שינוי

ערן שטרן בתוכנית של אורלי וגיא בשיחה על 4 הדברים שהכרחי לבדוק ולוודא לפני שעושים את המעבר משכיר לעצמאי ועוזבים מקום עבודה.

"אני מרגישה שאני חיה על אוטומט" ככה היא אמרה לי כשנפגשנו לפני כשבוע.   היה כל כך הרבה שעבר דרך המשפט הזה. כל כך פשוט, שש מילים ועם זאת מביע כל כך הרבה.   כל כך הרבה תסכול... מהמצב הזה כל כך הרבה פחד... מלעשות שינוי כל כך הרבה פחד... מלהישאר באותו המקום כל כך הרבה חוסר אונים... מכך שלא רואה שום פתח יציאה   וגם, זיק קטן של תקווה, שאולי, רק אולי, יש משהו שיכול להשתנות ולשנות את המצב הזה שלה.   אם מישהו יסתכל עליה מבחוץ, יהיה לו קשה להבין מה הקטע שלה.   בסך הכל יש לה חיים טובים: בן זוג, ילדים, משפחה, עבודה שהיא מאד מצליחה בה, תפקיד משמעותי עם שליחות של ממש.   ועדיין... היא מרגישה שזה כבר לא זה. שהחיים שלה על אוטומט. שהמחירים שהיא משלמת על החיים במצב הזה הם כבר לא הגיוניים יותר. שהיא חיה ליד החיים ולא את החיים עצמם.   המקרה שלה הוא לא ייחודי. אני פוגש אנשים כאלו כל הזמן. יום יום.   אנשים שאתה מסתכל להם בעיניים והם נראות מתות.   אנשים שהם כמו Walking Dead – יש להם דופק, אבל בפנים משהו כבר מזמן מת. הם חיים על אוטומט של עבודה ומשימות יום יומיות. והם ממשיכים בנתיב הזה פשוט כי לרוב הם לא רואים שום נתיב יציאה מהמסלול הזה.   והם גם מפחדים מאד.   מפחדים לשנות, ובעיקר מפחדים להשתנות.   וזה הדבר הכי הגיוני וטבעי. במיוחד כשנראה לך ש"יש לך הכל". אני מכיר את זה היטב מעצמי, בתקופות שונות בחיים שלי שהרגשתי ש"יש לי הכל". לכאורה מבחוץ לפחות ככה זה היה נראה. אבל מבפנים זה היה חלול. ריק.   כשמסתכלים לאדם בעיניים, הן מספרות את כל הסיפור. זה לא פשוט. זה דורש להסתכל על עצמך באומץ במראה שמולך ולבחון מה אתה רואה שם?   האם אתה רואה שם ניצוץ של תשוקה וחיות?   או שהן כבויות?   האם אתה חי באמת?   או שנקלעת למצב של Walking Dead?   אף אחד לא יכול להציל אותך מהמצב הזה. אתה האדם היחידי בעולם שיכול.   אתה יכול כמובן להיעזר באחרים, אבל עדיין את הצעד הראשון אתה צריך לעשות...   האם תעשו אותו?   אם הדברים האלו נגעו בכם, והחלטתם עם עצמכם שתם מוכנים לעשות שינוי, בוחרים בכך ומוכנים להישתנות, הצעד הבא שלכם לא צריך להיות דרמטי או עצום. הוא צעד קטן...   צעד קטן שיכול לעשות שינוי גדול בהמשך.   והצעד שאני מציע לכם הוא להרשם לקיים איתנו שיחת בהירות. ללא עלות וללא התחייבות. אבל עם מחויבות - לעצמכם ולשינוי שאתם רוצים ליצור בחייכם.

ערן שטרן מתארח בתוכנית של אורלי וגיא בשיחה על רב-המכר "להתעורר": - מדוע העבודה אינה מעניקה לנו באמת בטחון כלכלי? - כיצד מקבלים את ההחלטה אם ומתי לעזוב מקום עבודה? - כיצד להכין את עצמך לעזיבה של מקום עבודה? - האם מתאים לכולם להיות עצמאיים?

ערן שטרן בתוכנית של אורלי וגיא, בשיחה על שינויים: מתי הזמן הנכון לעשות שינוי? למה אנחנו חוששים משינוי? וכיצד נדע מהו הצעד הראשון לעשות את השינוי שאנו רוצים?

ערן שטרן בתוכנית של אורלי וגיא, נותן מענה למספר שאלות מהותיות: מדוע קשה לנו לעשות שינוי בחיים? מדוע בכלל צריך להתעורר? מה רע בחיים שלנו כמו עכשיו? מתי נכון לנו לעשות את מעבר משכיר לעצמאי? מהם השרירים שכדאי לנו לפתח בעולם ה-פוסט קורונה? מדוע חשוב להתחבר לשליחות שלנו ולבטא אותה בעשייה שלנו? מה התפקיד של כישלונות, אתגרים ואכזבות בחיים שלנו?

בינואר 2020 פתחנו את הקבוצה הראשונה בתוכנית "עושים שינוי".   שנה וחצי, ושש קבוצות מאוחר יותר, למדנו לזהות מי הם האנשים שבאמת רוצים שינוי בחיים שלהם. ולא רק כאלו שרוצים – אלא כאלו שהחליטו שהם מוכנים להשתנות.   הרבה אנשים רוצים שינוי. למעשה, אני משוכנע שאם תשאלו 100 אנשים סביבכם, להערכתי 80-85 מהם יאמרו שהם רוצים לשנות משהו בחיים שלהם.   לרצות להשתנות זה נחמד, אך לגמרי לגמרי לא מספיק. כדי להשתנות, לא מספיק לרצות, אלא ובעיקר, צריך להשתנות.   אנשים רוצים שינוי, אבל לא מוכנים להשתנות. הם לא מוכנים לעשות את מה שצריך כדי להיות מי שהם רוצים להיות ולקבל את החיים ואת התוצאות שהם רוצים לעצמם.   ובלי הנכונות להשתנות, לא יקרה שום דבר בחיים שלהם.   כלום.   כחלק מתהליך המועמדות לתוכנית "עושים שינוי" אני מבקש מהאנשים למלא שאלון הכרות קצר. אני באופן אישי עובר על כל השאלונים שהאנשים ממלאים ומתוכם ניתן לראות בסבירות די גבוה מי יכול להתאים לתוכנית ומי לא.   יש כמה שאלות שעוזרות להבין את הלך הרוח של האדם ובעיקר עד כמה הוא באמת רציני ומחוייב. לא כלפי או כלפי התוכנית. עד כמה הוא מחוייב כלפי עצמו. עד כמה הוא בשל עם ההחלטה לשנות את חייו. עד כמה הוא מוכן באמת לעשות שינוי בחייו. עד כמה הוא באמת מוכן להשתנות.   ואז אתמול קיבלנו את השאלון הזה (כאן למטה בתמונה).

אנחנו במלחמה. אזעקות, צבע אדום, נפילות... עכשיו זה לא זמן טוב ל....   אנחנו במגיפה. נדבקים, מאומתים, חיסונים... עכשיו זה לא זמן טוב ל...   אנחנו בחגים. קניות, מתנות, ארוחות משפחתיות... עכשיו זה לא זמן טוב ל...   אנחנו בקיץ. קייטנות, חם, חופשות.... עכשיו זה לא זמן טוב ל...   אנחנו בחורף. גשמים, קר, הצפות... עכשיו זה לא זמן טוב ל...   אנחנו ב_________. (השלימו את החסר...) עכשיו זה לא זמן טוב ל...     איך שלא נסתכל על זה, עכשיו זה לא זמן טוב ל....   אף פעם זה לא זמן טוב ל...   תמיד יהיה משהו שיפריע לנו.   תמיד יהיה משהו שימשוך את האנרגיה.   תמיד יהיה משהו שימשוך את תשומת הלב שלנו.   תמיד יהיה משהו שלכאורה הוא "חשוב יותר" ו"דחוף יותר".   אבל זה רק לכאורה. לא באמת.   כי מה חשוב יותר מאנחנו עצמנו?   תמיד יהיו סיבות, תירוצים, הסברים למה עכשיו הזמן לא מתאים. אבל אלו בדיוק: סיבות, תירוצים והסברים.   אם אתם רוצים לשנות משהו בחיים שלכם, אם אתם רוצים לשנות ולהשתנות, הדבר הראשון שצריך להשתנות הוא זה: ההבנה שאין זמן אחר.   אין זמן אחר. יש עכשיו. רק עכשיו.   ואין זמן טוב יותר לעשות שינוי מאשר: עכשיו!   תמיד יהיו הפרעות. תמיד יהיו הסחות דעת. תמיד יהיה משהו חיצוני שיפריע לנו.   אם ניתן לו להפריע לו. זו בחירה שלנו.   אפשר גם שלא. אפשר להחליט שעכשיו זה הזמן הטוב ביותר.   למה?   כי אין זמן אחר. יש עכשיו. רק עכשיו.   אז מה אתם עושים עכשיו? כדי לשנות משהו בחייכם?   אל תחכו שהאזעקות יפסקו. מחר יהיו אזעקות חדשות.   אל תחכו שהמגיפה תעלם. מחר תהיה מגיפה חדשה.   אל תחכו ל"אחרי החגים". מחר יהיו חגים חדשים.   אל תחכו שהקיץ יגמר. מחר יהיה קיץ חדש.   אל תחכו שהחורף יגמר. מחר יהיה חורף חדש.   אל תחכו שהתירוצים יגמרו. מחר יהיו תירוצים חדשים.   מה אתם עושים עכשיו?   אם קראתם עד לכאן, יש כמה פעולות שאתם כבר יכולים לעשות, עכשיו! 1. לתאם איתנו "שיחת בהירות" ללא עלות וללא התחייבות, שבה נעזור לכם להבין מה יהיה הצעד הבא שלכם.   2. לשלוח את הפוסט הזה, לאדם שאתם אוהבים, שמחכה לזמן המושלם כדי לעשות שינוי...

לאחרונה קראתי מאמר מעניין שפורסם בניו יורק טיימס: ברוכים הבאים לכלכלת ה-YOLO   YOLO הוא ביטוי שגור ל- You Only Live One: חיים רק פעם אחת. הכתבה מתארת תופעה עולמית הולכת וגדלה, במיוחד בשנה האחרונה, לאחר הסגרים הממושכים בעקבות מגיפת הקורונה, שבה יותר ויותר עובדים, עוזבים את מקום העבודה המוכר והבטוח שלהם ועושים שינויים מרחיקי לכת בחייהם. ומה שמיוחד בהם, זה שהם דווקא העובדים שנחשבים, לעובדים "הטובים" והמצליחים יותר באותן החברות. דווקא הם, עוזבים את התפקידים הנחשקים והמישרות הבכירות שהם מחזיקים בהם ויוצאים לדרך חדשה. בספרי השני "להתעורר" (יכולים לקבל אותו כאן ללא עלות) דיברתי על כמה מגמות מאד משמעותיות בשוק העבודה שגורמות ליותר ויותר אנשים להבין שמקום העבודה שלהם הוא כבר ממזמן אינו המקור לבטחון הכלכלי שלהם. והיום, עם מליוני "מובטלי קורונה" בכל העולם, גם אלו שלא פוטרו מעבודתם, מבינים שהם חיים על קרקע שאינה מוצקה בכלל... התופעה הזו כבר קיבלה כינוי בשם "כלכלת ה-YOLO". המצב הזה מוביל יותר ויותר אנשים להבנה שהם צריכים לקחת את עתידם בידם ואחריות על חייהם ובמיוחד על המצב הכלכלי שלהם. הם מבינים שלהמשיך ולהשאיר את האחריות למצבם הכלכלי, התעסוקתי, ההגשמתי ולאושר שלהם בחיים, בידיים של מעסיקים או של ממשלות, זו אסטרטגיה גרועה. גרועה מאד! הסיבות לכך היו קיימות גם לפני הקורונה: תחושות של חוסר סיפוק ומשמעות בעשייה שלהם שעמום מהעיסוק תחושה של תגמול נמוך על העשייה שלהם שחיקה ו"עייפות החומר" פער בערכים של האדם מול הערכים של החברה שהוא עובד בה חוסר מיצוי (תחושה של "אני יכול לעשות הרבה יותר מזה") אם תוסיפו לאלו גם את כל מה שהקורונה הבאה איתה, שעות אינסופיות מול המסך בישיבות ושיחות זום משמימות, ריחוק חברתי וצפייה בחברים שפוטרו ברגע אחד מעבודתם ה"בטוחה", זה לא מפתיע שכל כך הרבה אנשים בוחנים מחדש את מערכת האמונות שלהם ולא מוכנים יותר להתפשר על החיים שלהם.   מחקר שנעשה לאחרונה על ידי מיקרוסופט חשף שלמעלה מ-40% מהעובדים מתכוונים לעזוב את העבודה שלהם בשנה הקרובה. זה נתון מדהים. אבל לא מפתיע. באחד הראיונות שלו, השחקן ג'ים קארי סיפר שהוא ראה איך אבא שלו הולך בוקר בוקר למקום עבודה שהוא לא אוהב. רק בשם ה"יציבות" וה"בטחון". ואז בוקר בהיר אחד, אבא שלו פוטר מהעבודה שלו. וג'ים הבין תובנה אחת מאד מאד משמעותית: "אם יכולים לפטר אותי מעבודה שאני מתפשר עליה, אז עדיף כבר לעשות משהו שאני באמת רוצה". בום! זה מה שקורה היום להרבה מאד אנשים. הם מבינים שהם מתפשרים על החיים שלהם. שהם נאחזים במקום עבודה, רק בגלל אמונה (שגויה ולא ריאלית) שזה מה שנותן להם וודאות או בטחון כלכלי. הם משלמים מחיר מאד מאד יקר בעבור תחושת ה"בטחון" המזוייפת הזו. זה מחיר רגשי ונפשי מאד גבוה. לקום כל בוקר בתסכול וחוסר סיפוק. להרגיש "מת" מבפנים. אני קורא לאנשים במקום הזה Walking Dead. אנשים שהם הולכים, יש להם דופק, אבל הם מתים. מתים מבפנים. גם אני הייתי במקום הזה, כך שאני מכיר אותו היטב. אז מה עושים עם זה? לצערי, הסטטיסטיקה מראה שחלק גדול מהאנשים שקוראים כעת את השורות הללו, יהנהנו בראש בהסכמה ויחזרו לעשות בדיוק את מה שהם עשו לפני 5 דקות. אבל אם אתם ב-3%-5% שינהגו אחרת, יש מה לעשות. אם תבחרו בכך. אם תבחרו לבחור בעצמכם. אם תבחרו לבחור בתשוקות ובהגשמה שלכם ולא בפחדים שלכם. מרבית האנשים בוחרים מתוך פחד. ואז הם מתפלאים שהם לא מרגישים מוגשמים. מה לא עושים? לא עוזבים מחר בבוקר מקום עבודה. זה לא אחראי ולא נכון לעשות את זה. אם אתם רוצים שינוי, רוצים לשנות קריירה, רוצים לעזוב את העבודה שלכם – זה מעולה! אבל צריך לעשות את זה בצורה שקולה ואחראית. לבנות תוכנית פעולה לשם. ובעיקר בעיקר – לבנות את עצמכם לשם. לבנות בתוככם את החוסן הפנימי והמנטאלי שלכם. לבנות לעצמכם תוכנית כלכלית שתאפשר לכם לעשות את הצעד הזה בצורה בטוחה ונינוחה ולא מתוך לחץ, פחד והישרדות כלכלית. להבין לאן אתם הולכים, מה יהיה הדבר הבא שלכם? ליצור לעצמכם סביבה חדשה של אנשים שירימו אתכם, שיעזרו לכם ושיתמכו בתהליך השינוי שאתם עוברים. זה לוקח זמן. זה לא לוקח שנים על גבי שנים. לי זה לקח קצת יותר משנה. ליוויתי לקוחות שזה לקח להם כמה חודשים. ליוויתי גם כאלו שזה לקח להם כמה שנים. זה משתנה מאדם לאדם. אבל זה לגמרי אפשרי. גם אם אתם קוראים כרגע את השורות הללו ולא רואים שום דרך בעולם שזה אפשרי עבורכם. אני כאן לומר שזה אפשרי. אתם צריכים למצוא את הדרך שלכם. היא שם, מחכה לכם שתצעדו בה. עשו את הצעד הראשון. אם הדברים האלו נגעו בכם ואתם מרגישים בשלים לשינוי... אני מזמין אתכם לתאם איתנו שיחת בהירות ללא עלות וללא התחיבות. שלכם, ערן נ.ב - אם יש בסביבתכם אנשים שרוצים שינוי או שצריכים שינוי, שתפו איתם את הפוסט הזה... אולי זה יהיה הדבר שיגרום להם להרים את הראש ולעשות את הצעד הראשון...

מוזמנים לצפות בראיון שקיים איתי השחקן והיזם יובל שוורצמן. דיברנו על שינויים, מדוע קשה לנו להשתנות וכיצד לקדם שינויים בחיינו. כולל רעיונות מעשיים כיצד להתמודד עם הפחד משינוי וכיצד להניע שינויים בחיינו.

את הסרטון הזה שלח לי אחד הבוגרים שלנו בתוכנית "עושים שינוי". הוא אמר לי עליו: "ככה האגו שלי מרגיש לפעמים, שלמרות כמה שאני רוצה להשתנות ולשנות, כל מה שהוא רוצה לעשות זה לחזור למקום המוכר והבטוח שלו".