חודש: אפריל 2020

פרק 34 – להשפיע על מליונים בעולם

את דורון ליבשטיין הכרתי לראשונה כבר בשנת 2007, כשייסד את פלטפורמת האימון המקוון Coaching Interactive ומהר מאד התחברנו, לשנינו מסע חיים דומה, מההייטק לעולם האימון.
במהלך שנות החברות שלנו, דורון התפתח לאינספור כיוונים מרתקים שכולם בסופו של דבר מתנקזים לדבר אחד מרכזי: להשפיע על מליונים בעולם ולעזור להם לשפר את איכות החיים שלהם.
הוא הפך להיות החבר הקרוב של המנטורים המובילים בעולם, ועזר לרבים מהם להביא את הידע שלהם למליוני אנשים בעולם.
בשיחתנו דורון משתף בפתיחות את הדרך שעשה ממסדרונות מיקרוסופט, לעולם ההתפתחות האישית והמנטורינג, על הקשיים, האתגרים, ההצלחות והלקחים שלמד מעשרות מיזמים ופרויקטים בהם היה מעורב.
בין השאר שוחחנו על:
– כיצד להגיע ולהתקרב לאנשים המובילים בתחומם בעולם
– כיצד לרקום שיתופי פעולה עם אנשים וגופים גדולים
– כיצד ניתן להשפיע ברמה העולמית

פרק 33 – למגר את העוני בחברה החרדית

לרב מנחם בומבך יש שליחות גדולה שלקח על עצמו: למגר את העוני בחברה החרדית. ממי שגדל במאה שערים ועד גיל 18 לא הכיר את השפה העברית, מנחם פנה לתחום החינוך. הוא הקים את המדרשה החסידית בביתר עילית שהיא למעשה הישיבה התיכונית הראשונה שהוקמה במגזר החסידי המשלבת לצד לימודי הקודש גם לימודי חול כחשבון, אנגלית, מדעים ועוד, מתוך רצון וכוונה להכין את התלמידים להשתלב בשוק העבודה ולפרנס את עצמם ואת משפחותיהם בכבוד.
למרות כל הקולות המתנגדים, מנחם לא התפשר ולא הפסיק והמדרשה שהקים התרחבה לרשת חינוכית "נצח".
בימים אלו, שבהם הקולות העיקריים שנשמעים אלו קולות הקיצון בשני הצדדים: החילונים והחרדים, מנחם מביא את הקול השפוי, המחבר, האוהב וזה שמזכיר לכולנו, שלמרות הכל: כולנו אחים.
האזינו לראיון המרתק שקיימנו ולמנחם שמשתף:
– כיצד הקים למרות כל הסיכויים וכל ההתנגדות את המדרשה החסידית הראשונה
– מה גישת החיים שלו שמאפשרת לו להתגבר על הקשיים והאתגרים ולהתקדם למרות הכל
– כיצד ניתן לגשר על הפער בין החברה החילונית לחרדית
– כיצד מובילים ומנהיגים שינוי

מ-שבר

ככל שהימים מתקדמים ועוברים כך נראה ברור יותר שזה עוד יקח זמן.

כנראה לא מעט זמן. עד שהדברים יחזרו ל"מסלולם".
ואני לא חושב, או יותר נכון, מקווה, שזה מה שעומד לקרות.

אני חושב שכל התקופה הזו באה להזיז אותנו מהמסלול. מהמסלול הרגיל שלנו, כמעט בכל תחומי החיים שלנו.

המילה משבר באה מהשורש ש.ב.ר – לשבור.

וזה מה שאני חושב שהקורונה באה לעשות בעולם – לא לשבור אותנו, אבל לשבור את המבנים והמסלולים שהתרגלנו אליהם.

לשבור את תפיסות העולם שלנו בנוגע לדברים.

לשבור את האמונות שלנו שדברים צריכים להעשות בדרך מסויימת

לפתוח מחדש הסכמים קיימים ולהסתכל האם הם משרתים אותנו או שכבר לא

לשבור דפוסי פעולה שאנו רגילים אליהם

צריך לשבור מבנים קיימים כי זו אולי הדרך המהירה והאפקטיבית יותר ליצור שינוי מהותי וארוך טווח.

וכבר בימים האלו שחלפו אפשר לראות (לפחות בעיני) ניצנים של שבר בכל מיני מבנים שונים, ושככל שהמצב הזה ימשך, והתקופה הזו תתארך, כך גדל הסיכוי שהמבנים הללו ישברו.

למשל, המבנה של מערכת היחסים של החרדים עם החילוניים. ואולי כרגע השבר הזה מלווה בקריאות שנאה וכעס, אבל לפעמים כנראה אין מנוס מכך, ותמיד קצת יותר רע לפני שהופך לטוב.

אבל אולי נלמד שאפשר אחרת, ובצד אחד יהיו יותר אנשים שיקחו אחריות וישתתפו בערבות ההדדית ובצד השני יהיו יותר אנשים שיהיו סבלניים יותר גם לצרכים ולאמונות של האחר.

או מערכת היחסים של המדינה והעצמאיים, גם שם הגיע הזמן לשבור את המבנים הקיימים. ואולי רק "שבירת הכלים" בצורה של מרד מיסים של העצמאיים שיחליטו שאין הגיון להמשיך לשלם ל"חברת ביטוח" פרמייה חודשית (גבוהה) רק כדי לגלות שכשבאמת קורה משהו (תאונה) חברת הביטוח הזו מתנערת מכל אחריות ומנפנפת אותם. אני חושב שאנחנו קרובים לנקודה הזו יותר מתמיד.

או במערכת היחסים של השכירים עם מקום העבודה שלהם, שיפסיקו את התלות החד צדדית הזו (של שכיר במקום עבודתו) ויבינו שהם צריכים לקחת אחריות על עתידם הכלכלי ולא לשים את כל מבטחם במעביד או בעבודה אחת, כי לא לעולם חוסן.

ואולי במערכת הפוליטית שבה האנשים שמתיימרים לקרוא לעצמם "מנהיגים" יבינו שכדי שמנהיגות היא קודם כל דוגמה אישית, ושימת האינטרס הלאומי לפני הצרכים האישיים או צרכי האגו. או שהעם יחליט שמגיע לו מנהיגים מסוג אחר.

או במערכת היחסים שלנו עם כדור הארץ שכפה עלינו עצירה מוחלטת כי הוא הרגיש שכבר קשה לו לנשום והוא צריך להתנקות.

לא חסרים מבנים שנדרשים להישבר כדי להשתנות.

המבנים היותר מהותיים שכדאי להסתכל עליהם הם המבנים האישיים יותר.

אלו שנמצאים במעגלים הקרובים יותר אלינו. זה כמובן הירואי יותר לעסוק במעגלים הרחבים של דת ומדינה, והשמירה על כדור הארץ, אבל מה שיותר מהכל, משפיע על איכות החיים שלנו כאן, הוא היחסים הקרובים ביותר אלינו.

קודם כל ובעיקר, של אדם עם עצמו.

להסתכל ולבחון את החיים ולראות האם יש שם מבנים שכבר לא משרתים אותי יותר.

האם אני ממשיך לעשות את מה שאני עושה רק כי ככה "צריך", זה מה ש"נחשב" או שזה הדבר "הנכון" לעשותו?
האם אני פועל לפי דפוסים שכבר אני יודע בתוכי שאינם משרתים אותי יותר?
איפה המקומות שאני נמצא בהם בהכחשה, בהדחקה או בהתעלמות?
ממה אני מעלים עין, או שאני מפחד להסתכל עליו?
איפה המקומות שבהם אני משקר לעצמי?

אלו הן שאלות לא פשוטות לשאול אותן, במיוחד את עצמך.
ובעיקר מפחידות.

מה שמפחיד הוא התשובות האפשרויות. שאולי יהיו שונות ממה שהיינו רוצים שיהיו?

מה שמפחיד עוד יותר הן ההשלכות האפשריות של התשובות לשאלות הללו…

צריך הרבה אומץ להסתכל על כך מקרוב.

ואני חושב שזו אחת הסיבות שהקורונה הגיעה אלינו.

לגרום לנו לעצור.
לגרום לנו להפסיק את ההתמכרות לכל מה שקורה "שם בחוץ" ולאפשר לנו כמה רגעים של שקט כדי להסתכל "כאן בפנים"…

לא קל להסתכל פנימה.

ולכן היינו צריכים עצירה כל כך דרסטית של החיים.

כל מי שפועל בעולם ההתפתחות האישית, העסקית והכלכלית ידברו אתכם עכשיו על "ניצול הזדמנויות" ועל "היום שאחרי" (וכך גם אני), אבל אני חושב שההזדמנות הכי גדולה שניתנה לנו כעת, היא פסק הזמן הזה, להסתכל פנימה, בכנות, באומץ ולשאול כמה שאלות חשובות, גם אם איפה שהוא עמוק בפנים אנחנו יודעים את התשובות, צריך להישיר עיניים לשאלות הללו ולשאול אותן בכל זאת. ולהיות מוכנים להתמודד עם כל תשובה שתעלה.

לא פשוט, בטח לא קל, אבל כך גם להישאר במקום. במיוחד אם אתם יודעים שאתם רוצים שינוי.

פרק 32 – עשייה שכולה טוב

משנת 2005 ועד היום, עירד אייכלר וקבוצת "שכולו טוב" שהקים, פועלים על מנת לשלב אנשים בעלי חסמים תעסוקתיים וחברתיים בקהילה.
הם פיתחו עסקים ומיזמים שונים ופתחו מודלים מקצועיים שהפכו להיות סטנדרט מוביל בעולם שאפשרו לאנשים בעלי מוגבלויות להשתלב בקהילה ובתעשייה.
עירד והצוות שלו מביאים חדשנות, יצירתיות ויזמות מגוונת ויוצאת דופן לכל פרויקט שלהם כדי ליצור מציאות שבה אנשים עם מוגבלות אינם מודרים מהחברה.
האזינו לשיחה המרתקת שבה עירד משתף בין השאר:
– כיצד הפך את קבוצת "שכולו טוב" למנוע להצמחת מיזמים חברתיים משני חיים
– כיצד מתמודדים עם כשלונות ומתקדמים מהם
– מה מייחד יזמים חברתיים לעומת האחרים
– וגם על הסטארטאפ החדש שהוא מקים לעזור לאנשים במשברי חיים

אי של וודאות

בשעה שהדברים הללו נכתבים, אנו נמצאים בעיצומו של אחד המשברים הייחודיים, המוזרים והמשמעותיים שהאנושות ידעה אי פעם. זה כאילו שהעולם נעצר. אנשים מתבודדים בבתיהם, עסקים סגרו את שעריהם, ממשלות הכריזו על עוצר וכולם עברו למצב של מלחמה בווירוס הקורונה.

אנחנו כרגע נמצאים עוד בעיצומו של המשבר ואף אחד לא יודע עדיין בבירור מתי זה עומד להסתיים ובאיזו צורה. אני אנסה במאמר הזה לתת כמה זוויות מבט מעניינות על משבר וירוס הקורונה ובעיקר על האופן שבו המשבר הזה כבר משנה ועוד ישנה את העולם כפי שאנו מכירים אותו, ואת חיינו – עכשיו ובעתיד לבוא.

כמו שאני מסתכל על המצב שנוצר אנחנו לא מדברים על מגיפה אחת, יש כאן שתי מגיפות שאנו מתמודדים איתן. הראשונה והברורה מאליה, היא המגפה הבריאותית. הווירוס שמשתולל ומדביק עוד ועוד אנשים בקצב מהיר ביותר. מול הווירוס הזה עומדות ממשלות, וצבאות של רופאים, מדענים ואנשים שעוסקים יום ולילה בפיצוח שלו ובהבאת תרופות, חיסונים ודרכי התמודדות כדי לחסל ולהשמיד אותו בהקדם.

זו המגיפה שאני לא חושב שיש למישהו ספק שהיא תיעצר ותחוסל, במוקדם או במאוחר, אבל היא תיעצר ותיעלם.

המגיפה השנייה, היא המסוכנת יותר בעיני והיא בעלת ההשפעה ההרסנית יותר כמו שאני רואה זאת. ואני לא מזלזל בשום קורבן של המגיפה הבריאותית, אבל אם נסתכל על המספרים ונבין את הפרופורציות, הרי שיותר אנשים נהרגים ממחלות אחרות, אפילו כמו השפעת הפשוטה, או בתאונות דרכים מאשר מנגיף הקורונה, ועדיין לא ראיתי מישהו שהפסיק לנסוע ברכב בגלל כמות ההרוגים בתאונות הדרכים.

המגיפה השנייה שאני מתייחס אליה היא מגפת הפחד וההפחדה.

הפחד הוא מגיפה הרבה יותר מסוכנת מהנגיף. הוא הרבה יותר מדבק, והרבה יותר הרסני. ונגדו, אין צבאות של ממשלות, מדענים ורופאים שעוסקים בהדברה שלו. לצערי, במקרים רבים, זה אפילו להפך: ישנם צבאות של פוליטיקאים, אנשי תקשורת, בעלי עסקים ובעלי אינטרסים שדווקא מלבים את הפחד הזה עוד יותר ונותנים לו עוד ועוד משקל, עוד ועוד חיים.

ובין שתי המגיפות הללו שמשתוללות בחוץ, ישנם שני סוגים של אנשים, או אם תרצו – שני "עמים" שונים.

לצערי, הסוג הראשון הם הרוב. ואלו הם האנשים שנענים לפחד ולהפחדה, ומסתגרים בתוכם. הם מגיבים לפחד, הם בפאניקה מהווירוס, וכל הפעולות והתגובות שלהם נובעות מתוך יצר ההישרדות הבסיסי ביותר של האדם.

הסוג השני של האנשים, והם עדיין המיעוט, אלו הם האנשים שמבינים את המשמעויות הבריאותיות, הם לא מתעלמים מכך, אבל הם גם יודעים לשמור על הפרופורציות, ובעיקר מחפשים את ההזדמנויות החדשות שהמצב הזה יוצר ומביא לעולם. ויש כאלו למכביר.

עבור הסוג השני, הדברים הללו נכתבים.

לראות אל מעבר לפחד
אם אנחנו מסוגלים להסתכל רגע אל מעבר לפחד ההישרדותי הקיומי שבו נמצאת כרגע מרבית האנושות ומרבית האנשים, נוכל לראות שכבר נוצר כאן עולם חדש. זו ההיסטוריה שממש מתהווה לנו מול העיניים כרגע, וזו הבחירה שלנו, של כל אחד מאיתנו, האם ואיך להשתתף בשינוי ההיסטורי הזה. האם להתעלם ממנו? האם לשחק בו בצורה פאסיבית? או שאולי לבחור להיות שחקן משמעותי בתוכו?

קודם כל חשוב להבין מהו הדבר האמיתי שאנו עומדים בפניו – ולא, זה לא הוירוס כמו שמרבית האנשים אולי חושבים. הדבר האמיתי, המשתק, המפחיד כל כך הוא: אי הוודאות.

אי הוודאות זה מה שיוצר את הפחד, זה מה שמלבה את ההיסטריה. זה מה שמשתק כל כך הרבה אנשים. כאנשים אנחנו מאד אוהבים וודאות. אנחנו אפילו מכורים לה. אם אתה לוקח לאדם את הוודאות, ברוב המקרים אתה מערער לו את האדמה שהוא עומד עליה. ומשם הנפילה למצב ההישרדותי היא די מהירה ומיידית.

המשבר של הקורונה הביא לנו חוסר וודאות בלי סוף. בהתחלה חלק גדול מהאנשים נתקלו בו בתחומים שהם מוגדרים יותר כ"מותרות" – טיסות וחופשות שבוטלו או קוצרו. זה לא נעים, אבל לא ממש נורא.

זה המשיך עם דרישת הבידוד לחוזרים מחו"ל, וגם כאן, זה אולי עוד קצת נסבל, בכל זאת מרבית האנשים עשו את הבידוד בביתם הנוח, המוכר והבטוח.

אבל משם זה החל להידרדר במהירות ופגע כמעט בכל תחומי החיים שלנו: עסקים שנסגרו, תחבורה ציבורית שצומצמה, מאות אלפי אנשים שמצאו אתת עצמם ללא עבודה, מפוטרים או מוצאים לחופשה ללא תשלום, וכעת גם סגר כללי שבו כולם נדרשים להישאר סגורים בביתם.

שפע בימי קורונה

הי,

שלושת השבועות האחרונים היו ימים מוזרים של סגר והתכנסות, של איסור על התקהלות ומפגשים פיסיים עם אנשים. עבורי, הרגשתי שלא יותר מדי בא לי "להיות בחוץ" ו"לעשות דברים" אלא יותר להתבונן פנימה, לשאול שאלות ולברר, קודם כל עם עצמי, לאן הולכים ואיך ממשיכים מכאן.

עם זאת, קיבלתי לא מעט פניות במהלך התקופה הזו מאנשים שביקשו לראיין אותי בשידור, לשאול שאלות ולשמוע איך אני מתמודד עם הדברים ומה אני חושב על המצב והמציאות החדשה שנקלענו אליה.

בנוסף, ראיתי שאנשים מחפשים ללמוד ולהתפתח בתקופה הזו, ושחררתי לא מעט תכנים, גם כאלו שנמכרו עד כה בתשלום, ללא עלות.

בפוסט הזה ריכזתי עבורכם כמה מהשידורים המיוחדים הללו, וחלק מהתכנים שאני חושב שיכולים מאד להעצים, לקדם ובאופן כללי לשפר את מצב הרוח שלכם בתקופה הזו.

אז בין אם זה להעביר את הזמן בבידוד, או להאזין בזמן הנקיונות לקראת הפסח, הנה כאן עבורכם, לשימושכם החופשי וללא עלות:

קורסים ללא עלות

הזכירו לי שהקורס שלי על "הצבת והשגת יעדים" מוגש באופן חופשי לציבור באתר של לשכת התעסוקה. מדובר בקורס ממוקד שזכה עד כה ללמעלה מ-37,000 צפיות.

זמין לכם לצפייה כאן

הקורס "מקורות הכנסה רבים" שנמכר עד כה ב-500 ₪, פתוח באופן חופשי ומטרתו לפתח לכם את התודעה והאפשרויות בנוגע למקורות הכנסה נוספים שאתם יכולים לפתח לעצמכם.

זמין לכם לצפייה כאן

חבילת הסיוע לעסקים בתקופת הקורונה – מגוון קורסים ותכנים שימושיים לבעלי עסקים בתקופה הזו

זמינה לכם בגישה ישירה כאן

קורס "בניית חזון אישי לחיים ב-5 צעדים" – קורס קצר במייל שיעזור לכם לבנות את התמונה המנצחת של החיים שלכם.

זמין לכם מיידית כאן

ההדרכה החדשה שלי "הדבר הגדול הבא" – למי שמחפש ורוצה לדעת – לאן מכאן? כיצד לזהות מה יכניס לחייכם התלהבות, תשוקה, סיפוק והנאה.

זמינה לכם לצפייה כאן

הקלטות של שידורים מיוחדים שקיימתי

ביום רביעי האחרון, קיימתי מפגש זום ספונטני עם מי שרצה לדבר איתי על המצב…

בהתחלה אני משתף קצת על ההסתכלות שלי על המצב, על העולם, על ההזדמנויות ועל היום שאחרי, ובהמשך כמה שיחות מעניינות עם אנשים שהשתתפו ומענה לשאלות שנשאלתי..

לצפייה ביוטיוב

לצפייה בפייסבוק

עם אלי שחף דיברתי על השפעת הקורונה על העסקים ועל אסטרטגיית 3 השלבים שכל בעל עסק נדרש כעת להפעיל כדי לצלוח את המשבר הזה ולצמוח ממנו.

לצפייה בפייסבוק

עם יובל שוורצמן שוחחתי על התנהלות כלכלית חכמה במשבר הקורונה ונתנו כמה כלים מעשיים להתמודדות כלכלית נבונה

לצפייה כאן

התראיינתי בפודקאסט של איתי רוזנברג: "קריירה ועוד" על איך לעשות שינויים בחיים ובקריירה?

שם סיפרתי על השינוי שעשיתי ממנהל בכיר ברמה הבינלאומית באינטל לבעל עסק שעוזר לאלפי אנשים לעשות שינויים בחייהם.

וגם דיברתי על גישה אלטרנטיבית לקריירה ולחיים בכלל במיוחד בתקופה זו.

להאזנה בפודקאסט

עם מיטל פריברג קיימתי שיחה מרתקת על איך לעשות שינוי בתחום הקריירה ולמצוא את היעוד שלי

לצפייה בפייסבוק

עם בן יעבץ דיברתי על ההזדמנויות העסקיות והאישיות בזמן משבר הקורונה

לצפייה ביוטיוב

וכמו כל שבוע, ביום ראשון, אני מעלה פרק חדש לפודקאסט שלי "כסף טוב", שיחות עם יזמים ועסקים המשנים את העולם.

מאזינים מכאן

זהו, עד כאן להפעם 🙂
יש כאן הרבה תוכן חשוב ובעל ערך עבורכם!

שלכם, ערן.

פרק 31 – מנהיגות עסקית חדשה בישראל

בסוף שנת 2011, לאחר המחאה החברתית שהרעידה את המדינה, דר' יעל אלמוג זכאי יצאה למסע אישי לחפש מה "התקלקל" בקפיטליזם המוכר, ומנגד מה גורם לחברות מסוימות, שלא היו רבות באותה התקופה, להיות אהודות ואהובות על ידי קהל הלקוחות שלהן.

מסע זה הוביל אותה לגלות אנשי עסקים וחברות שחושבות ומתנהלות אחרת, ומדברות שפה חדשה. השפה של "קפיטליזם קשוב". יעל החליטה להביא חשיבה זו ארצה ולהציגה לקהיליית העסקים הישראלית.

בשנת 2015, ייסדה יעל את "קפיטליזם קשוב ישראל", הנציגות הישראלית של ארגון "קפיטליזם קשוב" העולמי, יחד עם אנשי עסקים מובילים נוספים כצבי סטפק, עימאד תלחמי, איציק צאיג, אייל מליס ואחרים.

"קפיטליזם קשוב ישראל" הינה חברה לתועלת הציבור, שמטרתה קידום התנהלות עסקית מונעת ייעוד, הפועלת לטובת העובדים, הלקוחות, הספקים, והקהילות בהן העסק פועל – ולא רק לטובת בעלי המניות (כפי שמתנהלות חברות במודל המסורתי).

בשיחתנו יעל משתפת בין השאר:
– מהי לתפיסתה, האחריות של אנשי עסקים ובעלי ההון על החברה ועל הזולת
– מדוע הקפיטליזם הקשוב מועיל לחברות עצמן וכיצד הוא תורם לשורת הרווח שלהן
– כיצד עקרונות הקפיטליזם הקשוב ישימות גם לעסקים הקטנים.

כל משבר הוא קריאה לשינוי

הי!

המשפט "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר" הוא לא רק שורה בשיר הנפלא של שלום חנוך (הולך נגד הרוח) אלא גם אמת. כאשר אנחנו פוגשים במשבר, לרוב, הכל נראה לנו שחור. המצב ההישרדותי שאנו נכנסים אליו לא משאיר יותר מדי מקום לאור להכנס.

אבל אני באמת מאמין שמשבר הוא קודם כל קריאה לשינוי. וככל שהמשבר גדול יותר, כך השינוי שאנו נדרשים לעבור אותו – גדול יותר. אני מאמין שקיים יחס ישר בין השניים.

המשבר של הקורונה הוא משבר בקנה מידה עולמי, ולכן גם השינוי שנדרש הוא בקנה מידה כזה. כבר היום, יש אינספור מאמרים, סרטונים, ותכנים שמדברים על המשמעות הגלובלית של המשבר כמו עצירת הזיהום של כדור הארץ, מתן מענה למשבר האקלים, האטה של צרכנות היתר שנקלענו אליה בשנים האחרונות וכן הלאה.

אני פחות רוצה להתייחס לדברים הללו כאן, יש מן הסתם רבים וטובים ממני שכותבים ומדברים על כך.

אני רוצה להתייחס למשמעויות האישיות, של כל אחד מאיתנו, למשבר הזה ולקריאה לשינוי שהוא מציב בפנינו.

בתחילת השנה שעברה, לאחר השוק הראשוני שחוויתי כאשר התגלה בי הסרטן, התחלתי לחפש את השיעור שההתמודדות עם המחלה הזו מביאה לחיי. לא תמיד זה קל לראות את השיעורים הללו, וגם לי זה לקח זמן ומאמץ מכוון לגלות ולהבין זאת.

התהליך הזה אגב עדיין לא הסתיים מבחינתי, וגם היום, בעת שהדברים הללו נכתבים, אני ממשיך בעבודה פנימית עמוקה לגלות מהו השינוי שהמשבר הזה קורא לי לעבור. חלק מהדברים כבר התבררו והם גלויים וידועים לי וחלקם עדיין לא ואני עדיין מברר אותם.

אני חושב שמשבר הקורונה, מחייב כל אחד מאיתנו, ללא יוצא מהכלל, לבחון עם עצמו – מה השינוי שהמשבר הזה קורא לו לעשות?

להתעלם מכך, הוא ממש לבזבז, לדעתי, את המשבר הזה.

אני חושב שקודם כל, ולפני הכל, משבר הקורונה הינו מאיץ מאד עוצמתי. מאיץ של תהליכי שינוי והשתנות – שלנו כבני אדם בודדים, שלנו כחברה וכעמים וכאנושות כולה. כולנו נדרשים לשנות ולהשתנות.

אנחנו עדיין עמוק בתוך ההתרחשויות של הדברים, ובדרך כלל בשלב הזה לא תמיד קל לראות את הדברים הללו כשהם קורים, אבל אין לי ספק, שבפרספקטיבה של זמן, כשיסתכלו על התקופה הזו, יוכלו לראות את כל התהליכים שהקורונה האיצה בעולם.

אני אתן שתי דוגמאות לתהליכים כאלו שאני חושב שמאד מואצים כרגע.

הראשון הוא העבודה מרחוק. אינספור עובדים כרגע עובדים מרחוק, מהבית. הם אינם מגיעים למשרד יותר. זה לא משהו חדש, זוהי מגמה שהחלה לפני שנים רבות. כבר בתחילת שנות ה-2000, כשעוד עבדתי כמנהל בכיר באינטל. כבר אז אינטל אפשרה לעובדים יום (ולעיתים יותר) של עבודה מהבית, כדבר שבשגרה. מאז עוד הרבה ארגונים הלכו בעקבותיה.

יש אינספור בעלי עסקים, עצמאיים ופרילנסרים שעובדים כך שנים. אין בזה שום דבר חדש.

אבל לעובדים רבים אחרים – זה משהו חדש לגמרי.

המגמה היא לא חדשה, אבל קצב ההתפתחות שלה כעת – מואץ באופן דרמטי. וכשהמשבר יסתיים (והוא יסתיים), הרבה מאד ארגונים ועובדים, שקודם לכן לא נהגו לעבוד מהבית ומרחוק, ימשיכו לעשות זאת. העובדים יגלו את היתרונות שבכך וגם המעסיקים יגלו שאפשר לקדם דברים גם כשעובדים מרחוק ועל הדרך לחסוך בלא מעט עלויות.

זהו תהליך שינוי והאצה שיש בו דברים מבורכים.

אבל מצד שני, תהיה גם האצה של תהליכים פחות מבורכים, לאנשים רבים.

ארגונים רבים מפטרים כעת אנשים או מוציאים אותם לחל"ת (חופשה ללא תשלום). המספרים הם עצומים. בשעה שהדברים הללו נכתבים מדברים על כמיליון ישראלים שנרשמו בלשכת התעסוקה ובביטוח הלאומי והמספרים עולים מדי יום.

אני מקווה שאתם לא בין אלו שמאמינים שכשהמשבר יסתיים, כל אותם עובדים יוחזרו מיידית לעבודתם. זה לא מה שהולך לקרות.

מעסיקים וארגונים רבים עומדים לגלות שהיתה להם שכבת "שומן" גדולה בארגון, ושהם יכולים להסתדר לא רע גם אם פחות עובדים משהיו להם בעבר. סדרי העדיפות משתנים ותפקידים ישתנו ויותר ויותר אנשים מגלים לחרדתם שמקום העבודה שלהם אינו דבר בטוח כמו שחשבו ושהתעסוקה שלהם אינה מובטחת.

גם זה אינו דבר חדש. אני אישית כותב ומדבר על כך כבר מ-2014, והספר השני שלי "להתעורר" שיצא לאור ב-2016 עוסק בכך ובאפשרויות החדשות שעומדות בפני השכירים.

מה שהקורונה עושה, היא האצה של התהליך הזה. בצורה דרמטית ומאד כואבת להרבה אנשים.

אלו רק שתי דוגמאות ברורות שאי אפשר להתעלם מהן ושניתן לראות אותן כבר עכשיו.

אבל ישנם עוד תהליכים רבים שמואצים כרגע ושהם לאו דווקא כל כך ברורים שניתן לראות אותם כרגע.

עסקים ישנו את צורתם. מערכות הבריאות, הכלכלה, המסחר, התיירות, הממשל – כל אלו יעברו שינויי צורה. חלקם דרמטיים יותר, חלקם פחות – אבל דברים רבים משתנים ועוד ישתנו.

זו הסיבה גם, שחשוב עוד יותר לאמן את שריר האי-וודאות. כי גם אחרי שהמשבר יסיים, מגמת השינוי תישאר איתנו עוד לאורך זמן לא קצר.

ומעל לכל אלו – אנחנו כבני אדם – נשתנה.

זהו הכרח, זו לא פריווילגיה או מותרות. בעיני משבר הקורונה הוא קודם כל ולפני הכל עבורנו כבני אדם – קריאת השכמה והתעוררות. קריאת התעוררות להתפתחות שלנו כבני אדם. להפסיק להיות אנשים שתלויים באחרים – במעסיק, בממשלה, בתקשורת וכן הלאה.

זוהי קריאה להתפתחות אישית של כל אחד מאיתנו. להתפתח כאדם החושב בצורה עצמאית ושאינו תלוי ומושפע מהחשיבה ההמונית שמקיפה אותנו, שאינו מושפע מההפחדה של התקשורת או של הפוליטיקאים. שאינו תלוי במעסיק שלו על מנת להתפרנס אלא יודע ליצור ולפתח לעצמו מקורות הכנסה רבים ומגוונים.

זוהי קריאת התעוררות לאנשים לעלות ברמת המודעות שלהם. לא להישאר ברמת ההישרדות הבסיסית אלא לקחת אחריות על חייהם, על מצבם הבריאותי, הכלכלי, המשפחתי ולפעול מתוך מודעות גבוהה יותר.

ברמות הגבוהות יותר של מודעות, אדם נמצא בשליטה. זה לא שהוא בהכרח יכול לשלוט במשהו חיצוני שקורה כמו התפרצות של וירוס או מלחמה, אבל גם כשאלו קורים – הוא בשליטה על התפקוד שלו, על החיים שלו ועל הפעולות והתוצאות שלו – נוכח כל מציאות, מטלטלת ככל שתהיה.

בספרי "להתעורר" אני מתאר 7 רמות שונות של מודעות: הישרדות, חשיבת ההמון, שאיפה, עצמאות, משמעות, חופש ומנהיגות.