חודש: אוקטובר 2020

לגלות מהו הדבר הגדול הבא

במרץ 2020, יום לפני שהחל הסגר הראשון של מגיפת הקורונה, פתחנו קבוצה חדשה בתוכנית "עושים שינוי". 

בין המשתתפים בקבוצה היתה גם עדי עזוז-אורפז. 

עדי הגיעה לתוכנית לאחר קריירה ארוכה שכבר לא סיפקה אותה, ועם רצון לגלות מה יהיה הדבר הגדול הבא שלה. 

כבר במפגש הראשון, המשתתפים מקבלים אתגר מיוחד שבעקבותיו הם היו צריכים לצאת למסע של חקירה והתנסות בפעילויות שונות. עדי, שהיא אחד האנשים היותר מחוייבים ורציניים שפגשתי, ניגשה לאתגר הזה בפתיחות מאד גדולה לנסות, לחוות ולהתנסות בדברים שונים ובפעילויות שונות.

וכך פתאום, מבלי שהתכוונה לכך, צמח לו עסק חדש שנקרא Sis&Me. 

אני מזמין אתכם לצפות בהרצאה קצרה של עדי לפני כחודש וחצי, בה היא שיתפה עם הקהילה שלנו, את האופן שבו מרעיון אחד קטן צמח לו עסק חדש ומרגש עבורה. 

ולהזכירכם – כל זה קרה בתקופת הקורונה, תוך כדי סגרים, הגבלות, מגבלות ומורכבויות שאף אחד לא ציפה או ידע בהתחלה כיצד להתמודד איתם. 

למצוא מה הדבר הבא שלנו לא קורה רק מתוך חשיבה או חקירה פנימית. אלו הם שלבים חשובים, אבל לא מספיקים. זה קורה מתוך התנסות, חוויה ובדיקה במציאות של מה מתחבר אלינו יותר ומה פחות… 

ללכת על בטוח = ללכת בדרך המוות

"אין כל ערבות – אף לא לרגע – שלא נטעה ולא נמעד לסכנת מוות.
אנו עלולים לחשוב שישנה דרך בטוחה. אך זו תהיה דרך המוות.
אז לא יקרה עוד דבר בעל ערך – ומכל מקום, לא הדבר הנכון.
כל מי שנוקט את הדרך הבטוחה כאילו הלך בדרך המוות." – קארל יונג

הציטוט הזה נשלח באחת הקבוצות שאני חבר בה ותפס אותי מיד בבטן.

כמה אנרגיה, זמן, כסף ומשמעות אנו משקיעים בלחיות את חיינו "על בטוח"…

לעשות את "מה שצריך" או "מקובל" או "נדרש"…

לחיות בתוך המסגרות ה"נורמליות" שהחברה, ההורים, המורים, המנהיגים וכל מי שסביבנו הגדיר עבורנו.

מהילדות מחנכים אותנו שלטעות זה איום ונורא. החל מהמבחנים בבית הספר שאוי ואבוי אם נכשל בהם או שנקבל ציון נמוך. וכך אנו גדלים לחשוב ש"ללכת על בטוח" זה הדבר הכי חשוב שיש. וכל חיינו מחפשים את הוודאות, ואת הבטחון ולהישאר במקום הנוח שנותן לנו לכאורה את שניהם.

ואז ככל שאנו יותר ויותר משתעבדים לחיים ה"בטוחים" משהו בתוכנו מתחיל למות. למות לאיטו.

לפעמים זו התשוקה לעשייה שלנו, בעבודה, בעסק או בעיסוק שלנו.

לפעמים זו התשוקה לבן או בת הזוג.

לפעמים זו האנרגיה הכללית שלנו

או שמחת החיים.

או הרצון שלנו לצמוח ולהתפתח, להגשים ולממש.

פתאום הדבר החשוב ביותר בחיים הופך להיות השמירה על הבטחון הזה. כשהאבסורד הגדול הוא שאין באמת דבר כזה: בטוח.

מחר בבוקר אתם יכולים לגלות שאתם חולים בסרטן (כמו שקרה לי בתחילת השנה שעברה).

מחר בבוקר אתם יכולים לגלות שמקום העבודה שלכם שחרר אתכם (כמו שקרה למיליון ישראלים בחודשים האחרונים ולמיליונים בכל העולם)

מחר בבוקר אתם יכולים להיפצע בתאונה (כמו שקורה מדי יום לאינספור אנשים).

לא מאחל לאף אחד שום דבר מהדברים הללו, אבל אין באמת שום דבר שמגן עלינו מפניהם.

Shit happens!

זה טבעם של החיים כאן.

אפשר לנסות להימנע מכך, אפשר להיזהר, אפשר לנקוט בפעולות מונעות – הכל נכון… אבל אין שום דרך להימנע ממשהו שיכול לקרות, כך פתאום ויטלטל ויזעזע את עולמנו ואת הבטחון והוודאות שכל כך חשובים לנו.

ובנתיים, ככל שאנו מנסים לשמור על הוודאות והבטחון שלנו, ומשקיעים בכך את מלוא מרצנו, כוונתנו והאנרגיה שלנו אנו לא חיים באמת. לא כפי שבאמת היינו רוצים.

כפי שנאמר בציטוט: "אז לא יקרה עוד דבר בעל ערך – ומכל מקום, לא הדבר הנכון"

החיים באמת קצרים…

קצרים מדי מכדי שנתפשר בהם

קצרים מדי מכדי שכל כך ניזהר שלא לטעות, עד שנשאר תקועים במקום

קצרים מדי מכדי שנמנע מלנסות לחיות כפי שאנו רוצים באמת

קצרים מדי מכדי ללכת על בטוח.

בתחילת השנה, עוד לפני שהחלה כל הבלאגן והכאוס של הקורונה, השקנו תוכנית חדשה שנועדה לעזור לאנשים שמבינים שהחיים באמת קצרים מדי מכדי לא לממש ולהתפשר. פתחנו מאז 3 קבוצות קטנות, אינטימיות ומיוחדות עם אנשים יוצאי דופן שעושים שינויים מופלאים בחיים שלהם.

זו זכות גדולה להיות במקום שבו אני מהווה גורם משפיע על החיים של אנשים ולראות אותם צומחים ומשתנים מול העיניים. הופכים להיות קרובים יותר למי שהם באמת, מגלים בתוכם יכולות, עוצמות וכח שלא דמיינו שקיים בתוכם.

זו זכות גדולה לראות אותם מייצרים עוד הכנסות בתקופה הזו, פועלים אקטיבית למימוש התוכנית שבנו לחופש כלכלי, יוצאים לאור עם יכולת הביטוי שלהם, משכללים את ההשפעה שלהם בעולם, מפתחים את הבטחון העצמי שלהם. מגלים מהו "הדבר הגדול הבא שלהם" מתוך התנסות מעשית בחיי היום יום שלהם. התוצאות שלהם מעוררות השראה.

בקרוב תפתח קבוצה נוספת. כבר התגבשה קבוצה איכותית של אנשים שבחרו לעשות שינוי מהותי בחיים שלהם בשנה הקרובה. יש עדיין מקום לעוד כמה משתתפים אמיצים שמבינים ש"ללכת על בטוח, זה ללכת בדרך המוות"…

וכן, זו תקופה מוזרה כעת, עם הרבה חוסר וודאות… למרבית האנשים זה לבד ישמש תירוץ מספיק טוב כדי להישאר במוכר והבטוח ולא לזוז ממקומם (למרות שלרוב אינם אוהבים את המקום הזה שנמצאים בו).

אבל אם אתם מאלו שאינם מוכנים להתפשר עם החיים, ורוצים שינוי אמיתי – צרו עמנו קשר וניתן לכם את כל הפרטים.

להיפטר ממחשבות הרסניות ולמצות את הפוטנציאל האישי עם אברהם צור

שמחתי להתארח לפרק מיוחד בפודקאסט "רגע מעצים" עם אברהם צור.

והנה מה שהוא כתב על הפרק:

"להתמודד עם זוללי אנרגיה ולייצר לעצמנו סביבה נכונה.

לפני שנה וחצי חליתי בסרטן ואחד הדברים המידיים שהבנתי שמאוד חשובים להחלמה שלי – זו הסביבה. אנחנו היינו מאוד זהירים עם מי שיתפנו את המחלה. מתוך מודעות מאוד גבוהה עד כמה הסביבה היא קריטית (להחלמה). אם היה לי אדם שהיה לי ספק או חשש שמה שאני אקבל ממנו זה יהיה פחד או רחמים – הוא לא היה בסוד העניינים. כי מחלה ופחד לא עובדים טוב ביחד. פחד = מוות.

פרק מרתק עם ערן שטרן, מחבר הספרים להתעורר ולהגשים. בפרק הרגלים מצוינים כמו "חוק ההקרבה", "להיכשל קדימה" ושינוי הסביבה שלנו, כדי להיפטר ממחשבות הרסניות ולמצות את הפוטנציאל האישי."

מוזמנים להאזין כאן:

במהפכה של המאה ה-21 ילמדו בני האדם לייצר את עצמם

"בעוד שבמהפכה התעשייתית של המאה ה-19 למדו בני אדם לייצר כלי רכב, כלי נשק, בגדים ונעליים, במהפכה התעשייתית של המאה ה-21 ילמדו בני האדם לייצר את עצמם. המוצרים החשובים של המאה ה-21 יהיו גופים, מוחות ותודעות. הפער שייפתח בין מי שיודעו לייצר גופים, מוחות ותודעות למי שלא ידעו, יהיה גדול אפילו יותר מהפער בין סאפיינסים לבין הנדרתלים. במאה ה-21 מי שיקפוץ על רכבת הקידמה ירכוש כוחות אלוהיים, ומי שישאר מאחור – ייעלם."

– יובל נוח הררי, מתוך "ההיסטוריה של המחר"

לפני כמה שבועות סידרתי מחדש את הספרייה שלי, עברתי ספר ספר ובחרתי איזה מהם להשאיר לי ומאיזה להיפרד ולמסור. ואז נתקלתי שוב בספר של יובל נוח הררי, וכשדפדפתי בו ראיתי שוב את הציטוט הזה שמירקרתי כבר לפני כמה שנים.

בום. כל כך מדוייק, רלוונטי ועדכני גם להיום. אפילו יותר להיום.

אנו נמצאים לדעתי בתקופה שההיסטוריונים כנראה יקראו לה בעוד כמה שנים – "המהפכה התודעתית". ההתפתחות האנושית והאישית המשמעותית ביותר קורית בהמשך להתפתחות התודעתית של האדם.

ובמיוחד בתקופה כזו שאנו חיים בה כעת, שבה ההתפתחות מואצת כל כך, כדבריו של הררי, מי שלא ידאג לפתח את היכולות והכישורים שלו ואת התודעה שלו – ישאר מאחור.

אני מתבונן על התקופה הזו בסוג של פליאה, פליאה מכל ההאצה שאנו חווים כעת (הקורונה היא סוג של מאיץ התפתחותי מאד מאד משמעותי) ומהאופן שבו אנשים שונים בוחרים לפעול בתקופה הזו.

בגדול, אפשר לחלק את האנשים לשתי קבוצות עיקריות (זה נכון תמיד, ונכון במיוחד בתקופה הזו).

יש את אלו שנכנסו לסוג של משחק "הגנה". הם יעשו את הכל כדי שלא לחטוף גול מהצד השני. הם חיים מתוך פחד, ומוגבלות ובעיקר מנסים "לשרוד" את התקופה. לקבוצה הזו של האנשים, התוצאה היא די ברורה וידועה מראש. במקרה הטוב, הם יצליחו לשרוד את התקופה, לא יותר מכך. וזה במקרה המאד טוב!

אבל לאורך זמן! הם לא יצליחו לשרוד, ובטח שלא לשגשג, להתפתח ולפרוח. האנשים הללו, בדיוק כמו בציטוט הזה, ישארו מאחור ויעלמו.

מן הסתם הם לא יעלמו מיד פיסית (זה יגיע אחר כך), אבל תעלם להם חדוות החיים ואת מקומה ימלא הפחד.

תעלם להם ההעזה ואת מקומה יתפוס החשש.

הם יחששו לנסות דברים חדשים ויסתפקו במוכר ובבטוח.

וכמו בטבע, הם יקמלו, לאט לאט לאט.

הם יסתפקו במה שיש, ובפחות מכך.

ומצד שני, יש את אלו, שלמרות כל הסיבות, הנסיבות, המגבלות וההגבלות, יחפשו את הדרך להתקדם.

הם יחפשו איך לפתח את עצמם, את היכולות שלהם.

הם יפעלו, לפעמים יצליחו יותר ולפעמים פחות, אבל הם לא יפסיקו לנסות.

הם יגלו תגליות חדשות, הם יגיעו למקומות חדשים.

יהיו להם רגעי שיא מרגשים.

ויהיו להם גם רגעי שפל מבאסים.

ולמרות זאת, הם ימשיכו הלאה.

הם יחקרו, יתנסו, ויגלו בכל פעם מחדש עד כמה יש לחיים להציע להם.

הם יפיקו מהחיים את מה שהחיים יכולים להציע להם, ואז ירצו עוד קצת…

ובעיקר – הם ילמדו כיצד לייצר את עצמם מחדש.

מי שלא יבחר בנתיב של התפתחות וצמיחה לא ישרוד. פעם התפתחות היתה אולי פריווילגיה של אנשים מועטים, היום היא תהליך הכרחי.

מה זו ההתפתחות הזו?
אלו הם כישורים, יכולות, ידע ונסיון משמעותיים שאנחנו צוברים לאורך חיינו. ובתקופה הזו ישנם כמה כאלו שהם הכרחיים, לא רק כדי לשרוד, אלא כדי לפרוח ולשגשג.

כישורים ויכולות כמו:

o      הגדלת יכולת ההשתכרות וההכנסה שלנו.

o      יכולת הביטוי העצמי שלנו.

o      החוסן להתמודד עם משברים וחוסר וודאות.

o      היכולת להכיל כשלון ומשבר ולהמשיך הלאה

o      יכולת ההשפעה שלנו

o      היוזמה ויכולת היזמות שלנו

o      המחויבות העצמית שלנו

o      הגדלת המודעות העצמית שלנו.

כתבתי בעבר פוסט מקיף על כל אחת מהיכולות הללו שנקרא: השרירים שחשוב לאמן

מי שישקיע היום, עכשיו, בפיתוח של היכולות והכישורים הללו, יגלה שאלו הם "כוחות אלוהיים" כמו שיובל נח הררי קורא להם. אלו הם הכוחות שיאפשרו לכם, לכל אחד מאיתנו, להתפתח ולשגשג בעולם החדש שנוצר מול העיניים שלנו כרגע.

יש רבים שמסתכלים על כל המצב הזה כמשבר או כאסון. זו בחירה. כמו כל בחירה אחרת. אפשר לנסות ולשרוד אותה. ואפשר גם לבחור אחרת.

אז מהי הבחירה שלכם? באיזה צד אתם בוחרים להיות?

שלכם,

ערן

נ.ב. – אם אתם רוצים לקבל פרטים על האופן שבו תוכלו לאמן, לשכלל ולפתח את היכולות שלכם, בקבוצה קטנה, ביחד איתי, פשוט צרו עמנו קשר וניתן לכם את כל המידע על התוכנית "עושים שינוי".

מדובר בהשקעה משמעותית, של זמן, אנרגיה וכסף. כך שהשיבו לנו למייל, רק אם אתם מחויבים ומוכנים להשקעה משמעותית שכזו.