רוב חיי לא התייחסתי לגבריות שלי כאל "עניין" או משהו. הייתי גבר, ככה נולדתי, וזהו.
מן הסתם, כמו כולם, את מרבית הזהות הגברית שלי, שאבתי מתוך חיקוי של מה שראיתי בסביבה שלי – אבא, אחים גדולים, חברים, דמויות מפתח שנתקלתי בהן במהלך החיים וההתבגרות שלי.
מעולם לא עצרתי לשאול או לבחון איזה גבר אני רוצה להיות בעולם הזה.
המפגש הראשון שלי, פנים מול פנים, עם הזהות הגברית שלי היה בסדנת מיניות שהשתתפתי בה לפני כמה שנים.
אחד הימים המשמעותיים ביותר שם עבורי, היה יום שעסק כולו, באנרגיה הזכרית.
אני זוכר ממש את התחושה שמשהו חדש מתעצב בתוכי, ממש כמו סוג של עמוד שדרה חדש שהולך ומתגבש ונבנה.
