכתבתי בספר "להתעורר", אדם צריך לעבור תהליך של הכנה ובשלות פנימית לפני שהוא עושה את הצעד ועוזב את מקום העבודה שלו.
המקרים שתארתי בספר, בהם המלצתי ללקוחות לחזור ולחפש עבודה כשכירים, הם של אנשים שפגשתי לאחר שעזבו את עבודתם, בלי שעשו איזו שהיא הכנה מוקדמת ובלי שהיתה להם תוכנית מובנית (עד כמה שניתן) לצאת לדרך עצמאית וזה בהחלט לא מומלץ.
מה שקרה להם הוא שעם כל ההתלהבות לעזוב (שאני לגמרי יכול להבין אותה) וככל שעבר הזמן מבלי שעשו משהו קונקרטי להתקדם (כי היו ללא תוכנית), הם החלו להכנס למצב יותר ויותר השרדותי (רגשי ונפשי בעקבות הרעת מצבם הכלכלי). ובמצב הישרדותי קשה יותר ויותר להתפתח ולהתקדם.
במקרים רבים אני ממליץ לאנשים במצבך על הדרגתיות, כלומר לעבור לחלקיות משרה ואז במקביל להתחיל לפתח את העסק שלהם. יש כאלו שפוטרו או עזבו מקום עבודה ואני ממליץ להם לחפש עבודה לתקופת ביניים, לא כדי לפתח שם קריירה, אלא שתתן להם את היציבות הכלכלית שהיא מאד חשובה, ומצד שני לא תעסיק אותם יותר מדי, כך שיוכלו להתחיל לפתח את עצמם ואת העסק שלהם במקביל.
קשה לי לענות לך על השאלה "מתי הזמן הנכון שלך?" כי אנו לא מכירים, ואני לא יודע מה התוכנית הקונקרטית שלך. יוצא לי לא מעט ללוות וליעץ ללקוחות במצבים דומים לשלך, ולבנות איתם תוכנית יציאה שתבטיח עד כמה שניתן יציאה חלקה לעצמאות, בטוחה יותר ועם סיכויי הצלחה גדולים יותר. כמובן שלא ניתן להבטיח 100% הצלחה (ותזהר ממי שמבטיח לך משהו כזה), אך בהחלט ניתן לצמצם סיכונים ולהגדיל סיכויים.
ישנם 4 פרמטרים עיקריים בתוכנית היציאה לעצמאות שאני כולל כאשר אני מלווה אנשים במצבים דומים:
תוכנית כלכלית -הבנת המספרים של האדם. כמה כסף אדם צריך שיהיה לו מדי חודש, כדי שיוכל להמשיך ולקיים את משפחתו. מה הם המשאבים שעומדים לרשותו? כמה זמן הם מקנים לו? כמה הוא מוכן לסכן? כיצד וממה הוא יוכל לייצר הכנסות כמה שיותר מהר?
כל אלו הן שאלות מאד חשובות, שאם לא עסקת בהן או שאין לך תשובות להן, כדאי להתחיל איתן.
לפני כ-12 שנים, כשהייתי במקום דומה לשלך, עשיתי את חישוב המספרים שלי. זה חישוב שדי פשוט לעשות אותו. ואז הגעתי להבנה שיש לי סכום מהפיצויים שיכול לקיים אותי לתקופה של כשנה (תחת ההנחה שבמקביל אני מתחיל כבר להכניס כסף). והשאלה "האם אני יכול לעזוב את העבודה שלי?" התחלפה בשאלה "האם אני מוכן לסכן את הסכום הזה על מנת לצאת ולהגשים את החלום שלי?".
ההכנה המנטאלית/רגשית/נפשית/תפיסתית שלך- תפיסות העולם של שכיר ושל עצמאי הן שונות כמו המרחק של כדור הארץ ומאדים. אדם צריך לשנות את התפיסות שלו קודם כל ולהתאים אותן לתפיסות שתומכות בהתנהלות שלו כבעל עסק ועצמאי לפני שעושה את הצעד הממשי.
לדעתי לעזוב ולצאת לדרך עצמאית, לפני שאדם עושה עבודה פנימית לשנות את תפיסות העולם שלו, היא מתכון בטוח לכשלון. ראיתי את זה קורה המון פעמים. אחת התפיסות העיקריות שצריכות להשתנות היא תפיסתהאחריות האישית של האדם. כשכיר, לרוב תפיסת האחריות היא רק עד רמה מסוימת, כי יש לך את הבטחון והגב של הארגון. כעצמאי, אתה הגב של עצמך. אין מישהו נוסף.
תמיכת בן/בת הזוג -החלטה כזו היא לא החלטה אישית שלך. בת הזוג צריכה להיות שותפה לה ועד כמה שניתן לתמוך בה. מן הסתם במקרים רבים מהלך כזה מעורר הרבה חששות ופחדים אצל בת/בן הזוג וצריך להיערך בהתאם ולהפיג את החששות הללו. להגיע להסכמה משותפת על אופן ההתנהלות מהרגע שאתה עוזב את מקום העבודה, הסכמה משותפת על המספרים שלכם (סעיף 1), ועל האופן שבו תפעל מעתה – בבית ובעסק.
אני בורכתי בויקי אשתי, שתמכה ותומכת בכל מה שאני עושה, ובלי התמיכה הזו, אני לא רואה איך הייתי יכול להתקדם.
לא פעם, כאשר יוצאים לדרך ואין תמיכה מבן/בת הזוג, זה מביא לעימותים, חששות, פחדים ומריבות. שהם פחות או יותר, הדבר האחרון שאתה רוצה להתמודד איתו, מעבר לאתגרים הרגילים של יציאה לדרך עצמאית. אתה רוצה שיהיה לך שקט ותמיכה בבית, לא חזית נוספת להתמודד איתה.
סביבה תומכת – אחד הדברים שיגדילו בצורה דרמטית את סיכויי ההצלחה של אדם היא אם הוא יצור לעצמו סביבה תומכת שתעודד אותו, תיתן לו השראה ותמיכה לכל אורך הדרך. במרבית המקרים הסביבה הטבעית שיש לאנשים היא לא הסביבה התומכת האידיאלית, ולפעמים במקרים מהסוג הזה, זו אף סביבה שמעכבת יותר מאשר מקדמת.
זה לא כי האנשים בסביבה שלהם הם "רעים" או שאינם רוצים בהצלחה שלכם, אלא שהם פשוט באים עם תפיסת העולם שלהם, עם הפחדים והחששות, ולפעמים גם עם האינטרסים שלהם.
אנחנו תמיד נהיה בסביבה של אנשים הדומים לנו, ואם אדם כרגע נמצא לפני יציאה לדרך עצמאית, סביר להניח שהסביבה הנוכחית שלו היא של אנשים שכירים כמוהו.
הם לא האנשים שנכון להתייעץ איתם או לקבל מהם השראה, מהסיבה הפשוטה – שאין להם שמץ של מושג מה זה אומר לצאת לדרך עצמאית, הם לא התמודדו עם האתגרים שיש בדרך הזו, אין להם שום נסיון מעשי בכך, ולכן כל דבר שיאמרו הוא רק דיעה ותפיסת עולם שלהם ולא יותר מזה.
אני מאמין גדול בלהיעזר באנשים שעזו בהצלחה את מה שאני רוצה לעשות או להשיג.
הסביבה החדשה שכדאי לך ליצור היא סביבה של אנשים הנמצאים או הולכים לדרך שאתה רוצה ללכת בה. עצמאיים, בעלי עסקים, יזמים, אנשים הנמצאים בתהליכי התפתחות, אנשים בעלי שאיפות גבוהות, נכונות לשלם מחירים, להיות בעשייה מקדמת. השהייה שלך בסביבה של אנשים מהסוג הזה תניב לך דיווידנדים אינסופיים!
כאמור, קשה לי לדעת איפה אתה נמצא, אבל אלו כמה דברים שכדאי לך לקחת בחשבון.
ובכל מקרה, המון בהצלחה!!
===========================
עד כאן התשובה שלי לדויד.
אם אתם נמצאים במקום דומה, ואתם מחפשים את הסביבה שתתמוך בכם בתהליך, אני מזמין אתכם ליצור קשר ולבדוק איתנו את התאמתכם לקהילת "השליחות" שאני מוביל בשלוש וחצי השנים האחרונות. זו יכולה להיות ההחלטה הכי מקדמת שתעשו לעבר העצמאות שלכם.
צרו איתנו קשר כעת או התקשרו אלינו ל-1700-50-50-79.
לפני מספר ימים רואיינתי בתוכניתו של בן סולומון: על אנשים ועסקים.
ובין שאר השאלות הרגילות, הוא גם שאל אותי שאלות שמעולם נשאלתי לפני כן בראיונות קודמים: כמו מה אני עושה בבוקר, מתי בכיתי בפעם האחרונה, ועם איזה אדם שמת הייתי רוצה לשבת לשתות קפה?
הפוסט הזה רלוונטי עבורכם אם אתם נמצאים בנקודת התלבטות בחיים.
בין אם אתם שכירים ומתלבטים האם להישאר או לעזוב את מקום העבודה ולצאת לדרך חדשה…
או אם אתם בעלי עסק ואינכם מרגישים שאתם עושים את הדבר הנכון…
או שאתם לא משוכנעים שאתם נמצאים במסלול הנכון לחיים שאתם רוצים עבור עצמכם…
אין זה משנה מה הסיבה, אבל אם אתם נמצאים בנקודה שבה עליכם לבחור ולהחליט על נתיב משמעותי שאליו תנתבו את חייכם – המייל הזה מיועד לכם.
אני מכיר היטב את ההרגשה של לחיות ולפעול ביום יום לעבר מטרות ויעדים כלשהם, ואפילו לקצור בדרך הצלחות, ועדיין לקום בבוקר עם התחושה וההרגשה ש"זה לא לגמרי זה". שהעסק, העבודה או התפקיד שאני ממלא לא מספיק מדוייקים, ולכן גם לא להגיע למקומות שאני יודע שאני יכול ונועדתי להגיע אליהם.
למשל, לחוות אנרגיה נמוכה, דחיינות שאינה נגמרת, והרשימה הבלתי נגמרת של הדברים שאני יודע שאני צריך לעשות – ולא עושה אותם. אותם הדברים שאני יודע שאם הייתי עושה אותם הייתי כנראה מתקדם ומצליח יותר.
תחושה של עייפות ומיצוי, ובעיקר ההבנה שזה קשה יותר ממה שזה צריך ואמור להיות.
בעבר, כשהייתי בעצמי במקום כזה, מצאתי את עצמי עושה שוב ושוב את אותם הדברים שהתרגלתי לעשות.
מעבר לכך שהמשכתי לקבל בדיוק את אותן התוצאות, זה כבר שעמם אותי לחלוטין.
אבל מצד שני, התקשיתי למצוא רעיונות חדשים וגם לממש את אלו שכבר חשבתי עליהם או להביא את עצמי לעשות דברים חדשים.
הרגשתי שאני עדיין "פועל בקטן" ולא ממש בגדול כפי שאני אמור להיות על מנת לממש את השליחות שלי בעולם הזה.
אם אתם כמו מרבית האנשים, כנראה שגם אתם מחפשים את הפתרון הלא מתאים.
אחרי 12 שנים שבהם ליוויתי ועזרתי לעשרות אלפי יזמים ובעלי עסקים בארץ ובעולם, אני יודע שהבעיה האמיתית הגורמת לתופעה הזו, היא לא הבעיה שמרבית האנשים חושבים שהיא…
ולכן, גם הפתרון שמרבית האנשים מחפשים – הוא הפתרון הלא מתאים עבורם.
אנשים רבים מחפשים את "גלולת הקסם". כמו בסרט "המטריקס" כשניאו בוחר בין הגלולה האדומה לכחולה…
הם מצפים כשהם בוחרים בגלולה האדומה, שמרגע זה ואילך הכל ישתנה, שכל התוצאות שלהם ישתנו, ושהמציאות החדשה שהם יגלו, זו המציאות שהם ציפו לה.
זה אולי עובד טוב בסרטים (והאמת שגם שם לא תמיד…), אבל זה לא ממש כך במציאות.
רבים מחפשים את ה"טריק החדש" הבא, זה שיגרום להם להצלחה בחיים ובעסק שלהם.
הם משקיעים בעצמם, ומשתתפים בסדנאות, רוכשים ידע וכלים חשובים.
אבל רק מעטים מביניהם באמת מצליחים להשתמש בידע ובכלים שהם רכשו. ומתוכם, עוד יותר מעטים מצליחים גם להשיג שינוי ממשי בתוצאות שלהם.
ואז, הם מחפשים את "גלולת הקסם" הבאה, את אותו "כלי חדשני" שיתן להם את הפתרון שהם מחפשים.
ואז הם רוכשים עוד ידע, הדרכה, קורס או ליווי – עוד "גלולת קסם".
רק כדי לגלות, שגם זה לא עזר ושהם נשארו באותו המקום..
הם מפספסים את הגורם האמיתי (שאף אחד כמעט לא מזהה אותו…). בכל המקרים שהם ניסו, ולא הצליחו, ישנו גורם אחד שחוזר על עצמו, שוב ושוב.
הוא נמצא שם תמיד.
ואין זה משנה כמה הם ינסו עוד "גלולת קסם", עד שהם לא יטפלו בו, התוצאות שלהם לא ישתנו באמת.
הגורם הזה – הוא הגורם המשותף, שגורם לכל הידע, הכלים, הקורסים והליווי שהם בחרו – לא לעבוד ולא להצליח כפי שהיה אמור להצליח.
והגורם הזה הוא – הם עצמם!
אתם מבינים?
אין זה משנה כמה ידע, כלים וקורסים עסקיים תרכשו… עד אשר לא תטפלו בגורם האנושי – שהוא אתם עצמכם, התוצאות לא ממש ישתנו.
האם זה סתם שלמדתם להשתמש בכלי עסקי חדש, ואתם לא באמת משתמשים בו בעסק?
האם זה סתם שלמדתם שיטת שיווק חדשה ו"מגניבה", אבל לא באמת הטמעתם אותה?
האם זה סתם שהשתתפתם בקורס, קיבלתם המון ידע וכלים מוכחים, אבל לא הצלחתם להפעיל ולממש אותם בעסק שלכם?
ובנקודה הזו אני חייב להתוודות.
לאורך השנים, כאשר ליוויתי בעלי עסקים שונים ונתתי להם כלים וידע, האמנתי שזה מספיק.
אבל במקרים רבים הייתי מאוכזב מכך שראיתי שהם לא משתמשים בכלים ובידע שהם קיבלו.
בהתחלה לא הבנתי מדוע אדם שקיבל ידע מסויים, שעובד בהצלחה, לא משתמש בו ולא מפעיל אותו בעסק שלו.
עברו כמה שנים, עד שגם אני הבנתי שאני מפספס את הסיבה האמיתית.
מדוע זה קורה?
אני לא חושב שזה בגלל שאנשים הם עצלנים (הרוב לפחות).
הסיבה לכך היא אחרת לגמרי.
הסיבה העיקרית לכך שאנשים אינם מיישמים את מה שלמדו, ואת מה שהם צריכים לעשות זו גם לא דחיינות.
דחיינות, עצלנות, חוסר ידע, חוסר בכלים, חוסר מיקוד, חוסר בטחון, ניהול זמן לא יעיל, שחיקה, שיעמום וכדומה – אלו הם רק תירוצים שרבים מספרים לעצמם – על עצמם.
למעשה, זהו רק "קצה הקרחון".
כלומר, את מה שאנו רואים מעל פני השטח. זה הגורם הגלוי לעין. אבל זה לא הגורם האמיתי.
זו לא הסיבה האמיתית לכך שהתופעה הזו, שאולי גם אתם חווים, קורית לכם, בחיים ובעסק שלכם.
למעשה, אלו הם רק התסמינים של התופעה, או של הסיבה האמיתית.
אבל מרבית האנשים אינם מבינים זאת.
מה שנמצא מתחת לפני השטח, זו הסיבה וזהו הגורם האמיתי לכך.
אני מאמין שכל אחד מאיתנו הגיע לעולם הזה עם תפקיד מסויים.
חלקכם יקראו לכך אולי יעוד.
אני אוהב להשתמש במילה – שליחות.
אני מאמין שלכולנו ישנה שליחות מסויימת בעולם הזה. יש לנו תפקיד.
ולשם מימוש השליחות והתפקיד שלנו, קיבלנו יכולות מסויימות, התנסויות, ארועים וחוויות שחווינו במהלך חיינו.
כל אלו הינם סוג של "שיעורים" שנדרשו כדי להפוך אותנו למי שאנחנו.
וכעת, זהו הזמן שלנו, לממש את השליחות שלנו בעולם הזה.
אתם מבינים?
הסיבה האמיתית (זו שמתחת לפני השטח) שבעל עסק אינו באמת מצליח בעסק שלו, הם לא כי חסרים לו עוד כלים, או שחסר לו ידע מסויים. אגב, יתכן שחסר לו, אבל לא זה מה שיפתור את הבעיה שלו…
הסיבה האמיתית היא שאותו בעל עסק אינו מביא לידי מימוש את השליחות האמיתית שלו.
ואז:
הוא לא מדוייק.
הוא לא ממוקד בעשייה שלו.
הבטחון העצמי שלו נפגע.
וגם התוצאות שלו – אינן מדוייקות, ואינן מספקות (מבחינתו).
חוסר ההצלחה של בעלי עסקים ועסקים רבים נובעים מכך שהם פשוט אינם מחוברים לשליחות וליעוד האמיתי שלהם, ומונעים מכל מיני גורמים חיצוניים כמו כסף, כבוד, הכרה, פרסום ואגו…
יתכן שחיצונית הם נראים לכאורה "מצליחים", אבל אם תסתכלו עמוק פנימה (ומתחת לפני השטח), המציאות של בעל העסק היא שונה לחלוטין. הוא לא חווה את אותה ההצלחה החיצונית שנראית מעל לפני השטח.
אגב, אני לא חושב שכל הכלים והידע שרכשתם עד היום ירדו לטמיון או שהם לא חשובים.
להיפך!
אבל כאשר תדעו לדייק את העשייה שלכם לשליחות שלכם, תוכלו להשתמש בהם בהצלחה יוצאת דופן!
אם קראתם עד לכאן, אני מאמין שהדברים הללו הדהדו לכם ואצלכם.
ואני גם מאמין שלא הגעתם עד לכאן במקרה.
אבל אני לא מתכוון להציע לכם עוד "גלולת קסם".
הלוואי ויכולתי להציע ולמכור לכם "גלולת קסם"… זה היה עושה את החיים שלכם והחיים שלי הרבה יותר פשוטים.
זה לא המצב. כל אחד מכם נמצא במקום אחר בחייו האישיים והעסקיים. וכל אחד מכם צריך ידע ופתרונות אחרים. אולי אפילו ידע ופתרונות שאני לא יודע או לא יכול לתת לכם.
מדובר בתהליך.
ובתהליך הזה ישנם כמה שלבים:
ראשית עליכם לזהות בצורה מדוייקת מהי השליחות שלכם בעולם.
ורק בהמשך, כיצד אתם יכולים לממש את השליחות שלכם דרך העסק שלכם, בצורה שגם תתגמל אתכם בצורה כלכלית ראויה (ואף יותר מכך).
לאורך השנים גיליתי, קודם כל על עצמי, ואחר כך גם אצל רבים מלקוחותי, שההכוונה הטובה ביותר, והידע הטוב והמדוייק ביותר, קיים אצלנו ולא אצל אף אחד אחר.
למעשה, לכל אחד מאיתנו ישנו מקור כח וידע פנימי.
מדובר במקור כח עצמתי ביותר. ושאם רק היינו משתמשים בו יותר, היינו יודעים לקבל הכוונה, דיוק ועזרה, לא רק בעסק שלנו, אלא בחיים בכלל.
לאחר שתזהו את מקור הכח הזה, בחיים שלכם, תוכלו להשתמש בו בכל מימד בעסק ובחיים שלכם.
החל מקבלת מידע מדוייק על השליחות והיעוד שלכם, ובהמשך על האופן שבו תוכלו לממש אותם.
תוכלו לקבל החלטות טובות יותר.
תדעו לבחור נכון ולהתמקד.
תוכלו לקבל רעיונות למוצרים, שרותים ותוכן שיווקי המדוייק ביותר לקהל הלקוחות שלכם.
וזוהי רק ההתחלה…
אם זה מדבר אליכם, ואתם רוצים לבחון כיצד זה יכול לעבוד עבורכם, אני מזמין אתכם להשתתף בסדנת "התגלית" שבה ביחד איתי, תגלו:
כיצד להתחבר למקור ידע וכח פנימי שיאפשר לכם לקבל החלטות טובות יותר, לבחור נכון, להתמקד, ולהגביר את היצירתיות שלכם.
מהו התהליך לזהות, לדייק ולממש את השליחות שלכם בעולם, את המסר שנועדתם להעביר ואת הטרנספורמציה שאתם יוצרים
מהם 4 המרכיבים ההכרחיים לחיים של אושר, הגשמה וסיפוק, וכיצד ליצור אותם בחייכם
יצד להגביר את יכולת האינטואיציה שלכם, ולהשתמש בה על פי דרישה בעבודה, בעסק ובחיים האישיים.
יצד להגדיל את ההשפעה שלכם בעולם
כיצד לזהות במדוייק מהם הדברים שעוצרים אתכם מלממש את השליחות שלכם בעולם, וכיצד ליצור לעצמכם את המעקף הנדרש כדי להתגבר עליהם ולצאת לעשייה מקדמת
אם זה מהדהד לכם נכון – נתראה ב"תגלית"!
אנו משתמשים בקובצי Cookie באתר שלנו כדי להעניק לך את החוויה הרלוונטית ביותר על ידי זכירת ההעדפות שלך וביקורים חוזרים. בלחיצה על "קבל הכל", אתה מסכים לשימוש בכל העוגיות. עם זאת, אתה יכול לבקר ב"הגדרות קובצי Cookie" כדי לספק הסכמה מבוקרת.
This website uses cookies to improve your experience while you navigate through the website. Out of these, the cookies that are categorized as necessary are stored on your browser as they are essential for the working of basic functionalities of the website. We also use third-party cookies that help us analyze and understand how you use this website. These cookies will be stored in your browser only with your consent. You also have the option to opt-out of these cookies. But opting out of some of these cookies may affect your browsing experience.
Necessary cookies are absolutely essential for the website to function properly. These cookies ensure basic functionalities and security features of the website, anonymously.
Cookie
Duration
Description
cookielawinfo-checkbox-analytics
11 months
This cookie is set by GDPR Cookie Consent plugin. The cookie is used to store the user consent for the cookies in the category "Analytics".
cookielawinfo-checkbox-functional
11 months
The cookie is set by GDPR cookie consent to record the user consent for the cookies in the category "Functional".
cookielawinfo-checkbox-necessary
11 months
This cookie is set by GDPR Cookie Consent plugin. The cookies is used to store the user consent for the cookies in the category "Necessary".
cookielawinfo-checkbox-others
11 months
This cookie is set by GDPR Cookie Consent plugin. The cookie is used to store the user consent for the cookies in the category "Other.
cookielawinfo-checkbox-performance
11 months
This cookie is set by GDPR Cookie Consent plugin. The cookie is used to store the user consent for the cookies in the category "Performance".
viewed_cookie_policy
11 months
The cookie is set by the GDPR Cookie Consent plugin and is used to store whether or not user has consented to the use of cookies. It does not store any personal data.
Functional cookies help to perform certain functionalities like sharing the content of the website on social media platforms, collect feedbacks, and other third-party features.
Performance cookies are used to understand and analyze the key performance indexes of the website which helps in delivering a better user experience for the visitors.
Analytical cookies are used to understand how visitors interact with the website. These cookies help provide information on metrics the number of visitors, bounce rate, traffic source, etc.
Advertisement cookies are used to provide visitors with relevant ads and marketing campaigns. These cookies track visitors across websites and collect information to provide customized ads.
Other uncategorized cookies are those that are being analyzed and have not been classified into a category as yet.
תודה! ההרשמה שלך נקלטה
ברגע זה הרובוטים האוטומטיים שלנו שולחים אליך מייל אישור עם הרבה מידע חשוב על כל התוכן המשמעותי שניתן להפיק מהאתר שלי.
חשוב לוודא שקיבלת את המייל הזה, לעיתים הודעות תקינות נכנסות בטעות לתיקיית הספאם או הקידומים, אז כדאי לבדוק אם זה לא הגיע לשם בטעות, ואם כן, למשוך את המייל לתיקייה הראשית בתוכנת הדואר שלך כדי שלהבא ההודעות יגיעו לשם.
