חופש

בחלק הראשון עסקתי בהיבט הראשון שמאפשר לנו יותר חופש בחיים, והוא גבולות ברורים. אמרתי שישנן שתי בעיות נפוצות בקשר לגבולות שלנו: הראשונה, שאנו לא יודעים מהם הגבולות שלנו ופעמים רבות בגלל זה, הגבולות שלנו נחצים על ידי אנשים אחרים ומתוך כך פוגעים בחופש שלנו. והשניה היא הפוכה, אנו שמים על עצמנו יותר מדי גבולות, ומתוך כך מצמצמים את החופש שלנו. מהבעיה השניה נובע ההיבט השני שמאפשר לנו יותר חופש בחיים, והוא: אפשרויות. כולנו גדלנו (ומגדלים את ילדנו) מתוך הסללות מסוימות. תרבותיות, חברתיות, קהילתיות, ממשלתיות, חינוכיות ועוד. כולנו תוצר של מערכת שמסלילה אותנו להיות כמו כולם. להתנהג כמו כולם, לחיות כמו כולם, לרצות את אותם הדברים – כמו כולם. כל מי שמעז להיות קצת שונה, לרוב יוגחך, יוגלה, יופלה וינודה מהחברה והסביבה. זהו תהליך "טבעי" שקיים בכל מקום, אף אחד מאיתנו לא חף מכך. ישנן הרבה סיבות למה ההסללה הזו קיימת, ואחת המשמעותיות מבין כל הסיבות האלו היא שכך קל יותר להשיג שליטה. כהורים קל לנו יותר לשלוט בילדים שלנו כשהם פועלים ומצייתים לחוקים שאנחנו הגדרנו להם. לממשלה, לשלטון, למעסיקים וכו' קל יותר לשלוט באזרחים כשהם פועלים ומצייתים לחוקים שהוגדרו להם. ושליטה בהגדרתה מאד מצמצמת חופש. בצד השני של זה, מאחר וכולנו יצורים אנושיים שבבסיסם מחפשים אהבה ושייכות, אנו לומדים מגיל מאד צעיר להבין שכדי לא לאבד את האהבה והשייכות כדאי מאד שנהיה כמו כולם, שנציית, ושנלך באותה דרך מוסללת וידועה. בודדים הם האנשים שיהיו חזקים מספיק נפשית ורגשית להסליל לעצמם דרך חדשה ושונה מהמקובל. הם יהיו חזקים מספיק כדי להכיל את הנידוי וההגחכה עד שיפרצו לעצמם דרך חדשה. לרוב, מתישהו הדרך שלהם תתגלה כפורצת דרך ותאומץ על ידי ההמון והם יזכו לברכתם. כאלו הם גלילאו, הרצל, ג'ובס, ואחרים.

פרק שמפרק חסמים ופותח נתיבים לאפשרות להיות ולחיות הכי קרוב לאופן שבו אנחנו רוצים להיות עצמנו. ולהרגיש חופשיים. ☆ להיות אני. חירות בסיסית וסופר הגיונית, רק שהיישום אעפס, לא פשוט. המון חסמים ובלמים, פחדים ורעשים, הסללות ודפוסים מונעים מאיתנו להגיע אל ליבת היותנו ולהיות אנחנו על מלא. אז איך בכל זאת? ובטח ובטח בתוך שבי המציאות הנוכחית.

בחלק הראשון עסקתי בהיבט הראשון שמאפשר לנו יותר חופש בחיים, והוא גבולות ברורים. אמרתי שישנן שתי בעיות נפוצות בקשר לגבולות שלנו: הראשונה, שאנו לא יודעים מהם הגבולות שלנו ופעמים רבות בגלל זה, הגבולות שלנו נחצים על ידי אנשים אחרים ומתוך כך פוגעים בחופש שלנו. והשניה היא הפוכה, אנו שמים על עצמנו יותר מדי גבולות, ומתוך כך מצמצמים את החופש שלנו. מהבעיה השניה נובע ההיבט השני שמאפשר לנו יותר חופש בחיים, והוא: אפשרויות. כולנו גדלנו (ומגדלים את ילדנו) מתוך הסללות מסוימות. תרבותיות, חברתיות, קהילתיות, ממשלתיות, חינוכיות ועוד. כולנו תוצר של מערכת שמסלילה אותנו להיות כמו כולם. להתנהג כמו כולם, לחיות כמו כולם, לרצות את אותם הדברים – כמו כולם. כל מי שמעז להיות קצת שונה, לרוב יוגחך, יוגלה, יופלה וינודה מהחברה והסביבה. זהו תהליך "טבעי" שקיים בכל מקום, אף אחד מאיתנו לא חף מכך. ישנן הרבה סיבות למה ההסללה הזו קיימת, ואחת המשמעותיות מבין כל הסיבות האלו היא שכך קל יותר להשיג שליטה. כהורים קל לנו יותר לשלוט בילדים שלנו כשהם פועלים ומצייתים לחוקים שאנחנו הגדרנו להם. לממשלה, לשלטון, למעסיקים וכו' קל יותר לשלוט באזרחים כשהם פועלים ומצייתים לחוקים שהוגדרו להם. ושליטה בהגדרתה מאד מצמצמת חופש. בצד השני של זה, מאחר וכולנו יצורים אנושיים שבבסיסם מחפשים אהבה ושייכות, אנו לומדים מגיל מאד צעיר להבין שכדי לא לאבד את האהבה והשייכות כדאי מאד שנהיה כמו כולם, שנציית, ושנלך באותה דרך מוסללת וידועה. בודדים הם האנשים שיהיו חזקים מספיק נפשית ורגשית להסליל לעצמם דרך חדשה ושונה מהמקובל. הם יהיו חזקים מספיק כדי להכיל את הנידוי וההגחכה עד שיפרצו לעצמם דרך חדשה. לרוב, מתישהו הדרך שלהם תתגלה כפורצת דרך ותאומץ על ידי ההמון והם יזכו לברכתם. כאלו הם גלילאו, הרצל, ג'ובס, ואחרים.

אני מאמין שבכולנו יש איזו שהיא כמיהה פנימית עמוקה לחופש. אנחנו לאו דווקא בהכרח נגדיר את זה בצורה הזו. קל לנו יותר לשים מטרות ויעדים ברורים ומובנים יותר כמו שיהיה לנו יותר כסף, בית חדש, זוגיות אוהבת, עיסוק חדש וכו'. אבל אם נחקור לעומק ובכנות מה נמצא מתחת ליעדים האלו, ניתן לראות שבהרבה מקרים, אנו רוצים את המטרה או היעד ששמנו לעצמנו כי אנו מאמינים שזה יספק לנו יותר חופש בחיים. אצלי, הרבה שנים, המטרות הכלכליות שלי נבעו מתוך כך שהאמנתי שאם יהיה לי יותר כסף, זה יאפשר לי יותר חופש. או אם יהיה לי עיסוק חדש אהיה בו יותר חופשי. וישנם דברים שבהחלט יכולים לעזור לנו להרגיש יותר חופשיים, אבל לא בהם תלוי העניין. ראיתי אנשים ללא כסף שחיו בתחושת חופש מופלאה ולעומתם, כאלו שהיו להם מיליונים וחווית החיים שלהם היא של שעבוד. קודם כל, מה זה אומר בכלל חופש? מה זו השאיפה הזו? נתחיל בכך שחופש זה לא חופשה. הרבה פעמים התמונה שעולה לנו בראש היא כשאנו יושבים על איזה שהוא חוף, קוקטייל ביד עם מטרייה קטנה בפנים ולא עושים כלום. זה לא חופש. עבורי, ההגדרה הפשוטה ביותר לחופש היא: לחיות את החיים שלי, בתנאים שלי ובאופן שבו אני בוחר לחיות אותם.

שלשום, ביום העצמאות שלחתי לכם שאלה: מה זה חופש ועצמאות עבורכם? קיבלתי מכם חזרה עשרות תשובות, עברתי והגבתי לכולן, וריכזתי מתוכן כמה תשובות מייצגות, שהאחרות היו דומות להן. אפשר ללמוד הרבה על אדם מתוך התשובה שלו, לראות את המקום המנטאלי והתודעתי שהוא נמצא בו, מה האמונות שמחזיקות אותו ומתוך כך גם נגזר, מן הסתם, המקום שהוא נמצא בו בחיים שלו. אז הנה המקבץ הראשון של התשובות שקיבלתי: בשבילי חופש זה לקום כל בוקר מחדש ולבדוק את המחשבות של אתמול עצמאות בשבילי זה חופש לבחור🦋 עצמאות היא חופש לעשות את הבחירה שלי בהשלמה מלאה היכולת לקום בבוקר ביקיצה טבעית ובלי לחץ, לתכנן את היום/השבוע בעצמי ללא תלות באף אחד. הזמן שיש לי לזרום עם ההחלטות שלי מאפשר לי עצמאות יומיומית. הנשימה וההתבוננות בה מאפשרת לי עצמאות של הרגע.

מיכאל פינקל הוא אומן, יוצר, ויזם חברתי. הוא עוסק בקרקס, תקשורת מקרבת, טנגו ועולם סדנאות המיניות. מחבר את כל מה שקשור בתנועה, הקשבה, יחסים וחיבור בין גוף, רגש ותודעה. השיחה איתו היתה מרתקת, ועברה דרך נקודות ציון משמעותיות בחייו, שאין בהם דבר אחד שגרתי או רגיל. בין השאר תוכלו לשמוע: כיצד נפל מבלון הליום מגובה 1000 מטר ונשאר בחיים לספר על זה על תהליך החיפוש העצמי לאחר הצבא שהוביל אותו ללימודי קרקס איך מפתחים יציבות במציאות של חוסר בטחון כיצד דינמיות של השתנות מאפשרת לנו יציבות על החיים בלי כסף מדוע דווקא לנו כישראלים יש חוסן פנימי חזק יותר מאחרים מדוע המניע העיקרי לשינוי בחיים שלנו הוא דרך הכאב למה חשוב לא לקחת את עצמנו ברצינות יותר מדי, ועל החופש שזה מאפשר לנו מה זו אהבה? על תסמונת המתחזה והפחד שמתלווה לכל עשייה חדשה, ומה עוזר להתמודד איתם מה יעזור לנו לפצח את הקוד של חופש בחיים שלנו

ערן שטרן הוא יזם שהוביל מספר תהליכי שינוי עצמאים בחיים, ממהנדס באינטל לעצמאי, דרך אתגרים ואינספור שינויים בדרך. הוא היה מראשוני הפודקאסטים בישראל כשהתחיל פורמט של ראיונות שלא הוגדרו כפודקאסט עוד בשנת 2008. שטרן התחיל עם הפודקאסט "כסף טוב" שהתחיל בשנת 2019 ועבר להקליט את הפודקאסט "עושים שינוי". בעיסוק הפרטי שלו, הוא מלווה שכירים ועצמאים בתהליכים עמוקים של שינויים בחיים. בפרק ענינו על השאלות הבאות: איך מובילים תהליכי שינוי בחיים שלנו? מדוע הישראלים כל הזמן רוצים לצאת לשינויים? מה צריך לדעת לפני תהליך של שינוי?

חופש הוא אחד הערכים והשאיפות העמוקים ביותר של האדם. אבל השאלה החשובה כשאנחנו רוצים להיות חופשיים היא לא איך משיגים אותו, אלא האם אנחנו יודעים מה אנחנו באמת מחפשים? האם אנחנו יודעים מה יוביל אותנו להרגיש חופשיים באמת? אם ניכנס למהות העמוקה של המילה חופש אנחנו נגלה שלאורך חיינו חתמנו ברמה לא מודעת ״הסכמים לא כתובים״ - שהפכו לאמת שלנו וכלאו אותנו בחיים שלא ממש בחרנו. איך יוצאים מזה? כדי להיות חופשיים באמת עלינו להתמסר לתהליך אמיץ, עם שאלות שמעולם לא שאלנו, שיציפו קול שמזמן לא השמיע את עצמו - הקול האמיתי שלנו. ואין כמו חברי היקר ערן שטרן, לבנות לנו מרחב בטוח בפרק מיוחד שבו נוכל לזהות את הקול הזה. הקול של החופש הפנימי שלנו. פרק עם אדם אמיץ - לווינרים אמיצים כמוכם. האזנה נעימה אהובים.

ערן שטרן הוא מנטור עסקי, מאמן ומרצה מבוקש, ובו זמנית אדם מופנם וביישן. דברנו על נורמליות ויציאה מהנורמה, על שינוי, על תודעה של גוף, החלמה מסרטן ועוד. שיחה מרתקת עם אדם מיוחד.

לרגל ההשקה של הריטריט החדש שלי "50 גוונים של חופש", נכנסתי לאולפן ההקלטות ביחד עם ורד סבאג, אהובתי, שתפסה במקומי את מקום המראיינת, ולקחה אותנו למסע עמוק בתוך התהליכים שעברתי בשנים האחרונות, ולהיבטים שונים בחיים שבהם ביקשתי ויצרתי לעצמי יותר חופש. בין השאר דיברנו על: כיצד תפיסת החופש בחיים שלי השתנתה בשנים האחרונות כיצד החופש בא לידי ביטוי בהיבטים של מיניות, גבריות והקשר הזוגי המהות של חופש מול כסף איך להביא יותר חופש למערכות היחסים שלנו, מול משפחה, ילדים וחברים כיצד ריצוי, ויתור ובחירה קשורים לתחושת החופש שלנו מדוע אינטימיות ופגיעות הם ביטויים של חופש מהם הצעדים המעשיים שאדם יכול לעשות כדי ליצור לעצמו יותר חופש בחיים וגם על הריטריט החדש "50 גוונים של חופש"