חיים חדשים

עוד שנה עברה. והגיע המועד לדייט השנתי שלי עם האונקולוג. אפשר לסכם את המפגש שלנו היום במילים האחרונות שלו לפני שיצאתי מהחדר: "היית ילד טוב, תמשיך ככה" 😊 שבע שנים. שבע שנים מאותו היום שבו שמעתי מרופאת המשפחה את המשפט "זה לא נראה טוב", ושבעקבותיו יצאתי למסע של החלמה. ובעיקר מסע של חזרה הביתה – אל עצמי. כבר כמה שנים שאני מתאר את המפגש שלי עם הסרטן בשם "מתנה באריזה מחורבנת". אפילו שוקל לקרוא לספר החדש שלי בשם הזה... נראה 😊 מבחינתי זו בהחלט היתה מתנה. לא כזו שהייתי בוחר לקבל שוב. וגם לא מלכתחילה לקבל אותה. אבל לפעמים אנחנו מקבלים מתנות שאנחנו לא מבקשים. לרוב, כמו זו שלי, הם יגיעו באריזה מכוערת, ולפעמים גם כואבת וקשוחה. הבוקר נפגשתי עם לקוח שאני מלווה מזה תקופה. הוא חווה אתגר משמעותי בחיים שלו. משבר רציני. מסוג הדברים שאין בחירות פשוטות וכל אלטרנטיבה או דרך שבה יבחר תהיה כואבת, מורכבת ודרמטית. Shit happens. ומן הסתם, כשנמצאים בתוך האירוע עצמו, קשה לראות איזה טוב יצמח מכך. קשה עד בלתי אפשרי בכלל. לפעמים צריך לעבור מספיק זמן, שבפרספקטיבה שלו, אפשר לראות מה קרה לנו מאז. איך התפתחנו והשתננו.

סוגר עוד מעט שבוע ראשון בקוסטה ריקה. באתי לכאן לבד. באתי לכאן לסוג של מסע עם עצמי. לפגוש צורת חיים אחרת, לפגוש את הטבע העוצמתי, השקט והשלווה והיופי שכאן. ובעיקר, באתי לכאן כדי לפגוש את עצמי. ביומיים, שלושה הראשונים היה לי מעניין לראות עד כמה קשה למערכת הפנימית שלי "להוריד הילוך". עד כמה אני כל כך מתוכנת לעשיה, למשימות, להספיק דברים, למחוק אייטמים ברשימת ה-to do שלי (אל תתבלבלו, כבר הספקתי למחוק כמה כאלו מאז שהגעתי 😊 ).

אורלי אשריאן היא בלוגרית טיולים ולייף סטייל וסוכנת נסיעות. בגיל 33 חייה השתנו לחלוטין כשהתגלה אצלה גידול במוח. דיברנו על המסע המטלטל מהאבחון דרך ניתוח מורכב שהותיר אותה עם שיתוק בחצי פנים (פציאליס), ועד לשיקום ולצמיחה מחדש. שוחחנו על המאבק עם הדימוי העצמי, קבלה עצמית, והטרנספורמציה העמוקה שעברה - מאשה שהתמקדה בחיצוניות לאדם עמוק ומחוברת לעצמה. בין השאר תוכלו לשמוע: על רגע הגילוי של הגידול וכיצד הוא שינה את מהלך חייה על תהליך הפרידה מהחיים שעברה עם עצמה, לפני שנכנסה לניתוח המורכב שעברה מה עזר לה בתהליך השיקום כיצד היא מתמודדת עם השיתוק בפנים מה המשמעות של לחיות "כאילו אין מחר" מה עזר לה לקבל את עצמה ואת המצב שלה מדוע היא חוששת לאבד את השיתוק מה השליחות שהיא מוצאת במי שהיא כיום