שלום חברים,
 
ישנו קטע מעניין שיוצא לי לחזור אליו שוב ושוב בשנים האחרונות והוא עוסק במחוייבות. הוא נכתב על ידי המשלחת הסקוטית להימלאיה:
 
"כל עוד איננו מתחייבים, קיימים ההיסוס, האפשרות לסגת, חוסר התוחלת. לגבי כל צעד של יזמה, ישנה אמת בסיסית אחת – שאי ידיעתה שמה לאל אין ספור תכניות ורעיונות נהדרים. ברגע בו אדם מתחייב חד-משמעית, גם העולם מתחיל לנוע. קורים כל מיני דברים הבאים לעזרתו, שלא היו קורים אחרת. מעיין שלם של אירועים נובע מן ההחלטה, ואלה פועלים לטובת האדם בצורת התרחשויות ומפגשים והתגשמויות, לכאורה מקריים, שהאדם לא יכול היה אף לחלום שיקרו בדרכו."
 
במהלך השנים האחרונות, נפלה בחלקי הזכות לפגוש וללוות הרבה מאד אנשים שיצרו פריצות דרך בתחומים רבים בחיים שלהם. המכנה המשותף הראשון לכולם היתה רמת המחוייבות הגבוהה שלהם. כפי שנכתב כאן למעלה בצורה כל כך מדוייקת לטעמי, העולם מתחיל לזוז ברגע שאנו מתחייבים לדבר מסויים.
 
אבל, נשאלת השאלה ובצדק – כיצד נמדדת המחוייבות? איך אפשר לדעת עד כמה אדם באמת מחוייב? או אפילו ברמה האישית שלי – כיצד אני יכול לדעת אם אני עצמי אכן מחוייב – ולא רק ב"דיבורים" אלא גם ב"מעשים".
 
כתבתי כאן כבר בעבר, כי העולם אינו מתגמל אותנו על הכוונות שלנו – אלא על הפעולות שאנו עושים, ולכן גם כשמדובר במחוייבות, כדאי לוודא שהמחוייבות שלנו לא נשארת רק "על הנייר" אלא הלכה למעשה מתורגמת לפעולות ולעשייה יום יומית שלנו.
 
אני רוצה להציע לכם כאן את מבחן המחוייבות, זהו אחד העקרונות הראשונים שלמדתי מהמנטור שלי – בוב פרוקטור.
 
מחוייבות של אדם נמדדת ב-2 מקומות: ביומן שלו ובפנקס הצ'קים שלו!
 
זהו זה, פשוט מאד.
 
לכל דבר שאנו רוצים להשיג יש מחיר. זהו חוק ההקרבה. המחיר שנשלם לעולם יהיה נמוך יותר מהערך שנקבל, אבל לא כל האנשים יהיו מוכנים לשלם את המחיר הזה. והמחיר הרבה פעמים נמדד ב-2 מקומות חשובים ביומן – כלומר בזמן שלנו, זהו המשאב היקר ביותר שיש לנו. ובפנקס הצ'קים שלנו – כלומר בהשקעת המשאבים שלנו.
 
אם אנו חושבים שאנו מחוייבים לרעיון או למטרה מסויימת, ואנו לא מקדישים את הזמן או את המשאבים כדי להשיג אותה, אז המחוייבות שלנו היא בעצם רק "על הנייר" ולא בפועל בחיים שלנו.
 
תחשבו על זה קצת, ואני מניח שתסכימו עמי.
 
כפי שאמרתי, נפלה בחלקי הזכות לראות אנשים מדהימים שברגע שהחליטו ופעלו על פי העקרון הזה, מתוך מחוייבות מלאה, מתוך נכונות לשלם את המחיר (לאו דווקא בכסף) – דברים מופלאים קרו בחיים שלהם.
 
כמה דוגמאות כדי שתבינו על מה אני מדבר:
  • אנשים שמגיעים להשתתף בתוכניות שלנו בתל אביב מכל קצוות הארץ – מקריית שמונה, רמת הגולן ועד אילת! והיו לנו גם לא מעט כאלו שהגיעו מחו"ל – ארה"ב, צרפת ואפילו סינגפור…
  • אנשים שמוכנים להשקיע בעצמם ובהתפתחות שלהם
  • אנשים שמפנים את זמנם היקר כדי ללמוד
  • אנשים שמוכנים לעשות פעולות – גם כאשר לא מובטחת להם ההצלחה (ובעצם ההצלחה אף פעם לא מובטחת)
  • אנשים שגם אם נתקלו בקושי מסויים – קמים וממשיכים הלאה לכיוון היעדים שלהם
כל אלה מעידים בעיני על מחוייבות.
 
ומה אתכם – מה היעד המשמעותי ששמתם לעצמכם ל-2010? ועד כמה אתם באמת מחוייבים להשיגו?
 
כתמיד, אשמח לתגובותיכם!
 
שלכם,
ערן
 

21 תגובות

  1. שלום עירן,
    המחוייבות היא מה שאדם מרגיש שהוא מתחייב להגשים, לעצמו.
    למשל לבצע משימה משוימת, או להתקדם להשגת מטרה שקבע לעצמו.
    האדם עצמו מחליט כמה להשקיע מזמנו ובמשאבים אחרים כדי לממש
    את הדבר שהוא מרגיש מחויבות להשגתוולתגשמותו.

    להבדיל מהיתחייבות שזאת הבטחה, או חוזה , או בתקיעת כף,
    למלא תנאים שהוא התחייב למלא לזולתו או לקהילה.
    גם למחויבות, וגם להתחייבות ,ישנה אפשרות הבחירה שהיא לוותר,
    על דבר אחד,כדי להשיג אלטרנטיבה אחרת.
    הוויתור הוא המחיר שאנו משלמים כדיי לממש את המחוייבות שלנו.

    ההצלחה משמעותה השגת היעד שהקדשנו את משאבינו על מנת להשיגו.

    לשנת 2010אני הצבתי לעצמי יעדים שאני מרגישה מחוייבות רבה להגשימם.
    ושתהיה לכולנו שנת התגשמות כל המחוייבויות וההיתחייבויות.

    לאה סידן.

  2. שלום ערן
    קראתי בעיון את הכתבה
    לדעתי יש שלב קודם למחויבות
    וזה השלב של במה להתמקד מתוך כל היכולות
    שיש התמקדות בנכון ביותר מצטרפת המחוייבות ממילא
    אנא תגובתך
    מירי

  3. היי ערן,

    שאלת המחויבות -שאלת מליון הדולר.

    מולה אילו התחייבויות מוכנה/יכולה לשים.

    אם מחויבת ליצירת עסק משגשג אבל המשאבים הכספיים לשווק ופרסום מאד מצומצמים /אינם קיימים האם להיות מחויבת פרושו גם לשקוע בחובות? במקרה זה, אם לא משלמת למישהו מקצועי שיעשה בעבורי את השווק/יקדם את האתר האם פרושו שאיני מחויבת? זהו קונפליקט. דילמה אמיתית.

    אני רוצה להאמין כי זה אינו הפרוש.

    לטעמי המחויבות שלי בתנאים אלה היא למצוא פתרון יצירתי שיאפשר עשייה גם בלא הוצאת משאבים דווקא ממקום של אחריות.

    מה דעתך?

    רינה

  4. שלום ערן, זה זמן מה אני מקבלת ממך מאמרים ובכולם אני מוצאת את המסר "שמיועד" לי. היום במאמר על המחוייבות אני שואלת את עצמי באמת מה התחייבתי לעשות בשנה החדשה? וכאן נעצרתי, מה באמת אני רוצה? למה אני לא כותבת את "האמת" שלי, אחרי שנתיים של עבודה אני עכשיו מוצאת עצמי מנוהלת בידי המחשבות שלי אלה שאני מעדיפה להשים בצד, ולהכניס באמת את הדברים החשובים לי, את המחוייבות שלי. המאמר עוזר לי להסתכל שוב פנימה והפעם עם מחשבות המתאימות לי.

    תודה

  5. ערן היקר
    תודה על הבלוג הנפלא הזה.
    בזכות העבודה שאני עושה עם ועל עצמי ובזכות אנשים כמוך שזכו ללוות אותי בדרך במיוחד בשנה האחרונה, אני מתחילה לקצור את הפירות בחיי. את הדברים שבאמת חשובים לי ובאמת רציתי בחיי.
    באופן מפתיע דברים שכתבתי על הנייר מתחילים להגיע אלי ביתר קלות (כמובן שהתחייבתי ונקטתי בפעולה) ויחד עם זאת אני רואה את היקום בפעולה – מתגמל אותי ובגדול.
    אז תודה לך על הכל
    נילי דור האלה
    מומחית מס.1 לתרפייה ואימון צחוק

  6. ערן שלום.
    מסכים אני איתך כי מחויבות, ראשית לעצמך ושנית ליעד ו/או מטרה, הם הצעד הראשון היוצר תזוזה. כל תזוזה, תנועה, כרוכה בשני מאבקים להנעת המערכת. שני כוחות בולמים אלה הם החיכוך הסטטי (להתחיל לנוע) והחיכוך הדינאמי (קשיים תוך תנועה).
    מהפיזיקה אנו יודעים כי מקדם החיכוך הסטטי, גדול עשרות מונים ממקדם החיכוך הדינאמי, ז"א יותר קשה להתחיל מאשר להמשיך בתנועה אל המטרה.
    היות ומדובר בתגובות קצרות, לא אכנס כאן לפירוט מה בפועל התרגום המעשי של שני הכוחות הבולמים הנ"ל אלא רק לכך שנדרש מאמץ הרבה יותר גדול להתחיל את המסע מאשר לשמור אתו בתנועה וממוקד ביעד ידוע ומוגדר (אבן דרך).

    לכן מי שמתחיל נכון, מובטח לו שגם יגיע, וכמו שאומר החתול לעליזה (בארץ הפלאות) "כל עוד לא החלטת להיכן את רוצה להגיע, לא משנה באיזו דרך תבחרי" ועל שאלתה: "האם אגיע" הוא עונה לה: "אם תלכי מספיק זמן (נחישות והתמדה) תגיעי".
    בברכה, אורי.

  7. שלום ערן
    תודה על הבלוג הניפלא שקיים פה נעים וכיף ומאוד עוזר ומלמד הדברים שאתה כותב כאן

    לפני שעתיים התחייבתי שאני מסיימת את פרויקט הסיום שלי בלימודים בתוך חודש מהיום
    מה שלא עשיתי עד היום בגלל הפחד שיש בי מכישלון…
    חיזקת אותי מאוד ואני מחוייבת גם פה לא חשוב מה יהיה ואיך אני חייבת כי היתחיבתי לסיים

    שיהיה המשך יום טוב

    ושוב תודה

    יפעת

  8. שלום ערן.
    ראשית תודה על המאמר המלמד ומחכים.
    שנית המילה התחייבות יש בה עוצמה וכח כל-כך חזקים עד שהמילה באמת מתחלקת לסוגי פירושים שונים.
    יש התחייבות למשפחה, לעבודה, לחברים, לעצמך וכמובן לחיים.
    ישנה התחייבות כלכלית/כספית וישנה התחייבות על טייס "אוטומטי" וישנה התחייבות שקטה ונורמטיבית.
    אך ישנה התחייבות בקול רם מול קהל שומעים והיא חיה ובועטת ומראה נוכחות כל הזמן – זאת נוכחות שבאה מבפנים עם הרבה כח ועוצמה וחוזק, עשייה ועמידה בזמן ומצד שני פחדים והתלבטויות עד כדי חוסר עשייה ועצירה.
    אהבתי מאד את המשפט שהבאת כמבואה – התחייבות נמדדת ביומן ובפנקס הצ'קים: פתחת לי איזה צוהר לדרך חדשה של הסתכלות יותר ממוקדת.
    תודה – רחל ק.

  9. הי ערן
    מלכתחילה , כאשר התחלת לדבר על מחוייבות בפוסט הקודם , לא היה לי נוח עם המלה .
    לאחר שנים שאני פועלת להחליף את המילה צריכה במילה רוצה , ממש לא התאים לי שוב לחשוב במונחים של מחוייבות שבעבורי מסמלים שוב את כל אותם דברים שאנחנו צריכים לעשות על מנת שיהיה לנו טוב בחיים.
    והדברים האלה משתקפים בעקיפין במסרים שלך, גם אם כוונותיך טובות.

    על כל פנים, החלטתי לקחת את זה כאתגר ולבדוק מה יכול להיות חיובי במילה הזו , כי הרי אפשר למצוא באותיות שממנה מורכבת המילה גם את המלה "חיובי" (אני אוהבת לשחק בהחלפת אותיות במילה).

    קודם כל זה הפירוש היחידי האפשרי למלה המקבילה באנגלית "commitment " והמלה הזו באנגלית מדברת יותר על "הסכמה לבצע פעילות בזמן מסויים בעתיד בנסיבות מסויימות "(על פי ההגדרה המילונית) וגם יש בה אלמנט של "ביצוע".

    פה , בהחלט נכנס הרצון האישי שלי – מה אני מסכימה לעשות, מתי אני מסכימה לעשות את זה , ובאילו נסיבות? והשאלה העיקרית – איך זה יבוא לידי ביצוע ? – ואו – פה יש כבר מהלך אימוני שלם של בירור עם עצמי שבמהלכו אני בהחלט יכולה לקבל על עצמי באופן חיובי לחלוטין לעשות פעולה כזו או אחרת בחיי.

    ובזה אני מסכימה בהחלט עם כמה מהמשיבים כאן שמתייחסים לכך שברגע שאדם יודע מה הוא רוצה הרי הוא יפעל להגשמת רצונו ללא כל מחסומים – ואם שם הוא לא מביא את עצמו לידי פעולה , הרי שבהחלט רצונו יישאר "כתוב על הנייר" ולא יבוא לידי הגשמה.

    קלרה שוע
    מנחת יחידים וקבוצות
    https://www.harmoriah.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=47160

  10. שלום ערן,
    אהבתי את הבלוג.אבל לגבי ההחלטה במה לבחור,מה אני באמת רוצה,האם אני מבינה את המשמעות,האם זה מתאים לי בשלב הזה של חיי-בקיצור יש צורך בברור לפני שלוקחים על עצמנו מחויבותומשם תבוא גם העשיה.
    תודה
    אלה שפי
    פסיכולוגית.

  11. היי ערן,

    אני שוב שמחה ומודה על ההזדמנויות שניקרות בפניי על מנת להגיב לך על התכנים שלך בכלל, וברגע זה בהקשר למחוייבות בפרט.
    אני אישית גם כן מאמינה שמחוייבות אישית הינה מרכיב חשוב להצלחה ולהגשמה….ויחד עם זאת אני מבינה את ההבדל בין מחויבות אמיתית ולבין מחויבות "על הנייר" כפי שציינת….אני יודעת מה זה מחויבות "על הנייר", זוהי מחויבות אשר מסירה אחריות מהמתחייב, דהיינו ישנה "מחויבות" וישנה "התחייבות"…כלומר לדוגמא…התחייבתי כספית לסדנא שתפקידה לתת לי כלים להעצמה….אך להיות "מחויבת" ליישום הכלים היא באחריותי בלבד!!!
    אדם אשר התחייב לחדר כושר באמצעות מנוי שנתי….הוא אמנם לוקח אחריות עבור התשלומים החודשיים אך המחוייבות לנצל את הכלים והמכשירים בחדר כושר-היא אחריותו בלבד….כך שבנוסף למחויבות ישנה האחריות…שכן במידה ולא נהיה אחראים …לא נהיה מחויבים…ולא נגיע לתוצאות….
    באופן אישי אני מוכרחה לציין שזה תהליך מאוד מאתגר לקבל החלטה בהקשר למטרה שאליה אני שואפת להיות מחויבת…ויחד עם זאת אני מצהירה כי בראש ובראשונה אני שואפת להיות מחויבת לעצמי ונאמנה לעצמי!!!!

    תמשיך לכתוב פוסטים מעצימים, ללא ספק אתה מבצע זאת מתוך אהבה למחויבותך!!!

    בהצלחה לך ולכל מי שמגיב

    אפרת ק

  12. תודה לכל המגיבים!!

    רינה – מחוייבות אינה אומרת שצריך להכנס לחובות. אבל היא אומרת לעשות כל מה שנדרש כדי להתקדם בכיוון אליו אנו רוצים להגיע. אם ניקח דוגמה קיצונית לשם המחשה – נניח שחסר לך סכום כסף כדי לשווק ולקדם את העסק שלך – אם היה לך חסר את אותו סכום הכסף כדי לממן ניתוח דחוף – האם היית יודעת למצוא את הכסף? אני מניח שכן – באותה רמת דחיפות, ויצירתיות ניתן לפעול גם למען יעדים שאינם הצלת חיינו – זו מחוייבות…

    ליזה – כשבן הזוג אינו משתף פעולה – ממשיכים לפעול בכיוון שאת רוצה לפעול אליו – זו מחוייבות. לא תמיד הסביבה שלנו תתמוך במהלכים שלנו, מנסיוני כאשר אנו איננו מתפשרים ופועלים בכיוון מגיעות התוצאות. התוצאות משכנעות את הסביבה…

    מירי – מסכים לגמרי – צריך קודם כל לדעת "מה אני באמת רוצה" ואז לפעול.

    אורי – יופי של דוגמה – אהבתי! 🙂

    המשך שבוע מצויין!
    ערן

  13. תודה רבה ערן,
    אני שמחה ונהנית בכל הזדמנות לקרוא את התכנים המעשירים ומאירי העיניים שאתה כותב עליהם.
    אישית- לא תמיד קל לי להתמקד במחוייבות מםויימת, מאחר ויש לי נטייה להתפזר ליותר מתחום אחד
    מה שדורש יותר מחוייבויות…האנרגיה המושקעת היא רוחבית ולא ממוקדת מטרה…
    המשך שבוע טוב לך ולכל המגיבים והקוראים
    ,ושב ה-מון תודות.

  14. שלום ערן,
    אני מאוד נהנית לקרוא את הבלוג ואני חושבת שהאתר שלך הוא אחד הטובים בתחום האימון.
    לגבי הפוסט האחרון, הרבה מאוד נאמר על מחוייבות. אני מאמינה שמחוייבות יכולה לבוא לאחר שמצאת את החיבור שלך לעשייה. ברגע שהחלטת "מה", תוכל להחליט על ה"איך". החיבור לעשייה הוא האמת הפנימית שלך ויש לחתור למצוא אותו, כי הוא יוכל להגיד לנו מה משרת אותנו ומה לא. הוא יהיה המצפן הפנימי, הנווט.
    המחויבות מסמלת פעילות בעלת מטרה ממוקדת, וברגע שהזזתי את כל מסיחי הדעת ורעשי הרקע שאינם נראים במצפן שלי, אוכל להתמקד בעשייה מלאת מחויבות.

    כשיש הרבה דברים שמעסיקים, הרבה נושאים מעניינים ובהם גם יש הצלחה לא מעטה, יש לבחור צעד אחד, קטן ככל שיהיה, אני קוראת לזה "עשייה קטנה", ממנו יש להתחיל לבנות וליצור.

    מאמנת
    להתחיל מחדש

  15. שלום ערן,
    אני קוראת בשקיקה את כל המאמרים שלך ומדי פעם משתתפת בשיחות אינטראקטיביות שמועילות לי כמאמנת. אז תחילה תודה על הנדיבות והרצון הכן והחם במציאת תשובות לתהיות ולדילמות.
    שנית לגבי מחוייבות: מה עושים כשמתאמן אינו לוקח על עצמו מחוייבות לתהליך האימון והמחוייבות כמעט הבלעדית שלו היא במילים ולא במעשים? איך נמנעים לקחת אחריות על אי העשייה שלו על עצמנו כמאמנים?
    תודה אורה

  16. היי ערן
    הדבר המרגש ביותר בתקשורת ביננו הוא ההתמדה….
    מעולם לא התייאשת לשלוח לי מיילים.. ואני לרוב פותחת וקוראת

    בקשר להתחייבות אכן יש חשיבות רבה לרצות ואז להחליט מהו הצעד הפיזי
    שאני מבצעת כדי שהרצון שלי ימומש בחיי.
    כרגע אני מחפשת עבודה ובהזדמנות זו אני שואלת האם אתה זקוק לעובדת
    אני אמנם מטפלת הוליסטית אך מוצאת את הקשר ביננו בכך שאני עוזרת לאנשים
    להתחזק פיזית ונפשית ,להאמין בעצמם וביקום ומכאן לקום ולבצע את שאיפות ומטרות
    החיים שבחרו ונתנו להחלומות אלו להרדם בצד מחשש ההתמודדות.
    אשמח לשלוח אליך קורות חיים מוכנה ומעוניינת לעשות כל עבודה שקשורה באנשים
    שם אני מתמלאת סיפוק.
    יום מבורך
    כוכי

  17. תגובה לד"ר אורי בן נשר…אני מאוד מתחברת לאנלוגיה שלך…

    כאשר אין אנו רואים את המטרה…אין זה משנה באיזה שביל נבחר…כיוון שדרך ללא מטרה ברורה מובילה אותנו

    להסתובב במעגל וכך אנו מגיעים לאותה נקודה ללא כל התקדמות…

    חשוב מאוד ואף מאתגר להגדיר רצונות ומטרות…וכמו כן-חשוב לזכור ליהנות מהדרך…גם אם היא רחוקה מלהיות פשוטה!!!

    בהצלחה לכולם בהגדרת מטרות…

    בהצלחה בדרכים להגשמתן….

    אפרת ק

  18. היי ערן ,

    פוסט נכון ואמיתי . אתה אומר את המסר במחיר שיש בינינו שיחשדו בשיווק עצמי .

  19. ערן שלום.
    את הקטע הנפלא הזה שפירסמת כאן, אני שומר אצלי ואחזור ויקרא אותו מדי פעם, כי התכנים בו הם בדיוק התכנים שמבדילים בין סתם קיום, לבין חיים על כל המשמעות של המילה. אני מציע לכל הקוראים כאן לקרוא טוב את הדברים הללו, ומתוך ניסיון שלי, ברגע שגם ירגישו מחוייבים, וגם יתנהגו בהתאם להרגשה זאת מבחינת הפעולות, אז הם נחשפים להרגשה של חיים אמיתיים עם מטרה ומשמעות. בעקבות ההרצאות שלך סיגלתי לעצמי עקרונות בחיים שנהפכו לימים לפרדיגמות מאד מקדמות, ושאני קורא דברים אלו אני מתמלא אנרגיה אדירה של עשיה ושל תקווה. אודות להרצאה האחרונה שלך גם הגדרתי לעצמי חזון לשנה הזאת, וגם התחלתי בישומו ביחד עם עוד מאמנים שגם הם שאבו ממך לא מעט. ערן תודה לך מכל הלב ושנה נפלאה שתיהיה לך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תודה! ההרשמה שלך נקלטה

ברגע זה הרובוטים האוטומטיים שלנו שולחים אליך מייל אישור עם הרבה מידע חשוב על כל התוכן המשמעותי שניתן להפיק מהאתר שלי. 
חשוב לוודא שקיבלת את המייל הזה, לעיתים הודעות תקינות נכנסות בטעות לתיקיית הספאם או הקידומים, אז כדאי לבדוק אם זה לא הגיע לשם בטעות, ואם כן, למשוך את המייל לתיקייה הראשית בתוכנת הדואר שלך כדי שלהבא ההודעות יגיעו לשם.
איזה כיף שאתם כאן!

יש לי מתנה מדהימה עבורכם!

מיטב התכנים שלי זמינים לכם ללא עלות!

הם מחכים לכם כאן בלחיצת כפתור

רגע לפני שאתם עוזבים!

אני מזמין אתכם לקבל ממני את מיטב התכנים שלי ללא עלות!
הם זמינים לכם כאן בלחיצת כפתור

השאלה שלך נשלחה!