מנהיגות

סוף סוף מתפנה קצת לכתוב על הריטריט "50 גוונים של חופש" שהסתיים ביום ראשון השבוע. אם יש משהו שהבנתי על מה שקורה לי עם הריטריט הזה, הוא שבכל פעם שהוא מתקיים, אני נדרש לעבור בו איזו שהיא קפיצת מדרגה. זה לא רק שהמשתתפים עוברים בו תהליך עמוק עם עצמם, כך קורה גם לי. אז נכון שאני הוא המוביל של הרכבת הזו, הקטר. אבל ביחד עם זה, אני גם קרון ברכבת, בתהליך העמוק שסוחף את כולנו שם. התכנסנו ביום רביעי שעבר, 22 אנשים, שיוצאים ביחד למסע חקירה פנימית עמוק. לאף אחד מאיתנו לא היה מושג מה מצפה לנו. לכל ריטריט, לכל קבוצה, יש את התמה שלה. כל פעם זה משתנה מקבוצה לקבוצה. למדתי לבוא בסקרנות לגלות מה תהיה התמה של הקבוצה הזו. בשבת בבוקר, כשהתארגנתי לקראת פתיחת היום הרביעי של הריטריט, עוד תהיתי ביני לבין עצמי מה התמה של הקבוצה הזו, ואז בשמונה ורבע בבוקר זה כבר היה ברור. ההתראה הראשונה של פיקוד העורף תפסה אותנו בתחילת הפעילות של הבוקר. עוד לא הבנו אז, שזו רק היתה ההודעה על כך שנפתחה המלחמה, ולא באמת אזעקת טילים.

בשבת האחרונה העליתי שני פוסטים שזכו למאות תגובות ושיתופים. הראשון היה על החשיפה שדיפאק צ'ופרה היה בין חבריו של ג'פרי אפשטיין. והשני היה על השאלה: האם בכל מנטור, מנהיג או מורה צריכה להיות מידה מסוימת של נרקיסיזם. קראתי את כל התגובות, כמעט 400 כאלו, וניסיתי לזקק מתוכן מה אפשר ללמוד עלינו. קודם כל, קראתי שם הרבה כאב. ראיתי כאב שהוא הרבה יותר עמוק מהשיחה על צ'ופרה או על מנהיגות. זה היה סוג של דיון על השבר שכולנו, בצורה כזו או אחרת, חווים עכשיו. הדבר הראשון שבולט ממש מתוך התגובות הוא הכאב על השתיקה. ובאופן מעניין, היו לא מעט תגובות שקשרו את האירוע הזה לטבח השבעה באוקטובר. השתיקה של מורים רוחניים גדולים מול עוולות, לחצה לנו בדיוק על אותו פצע פתוח ומדמם. אותה הרגשה של נטישה. ההבנה הכואבת שהעולם שותק. שהוא מעדיף לשמור על המותג ועל שורת הרווח במקום להביע עמדה מוסרית ברורה. וזה מוביל למסקנה השנייה, שהתלבטתי אם לקרוא לה: אף אחד לא בא, או מותו של הגורו. כבני אדם, משחר ההיסטוריה, חיפשנו שמישהו יושיע אותנו. זוכרים את סיפור עגל הזהב? משה קצת מתעכב למעלה על ההר, והעם נזרק לתוך חוסר ודאות וכבר יוצק לו דמות חדשה שתנהיג ותוביל. או הבקשה שלנו כעם מאלוהים שיתן לנו מלך, כמו לכל שאר העמים. מישהו שיגיד לנו מה לעשות. ביקשנו שמישהו אחר יקבל את ההחלטות הקשות במקומנו. שמישהו אחר יצא להילחם את המלחמות שלנו. שנים שאנחנו מפקידים את המפתחות לחיים שלנו, לעסק שלנו, לזוגיות שלנו, אצל מומחים, מנהיגים ודמויות חיצוניות שיגידו לנו מה נכון. ויתרנו מרצון על הריבונות שלנו, רק כדי להרגיש שיש מי ששומר עלינו. רק כדי שנוכל להעביר את האחריות לאחר. וזה מתנפץ כעת.

לפני כמה ימים, באחת השיחות שלי עם ורד, אמרתי לה שאני חושב, שכדי להיות מישהו שמוביל דרך, שמנהיג, שסוחף אחריו אנשים, אתה חייב שתהיה בך מידה מסויימת של נרקיסיזם. המחשבה הזו שלי, אינה מנותקת מהמציאות. אני גם כזה. ורבים רבים מהקולגות, חברים, ואנשים שהכרתי (בארץ ובחו"ל), שנמצאים בעולמות המודעות, ההתפתחות והרוח, הם כאלו. אבל בעקבות הפרסומים האחרונים של תיקי ג'פרי אפשטיין, והשמות הרבים של אנשים שהיו "חברים" שלו לכאורה או נהנו במסיבות והארועים שהוא קיים (כמו דיפאק צ'ופרה, דן אריאלי ואחרים...), המחשבה הזו סיקרנה אותי ויצאתי לחקור האם זה נכון או סתם תחושת בטן שלי. חיפוש זריז העלה, שהמחשבה הזו היא לא רק תחושת בטן. יש לה ממש גיבוי, ואפילו שם, בעולמות המחקר והאקדמיה. נתקלתי במאמר מרתק של שפורסם בהרווארד של הפסיכואנליטיקאי וחוקר המנהיגות ד"ר מייקל מקובי, שהגדיר את זה בשם "נרקיסיזם יצרני". בפשטות, הוא טוען שמנהיגים שמשנים את העולם, כאלו שפורצים דרך ומביאים חזון חדש, פשוט חייבים להיות במידה מסוימת נרקיסיסטים. הם צריכים את התעוזה והאומץ ליצור טרנספורמציה. הם זקוקים לאיזו אמונה פנימית עמוקה, אולי אפילו קצת משוגעת, שהם יכולים ליצור משהו אחר, משהו חדש, לשנות את המציאות. במילים אחרות, כדי לעמוד על במה. כדי לכתוב ספר. כדי להסתכל לאנשים בעיניים ולהגיד להם "בואו אחריי", אנחנו חייבים שיהיה לנו אגו בריא. אנחנו חייבים את הדרייב הזה, שרוצה ליצור משמעות ולהשאיר אחריו מורשת. האגו שמאמין שיש לו את היכולת להשפיע, לשנות, ליצור, להמציא. זה הדלק שלנו. זה מה שמאפשר לנו לפרוץ את הגבולות של עצמנו, לעמוד מול קהל, ולסחוף אחרינו אנשים. זה הצד הבריא של הנרקיסיזם. דר' מקובי מזהיר מהרגע שבו הדלק הזה הופך לרעל. הוא קורא לזה "הצד האפל" של הנרקיסיזם. כי כמו בכל דבר, וכמו אצל כל אחד מאיתנו: לכולנו יש גם צדדים אפלים.

לירון גליקמן מומחית בינלאומית, מרצה וסופרת המתמחה בקשרים עסקיים, מיתוג אישי ופיתוח עסקי. לירון שיתפה את סיפור חייה המרתק מנערה צעירה שהחלה את דרכה בגיל 16 ברדיו 90FM, דרך ערוץ הקניות, חיים באוסטרליה וניו יורק ועד לפיתוח מודל ייחודי ובינלאומי ליצירת תוצאות דרך קשרים. דיברנו על האובדן של אמה בגיל צעיר והשפעתו, על משברים שהפכו להזדמנויות ועל כוחה של אנרגיה אישית. בין הנושאים שדיברנו עליהם: - מה ההורים שלה עשו, כדי שלא תהיה דוגמנית, שהשפיע על כל מסלול חייה - כיצד קיבלה להנחות תוכנית רדיו באוסטרליה, למרות שלא היתה לה אנגלית טובה - מה למדה מהחוויה שלה כמנחה בערוץ הקניות - על ההסכם שעשתה עם עצמה לאחר שאמא שלה נפטרה כשהיתה צעירה - כיצד האנרגיה האישית שלנו משפיעה על הקשרים שלנו יותר מהכל - איך אחרי ה-7/10 מצאה את עצמה תקועה בברלין וכיצד הצליחה להפוך את המשבר להזדמנות להרצות בפני חברי פרלמנט אוסטריים - מה הוביל אותה להיות בוועדה המייעצת באו"ם - כיצד פועלים בסביבה בינלאומית ויוצרים קשרים משמעותיים - איך אפשר להתגבר על חרדה חברתית וליצור קשרים - מהו הסוד להגשמה עצמית דרך קשרים אותנטיים פרק מרתק על כוחם של קשרים אמיתיים וכיצד הם יכולים לשנות את חיינו! תהנו.

והפעם פרק שונה ומיוחד. אני שוב על כסא המרואיין כשורד סבאג בת זוגי מראיינת אותי ויורדת איתי לעומק של השינויים והעשייה שלי בתקופה האחרונה. דיברנו על הקשר בין כאוס למנהיגות ולחופש, על היותי "סוכן של כאוס", ומה המשמעות של זה, על תהליכי צמיחה עמוקים, ועל האומץ הנדרש לפגוש את האמת האישית. בין השאר תוכלו לשמוע: מה זה אומר להיות "סוכן של כאוס" על הקשר בין כאוס למנהיגות, חופש ושינוי בחיים שלנו מהו האומץ שנדרש כדי לעשות שינוי אמיתי בחיים על רגעים מיוחדים ומשמעותיים שחווינו בריטריט "50 גוונים של חופש" כיצד יוצרים מרחב בטוח לצמיחה והתפתחות של אנשים מדוע חשוב לפגוש את הצדדים הפחות זוהרים בעצמנו מה מאפיין את האנשים שאני אוהב לעבוד איתם וגם, כמה שאלות אישיות שהיא התקילה אותי איתן 🙂 פרק מרתק! תהנו

ליאור ערוסי הוא מומחה עולמי לחווית לקוח וטרנספורמציה ארגונית, מייסד חברת Strativity ומחבר הספר החדש "ליצור את סיפור חייך". תפסתי את ליאור במהלך ביקורו בארץ (הוא חי בארה"ב), לשיחה בה דיברנו על התמודדות עם שינויים בלתי צפויים ועל הבחירה להיות גיבור ולא קורבן בסיפור החיים שלנו. בין השאר תוכלו לשמוע: על המחירים של החיים באינטנסיביות גבוהה מדוע אנחנו נאחזים בדברים שמזיקים לנו מדוע שינוי מכניס אותנו מיידית לעמדת הקורבן מהי המיומנות החשובה ביותר להתקיים בעולם הכאוטי והמשתנה שלנו מדוע קיבל 1811 סירובים להשקעה בסטארטאפ שלו, וכיצד התמודד עם הדחיה על "תסמונת המתחזה" וכיצד להתמודד איתה כיצד להפוך כישלונות למקפצה במקום לצלקת למה אנחנו מפחדים יותר מהכוח שלנו מאשר מהחולשה שלנו איך הופכים אירועים בלתי צפויים להזדמנויות מה הסוד של פיתוח השריר של מוכנות לעתיד

שרה ארבל היא אחת מחלוצי ויזמי תחום האימון בעולם, מעניקה שרותי אסטרטגיה ומנטורינג לבעלי, מנהלי ומנכ"לי חברות גלובאליות. בגיל 77 היא עדיין בשיא המרץ והעשייה ולא חושבת על פנסיה. בשיחתנו תוכלו לשמוע בין השאר: מדוע פנתה לרפול בגיל 36, כשהיא כבר אמא ל-3 ילדים והתעקשה להתגייס לצבא מה הביא אותה לעולם האימון על ההתמודדות עם פטירתו מסרטן של בעלה ובהמשך עם האבדן של בנה ששם קץ לחייו למה לא כדאי לנו לחכות לפנסיה על השינוי שעבר עולם האימון בשנים האחרונות ולאן היא צופה שהוא יתפתח האם הבינה המלאכותית (AI) תוכל להחליף את המאמנים? מדוע התנאי המשמעותי להצלחה שלנו הוא האישיות שלנו, אם נפתח אותה וגם, כיצד היא מאחלת לעצמה למות :)

ד"ר מתי הר-לב היא יוצרת השיטה למנהיגות תודעתית. בגיל 20, היתה כבר עמוק על מסלול "ההצלחה", אחרי תואר שני, בדרך לדוקטורט בחו"ל ועם חתונה באופק. אבל אז היא מחליטה לעצור הכל ולשנות את מסלול חייה מהקצה לקצה. בשיחתנו, שהוקלטה תוך כדי אזעקת "צבע אדום", צללנו לעומק הדרך שעברה וכיצד עיצבה את חייה. ** אזהרת טריגר: בתחילת הפרק מתי משתפת על פגיעה מינית וגילוי עריות שחוותה בילדותה. בין השאר תוכלו לשמוע: על הפגיעה המינית שחוותה בילדותה וכיצד התמודדה איתה מדוע חשוב לקבל את כל מה שקורה לנו בחיים, גם אם אלו דברים מורכבים וכואבים על הפער שאנו חווים בין מה שקורה בחוץ, למה שקורה אצלנו בפנים על החשיבות להסכים להיכנע ולהתמסר למקומות הכואבים בנפש שלנו, והריפוי שזה מביא כיצד המציאות היא השתקפות של התודעה שלנו מהם שני הכוחות המפעילים ומנהלים אותנו כיצד התודעה שלנו כעם הובילה אותנו לארועים שאנו חווים מה עוזר להתמודד עם בושה והסתרה

יצחק פרייס הוא ממקימי מרכז נינגמה ישראל, שמטרתו שיתוף ידע ששורשיו בחכמה העתיקה של מסורת נינגמה של הבודהיזם הטיבטי. ידע זה מתייחד בכך שהוא מוגש בדרך חילונית ומותאם לצרכים שלנו היום במערב לכל מי שמחפש שינוי ומימוש עצמי בחייו. בשיחה שלנו תוכלו לשמוע: מה התועלות של גישת נינגמה לחיים עבור אנשים המחפשים מימוש עצמי מכל רקע ואמונה כיצד נפתר הקונפליקט בין מה שהמציאות הפיזית מראה לנו והאמונה והרצון שלנו לתוצאות אחרות מה זו אכפתיות מעומק הלב מהי הדרך הטיפוסית שבה התודעה הבלתי מאומנת שלנו פועלת ומה הן האפשרויות לשינוי? תפיסה חדשה של משמעות העבודה בחיים שלנו פרספקטיבה חדשה לגבי תפיסת הכישלון בחיים שלנו

ניל"י גולדפיין היא משנה למנכ"ל בקבוצת נירם גיתן NGG, מומחית למנהיגות וניהול בעולם של הפרעה. השיחה איתה נעה בין שני מישורים, הראשון כמי שבעצמה כבשה פסגות של הצלחה, ומיקמה את עצמה בצמרת עולם היעוץ הניהולי לארגונים מובילים, והשני כמי שמלווה בכירות ובכירים הנמצאים לבד בפסגה. בין היתר דיברנו על: - כיצד היא מתמודדת עם הניגודיות של הצדדים הרבים שקיימים בה - מהן המוטיבציות המניעות אותה להתפתח ולהתקדם - מדוע הבדידות בצמרת היא עניין של בחירה - מה עשוי לסייע להפיג את הבדידות של אילו המגיעים לצמרת - מה לדעתה יעלה בגורלו של אילון מאסק וטוויטר - כיצד הקורונה האיצה תהליכי התעוררות והתפתחות של ארגונים ומובילים עסקיים רבים - כיצד מתמודדים עם "תסמונת המתחזה" שיש לרבות ורבים בצמרת - מדוע כישלון הוא בלתי נמנע וחשוב להתפתחות שלנו