נעם מנלה הוא חוקר תודעה דיגיטלית, סופר, מרצה ושחמטאי. עוסק ברעיונות של חשיבת כאוסדר, אינטואיציה ובינה מלאכותית. יוצר בונה גשרים בין תודעה, טכנולוגיה, ויצירתיות.
דיברנו על הגישה של "כאוסדר" המאתגרת את הסדר הקיים ומציעה צורת חשיבה דינמית ויצירתית.
בין השאר תוכלו לשמוע:
מה מפחיד יותר? כאוס או סדר?
מה הנקודה שבה צריך לעזוב את הסדר המוכר ולהיות מוכנים לפגוש את הכאוס
למה ככל שאנו מצליחים יותר, כך זה הופך להיות יותר מסוכן עבורנו
איך כאוס וסדר חיים ביחד, על תופעת ה-Great Divorce העולמית ועל זה שאנחנו לא מוצאים את אלוהים, אלא יורשים אותו
מדוע השאלה "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?" מסוכנת לצעירים
ומה יכול לעזור לנו להתמודד ולפגוש טוב יותר את המציאות הכאוטית בעולם ומדוע סדר תמיד מלווה בשיפוטיות לא מקדמת
שיחה מרתקת שמאתגרת את הנחות היסוד שלנו על החיים. תהנו.
תומר פיין הוא מטפל, מורה ומנחה טקסים ברוח השמאנית. בשיחתנו דיברנו על השינוי הגדול בחייו שהחל בארבע שנים של חיים עם שבט אינדיאנים במקסיקו והפיכתו שם לאיש של ריפוי. על החזרה לישראל, וההתמודדות עם החיים המערביים השונים כל כך.
בין השאר תוכלו לשמוע:
מה הביא אותו למקסיקו ולחיים עם שבט האינדיאנים
מה הדבר העיקרי שלקח עימו מהחוויה הזו
על החוויה שהובילה אותו להיות איש של ריפוי
מה הוא השאמניזם ואיך הוא מתבטא בחיים שלנו
מהם הטקסים השמאניים שהוא מוביל
מה קורה בטקס ה- Vision Quest ומהי הדרך האדומה
איך מתאימים את דרך החיים השמאנית לחיים המערביים בארץ
על התפיסה המערבית שמובילה אותנו להימנע מלחוות כאב וקושי ומהם המחירים שלה
פרק מרתק! תהנו.
שלשום קיימתי יום הקלטות לפודקאסט שלי.
יש לי בדרך כלל יום אחד בחודש שבו אני מזמין את כל האורחים ומקליט את הפרקים, בדרך כלל 4 (לפעמים 5) פרקים ביום אחד כזה מרוכז.
אני מאד אוהב את הימים האלו, את המפגש עם אנשים חדשים, לרוב בלתי מוכרים. ומכל מפגש כזה אני יוצא מועצם, ובדרך כלל גם לומד משהו חדש.
וכך גם היה שלשום. היו לי 4 אורחים נפלאים שבקרוב תזכו לשמוע אותם.
ובאחת השיחות, עם קרן סלע, פסיכולוגית קלינית ומטפלת בשיטת נאדר בוטו, היא אמרה משפט שהפיל לי הרבה אסימונים וגם גרם לי להבין משהו על עצמי ועל המרחבים שאני מקיים.
המשפט היה:
ריפוי = כנות בשדה של אהבה
בום!
פתאום הנקודות התחברו לי.
עוז גוטרמן הוא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן וראש החטיבה למשאבי אנוש. הקים את קבוצת "לדעת" ואת "אנשי המחר", וחוקר של עתידנות בעולם העבודה.
אבל בעיקר, עוז הוא אדם סקרן, חוקר ומרתק, שנסחפנו ביחד לשיחה מרתקת שבה תוכלו לשמוע בין השאר:
כיצד הפך מילד עם קשיי למידה, שלא סיים בגרות, לבעל חמישה תארים אקדמאיים
על הפערים בין מה שמלמדים באקדמיה למציאות העסקית
מדוע צריך להפעיל חשיבה ביקורתית גם כשמדובר במדע ומחקר
על הפוליטיזציה של המדע וכיצד היא השפיעה עלינו בתקופת הקורונה
מדוע קונספירציות הן חשובות
מה הוביל אותו לטייל עם משפחתו וחמשת ילדיו בין שבטים מבודדים בעולם
למה הדבר הכי מסוכן לנו כחברה הוא דווקא השפע
מה מעלה את האושר שלנו
ומדוע כל כך חשוב להישאר צנוע ולדעת להטיל ספק
פרק מעורר מחשבה על חינוך, הצלחה, ומחשבה עצמאית. תהנו.
עדן ריבוי הוא הרפתקן, שחי 3 וחצי שנים על אופניים ברחבי העולם עם תקציב של 10 יורו ליום. חייו הפכו למסע חופש ופשטות, לא רק בשביל לראות נופים אלא בעיקר כדי לפגוש אנשים ולחיות את החיים במלואם.
דיברנו על איך ההחלטה לעזוב את המסלול הרגיל אחרי הצבא ולצאת למסע ללא מגבלת זמן, של רכיבה והקפת העולם על אופניים. על הקשיים הפיזיים והמנטליים של הטיול, ועל האנשים המדהימים שפגש בדרך.
תוכלו לשמוע בשיחתנו:
איך עוזבים את המסלול הרגיל ויוצאים לחוסר ודאות מוחלט
מה הוא למד על עצמו ברכיבה לבד של 25,000 קילומטר
כיצד ההקשבה ללב הצילה את חייו ברכיבה מסוכנת באוסטרליה
מה עוזר לו להכיל את חוסר הוודאות של המסע
מה הסכנות האמיתיות במסע כזה ואיך מתמודדים איתן
מהם האתגרים הפיסיים והמנטאליים המורכבים ביותר שפגש
פרק מרתק על חלום שהפך למציאות! תהנו.
שנתיים מאותו בוקר נורא שכולנו התעוררנו אליו.
וגם הבוקר התעוררתי מהדי הפיצוצים בעזה שמרעידים את הבית שלי, למרות שאני גר במושב ליד אשדוד, הם מורגשים כאן היטב.
לפני שבוע, בבוקר יום כיפור השתתפתי בשיחה שבין השאר דובר בה על המלחמה הזו שלא נראה שיש לה סוף. ועלו בי כמה מחשבות על ההקבלה בין מה שאנו חווים בשנתיים האלו כעם, ולחיים האינדיווידואלים של כל אחד מאיתנו.
אף אחד לא בא
בשנתיים שעברו יצא לי לפגוש וגם לראיין כמה מהאנשים שהיו שם, בבתים בקיבוצים המותקפים, סגורים בממ"ד ומחכים שמישהו יבוא ויציל אותם.
ואף אחד לא בא.
אני לא יכול אפילו להתחיל לדמיין את התחושה הנוראית הזו.
לאחר שנים שבהם כולנו חונכנו להאמין שיש על מי לסמוך. שכשנצטרך אז הצבא והמשטרה יהיו שם להגן עלינו.
וברגע האמת, כשצריכים אותם יותר מתמיד, אף אחד לא בא.
זו תחושה איומה של בגידה, של חוסר אונים, ושלא נדבר על הפחד.
מתישהו במהלך היום, חלק מהאנשים הבינו שאף אחד לא בא להציל אותם ושהם צריכים להציל את עצמם.
גם בחיים שלנו עצמם, אף אחד לא יבוא להציל אותנו.
אין מי שיציל אותנו. גם לא אלו שלכאורה זה התפקיד שלהם.
וזה דורש מאיתנו להיות אלו שמצילים את עצמנו.
נגה מיבר היא מייסדת בית הספר "עוגן", מורה מסמיכה ללימודי קונסטלציה מבוססת התמקדות, מרצה באוניברסיטת חיפה, מנחה בינלאומית ומומחית לטראומה קולקטיבית ולהעברה בין־דורית.
דיברנו על מסע החיים שלה מההייטק, דרך חוויות קיצון שחוותה – אוטובוס שהתהפך בהודו ופיגוע בסיני – ועד להפיכתה למנחה ומורה מוכרת. נגה חושפת איך טראומות יכולות לעורר כוח חיים, מסבירה מהי קונסטלציה מבוססת התמקדות ואיך הגוף שלנו נושא זכרונות מהדורות הקודמים.
בין השאר תוכלו לשמוע:
מה גרם לה להבין שהיא מגשימה חלום שהוא לא שלה
על המשמעות של להתמסר לחיים עצמם ומה זה מאפשר לנו
מה זו העברה בין דורית
מה הם זכרונות קולקטיביים ואיך הם משפיעים עלינו
איך הגוף מספר לנו מה אנחנו באמת צריכים
מה המשמעות של "קבלה רדיקלית של המציאות" ואיך זה קשור להגשמה
איך משפיע המאבק הקולקטיבי בין זכריות לנקביות על המציאות המורכבת שלנו בזמנים האלו
פרק עמוק ומרגש שיגרום לכם לחשוב על החיים שלכם אחרת. תהנו!
