ערן שטרן

הי! לפני כמה שבועות השתתפתי במפגש של קבוצת בעלי עסקים. כשנכנסתי לחדר פתאום ניגש אלי אחד המשתתפים, מציג את עצמו ואומר לי שהוא חייב לספר לי משהו. אנחנו הולכים הצידה ואז הוא מספר לי את הסיפור שלו.   הוא אמר ששמע אותי מספר על המפגש שלי עם בוב פרוקטור לפני כ-11 שנים שבו בוב שאל אותי את השאלה "מה היית עושה אם הייתי יכול להראות לך כיצד להפוך את ההכנסה השנתית להכנסה חודשית?". אני לא אלאה אתכם בכל מה שהוא סיפר לי באותה שיחה, אבל כמה ימים לאחר מכן הוא שלח לי את המייל הזה:   "היי ערן, אני כותב לך את המייל הזה כהוקרה על זה שאתה המנטור הראשון שנחשפתי אליו בעולם ההתפתחות האישית, ואני בטוח שיש לך חלק ענק במה שעברתי בשנים האחרונות.   טוב אז הכל התחיל ב- 2012, בזמן שאני עובד כמאבטח בחברת הייטק ובזמן שאני מעביר משמרות לילה שומע בשקיקה את הספר שלך "להגשים". (עברתי את ה- 50 פעמים לדעתי..)   האמת שבהתחלה עיצבן אותי הרעיון שלך של "להפוך את ההכנסה השנתית להכנסה החודשית"... חשבתי שאני צריך לעבוד פי 12 יותר ולא כל כך התחשק לי... ואז כשהבנתי שאתה בכלל מדבר על ריבוי מקורות הכנסה, זה עוד יותר בלבל אותי, כי לא היה לי מושג מאיפה להתחיל!   הרבה דברים עברו מאז, למדתי ה-מ-ו-ן והתקדמתי בעולם של מכירות, שיווק דיגיטלי ומסחר אלקטרוני. ותוך כדי שאני לומד על עולם העסקים, אני לא מפסיק להשקיע במיינדסט שלי ובפיתוח הערך העצמי שלי.   וזה בדיוק העניין... שהרבה מפספסים, ושגם אני פספסתי בתחילת הדרך. זה הכל מיינדסט.   גם אם בתחילת הדרך הייתי מקים את 2 העסקים שיש לי היום, כנראה שהם לא היו מצליחים.   בספק אם היו שורדים חודש (או יותר נכון אם אני הייתי שורד...). אני מבין את המשפט שההכנסה שלי היא בדיוק לפי הרמה של תפיסת הערך העצמי שלי (בקבלה זה נקרא "גודל הכלי שיכול להכיל את האור").   למדתי שכל מה שאני צריך, במקביל ללימודים, חיפוש הזדמנויות ופתיחת עסקים הוא לעבוד על הערך העצמי שלי ולבנות אותו. ורק כשהוא יהיה שווה פי 100 יותר, רק אז רמת ההכנסה שלי תגדל.   האמת? אני יודע שמעצבן לשמוע את זה, זו לא בדיוק העצה הכי "פרקטית" שאני יכול לתת, אבל הלוואי והיו אומרים לי את זה בגיל 21, אחרי שסיימתי צבא...   והיום?   היום יש לי 2 עסקים שמכניסים לי משמעותית יותר מההכנסה השנתית שלי מלפני כמה שנים (שהיתה אז 5,000 בחודש). האמת שנכון לכתיבת שורות אלה עברתי את ה-5,000 ש"ח ביום.   אז מקווה שהצלחתי להעביר את המסר דרך המסע שעברתי, ומאחל המון בהצלחה לכל מי שיקרא את המילים האלו. נ.ב. לי זה לקח 5 שנים... אני יודע שהיום כל אחד רוצה לייצר לעצמו הכנסה פאסיבית וחופש כלכלי כבר מחר, אבל ברוב המקרים זה לא עובד ככה, וזה גם לא נכון שזה יהיה ככה. כי שמקבלים יותר ממה שמסוגלים להכיל, אז המצב תמיד מתאזן וחוזר לעצמו. צריך לבנות את הכל בהדרגה, ולשים המון פוקוס על מיינדסט נכון. בהצלחה :) " עד כאן המילים של שגיא. אני חושב שמה ששגיא מתאר כאן הוא בדיוק, אבל בדיוק לב העניין! הרבה אנשים רוצים להשיג יותר, להיות יותר, להרוויח יותר. הרבה רוצים יותר כסף, להגדיל את ההכנסות שלהם. זה ברור. אבל, וזה אבל גדול: מרבית האנשים שרוצים לעשות זאת ולהשיג זאת, אינם מוכנים לעשות את מה שנדרש כדי להשיג זאת. אם תקראו לעומק את הדברים שכתב שגיא, תראו כמה דברים חשובים בתהליך שהוא עבר ועודנו עובר: הוא לא הפסיק להשקיע בעצמו, ללמוד ולהתפתח. מתוך ההבנה שככל שהוא יתפתח כך גם ההכנסה שלו תתפתח. הוא פיתח את יכולות השיווק והמכירה שלו. אלו יכולות קריטיות בעידן של היום, ואין זה משנה אם אתה שכיר, עצמאי או בעל עסק. כולם חייבים לדעת לשווק את עצמם, את הרעיונות שלהם ואת המוצרים והשרותים שלהם. הוא השקיע בלי סוף בפיתוח הערך העצמי שלו. הוא מבין שככל שהערך העצמי שלו יגדל, כך גם מה שהוא יוכל להעניק לאחרים יגדל, ובאופן ישיר כך גם ההכנסה שלו תגדל הוא מבין שאין כאן "זבנג וגמרנו". שאין שום גלולת קסם שיכולה לגרום לזה לקרות. יש תהליך שאדם נדרש לעבור, והתהליך הזה דורש השקעה, מחוייבות התמדה ו-זמן. יש משפט שאני מאד אוהב (כי הוא מאד נכון) שאומר ש"אי אפשר לזרז צ'יפס". לדברים לוקח את הזמן שלהם להתהוות. וכמו שהוא מסכם – זה הכל מיינדסט. הכל בתודעה ובמחשבה שלנו. וככל שהוא השקיע בכך יותר, כך הוא הרוויח יותר. אגב, אם תקראו לעומק את הדברים ששגיא כתב, תבינו שהוא לא הפך את ההכנסה השנתית שלו להכנסה חודשית אלא הרבה מעבר לכך.. למעשה הוא הפך את ההכנסה החודשית שלו להכנסה יומית! אני רוצה להודות לשגיא ששלח את המייל הזה ומקווה שלפחות כמה מכם הקוראים זאת כעת תקחו מכאן השראה גם עבור החיים שלכם. ואם אתם רוצים לעשות יותר מאשר רק לקחת השראה, ואתם מוכנים לעשות צעד נועז ואמיץ כדי לממש את המשפט שנתן השראה לשגיא (להפוך את ההכנסה השנתית לחודשית) גם בחיים שלכם, אני מזמין אתכם לקרוא כאן על התוכנית החדשה שאני עומד לפתוח ממש בקרוב. מדובר ב"מעגל הפנימי" שלי. לפני כשבועיים פרסמתי אותה לראשונה, וכבר הקבוצה הראשונה המיועדת ל-12 בעלי עסקים מנוסים כבר התמלאה כולה. פתחתי קבוצה נוספת המיועדת לאנשים שהם עדיין שכירים או לכאלו שנמצאים בתחילת הדרך העסקית שלהם, וגם בה נותרו לנו נכון לרגע כתיבת השורות הללו רק 5 מקומות אחרונים. כך, שאם אתם רוצים לעשות צעד נועז לשנה החדשה, ובכלל, זה הזמן ללחוץ על הקישור, לקרוא לעומק את ההסבר שלי, למלא את הפרטים שלכם ואת שאלון ההתאמה ולהצטרף ל"מעגל הפנימי". ומי יודע, אולי בעוד 5 שנים (או אפילו פחות), אקבל גם מכם מייל דומה כזה? מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם! שלכם, ערן.

הי, מוזמנים לצפות בהרצאה קצרה שהעברתי מול קהילת "מרחיבי הדעת" של מגזין אפוק טיימס. בהרצאה אני משתף מדוע קשה לנו לעשות שינויים בחיים? כיצד ההתמכרות שלנו לחיים “נורמליים” מונעת מאיתנו להגשים את החלומות הנועזים שלנו? כיצד ניתן באמת לממש את הפוטנציאל האמיתי שלנו? ומהו הדבר העיקרי שמשפיע על היכולת שלנו להגשים ולממש את הדברים שחשובים לנו באמת? מי שמעוניין לקרוא עוד על החוויה שלנו בטיול בעולם, מוזמן לבלוג המסע שלנו: "לא נורמלים בעולם"  שלכם, ערן.

הי, אחת הבעיות העיקריות של מרבית העסקים היא שהלקוחות לא תמיד יודעים לבחור נכון. הם לא יודעים תמיד להבדיל בינך ובין המתחרים שלך. וכשהם לא יודעים איך להבחין בהבדלים ישנו בדרך כלל רק פרמטר אחד שהם תמיד יודעים להשוות. וזה – המחיר. כבעל עסק, המקום האחרון שאנו רוצים להיות בו הוא זה שהלקוחות בוחרים (או שלא) לקנות מאיתנו על בסיס ההשוואה של המחיר. הסיבה היא פשוטה – אם הלקוחות בוחרים על בסיס מחיר, אז בדרך כלל אחד משני התרחישים הבאים יקרה: יבחרו במי שימכור במחיר הנמוך ביותר (כי זה הקריטריון היחידי שהם יודעים להשוות על בסיסו), וכמה שלא תורידו את המחיר, תמיד יהיה מתחרה שיוריד את המחיר עוד יותר יבחרו במי שימכור במחיר הגבוה ביותר, כי עבורם מחיר גבוה בדרך כלל יסמל איכות גבוהה יותר (לאו דווקא נכון, אבל רבים בוחרים כך). באופן כללי, אתם לא רוצים להיות במקום שבו הלקוחות בוחרים אך ורק על בסיס המחיר. אתם רוצים שהם ירצו לקנות דווקא מכם, ושהמחיר לא יהווה את הקריטריון העיקרי בהחלטה שלהם. נניח שאני רוצה לקנות טלויזיה חדשה. אני כלקוח (ורבים כמותי), לא ממש יודעים כיצד לבחור טלויזיה. כלומר, חוץ מלדעת את הגודל שאנו מחפשים, לרוב אנו לא ממש מבינים בטכנולוגיה, בהבדלים, בניואנסים ובטכנולוגיות השונות. ואז נגיע לחנות מכשירי החשמל (או לזאפ באינטרנט) ונחפש את הטלויזיה בגודל שאנו רוצים (למשל 55"). כעת, הקריטריון העיקרי שאנו יודעים לבחור על פיו הוא – המחיר! אם אני מעריך איכות, אני כנראה ארצה לקנות את המותגים היקרים יותר. ואם אני מחפש את העסקה הטובה ביותר, ארצה לרכוש את המכשיר הזול ביותר. אבל מה היה קורה אם יצרן טלויזיות מסויים, היה יוצר עבורי, ועבור שכמותי, מדריך כלשהו שנקרא: "כיצד למצוא את הטלויזיה המתאימה ביותר לצרכים שלך ובמחיר הטוב ביותר" או "10 דברים שאתם חייבים לדעת לפני שאתם קונים טלויזיה" הסבירות היא שהיה מעניין אותי לקרוא (או לצפות) בתוכן שכזה, כי הוא רלוונטי כמובן למה שאני מחפש. כעת, במדריך הוא היה בוחר להדגיש נקודות שמייצגות יתרונות יחסיים שלו, לעומת חסרונות יחסיים של המותגים המתחרים.  נניח שאחד הדברים שמייחד את הטלויזיות שלו, הוא האחריות הארוכה שהוא נותן. אז בוודאי שהוא היה כותב במדריך משהו בסגנון: "אחד הדברים שחשוב לבדוק לפני שאתם רוכשים טלויזיה חדשה, היא מה משך אחריות היצרן שאתם מקבלים. השוק מוצף במכשירים זולים מתוצרת סין, שנוטים להתקלקל לאחר שנה/שנתיים, ולכן הם מגיעים עם אחריות קצרה של שנה בלבד. אם אתם כבר משקיעים בטלויזיה חדשה, כדאי שתוודאו שהיא מגיעה עם אחריות של 3 שנים לפחות!" מה שהוא בעצם עשה, הוא חינך את הלקוח. הוא לימד אותו משהו חדש שהלקוח לא ידע רגע לפני כן. הוא בעצם הכניס, למערכת השיקולים של הלקוח, שיקול נוסף שלא היה שם קודם לכן. הוא לימד והסביר ללקוח, למה חשוב ללקוח לבדוק את האחריות שהוא מקבל עם רכישת המכשיר. סביר שכעת אותו לקוח, כשהוא נכנס לחנות מוצרי החשמל ישאל את המוכר איזה טלויזיות מגיעות עם אחריות ארוכה יותר ויתמקד בהן. או כשהוא סורק בזאפ הוא יבדוק למי יש אחריות ארוכה יותר. הגישה הזו נקראת: שיווק מבוסס חינוך. אנו מחנכים את הלקוחות כיצד לקנות נכון. זוהי שיטת שיווק מאד אפקטיבית ויעילה שמבוססת על כך שאנו יוצרים עבור הלקוחות שלנו תוכן שעוזר להם לבחור, שמלמד אותם על עולם התוכן שלנו, על המוצרים והשרותים שלנו, ובעצם מקרבים אותנו אלינו. יצירה של תוכן היא אחד מהמרכיבים המשמעותיים בעולם השיווק כיום. יותר ויותר עסקים, מכל הסוגים והמינים משתמשים בתוכן על מנת למשוך אליהם לקוחות, וליצור אצל הלקוחות את החיבור, הבטחון והאמון בהם ובמותג שלהם. אני אישית עושה זאת כבר למעלה מ-12 שנים. יצרתי עד היום אלפי פריטי תוכן שונים שמשמשים אותי עד היום: פוסטים בבלוג, וידאו, קורסים דיגיטליים, קורסים במייל, ראיונות עם מומחים ומובילים בתחומם, הרצאות מוקלטות, מדריכים, סדנאות, הרצאות ועוד... ולראשונה אני חושף הכל – כיצד להפוך ולהיות מכונת תוכן משומנת המייצרת תוכן מגוון, בעל ערך גבוה, מושך לקוחות ומייצר הכנסות. זו הדרכה המיועדת לכל מי שעוסק ביצירת תוכן מכל סוג שהוא. בין אם אתם רוצים לכתוב פוסטים לבלוג או לפייסבוק, תוכן שיווקי, תסריט לוידאו, תוכן להרצאה, ספר, מדריכים מכל סוג, או כל סוג של אחר של תוכן. הנה כל מה שיחשף בפניכם בהדרכה המקיפה הזו: איך ליצור את הפילוסופיה היחודית שלכם שבולטת מעל לכולם כיצד להפוך את עצמכם ל"מכונת תוכן" שיוצרת תוכן מעניין, רלוונטי וכזה שמעניין ומושך את הלקוחות שלכם כיצד למצוא רעיונות חדשים לתוכן עבור הקהל שלכם כיצד לזהות מה מעניין את הקהל שלכם, ואיזה תוכן חדש להציע לו כיצד לפתח תוכן חדש כאשר אתם ישנים! כיצד לפתח תוכן מבלי לכתוב מילה אחת בעצמכם! כיצד לגרום ללקוחות שלכם ליצור עבורכם את התוכן הרלוונטי ביותר עבורם כיצד מומחים אחרים יוצרים תוכן רלוונטי ומושך עבורכם כיצד למקסם את השימוש בתוכן שיצרתם כיצד ליצור תוכנית שנתית וחודשית עבור אימפריית הידע שאתם יוצרים כיצד לפתח תוכן שיוצר אצל הלקוחות שלכם חיבור פסיכולוגי ורגשי אליכם איך ליצור SYSTEM עקבי של יצירת תוכן כיצד ליצור תוכן שיווקי שמניע אנשים לפעולה ולרכישות המוצרים והשרותים שלכם כיצד למסחר ולהגן על הקניין הרוחני שלכם כיצד ליצור רשימת נושאים לפוסטים בבלוג המספיקים לשנה ויותר,בתוך 60 דק' כיצד להפוך למכונת רעיונות בלתי נדלית מהן 3 הפעולות שיגרמו לכם להפוך להיות יצירתיים לתמיד כיצד ליצור תוכן שמקדם את המוצרים והשרותים שלכם כלים שימושיים ליצירת תוכן מגוון כיצד לדעת ולבחור מה פורמט התוכן שהכי מתאים ונכון לכם כיצד לפנות לאנשים מעניינים ומובילי דעת קהל ולהשיג את הסכמתם להתראיין אצלכם (לבלוג, וובינר, לספר או לפודקאסט) ההדרכה מוקלטת, וזמינה לצפייה מיידית דרך האינטרנט. מי שנרשם, מקבל גישה חופשית לכל החיים, לשימושו החופשי. כל הפרטים, המידע וההרשמה כאן בקישור. תהנו! שלכם, ערן.

הי! ישנו משפט ששמעתי בעבר כמה פעמים: “אנשים מצליחים עושים את מה שהאחרים אינם אוהבים לעשות”.   ואני חושב שהמשפט הזה כל כך מדוייק, אמיתי ונכון. ראיתי איך שזה קורה כל פעם מחדש. יוצא לי לדבר עם לא מעט אנשים על השגת יעדים, הגשמת חלומות, ובגדול – על לחיות את החיים שהם רוצים לחיות.   ואחת השאלות שאני שואל אותם היא: “אז מה אתה מוכן לעשות כדי שזה יקרה?” התשובה שאני מקבל מהם היא זו שתקבע אם הם יצליחו בכך או שלא.   חלקם אומרים “הכל” אבל בעצם מתכוונים ל-”הכל, אבל…” או “הכל, אם…”. כלומר, הם מתחייבים אבל על תנאי.   מחוייבות על תנאי היא איננה מחוייבות. כל עוד אנו משאירים לעצמנו פתח להיסוס או לספק, הרי שאיננו מחוייבים ואיננו מתחייבים לפעול כדי להשיג את מה שאנו רוצים. וכשאין מחוייבות – אין תוצאות.   מי שאינו מחוייב לתוצאות שהוא רוצה להשיג, לעצמו, לאנשים שהוא אוהב, לחיים שלו – ממשיך להתפשר על התוצאות שהוא משיג. כל האנשים המצליחים שאני מכיר או שלמדתי אודותם, קיימו את המשפט הזה: “אנשים מצליחים עושים את מה שהאחרים אינם אוהבים לעשות”.   הרבה פעמים אין זה נוח לעשות דברים מסויימים. אבל ישנם דברים מסויימים שפשוט צריך לעשות. כי כאשר עושים אותם – החיים שלנו משתנים.   והנקודה הזו מסכמת את כל העניין – אנשים מצליחים פועלים, הם עושים דברים שלעיתים אינם נוחים, הם מקבלים החלטות מהר, פועלים ומשיגים תוצאות.   ואנשים אחרים מסתכלים עליהם מהצד על אותם "מצליחנים" וכדי לא להרגיש אשמה, הם אומרים לעצמם ש”היה להם מזל…” אין כאן שום קשר למזל. יש כאן קשר לנכונות שלהם לקבל החלטות, לפעול ולעשות לפעמים דברים שהם אינם הכי נוחים בעולם…   וזה עושה את כל ההבדל!   והנה 2 שאלות עבורכם: מהי המטרה המשמעותית שהייתם רוצים להשיג ב-2019? מה הייתם מוכנים לעשות כדי שזה יקרה?    מוזמנים לשתף אותי כאן!

הי! את התאוריה של פרמידת הצרכים של מאסלו מרבית האנשים מכירים.   ב-1943 מאסלו פרסם את התאוריה שאומרת שלכל בני האדם ישנם 5 צרכים בסיסיים, שהם פועלים על מנת להשיג אותם בחייהם. וכל עוד אדם לא השיג את הצרכים ברמה הנמוכה יותר, הוא לא יפעל להשיג את הצרכים ברמה הגבוהה יותר.   5 הצרכים הבסיסיים שמאסלו פרסם בתאוריה שלו היו: צרכים פיסיולוגיים (אוכל, שתייה, שינה, הגיינה וכו'), צרכים של בטחון קיומי, צרכים של שייכות ואהבה, צרכים של כבוד והערכה ובפסגת הפרמידה, ברמה החמישית – הגשמה ומימוש.   מ-1943 ועד שנפטר ב-1970, מאסלו המשיך לחקור את תאוריית הצרכים שלו, וממש לפני שנפטר הוא החל להסביר שישנו גם שלב שישי ונוסף, אך הוא לא זכה לפרסם זאת באופן מסודר.   השלב השישי שמאסלו הוסיף למודל שלו נקרא: התעלות (Transcendence). שברמה הזו האדם מתעלה מעבר לצרכי האגו האישיים שלו, ומתחבר לרמת תודעה גבוהה יותר המכירה בכך שכולנו אחד. במקום הזה האדם כבר מתמקד במטרות שהן "גדולות ממנו", לטובת הכלל: אנשים אחרים, העולם והיקום: כאשר גיליתי את העדכון הזה של מאסלו, זה עשה לי המון שכל. אני חושב שכל אחד מאיתנו היה רוצה לדעת בערוב ימיו שהוא עשה משהו משמעותי לטובת הכלל. אנחנו רוצים לדעת שהשארנו איזה שהוא חותם.   בעיני זהו אחד מהכוחות המניעים המשמעותיים שיש לנו בחיים כיום.   כי ככל שהעולם התקדם והתפתח, כמות האנשים הנמצאים באמת במצבים קשים של "השרדות" הולכת ומצטמצמת. מה שאומר שיותר ויותר אנשים מחפשים לממש ולהגשים את הרמות הגבוהות יותר של מאסלו.   יש שתי תופעות מעניינות שאני רואה שקורות בשנים האחרונות, ככל שהתודעה האנושית מתפתחת.   הראשונה: זה אף פעם לא באמת מספיק ישנם אנשים שלמרות שהם מאד מצליחים בכל קנה מידה במה שהם עושים, וכל 4 הצרכים הראשונים לגמרי באים על סיפוקם (פיסיולוגיים, בטחון, שייכות, הערכה), הם עדיין לא מצליחים להרגיש שהם אכן מממשים ומגשימים את עצמם.   זה קורה ללא מעט אנשים. למרות שיש להם את הכסף, הבטחון, ההכרה והפרסום שהם רוצים – זה לא מספיק.   אני זוכר גם אותי, לפני כ-12 שנים כשעוד עבדתי כמנהל בכיר ב"אינטל",כשלכאורה "היה לי את הכל", הדבר שלא היה לי ושלא הצלחתי לשים עליו את היד שלי, היה המימוש וההגשמה, וכעת אני מבין שגם לא את הרמה של ההתעלות.   לפני כמה חודשים כתבתי על כך פוסט שנקרא: "אני מאד מצליח אבל לא מאושר", שמתאר שיחה שהיתה לי עם לקוח שהיה בזמנו מנכ"ל מאד מצליח בתחומו ובאותה נשימה, גם מאד מאד מתוסכל.   כלומר, בלי ההגשמה וההתעלות, ברמה הגבוהה שלהם, אנו לא באמת נהיה מסופקים ומאושרים. זה לא עניין של כסף, הכרה ופרסום, או כל דבר חיצוני אחר.   התופעה השניה: מאסלו נפל על הצד! הסברה הראשונית של מאסלו היתה שבכדי להשיג את רמות הצרכים הגבוהות יותר, אנו צריכים לפעול כדי להשיג את הרמות הבסיסיות קודם לכן. כלומר, לפני שאוכל להשיג מימוש והגשמה והתעלות, עלי קודם לכן להשיג במלואם את הצרכים הקודמים של בטחון, אהבה והערכה.   זה בהחלט היה נכון בעבר, אבל אני רואה איך במציאות הנוכחית, יותר ויותר אנשים פועלים על מנת להשיג את הרמות הגבוהות יותר של מאסלו –במקביל לכך שהם פועלים לספק לעצמם את הצרכים הבסיסיים יותר.   הדגש כאן הוא על פעילות במקביל, ולא באופן טורי כפי שהיה נהוג לחשוב בעבר.   כלומר, התלות שהיתה בעבר, במעבר משלב אחד לשלב מתקדם יותר, הולכת ומצטמצמת, ואפילו נעלמת.   המסקנה שלי משתי התופעות הללו, היא שכדי באמת להיות מאושרים, אנחנו רוצים וצריכים לפעול להשיג את ההגשמה וההתעלות ברמה הגבוהה יותר שלהן.   למרות שמקובל לחשוב, שאלו הם דברים שנוכל או כדאי לדחות "לאחר כך", לאחרי שנסתדר, נתיישר, נשיג את הבטחון שלנו וכו', הרבה מאד אנשים אינם מוכנים לחכות ל-some day הזה שאולי לא יגיע לעולם, ומעדיפים לפעול במקביל.   אשמח לשמוע איפה הדברים האלו פוגשים אתכם, ואם אתם רוצים לפעול בצורה אקטיבית לעבר הרמה השישית של מאסלו, ולקבל כלים יוצאי דופן להגיע לשם, אז סדנת "התגלית" הקרובה היא הצעד הבא שלכם.   ב"תגלית" אני מעניק למשתתפים, מעבר להבנה המעמיקה של התהליכים שתארתי כאן, גם מספר כלים מעשיים, מאד אפקטיביים ומאד משמעותיים להתחבר לאינטואיציה הגבוהה שלנו, לקבל הנחיה מדוייקת ותשובות מדוייקות לשאלות החשובות ביותר שלנו. שאלות כמו: מי אני? למה אני כאן? ומה נועדתי לעשות בעולם.   נתראה בתגלית! שלכם, ערן.

הי! **הערה: זה כנראה לא יהיה מה שחשבתם...   אז יצאתם לדרך העסקית שלכם, יצרתם מוצרים ושרותים, התחלתם למכור אותם, הבנתם שאתם צריכים לדעת גם לשווק ולמכור (כי בעצם בשום בית ספר והכשרה אקדמאית לא מלמדים אותנו את זה), התחלתם להשתפר בזה, אולי נעזרתם בליווי עסקי כזה או אחר, התקדמתם, התפתחתם... ואז?   מה קורה עכשיו?   ישנם סוגים שונים של אנשים כמובן, וסוגים שונים של עסקים, אבל במקרים רבים, יצא לי לפגוש לא מעט בעלי עסקים שלאחר מספר שנים מגיעים לנקודה שבה הם מרגישים אותה. אצל חלק זה יהיה קל יותר, אצל האחרים, ובמיוחד ככל שעובר הזמן, זה יורגש קשה יותר, אבל רובם מרגישים אותה.   ה"אותה" שאני מדבר עליה, היא: התקיעות.   אותה הרגשה, שאין זה משנה כמה אנו מתאמצים, כמה אנו לומדים ומתפתחים, אנו נמצאים, פחות או יותר באותו המקום. אז נכון שהשתפרנו מאיפה שהיינו בעבר, שאנחנו היום במצב טוב יותר, אבל עדיין, מול איפה שאנו מרגישים שהיינו יכולים להיות – אנו מרגיש תקועים.   לרוב בנקודה הזו, אנו ננסה לחפש לכך פתרון. בעולם העסקי, יש אינספור פתרונות אפשריים לכך. אנו מאמינים שאם רק יהיה לנו הידע שאנו חושבים שחסר לנו, או אם נכיר את השיטה החדשנית יותר להביא לקוחות, או שנקבל יעוץ ממי שנחשב – אז כל הבעיה הזו תיפתר. ולפעמים באמת זה עוזר, אבל הרבה פעמים – זה לא עוזר לנו. ואנו ממשיכים להרגיש את אותה התקיעות.   זה לא שאני נגד ידע עסקי, ליווי ותמיכה. להיפך, אני עצמי תמיד לומד, מתפתח ונעזר באחרים. אבל היום אני מבין שמעבר לידע והליווי החיצוני, שאני מחפש לקבל, יש משהו משמעותי יותר, ומשפיע יותר שעלי לטפל בו קודם כל. ושאם לא אתן עליו את הדעת, אין זה משנה כמה ידע ועזרה חיצונית אקבל, זה לא ממש ישנה את המצב.   התקיעות הזו, שאנו חווים אותה בשלבים שונים בחיינו נובעת לא מכך שחסר לנו ידע כזה או אחר. היא לא תפתר על ידי איזה שהוא "משהו" חיצוני שאנו צריכים להשיג אותו.   התקיעות הזו, באה לאותת לנו שיש משהו בפנים אצלנו שאינו נכון יותר.   לרוב היא באה לסמן לנו על כך שקיים בנו ניתוק. ניתוק של האדם מעצמו, מהפנימיות שלו, מהשליחות שלו, מהאינטואיציה הפנימית שלו או מהנשמה שלו (כל אחד לפי אמונתו).   אנשים שחיים כך, מנותקים מהעולם הפנימי והעולם הגבוה שלהם, הם לרוב גם מנותקים מהסביבה הקרובה שלהם. מנותקים מילדיהם, ומבן/בת זוגם, מנותקים מאותם אלו שהם נועדו להשפיע עליהם (הלקוחות).   כאשר אנו מנותקים מהמהות הגבוהה שלנו זה כמו לחיות בתוך מציאות מקבילה, שבה הדברים אינם עובדים לנו כמו שהיינו רוצים שיהיו. שבה אנו לא בזרימה הטבעית של החיים, אלא בנתיב שיש בו מאמץ וחיכוך.   במקרה הזה, הפתרונות שנכונים לנו אינם נמצאים שם "בחוץ", הם נמצאים אצלנו "בפנים".   ישנם הרבה אנשים שהם "מנהיגים של שינוי בעולם". הם הגיעו לכאן על מנת להוביל שינוי, לפרוץ דרך חדשה, להנהיג. חלקם מודעים לכך יותר, מרביתם פחות.   יש בתוכם חלק שיודע, יותר או פחות, שזהו התפקיד שלהם כאן, אך כל עוד הם נמצאים ב"ניתוק", העוצמה שבה הם מביאים זאת לידי ביטוי ומימוש היא נמוכה יחסית.   ככל שאנו מתחברים יותר למהות האמיתית שלנו, כך ההדהוד החיצוני שלנו גובר, כך אנו הופכים להיות משפיעים יותר ויותר.   אלו הם אנשים שהם מובילי דרך, סוכני שינוי ומנהיגים, שנמצאים כאן כמו "סוכנים רדומים", ויש להם תפקיד חשוב ומשמעותי בעולם שלנו. אלו הם האנשים שחוו בחייהם, שעושים ופועלים, אבל אינם במקום המדוייק להם כעת, הם מרגישים זאת, גם אם לא מודים בכך בפה ובלב מלא. בינם לבין עצמם, בתוך תוכם פנימה הם יודעים זאת.   אלו הם האנשים שלהם נועדתי לסייע ולעזור, אותם באתי לעורר. לעורר אותם ולחבר אותם למהותם האמיתית ולשליחותם כאן. להראות להם את הדרך להוביל ולהשפיע, מתוך הדיוק הפנימי שלהם, מתוך שליחותם האמיתית.   לעזור להם לפעול באותנטיות מתוך המהות האמיתית שלהם ולא מתוך האגו המתעתע שלהם.   אם אתם מזדהים עם הדברים האלו, אם אתם מרגישים שאתם הם אותם "מנהיגים של שינוי", אז אתם מוזמנים לבחון האם הצטרפות לקהילת "השליחות" היא נכונה ומדויקת עבורכם.

הי!   לפני מספר ימים השתתפתי בהרצאה מרתקת של ארז ירושלמי שנתן כמה דוגמאות מאד מעניינות כיצד יזמים נועזים משנים את נתיב ההיסטוריה. למי שלא מכיר, ארז הוא יזם סדרתי, ומנטור ליזמות וחדשנות בקרב סטארט-אפים רבים. בהרצאה שלו הוא אמר משפט שמאד התחברתי אליו ותפס אותי: שעל מנת להוביל, מנהיגים צריכים להרחיב את כלי הקיבול שלהם.   במה מדובר בעצם? חישבו על הניסוי הבא – אתם מחזיקים בידכם כוס שיכולה להכיל 300 סמ"ק של נוזל. ויש לכם ביד השניה בקבוק של ליטר וחצי. כמה נוזלים מתוך הבקבוק הכוס תוכל להכיל? כן, זו לא שאלה טריקית, התשובה היא ברורה: רק 300 סמ"ק. כל סמ"ק נוסף של נוזלים שננסה למזוג לכוס, מיד ייזל החוצה וישפך. הכוס לא יכולה להכיל את הנוזל הזה. אין זה משנה כמה נתאמץ או כמה נרצה, כל עוד הכוס היא של 300 סמ"ק, זה כל מה שהיא תוכל להכיל.   עד כאן היה המשל, שלנו... אז מה הנמשל? החוק הזה תקף גם עלינו כבני אדם. לכל אחד מאיתנו יש את "כלי הקיבול" שלו. את היכולת שלנו להכיל את השליחות שלנו ואת הגדולה שלנו בעולם. אנחנו לעולם, אבל לעולם, לא נוכל להכיל יותר מהקיבולת שלנו. יותר ממה שה"כלי" שלנו מסוגל להכיל בתוכו. זהו אינו קונספט חדש או חדשני. הוא מוכר בהרבה תורות וגם בקבלה שלנו.   כלומר, אם כאדם אני רוצה להכיל יותר, להשיג יותר, להתקדם יותר, אני ראשית צריך להרחיב את יכולת הכלי שלי ויכולת הקיבול שלו.   לדוגמה – אם אדם מרוויח היום 10,000 ₪ לחודש, על מנת שיוכל להרוויח יותר, הוא קודם כל צריך להרחיב את יכולת הכלי שלו בכל הנוגע לכסף. רק כשזה יקרה, הוא יוכל להרוויח יותר כסף. זו הסיבה העמוקה יותר מאחורי הסטטיסטיקה העולמית שאומרת שרוב ל-90% מזוכי הלוטו למיניהם, מאבדים את כל כספם.   זה לא מקרי. הם קיבלו סכומי כסף שהם פשוט לא מסוגלים להכיל. והכסף נוזל ומהם והלאה.   אז איך זה קשור ליכולת המנהיגות, ההובלה וההשפעה שלנו? כפי שארז ציין בהרצאה שלו, מנהיגים צריכים להרחיב את כלי הקיבול שלהם. קודם כל.   השליחות שלי בעולם היא: להוציא לאור את מנהיגי המחר, להסיר את הקטנות מליבם, ולהביאם לידי מימוש נשמתי מלא.   מה שזה אומר בפועל, הוא שכחלק מן התהליכים שאני עושה עם האנשים אני עוזר להם להסיר מעצמם את הקטנות, המגבלות, התפיסות המעכבות שלהם וכל מה שעוצר וחוסם אותם מלהביא אותם לידי ביטוי עצמי מלא.   לשמחתי, זכיתי לעבוד עד היום עם אלפי אנשים מופלאים שעברו תהליכים מרגשים של השלה של תפיסות מעכבות, של צמיחה ושל התפתחות, או אם תרצו: של הרחבת הכלי שלהם.   וככל שהכלי שלהם הלך והתרחב, כך גם ההשפעה שלהם בעולם הלכה והתפתחה. הם הרשו לעצמם להביא לידי ביטוי עוד ועוד מהמתנות שיש להם לחלוק עם העולם. הם הרשו לעצמם ליצור את היצירה היחודית שלהם. הם הרשו ואפשרו לעצמם – להוביל, להנהיג ולהשפיע.   ואני מאמין, שכל אחד מאיתנו, בדרכו היחודית שלו, נועד להשפיע על אחרים. זה לא יבוא לידי ביטוי באותה צורה אצל כל האנשים. לא כולם יעמדו על במות וידברו אל אלפי אנשים, לא כולם יכתבו ספרים שיקראו על ידי מליונים. לא אלו המדדים האמיתיים להשפעה.   אני מכיר אינספור אנשים, שבדרכם היחודית, משפיעים על אינספור אנשים סביבם, במילה, במשפט, במבט או בנגיעה. כמו שאמר לי פעם באחת השיחות שלנו, המנטור שלי בוב פרוקטור, שהדרך ליצור שינוי בעולם, על מליוני אנשים, היא "אדם אחד בכל פעם".   אין לנו באמת מושג עד כמה אנו באמת משפיעים ומהדהדים על אנשים אחרים. אין לנו באמת מושג עד כמה השובלים שאנו משאירים אחרינו נוגעים באחרים. באמת שלא.   אז אם תרצו לקחת מכאן דבר אחד משמעותי – הנה הוא: על מנת להשפיע, להוביל ולהנהיג, אנחנו צריכים להרחיב את הכלי שלנו – להרחיב את עצמנו, את היכולות שלנו. והדרך היחידה שאני מכיר לעשות את זה היא דרך תהליכי ההתפתחות שאנו עוברים. ככל שאנו נמצאים בתהליכי התפתחות מואצים יותר, כך הכלי שלנו מתרחב יותר. רוצים לפתח את עצמכם? אני מזמין אתכם לסדנה שלי, התגלית, שתסייע לכם לזהות, לדייק ולממש את השליחות האישית והעסקית שלכם בעולם.

הי! מילדות מחנכים אותנו להיות "ילדים טובים". בבית הספר מצפים מאיתנו שנהיה "תלמידים טובים" ושנוציא "ציונים טובים". בעבודה מרגילים אותנו "ללכת בתלם" ולעשות את "מה שצריך".   אם נסתכל על זה רגע לעומק, נראה שכמעט מהיום שהגחנו לאוויר העולם אנו נכנסים למסגרות כאלו ואחרות של "כך צריך" או "כך מקובל". ההשפעה של ה"צריך" וה"מקובל" על החיים שלנו היא הרבה יותר משמעותית ממה שרוב האנשים יכולים לדמיין לעצמם.   לרוב זה פועל ברמות שהן כבר לגמרי לא מודעות, ואנו, כמו רובוטים מחונכים, מצייתים למוסכמות, למסגרות והולכים בתלם כמו "ילדים טובים". בדיוק כמו שחינכו אותנו בילדות. וזה ממשיך גם כשאנו מתבגרים, ומתפתחים, וזה קורה גם בעולם התעסוקה ובעולם העסקים.   אני רואה את זה הרבה בעולם העסקי, בשיווק, באופן שבו בעלי עסקים מתנהגים ופועלים. וגם אני, שנים רבות פעלתי כך. מתוך אותם דפוסים מקובלים ו"נחשבים". ובעצם מה שאנו בפועל עושים זה לשים על עצמנו סוג של "מסיכה" של מי ש"צריך להיות", ומשחקים את המשחק ואת ההצגה של איך הדברים "אמורים להראות", כדי להיות כמו כולם. כל כך הרבה אנרגיה ומאמץ מושקעים בכך – בלהיות כמו כולם.   אפשר לראות את זה למשל בשיווק של הרבה מאד עסקים – בתבניות שכולם משתמשים בהן, בתמונות, בכתיבה, בשיטות השיווק והמכירה – לפעמים זה נראה שכל עולם השיווק הפך להיות סוג של "Copy and Paste" אחד גדול. כולם נראים, נשמעים ומרגישים אותו הדבר – כמו כולם.   ובעולם הפייק ניוז וה-fakebook (ויסלח לי צוקי...  ) זה רק מתעצם עוד ועוד.   למשל, ישנה תפיסה מקובלת בעסקים ש-bigger is better (יותר גדול יותר טוב). והרבה בעלי עסקים שמים על עצמם מסיכות ומשחקים הצגה של "גדולים". שהם פונים לאלפי אנשים, מטפלים באינספור לקוחות, וכל מה שהם משדרים החוצה סביבם הוא כמה שהם "גדולים". אבל הזדמן לי, והרבה יותר מפעמים ספורות, לשבת עם בעלי עסקים כאלו, ולראות את המספרים האמיתיים בעסק שלהם, ולהבין די מהר, שמעבר להצגה הנפלאה שמוצגת כלפי חוץ, לא נשאר להם הרבה בסוף היום. כי זה לא באמת משנה מה המחזור שלך, כמה אתה מוכר וכמה הכנסות יש לך,הרבה יותר משנה כמה נשאר לך אחרי כל ההוצאות.   ולשחק את ההצגה, ולרכוש את כל ה"מסיכות" הנדרשות כדי להציג כמה אנחנו "גדולים" עולה כסף. והרבה. כך שיוצא לא פעם, שאותם בעלי עסקים נכנסים לסוג של מעגל אינסופי שבו הם צריכים לייצר עוד ועוד הכנסות כדי לעמוד בכל ההוצאות שהם מוציאים כדי שיוכלו ליצור את מראית העין שהם גדולים, כי לתפיסתם זה מה ש"צריך". כלומר, זו ההצגה שמצופה מהם להציג.   זה לא גורם להם לאושר. בדרך כלל להיפך, זה גורם להם למתח ולתחושה שהם מתרחקים ממי שהם באמת.   יוצא לי לפגוש בעלי עסקים שמשקיעים אלפי שקלים ויותר בצילום של סרטונים או במהלכים שיווקיים כאלו ואחרים שהם עושים, כי "זה מה שעובד היום". זה לא טבעי להם בהכרח לעמוד מול המצלמה, אבל הם עושים את זה כי "צריך" או כי "ככה כולם עושים". הם לובשים את המסיכות. ומה שקורה הוא שהמסיכות - מסיחות. הן מסיחות אותנו ממי שאנחנו באמת. הן מסיטות אותנו מעצמנו. הן גורמות לנו לשחק משחק שהוא לא טבעי לנו. בעבר, ההצגות והמשחקים הללו היו לפחות אפקטיביים. כלומר הלקוחות היו מתרשמים מהן, ומושפעים מהן. היום פחות.   זה לא שזה לא עובד יותר. זה עדיין עובד, וכנראה שתמיד ימשיך לעבוד, רק בפחות אפקטיביות מאשר בעבר. כי העולם משתנה. הלקוחות משתנים. העולם עובר מהפיכה של מודעות והתעוררות.  אנו הופכים להיות יותר ויותר מודעים. ואנו יודעים להרגיש ולזהות די מיידי, מתי אנו פוגשים ב"הצגה" או "מסיכה" ומתי אנו פוגשים במישהו אותנטי ואמיתי. תם עידן ההצגות. מתחיל עידן חדש. זה לא מקרי שאנו שומעים יותר ויותר על אותנטיות ועל כנות בעסקים ובשיווק. האנשים, הלקוחות, אנחנו - כמהים לכך.   אנו כמהים לאמת. נמאס לנו מהזיופים, מההצגות ומהבטחות השווא. אנחנו רוצים את האמת. והאמת מתחילה אצלנו. אצל כל אחד ואחת מאיתנו. בפנים.   לכל אחד מאיתנו יש את האמת היחודית שלו. את ה"צבע" המיוחד שלו. את ההוויה היחודית שלו ואת השליחות היחודית שלו. במקום להתאמץ ולהשקיע אנרגיה, זמן וכסף בהצגות ומסיכות, למה שלא נשקיע את האנרגיה בלהביא את מי שאנחנו באמת לידי ביטוי. באותנטיות. בכנות.בלי רעש וצילצולים.   בואו ונתחבר למי שאנחנו באמת, ונביא את זה לידי ביטוי – במוצרים ובשרותים שאנו מציעים, בשיווק שלנו ובשרות שלנו. בואו ונהיה מי שאנחנו באמת, במקום מי ש"אנחנו אמורים להיות". בראיון "שליחות, עסקים והשפעה" שקיימתי לאחרונה עם שלושה מבוגרי "קהילת השליחות", הם דיברו כל אחד מהזווית האישית שלו, על החשיבות הגדולה שלהחיבור והדיוק הפנימי שהגיעו אליו. על היכולת שלהם להתחבר לעצמי האותנטי שלהם, להבין במדוייק את ההוויה שלהם ואת השליחות שלהם בעולם ולהתמסר לה. להתמסר לה באופן מוחלט, בלי הצגות ובלי מסיכות. פשוט להיות מי שהם ולהביא את זה לעסק שלהם ולשיווק שלהם.   זו ההזדמנות הגדולה שקיימת היום בעולם העסקי, לשם עולם העסקים צועד.   מה אתם אומרים? מצטרפים? הצעד הראשון לדיוק ולקבלת ההכוונה הפנימית, לזיהוי השליחות שלכם, מתחיל בסדנת ה"תגלית".   אשמח לפגוש אתכם שם בקרוב! שלכם, ערן.

הי, אני נתקל בזה לא מעט פעמים. הם מגיעים אלי, בעלי עסקים בדרך כלל, אבל לא רק, ואז זורקים את השאלה הזו: "רק תגיד לי מה לעשות!". כמה פעמים זה קרה לכם? אני יודע שלי זה קרה המון פעמים בעבר. הסתובבתי עם התחושה הזו, שאם רק מישהו היה אומר לי בדיוק מה אני צריך לעשות, שלב אחרי שלב, הכל היה מסתדר ובא על מקומו בשלום. התוצאות שאני רוצה, ההצלחה שאני מחפש – הכל היה מסתדר, אם רק מישהו היה אומר לי בדיוק מה לעשות. וזה מאד טבעי לחשוב ולהאמין כך. כי הורגלנו מילדות לפעול כדי להשיג תוצאות. הורגלנו לקבל ידע מאנשים אחרים ואז ליישם אותו כמו שלימדו אותנו. ומסביב כולם מציעים לנו שיטות, נוסחאות וגלולות קסם שאם רק נטמיע אותן בדיוק מושלם – הכל יסתדר ויזרום אלינו כפי שאנו רוצים. רוצים עוד לקוחות – הנה הנוסחה המנצחת לוידאו שיביא לכם טונה של לקוחות בתוך 3 שעות בדיוק! רוצים למכור יותר – הנה 6 המשפטים שיסירו כל התנגדות שיש ללקוחות ויכריחו אותם לקנות מכם, אפילו אם לא בא לכם למכור להם! וכן הלאה.... שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא נגד שיטות ונוסחאות. אני עצמי למדתי המון כאלו, וגם לימדתי ועודני מלמד. אבל, וזהו אבל גדול – עדיין לא פגשתי בשום מקרה, כולל לא אני עצמי, שבו ההטמעה של שיטה או נוסחה כזו או אחרת, צעד אחר צעד, בדיוק כפי שנדרש, בהכרח הביאה לתוצאה הרצויה. וזה לא בגלל שהשיטה או הנוסחה לא נכונה או לא עובדת. זה בגללנו. בגלל מי שמיישם את השיטה. הנוסחאות הללו אמורות לעבוד על one size והבעיה היא שאנחנו לא one size. אתמול נפגשתי עם לקוחה שאני מלווה כבר כמה שנים. ודיברנו על שיפור שהיא יכולה לעשות בתהליך המכירה שלה. והצעתי לה שאגיע לארוע שהיא מקיימת כדי לראות איך היא מוכרת, ואז לתת לה פידבק מעמיק על התהליך שהיא מקיימת עם הצעות לשיפורים. היא מאד התלהבה מהרעיון, ואז אמרה את המשפט שמיד הקפיץ אותי: "כי אתה קוסם ותוכל לסדר את זה" מיד עצרתי אותה. אני לא קוסם. רחוק מזה. יש דברים שאני יודע שעובדים, או יותר נכון לומר – אמורים לעבוד. אבל זה שהם עובדים עבורי, אינם אומרים בהכרח שיעבדו באותה הצלחה גם לה או לכל אחד אחר. אני לא נגד להיעזר בידע של אנשים אחרים, להיפך – זהו הקיצור דרך היחידי שאני באמת מכיר להצלחה. אבל, בדרך, אסור לשכוח את עצמנו. מאחר ואנו כל כך מחפשים את התשובות בחוץ, אצל אנשים אחרים, אנחנו שוכחים לגמרי שהתשובות האמיתיות, הכי נכונות והכי מדוייקות – נמצאות אצלנו בפנים. ולא אצל אף אחד אחר. כן, אני יודע שהמשפט האחרון יכול להשמע קצת "רוחני" ואמורפי לחלק מהאנשים... גם לי הוא היה נשמע כזה עד לפני מספר שנים. אבל, מאז שרכשתי את הכלים ופיתחתי בעצמי את היכולת לקבל את התשובות מבפנים, הכל נהיה פשוט יותר. מדויק יותר. נכון יותר. לאורך השנים שמעתי מלא מעט לקוחות שהשתתפו בתוכנית "השליחות" שהדבר הכי משמעותי שהם קיבלו בתהליך שעברו, הוא את היכולת לקבל את התשובות המדוייקות ביותר עבורם – מבפנים. מעצמם. אחד מהם אמר לי את המשפט: "קיבלתי את המנטור הכי טוב בעולם – את עצמי. אני לא צריך להסתמך על אחרים כדי לקבל תשובות, אני יודע להתחבר פנימה ולקבל את התשובות הנכונות והמדוייקות ביותר עבור עצמי". וניתן לקבל תשובות על כל תחום שאנו חושבים עליו – לא רק בעסקים, כמו מי הלקוחות המתאימים לי, איזה מוצרים אני יכול להציע להם, באיזה מחירים למכור, ואיך לשווק ולמכור אותם. אלא גם בתחומים האישיים הפנימיים שלנו, החל מלדעת בדיוק מירבי מה התפקיד והשליחות שלנו כאן בעולם, מה השיעורים שאנו עוברים וכיצד להתמודד איתם. איך להתמודד עם אתגרים שאנו חווים. במשפחה שלנו, עם בני הזוג והילדים, במערכות יחסים בכלל. במערכות היחסים שלנו עם כסף... בכל תחום בחיים שלנו ניתן לקבל הכוונה פנימית מדוייקת ומאד מאד עוצמתית. אבל בשביל זה אנחנו צריכים להסכים להיפתח לרעיונות חדשים, להיפתח להתנסויות חדשות, ובעיקר להיפתח להבנה שיש הרבה מאד דברים שאנו לא יודעים, ושאנו לא יודעים שאנו לא יודעים. האם אתם מוכנים לקפוץ למים? ולהתנסות בכך? אם כן, אז סדנת "התגלית" (קישור לתגלית) היא השלב הבא עבורכם. בסדנה תחשפו לדרך משמעותית לקבל מידע אמיתי, מדוייק ואותנטי עבורכם, הנוגע לכל תחום בחייכם, לעסק או לעיסוק שלכם, ולשליחות שלכם בעולם.

הי! עד כמה שאנו אוהבים לחשוב על עצמנו שאנחנו "פתוחים ונאורים", האמת היא שכולנו, בצורה כזו או אחרת, מוגבלים לעולם התפיסות, האמונות והידע שלנו. אנו חיים בתוך מסגרת עולם "ידע" מסויים שנבנה והתבסס בתוכנו לאורך השנים והחיים שלנו. ככל שאנו גדלים ומתפתחים, מן הסתם אנו מרחיבים את עולם ה"ידע" הזה, אבל אם נשים זאת בפרספקטיבה של כל הידע שקיים בעולם, הרי שאנו יודעים מעט. ממש מעט. למעשה אנחנו יודעים כל כך מעט לעומת כל הידע שקיים בעולם, שאם היינו מנסים ליצור אילוסטרציה של זה, זה היה נראה משהו כזה. (האיור לקוח מתוך ספרי הראשון "להגשים" ובו מתואר "מעגל הידע של היידיגר") העיגול המלא מייצג את כל הידע שקיים בעולם. החלק התחתון מייצג את מה שאני יודע שאני יודע. אני יודע שאני גבר, אני יודע אנגלית ואני יודע לשחות (וחוץ מזה אני יודע עוד כמה דברים ). החלק מעליו מייצג את כל מה שאינני יודע שאינני יודע. אני יודע שאני לא יודע להטיס מטוס, ואני יודע שאני לא יודע יפנית (ואני יודע שאני לא יודע עוד הרבה מאד דברים אחרים). החלק השלישי במעגל הידע של היידיגר הוא החלק החשוב ביותר וגם הגדול ביותר: הוא כל מה שאינני יודע שאינני יודע. יש שם עולם שלם של ידע, שאני בכלל לא מודע לו שקיים. ובגלל שאיני יודע, אין לי גם מושג איפה להתחיל לחפש אותו... כך אנו מתנהלים בעולם, כשאנו יודעים מעט מאד. ואיננו מודעים להמון. אנו קצת "יהירים" לחשוב שאנו יודעים הרבה, וזה יוצר לנו לרוב בעיה משמעותית – אנו בטוחים שאנו יודעים, ולכן למעשה חוסמים את עצמנו מלדעת מה עוד קיים. במקרים קיצוניים נאמר על אדם כזה שהוא "צר אופקים" – מישהו שכל כך נעול וסגור על מה שהוא יודע, שאינו פתוח כלל לשמוע משהו חדש ששונה מהמוכר והבטוח שלו. אבל האמת היא שכולנו "צרי אופקים" בצורה כזו או אחרת. בגלל מה שתארתי כאן, אנו מסוגלים לראות למרחק של מה שאנו כבר יודעים ומכירים, ולכל היותר גם קצת לאזור של מה שאנו יודעים שאיננו יודעים. אבל למרבית האנשים אין שום גישה לאזור של מה שהם "לא יודעים, שהם לא יודעים". התופעה הזו אינה מקרית. השורש שלה נעוץ, באותו מנגנון פנימי שכתבתי עליו כבר בהרחבה לא מעט בעבר – האגו שלנו. האגו שלנו, הוא השומר הנאמן. ששומר עלינו מכל רע ומכל סכנה. ואין דבר שמפחיד את האגו שלנו יותר מאשר – שינוי. בכל פעם שהאגו נחשף לאפשרות של משהו שהוא שונה מהמוכר והבטוח שלנו, הוא נכנס למצב הגנה ולמעשה עושה כל שביכולתו למנוע מאיתנו את השינוי. כי מבחינת האגו, כל שינוי הוא מסוכן. האגו נצמד למוכר ולבטוח, כי הוא שואב מכך בטחון. המוכר מעניק לו וודאות. וכל יציאה מהאזור המוכר מעלה בנו תגובות של חשש ופחד, שהם למעשה מנגנוני הגנה שהאגו מפעיל כדי להשאיר אותנו בטווח של המוכר והבטוח. אין לנו שום סיכוי שבעולם להחשף לאזור של "מה שאני לא יודע שאני לא יודע", כל עוד אנו מאפשרים לאגו שלנו להמשיך ולפעול בתוכנו בצורה הרגילה שלנו, שמשאירה אותנו באזורים הכל כך מוכרים לנו. אבל לפני שנבין איך בכל זאת אפשר להגיע לאזורים הללו, נשאלת השאלה ההגיונית – למה זה בכלל חשוב לנו? למה חשוב לנו, או במה זה יכול לעזור לנו אם נוכל להכנס לאזור של "מה שאנו לא יודעים שאנו לא יודעים"? מבחינת האגו שלנו, הכי קל עבורו להתנהל בעולם שאין בו שינויים, ואין בו תזוזות מחוץ לגבולות המוכר והבטוח שיצרנו לנו בחיינו. במקום המוכר והבטוח, אין איומים, אין שינויים, אין שום דבר שיכול בדרך כלל לפגוע או להפריע לנו לנהל את חיינו באופן לכאורה שלו. אני אומר לכאורה, כי בפועל, יש בכל אחד מאיתנו כח נוסף, וזה הרצון שלנו להתפתח ולצמוח. ושני הכוחות הללו – האגו שרוצה להישאר במקום, והנשמה שלנו שרוצה להתפתח, נמצאים כל הזמן בקונפליקט תמידי. אם האגו מצליח בתפקידו, הרי שאנו נשארים במוכר ובבטוח, באזור של מה שאנו יודעים שאנו יודעים. ובאזור הזה, אנו יודעים איך להשיג את התוצאות שאנו יודעים כבר להשיג. לדוגמה, אם אני יודע ליצור לעצמי הכנסות של 30,000 ₪ בחודש בעסק שלי (או בעבודה שלי) הרי שכל עוד לא אדע משהו חדש (שאינני יודע כרגע) לא אוכל להגדיל את ההכנסות שלי מעבר לכך. מרבית האנשים, יסתכלו לאזור הבא: של מה שהם יודעים שאינם יודעים, כדי לחשוב איך יוכלו למשל להגדיל את השכר או ההכנסה שלהם. אבל אין להם שמץ של מושג מה אפשרי עבורם באזור של מה שהם לא יודעים שהם לא יודעים. לפני כ-11 שנים, כאשר נסעתי לראשונה לארה"ב ללמוד ממי שהפך להיות מנטור משמעותי עבורי: בוב פרוקטור, אני זוכר היטב את המפגש הראשון שלנו. לבוב יש שאלה שהוא נוהג לשאול כל אדם שהוא פוגש לראשונה, והיא: "מה היית עושה אם הייתי יכול להראות לך איך להפוך את ההכנסה השנתית שלך להכנסה חודשית". השאלה עצמה פגשה אותי באזור של "מה שאני לא יודע שאני לא יודע". כי זה לא משהו שהעליתי בכלל על דעתי שהוא אפשרי. ובטח שלא העליתי על דעתי שהוא אפשרי עבורי (באותה התקופה). אם בוב לא היה שם לשאול אותי את השאלה הזו (שעבורו היא לגמרי באזור של "מה שהוא יודע שהוא יודע"), הרי שאני לא הייתי מעלה על דעתי לשאול אותה ולבדוק אותה, כי עבורי היא באזור הלא ידוע. אז המסקנה הבלתי נמנעת היא, שבאזורים הללו – של מה שאנו לא יודעים שאנו לא יודעים, שם נמצאת הצמיחה וההתפתחות האמיתית שלנו. שם נמצאות ההזדמנויות עבורנו. אבל – כאן גם המילכוד הגדול: אין לנו לשם גישה. כלומר, לרוב אין לנו שום גישה לאזור הזה. יש 2 דרכים שאני מכיר שמאפשרות לנו גישה שכזו. הראשונה, כפי שתארתי כאן, היא שמישהו אחר שכבר יודע את מה שאני לא יודע שאני לא יודע, יביא את הדבר לתודעתי. בדיוק כפי שבוב פרוקטור, ומנטורים אחרים שאני נעזר בהם באופן שוטף הם עבורי. זהו קיצור הדרך היחיד שאני מכיר – להעזר במי שכבר השיג בהצלחה את מה שאני רוצה להשיג. הדרך הזו היא מאד אפקטיבית, אך יש לה מגבלה אחת ברורה: היא תמיד תהיה מוגבלת בתודעה של האדם שאנו נעזרים בו. כי גם לו, בדיוק כמו לנו, יש את אזורי העיוורון שלו – את אותם אזורים של מה שהוא לא יודע שהוא לא יודע. כלומר, גם אם נעזר במישהו אחר, עדיין אנו לא נקבל לעולם גישה לאותם אזורים מופלאים. אך יש דרך נוספת, מדוייקת אפילו עוד יותר, שמאפשרת לנו להגיע לאותו אזור של ידע, תובנה והבנה שכל כך חשוב לצמיחה, להתפתחות ולתוצאות שלנו. דרך שאינה תלויה באדם כזה או אחר, והיא לגמרי זמינה לנו בכל עת ובכל זמן. לכולנו ישנה תודעה גבוהה יותר. כל אחד יקרא לה אולי בשם אחר. יש מי שיקראו לה אינטואיציה, יש מי שיקרא לכך ההדרכה שלו, יש כאלו שיקראו לכך הנשמה, או "האני הפנימי". יש כאלו שיקראו לכך אלוהים או יקום. והאמת היא, שזה ממש לא משנה איך תקראו לכך, הדבר החשוב להבין הוא שלכולנו יש את החלק הזה. שהוא זמין עבורנו. והמידע באזור של מה שאנו לא יודעים שאנו לא יודעים, נגיש עבורו. ויכול באותה מידה גם להיות נגיש עבורנו. לרוב, כשאנו חושבים על אינטואיציה למשל, הרי שהיא פועלת בצורה אקראית, לעיתים היא מגיעה אלינו ומכוונת אותנו, ומביאה לנו תודעה חדשה ממימד שלא היה מוכר לנו קודם לכן. אבל היא לרוב האנשים אינה עקבית. והיא מגיעה לפעמים ולפעמים לא. תארו לכם שהיתה דרך, שבה היינו יכולים להתחבר לאינטואיציה הגבוהה שלנו, ופשוט לקבל את המידע לפי דרישה. לפי מה שאנו זקוקים לו באותו הרגע. אתם לא צריכים לתאר – ישנה דרך כזו בדיוק. וזו דרך שבארבע השנים האחרונות כבר לימדתי אלפי לקוחות, והם קיבלו את הכלים לקבל מידע מדוייק, אותנטי, אמיתי ופורץ דרך עבורם. לכל תחום בחיים שלהם: בחיים האישיים, בעסק, בחיים הכלכלייים, בבריאות או בכל תחום אחר. מתוך החיבור הזה, הם מקבלים בין השאר תשובות לשאלות מהותיות כמו: מה השליחות שלי בעולם? את מי נועדתי לשרת ולמי נועדתי לעזור? כיצד אני צריך להביא זאת לידי ביטוי בחיי? ועוד... אם הייתם רוצים להשמיש את היכולת הזו גם אצלכם, אז סדנת "התגלית" שאקיים בקרוב היא הצעד הראשון לכך.