ערן שטרן

חברים יקרים,אני נרגש לכתוב אליכם ולשתף אתכם ברגע משמעותי בחיי. לאחר כארבע שנים של פעילות פורייה ומשותפת ביחד עם אלון אולמן בקוד המנצח, החלטתי שהגיעה השעה להיפרד. זוהי אינה החלטה פשוטה. קוד המנצח היווה עבורי פרי יצירה מיוחד ומשמעותי, מעין "תינוק" אשר הייתי שותף ללידתו וגידולו עד שהפך לבוגר ויציב. זה היה סוג של בית חם ואוהב עבורי, שבו יצרתי והגשמתי את החלומות שלי, ואין זה דבר קל לעזוב בית מפואר שכזה. אך עם זאת, אני מלא התרגשות לקראת ההמשך, ולקראת המשך הדרך שלי להגשים. זו היתה זכות גדולה עבורי, בשנים הללו, ביחד עם אלון לבנות את מה שהפך להיות החברה המובילה בישראל להתפתחות אישית והצלחה מעשית. בשנים הללו, יצרנו ביחד, מותג מוביל בישראל, עשרות סדנאות וארועים שבהם השתתפו אלפי אנשים, שחייהם השתנו מן הקצה אל הקצה. תודה לרן ברגמן הצלם המופלא על היכולת שלו לתפוס במצלמה רגעים כאלו.. קוד המנצח עבורי הינו אחד הדברים המרגשים, המעצימים והמדהימים שיצרנו - תוכנית משנת חיים עבור אנשים רבים, ובגאווה גדולה אני יכול לומר שהייתי שותף להתוות דרך חיים פורצת דרך אשר בזכותכם עומדת איתנה ויציבה כדי להמשיך ולהשתרש. בהזדמנות הזו אני רוצה לומר לכל אחד ואחת מכן בנפרד – תודה גדולה! תודה על הבעת האמון שלכם בנו במהלך השנים הללו, על המעורבות וההשתתפות שלכם בתוכניות השונות. אתם הפכתם אותי לאדם עשיר בכל הדברים שכסף לא יכול לקנות: בסיפוק, בהגשמה, בנתינה, בהערכה, בידיעת האדם ונפלאותיו. אני שמח על כל הזדמנות לפגוש אתכם. אתם ראויים לכל הזדמנות להכיר בערככם הרב. אני רואה בכם, שותפים מלאים להצלחה שלי. לאור ההצלחה הגדולה של ספרי, רב-המכר "להגשים", החלטתי להתמקד בקידום הספר והרעיונות שבו, להמשיך ולהוביל אנשים להגשמה האישית והכלכלית שלהם. התהליך הזה עבורי, הינו המשך טבעי להתפתחות והצמיחה האישית שלי. תהליך של שינוי הוא אף פעם לא קל, אך נסיוני הראה לי שוב ושוב, כי דווקא במקומות שבהם אנו פוגשים בחוסר הנוחות שלנו, ומסכימים לשאת אותו – שם גם קורות פריצות הדרך המשמעותיות ביותר בחיים שלנו. אני לא עוזב אתכם! בכוונתי להמשיך ולפתח תוכניות חדשות ומרגשות, עם ידע וכלים מעשיים שיתמכו בהגשמה האישית והכלכלית של כל אחד מכם. רק אתמול סיימנו השקה מוצלחת ביותר של הקורס האינטרנטי החדש "להגשים עכשיו!" – וכל המקומות בו אזלו! בתקופה הקרובה אעדכן אתכם בפרטים נוספים על התוכניות והמוצרים השונים. אני נרגש לקראת העתיד לבוא ומחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם. מאחל לנו (לכם ולי) שנמשיך לצמוח, להתפתח ולהגשים! באהבה גדולה, ערן.

פיטורים... מילה קצת מפחידה, ובעיקר בעת האחרונה. נראה שקשה למצוא היום עיתון שאין בו ידיעה כלשהי על חברה כזו או אחרת שמפטרת אנשים. ואלפי אנשים שקוראים את הידיעות הללו, מתכווצים בפנים בכל פעם מחדש. הסתכלות חיצונית על התופעה הזו, מעלה אבחנה מעניינת, שאני קורא לה: פרדוקס הפיטורים. ישנם הרבה מאד אנשים שאינם מרוצים במקום העבודה שלהם או אינם אוהבים יותר את התחום בו הם עוסקים. במיוחד בתחום העיסוק שלי, יוצא לי לפגוש אותם. ישנם כמובן כאלו שמאד מרוצים ממקום עבודתם ומעיסוקם – הפרדוקס שאני מדבר עליו אינו חל על המקרים הללו. אני יודע מנסיוני האישי איך זה לקום בבוקר מתוך ידיעה שאתה הולך למקום עבודה ועיסוק שכבר לא מהנה אותך. קשה מאד לקום בבוקר. אין את חדוות היצירה, הסיפוק, תחושת ההגשמה שבעשייה. הדבר אף קשה יותר במקרים (כמו במקרה שלי) שתחושת הסיפוק וההגשמה היתה קיימת קודם לכן, וכך פתאום נעלמה. זהו ניגוד עצום, בין הימים בהם הייתי קם בקפיצה מהמיטה לתוך יום חדש של עשייה והתרגשות ולימים בהם אני "גונב" עוד כמה דקות במיטה, כי אני יודע שאין דבר ממש מרגש שמחכה לי במהלך היום במקום העבודה שלי. אני מניח שישנם כאלו שקוראים ומתחברים להרגשה הזו. ועכשיו כשחרב הפיטורים מתנופפת מעל הראשים של כל כך הרבה אנשים, המיקוד פתאום אינו בתחושת חוסר הסיפוק שבמקום העבודה... המיקוד הופך להיות בחשיבות הבטחון הכלכלי שעומד פתאום בסיכון. ונניח שקרה "הגרוע מכל" ופוטרתם, עתה המיקוד הופך להיות בחזרה מהירה כמה שיותר לשוק העבודה. והנה הפרדוקס – אם לפני הפיטורים היינו עסוקים בתחושת חוסר הסיפוק ורצון לעזוב את העבודה או להחליף עיסוק לעיסוק או עבודה שתמלא אותנו סיפוק, הרי שמרגע הפיטורים אנו עסוקים בלנסות ולחזור לאותו מקום עבודה (או דומה לו) ולעיסוק שממנו רצינו רק ימים קודם לכן – לברוח ולהחליף. כמובן שניתן להסביר זאת בצורך הבסיסי והקיומי להבטיח את הבטחון הכלכלי שלנו, אבל אני מציע שאם זה כבר קרה ופיטרו אתכם. עיצרו רגע אחד לפני שאתם רצים קדימה ומנסים לחזור למקום שכל כך רציתם לצאת ולברוח ממנו... עיצרו רגע ונסו לראות את ההזדמנות שבסיטואציה שנקלעתם אליה. ישנם כל כך הרבה אנשים שממש "מתים" לצאת ממקום העבודה שלהם ולעשות שינוי, אבל הם לא עושים זאת כי הם מפחדים לעזוב וכל הם נשארים כבולים במקום שהם לא אוהבים יותר להיות בו. אם פוטרתם – לטעמי, מצבכם טוב יותר ממצבם – בפניכם פתוחה כעת ההזדמנות והחופש לבחור מחדש – במה אתם רוצים לעסוק והיכן אתם רוצים לעבוד... ישנם אנשים שמסתכלים בדיעבד ויכולים לראות כי הפיטורים שחוו הוא הדבר הטוב ביותר שקרה להם. פיטורים בהחלט יכולים להיות הזדמנות לשינוי – השאלה היא רק אם אתם מסוגלים לראות את ההזדמנות או שלא. אז לפני שרצים לחפש עבודה דומה למה שעשיתם, שבו רגע והקדישו מחשבה למה הייתם רוצים לעשות. איזה עיסוק הכי מרגש אתכם, איזו עשייה מביאה לכם סיפוק, אם היתה לכם את היכולת לבחור בכל עיסוק שהוא – במה הייתם בוחרים. זהו אינו דווקא תהליך פשוט, ולעיתים כדאי אף לשתף מישהו חיצוני בתהליך שיעזור בחשיבה, אבל סוג השאלות והחשיבה הזו היא קריטית כדי לפתח את ההבנה – במה אני רוצה לעסוק. או מה אני באמת רוצה! במאמר קודם שלי ("מה היעוד שלך") התייחסתי לתהליך הזה ונתתי אף מספר כלים שתוכלו להעזר בהם. ומרגע שהגדרתם לעצמכם כיוון מסויים, חשוב מאד להכנס לפעולה ולצאת לעבודה. גם אם פוטרתם – יש לכם עבודה, רק שהיא קצת שונה ממה שעשיתם עד כה – העבודה החדשה שלכם היא למצוא עבודה. הגדירו לעצמכם בצורה מדוייקת איזה תפקיד אתם מחפשים, באיזה סוג של חברות או אפילו באילו חברות ספציפיות הייתם רוצים לעבוד, התחילו לפנות אל החברות אלו, הפעילו את רשת הקשרים שלכם, עשו פעולות שיקדמו אתכם לעבר היעד שלכם – השגת התפקיד שבו אתם חושקים או העבודה שאתם באמת רוצים לעשות. יתכן ותגלו כי הפיטורים זו ההזדמנות שלכם לפתוח את העסק שתמיד חלמתם עליו – גם כאן, הגדירו לעצמכם תוכנית פעולה והתחילו לפעול – צעד אחר צעד לכיוון היעד שלכם. וכאשר יהיה לכם ברור מה אתם באמת רוצים, תתחילו שוב להרגיש את ההתרגשות והציפייה לקראת העשייה החדשה – וזה בעיני שווה הכל. קראו עכשיו פרק ראשון מהספר "להתעורר" וגלו מדוע מקום העבודה שלכם הוא כבר מזמן לא מקור הבטחון הכלכלי שלכם.