אני בטוח שכולנו חושבים ומסכימים שכל האנשים רוצים להצליח בכל תחום בחייהם.
זה נשמע נכון – לא? אני מניח שאף אחד מכם לא מכיר מישהו שרוצה להכשל או מתכנן להכשל… הרי אף אחד לא מנסה בצורה מכוונת להכשיל את עצמו.
אז, אם כולם רוצים להצליח – מדוע לא כולם מצליחים?
מה מבדיל בין אותם אנשים שאנו תופסים כ"מצליחנים" לבין אותם אלו שאינם כאלו?
האם זה חינוך, מעמד חברתי, השכלה, מצב הכלכלי, מצב הפיסי וכו'?
אני סבור שאף אחד מהפרמטרים הללו אינו זה שמבדיל בין "הצלחה" ל"כשלון". ישנם אין ספור מקרים שמוכיחים שאנשים ללא השכלה, כסף ומעמד הפכו לסיפורי הצלחה גדולים, בעוד שאנשים עם החינוך וההשכלה "הנכונה" ובעלי ממון רב הפכו לסיפורי כישלון גמורים.
לטעמי "הסוד" הגדול טמון במילה אחת פשוטה – להאמין.
אנשים שאינם מצליחים במה שהם עושים – פשוט אינם מאמינים שהם יכולים להצליח.
מדוע הם אינם מאמינים בכך? יכולות להיות לכך תשובות רבות.
במקרים רבים – אנו נוטים להישען על העבר שלנו – להסתכל על כשלונות העבר ומכאן להשליך גם על העתיד.
אבל – מי שהיינו בעבר אינו מגדיר את מי שאנו יכולים להיות בהווה ובעתיד. אלא, אם אנו עושים זאת לעצמנו. העובדה שאולי נכשלנו בדבר זה או אחר בעבר – אינה קשורה לשאלה האם אנו יכולים לעשות דבר כלשהו בעתיד.
מערכת האמון הפנימית שלנו בדרך כלל מבוססת על ההערכה שלנו את מה שאפשרי או לא אפשרי עבורנו. לפעמים כאשר אנו מעריכים מחדש מצב כלשהו גם האמונה שלנו לגבי מה אפשרי תשתנה.
אני בטוח שהיו לכם מצבים בחיים בהם השגתם משהו שלא האמנתם שהוא אפשרי. לאחר שהשגתם אותו – פתאום זה כבר לא נראה היה אפשרי.
אם הייתם מדברים איתי לפני כשלוש-ארבע שנים על האפשרות שאעזוב מקום עבודה מבוסס ואפנה להקים עסק עצמאי – הייתי אומר לכם שזה בהחלט משהו שאינו נראה לי אפשרי. היום כמובן שההסתכלות שלי היא אחרת.
אז מה קרה?
לא הרבה השתנה – מה שבעיקר השתנה זו האמונה שלי בעצמי – האם אני מאמין שאני מסוגל לעשות את זה או לא.
כאשר האמונה קיימת – הכל נהיה אפשרי.
האמינו בעצמכם ותצליחו!
