אותנטיות

לפני כמה חודשים, במהלך שיחה עם בעל עסק שליוויתי בתהליך אישי עמוק, מורכב וכואב, הוא זרק לי את המשפט הזה: "אני לא רוצה להיות ערן שטרן!". אז לפני הכל דיסקלמייר חשוב: אני לא חושב שאף אחד בעולם צריך להיות ערן שטרן. למעט אני. וגם לי זה לא תמיד פשוט 😊 כל אחד מאיתנו צריך להיות הוא עצמו וכמה שיותר קרוב לעצמו. זה בסדר להשתמש באחרים כמודלים לדברים שהיינו רוצים להיות, אבל חשוב יותר להבין מי אנחנו ולהיות כמה שיותר קרובים לגרסה הזו שלנו. האמירה הזו שלו כמובן סיקרנה אותי וחקרתי איתו קצת יותר לעומק למה הוא התכוון. קודם כל היה ברור שהיא נאמרה מתוך פחד. הוא חשש מהמשמעויות של להיות דומה לי. וכששאלתי אותו למה התכוון עלו דברים כמו: הגירושים, הפירוק של עסק מאד מצליח, מעבר מבית גדול ומפואר לבית קטן וצנוע. והוא צודק, כל אחד מהשינויים האלו שעשיתי היו מאד מורכבים, כואבים והיו כרוכים בתשלום של מחירים יקרים. יקרים מאד.

אתמול ושלשום כששלפתי קלף, יצא אותו האחד – Self Love – אהבה עצמית. מעניין שזה מה שיצא. סוג של רפלקציה עבורי על שש השנים האחרונות. אם אנסה לסכם מה שקרה לי בשנים האלו ומה שהשתנה בתוכי, אז אהבה עצמית זה הדבר. מרגיש היום הכי שלם, מקבל ואוהב את עצמי מאי פעם. בעבר, זה ממש לא היה כך. חייתי עם פער עצום בתוכי. פער בין המקום שחשבתי שאני אמור להיות בו, למקום שבו הייתי. פער בין מי שהרגשתי בפנים שאני ובין הדמות החיצונית שהצגתי לעולם. והרבה ביקורת עצמית ושיפוטיות, אכזבה מעצמי ותסכול גדול שמלווה את כל אלו.

בהמשך לפוסט הקודם, על "לפרק את הבית" הרעיון הזה המשיך להבשיל בתוכי. מה זה "הבית" הזה קודם כל? אוסף האמונות, התפיסות, המחשבות וההרגלים שמעצבים את החיים שלנו. שמרביתן ככולן, עוצבו מתוך הסביבה ובית הגידול ששהינו בו. לרוב, אנחנו לא מטילים ספק ב"בית" הזה. והתרבות, הסביבה, המשפחה, ההורים, המורים והחברה שהקיפה ומקיפה אותנו מכתיבה לנו את האמונות הללו. וכמעט לעולם לא נטיל בהן ספק. כי לרוב אנחנו לא מכירים משהו אחר. זה מפחיד לפרק את הבית.

סוגר עוד מעט שבוע ראשון בקוסטה ריקה. באתי לכאן לבד. באתי לכאן לסוג של מסע עם עצמי. לפגוש צורת חיים אחרת, לפגוש את הטבע העוצמתי, השקט והשלווה והיופי שכאן. ובעיקר, באתי לכאן כדי לפגוש את עצמי. ביומיים, שלושה הראשונים היה לי מעניין לראות עד כמה קשה למערכת הפנימית שלי "להוריד הילוך". עד כמה אני כל כך מתוכנת לעשיה, למשימות, להספיק דברים, למחוק אייטמים ברשימת ה-to do שלי (אל תתבלבלו, כבר הספקתי למחוק כמה כאלו מאז שהגעתי 😊 ).

בר מדויל היא סופרת, מחברת הספר: "לשחרר את חיית הפרא", יוצרת תוכן ומוזיקה וחוקרת את הקשר שבין גוף ונפש. בשיחתנו בר שיתפה על מסע החיים המרתק שלה מחיים מוסללים ומוכתבים אל חיים של בחירה חופשית אמיתית. בין השאר תוכלו לשמוע: על הטיפוס על הקילימנג'רו ומה השאירה בה החוויה הזו כיצד ההסללה החברתית מעצבת את החיים שלנו ועד כמה קשה להתנתק ממנה על המפגש עם הגוף שסירב להמשיך במסלול שלא היה נכון עבורה, ולאן זה לקח אותה על התהליך העמוק שעברה בעזרת טיפולים אלטרנטיביים, תרפיה קבוצתית ומפגש עם המיניות שלה כיצד המסע שלה לג'מייקה חיבר והכניס אותה לעולם המוסיקה למה אנחנו חוששים להביא את האור שלנו במלואו מה ההבדל בין צניעות לענווה על האיזון החשוב בין האנרגיה הזכרית לנקבית פרק מעורר השראה על חופש, בחירה אותנטית וכוחה של התבוננות פנימית! תהנו.

מיכל שכטמן מגדירה את עצמה כ"דרמה קווין" מקצועית. היא יוצרת תוכן למטפלים, אמנים ואנשי רוח ומנחת קבוצות. דיברנו על המסע האישי שלה מחיים של שליטה והסתרה אל עבר חיים של ביטוי עצמי וקבלה. בין השאר תוכלו לשמוע: כיצד הזוגיות עם אשה שינתה אותה מה זה אומר להיות "דרמה קווין" מקצועית כיצד למצוא את הביטוי האותנטי שלנו בעולם שמעודד הליכה עם מסיכות מה המחירים של להיות אמיתיים עם עצמנו ועם העולם מדוע לפעמים אין ברירה אלא לחצות את הגבולות שלנו כיצד הדכאון הוביל אותה לסטנדאפ על המעקפים הרוחניים שלנו מהם החסמים הנפוצים שמונעים מאנשים לבטא את עצמם מדוע חשוב לפעמים ללכת אל הקצוות

והפעם פרק שונה ומיוחד. אני שוב על כסא המרואיין כשורד סבאג בת זוגי מראיינת אותי ויורדת איתי לעומק של השינויים והעשייה שלי בתקופה האחרונה. דיברנו על הקשר בין כאוס למנהיגות ולחופש, על היותי "סוכן של כאוס", ומה המשמעות של זה, על תהליכי צמיחה עמוקים, ועל האומץ הנדרש לפגוש את האמת האישית. בין השאר תוכלו לשמוע: מה זה אומר להיות "סוכן של כאוס" על הקשר בין כאוס למנהיגות, חופש ושינוי בחיים שלנו מהו האומץ שנדרש כדי לעשות שינוי אמיתי בחיים על רגעים מיוחדים ומשמעותיים שחווינו בריטריט "50 גוונים של חופש" כיצד יוצרים מרחב בטוח לצמיחה והתפתחות של אנשים מדוע חשוב לפגוש את הצדדים הפחות זוהרים בעצמנו מה מאפיין את האנשים שאני אוהב לעבוד איתם וגם, כמה שאלות אישיות שהיא התקילה אותי איתן 🙂 פרק מרתק! תהנו

אופק (סוואן) הוא מנחה ליחסים, אינטימיות, ותקשורת אותנטית מקרבת. בשיחה חשופה וכנה, הוא שיתף על הטראומות שעיצבו את חייו וכיצד החוויות האלו הפכו למנוע שדחף אותו להתפתחות האישית שלו ולחיפוש אחר חיבור אמיתי. בין השאר תוכלו לשמוע: כיצד הרצון שלו ליצור חיבור ולהיות אותנטי הניע אותו לשינויים בחייו על האהבה הנכזבת מכיתה א' שהשפיעה עליו לגדול, להתפתח ולפתח את הצבע הייחודי שלו על איך הוא הפך את הפחד והחרדה מהמוות לאנרגיה שנותנת לו שליחות ומשמעות מה היה בסדנת המיניות ששינתה את תפיסתו לגבי ביטחון, גבולות, והקשר שלו עם עצמו ועם אחרים למה כל כך קשה לנו להיות אותנטיים, פתוחים וכנים מהי הגבריות המודרנית מה המחיר שאנחנו משלמים כשמסתירים את האמת פרק מרגש ומעצים!

דר' מאשה הלוי היא מרצה, מטפלת פרטנית ואישית ואקטיביסטית של מערכות יחסים חופשיות.דיברנו על מה המשמעות של חופש בזוגיות, על מודלים נוספים וחליפיים למודל המונוגמי. האתגרים של פתיחת היחסים והתמודדות עם הקושי, הפחד והקנאה בתהליך. בין השאר תוכלו לשמוע: מהי המשמעות האמיתית של חופש בתוך מערכות יחסים מה הוביל אותה לעולמות היחסים הפתוחים אילו מוטיבציות מובילות אנשים לרצות לפתוח את היחסים הזוגיים שלהם כיצד ניתן ליצור יותר חופש בתוך מערכות יחסים מונוגמיות מהי האנרכיה של מערכות יחסים ומהו החופש שהיא מאפשרת מה עומד בבסיס הקנאה הרומנטית ומה יכול לעזור להתמודד איתה על ההבדל בין מערכות יחסים שנפתחות מבחירה או ממשבר על עולם המיניות העשיר שמרבית האנשים לא מודע לו מהו הצעד הראשון למי שהיה רוצה לפתוח את מערכת היחסים שלו

ערן שטרן הוא מוותיקי ומייסדי תחום ההתפתחות האישית בישראל. כבר 20 שנה הוא מלווה אנשים במסע לשינוי – אבל לא תמיד זה היה כך. ערן התחיל כמהנדס, המשיך להייטק, ורק אחרי משבר – כולל סרטן – הוא התחיל לחיות באמת. בפרק עמוק וחשוף, דיברנו על חופש, על מחירים, על מלכודות, על פחדים – ובעיקר: על איך לצאת לחיים שלך מהגרסה האוטומטית. ערן מדבר בכנות נדירה על הצדדים האפלים של עולם ההתפתחות האישית, ועל הבחירה לפגוש כאב כדי להתעצם, כדי לזכות בחופש אמיתי. ומה הוא לקח איתו מכל זה? את היכולת לבחור. ואת ההבנה שחופש הוא לא יעד – הוא תרגול. מה זו בכלל "מלכודת חופש" – ולמה אנחנו לא מרגישים חופשיים גם כשיש לנו הכול? האם חייבים לעבור משבר גדול כדי להשתנות? ואיך נפגוש את עצמנו באמת – דווקא דרך הפחד, הכאב והעירום הרגשי?