אני זוכר את עצמי, לפני כ-14 שנים שואל את עצמי את השאלה הזו: “האם זה כל מה שיש לחיים האלו להציע?”. הייתי בסביבות גיל 32, נשוי עם 2 ילדים, בית, משכנתא, עבודה מעולה, בונוסים, נסיעות לחו”ל וכל הפינוקים מסביב שמגיעים עם תפקיד בכיר בהייטק. זה היה קצת אחרי שקיבלתי את הערכת הביצועים השנתית שלי…
קרא עודהי! לפני כמה ימים שוחחתי עם לקוחה ותיקה. היא תארה מצב שהגיע אליו בעסק שבו דברים שמאד הצליחה בהם בעבר ושמאד עבדו לה טוב בעבר, כבר לא עובדים באותה רמת הצלחה. למעשה, היא הרגישה כאילו כל מה שהיא הכירה וידעה לגבי העסק שלה, ושהביא לה תוצאות מאד טובות בעבר, הפסיק לעבוד כמעט לחלוטין. ושהיא נדרשת…
קרא עוד“ראיתי את המלאך בתוך השיש וגילפתי אותו לחופשי” זהו אחד הציטוטים הידועים של מיכאלאנג’לו אחרי שהוא פיסל את “דוויד”. מיכאלאנג’לו נחשב (ומן הסתם בצדק) לאחד האומנים הגדולים שהיו באנושות. היכולת שלו לראות את הפרטים, לדמיין אותם ובסופו של דבר להביע אותם ביצירות שלו היא מופלאה. כך היה עם “דוויד”. נדרש דמיון מאד חזק על…
קרא עודתמיד אהבתי את חג הפורים. עוד כילד. אבל כמבוגר, אפילו יותר. אם אני מנתח היום את הסיבות לכך, אני יכול לראות שישנה סיבה מרכזית לכך שפורים היה תמיד החג החביב עלי מכולם. והסיבה: כי בפורים יש לכאורה “לגיטימציה” לעשות דברים שביום יום הרגיל הם פחות מקובלים. אם זה להתחפש, להשתטות, לשתות וכו’… בפורים זו “מצווה”…
קרא עודהי, אחת השיחות הפנימיות שמתקיימת לדעתי אצל כולנו היא שיחה על הפער. הפער בין איפה שאני נמצא לאיפה שאני רוצה להיות. ויש כאן משהו פרדוקסלי, שאין זה משנה כמה נתאמץ, נשתדל ונפעל להשיג את המטרות שלנו, מיד כשהשגנו אותן (או זמן קצר לאחר מכן) נתחיל מיד להרגיש שוב את אותו הפער. זה כמו לנסות ולהגיע…
קרא עודהי! לפני כחמש שנים נכנסתי לתהליך עמוק שמטרתו היתה להבין פעם אחת ולתמיד מה התפקיד שלי בעולם. למה אני כאן? מה השליחות שלי? בסיומו של התהליך הזה קיבלתי בהירות והגדרה מאד מדוייקת ומשמעותית עבורי מהי השליחות שלי ומהי הטרנספורמציה שנועדתי לעשות בעולם. אני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש כאן תפקיד מסויים שבאנו לעשות. לא סתם…
קרא עודפעם הכל היה פשוט יותר. היו פחות אפשרויות ולכן פחות בחירות שיכולנו לעשות. היו פחות הזדמנויות ולכן פחות דברים שהסיחו את דעתנו. הדברים היו די ברורים ומוגדרים. סבא של אבא שלי היה חייט. ולכן גם סבא שלי היה חייט. אבא שלי כבר לא היה חייט, אבל אם אני זוכר נכון עד גיל…
קרא עוד“הדרך שצעדו בה פחות” היא שורה מפורסמת משיר שכתב רוברט פרוסט. הוא מתאר את הבחירה שיש לנו תמיד בין 2 אפשרויות. האפשרות הראשונה היא השביל שכולם הולכים בו, והשניה הוא השביל שהלכו בו פחות. באיזה מהשבילים אתם הייתם בוחרים? כשמדובר בעסקים, יש שביל שמרבית האנשים צועדים בו. מרבית האנשים משתמשים באותם הכלים והטכניקות, באותן שיטות…
קרא עודהי! לפני כמה ימים פרסמתי כאן בבלוג ובפייסבוק פוסט שדיבר על הפיטורים בטבע, ושם טענתי שכל אדם שהוא שכיר חייב לקחת להתעורר ולקחת אחריות על מצבו. להפסיק לתלות את עתידו הכלכלי במעסיק שלו, בממשלה או בהסתדרות, ולפתח לעצמו מקורות הכנסה נוספים, להקים עסק במקביל להיותו שכיר ולהתפתח. קיבלתי עשרות תגובות, מרביתן תמכו בדברים שלי, והיו…
קרא עודלפני קצת יותר מ-11 שנים, כשהודעתי לסביבה שלי למשפחה ולחברים שאני עומד להשאיר את הקריירה שבניתי באינטל במשך 9 שנים מאחורי, ולצאת לדרך חדשה כעצמאי ובעל עסק, מרביתה התנגדה לשינוי. הם אמרו לי שאני עושה מעשה מאד מסוכן, ולא אחראי. הגדיל לעשות אחד החברים שלי שלקח אותי הצידה באחד המפגשים וביקש לשוחח איתי: החבר:…
קרא עודהי! לפני כמה ימים נתקלתי בפוסט של מישהי בפייסבוק, שמתארת את מצבה ומבקשת הכוונה. היא מספרת שנרשמה ללימודים במכללה כלשהי, אבל שלא ממש מצליחה להביא את עצמה ללמוד שם, ולעבור לגור ליד המכללה.. בקיצור, יש בה סוג של התנגדות לכל המהלך הזה. ובכל כל התאור שלה, היה משפט אחד שקפץ לי לעין ומשך…
קרא עודהי, אני אדם ריאלי. תמיד הייתי. אחרי הכל, מהנדס, תואר שני במנהל עסקים, שנים רבות מנהל בכיר בהייטק. עד לפני 11 שנים בערך האמנתי ש“אם אני לא יכול לראות את זה, אז זה לא באמת קיים”. היום אני מבין כמה מקובע מחשבתית הייתי אז. ואני מבין שישנם דברים, שלמרות שאני לא מבין אותם, או איך…
קרא עוד
