שינוי

החיים הם תהליך בלתי פוסק של שינוי והתפתחות, בפרק אירחתי את ערן שטרן- מלווה אנשים, יזמים, ובעלי עסקים בתהליכי שינוי וטרנספורמציה משמעותיים בחיים ובעסקים שלהם, מנחה הפודקאסט המצליח "עושים שינוי" ומחברם של רבי-המכר "להגשים ו"להתעורר". בפרק דיברנו על החוויה של ערן כאשר אובחן עם סרטן, אירוע אשר הוביל אותו למסע חיפוש עצמי עמוק. איך הופכים משברים בחיים למתנה? איך חיים בחופש אמיתי? איך ומתנסים בחיים בדרך חדשה ואותנטית יותר? בפרק נעבור תהליך של בחינה מחודשת של כל ההנחות והתפיסות הבסיסיות שלנו לגבי החיים.

רוני כהן הוא מנטור ומורה דרך לגברים בגישה הוליסטית שמשלבת את עולם הטנטרה, היוגה והרפואה התזונתית. החיים שלו הם מסע מרתק של בחירות אמיצות לחיות את חייו באותנטיות ומתוך תשוקה וכיום הוא מלווה גברים בתהליכי שינוי וחיבור עמוק לעצמם ולאנרגיה הגברית שלהם. פרק חשוב ומשמעותי במיוחד לגברים, בכל המגדרים וגם לנשים שרוצות להבין את עולמם של הגברים! בשיחה שלנו תוכלו לשמוע בין השאר: כיצד הלידה המתקרבת של בנו הבכור שינתה את תפיסת חייו על "החלפת התפקידים" בין האנרגיה הזכרית לנקבית בעולם והכאוס שזה יוצר על היציאה מהארון בגיל 45 לאחר שכבר היה נשוי ועם 3 ילדים על הדיסוננס שמתקיים אצל גברים רבים בין ההצלחה החיצונית שהם משיגים ותחושת התסכול הפנימית מה הוביל אותו להעמיק בעולמות היוגה והטנטרה וכיצד זה השפיע על חייו מה משמעות האנרגיה המינית בחיים בכלל ואצל גברים בפרט כיצד גם גברים יכולים לחוות מולטי אורגזמיות כיצד הסטרס והמתח פוגעים באנרגיה ובתשוקה בחיים שלנו מה עוזר לנו לפתח חוסן וביטחון עצמי ואיך אפשרי לחיות חיים מלאי תשוקה והגשמה

"כשיהיה לי מספיק כסף, אז אהיה באמת חופשי" כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה? כמה פעמים אמרתם את המשפט הזה לעצמכם? כמה פעמים חלמתם על היום שבו החשבון בבנק יהיה מלא מספיק כדי לפתור את כל הבעיות? אני יודע שאני חלמתי על זה. במשך שנים. אבל אז קרה משהו מפתיע. במהלך השנים, חוויתי עליות ומורדות כלכליים. היו תקופות של שפע, כשהרווחתי סכומים שפעם חשבתי שהם בלתי אפשריים. והיו תקופות של מחסור, כשהייתי צריך לספור כל שקל. והתובנה המפתיעה? בשני המצבים, תחושת החופש שלי לא השתנתה באופן משמעותי. כשהיה לי הרבה כסף, גיליתי שאני עדיין מרגיש לחוץ ומודאג בגלל כסף, הייתי עסוק בליצור עוד ממנו, וזה לא עשה אותי יותר מאושר או מסופק. מעבר לסיפוק רגעי של ה"הישג". וכשהיה לי פחות, למדתי להעריך דברים פשוטים שפעם התעלמתי מהם, מצאתי חופש בפשטות ובמינימליזם, בלשחרר דברים שהחזקתי בהם כי היה "צריך" או "מקובל" או "נחשב". בהמשך הדרך, ראיתי שזה נכון לא רק אצלי, אלא גם אצל אנשים אחרים שליוויתי לאורך השנים. ביניהם היו כאלו שהיה להם הרבה (מאד!) כסף, וכאלו שכמעט ולא. ולא היתה שום התאמה בין כמות הכסף של האדם, ובין תחושת החופש שהוא היה בה. בלא מעט מהמקרים, זה אפילו היה מדהים לראות את הקיצוניות בין כמות הכסף שהאדם החזיק בה, לעומת תחושת המלכוד והשעבוד שהוא היה נמצא בה. כך שהבנתי שחופש אמיתי לא תלוי בכמות הכסף בחשבון הבנק שלנו.

חלק ניכר מחיי הייתי אדם מרצה. קל לי לומר את זה היום, אבל בעבר לא יכולתי לראות שכך הייתי, לא הייתי מודע לכך. וכשאנחנו לא מודעים למשהו אנחנו נשארים שבויים בתוכו. ריצוי הוא דפוס פעולה טיפוסי להרבה אנשים. פשוט כי הוא נראה לנו כמו "פתרון קל" להרבה מצבים שאנו חוששים או לא רוצים להתמודד איתם. נכנסתם לקונפליקט עם מישהו? זה לא כיף. אז מרצים והבעיה "נעלמת" מתקשים לעמוד על דעתנו? או חסרי בטחון? ריצוי פותר את הבעיה, פשוט כי וויתרנו על דעתנו. מבקשים מאיתנו משהו שלא ממש בא לנו לעשות, אבל לא נעים לנו לומר "לא", או שאנו חוששים לפגוע במישהו? מרצים. מרצים, אך לא מרוצים.

פורים הוא החג החביב עלי. זוכרים את המסיבות בפורים כשהיינו ילדים? (וגם כמבוגרים), איך אנחנו אוהבים להתחפש, לשים מסיכה ותחפושת, ולהיות למישהו אחר ליום אחד? זה משחרר, מרגש, כיף. אבל מה קורה כשהמסיכה והתחפושת הזו הופכת להיות חלק קבוע מהחיים שלנו? לפני שנים, בתקופה שהייתי ב"קוד המנצח", הייתי לובש חליפות. לסדנאות, להרצאות, ולפעמים גם לפגישות "חשובות". אבל לא רק את החליפה לבשתי - לבשתי מסיכה שלמה. מסיכת "המצליחן", הבטוח בעצמו, זה שתמיד יודע מה לעשות. בבית, היתה לי מסיכה אחרת: של האבא "המושלם", הבעל "האידיאלי". תמיד חזק, תמיד יציב, אף פעם לא מראה חולשה. זה שיודע מה צריך לעשות ומה הדבר הנכון. עם החברים? מסיכה של הבחור הכיפי, השמח, המצליח, זה שאף פעם לא עייף או מדוכדך. כל יום, החלפתי מסיכות. הייתי מאסטר של הסוואה עצמית.

אני זוכר את הרגע ההוא, כשישבתי על שפת הבריכה של הבית היוקרתי שלי. מסתכל על הבריכה, על החצר הגדולה והבית הגדול, וחושב לעצמי שהנה, השגתי את זה. עכשיו אני אמור להרגיש מאושר. הרי השגתי את כל מה שהחברה שלנו אומרת שצריך להשיג: קריירה משגשגת ומצליחה, משפחה "מושלמת", בית חלומותי. אבל לא הרגשתי מאושר. אפילו לא קרוב לכך. הרגשתי ריקנות מוחלטת. סוג של חנק. כאילו קירות בלתי נראים סוגרים עליי מכל עבר. ואחרי הריקנות, הגיע הדיסוננס הפנימי הגדול: איך זה יכול להיות שיש לי את מה שרציתי אבל אני לא מרגיש מאושר מכך? או לכל הפחות מרגיש טוב. לא הרגשתי טוב. רק כמה שנים מאוחר יותר, בעקבות תהליכים עמוקים שעברתי עם עצמי, הבנתי למה. הבנתי שהייתי כלוא. אמנם זה היה כלא עם רמת חיים גבוהה, אבל עדיין – כלא.

בהרצאה דיברתי על מה יאפשר לנו ליצור יותר חופש בעסק שלנו. בין השאר תוכלו לשמוע: מה המשמעות של חופש בעסק? מהן מלכודות החופש הנפוצות בעסקים שמונעות מאיתנו לחוות חופש בחיים שלנו איך ניתן לעצב את העסק כך שיאפשר לנו יותר חופש וגמישות. וכיצד נוכל להביא יותר חופש להיבטים שונים בעסק שלנו: מול כסף, בשיווק, מול הלקוחות ועוד

כשיובל הס היה בן רק בן 15, כבר היה לו עסק די גדול בהכשרה של כ-25,000 בעלי עסקים בשיווק בוידאו. אנשים קראו לו ילד הפלא של עולם השיווק. היום, כ-8 שנים מאוחר יותר, יובל נמצא במקום אחר לגמרי. בשיחתנו הכנה והפתוחה תוכלו לשמוע: מה הוביל אותו לפתוח חברה עם עובדים בגיל 15 כיצד נולד הכינוי "ילד הפלא של עולם השיווק" ואיך הוא מרגיש כלפיו היום מה היו השאלות המהותיות שגרמו לו לפרק את כל העשייה העסקית שלו ולבחון את המשך דרכו בחיים על המחירים הנפשיים שגבתה ממנו ההצלחה המסחרית על המחירים הערכיים בשיווק שבו ראה את עצמו כמניפולטור על משבר הזהות שחווה לאחר סגירת העסק מדוע נסע לתאילנד לשמונה חודשים ומה עבר שם מדוע חשוב להמציא את עצמנו מחדש מהם המקומות שבהם עולם השיווק סטה מהדרך למה חשוב להתחבר לילד שבתוכנו על שטיפת המוח שכולנו נגועים בה ומדוע מינימליזם בחיים מאפשר לנו יותר חופש

במשך כמה תקופות במהלך החיים שלי, הסתובבתי בהרגשה שאני כלוא. כלוא בחיים שיצרתי לעצמי. שזה אולי אחד האבסורדים הגדולים שקיימים בחיים שלנו: לרוב אנחנו הסוהרים והכולאים של עצמנו. חיפשתי את החופש בהרבה דברים חיצוניים, עוד כסף, בית גדול יותר, טיול ארוך לחו"ל והתנתקות מהחיים "הרגילים" כאן בארץ. חשבתי שאם רק יהיה לי את ה______ אז אגיע לחופש הנכסף. אף אחד מאלו לא נתן לי את החופש שביקשתי ורציתי. כששואלים אותי איך אני מגדיר חופש, אז ההגדרה הפשוטה שלי היא: *לחיות את החיים בתנאים שלי.* בגדול זה אומר: היכולת שלי לקבל החלטות עצמאיות, לא מתוך כפייה או הכרח חיצוני, שיש לי אפשרויות בחירה שונות ושאני יכול לנווט את חיי בהתאם לרצונות ולאמונות שלי. וזה לא דבר פשוט בעולם שרק מנסה לשעבד אותנו וליישר אותנו לתוך מסגרות, מערכות אמונה, כללים וחוקים.