כאב

דודו ציזנר הוא יזם, אבא של נגה, שחר וזוהר, תינוקת בת שנה שנפטרה בטיסה חזרה מחופשה משפחתית בתאילנד. דיברנו על ההחלטה “להמשיך לתפקד” לאחר האובדן, הבריחה לעשייה והחשיבות שבתהליך האבל והעיבוד שלו. בין השאר תוכלו לשמוע: על הרגע בו הבין שזוהר ביתו התינוקת כבר לא תחזור איתם הביתה מהחופשה מהי חשיבות האבל בתהליכי שינוי כיצד פועל מנגנון ההדחקה שלנו שמונע מאיתנו לפגוש את הכאב והאבל מה יכול לעזור לנו בהתמודדות עם אבל וכאב כיצד הפחד שלנו מ"אובדן הזהות" מונע מאיתנו את השינוי מהי מלכודת ההשקעה האבודה שמשאירה אותנו כלואים בחיים שלא מתאימים לנו יותר איך דווקא ההסכמה להיות בכאב הופכת אותנו לנוכחים יותר, עבור עצמנו ועבור סביבתנו פרק חשוף, כואב, עמוק ואנושי.

איפה שהוא בסביבות גיל 15, קיבלתי ממישהו (לא זוכר מי זה היה) מתנה. זו היתה תמונה קטנה, מסוג המתנות הסתמיות שקונים בחנויות כמו הפנינג וכו', של תמונת קלף של מזל שור. ועליה כתוב: "בן מזל שור – אוהב קביעות וסולד משינויים". במשך כל גיל ההתבגרות שלי ועד השחרור מהצבא התמונה הזו הייתה תלויה לי מעל המיטה. בכל בוקר כשהייתי מתעורר, ובכל ערב כשהייתי הולך לישון הייתי רואה אותה. וגם לפעמים סתם כשישבתי בחדר, היא היתה מול העיניים שלי. היום אני מבין שמה שעשיתי לעצמי, זו בעצם "הנדסת תודעה" או תכנות עצמי. בלי לשים לב, התמונה הזו תכנתה אותי להאמין שזה מי שאני. וכך עמוק בתת המודע שלי, נשתלה לי האמונה, שאני צריך להיות זה שהולך בתלם. שמתמיד בכל מקום, ולא משנה כמה זה קשה או כואב. זה שמחזיק מעמד, שעומד בציפיות, שמסתדר ויהי מה. כמובן שיש בכך גם הרבה דברים טובים, אבל היום אני מבין, שהתמונה הזו לא הייתה השראה, היא הייתה הסללה לחיים שלא אני בחרתי לעצמי. לקח לי שנים להעז להסתכל על הדמות הזו, ולהבין שהיא לא אני, אלא רק איזו דמות חיצונית שבניתי כדי שלא יראו עד כמה אני לא מרגיש ביטחון, או שלא טוב לי באמת. אבל זה לא רק הסיפור שלי. רובנו מתוכנתים באופן דומה. בין אם זה על ידי תמונה על הקיר, או משפטים של ההורים, או בבית הספר, או בתנועה, בצבא, באוניברסיטה או בעבודה.

שוב, אנחנו מרגישים את המתח באוויר. אבל לא רק באוויר, גם בגוף. הדריכות. הציפייה המתוחה. החשש. מה טראמפ יעשה? מתי הם יתקפו? איך האירנים יגיבו? החשש הזה, שמרחף מעל הראש שלנו, ש"הנה זה שוב קורה". שוב מלחמה, אזעקות, נפגעים, שוב אירוע כזה שמערבב לנו את החיים. וכמו בכל מפגש עם איום, יש לנו 3 אסטרטגיות פעולה אפשריות: Fight – להילחם. Fright – לברוח. Freeze – לקפוא. להילחם זו לא ממש אופציה. אלא אם התפקיד שלכם הוא איש מוסד או טייס בחיל האוויר... לברוח? זו אפשרות. יש כאלו שעשו ועושים את זה. לא מתאים לכולם. אז מה האפשרות שנותרה?

השבוע, במהלך האימון בחדר הכושר, שמעתי משפט בפודקאסט שהקשבתי לו, שגרם לי לעצור רגע, להניח את המשקולות ולכתוב אותו לעצמי בטלפון. והמשפט הזה היה: "ביטחון שוחה בכאב מוכר". תקראו את זה שוב: "ביטחון שוחה בכאב מוכר". במבט ראשון, זה כנראה נשמע לא הגיוני. הרי ביטחון אמור להיות ההפך מכאב, לא? אנחנו רוצים להאמין שביטחון מעניק לנו רוגע, שלווה, ויציבות. אבל אם נסתכל בכנות אכזרית על החיים שלנו, נגלה שרוב הזמן אנחנו בוחרים בכאב. רק בגלל שהוא מוכר לנו. אנחנו נשארים בעבודה ששואבת מאיתנו את החיות והאנרגיה, כי אנחנו מעדיפים את הבאסה והתסכול המוכרים מחר בבוקר על פני חוסר הוודאות שבשינוי. אנחנו נשארים במערכות יחסים שכבר מזמן אין בהן אינטימיות או אהבה, כי אנחנו מעדיפים את הריבים המוכרים על פני הפחד להישאר לבד. אנחנו נשארים עם המינוס בבנק, עם הלחץ, עם התחושה שאנחנו חיים "ליד החיים", על פני המאמץ לעשות במצב הכלכלי שלנו שינוי כלשהו.

אתמול ושלשום כששלפתי קלף, יצא אותו האחד – Self Love – אהבה עצמית. מעניין שזה מה שיצא. סוג של רפלקציה עבורי על שש השנים האחרונות. אם אנסה לסכם מה שקרה לי בשנים האלו ומה שהשתנה בתוכי, אז אהבה עצמית זה הדבר. מרגיש היום הכי שלם, מקבל ואוהב את עצמי מאי פעם. בעבר, זה ממש לא היה כך. חייתי עם פער עצום בתוכי. פער בין המקום שחשבתי שאני אמור להיות בו, למקום שבו הייתי. פער בין מי שהרגשתי בפנים שאני ובין הדמות החיצונית שהצגתי לעולם. והרבה ביקורת עצמית ושיפוטיות, אכזבה מעצמי ותסכול גדול שמלווה את כל אלו.

להיות אותנטי ~~~~~~~~~~~~ להיות אותנטי, זה לבטל פגישה כשאתה לא מרגיש טוב נפשית, במקום להגיע ולהעמיד פנים. להיות אותנטי, זה לומר לחבר שהוא פגע בך, במקום לשמור טינה בשקט. להיות אותנטי, זה להודות בפני החבר שלך, שאתה יודע שפגעת בו, ואתה מצטער על זה. להיות אותנטי, זה לומר לבת הזוג שלך מה אתה באמת רוצה, גם כשאתה יודע, שזה משהו שמאד מפחיד אותה. להיות אותנטי, זה לשתף אותה בפחדים העמוקים ביותר שלך, גם כשזה הופך אותך להיות מאד פגיע מולה. להיות אותנטי, זה להודות שאתה עייף מדי למפגש חברתי, גם כשהצד השני ממש רוצה ללכת. להיות אותנטי, זה לומר "אני צריך זמן לעצמי" כשזה באמת מה שאתה צריך, גם אם מישהו אחר יכול לפרש את זה כדחייה להיות אותנטי, זה לאפשר לעצמך לבכות לידה, כי זה כואב וזה מה שיש בך כרגע. להיות אותנטי, זה להודות בפני הילדים שלך שעשית טעות, במקום להצדיק את עצמך. להיות אותנטי, זה לומר לילדים שלך, מה מתאים לך ומה לא, ומה אתה לא מוכן לעשות, גם כשמדובר בהם. להיות אותנטי, זה להודות בפני הצוות שלך, שאינך יודע את התשובה ושתבדוק, במקום להעמיד פנים שאתה בקיא בהכל. להיות אותנטי, זה לבקש את הכסף שחייבים לך, גם כשזה מרגיש לא נעים. להיות אותנטי, זה להודות שאתה מפחד מהתמודדות עם נושאים כלכליים, במקום להתחמק מהם. להיות אותנטי, זה לבקש עזרה כשאתה סובל מדיכאון או חרדה או סתם קשה לך, במקום לנסות להסתיר ולהתמודד לבד. להיות אותנטי, זה לבחור בדרך שנכונה לך, גם אם היא לא מקובלת בסביבה, בחברה או במשפחה שלך. להיות אותנטי, זה להודות בפני עצמך שקשר מסוים כבר אינו בריא לך, גם אם זה אומר שמישהו בצד השני יתאכזב או יפגע ממך. להיות אותנטי, זה לשתף במשהו שגורם לך לגאווה, גם אם אחרים יוכלו לחשוב שזו התרברבות. להיות אותנטי, זה לומר "לא" בלי להרגיש צורך להסביר או להצטדק, כשאתה יודע עמוק בלב שהבקשה אינה מתאימה לך. להיות אותנטי, זה להכיר בכך שיש דברים שאתה פשוט לא טוב בהם, במקום להמשיך להתעקש. להיות אותנטי, זה להיות מוכן להביע דעה לא פופולרית, ולהיות מוכן להרגיש "לא שייך". להיות אותנטי, זה לסרב להשתתף בפעילות שלא תואמת את הערכים שלך, ולהיות מוכן לשלם בתחושת בדידות. להיות אותנטי, זה להציב גבול מול חבר שחצה אותו, גם אם זה יגרום לאובדן החברות. להיות אותנטי, זה לשתף חבר בקושי אמיתי שאתה מתמודד איתו, גם אם זה יפגע ב"תדמית המושלמת" שיצרת לעצמך. להיות אותנטי, זה לשנות מסלול חיים שהשקעת בו שנים, כי הוא כבר לא תואם את מי שאתה, ולהיות מוכן לפגוש בלבול, חוסר ודאות ופחד מהלא נודע. להיות אותנטי, זה לוותר על ההגנות, התחפושות והפרסונה שבנית סביבך במשך שנים, ולהתחיל להיפתח למציאות חדשה. להיות אותנטי, זה להודות שלעיתים אתה מרגיש חסר ערך, גם כשכלפי חוץ אתה מציג ביטחון עצמי. להיות אותנטי, זה להודות שלפעמים אתה מקנא באחרים, במקום להכחיש רגשות "לא נעימים". להיות אותנטי, זה לקבל משוב קשה בלי להתגונן או להסביר, כי יש עמוק בפנים אתה יודע שיש בו גרעין של אמת שנכון עבורך. להיות אותנטי, זה להפסיק לנסות לרצות את ההורים שלך בבחירות החיים שלך, גם אם זה יגרום להם אכזבה עמוקה. להיות אותנטי, זה לקבל שיש בך חלקים לא זוהרים (ואפילו "אפלים) שאתה לא אוהב, ועדיין לקבל שהם חלק ממי שאתה ולהתייחס אליהם בחמלה. להיות אותנטי, זה לעזוב את "התפקיד" שהחברה הטילה עליך, ולהגדיר מחדש את מי שאתה באמת רוצה להיות. להיות אותנטי, זה להבין שאתה משתנה, כל הזמן, ומותר לך לשנות את דעתך ואת הבחירות שלך. להיות אותנטי, זה להיות מוכן לשלם מחירים על הבחירות שלך. להיות אותנטי, זה להפסיק לאהוב רק חלקים מעצמך, ולקבל ולאהוב את עצמך כפי שאתה - עם כל המורכבויות והפגמים. * * * ומה זה להיות אותנטי עבורכם?

יוסי דותן הוא פותר חלומות ועוסק בגילוי דרכי תקשורת עם הנשמה. דיברנו על זיכרונות מגלגולים קודמים, הקשר בין הנפש לנשמה, והערוצים שדרכם הנשמה מתקשרת איתנו. כמו כן, תוכלו לשמוע גם: על הפערים בין הרצון של הנשמה לרצון הגשמי שלנו וכיצד להתמודד איתם כיצד כאב נועד לשרת אותנו ומהו המידע שהוא מכיל עבורנו מה המשמעות הרוחנית של מחלות וכיצד הגוף מסמן לנו מה נכון עבורנו מהי נוסחת הנתינה הנכונה כיצד הטלטלות שאנו עוברים כעם וכמדינה נועדו לשרת אותנו, מנקודת המבט של הנשמה מהן החוויות שנשארות איתנו בסיום הגלגול שלנו כאן כיצד האהבה משפיעה על החיבורים האנושיים שלנו מהי המהות של הפחד איך אפשר לזהות את המסרים שהנשמה שולחת אלינו פרק מרתק שמציע פרספקטיבה ייחודית על משמעות החיים והקשר בין הגוף, הנפש והנשמה!

אור קורן הוא מייסד בית הספר להקשבה ערה, מטפל ומנחה בתחום הטראומה והמודעות הגופנית. שוחחנו על המסע האישי שלו מפציעה בלבנון ועד להפיכתו למטפל, על ההתמודדות עם אירועי השביעי באוקטובר, ועל הקשר העמוק בין הגוף לנפש. בין השאר תוכלו לשמוע: על הצורך הבסיסי שלנו כבני אדם בחום, מגע ואהבה כיצד עבר מרווקות רבת שנים לזוגיות על התנועה בין חופש וגבולות, צמצום והתרחבות בחיים מהו החופש לשנות את האמונות שלנו לאורך החיים כיצד הפציעה שלו בלבנון הפכה למתנה בחיים שלו מהי החשיבות של אמנות ההקשבה לגוף כיצד לקיים דיאלוג פנימי עם הגוף שלנו מדוע הגוף זוכר מה שהנפש מנסה לשכוח כיצד ההקשבה לגוף מאפשרת לנו להתמודד עם טראומה ופחד על הבחירה שלו שלא להביא ילדים לעולם על ההגשמה הזוגית והכח שיש בה

רודי סעדה הוא שחקן, סטנדאפיסט, ואיש שיחה מרתק (אם עדיין לא הקשבתם לפרק הפודקאסט הקודם שלי איתו, פספסתם בגדול!!). בשיחה שלנו הוא שיתף כיצד דווקא מתוך הטרגדיות הגדולות צומח הומור ואיך אפשר לחפש את ההומור גם במצבים קשים, ודרכו גם להביא לריפוי. רודי שיתף בסיפור חייו והמפגש שלו עם אירועי חיים מאתגרים, קשים וטראומטיים, וכיצד הקומדיה תמיד הייתה שם לצידו. בין השאר תוכלו לשמוע: מדוע כל קומדיה היא טרגדיה במרחק של זמן כיצד הקומדיה מאפשרת לנו ריפוי והחלמה מתי ניתן לדעת מהו הזמן הנכון לקומדיה בתקופות מורכבות כיצד ניתן באמצעות ההומור להשפיע על זכרון חוויות העבר שלנו תרגיל שמאפשר לנו לקחת רגעים מורכבים וכואבים ולמצוא בהם את ההקלה דרך ההומור

מיקי אלון היא עורכת דין במקצועה, שימשה כדירקטורית בבתי השקעות ומלווה עסקית מזה שנים רבות. לפני 25 שנים נפתחה לה יכולת התקשור ומאז היא מקבלת מידע ומסרים ומשמשת גם כיועצת סתרים לאנשי עסקים בכירים. בשיחה שלנו, על רקע המלחמה שפרצה ב-7/10 והאירועים הדרמטיים שאנו חווים מאז, ניסינו להביא פרספקטיבה רחבה וגבוהה יותר על מה שקרה וכן על איך שאנו נדרשים להשתנות כעם וכאינדיווידואלים. בין השאר תוכלו לשמוע: מה המשמעות הגבוהה יותר של האירועים הדרמטיים שחווינו ב-7/10 מדוע שומטים לנו את הקרקע מתחת לרגליים כרגע מהם המבנים הישנים שעלינו להיפרד מהם כדי לאפשר לשינוי לקרות מדוע האירועים הללו קורים דווקא בישראל ודווקא עכשיו מדוע דווקא עכשיו חשוב להיות קשובים לרגשות ולתת להם ביטוי ומקום מהו התהליך האישי שכל אחד מאיתנו נדרש לו כעת לאן אנו הולכים מכאן כעם וכאינדיווידואלים מהן הקונספציות האישיות שעלינו לבחון מחדש מדוע חשוב להטיל ספק עכשיו בכל דבר ולבחון אותו מחדש