ערן שטרן

יוסי דותן הוא פותר חלומות ועוסק בגילוי דרכי תקשורת עם הנשמה. דיברנו על זיכרונות מגלגולים קודמים, הקשר בין הנפש לנשמה, והערוצים שדרכם הנשמה מתקשרת איתנו. כמו כן, תוכלו לשמוע גם: על הפערים בין הרצון של הנשמה לרצון הגשמי שלנו וכיצד להתמודד איתם כיצד כאב נועד לשרת אותנו ומהו המידע שהוא מכיל עבורנו מה המשמעות הרוחנית של מחלות וכיצד הגוף מסמן לנו מה נכון עבורנו מהי נוסחת הנתינה הנכונה כיצד הטלטלות שאנו עוברים כעם וכמדינה נועדו לשרת אותנו, מנקודת המבט של הנשמה מהן החוויות שנשארות איתנו בסיום הגלגול שלנו כאן כיצד האהבה משפיעה על החיבורים האנושיים שלנו מהי המהות של הפחד איך אפשר לזהות את המסרים שהנשמה שולחת אלינו פרק מרתק שמציע פרספקטיבה ייחודית על משמעות החיים והקשר בין הגוף, הנפש והנשמה!

אנחנו יוצאים היום למסע סביב הגדרת החופש, האם יש לו מחיר? כמה עולה? שווה לשלם? מהו בכלל חופש? מסע חייו המרתק של ערן שטרן דרך ההייטק אל האימון, משם את טלטלה גדולה סביב עסק מצליח ביותר, סרטן ומה לא וכל זה תוך כדי חקירה של המושג חופש ומתי יש לי ממנו. ולא, זה לא קשור לכמות הכסף בחשבון. ערן מספק לנו הצצה נפלאה להבנות, לתפיסות ולאמונות שנולדו מתוך מפגש עם מציאות חייו.

נבו פרץ הוא מטפל, יזם, יוצר ואיש משפחה. בעשור האחרון הוא עוסק בהנחיית סדנאות וטיפולים מבוססי נשימה, חשיפה לקור ואימון מנטלי. בפרק אירחתי שוחחנו על המסע האישי המדהים שלו, כיצד הפך מילד עם מחלה אוטואימונית שהתעורר משותק בגיל 12, לנער שמן ולבסוף ללוחם בשייטת. בין השאר תוכלו לשמוע: על החרם שעבר בצבא ומה הוא למד מכך על עצמו מדוע ההליכה לקצוות שלנו מאפשרת לשינוי לקרות מדוע גברים, לרוב, אינם נותנים לעצמם לגיטימציה להרגיש ולהביע רגש האם חייבים משבר גדול בחיים כדי ליצור שינוי בחיים שלנו כיצד הגוף והמציאות החיצונית משמשים כהכוונה עבורנו מה יכול להעניק לנו יותר חופש מדוע לפעמים צריך לדעת לוותר על אנשים בחיים שלנו כיצד גבולות מעניקים לנו חופש פרק עוצמתי ומלא תובנות על הקשר בין משברים, שינוי וצמיחה!

רן כליף, עוסק בחקר המוח ולימוד התודעה. כבר הקלטנו בעבר פרק (168) שהוא אחד הפופולריים ביותר בפודקאסט, והפעם רציתי להעמיק איתו עוד. בין השאר תוכלו לשמוע: מה הפך אותו מאדם "ממסדי" ונאמן למערכת להיות עצמאי מחשבתית ותודעתית כיצד ניתן להתמודד עם עולם שהופך ליותר כאוטי ומטורלל ובקצב חסר תקדים מהי תודעת על, ומדוע החיים מסוכנים למי שלא ניחן בתודעת על על שינוי כהזדמנות לשינוי קונצנזוס על הבחירה של מרבית האנשים "לא לדעת" מה זו ריבונות? ומדוע חשוב שאדם יהיה ריבון על חייו מה היתה הנקודה בחייו שבו הוא עבר מתודעה "נשלטת" לריבונות פנימית האם ריבונות אישית תמיד כרוכה ביציאה ממערכות חיים קיימות מהי יכולה להיות אלטרנטיבה למחאה ולהפגנות מהו מסע הנשמה שלנו כיצד מסע הגוף החושי שלנו גורם לסבל ומה יכול לעזור לנו לצמצם את הסבל כיצד מרגישים את החיבור לנשמה שלנו ומה יכול לעזור לנו להתחבר אליה מדוע כאוס, משברים ואתגרים בחיים קורים לנו ומה התפקיד שלהם בחיינו ומדוע חשוב להילחם בשגרה ולא להכנע לה פרק מרתק ומעורר מחשבה!

ליאור ערוסי הוא מומחה עולמי לחווית לקוח וטרנספורמציה ארגונית, מייסד חברת Strativity ומחבר הספר החדש "ליצור את סיפור חייך". תפסתי את ליאור במהלך ביקורו בארץ (הוא חי בארה"ב), לשיחה בה דיברנו על התמודדות עם שינויים בלתי צפויים ועל הבחירה להיות גיבור ולא קורבן בסיפור החיים שלנו. בין השאר תוכלו לשמוע: על המחירים של החיים באינטנסיביות גבוהה מדוע אנחנו נאחזים בדברים שמזיקים לנו מדוע שינוי מכניס אותנו מיידית לעמדת הקורבן מהי המיומנות החשובה ביותר להתקיים בעולם הכאוטי והמשתנה שלנו מדוע קיבל 1811 סירובים להשקעה בסטארטאפ שלו, וכיצד התמודד עם הדחיה על "תסמונת המתחזה" וכיצד להתמודד איתה כיצד להפוך כישלונות למקפצה במקום לצלקת למה אנחנו מפחדים יותר מהכוח שלנו מאשר מהחולשה שלנו איך הופכים אירועים בלתי צפויים להזדמנויות מה הסוד של פיתוח השריר של מוכנות לעתיד

היום פרק עם אדם מאוד מיוחד ערן שטרן, מלווה יזמים ובעלי עסקים בתהליכי שינוי בחיים ובעסקים שלהם. ונדבר על איך להפוך את היעוד שלנו לעסק שאנחנו מתפרנסים ממנו בריל טיים של החיים.

והפעם יצאנו לדאבל דייט זוגי! ורד סבאג, בת זוגי, ביחד עם שלומי חסטר מהפודקאסט "מיינדסט" ואשתו שירן. וביחד צללנו לשיחה אינטימית במיוחד. דיברנו על משמעות האינטימיות בחיינו, ההבדל בין אינטימיות למיניות, ולמה כל כך קשה לנו לחשוף את עצמנו באמת. חקרנו איך התפיסה החברתית של פגיעות כחולשה מונעת מאיתנו להיות אותנטיים, ואיך אפשר לבנות מרחב בטוח בזוגיות. דנו גם בהשפעה של בינה מלאכותית על יחסים אנושיים, ובאתגר של שמירה על זוגיות עמוקה בעידן של תקשורת שטחית. תוכלו גם לשמוע: האם ואיך אפשר לשמור על אינטימיות בקשר ארוך טווח של שנים איך מתמודדים כשרק צד אחד רוצה להעמיק את הקשר האם מיניות טובה היא תוצאה של אינטימיות או להיפך איך שוברים את מעגל הזוגיות ה"תפעולית" ומחזירים את התשוקה לקשר למה אנחנו מסתירים את האמת מבני הזוג שלנו

מיקי אלון היא עורכת דין וחוקרת תודעה, שכבר התארחה בפודקאסט בעבר. ב2016 היא כבר הבינה שבמסגרת המעבר לעידן חדש משהו כלל עולמי עומד להשפיע על כל העולם ומרגע שהופיעה הקורונה היא התחילה לכתוב ולהסביר את הסדר היקומי בתוך הכאוס העולמי. למי שרוצה להעמיק בכך מוזמן להאזין לפרק 150 איתה. הזמנתי אותה שוב לשיחה פתוחה על העידן החדש שמתעצב לנגד עינינו. דיברנו על התהליך העמוק שישראל עוברת מאז ה-7 באוקטובר, על המעבר מתודעת הישרדות לתודעת חירות, ועל המשמעות הרוחנית של האירועים הקשים שחווינו. מיקי משתפת בתחזיות שלה לגבי העתיד, ההשלכות של השינויים העולמיים והתפקיד שלנו בעידן הזה. בין השאר תוכלו לשמוע: כיצד היא הגיעה לעולם התקשור מדוע יש סיבה לאופטימיות למרות הכאב שאנו חווים ועוברים כעת מהו הפצע הגדול של העם היהודי שנפתח ב-7/10 מדוע אנו חווים את האנטישמיות הגואה בעולם כיצד המשבר הנוכחי מוביל אותנו לתהליך לידה של עידן חדש מה התפקיד של טראמפ בעולם, כסוכן הרס של העידן החדש. למה הזעם הוא חלק הכרחי מתהליך הריפוי הלאומי שלנו איך האינדיבידואליזם מוביל לקולקטיביזם חדש מה התפקיד שלנו ומה אנו יכולים לעשות כדי לקדם את השינוי והריפוי

נתקלתי בסופ"ש בציטוט של ג'ים קארי, שלא הכרתי, שאמר פעם: "דיכאון הוא אווטר שלך, שאומר לך שנמאס לו לשחק את הדמות שאתה מנסה לגלם". חשבתי עליו לעומק, כי אני מכיר את זה, את הרגע שבו הנפש מתקוממת ואומרת "לא עוד". השאלה היא רק, אם אנחנו מספיק קשובים לשמוע אותה... נדמה לי שכל אחד מאיתנו מגלם כמה דמויות במקביל. זה מתחיל כבר בילדות - אנחנו לומדים איזו דמות "עובדת טוב" בבית, איזו "עובדת טוב" בבית הספר, עם חברים. ועם השנים, נוספות עוד דמויות - המנהל הקשוח, האמא הסופר-וומן, הבן הממושמע, החבר התומך שאף פעם לא מתלונן. אנחנו יוצרים לעצמנו אוסף של דמויות שונות, ולאורך השנים, אנחנו מאמינים להן, לדמויות שיצרנו, שהן אנחנו. אבל הנפש שלנו יודעת. היא יודעת מתי אנחנו משחקים איזו דמות, ומתי אנחנו אותנטיים באמת. התסריט שכתבו לנו, או שכתבנו לעצמנו - מתחיל ללחוץ. ככל שהדמות רחוקה יותר ממי שאנחנו באמת, כך הדיסוננס הפנימי, הפער והלחץ גדלים. אני זוכר כאשר הדמות שהייתי, המנטור המצליח שתמיד יודע, שתמיד חזק, שאף פעם לא מתבלבל - התחילה להתפורר. זה לא קורה ביום אחד. זה תהליך איטי וכמעט בלתי מורגש. בהתחלה אלה היו רק רגעים של עייפות מוזרה. לא עייפות פיזית. משהו עמוק יותר. כאילו חלק ממני רצה לישון, אבל לא בגלל חוסר שעות שינה. אחר כך התחילו רגעים של ריקנות. הייתי יושב בשיחה עם אנשים, או עומד על הבמה ומדבר, וחוץ מאשר המילים שיצאו מהפה שלי בצורה אוטומטית, הרגשתי כלום. כאילו אני מקריא מתסריט. ואז החלה ההימנעות. הייתי דוחה משימות שחשבתי שהן חשובות. חשבתי שמחר אהיה יותר בפוקוס, אבל מחר הגיע, והפוקוס לא.

"אני אהיה חופשי כשהילדים יגדלו" "אהיה חופשי כשאסיים לשלם את המשכנתא" "אהיה חופשי כשיהיה לי מספיק כסף בבנק" "אהיה חופשי כשאפרוש לפנסיה" כמה פעמים אמרתם את המשפטים האלה לעצמכם? כמה פעמים דחיתם את החופש שלכם ל"יום אחד", למועד עתידי שבו כל התנאים החיצוניים יסתדרו בדיוק כמו שצריך? אני אמרתי זאת לעצמי לא מעט פעמים בעבר. חשבתי שאם רק אצא קצת מהמרתון של חיי היומיום – רשימת ה-TODO שלא מסתיימת, רשימת המטלות האינסופית בבית, הוואטסאפים שלא מפסיקים להכנס – אז ארגיש חופשי. אז לקחתי את המשפחה ויצאנו לטיול של שנה בעולם. רחוק מכולם. ואתם יודעים מה? המחשבות, תחושת המחנק, חוסר המנוחה – הם פשוט ארזו מזוודה ונסעו איתי. שינוי המיקום לא שינה את מה שהתרחש בתוכי.