ערן שטרן

לירון גליקמן מומחית בינלאומית, מרצה וסופרת המתמחה בקשרים עסקיים, מיתוג אישי ופיתוח עסקי. לירון שיתפה את סיפור חייה המרתק מנערה צעירה שהחלה את דרכה בגיל 16 ברדיו 90FM, דרך ערוץ הקניות, חיים באוסטרליה וניו יורק ועד לפיתוח מודל ייחודי ובינלאומי ליצירת תוצאות דרך קשרים. דיברנו על האובדן של אמה בגיל צעיר והשפעתו, על משברים שהפכו להזדמנויות ועל כוחה של אנרגיה אישית. בין הנושאים שדיברנו עליהם: - מה ההורים שלה עשו, כדי שלא תהיה דוגמנית, שהשפיע על כל מסלול חייה - כיצד קיבלה להנחות תוכנית רדיו באוסטרליה, למרות שלא היתה לה אנגלית טובה - מה למדה מהחוויה שלה כמנחה בערוץ הקניות - על ההסכם שעשתה עם עצמה לאחר שאמא שלה נפטרה כשהיתה צעירה - כיצד האנרגיה האישית שלנו משפיעה על הקשרים שלנו יותר מהכל - איך אחרי ה-7/10 מצאה את עצמה תקועה בברלין וכיצד הצליחה להפוך את המשבר להזדמנות להרצות בפני חברי פרלמנט אוסטריים - מה הוביל אותה להיות בוועדה המייעצת באו"ם - כיצד פועלים בסביבה בינלאומית ויוצרים קשרים משמעותיים - איך אפשר להתגבר על חרדה חברתית וליצור קשרים - מהו הסוד להגשמה עצמית דרך קשרים אותנטיים פרק מרתק על כוחם של קשרים אמיתיים וכיצד הם יכולים לשנות את חיינו! תהנו.

רוב חיי עשיתי את מה שצריך. את מה ש"נכון". את מה ש"מקדם". עבדתי, יצרתי, הובלתי, הדרכתי, בניתי, השגתי, פירנסתי, הצלחתי. החיים שלי היו מסודרים היטב – לא רק על הדף, אלא גם בעיניים של מי שהסתכל מהצד. הכול זרם כמו שצריך: קריירה מצליחה, שם טוב, הכרה, ביטחון כלכלי, משפחה, קהל, בית, תוכן, עשייה. אולי גם אתה מכיר את התחושה הזו? שאתה עושה את כל הדברים הנכונים, שאתה לא עוצר, לא מוותר, לא מתבלבל, ושאתה "על המסלול” הנכון. אבל איפשהו בפנים… יש פער. בהתחלה הוא שקט. מין חוסר נחת שקשה להסביר. מין ריקנות שקצת מביכה, כי היא לא “אמורה” להיות שם. כי הרי יש לי הכול... אז מה עוד אני מחפש?

נעמה הנגבי היא מייסדת טנטרה מארגה יוג'יק לייף (Tantra Marga Yogic Life) - בית ספר שמלמד את הלייף סטייל הטנטרי, בעיקר בעזרת הכלים על היוגה טנטרה בחיי היום יום. נעמה שיתפה את המסע הרוחני שלה שהחל כבר בגיל 3 והתעצם אחרי הצבא, כשעזבה את ישראל לתאילנד והודו. דיברנו על הקושי והכאוס בדרך הרוחנית, והחיבור בין האנרגיה הרוחנית לחיי היומיום. תוכלו גם לשמוע: מהם חמשת הגופים שאנו חיים דרכם כיצד העבודה עם הגוף האנרגטי משפיעה על כל תחומי החיים - מהתמודדות עם קשיים, דרך מיניות, ועד יצירתיות וכוח רצון. על ההחלטה שלה שלא להביא ילדים לעולם מהו החיבור הבלתי נמנע בין הרוח לחומר מה הקשר בין אנרגיה מינית ליצירתיות על ההתפתחות הרוחנית שלנו דרך מערכות היחסים בחיים שלנו מדוע דווקא בישראל יש לנו הזדמנות יחודית לתרגל את הידע הרוחני במציאות הפיסית פרק מרתק על החיבור בין רוחניות, אנרגיה וחיי היומיום! תהנו.

זה משהו שאנחנו כמעט לא מדברים עליו בקול רם. הוא נמצא מתחת לפני השטח, אצל זוגות רבים, במיוחד בקשרים ארוכי טווח. הוא מתגנב לאט, בלי שבאמת שמנו לב. ואז, יום אחד, הוא פשוט כבר שם. נוכח. ובעוצמה. זה השעמום, הריחוק, התדירות שיורדת או לפעמים כמעט ונעלמת לגמרי. תחושת תסכול שקטה ומציקה על חיים שלמים שבהם משהו במיNיות הפסיק לפעום. במשך שנים האמנתי שזה תהליך טבעי. "ככה זה בזוגיות ארוכה", אמרו לי. "כולם חווים את זה", "זה חלק מהחיים", "אצל כולם זה ככה". והאמנתי לזה. שככה זה. שאין מה לעשות.

בעבר, חשבתי שלהיות "הגבר של הבית" זה אומר לספק, להחזיק, לדאוג, להיות זה שכולם יכולים להישען עליו. זה ש”לא עושה דרמות”, ששומר על יציבות, שלא נשבר, וזה שגם כשקשה לו, הוא מתמודד ויוצא מזה. וכך גם חייתי את חיי לאורך לא מעט שנים. עשיתי, נתתי, דאגתי, השגתי, עינגתי, סיפקתי, פירנסתי. הרגשתי שאני חייב “להיות בסדר” – גם כלפי עצמי, גם כלפי בת הזוג שלי, גם כלפי הילדים. שאני חייב לסמן V על כל הסעיפים, ובהצטיינות אם אפשר: אבא, בן זוג, בעל עסק, חבר, בן, מנחה, מנטור... להיות “הדמות הזו שאחרים מסתכלים עליה ורוצים ללמוד ממנה”.

אם יש חלק או דמות פנימית בתוכי, שלא קיבלה ממני מספיק מקום והכרה לאורך שנות חיי, זה הילד. לא הילד שלי, אלא הילד שבי. הילד הזה, תמיד היה חלק ממני. סקרן, שובב, ביישן, ובעיקר: חי. מרגיש את הכול וחזק. אבל ככל שהשנים עברו והתבגרתי יותר, וקרה הדבר הזה שאנחנו קוראים לו "חיים", המקום שלו הצטמצם בחיים שלי. ביחד עם התבגרות, עם החיים, עם הציפיות והמחוייבויות, המקום שלו בתוכי התכווץ, קטן ובעיקר השתתק. מה שלמדתי מהסביבה והמודלים הגבריים שהיא הראתה לי זה שאני צריך להתאפס על עצמי: "להיות גבר", "להחזיק את זה", "לא לבכות עכשיו", "לא להתפרק פה". כי זה לא מתאים, כי זה לא הזמן, כי יש דברים שצריך לעשות ולהספיק. וכך, שנה אחר שנה, בניתי בתוכי חומת מגן מסביב ללב שלי. חומה שהחזיקה אותי תפקודי, יעיל, חזק, ו“יציב” בעיני אחרים.

רוב חיי לא התייחסתי לגבריות שלי כאל "עניין" או משהו. הייתי גבר, ככה נולדתי, וזהו. מן הסתם, כמו כולם, את מרבית הזהות הגברית שלי, שאבתי מתוך חיקוי של מה שראיתי בסביבה שלי – אבא, אחים גדולים, חברים, דמויות מפתח שנתקלתי בהן במהלך החיים וההתבגרות שלי. מעולם לא עצרתי לשאול או לבחון איזה גבר אני רוצה להיות בעולם הזה. המפגש הראשון שלי, פנים מול פנים, עם הזהות הגברית שלי היה בסדנת מיניות שהשתתפתי בה לפני כמה שנים. אחד הימים המשמעותיים ביותר שם עבורי, היה יום שעסק כולו, באנרגיה הזכרית. אני זוכר ממש את התחושה שמשהו חדש מתעצב בתוכי, ממש כמו סוג של עמוד שדרה חדש שהולך ומתגבש ונבנה.

והפעם פרק יוצא דופן שבו אירחתי את גברת רביע ואת היוצר שלה דניאל קישינובסקי, לשיחה משותפת. למי שלא מכיר, גברת רביע ממלאת אולמות במופע טיפול זוגי שלה ביחד עם כלתה נעמה אור, שהיא בת הזוג של דניאל, שבו עולים על הבמה זוגות וב-5:55 דקות, רביע פותרת להם את בעיות הזוגיות. דניאל הוא מטפל זוגי, שחקן, קומיקאי והיוצר של הדמות כבר למעלה מ-20 שנים. דיברנו על המסע המשותף שלהם, מהולדתה של הדמות בבית ספר למשחק, ההופעות, ההצלחה בתוכנית Got Tallent והמשבר שהגיע בעקבותיה, ועל הקשר המיוחד בין דניאל, נעמה וגברת רביע. בין השאר תוכלו לשמוע: כיצד נולדה הדמות של גברת רביע מה הוביל אותה לעולמות הטיפול הזוגי למה מטפל זוגי טוב צריך להיות לפעמים "ילד רע" על השינויים שהיא עברה בדרך, וההתעדנות שעברה על אירוע מכונן בהופעה שגרם לה לשנות את דרכה כיצד יצאה מהמשבר שחוותה אחרי ה-7/10 מה טיפ הזהב שלה לזוגיות טובה מדוע עמוק בתוכה, היא עדיין אוהבת להיות קורבנית כיצד דניאל ונעמה מתייעצים איתה ביום יום שלהם על טיפול זוגי דרך הומור כיצד שחרור השליטה וההתמסרות לריק מאפשר לדברים חדשים ולניסים לקרות כיצד נולד המיזם "פלטפורמה לנס" כיצד מאזנים בין יצירה משותפת כזוג לבין האינטימיות הזוגית וגם, האם ה-AI יוכל אי פעם להחליף את גברת רביע ואת המטפלים הזוגיים פרק מרתק, עמוק ומצחיק במיוחד!

ורד סבאג היא שותפה בהקמה של עמותת לטם שעוזרת לאנשים עם מוגבלויות ובשנים האחרונות גם מלווה זוגות ויחידים למיניות מעצימה ותקשורת אינטימית. ורד היא גם בת הזוג האהובה שלי בחמש השנים האחרונות 🙂 דיברנו על המסע שלה מהיותה אמא תקתקנית לאישה המחוברת למיניות ולנשיות שלה, על ההתמודדות עם הפחד מאינטימיות, והחיבור המחודש לגוף ולאנרגיה הנקבית. בין השאר תוכלו גם לשמוע: על המסע שעברה עם עצמה לחיבור מחדש לנשיות ולמיניות שלה על הניתוק מהגוף שחוותה שנים רבות וכיצד התחברה אליו מחדש ממה נבעו הפחדים מלגלות את האשה המינית שהיא מהי התנועה בין האנרגיה הזכרית לנקבית שקיימת אצל כולנו וכיצד היא משפיעה על הקשר הזוגי מדוע חשובה הקוטביות בין הזכרי לנקבי בזוגיות מה מאפיין מנהיגות נקבית בריאה כיצד להקשיב ללב ולפעול על פיו כיצד מתמודדים עם הפחדים מאינטימיות עמוקה למה חשוב לאפשר לעצמנו לבכות מהן הסיבות שבגללן אנשים בוחרים להגיע לטיפול מיני ולהעצים את המיניות שלהם פרק אישי ואינטימי במיוחד!

מיכל שכטמן מגדירה את עצמה כ"דרמה קווין" מקצועית. היא יוצרת תוכן למטפלים, אמנים ואנשי רוח ומנחת קבוצות. דיברנו על המסע האישי שלה מחיים של שליטה והסתרה אל עבר חיים של ביטוי עצמי וקבלה. בין השאר תוכלו לשמוע: כיצד הזוגיות עם אשה שינתה אותה מה זה אומר להיות "דרמה קווין" מקצועית כיצד למצוא את הביטוי האותנטי שלנו בעולם שמעודד הליכה עם מסיכות מה המחירים של להיות אמיתיים עם עצמנו ועם העולם מדוע לפעמים אין ברירה אלא לחצות את הגבולות שלנו כיצד הדכאון הוביל אותה לסטנדאפ על המעקפים הרוחניים שלנו מהם החסמים הנפוצים שמונעים מאנשים לבטא את עצמם מדוע חשוב לפעמים ללכת אל הקצוות