התפתחות אישית

נעם מנלה הוא חוקר תודעה דיגיטלית, סופר, מרצה ושחמטאי. עוסק ברעיונות של חשיבת כאוסדר, אינטואיציה ובינה מלאכותית. יוצר בונה גשרים בין תודעה, טכנולוגיה, ויצירתיות. דיברנו על הגישה של "כאוסדר" המאתגרת את הסדר הקיים ומציעה צורת חשיבה דינמית ויצירתית. בין השאר תוכלו לשמוע: מה מפחיד יותר? כאוס או סדר? מה הנקודה שבה צריך לעזוב את הסדר המוכר ולהיות מוכנים לפגוש את הכאוס למה ככל שאנו מצליחים יותר, כך זה הופך להיות יותר מסוכן עבורנו איך כאוס וסדר חיים ביחד, על תופעת ה-Great Divorce העולמית ועל זה שאנחנו לא מוצאים את אלוהים, אלא יורשים אותו מדוע השאלה "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?" מסוכנת לצעירים ומה יכול לעזור לנו להתמודד ולפגוש טוב יותר את המציאות הכאוטית בעולם ומדוע סדר תמיד מלווה בשיפוטיות לא מקדמת שיחה מרתקת שמאתגרת את הנחות היסוד שלנו על החיים. תהנו.

תומר פיין הוא מטפל, מורה ומנחה טקסים ברוח השמאנית. בשיחתנו דיברנו על השינוי הגדול בחייו שהחל בארבע שנים של חיים עם שבט אינדיאנים במקסיקו והפיכתו שם לאיש של ריפוי. על החזרה לישראל, וההתמודדות עם החיים המערביים השונים כל כך. בין השאר תוכלו לשמוע: מה הביא אותו למקסיקו ולחיים עם שבט האינדיאנים מה הדבר העיקרי שלקח עימו מהחוויה הזו על החוויה שהובילה אותו להיות איש של ריפוי מה הוא השאמניזם ואיך הוא מתבטא בחיים שלנו מהם הטקסים השמאניים שהוא מוביל מה קורה בטקס ה- Vision Quest ומהי הדרך האדומה איך מתאימים את דרך החיים השמאנית לחיים המערביים בארץ על התפיסה המערבית שמובילה אותנו להימנע מלחוות כאב וקושי ומהם המחירים שלה פרק מרתק! תהנו.

נגה מיבר היא מייסדת בית הספר "עוגן", מורה מסמיכה ללימודי קונסטלציה מבוססת התמקדות, מרצה באוניברסיטת חיפה, מנחה בינלאומית ומומחית לטראומה קולקטיבית ולהעברה בין־דורית. דיברנו על מסע החיים שלה מההייטק, דרך חוויות קיצון שחוותה - אוטובוס שהתהפך בהודו ופיגוע בסיני - ועד להפיכתה למנחה ומורה מוכרת. נגה חושפת איך טראומות יכולות לעורר כוח חיים, מסבירה מהי קונסטלציה מבוססת התמקדות ואיך הגוף שלנו נושא זכרונות מהדורות הקודמים. בין השאר תוכלו לשמוע: מה גרם לה להבין שהיא מגשימה חלום שהוא לא שלה על המשמעות של להתמסר לחיים עצמם ומה זה מאפשר לנו מה זו העברה בין דורית מה הם זכרונות קולקטיביים ואיך הם משפיעים עלינו איך הגוף מספר לנו מה אנחנו באמת צריכים מה המשמעות של "קבלה רדיקלית של המציאות" ואיך זה קשור להגשמה איך משפיע המאבק הקולקטיבי בין זכריות לנקביות על המציאות המורכבת שלנו בזמנים האלו פרק עמוק ומרגש שיגרום לכם לחשוב על החיים שלכם אחרת. תהנו!

מור שלו היא זמרת, יוצרת, ומטפלת רב תחומית בגוף-נפש. יש לה סיפור חיים לא שגרתי בו עברה תהליכי שינוי עמוקים ומשמעותיים שנבעו מתוך החיבור שלה לגוף והשימוש בו כמצפן לחיים. בין השאר דיברנו על: ההחלטה לנסוע מיד לאחר נישואיה להודו וכיצד השהייה הארוכה שם חיברה אותה לעצמה ההתמודדות עם הפחד מההורות ואיבוד החופש כיצד יילדה את הבת שלה בעצמה, בבית החשיבות של ההקשבה לגוף והסכנה הגדולה בלהתעלם מהקול שלו מה יכול לעזור לנו להישאר בסנטר שלנו ולהיות נאמנים לעצמנו הפרידה המשחררת מזוגיות לא מתפקדת האומץ הנדרש להיות במקום ה"מבולבל" או ה"לא יודע" עולם המוסיקה שנפתח לה לאחר הגירושים מה יכול לעזור לנו לפגוש את הרגשות הפחות נעימים איך הגוף מוביל אותנו לבחירות נכונות מה נדרש כדי ליצור לנו בחיים מרחב שבו נוכל לבטא את עצמנו ביותר פגיעות, אותנטיות ואינטימיות פרק עמוק ומעורר השראה!

נדב אטיאס הוא מאמן להתפתחות בדגש על דפוסים במערכות יחסים. דיברנו על המעבר מעולם ההייטק הלוגי לעולם הרוח והרוחניות. בין השאר תוכלו לשמוע: מה היתה הכאפה שהחיים נתנו לו, שהעירה אותו לעולם הרוחניות על תפיסת הצמצום והשפע בחיים, ביחסים ובכלל מדוע ההיאחזות גורמת לנו לסבל ולאבד את החופש שלנו על מלכודת הזהות שאנו מרבים ליפול לתוכה מהם הדפוסים הלא מודעים במערכות יחסים שמחבלים לנו בקשר האם יש אמת במיתוס שהפכים נמשכים מתי מבינים שהגענו לסוף המשאבים בזוגיות מה הביא אותו לתרגם שלושה מהספרים של ג'ו דיספנזה לעברית ואת הפודקאסט של ראם דאס? וגם: מה תפקיד המיניות בהתפתחות האישית שלנו פרק מעורר במיוחד!

או: איך ההחלטות שמעולם לא קיבלתם מעצבות את כל החיים שלכם. כל החיים שלנו מתנהלים על בסיס הסכמים והסכמות. חלקם כאלו שחתמנו עליהם במודע, כמו למשל המשכנתא בבנק (למרות שלא קראנו מילה מעשרות העמודים הכתובים שחתמנו עליהם). אבל מרביתם, הם לא כאלו. ולמרות שאלו ההסכמים החשובים ביותר הנוגעים להיבטים הכי משמעותיים בחיים שלנו כמו משפחה, ילדים, הורים, חברים, תעסוקה, בריאות, כספים וכו' – אין לנו שום זיכרון שחתמנו עליהם וגם לא נמצא את ההסכם המודפס לעיין בו. אלו הם ההסכמים הלא כתובים שמנהלים את החיים שלנו. הם שולטים בכל החלטה שאנו מקבלים. מה זה בעצם "הסכם לא כתוב"? הסכם לא כתוב הוא כלל, אמונה או ציפייה שאנחנו חיים על פיה מבלי שבחרנו אותה בכלל. לא באופן מודע לפחות. זה הסכם שהחברה, המשפחה, או אפילו אנחנו בעצמנו יצרנו, לעיתים לפני עשרות שנים או בילדות שלנו, והוא ממשיך לנהל את חיינו מאחורי הקלעים מבלי שנהיה מודעים לקיומו. למשל, כל מי שנולד לו ילד, ברגע הולדת הילד, חתם באופן לא מודע על הסכם עם עצמו, שהוא יעשה הכל כדי לשמור ולהגן על הילד הזה, עד ליום מותו. זו דוגמה להסכם לא כתוב, שנחתם באופן לא מודע אצל רובנו. וזה לא שהסכם לא כתוב הוא "טוב" או "רע". זה הכל בעיני המתבונן, והאם זה תומך (או שלא) בחיים שהוא רוצה ליצור לעצמו.

קטי קמחי היא מלוות תהליכי התמקדות ומיניות מעל 15 שנה, מחברת הספר "על התמקדות ומיניות", ומובילה דרך חדשה ועמוקה לעבודה טיפולית עם מיניות. דיברנו על החשיבות של החיבור לגוף, איך שומרים על תשוקה בזוגיות ארוכת שנים והעבודה עם פנטזיות וצללים. תוכלו לשמוע גם: על הלידה של הספר החדש שלה כיצד ההתמקדות (focusing) שינתה את חייה מה משפיע על ההצלחה של אדם בתהליך טיפולי מדוע הרגש כל כך חשוב בחיים שלנו על המשמעות של לחיות את החיים במלואם על האופן בו הצללים שבתוכנו מנהלים אותנו, ומדוע הזיהוי וההכרה בהם מעניק לנו חופש על מערכת היחסים שלנו עם הפנטזיות המיניות ועל מה יכול לעזור לשמר תשוקה בזוגיות ארוכת שנים פרק עמוק ומרתק!

אתמול ושלשום כששלפתי קלף, יצא אותו האחד – Self Love – אהבה עצמית. מעניין שזה מה שיצא. סוג של רפלקציה עבורי על שש השנים האחרונות. אם אנסה לסכם מה שקרה לי בשנים האלו ומה שהשתנה בתוכי, אז אהבה עצמית זה הדבר. מרגיש היום הכי שלם, מקבל ואוהב את עצמי מאי פעם. בעבר, זה ממש לא היה כך. חייתי עם פער עצום בתוכי. פער בין המקום שחשבתי שאני אמור להיות בו, למקום שבו הייתי. פער בין מי שהרגשתי בפנים שאני ובין הדמות החיצונית שהצגתי לעולם. והרבה ביקורת עצמית ושיפוטיות, אכזבה מעצמי ותסכול גדול שמלווה את כל אלו.

בהמשך לפוסט הקודם, על "לפרק את הבית" הרעיון הזה המשיך להבשיל בתוכי. מה זה "הבית" הזה קודם כל? אוסף האמונות, התפיסות, המחשבות וההרגלים שמעצבים את החיים שלנו. שמרביתן ככולן, עוצבו מתוך הסביבה ובית הגידול ששהינו בו. לרוב, אנחנו לא מטילים ספק ב"בית" הזה. והתרבות, הסביבה, המשפחה, ההורים, המורים והחברה שהקיפה ומקיפה אותנו מכתיבה לנו את האמונות הללו. וכמעט לעולם לא נטיל בהן ספק. כי לרוב אנחנו לא מכירים משהו אחר. זה מפחיד לפרק את הבית.

סוגר עוד מעט שבוע ראשון בקוסטה ריקה. באתי לכאן לבד. באתי לכאן לסוג של מסע עם עצמי. לפגוש צורת חיים אחרת, לפגוש את הטבע העוצמתי, השקט והשלווה והיופי שכאן. ובעיקר, באתי לכאן כדי לפגוש את עצמי. ביומיים, שלושה הראשונים היה לי מעניין לראות עד כמה קשה למערכת הפנימית שלי "להוריד הילוך". עד כמה אני כל כך מתוכנת לעשיה, למשימות, להספיק דברים, למחוק אייטמים ברשימת ה-to do שלי (אל תתבלבלו, כבר הספקתי למחוק כמה כאלו מאז שהגעתי 😊 ).