התפתחות אישית

הדרך שהלכו בה פחות ~~~~~~~~~~~~~~~ לפני כמה ימים, בשיחה עם לקוחה שאני מלווה, עלה אצלה הרבה תסכול מהדרך היא צועדת בה בחייה. ההתמודדות עם האתגרים והקשיים שהחיים מציגים לה. והיא עברה את כולם. והתמודדה איתם, וניצחה אותם. ועדיין זה קשה. ואז נזכרתי בשיר של רוברט פרוסט על "הדרך שהלכו בה פחות". למי שלא מכיר, הוא מתאר בשירו את נקודת ההחלטה שבה הוא התבונן על שתי דרכים שמתפצלות בתוך היער והוא בוחר ללכת בדרך השניה. האחרת. בדרך שהלכו בה פחות. בזו שבה השביל לא היה ברור כל כך, ומכוסה בעשביה. לרוב, אנחנו נעדיף ללכת בדרך המוכרת, הברורה, המוסללת והסלולה. זו שהתוו לנו אותה כל אלו שהלכו בה לפנינו. ולפעמים זה ממש סבבה. ולפעמים לא. אבל עדיין, מרביתנו נעדיף את הבטחון והוודאות של הליכה בדרך מוכרת ובכזו שכבר הלכו בה לפנינו. לא כי היא טובה יותר בהכרח. פשוט כי היא מוכרת. פשוט כי היא ברורה, ולעיתים צפויה. לעומת הדרך שהלכו בה פחות.

מירי צ׳יגירינסקי היא מאמנת אישית, עסקית, רוחנית ותדמיתית והבעלים של “מכף נפש ועד ראש”, מרחב להגשמה אישית ורוחנית. דיברנו על מסע החיים שלה המעבר החד מעולם הסטיילינג התובעני לקליניקה לטיפול ואימון שמלווה נשים ובעלות עסקים להגשמה וחירות עסקית ואישית, על הבחירה המפתיעה לחזור לגור עם אמא בגיל 32 ועל האומץ להשיל מעלינו את כל מה שכבר לא מתאים לנו. בין השאר תוכלו לשמוע: כיצד המוות של אביה בגיל 21 עיצב את המשך חייה מה הוביל אותה לקריירה בעולמות האופנה והסטיילינג כיצד הבגדים שלנו משפיעים על מי שאנחנו על תהליך החיבור והחזרה לגוף שעברה עם עצמה על תהליך השלת הזהות שנבע מהחלפת המקצוע כיצד משפיע המעבר מאנרגיה זכרית קשוחה לרכות נשית האם חזרה לבית ההורים היא כישלון או הזדמנות לצמיחה האם אפשר להצליח יותר כשעובדים פחות מה קורה כשמסכימים לאבד את כל הביטחון פרק מעורר מחשבה! תהנו.

הוא ישב מולי בקליניקה ושיתף שאחרי הרבה הרבה זמן הוא נהנה מסוף שבוע עם עצמו לבד. בלי האשה, בלי הילדים, בלי משימות, בלי מטלות. לבד, עם עצמו. שאלתי אותו מתי בעבר הוא איפשר לעצמו זמן כזה. הוא חשב קצת ואמר, רק כשהייתי טס לחו"ל מטעם העבודה. והתשובה שלו החזירה אותי כ-25 שנים אחורה. לתקופה שבה עבדתי באינטל. נזכרתי עד כמה אהבתי את הנסיעות העסקיות לחו"ל. והיו לי לא מעט כאלו. אהבתי אותן לא רק בגלל הנסיעה לחו"ל, השהיה במקומות חדשים, הפינוקים במסעדות. אלו בוודאי היו כיפיים. אהבתי אותן, בגלל שזו היתה ההזדמנות שלי להיות בשקט רק עם עצמי לבד. בלי האשה, בלי הילדים, בלי משימות, בלי מטלות. מה שאני מבין היום (ולא הבנתי אז), שבעצם השתמשתי בלגיטימציה החיצונית של נסיעה עסקית מטעם העבודה, כתירוץ טוב להתרחק קצת משגרת החיים האינטנסיבית, מהמחוייבויות, מהמשימות. בשפה פשוטה אפשר לקרוא למה שעשיתי: לגנוב את החופש שלי. במקום שתהיה לי הלגיטימציה העצמית, הרשות הפנימית לעצמי, לקחת לעצמי זמן שקט שהייתי צריך. גנבתי אותו.

נורית אלדר מלווה תהליכי התפתחות אישית ורוחנית, שעוסקת שנים רבות בעבודה עם תודעה, אינטואיציה והקשבה פנימית. פרופ’ עודד מימון הוא חוקר מוביל בתחום מדעי הנתונים, בינה מלאכותית וקבלת החלטות. וביחד הם כתבו את הספר החדש "החוש השביעי: המדריך לפיתוח התודעה". נפגשנו לשיחה מרתקת על החיבור הבלתי נמנע בין המדע המדויק לעולמות הרוח. בין השאר שוחחנו על: כיצד עולמות המדע והרוח התחברו ביחד לכתיבת הספר החדש מהו "החוש השביעי" ואיך הוא משמש כרדאר חיצוני לחיים שלנו כיצד החוש השביעי פועל עם האינטואיציה שלנו האם הבינה המלאכותית תוכל אי פעם להחליף את האינטואיציה האנושית כיצד השימוש המוגבר ב-AI יכול להוביל לאיבוד הזהות העצמית שלנו איך ניתן לפתח את התודעה איך לזהות את ההבדל בין קולו של הפחד לקולה של האינטואיציה ההשפעה שיש לכוונה שלנו על החיים שאנו יוצרים כיצד עולמות המדע והמחקר מתייחסים לתודעה איך ניתן לאמן ולשכלל את התודעה שלנו כיצד משפיעים הערכים והאמונות שלנו על היכולת ליצור שינוי אמיתי שיחה מרתקת ומרחיבת תודעה! תהנו.

מאז שעברתי לבית החדש שלי בפרדס חנה, בבוקר כשאני יוצא לשבת קצת במרפסת בחוץ, אני לרוב רואה אותו. עורב שחור שמלווה אותי. משקיף עלי מהגג של השכן או מהעץ ברחוב שמולי. לפעמים כשאני בתוך הבית, אני רואה אותו מגיע למרפסת שלי, לחפש אם השארתי שם משהו מעניין עבורו. ציפור מעניינת העורב הזה. הוא לא קיבל מראה יפה במיוחד, וגם הקול שלו, אתם יודעים, לא ממש כזה שמפיק צלילים נעימים. אבל הוא שם. על העץ, גם עכשיו כשאני בדיוק כותב עליו, יושב מולי וצועק. משמיע את קולו. מבטא את עצמו. וחשבתי עליו, איך הוא מתקיים, בין שלל מיני הציפורים האחרות ביקום, שזכו בצבעים מרהיבים ובקולות נעימים. ועלתה בי ההקבלה שלו, השחור, האפל, לצדדים האפלים שקיימים בתוכנו. לצללים שלנו. לאותם חלקים, לרוב לא מודעים, שקיימים בכל אחד מאיתנו. החלקים האלו, שאנחנו כל כך מתאמצים (לרוב באופן לא מודע) להסתיר. שלא יגלו אותם, שלא יראו אותם. שלא ישייכו אותם אלינו.

אביעד גוז הוא מומחה בינלאומי לפיתוח מנהיגות וניווט אנשים וארגונים, סופר ומרצה. מפתח שיטת NEWS שפועלת ב-45 מדינות. נפגשנו לשיחה חשופה שבה דיברנו על משבר שחווה כשכל המודלים שבנה ולימד לאורך השנים קורסים מול אבחנה של סרטן בשלב 4. על הבחירה המודעת לחולל נס רפואי בחייו ולרפא את עצמו. בין השאר דיברנו על: המסע האישי שלו מהקריירה המדעית לעולמות הרוח וההתפתחות המפגש המטלטל עם הסרטן ההחלטה המודעת שלא לעבור את הטיפול הרפואי הקונבציונאלי כיצד מתמודדים עם חוסר הוודאות המוחלטת בדרך לריפוי מה ההבדל בין יצירת מציאות וזימון של מציאות (גם לא נעימה) איך מייצרים אמונה במצבים מורכבים כיצד משבר קיצוני יכול להפוך להזדמנות למחיקת תודעה ישנה ולידה מחדש מה ההבדל בין ניווט זכרי באופיו הממוקד במטרות לניווט נקבי באופיו הזורם עם תגובות המציאות לכוונותיך. כיצד משפיע האגו על עולם ההתפתחות האישית ומהן הסכנות שצריך להיות מודעים אליהן פרק של תקווה ואמונה! תהנו.

התעוררתי לבוקר יום ההולדת שלי היום עם המשכיות של כאב שפגשתי בו אתמול. עברתי תהליך מאד עמוק שבו פגשתי בפצע מוכר שפתאום התגלה בצורה כואבת יותר מתמיד. במיטה לידי שכבה ורד אהבתי שחיבקה אותי חזק ולחשה לי באוזן כמה שהיא אוהבת אותי. וכך התחיל היום הזה, עם כאב ואהבה ביחד. כמה סימבולי לחיים עצמם. ששני אלו גרים ביחד בחיים שלנו. שהחיים עצמם לא שלמים בלי שניהם. פעם חשבתי שהחיים צריכים להיות רק של אהבה, שמחה ויופי. אבל החיים עצמם לימדו אותי שזה ממש לא כך.

עידו הרטוגזון הוא עיתונאי, סופר וחוקר תודעה, מהקולות הבולטים בישראל בחקר פסיכדליה, טכנולוגיה והמפגש ביניהם, ומרצה בכיר בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן. דיברנו על עולם הפסיכדליה, החל מהחוויות הראשונות שמעוררות את הנפש ועד לרנסנס המחקרי והמדעי שמתרחש כיום ובאופן שבו חומרים משני תודעה יכולים לפתוח חסימות יצירתיות ולשנות מסלולי חיים. בין השאר תוכלו לשמוע: מה היה המפגש הראשון שלו עם עולמות הפסיכדליה וכיצד המפגש הזה שינה את חייו מהו הפוטנציאל הגלום בעולמות הפסיכדליה בטיפול ובריפוי מהן הסכנות בשימוש בחומרים פסיכדליים איפה עובר הקו בין "חקירה" ובין "בריחה" בשימוש בחומרים פסיכדליים איך מבחינים בין תובנה רוחנית אמיתית לבין "מעקף רוחני" מתעתע על ההתמכרות שלנו כבני אדם ל"משני תודעה" חוקיים פרק מרתק ומעורר מחשבה! תהנו.

עומר שריר הוא מפתח שיטת "להיות היוצר", באמצעותה הוא הוביל אלפי אנשים בתהליכי עומק לפירוק סטרס, לחצים וחרדה. דיברנו על המסע המרתק שלו מילד חסר בטחון, לסמנכ"ל בהייטק ולבחירות לב אמיצות שעשה בחייו. בין השאר שוחחנו על: מה הוביל אותו לחקור את המוח ולשנות את עצמו כיצד המוח שלנו מתכנת את עצמו לפחד וריצוי מהו "מס ההצלחה" שהרבה משלמים ללא שיהיו מודעים לכך איך הופכים את הפחד ממכשול למורה דרך עבורנו כיצד ניתן להבחין בין פחד שבא להזהיר אותנו לזה שנועד לשמר אותנו שבויים מהי הטעות השכיחה ביותר שאנשים עושים כשהם משתמשים במוח שלהם מה ההבדל בין אמונה לידיעה בשינוי הנוירולוגי כיצד משפיעה חוסר הודאות על היכולת שלנו לצמוח פרק מרתק! תהנו.

שרי ג'קסון קליין היא מייסדת "בדרה – המרכז להקשבה" ובית הספר להקשבה, חלוצה בתחום ההקשבה המעשית בישראל. מתוך סיפור חיים אישי של כאב, אומץ ובחירה מחדש, היא הפכה את ההקשבה לדרך חיים, לשליחות חברתית ולשפה ציבורית של ריפוי, חמלה וחיבור. בין השאר תוכלו לשמוע: על הסיפור האישי שהיא סחבה מגיל צעיר, ועל הרגע שבו מורה אחת פשוט הייתה שם עבורה - והקשבה אחת שינתה את מסלול חייה. מהו האומץ שנדרש כדי לעצור ולהקשיב לעצמנו באמת על הבחירה לעזוב מערכות יחסים שלא מדויקות לנו יותר איך אפשר להפוך חוויות מאתגרות למנוע של משמעות ושליחות שעוזרת גם לאחרים. כיצד הקשבה ושיתוף יכולים לקרב בין אנשים, לאפשר חופש פנימי וליצור חיים עם משמעות איך מחזירים את ההקשבה פנימה גם בתקופות מורכבות וגם, למה היא מופתעת כשהיא רואה אנשים שמקשיבים להודעות במהירות כפולה 🙂 פרק מרתק ומעורר השראה !