פעמים רבות אני נשאל מהו האימון האישי (coaching), ובמה הוא עוזר או יכול לעזור לאדם. למי שלא עבר תהליך של אימון בעצמו, יהיה בדרך כלל קשה להבין מה ניתן להפיק מתהליך של אימון.
אבל, אם נסתכל על תחום הספורט ממנו האימון האישי צמח, היום – אין ספורטאי שאינו מבין ויודע כי הוא צריך מאמן אישי שיעזור לו להגיע להשגים פורצי דרך.
וזו למעשה מטרתו של ה-coaching. בתהליך האימון, המאמן והאדם ("הספורטאי") עובדים ביחד כדי לגרום לאדם לפרוץ דרך בחייו האישיים. פריצות הדרך יכולות להיות במגוון רב של תחומים בחיים, כגון: מציאת כיוון קריירה או תעסוקה, בהתנהלות הכלכלית, מערכות יחסים, זוגיות, אפקטיביות אישית, הגשמה עצמית, אימון ליזמות עסקית, אימון לעסקים ועוד.
המאמן (ה-Coach) מנווט את האימון כדי להביא את המאומן לראות את מה שלפעמים האדם עצמו אינו רואה. לכל אחד מאיתנו ישנם כוחות וכישורים שעוזרים לנו בחיים. לרוב, אנו נוהגים "להקטין" ואפילו לא לראות את היכולות והכישורים הללו. המאמן משקף ועוזר לאדם לגלות את אותם כישורים, יכולות וידע הדרושים על מנת להשיג את מטרותיו בחיים. תפקיד המאמן להקשיב, להבחין ולהתאים את האימון לצרכים ולאישיות הייחודיים של המאומן. המאמן חושף, מעודד ומפתח את הכישורים, המשאבים והיצירתיות שכבר נמצאים אצל המאומן.
האימון אינו עובד על הקניית ידע. כולנו יודעים מספיק. למעשה אם תסתכלו סביב, כל כך הרבה אנשים רוכשים ידע כל הזמן, בבית הספר, באוניברסיטאות, בקורסים, בעבודה. ובכל זאת, חלק גדול מאותם אנשים מרגישים שהם היו רוצים להשיג יותר בחייהם. וכל הידע שהם רכשו, למעשה, אינו עוזר להם להשיג מטרות אלו. כלומר – ידע, אינו עושה הבדל.
ההבדל נעוץ בגישה, בתפיסות ובפרדיגמות שמנהלות אותנו בחיינו. כל אחד מאיתנו מונע ופועל על-פי תפיסות שונות. חלקן מקדמות אותנו וחלקן מעכבות. בהרבה מן המקרים אנו אפילו לא מודעים לתפיסות האלו ועד כמה הן מנהלות את חיינו. בתהליך האימון מגלים את אותן תפיסות, ולומדים כיצד להשתמש בהן יותר אם הן מקדמות אותנו, או להחליף אותן אם הן מעכבות אותנו.
מה שעומד בבסיס האימון הינה ההבנה כי כל אחד מאיתנו אחראי לחייו ולתוצאות אליהן הוא מגיע בחיים. לכאורה זה נשמע ברור וטריוויאלי. האמנם? כמה פעמים שמעתם אחרים מטילים את האחריות לתוצאותיהם על אנשים אחרים? על הנסיבות? על העולם בכלל? כמה פעמים אתם עשיתם זאת?
חשוב להבין כי החיים הם לא איזו חזרה גנרלית לקראת הדבר האמיתי. החיים הם הדבר האמיתי. בכל יום שעובר ואני לא מגשים את מה שחשוב לי, ביזבזתי עוד יום מחיי מבלי לחוות הגשמה עצמית מלאה. כאשר אני מבין את זה, נשאלת אם כן השאלה: מה אני מוכן לעשות עבור זה?
לכל בחירה שאנו עושים בחיים ישנו מחיר, השאלה מהו המחיר שאני מוכן לשלם כדי להרגיש מוגשם. כאשר אנו לוקחים אחריות מלאה על חיינו, מבינים את המחיר ומוכנים לשלם אותו – ניתן להגיע רחוק מאד. במקומות האלו קורות פריצות הדרך בחיים.
במהלך תהליכי האימון שאני עברתי, הגעתי לפריצות דרך רבות, שנגעו לתחומים רבים בחיי. החל מפריצות דרך ביחסים עם אנשים, במשפחה, בזוגיות ועם ילדי ובפריצות דרך בתחום התעסוקה שלי, בקריירה ובתחום הפיננסי.
למעשה, לאורך זמן, כאשר אנו מתנסים בכלי האימון, אנו רוכשים מיומניות חדשות שמאפשרות לנו להשיג פריצות דרך בכל תחום בחיים בו נבחר.
האימון מוליך אותנו דרך תהליך של צמיחה וגדילה פנימית. בצעדים קטנים אנו מתקדמים שלב אחר שלב ומשיגים מטרה אחר מטרה. התהליך אותו אנו עוברים חשוב לא פחות מן התוצאות אליהם אנו מגיעים. בתהליך שכזה אנו לומדים להכיר ביכולות האמיתיות שלנו, ועד כמה הן גדולות יותר ומגוונות יותר ממה שחשבנו והאמנו על עצמנו בתחילה.
חישבו על כל מה שאתם רוצים להשיג בחייכם – האם הגעתם לכך? האם אתם יודעים כיצד להגיע לשם?
הנקודה בחייכם בה אתם נמצאים היום היא כתוצאה מהתנהגויות, תפיסות, דפוסי חשיבה והרגלים שפיתחתם עד היום. אם הנכם רוצים להגיע למקום אחר בחייכם, עליכם ללכת בדרכים חדשות ולפעול בצורה חדשה. אפשר לשנות הרגלים ותפיסות, להסתכל על מציאות חיינו במשקפיים אחרים, לסגל דפוסי חשיבה חדשים ולהגשים את מטרותיכם בחיים. השאלה היא: האם אתם מוכנים לכך?
לא פעם, במיוחד בארגונים ובחברות גדולות, אנו נתקלים במשפטים ממוסגרים על הקירות המייצגים את החזון של החברה ואת הערכים שעל פיהם היא פועלת. בדרך כלל, החזון הזה הוא תוצר של שעות רבות של דיונים בדרגי הנהלה שונים המנסים לענות על השאלה – לאן הארגון הולך ומהן מטרותיו.
במהלך חיי המקצועיים, יצא לי להשתתף ולהוביל דיונים רבים כאלו על החזון של הארגון אליו הייתי שייך. אחרי שהחזון גובש היינו עוברים להגדיר מטרות ויעדים לטווח קצר יותר שהיו נגזרים לתוכניות עבודה יום-יומיות.
אני מניח שלפחות לחלקיכם התהליך הזה נשמע מוכר.
שאלת מליון הדולר – האם יש לכם חזון אישי לחיים שלכם?
לפני כשנתיים, קלטתי פתאום שבעוד שבעבודה אני משקיע זמן רב בהגדרת חזון, מטרות ויעדים, בחיי הפרטיים מעולם לא עשיתי זאת. אני לא מתכוון לתכנון כזה או אחר שכולנו עושים, בדרך כלל לטווח קצר יותר. אלא לחשיבה ממוקדת, לטווח רחוק שבסופה אהיה מסוגל לענות על השאלות – לאן אני רוצה להגיע בחיי האישיים? מהן מטרותי? אילו חיים אני רוצה שיהיו לי? בכל תחום בחיים – משפחה, זוגיות, קריירה, כספים, מגורים, תחביבים ועוד.
האם הגדרתם פעם עבור חייכם לאן אתם רוצים להגיע?
להתגלגל או לנווט?
בספר "אליסה בארץ הפלאות" אליסה חיפשה דרכים לצאת מארץ הפלאות, והגיעה לצומת דרכים. "האם תואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת?" היא שאלה את החתול צ'שייר. "זה תלוי מאד לאן את רוצה ללכת," השיב החתול. אליסה ענתה שלא ממש אכפת לה לאן. בתגובה אמר לה החתול המחייך: "אז לא משנה לאן תלכי."
כדי להגיע למטרה מסויימת צריך לדעת קודם כל לאן הולכים. הרי לא הייתם מעלים על דעתכם לצאת למסע כלשהו ללא שהגדרתם קודם מהו המקום אליו ברצונכם להגיע. מפליא הוא שכשמדובר בחיינו האישיים, לא תמיד אנו מגדירים לעצמנו מראש לאן אנו רוצים להגיע. מחקרים רבים שבדקו את מאפייניהם של האנשים המצליחים ביותר, העלו שלכולם היה חזון מאד ברור בתחום בו פעלו ולחייהם.
אם אין לנו חזון כזה אנו הרבה פעמים מוצאים את עצמנו "מתגלגלים" בחיים ללא שכיוונו מראש לאן ברצוננו להגיע.
מהו חזון אישי?
החזון האישי הוא תמונה ברורה ומפורטת ככל האפשר של העתיד שלכם, של חייכם כפי שהייתם רוצים לראותם. הוא מורכב מאותם הדברים שמרגשים אתכם, שאתם אוהבים ורוצים לעשות.
החזון הוא המקום, המעמד והסיטואציה אליהם הגעתם בסוף התהליך. הוא צריך להיות מציאותי במידה, אך גם שאפתני במידה. הוא צריך להלהיב אתכם – משהו שהרעיון על מימושו מדליק אתכם וגורם לכם לפעול, שיגרום לכם לקום בבוקר.
ככל שהחזון שלכם יהיה מפורט יותר, ברור ומוגדר בזמנים, בפרטים, בכמויות ובמקומות – כך הוא הופך להיות מוחשי יותר, אמיתי יותר ולכן גם בר השגה.
החזון נותן לכם את הכיוון ומסייע לכם לקבל החלטות נבונות מאחר שתגיעו להחלטה תוך מחשבה על התוצאה הסופית.
החזון מאפשר לכם לפעול מתוך יוזמה (להיות פרואקטיבי), מתוך ההבנה לאן אתם מתקדמים ומהו המקום אליו אתם רוצים להגיע. זה מאפשר לכם לחיות בעצמה מתוך כך שאתם יוזמים ומכוונים את חייכם ולא רק מגיבים למציאות כדי להמנע ממקומות שאליהם אינכם רוצים להגיע.
לחיות את החזון
מאותו רגע בו החלטנו מהו החזון עלינו להתנהג כאילו הוא מתרחש כבר עכשיו. אתם תופתעו לגלות לאחר זמן לא רב לאילו תוצאות ומקומות אתם מגיעים.
אני נוהג לבדוק מדי שנה את עצמי ולהשוות את החזון למציאות. בכל פעם אני מופתע מחדש לגלות עד כמה הפער מצטמצם ועד כמה אני מגשים את החזון שהגדרתי לעצמי.
החזון כמגדלור לחיים
אם תרצו החזון הוא המגדלור על פיו אנו מנווטים את חיינו. לפעמים יהיו ארועים מסויימים שיסיטו אותנו מן המסלול ונצטרך לשנות כיוון בטווח הקצר, אבל מאחר והחזון הוא לטווח הארוך – תמיד יש לנו על מה להסתכל ולכוון את המסלול מחדש.
אם נשנה את תפיסתנו ביחס לאירועים מסיטים כאלו, ונבין שארועים לא צפויים תמיד יקרו. נוכל גם להתייחס לאירועים כאלו כאתגר, כהזדמנות או כדרך נוספת להגשים את החזון שלנו בפועל.
"ישנו חוק בפסיכולוגיה האומר שאם תבנה לעצמך תמונה בראשך של מה שאתה רוצה להיות, ותחזיק את התמונה הזו מספיק זמן, מהר מאד תהפוך להיות מה שחשבת עליו" – וויליאם ג'יימס, 1842-1910, פסיכולוג וסופר
כמה אנשים אתם מכירים שעוסקים במה שהם אוהבים? האם אתם עוסקים במה שאתם אוהבים?
לעיתים קרובות מדי אנו מתפשרים על העיסוק שלנו. אנו עוסקים במה שאנו כבר לא אוהבים לעשות או נשארים בעבודה שאנו כבר לא אוהבים. כיצד ניתן אם כן, לבחור בעיסוק שאנו אוהבים, ובמה שמרגש אותנו לעשות?
כיצד אנו בוחרים עיסוק? האם אנו באמת בוחרים את העיסוק שהינו הכי טוב בשבילנו?
בבואם לבחור תחום עיסוק, עבודה או מקצוע, רוב רובם של האנשים מחליטים על תחום מסויים לאחר שבדרך כלל, הם אומרים לעצמם לגבי התפקיד:
אני יכול לעשות את זה – יש לי את הכישורים לכך
מרוויחים בזה כסף – אני יכול להתפרנס מזה
לא אכפת לי לעשות את זה – זו לא עבודה שמתחת לכבודי לעשות
כשאנו בוחרים תחום עיסוק או עבודה, ואלו הם סוג השיקולים שעומדים בפנינו, סביר הוא שלאחר זמן מסויים (חודש, שנה, או 5 שנים – תלוי בכל אחד ואחת מכם) נתחיל להרגיש תחושת מיצוי. תחושה זו תלך ותגבר ככל שנמשיך "למשוך" את הזמן במקום העבודה. לעיתים תחושת מיצוי זו תהפוך לתחושת "סבל" שכל יום שעובר יעצים אותה יותר ויותר.
האם אנו חייבים "לסבול"?
בעצם, הרי אף אחד לא מכריח אותנו להשאר במקום עבודה או לעסוק בעיסוק שאיננו אוהבים. ובכל זאת, רוב רובם של האנשים נרתעים או מפחדים מלעשות שינוי. דיברתי במאמר קודם על הפחד הזה – אותו פחד שמשתק אותנו מלעשות שינויים ולעבור לעסוק במה שאנחנו באמת רוצים ואוהבים לעשות. לעיתים קרובות מדי אנו שמים עלינו מגבלות והגבלים שכובלים אותנו, אך אנו משוכנעים כי זוהי הסביבה שמגבילה אותנו.
"יותר מדי אנשים חיים את חייהם בכלא שהם עצמם בנו" – דר' מייקל בקויף
לאן זה מוביל?
מעבר לשחיקה ולתחושת המיצוי שסביר להניח שנרגיש לאחר תקופת זמן, חשוב להבין שבמקומות בהם אנו מתפשרים בבחירות שלנו – אנו למעשה מנציחים בינוניות. כאשר אין לנו תשוקה אמיתית למה שאנו עוסקים בו – לא נפרוץ דרך.
אפשר גם אחרת = לעצור ולהקשיב ללב
ישנם אנשים שעוסקים במה שהם אוהבים. שבכל יום קמים עם תחושת סיפוק ומיצוי ממה שהם עושים. מה מייחד אותם? מה הסוד שלהם שגרם להם לבחור בתחום עיסוק שכל-כך מהנה עבורם?
דרך נוספת לבחור כיוון עיסוק בחיים הוא לענות על השאלות הבאות:
מה אני אוהב לעשות – מהם הדברים שממלאים אותי סיפוק, שכשאני עושה אותם הם גורמים לי הרגשה טובה?
מה אני יודע לעשות הכי טוב – מהם הכישורים, היכולות והתכונות המולדות שלי? מה תמיד אמרו עלי שאני טוב בו?
כיצד אני משלב בין השניים? מהי העבודה או העיסוק שיכול לאפשר לי להשתכר מזה?
אם נעצור להקשיב לליבנו, ונבחר עיסוק בו אנו משלבים את ה"תשוקות" שלנו עם היכולות המולדות שלנו – נגיע לגדולה. אלו הם המקומות בהם אנשים מגיעים למצויינות.
להשאר באזור הנוחות
למרות זאת אנשים רבים בוחרים להשאר באזור הנוחות שלהם. הרי קל יותר להתלונן על כך שאיני מסופק במקום העבודה מאשר לצאת ולעשות משהו כדי לשנות את המצב. כדי להגיע לגדולה, להגיע למצויינות, להגשים את מה שאתם רוצים – צריך לצאת מאזור הנוחות, לקום מן הכורסה, לקחת אחריות על החיים וליצור מציאות חדשה.
האם זה באמת אפשרי?
בוודאי שכן. עובדה – הסתכלו סביבכם ואני מבטיח לכם כי תמצאו אנשים שעושים זאת. שעוסקים במה שהם אוהבים, וגם מצליחים להשתכר מזה. בינוניות או מצויינות – בסופו של דבר הכל בחירה שלכם.
לכל אחד מאיתנו ישנה איזו שהיא רשימה של משימות, חלומות או פרוייקטים שאנחנו רוצים לעשות. בדרך כלל אנו אומרים לעצמנו כי יום אחד אנחנו נעשה את זה: יום אחד אני אלמד לרקוד סלסה (נשבע לכם שזה יקרה!), יום אחד אני אסדר את המחסן, יום אחד אני אהיה עשיר, יום אחד… השלימו בעצמכם.
מתי זה בדיוק "יום אחד"?
אנחנו גם יודעים טוב מאד להגדיר מתי זה ה"יום אחד" הזה: כשיהיה לי יותר זמן. כשיהיה לי יותר כסף. אחרי שאסיים ללמוד. כשאעזוב את מקום העבודה שלי, כש…
אותו "יום אחד" הופך להיות כלי הקיבול של כל החלומות שלנו שאנחנו לא מגשימים, הדברים שאנחנו רוצים לעשות אבל לא עושים ושל כל הפרויקטים שצריכים לקרות אבל לא קורים. מעין מחסן וירטואלי שרק הולך ורק מתמלא.
וככל שהמחסן הזה של "יום אחד אני אעשה את…" הולך ומתמלא בפריטים שאנחנו לא מגשימים בחיינו, כך גם התסכול שלנו הולך וגדל. האמונה שלנו שאי פעם נגשים משהו מהרשימה הזו הולכת וקטנה. הבטחון העצמי שלנו בעצמנו הולך ויורד.
האמת היא, שאותו "יום אחד" בדרך כלל לעולם לא מגיע. התנאים אף פעם לא מושלמים, תמיד יש עוד משהו אחד שמונע מאיתנו להתחיל. והנה התגלית – גם בשבוע הבא, בחודש הבא או בשנה הבאה, אף אחד לא מבטיח לנו שיהיו התנאים האופטימליים.
למה זה קורה?
בדרך כלל, כל משימה כזו שאנו שוקלים לקחת על עצמנו: אם זה פתיחת עסק, יזמות חדשה, כתיבת ספר, לימוד מקצוע חדש, גידול ילד או מה שזה לא יהיה, כל משימה כזו נראית לנו מאד גדולה ומאיימת.
קל לנו יחסית לדמיין איך זה יהיה כשנגיע לשם, איך זה יראה. אבל כשאנחנו חושבים על הדרך ומה נדרש מאיתנו כדי להגיע לשם, זה נראה לנו מאד רחוק ומאיים. הכל נראה קשה מדי, אנחנו לא בטוחים היכן להתחיל. זה השלב שבו אנחנו מכניסים את המשימה הזו למחסן ה"יום אחד". אנחנו מקבלים רגליים קרות ועוזבים את העניין.
הצעד הראשון
כל מסע, כל פרויקט, כל מיזם מתחיל בצעד ראשון קטן. אי אפשר להתחיל בלי אותו צעד ראשון. לעיתים, זה יראה לנו כצעד הכי קשה והכי מפחיד כי מיד הוא מוביל אותנו לחשוב על כל הצעדים והדרך שצריכים לבוא אחריו. אבל הצעד הראשון הוא הכרחי. בלעדיו לעולם לא נתחיל לזוז.
אני מציע לכם צורת הסתכלות שונה. במקום לראות את כל מה שמפחיד ואולי מאיים בצעד הראשון הזה, תחשבו על כך שהצעד הזה, וכל צעד שיבוא בעקבותיו, מקדם אתכם לעבר המטרה שלכם. לעבר החלום שאתם רוצים להגשים, המיזם שאתם רוצים להקים או הפרוייקט שאתם רוצים לסיים.
זה יכול להיות השיחה או הפגישה שאתם דוחים הרבה זמן, לכתוב את הפרק הראשון בספר, לבנות את החלק הראשון של התוכנית העסקית שלכם או לשבת ולתכנן את הפרויקט שלכם. זה לא חייב להיות משהו גדול וגרנדיוזי. צעד אחד שכשתסיימו אותו יוביל לצעד הבא.
אם נעשה את הצעד הראשון בדרך למטרה שלנו ולא נדחה זאת – כבר נהיה קרובים יותר למטרה ממה שהיינו לפני כן.
הצעד הבא
רובין שארמה אמר "נצחונות קטנים מובילים לנצחונות גדולים" וזה בעצם כל העניין – להמשיך בדרך, צעד אחר צעד, נצחון קטן לאחר נצחון קטן. כל צעד כזה מקרב אותנו עוד יותר. כל נצחון כזה מעצים אותנו וממלא את מפלס הבטחון העצמי שלנו.
אל תביטו רחוק מידי אל העתיד, השארו ממוקדים ברגע הנוכחי ובצעד הנוכחי ככל שניתן. לאורך זמן, תופתעו לגלות כמה הצלחתם להשיג ולהגשים.
"אחת התגליות המדהימות לאדם, אחת ההפתעות הגדולות ביותר, היא לגלות שעשית את מה שפחדת שאינך יכול לעשות" – הנרי פורד
אז צאו לדרך, עשו את הצעד הראשון, השיגו את הנצחון הראשון והמשיכו הלאה. ואל תשכחו גם להנות מהנוף בדרך – גם הדרך למטרה חשובה לא פחות. דרך צלחה!
לאחרונה, בחרתי לעזוב את מקום העבודה שלי, את מקום המבטח,
