ערן שטרן

פרק 32 - עשייה שכולה טוב

משנת 2005 ועד היום, עירד אייכלר וקבוצת "שכולו טוב" שהקים, פועלים על מנת לשלב אנשים בעלי חסמים תעסוקתיים וחברתיים בקהילה. הם פיתחו עסקים ומיזמים שונים ופתחו מודלים מקצועיים שהפכו להיות סטנדרט מוביל בעולם שאפשרו לאנשים בעלי מוגבלויות להשתלב בקהילה ובתעשייה. עירד והצוות שלו מביאים חדשנות, יצירתיות ויזמות מגוונת ויוצאת דופן לכל פרויקט שלהם כדי ליצור מציאות שבה אנשים עם מוגבלות אינם מודרים מהחברה. האזינו לשיחה המרתקת שבה עירד משתף בין השאר: - כיצד הפך את קבוצת "שכולו טוב" למנוע להצמחת מיזמים חברתיים משני חיים - כיצד מתמודדים עם כשלונות ומתקדמים מהם - מה מייחד יזמים חברתיים לעומת האחרים - וגם על הסטארטאפ החדש שהוא מקים לעזור לאנשים במשברי חיים

אי של וודאות

בשעה שהדברים הללו נכתבים, אנו נמצאים בעיצומו של אחד המשברים הייחודיים, המוזרים והמשמעותיים שהאנושות ידעה אי פעם. זה כאילו שהעולם נעצר. אנשים מתבודדים בבתיהם, עסקים סגרו את שעריהם, ממשלות הכריזו על עוצר וכולם עברו למצב של מלחמה בווירוס הקורונה. אנחנו כרגע נמצאים עוד בעיצומו של המשבר ואף אחד לא יודע עדיין בבירור מתי זה עומד להסתיים ובאיזו צורה. אני אנסה במאמר הזה לתת כמה זוויות מבט מעניינות על משבר וירוס הקורונה ובעיקר על האופן שבו המשבר הזה כבר משנה ועוד ישנה את העולם כפי שאנו מכירים אותו, ואת חיינו – עכשיו ובעתיד לבוא. כמו שאני מסתכל על המצב שנוצר אנחנו לא מדברים על מגיפה אחת, יש כאן שתי מגיפות שאנו מתמודדים איתן. הראשונה והברורה מאליה, היא המגפה הבריאותית. הווירוס שמשתולל ומדביק עוד ועוד אנשים בקצב מהיר ביותר. מול הווירוס הזה עומדות ממשלות, וצבאות של רופאים, מדענים ואנשים שעוסקים יום ולילה בפיצוח שלו ובהבאת תרופות, חיסונים ודרכי התמודדות כדי לחסל ולהשמיד אותו בהקדם. זו המגיפה שאני לא חושב שיש למישהו ספק שהיא תיעצר ותחוסל, במוקדם או במאוחר, אבל היא תיעצר ותיעלם. המגיפה השנייה, היא המסוכנת יותר בעיני והיא בעלת ההשפעה ההרסנית יותר כמו שאני רואה זאת. ואני לא מזלזל בשום קורבן של המגיפה הבריאותית, אבל אם נסתכל על המספרים ונבין את הפרופורציות, הרי שיותר אנשים נהרגים ממחלות אחרות, אפילו כמו השפעת הפשוטה, או בתאונות דרכים מאשר מנגיף הקורונה, ועדיין לא ראיתי מישהו שהפסיק לנסוע ברכב בגלל כמות ההרוגים בתאונות הדרכים. המגיפה השנייה שאני מתייחס אליה היא מגפת הפחד וההפחדה. הפחד הוא מגיפה הרבה יותר מסוכנת מהנגיף. הוא הרבה יותר מדבק, והרבה יותר הרסני. ונגדו, אין צבאות של ממשלות, מדענים ורופאים שעוסקים בהדברה שלו. לצערי, במקרים רבים, זה אפילו להפך: ישנם צבאות של פוליטיקאים, אנשי תקשורת, בעלי עסקים ובעלי אינטרסים שדווקא מלבים את הפחד הזה עוד יותר ונותנים לו עוד ועוד משקל, עוד ועוד חיים. ובין שתי המגיפות הללו שמשתוללות בחוץ, ישנם שני סוגים של אנשים, או אם תרצו – שני "עמים" שונים. לצערי, הסוג הראשון הם הרוב. ואלו הם האנשים שנענים לפחד ולהפחדה, ומסתגרים בתוכם. הם מגיבים לפחד, הם בפאניקה מהווירוס, וכל הפעולות והתגובות שלהם נובעות מתוך יצר ההישרדות הבסיסי ביותר של האדם. הסוג השני של האנשים, והם עדיין המיעוט, אלו הם האנשים שמבינים את המשמעויות הבריאותיות, הם לא מתעלמים מכך, אבל הם גם יודעים לשמור על הפרופורציות, ובעיקר מחפשים את ההזדמנויות החדשות שהמצב הזה יוצר ומביא לעולם. ויש כאלו למכביר. עבור הסוג השני, הדברים הללו נכתבים. לראות אל מעבר לפחד אם אנחנו מסוגלים להסתכל רגע אל מעבר לפחד ההישרדותי הקיומי שבו נמצאת כרגע מרבית האנושות ומרבית האנשים, נוכל לראות שכבר נוצר כאן עולם חדש. זו ההיסטוריה שממש מתהווה לנו מול העיניים כרגע, וזו הבחירה שלנו, של כל אחד מאיתנו, האם ואיך להשתתף בשינוי ההיסטורי הזה. האם להתעלם ממנו? האם לשחק בו בצורה פאסיבית? או שאולי לבחור להיות שחקן משמעותי בתוכו? קודם כל חשוב להבין מהו הדבר האמיתי שאנו עומדים בפניו – ולא, זה לא הוירוס כמו שמרבית האנשים אולי חושבים. הדבר האמיתי, המשתק, המפחיד כל כך הוא: אי הוודאות. אי הוודאות זה מה שיוצר את הפחד, זה מה שמלבה את ההיסטריה. זה מה שמשתק כל כך הרבה אנשים. כאנשים אנחנו מאד אוהבים וודאות. אנחנו אפילו מכורים לה. אם אתה לוקח לאדם את הוודאות, ברוב המקרים אתה מערער לו את האדמה שהוא עומד עליה. ומשם הנפילה למצב ההישרדותי היא די מהירה ומיידית. המשבר של הקורונה הביא לנו חוסר וודאות בלי סוף. בהתחלה חלק גדול מהאנשים נתקלו בו בתחומים שהם מוגדרים יותר כ"מותרות" – טיסות וחופשות שבוטלו או קוצרו. זה לא נעים, אבל לא ממש נורא. זה המשיך עם דרישת הבידוד לחוזרים מחו"ל, וגם כאן, זה אולי עוד קצת נסבל, בכל זאת מרבית האנשים עשו את הבידוד בביתם הנוח, המוכר והבטוח. אבל משם זה החל להידרדר במהירות ופגע כמעט בכל תחומי החיים שלנו: עסקים שנסגרו, תחבורה ציבורית שצומצמה, מאות אלפי אנשים שמצאו אתת עצמם ללא עבודה, מפוטרים או מוצאים לחופשה ללא תשלום, וכעת גם סגר כללי שבו כולם נדרשים להישאר סגורים בביתם.

שפע בימי קורונה

הי, שלושת השבועות האחרונים היו ימים מוזרים של סגר והתכנסות, של איסור על התקהלות ומפגשים פיסיים עם אנשים. עבורי, הרגשתי שלא יותר מדי בא לי "להיות בחוץ" ו"לעשות דברים" אלא יותר להתבונן פנימה, לשאול שאלות ולברר, קודם כל עם עצמי, לאן הולכים ואיך ממשיכים מכאן. עם זאת, קיבלתי לא מעט פניות במהלך התקופה הזו מאנשים שביקשו לראיין אותי בשידור, לשאול שאלות ולשמוע איך אני מתמודד עם הדברים ומה אני חושב על המצב והמציאות החדשה שנקלענו אליה. בנוסף, ראיתי שאנשים מחפשים ללמוד ולהתפתח בתקופה הזו, ושחררתי לא מעט תכנים, גם כאלו שנמכרו עד כה בתשלום, ללא עלות. בפוסט הזה ריכזתי עבורכם כמה מהשידורים המיוחדים הללו, וחלק מהתכנים שאני חושב שיכולים מאד להעצים, לקדם ובאופן כללי לשפר את מצב הרוח שלכם בתקופה הזו. אז בין אם זה להעביר את הזמן בבידוד, או להאזין בזמן הנקיונות לקראת הפסח, הנה כאן עבורכם, לשימושכם החופשי וללא עלות: קורסים ללא עלות הזכירו לי שהקורס שלי על "הצבת והשגת יעדים" מוגש באופן חופשי לציבור באתר של לשכת התעסוקה. מדובר בקורס ממוקד שזכה עד כה ללמעלה מ-37,000 צפיות. זמין לכם לצפייה כאן   הקורס "מקורות הכנסה רבים" שנמכר עד כה ב-500 ₪, פתוח באופן חופשי ומטרתו לפתח לכם את התודעה והאפשרויות בנוגע למקורות הכנסה נוספים שאתם יכולים לפתח לעצמכם. זמין לכם לצפייה כאן   חבילת הסיוע לעסקים בתקופת הקורונה – מגוון קורסים ותכנים שימושיים לבעלי עסקים בתקופה הזו זמינה לכם בגישה ישירה כאן   קורס "בניית חזון אישי לחיים ב-5 צעדים" – קורס קצר במייל שיעזור לכם לבנות את התמונה המנצחת של החיים שלכם. זמין לכם מיידית כאן   ההדרכה החדשה שלי "הדבר הגדול הבא" – למי שמחפש ורוצה לדעת – לאן מכאן? כיצד לזהות מה יכניס לחייכם התלהבות, תשוקה, סיפוק והנאה. זמינה לכם לצפייה כאן   הקלטות של שידורים מיוחדים שקיימתי ביום רביעי האחרון, קיימתי מפגש זום ספונטני עם מי שרצה לדבר איתי על המצב... בהתחלה אני משתף קצת על ההסתכלות שלי על המצב, על העולם, על ההזדמנויות ועל היום שאחרי, ובהמשך כמה שיחות מעניינות עם אנשים שהשתתפו ומענה לשאלות שנשאלתי.. לצפייה ביוטיוב לצפייה בפייסבוק עם אלי שחף דיברתי על השפעת הקורונה על העסקים ועל אסטרטגיית 3 השלבים שכל בעל עסק נדרש כעת להפעיל כדי לצלוח את המשבר הזה ולצמוח ממנו. לצפייה בפייסבוק   עם יובל שוורצמן שוחחתי על התנהלות כלכלית חכמה במשבר הקורונה ונתנו כמה כלים מעשיים להתמודדות כלכלית נבונה לצפייה כאן התראיינתי בפודקאסט של איתי רוזנברג: "קריירה ועוד" על איך לעשות שינויים בחיים ובקריירה? שם סיפרתי על השינוי שעשיתי ממנהל בכיר ברמה הבינלאומית באינטל לבעל עסק שעוזר לאלפי אנשים לעשות שינויים בחייהם. וגם דיברתי על גישה אלטרנטיבית לקריירה ולחיים בכלל במיוחד בתקופה זו. להאזנה בפודקאסט עם מיטל פריברג קיימתי שיחה מרתקת על איך לעשות שינוי בתחום הקריירה ולמצוא את היעוד שלי לצפייה בפייסבוק   עם בן יעבץ דיברתי על ההזדמנויות העסקיות והאישיות בזמן משבר הקורונה לצפייה ביוטיוב וכמו כל שבוע, ביום ראשון, אני מעלה פרק חדש לפודקאסט שלי "כסף טוב", שיחות עם יזמים ועסקים המשנים את העולם. מאזינים מכאן   זהו, עד כאן להפעם :) יש כאן הרבה תוכן חשוב ובעל ערך עבורכם! שלכם, ערן.

פרק 31 - מנהיגות עסקית חדשה בישראל

בסוף שנת 2011, לאחר המחאה החברתית שהרעידה את המדינה, דר' יעל אלמוג זכאי יצאה למסע אישי לחפש מה "התקלקל" בקפיטליזם המוכר, ומנגד מה גורם לחברות מסוימות, שלא היו רבות באותה התקופה, להיות אהודות ואהובות על ידי קהל הלקוחות שלהן. מסע זה הוביל אותה לגלות אנשי עסקים וחברות שחושבות ומתנהלות אחרת, ומדברות שפה חדשה. השפה של "קפיטליזם קשוב". יעל החליטה להביא חשיבה זו ארצה ולהציגה לקהיליית העסקים הישראלית. בשנת 2015, ייסדה יעל את "קפיטליזם קשוב ישראל", הנציגות הישראלית של ארגון "קפיטליזם קשוב" העולמי, יחד עם אנשי עסקים מובילים נוספים כצבי סטפק, עימאד תלחמי, איציק צאיג, אייל מליס ואחרים. "קפיטליזם קשוב ישראל" הינה חברה לתועלת הציבור, שמטרתה קידום התנהלות עסקית מונעת ייעוד, הפועלת לטובת העובדים, הלקוחות, הספקים, והקהילות בהן העסק פועל – ולא רק לטובת בעלי המניות (כפי שמתנהלות חברות במודל המסורתי). בשיחתנו יעל משתפת בין השאר: - מהי לתפיסתה, האחריות של אנשי עסקים ובעלי ההון על החברה ועל הזולת - מדוע הקפיטליזם הקשוב מועיל לחברות עצמן וכיצד הוא תורם לשורת הרווח שלהן - כיצד עקרונות הקפיטליזם הקשוב ישימות גם לעסקים הקטנים.

כל משבר הוא קריאה לשינוי

הי! המשפט "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר" הוא לא רק שורה בשיר הנפלא של שלום חנוך (הולך נגד הרוח) אלא גם אמת. כאשר אנחנו פוגשים במשבר, לרוב, הכל נראה לנו שחור. המצב ההישרדותי שאנו נכנסים אליו לא משאיר יותר מדי מקום לאור להכנס.   אבל אני באמת מאמין שמשבר הוא קודם כל קריאה לשינוי. וככל שהמשבר גדול יותר, כך השינוי שאנו נדרשים לעבור אותו – גדול יותר. אני מאמין שקיים יחס ישר בין השניים.   המשבר של הקורונה הוא משבר בקנה מידה עולמי, ולכן גם השינוי שנדרש הוא בקנה מידה כזה. כבר היום, יש אינספור מאמרים, סרטונים, ותכנים שמדברים על המשמעות הגלובלית של המשבר כמו עצירת הזיהום של כדור הארץ, מתן מענה למשבר האקלים, האטה של צרכנות היתר שנקלענו אליה בשנים האחרונות וכן הלאה.   אני פחות רוצה להתייחס לדברים הללו כאן, יש מן הסתם רבים וטובים ממני שכותבים ומדברים על כך.   אני רוצה להתייחס למשמעויות האישיות, של כל אחד מאיתנו, למשבר הזה ולקריאה לשינוי שהוא מציב בפנינו.   בתחילת השנה שעברה, לאחר השוק הראשוני שחוויתי כאשר התגלה בי הסרטן, התחלתי לחפש את השיעור שההתמודדות עם המחלה הזו מביאה לחיי. לא תמיד זה קל לראות את השיעורים הללו, וגם לי זה לקח זמן ומאמץ מכוון לגלות ולהבין זאת.   התהליך הזה אגב עדיין לא הסתיים מבחינתי, וגם היום, בעת שהדברים הללו נכתבים, אני ממשיך בעבודה פנימית עמוקה לגלות מהו השינוי שהמשבר הזה קורא לי לעבור. חלק מהדברים כבר התבררו והם גלויים וידועים לי וחלקם עדיין לא ואני עדיין מברר אותם.   אני חושב שמשבר הקורונה, מחייב כל אחד מאיתנו, ללא יוצא מהכלל, לבחון עם עצמו – מה השינוי שהמשבר הזה קורא לו לעשות?   להתעלם מכך, הוא ממש לבזבז, לדעתי, את המשבר הזה.   אני חושב שקודם כל, ולפני הכל, משבר הקורונה הינו מאיץ מאד עוצמתי. מאיץ של תהליכי שינוי והשתנות – שלנו כבני אדם בודדים, שלנו כחברה וכעמים וכאנושות כולה. כולנו נדרשים לשנות ולהשתנות.   אנחנו עדיין עמוק בתוך ההתרחשויות של הדברים, ובדרך כלל בשלב הזה לא תמיד קל לראות את הדברים הללו כשהם קורים, אבל אין לי ספק, שבפרספקטיבה של זמן, כשיסתכלו על התקופה הזו, יוכלו לראות את כל התהליכים שהקורונה האיצה בעולם.   אני אתן שתי דוגמאות לתהליכים כאלו שאני חושב שמאד מואצים כרגע. הראשון הוא העבודה מרחוק. אינספור עובדים כרגע עובדים מרחוק, מהבית. הם אינם מגיעים למשרד יותר. זה לא משהו חדש, זוהי מגמה שהחלה לפני שנים רבות. כבר בתחילת שנות ה-2000, כשעוד עבדתי כמנהל בכיר באינטל. כבר אז אינטל אפשרה לעובדים יום (ולעיתים יותר) של עבודה מהבית, כדבר שבשגרה. מאז עוד הרבה ארגונים הלכו בעקבותיה.   יש אינספור בעלי עסקים, עצמאיים ופרילנסרים שעובדים כך שנים. אין בזה שום דבר חדש.   אבל לעובדים רבים אחרים – זה משהו חדש לגמרי.   המגמה היא לא חדשה, אבל קצב ההתפתחות שלה כעת – מואץ באופן דרמטי. וכשהמשבר יסתיים (והוא יסתיים), הרבה מאד ארגונים ועובדים, שקודם לכן לא נהגו לעבוד מהבית ומרחוק, ימשיכו לעשות זאת. העובדים יגלו את היתרונות שבכך וגם המעסיקים יגלו שאפשר לקדם דברים גם כשעובדים מרחוק ועל הדרך לחסוך בלא מעט עלויות. זהו תהליך שינוי והאצה שיש בו דברים מבורכים.   אבל מצד שני, תהיה גם האצה של תהליכים פחות מבורכים, לאנשים רבים. ארגונים רבים מפטרים כעת אנשים או מוציאים אותם לחל"ת (חופשה ללא תשלום). המספרים הם עצומים. בשעה שהדברים הללו נכתבים מדברים על כמיליון ישראלים שנרשמו בלשכת התעסוקה ובביטוח הלאומי והמספרים עולים מדי יום.   אני מקווה שאתם לא בין אלו שמאמינים שכשהמשבר יסתיים, כל אותם עובדים יוחזרו מיידית לעבודתם. זה לא מה שהולך לקרות.   מעסיקים וארגונים רבים עומדים לגלות שהיתה להם שכבת "שומן" גדולה בארגון, ושהם יכולים להסתדר לא רע גם אם פחות עובדים משהיו להם בעבר. סדרי העדיפות משתנים ותפקידים ישתנו ויותר ויותר אנשים מגלים לחרדתם שמקום העבודה שלהם אינו דבר בטוח כמו שחשבו ושהתעסוקה שלהם אינה מובטחת. גם זה אינו דבר חדש. אני אישית כותב ומדבר על כך כבר מ-2014, והספר השני שלי "להתעורר" שיצא לאור ב-2016 עוסק בכך ובאפשרויות החדשות שעומדות בפני השכירים. מה שהקורונה עושה, היא האצה של התהליך הזה. בצורה דרמטית ומאד כואבת להרבה אנשים. אלו רק שתי דוגמאות ברורות שאי אפשר להתעלם מהן ושניתן לראות אותן כבר עכשיו. אבל ישנם עוד תהליכים רבים שמואצים כרגע ושהם לאו דווקא כל כך ברורים שניתן לראות אותם כרגע. עסקים ישנו את צורתם. מערכות הבריאות, הכלכלה, המסחר, התיירות, הממשל – כל אלו יעברו שינויי צורה. חלקם דרמטיים יותר, חלקם פחות – אבל דברים רבים משתנים ועוד ישתנו. זו הסיבה גם, שחשוב עוד יותר לאמן את שריר האי-וודאות. כי גם אחרי שהמשבר יסיים, מגמת השינוי תישאר איתנו עוד לאורך זמן לא קצר. ומעל לכל אלו – אנחנו כבני אדם – נשתנה.   זהו הכרח, זו לא פריווילגיה או מותרות. בעיני משבר הקורונה הוא קודם כל ולפני הכל עבורנו כבני אדם – קריאת השכמה והתעוררות. קריאת התעוררות להתפתחות שלנו כבני אדם. להפסיק להיות אנשים שתלויים באחרים – במעסיק, בממשלה, בתקשורת וכן הלאה.   זוהי קריאה להתפתחות אישית של כל אחד מאיתנו. להתפתח כאדם החושב בצורה עצמאית ושאינו תלוי ומושפע מהחשיבה ההמונית שמקיפה אותנו, שאינו מושפע מההפחדה של התקשורת או של הפוליטיקאים. שאינו תלוי במעסיק שלו על מנת להתפרנס אלא יודע ליצור ולפתח לעצמו מקורות הכנסה רבים ומגוונים.   זוהי קריאת התעוררות לאנשים לעלות ברמת המודעות שלהם. לא להישאר ברמת ההישרדות הבסיסית אלא לקחת אחריות על חייהם, על מצבם הבריאותי, הכלכלי, המשפחתי ולפעול מתוך מודעות גבוהה יותר. ברמות הגבוהות יותר של מודעות, אדם נמצא בשליטה. זה לא שהוא בהכרח יכול לשלוט במשהו חיצוני שקורה כמו התפרצות של וירוס או מלחמה, אבל גם כשאלו קורים – הוא בשליטה על התפקוד שלו, על החיים שלו ועל הפעולות והתוצאות שלו – נוכח כל מציאות, מטלטלת ככל שתהיה. בספרי "להתעורר" אני מתאר 7 רמות שונות של מודעות: הישרדות, חשיבת ההמון, שאיפה, עצמאות, משמעות, חופש ומנהיגות.

פרק 30 - באנו לעשות עסקים, ליהנות ולעשות טוב

מה שהתחיל כעסק משפחתי קטן, חנות קטנה בירושלים, צמח והפך לקבוצת חברות ורשת פעמית סטור עם 21 חנויות ברחבי הארץ ומאות עובדים. רמי שר שלום, יו"ר פעמית משתף בכנות ובגילוי לב, על הדרך המיוחדת של הצמיחה של העסק למה שהפך להיות היום ומתוך התפיסה שלו של "באנו לעשות עסקים, ליהנות ולעשות טוב". האזינו לראיון בו דיברנו בין השאר על: - תהליך הצמיחה והמעבר מעסק קטן לעסק גדול ומשמעותי - כיצד להתמודד עם נקודות "פיתול" קריטיות בדרך - כיצד עסקים נהיים יותר חברתיים ואיך עמותות נהיות יותר עסקיות - כיצד מתמודדים עם שינויים מהותיים בשוק בו העסק פועל

פרק 29 - יש קפיטליזם חדש

את תומאס אקשמידט פגשתי לראשונה כאשר הגיע לישראל להעביר לראשונה הדרכה לקבוצת השגרירים הראשונה של ארגון קפיטליזם קשוב בישראל. תומאס הוא מהחלוצים המובילים את מהפיכת העסקים הקשובים בעולם. עסקים שנועדו להפוך את העולם לטוב יותר. עסקים שלא מסתכלים רק על שורת הרווח אלא גם על ההשפעה הרחבה שלהם – על העובדים, הלקוחות, הסביבה וכל בעלי העניין. בשיחה שלנו, תומאס משתף בין השאר: - מהם 4 העקרונות של ה"קפיטליזם הקשוב" ומדוע כדאי לחברות וארגונים לפעול על פיהם - מהן התועלות שהוא ראה שחברות המטמיעות את הפילוסופיה של הקפיטליזם הקשוב משיגות כתוצאה מכך - מהם האתגרים שיש לארגונים בהפיכתם לארגונים "קשובים" - כיצד עקרונות הקפיטליזם הקשוב רלוונטיים גם ליזם ולבעל העסק הקטן

פרק 28 - קהילות, כסף וכל מה שביניהן

כרמל ברן מגדיר את עצמו כ"איש של אנשים" ובעצם כל הפעילויות שיזם והקריירה שפיתח סובבים סביב אנשים. החל מארגון מסיבות קריוקי בחיפה כי כולם אוהבים לשיר ושירה מחברת בין אנשים. את דרכו המקצועית החל בניהול המדיה והדיגיטל לעסקים קטנים ובינוניים, בהמשך ניהל את תחום הדיגיטל בחברת "מידע כנסים" ובאתר המשלוחים "משלוחה". בשיחתנו, הטרנסאטלנטית לניו יורק, שם הוא מתגורר כעת, שוחחנו על הדרך שבה קהילות משנות את העולם והעולם העסקי במיוחד. לאור הנסיון הרב שלו בהקמת קהילות בתחומים שונים, והמצליחה שבהן, שהפכה להיות "ארגון הדיגיטל הישראלי". הקהילה העיקרית שהוא מוביל כיום נקראת קהילת "אנשים של אנשים" שמטרתה לאפשר לאנשים ליצור חיבורים בין אנשים. לכרמל יש התבוננות מרתקת על העולם כסוג של "אנתרופולוג" המתבונן וחוקר את סביבתו, האזינו לראיון עם כרמל ברן ותוכלו לשמוע בין השאר: • מהם שלושת הדברים החשובים ביותר כשמקימים קהילה? • מהי ההזדמנות הגדולה לעסקים בהקמת קהילות? • כיצד ניתן ליעל ולעשות אופטימיזציה לחיים עצמם?

עוצמת הפחד או חדוות התקווה

הי! הימים האחרונים מזמנים לנו הזדמנות מעניינת להתבונן על המציאות החיצונית ודרכה להבין דבר או שניים לגבי המציאות הפנימית שלנו, שבסופו של דבר משפיעה על המציאות החיצונית שלנו. בחירות, קורונה, הפחדות... אם נבחן את ההתרחשויות של השבועיים האחרונים ועד היום, אפשר לכנות את המכנה המשותף של כל מה שאנו רואים שקורה בחוץ בשם: עצמת הפחד. החל מהבחירות. אין זה משנה באיזה צד אתם של המפה הפוליטית, כל אסטרטגיות הקמפיינים של כל המפלגות נעו סביב הפחד. הפחד שזה יבחר, או הפחד ממה יקרה אם הוא יבחר. זה לא סתם. אינספור מקרים, מחקרים והתנסויות עבר הוכיחו לפוליטיקאים שלנו שוב ושוב, שיותר מהכל, פחד והפחדה מניעים אנשים לקלפיות. ככל שמפחידים אותנו מכך שביבי יבחר שוב, כך הוא מתחזק יותר. ככל שמפחידים אותנו שהערבים נוהרים לקלפיות, כך הם מתחזקים יותר. ככל שמפחידים אותנו מכך שהחרדים ישתלטו על המדינה, כך הם מתחזקים יותר. זה לא מקרי אגב. זהו חוק! החוק השלישי של ניוטון קובע כי: כאשר גוף מפעיל כוח כלשהו על גוף אחר, הגוף האחר יפעיל כוח השווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו על הגוף הראשון. ובשפה פשוטה: מה שאנו מתנגדים לו – יפעיל עלינו כח שווה עוצמה בכיוון ההפוך. ולכן מה שמתנגדים לו או שמפחדים ממנו – גדל!   הבחירות האחרונות, ואלו שלפניהן, ואלו שלפניהן, ולצערי, ככל הנראה גם אלו שלפנינו – כולן מראות שישראל בחרה מתוך פחד. מתוך פחד ולא מתוך תקווה. זה הדבר העצוב ביותר בעיני. שעם שלם בחר מתוך פחד ולא מתוך תקווה. אני חושב שכאנשים בודדים וכעם, לאבד את התקווה זה מצב מאד מאד מסוכן. אדם חולה שמאבד תקווה, מאבד גם את הרצון לחיות. השליכו מכך מה קורה לעם אשר בוחר מתוך פחד ומאבד תקווה. הקורונה מלמדת אותנו שיעור דומה: מה שמתנגדים לו גדל. ככל שההיסטריה שיוצרים סביב הקורונה מתגברת, כך גם ההשפעה שלה גדלה. ככל שמתנגדים לה יותר – היא מתפשטת. ורק לשם פרופרציות – הסיכוי שלכם להפגע בצורה קשה מהקורונה קטן יותר מהסיכון שלכם לזכות בלוטו. הסיכוי שלכם לזכות בלוטו קטן יותר מהסיכוי שלכם למות מפגיעת מטאוריט (שעומד על 1 ל-1 עד 1.6 מליון). אם בכל זאת אתם בוחרים למלא לוטו, רק קחו בחשבון שהסיכוי שלכם להפגע בתאונת דרכים בדרך לדוכן הלוטו גדול פי וכמה ועומד על 1 ל-28,481... אז סביר יותר שתפגעו בתאונת דרכים או ממטאוריט, עוד לפני שתפגעו קשה מהקורונה. האם העובדה הזו מונעת ממישהו לצאת מהבית? האם זה מונע ממישהו להכנס לרכב ולנסוע? נשמע מצחיק, נכון? אנחנו לוקחים על עצמנו מדי יום סיכונים הרבה יותר גדולים מאשר הסיכון שהקורונה מהווה לנו. אבל, לצערי, התקשורת, הממשלה וגופים בעלי אינטרסים (כלכליים, בריאותיים, פוליטיים וכו') זורעים פחד ובהלה. רק חשבו מה יכולת ההפחדה הזו עושה לגופי התקשורת שנהנים פתאום מפריחה ברייטינג, או ליצרני ג'ל הידיים... באמת שאני לא מצליח להבין את ההגיון של ג'ל הידיים – כאילו שזה הדבר שיציל אותנו מהקורונה, ועדיין הוא נהנה מגידול של 3500% במכירות. אגב, לא פשוט יותר לשטוף ידיים עם סבון??? הפגיעה הקשה ביותר של הקורונה, או יותר נכון לומר – ההיסטריה של הקורונה, היא הפגיעה הכלכלית, והפגיעה בשגרת החיים של האנשים, של כל אחד מאיתנו. וזה לא קשור בכלל לנגיף עצמו, אלא להפחדה. אנשים שפועלים מתוך פחד, עושים לרוב הרבה מאד טעויות. למשל, אנשים מסתכלים על מדדי הבורסה שצונחת וממהרים למשוך את כספם מקרנות הפנסיה... לא כי הם עשו כאן איזו הערכה כלכלית מחושבת שבוחנת את הגיל שלהם, את הצורך שלהם בזמינות של הכסף או שיקולים אמיתיים אחרים, אלא מתוך חרדה, פניקה וכי זה מה שהשכן או החבר שלהם אמר להם לעשות. זה החזיר אותי לימים הטרופים של סוף 2008 שבהם כותרות האימה בעיתונים בישרו שהציבור מושך את כספו מקרנות הפנסיה, ואכן רבים מאלו שקראו את הכותרות הללו הלכו ומשכו את כספם. וברגע אחד של חוסר מחשבה, וההליכה אחר חשיבת ההמון, השמידו את העתיד הכלכלי שלהם. ב-2010 כבר חל התיקון והכל חזר למקומו וכל ההפסדים של קרנות הפנסיה השתקמו, אך מי שמשך את כספו, איבד הרבה מאד מערכו בגלל החלטה פזיזה. כל אלו הם ארועים חיצוניים שאנו נותנים להם להשפיע עלינו. אבל זה לגמרי לא חייב להיות כך. וכאן נכנס עניין הבחירה החופשית שיש לכל אחד מאיתנו, אך לצערי לא רבים מאיתנו עושים בה שימוש מושכל. אדם צריך לשאול את עצמו מהיכן מונעות הבחירות שלו – האם מתוך פחד או מתוך תקווה? אני לא אומר שאתם צריכים עכשיו להזמין טיסה לסין או לאיטליה, אבל מצד שני, אם אתם לא באוכלוסיית סיכון ספציפית אין באמת סיבה להכניס את עצמכם לבידוד מרצון (עוד לפני שאתם באמת נדרשים לבידוד על פי החוק). אפשר לנקוט בזהירות, אבל זהירות יתר והיסטריה הן כבר מסוכנות יותר. ומצד שני, השמירה על השגרה חשובה לבריאות הנפשית שלנו. אני מנסה להימנע עד כמה שניתן מפגיעה בשגרה המתוכננת שלי. לא ביטלתי שום פעילות, לא הפסקתי לעשות שום דבר שתכננתי קודם לכן. אני בוחר בתקווה ולא בפחד. אז כמה המלצות פרקטיות: שמרו על השגרה, עד כמה שניתן. אל תמהרו לבטל דברים שתכננתם לעשות. אל תהיו נמהרים בהחלטות על הכסף שלכם, אם אינכם בטוחים מה לעשות, קחו יעוץ עם מי שמתמחה בכך (ולא, השכן שקרא פוסט של "מומחה שקר" כלשהו בפייסבוק אינו נחשב למומחה) כל משבר טומן בחובו את זרעי ההזדמנות. זה לא משפט שלי, נפוליון היל טבע אותו כבר ב-1934 (אחרי המשבר הכלכלי הגדול של 1929) בספר "חשוב והתעשר". שבו לחשוב, איפה ההזדמנות כאן? בעסק? במשפחה? בבריאות? בהשקעות? בכסף שלי? המעיטו בצריכת החדשות / העיתונים / הפוסטים של הפאניקה ברשתות החברתיות (מציע להתנזר מהם לגמרי). אנרגיה היא דבר מדבק. הרבה יותר מהקורונה, ואנרגיה שלילית ופחד הם מדבקים במיוחד והכי חשוב – תבחרו בתקווה! ולא מתוך פחד! ואם מצאתם ערך דברים הללו, אשמח שתשתפו, שיהדהדו למרחק גדול יותר. ככל שנגביר את ההדהוד של התקווה, כך נוכל למגר את הפחד... וגם את הקורונה! ורק תהיו לי בריאים! :) שלכם, ערן.

אני מרגישה שחייתי במערת עבדות

הי! ביום שישי האחרון, בהרצאה "זה לא שפוי להיות נורמלי" שקיימתי, ישבה בין האנשים גם מיכל.   מיכל הצטרפה לפני קצת פחות מחודשיים לתוכנית החדשה "עושים שינוי!".   אחד הדברים המשמעותיים שעמדו לנגד עיני כשפיתחנו את התוכנית החדשה היו להזיז את המשתתפים בה, בצורה כזו שהשינוי שהם יחושו וירגישו יהיה כל כך מוחשי ונוכח בחיים שלהם, שהם לא יוכלו שלא לראות ולהרגיש אותו.   זה לא דבר פשוט... כי שינוי הוא משהו תהליכי, שקורה לאורך זמן, ובגלל שהוא כזה, אנו לא תמיד נוכחים לכך שהוא התרחש, אלא רק לאחר זמן ופרספקטיבה.   כשחזרנו הביתה לאחר המפגש בשישי, חיכתה לנו ההודעה הזו ממיכל:   "אני מרגישה שחייתי במערת עבדות... שלא היה לי זמן, פנאי אוויר ודרך לראות מה אני רוצה מהחיים שלי, מה האפשרויות לאן פניי ופתאום דברים נגלים לי מול העיניים ואני שואלת את עצמי בוקר בוקר איפה הייתי עד היום.....   אז אני רוצה לומר לכם תודה שאתם מצליחים להוציא אותי מהמערה, מהקונכייה, אין לי מושג ממה, אבל אני רוצה לצעוק אני רוצה לצעוק אני חופשייהההההה! ואני יודעת שהדרך ארוכה ואני רק בהתחלה אבל זה מה שאני מרגישה כרגע ורציתי לומר לכם תודה.   אני כותבת לכם עכשיו כי היום בסדנא, רציתי לצעוק לערן תדגים עלי! ספר להם עלי, שהם יבינו מה קורה לי, מה קרה לי עד כה, מה שחררתי ממה אני עדיין פוחדת ,אני הדוגמא החיה שלך יושבת כאן...   רציתי לצעוק את זה כי אני רוצה שאנשים שהיו במצוקה כמוני יידעו שמשהו חייב לזוז, משהו חייב לקרות, אני כבר לא יכולתי לקום בבוקר, שנאתי הכל, את כולם ובעיקר את עצמי שרע לי ואני קפואה.   אז תודה שהוצאתם אותי מהפריזר להפשרה ולפעמים ההפשרה הזו לא קלה אבל אני מאמינה בתהליך מאוד ומאמינה שאני יכולה ומאמינה בדרך שאתם מובילים אותי ועושים זאת בצניעות רבה שאליי מדברת בעד עצמה.   אני מבקשת מכם שתתנו לי להעניק לאחרים ולחלוק איתם את מה שאני עוברת כעת, אני בתחילת התוכנית אמנם אבל אני רוצה לספר לעולם מה קורה לי כדי שגם להם זה יקרה, והם לא צרכים לחכות כל כך הרבה שנים ולעבור את מה שאני עברתי.   כל מי שרוצה לשמוע ממי שכרגע עוברת את מה שאתם עושים בתהליך וכיצד אתם מפגישים אותי עם עצמי אני באהבה גדולה אשוחח איתו/איתה.   מגיע לכם על המקצועיות, היושרה שלכם והצניעות שלכם שכל הזמן יפיצו את אמונתכם ועבודתכם.   מי שמתלבט בשמחה, בשמחה, בשמחה שיתקשר אלי.   אני מאוד מרוגשת ממה שעובר עליי בתהליך למרות שהוא ממש לא פשוט לי אבל כמו שאמרתי לערן זו המתנה הכי גדולה שנתתי לעצמי מזה הרבה שנים.   שבת שלום. מיכל"   אני חושב, שיותר מהכל, מה שעובר מהדברים המרגשים של מיכל, הוא תחושת החופש שהיא חווה. התחושה שפתאום יש תקווה, שהדברים לא חייבים להיות כמו שהיו.   לצערי, ישנם לא מעט אנשים שנמצאים במקום שבו מיכל היתה, מקום של שחיקה גבוהה, תסכול ובעיקר חוסר יכולת לראות איך כל המצב הזה יכול להשתנות.   והסיבה שהבאתי את המכתב של מיכל בפניכם הוא להראות, שזה ממש לא חייב להיות כך. שיש דרכים נוספות, גם אם הן כרגע לא הציגו את עצמן בפניכם, הן שם. והן קיימות.   בקרוב תפתח קבוצה חדשה של התוכנית "עושים שינוי!", אם אתם רוצים לקבל את הפרטים, פשוט צרו עמנו קשר ונשלח לכם את הפרטים מיידית. חג פורים שמח! שלכם, ערן.

תודה! ההרשמה שלך נקלטה

ברגע זה הרובוטים האוטומטיים שלנו שולחים אליך מייל אישור עם הרבה מידע חשוב על כל התוכן המשמעותי שניתן להפיק מהאתר שלי. 
חשוב לוודא שקיבלת את המייל הזה, לעיתים הודעות תקינות נכנסות בטעות לתיקיית הספאם או הקידומים, אז כדאי לבדוק אם זה לא הגיע לשם בטעות, ואם כן, למשוך את המייל לתיקייה הראשית בתוכנת הדואר שלך כדי שלהבא ההודעות יגיעו לשם.
איזה כיף שאתם כאן!

יש לי מתנה מדהימה עבורכם!

מיטב התכנים שלי זמינים לכם ללא עלות!

הם מחכים לכם כאן בלחיצת כפתור

רגע לפני שאתם עוזבים!

אני מזמין אתכם לקבל ממני את מיטב התכנים שלי ללא עלות!
הם זמינים לכם כאן בלחיצת כפתור

השאלה שלך נשלחה!