הלכתי לאיבוד!

הלכתי לאיבוד!

אני זוכר היטב את ההרגשה הזו…

זה היה כמו לצאת ארוך ביער, ולגלות אחרי כמה עשרות קילומטרים של הליכה והתקדמות, שבעצם אין לי מושג איפה אני נמצא.

ההרגשה שהלכתי לאיבוד.

והבחירה שעומדת בפני היא לא פשוטה – האם לחזור חזרה? האם להמשיך קדימה? למרות שלא ברור לי בכלל אם הדרך שאני הולך בה היא הדרך הנכונה.

לכל בחירה יש מחיר משלה.

לחזור חזרה זה בעצם לכאורה לוותר על כל מה שעשיתי והשגתי עד כה, על כל ההתקדמות.

ולהמשיך קדימה? בלי שיש לי וודאות שהכיוון שאני הולך בו הוא נכון, המשמעות היא שאמשיך להתברבר בלי באמת להגיע לאן שאני רוצה.

אז מה עושים? באיזה כיוון בוחרים?

מכירים את הדילמה הזו? חוויתם אותה?

אני מניח שכן. לכל אחד מאיתנו יש דילמה שכזו. בכל מיני תחומים בחיים – בעסק שלנו, או במקום העבודה, בזוגיות ובמערכות היחסים שלנו, בבריאות, בכסף – בכל תחום שזה לא יהיה.

יש את הנקודה הזו שאנו מבינים עמוק בתוכנו (גם אם אנחנו עדיין לא מוכנים להודות בה) שהלכנו לאיבוד.

אני זוכר את התהליך הזה אצלי כי הוא קרה כמה פעמים בנקודות חיים שונות. פעם לאחר תשע שנים של קריירה מצליחה כשהבנתי שאם אמשיך ללכת באותה הדרך, אמצא את עצמי, בעוד 10 שנים בנתיב ובמקום שממש, אבל ממש לא נכונים עבורי, ועם מחיר אישי כבד.

וזה קרה שוב, כמה שנים מאוחר יותר, בעסק מצליח שהייתי שותף בו.

ההחלטה האם "לחזור אחורה" ולחשב את המסלול מחדש או להמשיך קדימה בלי לדעת את הכיוון, היא אף פעם לא פשוטה.

בדיעבד, בחרתי בשתי הפעמים הללו שלא להמשיך וללכת קדימה בנתיב שכבר לא היה ברור לי. ואז גיליתי גם שאותו מחיר שחששתי ממנו כל כך, הוא לא גבוה כמו שחששתי. ולדעתי, המחיר של להמשיך וללכת בכיוון שלא נכון לנו, הוא גבוה בהרבה.

דמיינו איך זה היה, אם היה לנו כלי אפקטיבי שהיה יכול לכוון אותנו. שהיה יכול בכל נקודת זמן לדייק לנו את המסלול ולהראות לנו בדיוק מהו הנתיב הנכון והמדוייק עבורנו.

האמת היא, שלא צריך לדמיין.

יש כלי כזה. ויש אותו לכולנו. רק שלרוב אנו לא ערים לו וגם לא כל כך יודעים איך להשתמש בו.

יש שיקראו לו אינטואיציה, יש שיקראו לו קול פנימי, יש שיקראו לכך הדרכה.

האמת שזה לא משנה איך קוראים לכך, הרבה יותר משנה אם אנו יודעים להשתמש ביכולת הזו.

לפני כחמש שנים, כשהתחלתי עצמי לפתח בי את היכולת הזו ולדייק את עצמי, ראיתי עד כמה הערך שלה הוא גבוה עבורי. ראיתי עד כמה הוא גבוה עבור הלקוחות שלי שמשתמשים ביכולת הזו.

ולמעשה, מאותו זמן שהתחלתי להשתמש ביכולת הדיוק הפנימי והחיבור העמוק לעצמי, הפסקתי להרגיש שהלכתי לאיבוד.

גם אם קורים מצבים שאני מבין שאני כבר לא בנתיב, קל לי מאד לדעת ולזהות מה הנתיב הנכון והמדוייק עבורי.

אם אתם מרגישים שאולי הלכתם לאיבוד, או שאתם רוצים לחזק את יכולת הניווט הפנימית שלכם, אז "התגלית" היא הצעד הבא עבורכם.

בתגלית אעניק לכם את הדרך והגישה לאותו קול פנימי, אינטואיציה או הדרכה שתאפשר לכם לקבל החלטות טובות יותר, לעשות את הבחירות הנכונות עבורכם, ממקום של דיוק פנימי גבוה, וגם תבינו כיצד תוכלו להשתמש באותו כלי לזהות ולדייק את השליחות שלכם בעולם.

מחוייב לשליחות שלכם!

ערן.

פרשתי… ומה עכשיו?

פרשתי... ומה עכשיו?

הי!

השורות הללו נכתבות מהמקום הנמוך ביותר בעולם (ואולי גם החם ביותר בעולם כרגע…) – ים המלח.

לא, אי אפשר לחשוד בי שהגעתי לכאן לחופשה משפחתית (אוגוסט בים המלח???? תהיו רציניים…), הגעתי לכאן להעביר סדרת הרצאות ב-4 הימים הקרובים. ואתמול בערב התקיימה הראשונה שבהן.

בסיום ההרצאה, נגשה אלי אחת המשתתפות ושיתפה אותי בכך שהיא עומדת לפני פרישה ממשרד החינוך.

וכל החברות שלה שמחות בשבילה שעכשיו יהיה לה זמן לעשות כל מה שהיא רוצה, לשבת בבתי קפה, לטייל ובאופן כללי להיות בחופש!

היא מספרת לי את זה, וכל התדר שלה משדר משהו אחר. לכאורה, היית יכול לצפות, שאדם שנמצא לפני פרישה יהיה שמח מהאפשרויות והחופש שעומד בפניו.

אבל זו לא ההרגשה שלה. להיפך, היא בסוג של חשש ודאגה. היא פתאום מבינה שמעוד כמה ימים, היא הולכת לקום בבוקר, בלי שיש לה איזו שהיא תכלית, בלי שיש לה תחושת משמעות.

וזה מדאיג אותה. היא יודעת שיש בה עוד הרבה לתת ולהעביר לעולם, אבל עכשיו, כשהעבודה שהיא עשתה עד עכשיו עומדת להסתיים, היא לכאורה נשארת ללא כלום.

המקרה שלה ממחיש עד כמה המשמעות חשובה לנו.

ישנם מחקרים אגב, שמראים שתוחלת החיים של אנשים אחרי פרישה, שלא מצאו שום משמעות נוספת ועשייה בעלת משמעות עבורם, היא קצרה. קצרה מאד.

הרבה אנשים מסתובבים בעולמנו, כשיש להם תחושה פנימית שיש בהם משהו גדול שצריך לצאת ולפרוץ החוצה, אבל הם לא תמיד יודעים לתת לכך שם וצורה. הם לא רואים את זה בצורה ברורה כזו שהם יכולים אחר כך לממש בעולם הפיסי שלנו.

לפני כמעט שלוש שנים יצרתי תוכנית חדשה שנקראת "התגלית".

זו סדנה קצרה אך מאד ממוקדת ומעשית שאפשרה עד היום לכ-1000 משתתפים לקבל כלי משמעותי לזיהוי, דיוק ומימוש השליחות שלהם בעולם.

מאז שחזרנו מחו"ל, בדקתי עם עצמי האם הסדנה הזו עדיין מדוייקת והאם מרגיש לי נכון להעביר אותו כמו בעבר. והתשובה היתה ש"לא". אז שחררתי ונתתי לעצמי את הזמן לדייק בעצמי את מה שנדרש כדי להביא אותה במתכונת חדשה, עדכנית ומדוייקת.

ובעוד כחודש, אני עומד לקיים אותה לראשונה במתכונת החדשה.

סדנה מעשית, ממוקדת ועוצמתית שבה אחשוף בפניכם:

כיצד להתחבר למקור ידע וכח פנימי שיאפשר לכם לקבל החלטות טובות יותר, לבחור נכון, להתמקד, ולהגביר את היצירתיות שלכם.
מהו התהליך לזהות, לדייק ולממש את השליחות שלכם בעולם, את המסר שנועדתם להעביר ואת הטרנספורמציה והשינוי שאתם יוצרים
מהם 4 המרכיבים ההכרחיים לחיים של אושר, הגשמה וסיפוק, וכיצד ליצור אותם בחייכם
כיצד להגביר את יכולת האינטואיציה שלכם, ולהשתמש בה על פי דרישה בעבודה, בעסק ובחיים האישיים.
כיצד להגדיל את ההשפעה שלכם בעולם
כיצד לזהות במדוייק מהם הדברים שעוצרים אתכם מלממש את השליחות שלכם בעולם, וכיצד ליצור לעצמכם את המעקף הנדרש כדי להתגבר עליהם ולצאת לעשייה מקדמת

כל הפרטים בקישור כאן על סדנת "התגלית"

אם זה מהדהד לך נכון, אשמח לפגוש אותך ב"תגלית" הקרובה!

מחוייב לגשמה שלך!

ערן.

מה שמורפיוס יודע, ושאחרים פשוט מפספסים…

מה שמורפיוס יודע, ושאחרים פשוט מפספסים...

הי,

אני חושב שסדרת סרטי "המטריקס" הן אחת מיצירות המופת של השנים האחרונות. לא רק בגלל העלילה, האקשן, והשחקנים המצויינים, אלא בעיקר בגלל אינספור התובנות והשיקופים שיש בסרטים הללו (ובמיוחד בראשון) לגבי החיים שלנו.

לפני כמה ימים הזדמן לי לצפות לכמה רגעים באחד הקטעים מהסרט הראשון ובו היה משפט שאמר מורפיוס:

"יש הבדל בין לדעת את הדרך, ובין לצעוד בדרך"

בום!

איזה משפט חזק. איזו אמת חזקה. כמה שזה נכון.

במהלך השנים פגשתי לא מעט אנשים שמחפשים ללמוד דברים חדשים. הם מחפשים ללמוד את אותם הדברים מתוך הרצון האמיתי שלהם לשנות משהו בחייהם.

הרצון לשנות משהו בחייהם הוא הטריגר הראשוני. הוא מוביל אותם לחפש פתרונות למצבם, ואז הם מוצאים פתרונות כאלו בצורה של קורסים כאלו ואחרים, ספרים ויעוץ כזה או אחר.

כלומר, הנחת היסוד שלהם היא, שבגלל שחסר להם ידע או הנחיה מסויימת, הם לא יודעים לעשות את מה שנדרש על מנת לשנות את אותו דבר בחייהם שמפריע להם.

ולפעמים, אכן זה המצב. לפעמים באמת חסר לנו ידע מסויים כדי להשיג משהו חדש או להתקדם למקום חדש בחיינו.

אבל במקרים רבים, אנחנו משיגים את הידע החדש, ומעבר לתחושת הסיפוק וה"הי" הראשוני שיש לנו, אנו לא באמת עושים שום דבר חדש עם אותו ידע שרכשנו. זה הופך להיות עוד משהו שעשינו, אבל לא באמת השתמשנו בו.

והידע, כל סוג של ידע שזה לא יהיה, לא באמת עושה הבדל.

ידע לא עושה הבדל!

זה מה שאנו עושים עם הידע שעושה את ההבדל הזה.

דמיינו שאתם עומדים לפני יציאה לטיול ארוך לחו"ל. אתם יושבים בבית ומכינים את עצמכם, אתם קוראים ספרים ובלוגים אודות המקומות שאתם רוצים לבקר בהם, מתייעצים עם אנשים שכבר ביקרו שם, בונים ומתכננים את מסלול הטיול שלכם, ואתם עושים את זה כל כך טוב, עד שאתם מרגישים שאתם מכירים את הדרך בצורה הטובה ביותר שאפשר.

יש לכם את כל הידע שנדרש על מנת לצאת לדרך.

אבל אז, אתם נעצרים. ובזה מסתיים העניין.

אתם לא באמת יוצאים לטיול. יש לכם את כל הידע שצריך אודות המסלול והדרך בטיול, אבל אתם נשארים לשבת בכורסא בסלון.

"יש הבדל בין לדעת את הדרך, ובין לצעוד בדרך"

כשיוצאים לדרך, אין זה משנה כמה התכוננו לה, היא תמיד תהיה שונה ממה שחשבנו, ממה שלמדנו וממה שתכננו.

ישנן סיטואציות שאנו פוגשים, שאין זה משנה כמה התכוננו ולמדנו מראש, אנו לא נהיה מוכנים לקראתן. וכשהן קורות, אין לנו ברירה אלא להתמודד איתן ולמצוא פתרונות.

וכשאנו עושים זאת – מתמודדים ומוצאים פתרונות, שם קורית הלמידה האמיתית שלנו. שם באמת אנו לומדים ומפתחים בתוכנו יכולות חדשות.

והיכולות החדשות שאנו לומדים ומפתחים הן נובעות מתוכנו, התשובות מגיעות מתוכנו, הן האינדיקציה האמיתית לכך שלמדנו משהו חדש. 

אני לא אומר שזה לא חשוב ללמוד או שלא צריך, להיפך, אני חושב שזה אחד הדברים הכי חשובים והכי מפתחים שיש לנו כבני אדם לעשות כאן, אבל אין לנו את הפריווילגיה להשאיר את הלמידה שלנו תאורטית בלבד, אנו חייבים וצריכים להיות מחוייבים (כלפי עצמנו קודם כל) להתנסות ולהוריד את הדברים לקרקע – ליישם.

אני פוגש הרבה אנשים. ובאופן טבעי, מה שמעסיק אותי היום, זיהוי ומימוש השליחות של האדם, הופך להיות חלק מהשיחה שלנו די מהר. אני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש שליחות אמיתית בעולם, לכל אחד מאיתנו יש כאן תפקיד מסויים, וכל אחד מאיתנו, בדרכו היחודית, משפיע על אחרים ועוזר להפוך את העולם שלנו לקצת יותר טוב, ובכל יום מחדש.

אבל הסטטיסטיקה משקפת שמרבית האנשים אינם באמת מממשים את היעוד והשליחות שלהם בעולם. המחקרים האחרונים מראים שרק כ-13% מהאנשים באמת מממשים את שליחותם, יום יום.

רק 13% מהאנשים צועדים בדרך. השאר לא.

מתוך 87% הנותרים, יש כאלו שבוחרים לחפש את הדרך שלהם, אבל הם גם חלק קטן. מרבית האנשים אינם יודעים מהי הדרך שלהם, או שהם חושבים שהם יודעים, אבל הם לא באמת צועדים בה. כי רק אם יתחילו לצעוד בה, הם באמת ידעו אם זו הדרך הנכונה שלהם, או שלא.

והנה קטע מעניין – אנחנו לא חייבים לדעת מהי הדרך, כדי לדעת אם אנו בדרך הנכונה שלנו או שלא. אנחנו יכולים להרגיש זאת, כמעט מיידית. ואני אסביר:

האם אתם זוכרים מקרים ותקופות בחייכם, בהם עשיתם דברים מסויימים, הייתם בתפקידים מסויימים, או בעשייה כלשהי והרגשתם מוגשמים? הרגשתם סיפוק והגשמה, תחושת משמעות גבוהה, דיוק פנימי, וידיעה שמה שאתם עושים הוא בעל ערך אמיתי?

ומצד שני, אני בטוח שאתם מכירים תקופות ומקרים אחרים, בהם לעשייה שלכם לא היתה שום משמעות בעינכם, עשיתם אותה בחוסר חשק, בלי התלהבות ובלי תשוקה, רק בגלל שאתם "חייבים".

יש הבדל משמעותי בין שתי הסיטואציות הללו. וברור לכם שהראשונה משקפת שצעדתם בדרך המדוייקת לכם, והבאתם לידי ביטוי את השליחות שלכם, והשניה היא סטייה מהנתיב המדוייק שלכם.

אתם יכולים כבר כעת לבחון את עצמכם: באיזו דרך אתם צועדים כעת?

ואם אתם צועדים בדרך שאינה מדוייקת עבורכם, ורוצים לחזור לנתיב המדוייק של השליחות שלכם, והמימוש האמיתי של השליחות שלכם, אני מזמין אתכם לבחון את קהילת "השליחות" שאני מוביל ביחד עם ויקי אשתי, בשנתיים וחצי האחרונות.

קהילת "השליחות" זה הדבר הכי מדוייק שעשיתי בכל שנות חיי. זוהי חממה התפתחותית יוצאת דופן לאנשים שיודעים שיש להם תפקיד אמיתי בעולם, ולקחו על עצמם את המחוייבות לא רק ללמוד מהי הדרך שלהם, אלא לצעוד בה באופן מעשי יום יום.

אם אתם מרגישים שאתם חלק מאותם אנשים, שיש בהם מחוייבות אמיתית לדייק את עצמם ואת השליחות שלהם, ולהתחיל לצעוד בנתיב השליחות שלהם באופן מעשי, אני מזמין אתכם ליצור איתנו קשר ולקבל את כל הפרטים לגבי הקהילה, התהליך שתעברו בה והדרך להצטרף ולהיות חלק מקבוצת אנשים שיום שיום פועלת באופן מעשי למימוש האמיתית של השליחות שלהם בעולם.

ליצירת קשר

אנחנו מחכים לכם!

שלכם, ערן.

נ.ב. – הנה מה שמספרים חלק מחברי הקהילה, על התהליך שהם עברו ועוברים:

רוחני זה לא עסקי ופרקטי!

רוחני זה לא עסקי ופרקטי!

הוא התקשר אלי והתעניין בתהליך של ליווי עסקי איתי.

הוא סיפר לי קצת על עצמו, ועל המקום שהוא נמצא בו, לקראת פרישה מארגון גדול, יש לו חלום להקים עסק בתחום מסויים, ורוצה לחסוך זמן, כסף וטעויות. ולכן פנה והתעניין בליווי.

שוחחנו ואז הבנתי שהדבר שהוא מחפש קודם כל הוא לדעת האם הכיוון שבחר מדוייק ונכון עבורו. הוא מתחיל עכשיו סוג של "קריירה שניה" באמצע החיים, ולא רוצה לבזבז את זמנו ואת עצמו בנסיונות.

הוא רוצה לדעת כמה שניתן שהוא בכיוון שמתאים לו.

ואז הוא זרק את המשפט: "אבל אני מחפש תהליך פרקטי. לא משהו רוחני".

האמת היא שאני מבין אותו. גם אני כמוהו. או לפחות הייתי כמוהו. גם אני, מרבית חיי חיפשתי את הדברים הפרקטיים, המעשיים. חלק גדול מהקריירה שלי אני לימדתי ועודני מלמד עקרונות של "הצלחה מעשית".

בשיחה ביננו הקשבתי לו. ובמקביל גם הקשבתי לעצמי, לאינטואיציה שלי, והבנתי שלפני שאנו ניגשים לכלים הפרקטיים והעסקיים, הוא צריך לעבור תהליך אחר. הוא צריך לעבור תהליך פנימי ועמוק יותר.

אנו חיים בעידן שאין לנו סבלנות לתהליכים. הכל נגיש, מהיר ומיידי. אנו רוצים תוצאות כאן ועכשיו! אנו מחפשים את הכלים והאסטרטגיות שיביאו לנו תוצאות מיידיות. אנו רוצים את התכ'לס.

וגם הוא רצה.

ויכולתי לתת לו את זה. הרי אני עושה זאת כל הזמן עם לקוחות אחרים.

אבל היתה לי ידיעה פנימית שאם אזרום עם הבקשה שלו, ונתמקד בכלים העסקיים הפרקטיים, בשלב שהוא נמצא בו כעת, אני לא באמת אעזור לו. ואולי אפילו אפגע בו יותר מלעזור, כי לא זה מה שהוא באמת צריך כרגע.

הלקוחות שלנו באים אלינו תמיד עם מה שהם חושבים שהם רוצים. אבל יש לפעמים פער בין מה שהם רוצים, ובין מה שהם צריכים באמת.

אני רואה כחלק מהשליחות שלי, כחלק מהתפקיד שלי, להיות מאד קשוב ומדוייק עם הלקוחות שלי, ועבור הלקוחות שלי. ובמקרה שלו, ידעתי שאנו צריכים קודם כל להתמקד פנימה. לעבור תהליך פנימי של דיוק. לזהות באמת מי הוא ומה השליחות שלו בעולם, ורק אחר כך לפנות לתהליך העסקי ולמימוש העסקי של השליחות שלו.

ואז הסברתי לו את זה. הסברתי לו מה אני חושב שבאמת מתאים ונכון לו בנקודת הזמן שהוא נמצא בה.

הסברתי לו שאני מאמין שקודם כל כדאי שידייק את עצמו, יבין מה השליחות האמיתית שלו, ורק אחר כך יצא לדרך עסקית. זה יהיה מאד פרקטי עבורו, בגלל שהוא קודם כל יוודא שהכיוון שהוא צועד בו הוא נכון ומדוייק עבורו. ראיתי לא מעט בעלי עסקים, כולל אני עצמי בתקופות מסויימות, שהיו כל כך עסוקים בהתקדמות ובטיפוס על סולם ההצלחה, רק בשביל לגלות שהסולם שעון על הקיר הלא נכון…

סיימתי את ההצעה שלי במילים: "אתה אולי תקרא לתהליך הזה רוחני, אבל אני יכול להבטיח לך שזה יהיה התהליך הרוחני הכי פרקטי שתעבור!" ????

ולשמחתי הוא הסכים. זה הדהד לו נכון מבפנים. זה הרגיש לו מדוייק. ויצאנו לדרך ביחד.

אתמול אמרה לי חברה קרובה שפגשתי סוף סוף לאחר שחזרתי מהטיול הארוך שלנו, שאני נראה לה היום "רוחני" יותר. אולי… אני יודע שאני היום מדוייק יותר. ברור יותר עם עצמי, מה נכון ומה לא נכון. וגם מי נכון לי ומי לא נכון לי.

אני יודע היום, שלתהליכים שאנשים קוראים "רוחניים" יש משקל עצום בהצלחה שלנו. בכל מימד, ובוודאי במימד העסקי. והתהליכים הללו הם סוג של "רוחניות מעשית", מאד מאד פרקטית ומאד מאד מקדמת. למי שפתוח לכך ומוכן לעשות תהליך, ולא רק לחפש פתרונות של "זבנג וגמרנו" או סוגים שונים של "גלולות קסם".

וזו בעיני פריצת הדרך החדשה בעולם העסקי כיום. לשלב תהליכי עומק פנימיים לצד תהליכים וידע עסקי מוביל.

זה מה שאנו עושים כבר למעלה משנתיים עם עסקים שונים בקהילת "השליחות" שלנו. והתהליכים שאנשים חווים שם הם מרגשים, מדוייקים, ובעיקר – אפקטיביים – גם במימד העסקי, וגם במימד האישי / רוחני.

מוזמנים להציץ כאן, ולראות קצת ממה שמספרים על כך האנשים בקהילת "השליחות", וגם בהזדמנות הזו להרשם להדרכה מיוחדת שאערוך בנושא ביום שלישי הבא, ה-11 ביולי.

כל הפרטים כאן

מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם!
ערן.

השפה השיווקית החדשה

השפה השיווקית החדשה

הי,

הפוסט הזה נכתב לכאורה לבעלי עסקים, אבל בעצם הוא רלוונטי לכולם – שכירים, עצמאיים, בעלי עסקים, אלו שעוסקים בשיווק ובמכירות ואלו שחושבים שלא (חושבים, כי כולנו עוסקים בשיווק ובמכירה, כל הזמן!).

אנו חיים בעולם שאנו נדרשים בו תמיד להביע את הרעיונות שלנו, להביא אותם לידי ביטוי. דרך הביטוי שלנו אנו משפיעים על אחרים. ואין זה משנה אם זה כחלק מתהליך שיווקי על מנת לקדם מכירה של מוצר או שרות כלשהו, או שזה בשיחה עם המורה של הילד על מנת לקדם את הרעיון שהילד שלנו חכם ומוצלח, או בשיחה עם העמיתים או הבוס שלנו בעבודה. אנו תמיד עוסקים, בפועל, בשיווק ובמכירה של רעיונות מסויימים.

בעולם השיווק ה"מסורתי", ידוע שהשפה השיווקית שאנו משתמשים בה היא הכרחית על מנת להניע אנשים, על מנת "לשכנע" או כדי "לסגור" עסקה. וישנן שיטות רבות, וטכניקות שונות על מנת להפוך את השפה שלנו לאפקטיבית יותר, משכנעת יותר וכזו שמניעה יותר לפעולה. אלו הן שיטות וטכניקות שהשתכללו עם השנים, שהתפתחו והפכו גם לאפקטיביות מאד.

כמי ששם לעצמו כמטרה להיות תלמיד שקדן ומתמיד של שיווק, אני עצמי למדתי והשתמשתי בשיטות רבות כאלו. אך בשנים האחרונות, נוכחתי לראות, כמו בעלי עסקים רבים אחרים, שחלק מן השיטות הללו כבר אינן עובדות באותה האפקטיביות כמו בעבר. הן אין יוצרות את אותה ההשפעה ואת אותו האימפקט כמו שהן יצרו בעבר.

ומצד שני, גיליתי שישנה דרך פשוטה יותר, קלה יותר, מדויקת יותר, ואפקטיבית הרבה יותר להעביר את המסרים שלנו, אבל זו דרך שלרוב היא פחות טבעית עבורנו. ובעיקר היא שונה באופן מהותי מהשפה השיווקית הטיפוסית שהורגלנו אליה והתרגלנו אליה.

השפה השיווקית החדשה שאני מתכוון אליה היא – דיוק ואותנטיות.

כן אני יודע שחלקכם יאמרו אולי שאין בכך כל חדש, אבל כשאני מדבר על אותנטיות אני מדבר על אותנטיות אמיתית. לא כזו שאנו "מציגים" או "משחקים". על לשתף באופן אמיתי את הסיבות העמוקות יותר שבגללן אנחנו פועלים כפי שאנחנו פועלים.

בשלוש השנים האחרונות מתרחשת בארץ סוג של מהפיכה בעולם השיווקי בארץ. יותר ויותר בעלי עסקים מבינים שהעולם משתנה, והדרך שלהם להגיע ללקוחות המדויקים והנכונים צריכה להשתנות גם היא. לפני כשלוש שנים כאשר דיברתי על הרעיון של "עסקים מבוססי שליחות", הייתי די לבדי. היום השיח על "שליחות" התרחב וניתן לראותו כמעט בכל פינה.

המגמה הזו תלך ותתגבר. למה? כי לשם העולם הולך.

שיח שיווקי אותנטי נובע קודם כל ממקום פנימי אמיתי ומדויק. הוא מצריך אותנו כבעלי עסק (או כאנשים בכלל) להיות מאד מדוייקים עם עצמנו, להבין קודם כל בעצמנו מי אנחנו, מה השליחות והתפקיד האמיתי שלנו כאן, מי נכון ומדוייק לנו ומי לא.

זהו תהליך פנימי עמוק, שלא הרבה מוכנים לעבור אותו עם עצמם. הוא דורש לפעמים להתמודד עם כמה "שדים פנימיים" ופחדים שקל ונוח לנו יותר להדחיק אותם (בעיקר כי כך הורגלנו לנהוג כל חיינו). אבל אם לא נעמיק, לא באמת נהיה מדוייקים. ואם לא נהיה מדוייקים לגבי מי אנחנו, מה השליחות שלנו, למה אנו עושים את מה שאנו עושים, אז השיח האותנטי לא יהיה באמת אותנטי. הוא לא יהיה באמת מדוייק.

ואותנטיות אמיתית אי אפשר לזייף.

הלקוחות מרגישים בה מיד, הם "מריחים" אותה מרחוק, ומגיעים. הם גם יודעים לזהות מיד מתי זה מזוייף, לא אמיתי ולא מדוייק. הם לא תמיד ידעו לומר זאת בצורה מודעת, אבל עמוק בתוכם, אינטואיטיבית הם יודעים מה נכון עבורם ומה אמיתי, וגם מה לא.

העולם שלנו משתנה. עולם השיווק משתנה. והשפה השיווקית משתנה.

האם אתם מוכנים להשתנות?

האם אתם מוכנים לצלול פנימה? לזהות ולדייק את מי שאתם באמת ואת המהות האמיתית שלכם ושל העסק שלכם?

אם אתם מזדהים עם הדברים הללו, ואם אתם מרגישים צורך להעמיק ולשמוע עוד, אני מזמין אתכם לפנות אלינו ולבחון ההתאמה שלכם לקהילת "השליחות" המיוחדת שלנו. בה אנו מלווים אנשים ובעלי עסקים (אך לא רק) בתהליך מרגש, עמוק ומדוייק של התפתחות אישית, עסקית וכלכלית.

מי מכם שמרגיש את הקריאה הפנימית כעת, ורוצה לבחון את ההתאמה שלו, הצעד הראשון הבא שלכם הוא להצטרף אלי להדרכה המיוחדת: לחיות את השליחות שלך!

כל הפרטים כאן

מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם
ערן.

הייתי בדיוק קרובה לוותר…

הייתי בדיוק קרובה לוותר...

הי,

אני אקדים ואומר שהפוסט הזה יהיה קצת ארוך מהרגיל, ואני יודע שאנו היום בתקופה שאנשים "קצרים" ואין להם סבלנות לטקסטים ארוכים. אבל בגלל החשיבות שלו, החלטתי לפרסם אותו בכל זאת, ואני יודע שהאנשים שהמסרים הללו מתאימים ונכונים להם יקראו אותו עד לסופו, ובעיקר – יעשו בעקבותיו פעולה שתקדם אותם!

אני לא נוהג לשתף את המיילים האישיים ששולחים לי הלקוחות שלי, אבל במקרה הזה אני חורג מהרגלי, וגם קיבלתי את אישורה של לימור דוידי לשתף אותו אתכם.

שלשום היא שלחה לי את המייל הבא שהכותרת שלו היתה: "לערן, תודה ענקית!"

"הי ערן,

רוצה לספר לך שלפני שנה כשנפגשנו בתהליך האסטרטגיה – הייתי בדיוק קרובה לוותר.

 היו בי המון יצירתיות, דמיון ופנטזיה שהיו צריכים לרדת לקרקע, להפוך את זה לעסק, לשליחות.

אחרי הפגישה גם קראתי את הספר שלך "להתעורר", והחלק שהכי נגע בי היה לגבי רמות המודעות. פתאום, הבנתי, מאיפה מגיעה הרגשת ה"תקיעות" שחשתי. מצאתי את עצמי בין הגדרות 3 (שאיפה) ל-4 (עצמאות), כשאני יותר קרובה ל-3. איך זה הגיוני? כל השנים שהשקעתי בלמידה, שני תארים, המון קורסים, סדנאות, ספרים ועבודות שאני שם, מאחור, ב-3.

אחרי ההבנה הזו, חשבתי שיהיה יותר פשוט, אבל לא כך. עם קול שאומר לי להקים "משהו משלי", ועם מציאות שדברים בה לא זזים. הקול הזה לא הפסיק לרגע. כמה פעמים אמרתי, ביקשתי והתחננתי שיפסיק, שללכת בדרך הזו זה לא בשבילי, שזה "גדול" עליי, גדול מהיכולות שלי, המחיר גבוה מדיי, וכמה פעמים רציתי שוב להרים ידיים.

היו גם הרבה רגשות של כעס ותסכול – איפה איבדתי את לימור? התקתקנית, האוטודידקטית, שלומדת מהר-מיישמת מהר, חדורת מטרה לכבוש יעדים, מה קרה לה? מרגע שהחלטתי ללכת בדרך, איבדתי אותה. אם זה מה שקורה כשהולכים בדרך? אז אני לא רוצה בזה, חזרתי ואמרתי שוב ושוב.

אבל ככל שהתפתחתי, הבנתי דבר אחד- אי אפשר לחזור אחורה! אומרים לנו שתמיד אפשר לעצור, ושזו בחירה. אבל אצלי החלום, השליחות בחרו בי. יש נקודת אל-חזור שאי אפשר לחזור ממנה, התודעה צמחה והתרחבה, ואנחנו יודעים מה יש מעברו השני. איך אפשר לחזור כש"יודעים"?

וכשהבנתי שלא רק שאי אפשר לחזור אחורה בתודעה, אני גם לא באמת רוצה לחזור, נותרה לי רק הדרך קדימה.

והיום, אחרי שנה, אני שמה את עצמי ב-5 (משמעות) עם עבודה פנימית על 6 (חופש).

בדיוק לפני שבוע, הוצאתי את האתר לאוויר. כבר קרוב ל-500 אימהות הורידו את חוברת המתנה, ונכנסו לקבוצה. שני מוצרים שלי (חוברת וערכה) אוטוטו יוצאים גם הם לאור.

והכי מרגש – המון תגובות מדהימות ומרגשות על הדברים שכבר הוצאתי ועל איזה מזל שזה קיים…

בשבוע האחרון – הספקתי לתת כל כך מעט ממה שיש לי להציע וכבר התגובות אומרות – כמה המון אני נותנת! אז אני כבר יודעת שאני פועלת נכון, ובטוח שיש לי אסטרטגיה מעולה לעסק 🙂

כשאני חושבת על כל הדברים הקטנים שקיבלתי בתהליך הזה: המילה "מתפתחים" בייחוד – במקום יצירה (אימהות רבות אומרות לי שחשובה להם פעילות התפתחותית), להעניק מתנה אמתית ושימושית! (ואכן היה לי חשוב מתנה של "איך" ולא של "מה"), על כך שהאימהות יכינו בעצמן ולא אני אכין עבורן (לא מבינה איך אני לא חשבתי על זה קודם! ובקרוב תהיה סדנה ליצירת משחקים לאימהות) על כתיבת פוסטים, על השיווק ועוד ועוד….הפרקים של "האקדמיה למובילים ומנהיגים" שגם הם מלאים בשפע של ידע!

אבל הכי "מעצבן" אותי 🙂 כשאומרים לי איזה שם יפה זה "שתיים עד ארבע" ואני לא יכולה לזקוף את השם למיזם שלי, לזכותי…אלא לזכותך…

ואפילו ה"כרטיס ביקור/פלייר" שלי, זה אחרי מחשבה על מה שאמרת לי. והכנתי "עינית מעוצבת לדלת" שגורפת מחמאות.

אז תודה ענקית!!!

בוודאות, בלי התהליך הזה, ובלי להבין שאפשר לבנות מעולם הדמיון, הפנטזיה וכל חומרי היצירה שהנחתי לך על השולחן – זה לא היה קורה….

רק יצאתי לדרך, אבל יצאתי….

לימור"

קודם כל הנה האתר של לימור שאתם יכולים להתרשם בו מהעשייה המדהימה שלה: https://www.2-4.co.il (ובמיוחד אם אתם הורים לילדים בגילאי שתיים עד ארבע).

ועכשיו לכמה לקחים עסקיים חשובים:
1.     אף פעם, אבל אף פעם – אל תוותרו! אף פעם! כי גם אם אתם לא רואים את הדרך, ולאן ללכת מהנקודה שאתם נמצאים בה, תזכרו תמיד שהדרך נמצאת שם. ואם קשה לכם לראות את הדרך, כדאי להיעזר באחרים, ובעיקר בכאלו שכבר הלכו בדרך דומה ומכירים את כל הפיתולים ואת כל המהמורות.
2.     לימור מתארת בצורה אותנטית ומרגשת עד כמה המודעות שלנו משפיעה על מי שאנחנו ועל התוצאות שלנו. ההתפתחות של המודעות שלנו היא תהליך. תהליך מתמשך. אבל ככל שאנו מתקדמים בו גם התוצאות שלנו משתנות. כשאנחנו צומחים אז גם העסק שלנו צומח ומתפתח. (האלטרנטיבה לצמיחה היא נבילה).
3.     כל הידע שבעולם לא עושה הבדל. בסופו של דבר חייבת להיות עשייה. לימור עברה איתי תהליך אסטרטגיה מעמיק ומקיף. היא יצאה עם ערימה של תובנות, ובעיקר הרבה משימות שהיא צריכה לעשות. והיא עשתה אותן. יש לה מן הסתם עוד לא מעט לעשות, אבל היא "על זה" לגמרי!
4.     תהיו אותנטיים, אמיתיים ותנו ערך אמיתי ללקוחות שלכם. אני יודע שזה אולי נשמע כמו אמירה שחוקה, אבל זה נכון, וזה עובד! ועל כך יעידו העדויות המופלאות שלימור זוכה להן על העבודה שלה. ובצדק! אם תסתכלו בחומרים ובתכנים שלה, אי אפשר שלא להתרשם מן האיכות, הרמה הגבוהה וההשקעה שלה.
5.     לעבוד על העסק ולא רק בתוך העסק! בעלי עסקים רבים עובדים כל היום וכל הלילה בעסק שלהם. יש להם הרבה דברים לטפל בהם, משימות להספיק ולקוחות לספק. בכל הטירוף הזה, הם כמעט ולא מצליחים למצוא זמן להתנתק רגע, להרים את הראש ולפנות לעצמם זמן לעבוד על העסק שלהם ולא בתוכו. לפתח אותו, ליצור לו אסטרטגיה, תוכנית עבודה וכיוון. זה הכרחי בכל עסק, ובכל זמן. צריך מדי זמן לעצור, לקחת את הזמן ולבדוק שאנו מתקדמים בכיוון שנכון עבורנו.

אני גאה בלימור. אני גאה בנחישות שלה, בעשייה שלה ובערך הגבוה והמיוחד שהיא מביאה בדרכה.

לימור עבורי היא בדיוק סוג הלקוחות שאני הכי נהנה לעבוד איתם, אלו שאני מרגיש ויודע שיש להם ערך אמיתי לתת לעולם, שבאים צמאים לדייק את עצמם ואת העסק שלהם, ושמיישמים!

אם אתם מרגישים שגם אתם כאלו, ורוצים כמו לימור, ליצור לעצמכם אסטרטגיה מקיפה לעסק, לדייק את עצמכם, את הלקוחות שלכם, המוצרים ותהליכי השיווק, אז יש לנו על מה לדבר!

התהליך שלימור עברה איתי לפני שנה, הוא תהליך אסטרטגי מקיף שבו אני, ביחד אתכם (באחד על אחד) יושבים לפצח את המודל העסקי לעסק שלכם, מזהים את הלקוחות הנכונים, את הערך המיוחד שלכם, את המוצרים, התמחור וערוצי השיווק.

אם אתם רוצים לשמוע עוד על תהליך כזה, וכיצד הוא מתאים עבורכם, פשוט צרו עמנו קשר הזה וכתבו לנו את מספר הטלפון שלכם, וניתן לכם את כל המידע והפרטים.

אם זה מהדהד לכם נכון ומדוייק עבורכם, עכשיו זה הזמן לפעול!

מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם!
ערן.

מה אתה היית עושה?

באיזה נתיב היית בוחר

הי,

לפני מספר ימים קיבלתי הודעה שנשלחה אלי בפייסבוק. הודעה לא קצרה שבה ניב (שם בדוי) פרש לפני את קורותיו, וסיים בשאלה: מה אתה היית עושה?

האמת היא שאני ממש לא נוהג לתת סוג של "יעוץ" מהסוג הזה במייל או בהודעות פייסבוק. זה אף פעם לא היה נראה לי נכון, או רציני. אבל הפעם, משהו בדברים שהוא כתב לי מאד נגע בי והחלטתי לחרוג מהרגלי 🙂

ולאחר שעניתי לו, חשבתי שהשאלה שלו והתשובה שכתבתי לו יכולים לשרת עוד הרבה אנשים אחרים, וקיבלתי את רשותו לפרסם אותם בעילום שם כמובן, תוך השמטת פרטים מזהים.

הנה ההודעה שלו:

הי ערן,

קראתי עליך הרבה, קראתי דברים שאתה כתבת וצפיתי במספר הרצאות שלך.

מאוד התרשמתי, סחפת אותי ושינית לי הרבה מהשקפת העולם שלי. אני חייב לך תודה גדולה על כך. אתה מצליח להשפיע לטובה על חיים של אנשים רבים. מעריך אותך מאוד על כך!

הגעתי למבוי סתום, אני לא מצליח למצוא אף אחד שיידע לתת לי המלצה אובייקטיבית. מההיכרות שלי איתך, אני חושב שתוכל להמליץ לי כיצד לפעול. אני נמצא בצומת דרכים בכל הקשור לניהול קריירה.

אני מתנצל מראש, זה קצת ארוך…. אשמח אם תוכל להקדיש 5 דקות מזמנך על מנת לעזור לי.

שמי ניב (שם בדוי), בן 32 קצין בצה"ל. אני אחראי על עשרות חיילים וקצינים. מדובר בתפקיד משמעותי ומאתגר מאוד עם אחריות כבדה ומחיר משפחתי כבד שאני משלם על מנת שהארגון שאני אחראי עליו ימשיך להגיע להישגים גבוהים.

בימים אלו ניצב בפני צומת דרכים משמעותית בחיי.

מצד אחד יש לי אופק שירות בתחום שבו אני משרת. יש לציין שהתפקיד אותו אני ממלא עכשיו הוא תפקיד נישה בתחום, בקיץ הקרוב צפוי אני לעבור לתפקיד אחר. משיח עם מפקדיי בכל הרמות נראה כי באופן טבעי הדרך די סלולה ובהנחה שאבצע את התפקידים הנכונים ואמשיך לקבל חוות דעת חיוביות, באזור גיל 36/37 אהיה רלוונטי להתמודדות על תפקיד ודרגה בכירה יותר בתחום. מצד שני, איני מרגיש סיפוק ממה שאני עושה, אני מרגיש שאני לא מצליח לממש את הפוטנציאל שלי ולמצות את עצמי. בראיה לעתיד איני רואה עצמי מבצע תפקידים בתחום – גם במחיר של לא להתקדם לדרגה בכירה יותר.

בחודשים האחרונים אני שוקל ברצינות להשתחרר. לוותר על הפנסיה התקציבית, לוותר על פנסיית הגישור בעוד 11 שנים – נכון, מדובר במהלך לא כלכלי, אבל… אני לא רוצה להגיע לגיל 50/60, להתבונן לאחור ולהגיד לעצמי שכל חיי עשיתי משהו שלא אהבתי.

קצת פרטים נוספים עליי:

מדובר בתפקיד הראשון שלי בדרגה הנוכחית, לא רציתי להגיע לתפקיד הזה משום שהוא לא נחשב באותה תקופה תפקיד בליבה, נחשב כתפקיד עם אחריות מאוד כבדה ללא התגמול שאמור להיות נלווה לכך. נקראתי לדגל, אמרו לי שאני הקצין הטוב ביותר לקידום באותה תקופה והמקום צריך אותי.
לפני התפקיד למדתי משפטים במסגרת תוכנית "אופק" לקצינים מצטיינים – אהבתי את המקצוע, השקעתי מאוד בלימודים, סיימתי בהצטיינות, לימדתי סטודנטים בתחילת דרכם והייתי חלק מתוכנית המצוינות של המכללה. 
אני אוהב את המסגרת הצבאית ולכן הבטחתי לעצמי לא להרים ידיים לפני שאני מנסה לעבור עולם תוכן אחר. תחום שבו אוכל למצות את יכולתי וסוף סוף לאהוב את מה שאני עושה (כמובן שהכל נעשה בתיאום וסיוע של מפקדיי). אגב, אין זה ברור מאליו לעבור לתחום אחר ולהתחיל מהתחלה כשאתה בן 32 בדרגה שלי, הסיכוי להתקדם בעולם מקצועי חדש זה הוא נמוך, אבל.. הדרגה הבאה היא לא תכלית הכל.
בגלל האופציה שאני צפוי להשתחרר מצה"ל בקיץ הקרוב, חודשים האחרונים ביררתי את סיכויי הקבלה שלי להתמחויות בתחום המשפטים. פניתי ל-3 מקומות, שלושתם הביעו נכונות לקלוט אותי.
אני אוהב לעבוד עם אנשים, אני מסור וטוטאלי, מאמין בפרואקטיביות. יש לי ניסיון לא רע בניהול והבאת ארגון מנקודה אחת לנקודה אחרת תוך רתימת הכפופים אליי ועבודה משותפת עם עמיתים וגופי מטה.

פרטים נוספים:

מחישוב גס את כספי הפנסיה שאני צפוי לקבל בהנחה ואשאר עד לגיל הפרישה (נקבע כרגע ל-42 בעקבות מודל הקבע החדש) הסכום הוא 7,000 נטו בחודש (לפני תיאום מס). כמובן שלא מדובר בסכום זניח אבל אני כלל לא בטוח ששווה לעשות משהו שאיני מתחבר אליו עוד 11 שנה רק לשם הפנסיה בקצה.
 אשתי בתחילת דרכה כעובדת בארגון גדול וקודמה לאחרונה. בהתייעצויות השונות שאנו מנהלים בשאלה האם להישאר בצבא או להשתחרר, היא נוטה להמליץ לי להשתחרר למרות הקושי הכרוך בכך.
כל מי שאני מתייעץ איתו והוא משרת בצה"ל/המפקדים שלי/עמיתים לבסיס/לתחום – לרב ממליצים לי להישאר בשירות הצבאי. אני לא בטוח שהראייה של אותם עמיתים הינה אובייקטיבית (למרות שיש לי הערכה גדולה כלפיהם).

איני יודע כיצד לפעול, מדובר בהתלבטות קשה מאוד.

אשמח שלנוכח ניסיונך והשקפת עולמך תוכל להמליץ לי מה לעשות. מה אתה היית עושה?

והנה התשובה שלי:

הי ניב, נעים להכיר 🙂 ושמח שאתה מפיק ערך מהפעילות שלי – תודה!

אין כאן תשובה אחת פשוטה, ולכל דרך שתבחר מן הסתם יש את היתרונות / חסרונות שלה. אני רוצה להתחיל בהמלצה כללית, ואח"כ משהו קצת יותר ספציפי.

וההמלצה היא – קודם כל להקשיב ללב שלך. זה בסדר שאתה מחפש לקבל עצות / דעות / פרספקטיבות מאחרים, אבל בסופו של יום אף אחד המייעצים לא יצטרך לחיות עם ההשלכות של ההחלטות שלך, ולכן ללכת עם הלב והאינטואיציה זו הדרך הנכונה תמיד בעיני.

וכעת למשהו ספציפי יותר – אני מאמין שבאנו לעולם הזה לסיבוב קצר יחסית, וככזה עלינו למצות אותו. אני גם מאמין שלכל אחד מאיתנו יש תפקיד משמעותי בעולם שנועדנו למלא – שליחות כל שהיא. ואני גם מאמין שבכל רגע אנו יוצרים לעצמנו את ההזדמנויות שלנו.

לצערי יותר מדי אנשים חיים כ"שבויים" בתוך כלא שהם עצמם יצרו. כלא של תפיסות ואמונות שכולאות אותם במקומות שהם לא אוהבים להיות בהם. יש לנו כל מיני שמות ל"כלא" הזה. כמו "ככה צריך", "זה מה שנחשב / נכון / כולם עושים", "אני חייב להתפרנס" וכן הלאה. לפעמים אנו כל כך שבויים, עד שאנו לא רואים אפשרויות אחרות.

אני מסכים עם מה שכתבת לגבי לבזבז עוד 11 שנים במקום שאתה לא אוהב ולא נהנה להיות בו. כסף תמיד תוכל ליצור, ואם אתה רוצה להבטיח לעצמך את הפנסיה, תתחיל כבר היום להשקיע בנדל"ן למשל, זה יבטיח לך פנסיה הרבה יותר בטוחה מכל קרן פנסיה אחרת (למרות שאכן הפנסיה הצבאית היא כנראה הכי טובה שיש).

אני לא מופתע שכשאתה מתייעץ עם העמיתים שלך הם מייעצים לך להישאר בצבא. זה ברור… ראשית הרי זה מה שהם עצמם מכירים. ושנית אם יגידו לך שכדאי לך לעזוב, והם עצמם נשארים – מה זה אומר עליהם? אני מאמין בלהתייעץ עם אנשים שעשו את מה שאני רוצה לעשות בהצלחה ומהם לקבל עצות. כי כל אחד אחר מדבר מהרהורי ליבו ומפחדיו ולא מנסיונו המעשי

אז אם הייתי בנעליך, בהחלט הייתי בוחן אפשרויות בחוץ. אני כן ממליץ לך לבחון מה באמת מתאים ונכון לך, ולאו דווקא רץ מייד לברור ומובן מאליו כמו משפטים, רק בגלל שלמדת ויש לך תואר במשפטים… יש לי תואר ראשון בהנדסה ותואר שני במנהל עסקים, אבל אני לא עוסק ב"מקצוע" הזה, לדעתי אני עושה דברים הרבה יותר משמעותיים כיום, מאשר אם הייתי נשאר מהנדס… אז תן לעצמך את הזמן לברר מה באמת אתה רוצה לעשות, ומה התפקיד האמיתי שלך בעולם…

ניכר ממה שכתבת שבורכת באישה מדהימה שתומכת ומפרגנת לך, וזו זכות גדולה. זה כח אדיר. שתף אותה לכל אורך הדרך, בעיני הזוגיות שלנו היא בסופו של דבר הבסיס הכי יציב שיש לנו. אנו יכולים לעבור הרבה אתגרים וקשיים כשיש לנו כזו. אני לא היייתי יכול לעשות דבר לולא התמיכה והעזרה של ויקי אשתי.

בשורה התחתונה – לך עם הלב שלך. ואם הלב שלך רוצה דברים אחרים ממה שאתה עושה היום ומסגרות אחרות – לך עם זה. הצבא אולי יפסיד בטווח הקצר קצין מעולה ומבטיח, אבל העולם ירוויח אדם מאושר, ממומש שמביא ערך גבוה לעולם.

הנה כמה דברים שאתה יכול להעזר בי ובפעילות שלי אם זה מרגיש לך נכון ומקדם עבורך: ראשית, אם לא קראת, ממליץ בחום שתקרא את ספרי השני "להתעורר", הוא נועד בדיוק לאנשים בנקודה שאתה נמצא בה – www.towakeup.co.il

שנית, אם אתה מרגיש שתרצה סוג של ליווי / יעוץ יותר מעמיק איתי, אפשר גם לתאם כזה. אני אמנם כעת בטיול ארוך בחו"ל, אבל אני ממשיך לתמוך ולעבוד עם לקוחות נבחרים גם משם.

ודבר אחרון, אם תרצה להעמיק בבירור השאלה המהותית של מה התפקיד שלך / השליחות שלך בעולם – יש לנו גם תהליכים מאד מעמיקים לזה.

אני חושב שיצאה תשובה לא פחות ארוכה מהשאלה 🙂 בכל מקרה, שמחתי להכיר והמון הצלחה בכל מה שתבחר!

עד כאן המכתב של ניב והתשובה שלי אליו.

והשאלה שלי אליכם: מה אתם הייתם עושים?

שלכם (וד"ש מפאי בתאילנד), ערן.

תודה! ההרשמה שלך נקלטה

ברגע זה הרובוטים האוטומטיים שלנו שולחים אליך מייל אישור עם הרבה מידע חשוב על כל התוכן המשמעותי שניתן להפיק מהאתר שלי. 
חשוב לוודא שקיבלת את המייל הזה, לעיתים הודעות תקינות נכנסות בטעות לתיקיית הספאם או הקידומים, אז כדאי לבדוק אם זה לא הגיע לשם בטעות, ואם כן, למשוך את המייל לתיקייה הראשית בתוכנת הדואר שלך כדי שלהבא ההודעות יגיעו לשם.
איזה כיף שאתם כאן!

יש לי מתנה מדהימה עבורכם!

מיטב התכנים שלי זמינים לכם ללא עלות!

הם מחכים לכם כאן בלחיצת כפתור

רגע לפני שאתם עוזבים!

אני מזמין אתכם לקבל ממני את מיטב התכנים שלי ללא עלות!
הם זמינים לכם כאן בלחיצת כפתור

השאלה שלך נשלחה!