בפרק הזה אנחו מראיינות את ערן שטרן שבנה “עסק מצליח” כמו שמלמדים: תוכניות פרימיום ארוכות, צוות, משרד, שיווק יקר ומערכת שצריכה כל חודש עוד לקוחות רק כדי לא לקרוס. ואז נפל לו האסימון המפחיד: הוא לא מנהל עסק – הוא מאכיל מפלצת.ברגע אחד הוא שאל שאלה שמפרקת את מנטרת ה“לגדול בכל מחיר”: מה אם העסק לא משרת אותי… אלא אני משרת אותו? מה שקרה אחרי זה הפתיע גם אותו: הוא פירק מודל “מושלם”, ובנה מודל קטן וחכם שמייצר רווח נטו וחופש אמיתי, בלי מרדף ובלי התחייבויות חונקות.
ישבתי לשיחה עם אריאלה דמנשטיין, פסיכותרפיסטית ממוקדת התמכרויות, שהייתה בעברה מכורה כבדה ואף סוחרת בסמים, ונקייה מזה כ-30 שנים. שוחחנו על הדרכים שבהן כולנו בורחים מעצמנו, ועל ה"התמכרויות השקופות", שכולנו נגועים בהן: ההתמכרות לדרמה, לשליטה, למסכים, לקניות ולעשייה בלתי פוסקת.
שיתפנו בחוויות ההתמכרות האישיות שלנו ובאופן שאנו משתמשים בהן כדי למלא את הבורות הרגשיים.
מה עוד תוכלו לשמוע על:
כיצד ההתמכרות לעבודה ולעשייה משמשת כמנגנון הגנה שמונע מאיתנו לפגוש את עצמנו
איך אנחנו מייצרים קונפליקטים ומשברים, במערכות היחסים שלנו, באופן מניפולטיבי רק כדי לקבל תשומת לב, להרגיש קיימים ולהשקיט חרדות
הקשר הישיר בין החוסן הפנימי שלנו (או העדרו) לצורך הבלתי נשלט לנהל את בני הזוג, הילדים או המציאות החיצונית
הדרך לעבור מהבנה שטחית של האוטומטים שלנו לקבלה אמיתית שלהם, וההסכמה לשבת בתוך הכאב ולתת לו לעבור דרכנו כמו גל
ההקלה העצומה שמתרחשת כשמפסיקים להשקיע אנרגיה בתחזוקת פרסונה חזקה ומושלמת, ומסכימים להיות לפעמים גם פגיעים, רכים וחלשים מול העולם.
ההסכמה לשהות במורכבות ובחוסר האונים היא לא כניעה או ויתור, אלא התמסרות עמוקה שמשנה את הזהות שלנו ופותחת פתח לחמלה עצמית ולאהבה עצמית.
מוזמנים להיכנס פנימה, ולצלול איתנו לעומק.
