משבר זהות

השבוע, במהלך האימון בחדר הכושר, שמעתי משפט בפודקאסט שהקשבתי לו, שגרם לי לעצור רגע, להניח את המשקולות ולכתוב אותו לעצמי בטלפון. והמשפט הזה היה: "ביטחון שוחה בכאב מוכר". תקראו את זה שוב: "ביטחון שוחה בכאב מוכר". במבט ראשון, זה כנראה נשמע לא הגיוני. הרי ביטחון אמור להיות ההפך מכאב, לא? אנחנו רוצים להאמין שביטחון מעניק לנו רוגע, שלווה, ויציבות. אבל אם נסתכל בכנות אכזרית על החיים שלנו, נגלה שרוב הזמן אנחנו בוחרים בכאב. רק בגלל שהוא מוכר לנו. אנחנו נשארים בעבודה ששואבת מאיתנו את החיות והאנרגיה, כי אנחנו מעדיפים את הבאסה והתסכול המוכרים מחר בבוקר על פני חוסר הוודאות שבשינוי. אנחנו נשארים במערכות יחסים שכבר מזמן אין בהן אינטימיות או אהבה, כי אנחנו מעדיפים את הריבים המוכרים על פני הפחד להישאר לבד. אנחנו נשארים עם המינוס בבנק, עם הלחץ, עם התחושה שאנחנו חיים "ליד החיים", על פני המאמץ לעשות במצב הכלכלי שלנו שינוי כלשהו.

רוב בני האדם בטוחים שהפחד הכי גדול שלהם הוא מכישלון. או מדחייה. או מלהישאר לבד. אבל האמת היא שיש לנו פחד אחד עמוק יותר, קדום יותר. ומפחיד יותר... הוא מסתתר בחדר אחד בנפש שלנו, שאנחנו עושים הכל, אבל הכל, כדי לא להיכנס אליו. אנחנו שמים שומרים בדלת. אנחנו מקיפים אותו בחומות של רעש והסחות דעת. אנחנו ממלאים את היום שלנו בפגישות, במשימות, בעשיה... אנחנו גוללים בטלפון בכל שניה שיש לנו פניה, בתור לרופאה, בפקק ברכב, וגם לפני השינה עד שהעיניים נעצמות מעייפות. אנחנו קונים דברים שאנחנו לא צריכים, אוכלים כשאנחנו לא רעבים, ומדברים כשאנחנו לא באמת רוצים להגיד כלום. הכל, רק כדי לא לפגוש אותו.

בזמן האחרון אני פוגש יותר ויותר כאלו. אנשים שללא ספק, רוב מי שיסתכל עליהם, יגדיר אותם כ"מצליחים". זה מתחיל במנטורים ובמאמנים, כאלו שלאורך השנים בנו אימפריות של ידע והשראה, ליוו ועזרו לאינספור אנשים, אבל גם מנכ"לים, יזמים ואנשים שלכאורה, וכלפי חוץ, כבשו כל פסגה אפשרית. הם מסתובבים בעולם עם "חליפה" מושלמת. חליפה של "זה שהצליח", "זו שיודעת את התשובה", "זה שתמיד בשליטה". הם השקיעו שנים בתפירת החליפה הזו, בבניית הפרסונה, בשכלול המסכות. והעולם? הוא מגיב בהתאמה. העולם מוחא להם כפיים. אבל כשהם לא באור הזרקורים, כשאנחנו יושבים ביחד לשיחה שקטה וכנה בקליניקה, הם מודים (ולפעמים בפעם הראשונה גם כלפי עצמם) באמת הכואבת: שהחליפה הזו כבר לא מתאימה להם. היא לוחצת בכתפיים, היא לא מאפשרת לנשום, היא שוקלת טונות ומכבידה עליהם, ובעיקר מרגישה להם כמו שריון כבד שמפריד בינם לבין עצמם ומרחיק אותם מעצמם. החליפה שיצרו, המערכת, העסק, הפרסונה – כל אלו כבר לא משרתים אותם יותר. החליפה שיצרו, חונקת את הנשמה שלהם. זה לא פשוט להודות בכך. הייתי במקום הזה בעצמי, ויותר מפעם אחת.

יואב דגני הוא יזם סדרתי, מאמן מנהלים ויזמים, ומייסד המיזם "Fifty-Fifty-Five", שמטרתו להקים חמישים עסקים עם חמישים שותפים בחמש שנים. הוא מפתח גישה בשם "יזמות סינרגית" שמחברת בין עולם ההתפתחות האישית לעולם העסקי, מתוך מסע חיים שעבר דרך כאב, חקירה פנימית ושינוי עמוק. בשיחתנו, דיברנו על: כיצד הגוף שלו הכריח אותו לעצור ולחשב מסלול מחדש ההחלטה לעזוב את הסטארטאפ שלו כיצד מתמסרים ללא נודע ולחוסר הוודאות ומה הוא גילה בתוך התהליך הזה כיצד נולד המיזם להקים 50 עסקים עם 50 שותפים בתוך 5 שנים מה עזר לו להתמודד עם תסמונת המתחזה מה ההבדל בין הצלחה חיצונית לאושר פנימי איך בונים עסק שמותאם לטבע האמיתי שלנו פרק מעורר השראה על השחרור מכלובי הזהות שיצרנו לעצמנו. תהנו!

פרוש בזמן: למה מנצחים עוזבים בשיא ההצלחה? עם ערן שטרן מה גורם לאנשים מצליחים לעזוב דווקא כשהם נמצאים באור הזרקורים? בפרק הזה של לפרוש בשיא אנחנו מארחים את ערן שטרן – מאמן עסקי, יזם, סופר ומרצה, שבכל פעם מחדש בחר לשבור את התבנית ולפתוח דף חדש. ערן התחיל את דרכו בתפקיד בכיר באינטל, עבר לעולם האימון העסקי, הקים עם אלון אולמן את חברת ההתפתחות האישית "קוד המנצח" – ובשיא ההצלחה החליט למכור את חלקו ולהתחיל מסלול חדש. בדרך כתב רבי־מכר, ליווה אלפי אנשים, חווה פרק ב’ בזוגיות, והחלים מסרטן.

אמיר פרידמן הוא יזם, אמן, סופר ומניע יזמים לפעולה. יש לנו הכרות רבת שנים מאז שליוויתי אותו בתהליך הקמת העסק שלו - בית ספר ללימוד נגינת גיטרה. למרות ההתפִתחות וההצלחה העסקית, אמיר נתקל באחת הבעיות הנפוצות יותר של בעלי עסקים ועצמאיים: נמאס לו מהעסק של עצמו. בשיחה שלנו העמקנו לגורמים לתופעה הזו, איך אפשר להתמודד איתה, וכיצד להמציא את עצמנו מחדש עסקית. תוכלו לשמוע: מה עושים כשמגיעים למיצוי בעסק שהקמנו ושמפרנס אותנו מדוע חשוב לתת לעצמנו קודם כל את הלגיטימציה לשינוי מה יכול לעשות בעל עסק שמרגיש שחיקה ומיצוי בעסק שלו על משבר הזהות שמגיע בעקבות שינוי שכזה מהו פער היישום שקיים אצל יזמים ובעלי עסקים רבים הפער של ההבטחות הבומבסטיות של תוכניות הליווי העסקיות מול המציאות מהם ההיבטים הרגשיים והנפשיים שצריכים לקבל מענה אצל היזם וגם - על הורות ויזמות וכיצד הם משפיעים אחד על השני