מלחמה

סוף סוף מתפנה קצת לכתוב על הריטריט "50 גוונים של חופש" שהסתיים ביום ראשון השבוע. אם יש משהו שהבנתי על מה שקורה לי עם הריטריט הזה, הוא שבכל פעם שהוא מתקיים, אני נדרש לעבור בו איזו שהיא קפיצת מדרגה. זה לא רק שהמשתתפים עוברים בו תהליך עמוק עם עצמם, כך קורה גם לי. אז נכון שאני הוא המוביל של הרכבת הזו, הקטר. אבל ביחד עם זה, אני גם קרון ברכבת, בתהליך העמוק שסוחף את כולנו שם. התכנסנו ביום רביעי שעבר, 22 אנשים, שיוצאים ביחד למסע חקירה פנימית עמוק. לאף אחד מאיתנו לא היה מושג מה מצפה לנו. לכל ריטריט, לכל קבוצה, יש את התמה שלה. כל פעם זה משתנה מקבוצה לקבוצה. למדתי לבוא בסקרנות לגלות מה תהיה התמה של הקבוצה הזו. בשבת בבוקר, כשהתארגנתי לקראת פתיחת היום הרביעי של הריטריט, עוד תהיתי ביני לבין עצמי מה התמה של הקבוצה הזו, ואז בשמונה ורבע בבוקר זה כבר היה ברור. ההתראה הראשונה של פיקוד העורף תפסה אותנו בתחילת הפעילות של הבוקר. עוד לא הבנו אז, שזו רק היתה ההודעה על כך שנפתחה המלחמה, ולא באמת אזעקת טילים.

שוב, אנחנו מרגישים את המתח באוויר. אבל לא רק באוויר, גם בגוף. הדריכות. הציפייה המתוחה. החשש. מה טראמפ יעשה? מתי הם יתקפו? איך האירנים יגיבו? החשש הזה, שמרחף מעל הראש שלנו, ש"הנה זה שוב קורה". שוב מלחמה, אזעקות, נפגעים, שוב אירוע כזה שמערבב לנו את החיים. וכמו בכל מפגש עם איום, יש לנו 3 אסטרטגיות פעולה אפשריות: Fight – להילחם. Fright – לברוח. Freeze – לקפוא. להילחם זו לא ממש אופציה. אלא אם התפקיד שלכם הוא איש מוסד או טייס בחיל האוויר... לברוח? זו אפשרות. יש כאלו שעשו ועושים את זה. לא מתאים לכולם. אז מה האפשרות שנותרה?

שנתיים מאותו בוקר נורא שכולנו התעוררנו אליו. וגם הבוקר התעוררתי מהדי הפיצוצים בעזה שמרעידים את הבית שלי, למרות שאני גר במושב ליד אשדוד, הם מורגשים כאן היטב. לפני שבוע, בבוקר יום כיפור השתתפתי בשיחה שבין השאר דובר בה על המלחמה הזו שלא נראה שיש לה סוף. ועלו בי כמה מחשבות על ההקבלה בין מה שאנו חווים בשנתיים האלו כעם, ולחיים האינדיווידואלים של כל אחד מאיתנו. אף אחד לא בא בשנתיים שעברו יצא לי לפגוש וגם לראיין כמה מהאנשים שהיו שם, בבתים בקיבוצים המותקפים, סגורים בממ"ד ומחכים שמישהו יבוא ויציל אותם. ואף אחד לא בא. אני לא יכול אפילו להתחיל לדמיין את התחושה הנוראית הזו. לאחר שנים שבהם כולנו חונכנו להאמין שיש על מי לסמוך. שכשנצטרך אז הצבא והמשטרה יהיו שם להגן עלינו. וברגע האמת, כשצריכים אותם יותר מתמיד, אף אחד לא בא. זו תחושה איומה של בגידה, של חוסר אונים, ושלא נדבר על הפחד. מתישהו במהלך היום, חלק מהאנשים הבינו שאף אחד לא בא להציל אותם ושהם צריכים להציל את עצמם. גם בחיים שלנו עצמם, אף אחד לא יבוא להציל אותנו. אין מי שיציל אותנו. גם לא אלו שלכאורה זה התפקיד שלהם. וזה דורש מאיתנו להיות אלו שמצילים את עצמנו.

והפעם פרק יוצא דופן שבו אירחתי את גברת רביע ואת היוצר שלה דניאל קישינובסקי, לשיחה משותפת. למי שלא מכיר, גברת רביע ממלאת אולמות במופע טיפול זוגי שלה ביחד עם כלתה נעמה אור, שהיא בת הזוג של דניאל, שבו עולים על הבמה זוגות וב-5:55 דקות, רביע פותרת להם את בעיות הזוגיות. דניאל הוא מטפל זוגי, שחקן, קומיקאי והיוצר של הדמות כבר למעלה מ-20 שנים. דיברנו על המסע המשותף שלהם, מהולדתה של הדמות בבית ספר למשחק, ההופעות, ההצלחה בתוכנית Got Tallent והמשבר שהגיע בעקבותיה, ועל הקשר המיוחד בין דניאל, נעמה וגברת רביע. בין השאר תוכלו לשמוע: כיצד נולדה הדמות של גברת רביע מה הוביל אותה לעולמות הטיפול הזוגי למה מטפל זוגי טוב צריך להיות לפעמים "ילד רע" על השינויים שהיא עברה בדרך, וההתעדנות שעברה על אירוע מכונן בהופעה שגרם לה לשנות את דרכה כיצד יצאה מהמשבר שחוותה אחרי ה-7/10 מה טיפ הזהב שלה לזוגיות טובה מדוע עמוק בתוכה, היא עדיין אוהבת להיות קורבנית כיצד דניאל ונעמה מתייעצים איתה ביום יום שלהם על טיפול זוגי דרך הומור כיצד שחרור השליטה וההתמסרות לריק מאפשר לדברים חדשים ולניסים לקרות כיצד נולד המיזם "פלטפורמה לנס" כיצד מאזנים בין יצירה משותפת כזוג לבין האינטימיות הזוגית וגם, האם ה-AI יוכל אי פעם להחליף את גברת רביע ואת המטפלים הזוגיים פרק מרתק, עמוק ומצחיק במיוחד!

את רונה קפוסטיאנסקי אני מכיר עוד מתקופת התיכון כאשר למדנו ביחד בבית הספר. בבוקר ה-7/10 היא התעוררה בביתה בקיבוץ רעים, לקול ההפגזות והאזעקות ונכנסה עם בעלה ושני ילדיה לממ"ד. לאחר 30 שעות בממ"ד, היא חילצה את עצמה ואת ילדיה בכוחות עצמה מרעים ונסעה איתם דרך כביש הזוועות (232) עד שהגיעה לבית אחותה בבאר שבע. בשיחתנו תוכלו לשמוע: על ההחלטות הדרמטיות שקיבלה בלילה של ה-8/10 לאחר שחילצה את עצמה ואת ילדיה מהי הפרספקטיבה החדשה שקיבלה על החיים כיצד התמודדו במשך 30 שעות בממ"ד כאשר המחבלים השתלטו על הקיבוץ כיצד חילצה לבדה את עצמה ואת ילדיה על ההתמודדות עם הפוסט טראומה שחוותה חודשים אחרי האירועים הקשים מה התהליך שעברה עם עצמה כדי לאהוב את עצמה יותר מתמיד

מני ברזילאי מגדיר את עצמו כמהפכן ואוטו-דידקט,למרות שרכש השכלה פורמלית רחבה. הוא ממפתחי שיטת מיכא"ל: מיצוי כישורים אישיים למנהיגות ולמצוינות, שיטה שזכתה בפרסים רבים ביניהם,פעמיים בפרס הקרן הבינלאומית לחינוך. הוא נבחר לאחד ממדליקי המשואות בטקס המרכזי בהר הרצל ביום העצמאות, ונכלל ברשימת המי ומי של המקצוענים המצטיינים בארה"ב. בראיון המרתק ומעורר ההשראה שקיימתי איתו, תוכלו בין השאר לשמוע: על ההחלטה לעזוב את הבית ואת שכונת הקטמונים בגיל 14 ויציאה לעבודה. כיצד התשוקה העצומה לידע מגיל צעיר הובילה אותו בחייו. ההשפעה הדרמטית של הסביבה שלנו עלינו ועל מי שאנו הופכים להיות. מהן שתי הברירות הדרמטיות שעומדות בפני כל אדם הנמצא בתהליך התפתחות תודעתית. למה חלק מאיתנו בכל זאת בוחרים להישאר בעמדת הקורבן בחיים שלהם. על תפקידו בעבר כיועץ לשמעון פרס . מדוע אופטימיות היא סם החיים. כיצד פותחה ויושמה שיטת מיכא"ל ,שלה עד היום למעלה מחצי מיליון בוגרים ,ועל המהפכה שהיא מחוללת בחינוך בישראל ובמדינות רבות בעולם. העוצמה של הסיפור שהסביבה ואנו מספרים על עצמנו וכיצד הוא משפיע על מסלול חיינו. מדוע היכולת של אדם לקבל את עצמו משפיעה באופן ישיר על האושר שלו. ההזדמנות שיש בצמיחה לאחר הטראומה הגדולה שאנו חווים אחרי ה-7/10.

אלון מור הוא מאמן רוחני ופרקטי בשיטת המאיה, מלווה אנשים לשינויים חיוביים ומתמחה במערכות יחסים וזוגיות. אלון הוא אחד האנשים המעניינים שפגשתי שהפכו את החיים בחוסר וודאות לדרך חיים. בשיחתנו העמקנו למחוזות אי הוודאות והאומץ בחיים. בין השאר תוכלו לשמוע: מדוע הוא בוחר שוב ושוב לחיות בתנאי חוסר וודאות מה גרם לו לסגור את חשבון הבנק, לבטל את הטלפון ולהסתובב בעולם חסר כל מה למד מתוך החוויה של להסתדר בעולם ללא כסף מהי חכמת הזמן הטבעי של המאיה? המשמעות של הבחירה היום יומית לחיות באומץ וללכת עם קריאת הלב כיצד המבנים הקיימים בעולם נשברים וחוסר הוודאות שבאים עם כך כיצד אלון הביא ריפוי ליחסים שלו עם הוריו

ליאת שפר בן יעקב היא מייסדת מאסטרס האקדמיה ליצירת מציאות, מפתחת שיטת Masters of Creation ומרצה בינלאומית. בשיחתנו שהוקלטה כשבועיים לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, התייחסנו גם לארועים הקשים שחווינו במדינה ולמשמעות של יצירת מציאות בימים כואבים כאלו. בין השאר תוכלו לשמוע: כיצד תאונת הדרכים שעברה בשירות הצבאי שלה שינתה את מסלול חייה על הבחירה המוזרה שלה, עם שחרורה משירות קבע בצבא ועם שני תארים, לעבוד כברמנית על האופן שבו הגוף מדבר ומה שיש לו לומר לנו מדוע זו טעות לחזק את החולשות שלנו ההבדל החשוב בין אשמה לבין אחריות מדוע אנו יוצרים לעצמנו מציאות לא רצויה החשיבות של השפה שאנו משתמשים בה ליצירת המציאות הרצויה בחיינו

אינטימיות עמוקה היא הבסיס לקשר יציב ובריא. בתקופה אינטנסיבית של מלחמה, לחץ, פחד וחרדה, קל לאבד אותה לטובת הצורך ההישרדותי הבסיסי שלנו. בשיחה פתוחה וכנה, ביחד עם ורד סבאג אהובתי, שיתפנו על האתגרים והמורכבויות בקיום של אינטימיות זוגית בתקופה כזו וגם מה יכול לחזק ולהעמיק אותה. בין השאר תוכלו לשמוע: מה מקשה על קיומה של אינטימיות בתקופה כזו מדוע דווקא בתקופה הזו חשוב לטפח ולהעמיק את האינטימיות הזוגית מהם הדברים שעוזרים להעמיק ולפתח את האינטימיות הזוגית, בכלל ובתקופות לחוצות בפרט כיצד המיניות שלנו מושפעת מתקופה כזו ומקיומה של אינטימיות עמוקה בין בני הזוג

יעל שחר שרטוב היא יועצת ארגונית, מנחת קבוצות, מטפלת לוגותראפיה ומומחית לטראומה קולקטיבית. לאחר ארועי ה-7/10, כולנו נמצאים בסוג של טראומה שמשפיעה על ההתנהלות וההתנהגות שלנו. בשיחתנו תוכלו לשמוע: כיצד השבר הגדול של ארועי ה-7/10 יצר טראומה קולקטיבית במדינה ובעם מדוע הארוע הזה הוא דרמטי יותר מכל אירוע טראגי אחר על ההשפעה המסוכנת של הצפייה בסרטוני הזוועות ויצירה של טראומה משנית אצל הצופים מה אפשר לעשות כדי להפיג את ההשפעה של הצפייה בסרטוני הזוועה ותרחישי האימה מהם הסימנים ו"הדגלים האדומים" שכדאי לשים לב אליהם שמצריכים טיפול מקצועי כלים להתמודד עם השפעות הטראומה ברמה הזוגית והמשפחתית איך לתווך ולתקשר לילדים את המצב ואת מה שקרה מה אפשר לעשות כדי להפיג את הלחץ והחרדה כיצד הטראומה הזו צפוייה להשפיע עלינו בעתיד