שליחות

ערן שטרן מתארח בתוכנית של אורלי וגיא בשיחה על רב-המכר "להתעורר": - מדוע העבודה אינה מעניקה לנו באמת בטחון כלכלי? - כיצד מקבלים את ההחלטה אם ומתי לעזוב מקום עבודה? - כיצד להכין את עצמך לעזיבה של מקום עבודה? - האם מתאים לכולם להיות עצמאיים?

ערן שטרן בתוכנית של אורלי וגיא, בשיחה על שינויים: מתי הזמן הנכון לעשות שינוי? למה אנחנו חוששים משינוי? וכיצד נדע מהו הצעד הראשון לעשות את השינוי שאנו רוצים?

ערן שטרן בתוכנית של אורלי וגיא, נותן מענה למספר שאלות מהותיות: מדוע קשה לנו לעשות שינוי בחיים? מדוע בכלל צריך להתעורר? מה רע בחיים שלנו כמו עכשיו? מתי נכון לנו לעשות את מעבר משכיר לעצמאי? מהם השרירים שכדאי לנו לפתח בעולם ה-פוסט קורונה? מדוע חשוב להתחבר לשליחות שלנו ולבטא אותה בעשייה שלנו? מה התפקיד של כישלונות, אתגרים ואכזבות בחיים שלנו?

את מזל כהן, אורטל איטח-פרנקל ודניאל בן-ארי זכיתי להכיר לפני מספר שנים. שלושתם היו חברים ומשתתפים בקהילת "עסקים מבוססי שליחות" שאני מוביל מ-2015. כאשר הם הצטרפו לקהילה, שלושתם היו בתחילת דרכם העסקית. ממש בהתחלה. לחלקם אפילו עדיין לא היה רעיון מבוסס למהו העסק שהם רוצים להקים. כיום, כל אחד מהם מוביל קהילה משמעותית משל עצמו ומשפיע בדרכו על אלפי אנשים בכל יום. בשיחה משותפת, פתוחה ואישית הם משתפים: • מהי השליחות שלהם וכיצד הם מביאים אותה לידי ביטוי בעולם. • כיצד הם התגברו על הפחדים, החסמים והאתגרים שפגשו בדרך. • כיצד הם הקימו ופיתחו קהילות של אלפי אנשים העוקבים אחריהם, וצורכים את השרותים והמוצרים שלהם. • מהי תפיסת העולם שמובילה את ההצלחה שלהם • מה היה הדבר שעשה הבדל מהותי בתוצאות שלהם

הפעם יש לנו פרק מיוחד שבו אני בחרתי להקריא לכם פרק נבחר מתוך ספרי השני רב-המכר "להתעורר". פרק 4 בספר נקרא "מי הם המנהיגים החדשים" ועוסק באותם אנשים, שהעולם צמא אליהם שיצרו כאן שינוי. האם גם אתם חלק מאותה קבוצה יחודית? כאשר אנו מדברים על מנהיגים, לרוב עולה לנו תמונה של פוליטיקאים או אנשי עסקים בכירים, אבל אני מאמין, שכל אחד מאיתנו הוא מנהיג. קודם כל את עצמו, לאחר מכן במעגלים הקרובים אליו, במשפחה ובהמשך במעגלים רחבים יותר. אבל המנהיגות מתחילה קודם כל פנימה, אצלנו ובתוכנו. האזינו לפרק בו אחשוף בפניכם: • מה מאפיין את אותם האנשים שטמון בהם אותו זרע המנהיגות שינבט ויגרום להם לצאת ולשנות את עצמם, את עולמם ובתוך כך גם להשפיע על עולמם של הסובבים אותם. • מה הם צריכים לעשות כדי לממש את אותו הזרע שקיים בתוכם. • במה תלויה יכולת ההובלה והמנהיגות שלכם

הי! לפני כמה ימים שוחחתי עם בעל עסק צעיר לקראת תחילת תהליך ליווי עסקי ב-1/1 עמי.   מיד בתחילת השיחה שלנו הוא אמר לי שיש משהו שחשוב לו שאני אדע.   שאלתי במה מדובר והוא אמר לי שמבחינתו הוא מגיע לתהליך ביננו ממקום של "תלמיד-מורה" ולא ממקום רגיל של "ספק-לקוח".   מעולם, עד אותו רגע, לא שמעתי מישהו שהתייחס לתהליך הליווי בצורה הזו, וכדי לוודא שאני מבין לחלוטין את הכוונה שלו ביקשתי שיחדד לי איך הוא רואה את ההבדל בין השניים.   ואז הוא הסביר לי שכשהוא קונה מוצר או שרות כלשהו ממקום של "ספק-לקוח" הוא עושה זאת כדי לקבל מהספק שרות מסויים. אבל ברמה הפנימית אין לו שום רצון להידמות לו. ומצד שני, כאשר הוא מגיע ממקום של "תלמיד-מורה" הוא בא כי מעבר לשרות שהוא רוכש, הוא בא גם לקבל את המודל – להידמות למורה שלו ברמה הפנימית/אישית.   האמת, שקודם כל מאד התרגשתי מאיך שהוא הסביר את ההבדל בין השניים ובעיקר מכך שהוא בחר בי להיות "מורה" עבורו. זה גם, בעיני, מלמד הרבה עליו. על הרצינות שהוא מתייחס בה לתהליך שאנו עומדים לצאת אליו ביחד, ועל כובד הראש שבה הוא קיבל את ההחלטה לבחור במי שהוא מאמין שיהיה מורה ראוי עבורו.   מעבר למחמאה הגדולה שהרגשתי שקיבלתי ממנו, הדברים שלו גרמו לי לחשוב הרבה על מה גרם לו להרגיש שאני המורה המתאים עבורו.   ובמיוחד, בעולם של היום, של שיווק "צועק", מתאמץ, מלא בהייפ ובהבטחות בומבסטיות, איך אנשים יכולים לדעת במי לבחור, על מי לסמוך ובמי להאמין?   הרי לאן שאתה לא מסתכל, אתה מיד מוצף בהצעות ש"ישנו את חייך", בהבטחות להכפיל את ההכנסות בתוך 4 וחצי דקות, בשיטה או נוסחה חדשה שתמשוך אליך את כל הלקוחות בתוך רגע קצר אחד...   וזה מאד מבלבל...   הייתי בעצמי בצד הזה לפני שנים. ובאמת האמנתי שיש נוסחאות ושיש שיטות שעושות קסמים.   מאז התפכחתי ואני מבין שזה רחוק מהמציאות. תוצאות משמעותיות ושינויים משמעותיים דורשים לעבור תהליכים משמעותיים. זה לאו דווקא עניין של זמן או השקעה, זה בעיקר עניין של עומק שאליו אתה יורד ומגיע. לעומק של עצמך ולעומק של העסק שלך. להבנה העמוקה של מה אתה מביא עמך, ומה המתנה שלך לעולם. לבהירות של הסיבות שבגללן אתה עושה את מה שאתה עושה ושאתה מוכר את מה שאתה מוכר. למשל האם אתה מוכר משהו רק כי יש בו פוטנציאל כלכלי שימלא את חשבון הבנק שלך? או שאתה באמת יודע ומאמין שמה שאתה נותן ללקוחות / לתלמידים שלך הוא אמיתי ובעל ערך ממשי.   ושלא תבינו לא נכון, אני מאד אוהב שחשבון הבנק מתמלא וזו בהחלט מטרה ראויה, אבל אני מאמין שבסוף היום מה שבאמת נותן לנו סיפוק, יותר מהכל, זה פחות כמה יש לנו בבנק ויותר כמה השפענו על הלבבות של האנשים שאנו משרתים אותם.   ובין כל ההייפ השיווקי שאופף אותנו, אני חושב שגם הלקוחות שלנו משתנים. גם הם כבר התעייפו מההבטחות הבומבסטיות, גם הם שבעים מנוסחאות הקסם והשיטות ה"מהירות". גם הם מבינים שיש תהליכים שצריך לעבור ויש עומק של הבנה ושל עשייה שצריך לפעול מתוכו. והם גם מחפשים את העומק הזה אצלנו – בעלי העסקים שנותנים להם את השרותים או המוצרים שאמורים להקל ולפתור להם את הבעיות.   אמיר הפיל אצלי אסימון מאד גדול, כי הוא בעצם הדגיש לי את האופן שבו הלקוחות רוצים לקנות מאיתנו ולהרגיש אותנו כספקים ונותני שירותים. ובעקבות השיחה איתו, ניסיתי לרכז עבורכם מה עושה את ההבדל, לדעתי, באיך הלקוחות שלנו מרגישים וחווים אותנו.   האותנטיות שלנו – יש לכך הרבה פנים וצדדים, אבל זה מסתכם בעד כמה אנחנו אמיתיים. קודם כל עם עצמנו. האם אנו באמת מאמינים במה שאנו מוכרים? באופן שבו הוא משפר / עוזר ללקוחות שלנו? האם השיווק שלנו מראה את מי שאנחנו באמת או את מה שאנו חושבים שיעשה רושם על הלקוחות שלנו?   הכוונה שלנו – מה שנמצא מאחורי השיווק שלנו. האם אנו משווקים רק כי יש כאן הזדמנות כלכלית? האם סוגרים את העסקה כי יש בה פוטנציאל כלכלי שמקדם אותנו קודם כל? או לחילופין, האם אנו באמת מאמינים שמה שיש לנו נכון ומתאים ללקוח וישפר את חייו? האם אנו עושים את מה שאנו עושים כדי "לעשות סיבוב" או שאנחנו כאן כדי להישאר לאורך זמן?   האנרגיה שאנו מגיעים איתה – אני בטוח שהרגשתם בעבר את האנרגיה של "הלחץ לסגור" שהופעלה עליכם מכיוונים שונים. לפעמים זה גם בא לידי ביטוי על ידי שימוש בטקטיקות שיווקיות שגורמות לנו להרגיש שאנו מפסידים משהו אם לא נסגור מיד (FOMO – הפחד מלהפסיד). זה קו עדין בעיני, כי לפעמים הלקוחות צריכים שנהיה עמדה עבורם ונניע אותם מאזור הנוחות שלהם, אבל בהרבה מקרים שחוויתי בעצמי השימוש הוא מוגזם וכל מטרתו הוא לסגור את העסקה בכל מחיר.   הדיוק שלנו ללקוח המתאים – עד כמה אנו באמת מבינים את הלקוחות שלנו, ועד כמה אנו יודעים לבחור ולסנן רק את אלו שמתאימים לנו ושהמוצר/שרות שלנו מתאים להם. האם נהיה מוכנים "לוותר" על לקוח משלם, כי אנו יודעים שמה שאנו מציעים לו זה לא מה שהוא צריך, או שנהמר לסגור עסקה כי יש כאן עוד כסף?   כנות ההבטחה שלנו – יש לא מעט הבטחות שיווקיות "בומבסטיות" מסביבנו. זה מן הסתם נובע מהמחשבה שככל שנבטיח יותר, וככל שזה יהיה "גדול" יותר, כך זה יהיה אטרקטיבי ומושך יותר ללקוחות והם ירצו לקנות מאיתנו. אני חושב שישנה היום התפכחות בצד של הלקוחות והם מבינים שאין באמת "פתרונות קסם". לאורך השנים ראיתי שדווקא במקומות שבהם "הנמכתי ציפיות" למקום הריאלי שבו הלקוחות יודעים בוודאות מה הם מקבלים, הם ידעו להעריך את זה יותר והתחברו יותר. שלא נדבר על כך שזה מצמצם ומעלים את בעיית הלקוחות הלא מרוצים שמגיעים עם ציפיות למשהו אחד ומקבלים משהו אחר לגמרי.   יש מן הסתם עוד גורמים נוספים שמשפיעים, המשותף לכל אלו שציינתי כאן שהם כולם נובעים מאיתנו. מהמקום שבו אנו נמצאים בו. אם אנו נמצאים בלחץ, זה משדר החוצה ללקוחות, אם אנו נמצאים במקום שלם, עם עצמנו, שיודע ומכיר בערך שלי ושל המוצרים/שרותים שלי, זה מה שיהדהד ללקוחות ויותר מכל הבטחה שיווקית בומבסטית כזו או אחרת, הוא גם זה שימשוך אלינו את הלקוחות הנכונים והמתאימים לנו.   מאחל לכם ולי, עוד לקוחות שיראו בכם מודל ולא רק ספק שנותן להם מוצר או שרות כלשהו...   שלכם, ערן.

השבוע נפגשתי עם לקוחה שהתמודדה עם אירוע בריאותי משמעותי בחודשים האחרונים. זה מסוג הדברים שתופס אותך בהפתעה, כך באמצע החיים. לא מתוכנן. עוצר אותך מכל התוכניות שחשבת עליהן, מכל הדברים שאתה עסוק בהם, מכל מה שעד לפני רגע היה "חשוב" ופתאום הופך להיות משני. היא סיפרה לי שהארוע הזה גרם לה לחשוב. לחשוב על הצוואה שלה. בהתחלה חשבתי שהיא מתכוונת לצוואה רגילה, זו שאדם משאיר אחרי לכתו, שבה הוא מגדיר כיצד לחלק את רכושו. אבל מהר מאד היא הבהירה לי שלא לצוואה הזו היא מתכוונת. (לא שהיא לא חשובה, היא בהחלט חשובה). היא התכוונה למשהו אחר לחלוטין. היא אמרה לי שהארוע גרם לה לחשוב מה היא משאירה כאן אחרי לכתה. איזה חותם? איזו משמעות? היא התכוונה ל"צוואה הרוחנית". למה שנשאר הרבה אחרי שאנחנו כבר לא כאן. השיחה איתה הזכירה לי את ההשתתפות שלי בכינוס השליחים העולמי של ארגון חב"ד שאליו הוזמנתי להשתתף כמרצה בשנת 2013. בארוע השיא של הכנס (“הבנקעט”), הקרינו סרטון קצר של הרבי מליובאוויטש שבו הוא דיבר על כך שהרעיונות שלנו ישארו עוד הרבה אחרי שאנחנו כבר לא נהיה כאן. שבעצם זו המורשת שאנו משאירים אחרנו שתמשיך להדהד עוד הרבה אחרי שאנחנו כבר לא נהיה כאן בגופנו הפיזי. אני חושב שכל אחד מאיתנו היה רוצה בסוף ימיו לדעת שהוא "השאיר אחריו משהו", איזה שהוא חותם. משהו עם משמעות. אבל במקרים רבים זה לא קורה. לפחות לא איך שאנשים תופסים את זה. כי הרי כולנו בסופו של דבר משאירים אחרינו תמיד משהו עם משמעות. אם זה הילדים, או האופן שבו נגענו לאורך חיינו באנשים שונים בסיטואציות שונות. אבל עדיין, היינו רוצים לדעת שהשארנו משהו נוסף. יש לכך סיבות שונות. ראשית, הרבה אנשים אינם תופסים את עצמם כבעלי ערך או משמעות גבוה. תפיסת הערך העצמי שלהם היא נמוכה. הם לא רואים איך מה שהם עושים בעולם משפיע על אנשים אחרים. הם לא רואים כיצד הם נוגעים בחיים של אנשים אחרים. וזו שטות מוחלטת. כי בסופו של דבר, אין אדם בעולם שאין לו ערך או משמעות. אין אדם שלא משפיע בצורה כזו או אחרת על החיים של אנשים אחרים. זה מתחיל בדברים הכי קטנים. אבל כמובן שתמיד אפשר יותר. ועל זה האגו שלנו נתפס. על כך שאנו לא עושים מספיק. הוא משווה אותנו לאחרים, שעושים יותר, שמשפיעים יותר, וכשאנו מסתכלים על אחרים ומשווים – ורואים שהם עשו יותר, אנו מייד מקטינים את העשיה שלנו. תמיד יהיה מישהו שעושה יותר. מישהו שמשיג יותר ומי שמשפיע יותר. אז מה? זה לא מוריד גרם מהתרומה ומההשפעה שלנו. אל תשתפו פעולה עם האגו שלכם שעושה את זה. תזכירו לעצמכם מי אתם ומה אתם עושים. כיצד אתם משפיעים ואיך ההדהוד שלכם בעולם מתגבר. ויש אנשים שפשוט לא יודעים כיצד להדהד את המתנה שלהם לעולם. הם כבר יודעים למה הם כאן, הם יודעים מה הם מביאים ואיזה ערך הם מעניקים, אבל הם פשוט לא יודעים איך להביא את זה לרמת תהודה גבוהה יותר. איך לגעת ביותר אנשים, איך להשפיע על יותר אנשים. איך להגיע אליהם ולהרעיף עליהם מהכל טוב שיש להם לתת. אם אתם שייכים לקבוצה הזו, אל תתייאשו. אם לא מצאתם כרגע דרך לעשות זאת, זה לא אומר שהיא לא קיימת. אני מאד מאמין במידול (מלשון מודל) – כלומר, למצוא את מי שעושה בהצלחה את מה שאני רוצה לעשות וללכת ללמוד ממנו איך הוא עשה את זה. אין באמת קיצורי דרך אמיתיים להצלחה, חוץ מהדבר הזה – ללמוד ממי שכבר השיג בהצלחה את מה שאני רוצה להשיג. זה לא שאתם חייבים ללכת לאדם הזה. גם לא תמיד אפשר (חלקם כבר אינם בין החיים), אבל לרוב יש להם מורשת שאפשר ללמוד ממנה. ספרים, סרטים, או כאלו שהמשיכו את דרכם. חפשו לכם מודל לחיקוי. וישנה סיבה נוספת – ישנם את אלו שלא יודעים (או שמעולם לא טרחו לברר ולדייק) מה הם מביאים לעולם. מהו הדבר היחודי שלהם, המתנה או השליחות שלהם בעולם. הם עושים כל מיני דברים, אבל לרוב הם אינם מסופקים מכך. כי יש קשר הדוק בין השניים. במקו שבו אנו פועלים ב"נתיב השליחות" שלנו, שם אנו מרגישים בעלי ערך. שם אנו מרגישים את התרומה שלנו, את ההשפעה וההדהוד שלנו על העולם. ולפעמים זה דורש דיוק ובירור – להבין למה אני באמת כאן? מה התפקיד האמיתי שלי? כיצד נועדתי להשפיע? זו עבודה. עבודה פנימית. וזו העבודה הקשה ביותר שיש. לעשות את העבודה הפנימית, את הבירור הפנימי עם עצמנו, את עבודת ההתפתחות האישית שלנו – זו העבודה הקשה (אך המתגמלת) ביותר שיש. אם אתם שייכים לקבוצה הזו – עשו את הצעד הראשון. חפשו את הדרך שלכם לברר ולדייק את השליחות שלכם בעולם. עד היום פורסמו אינספור מחקרים, שבדקו אנשים שהיו בסוף דרכם, רגע לפני שסיימו את חייהם. ואחת השאלות שאותם אנשים נשאלו היתה – על מה אתם מתחרטים? התשובה שלהם, תמיד היתה זהה: על כל הדברים שלא עשינו.   הרבה פעמים אנו נעצרים בגלל פחד כזה או אחר, בגלל חשש "להפסיד" משהו או "לשלם את המחיר". אבל המחיר הגבוה ביותר שנשלם, הוא המחיר של ההחמצה. של הדברים שלא עשינו כי פחדנו שלא יצליחו או שנכשל. בפרספקטיבה של חיים שלמים, אין באמת משמעות לכשלון כזה או אחר, כי גם אם נכשלנו במשהו (ואנו נכשל, תמיד. זה חלק מהדרך להצליח), לפחות נדע שעשינו כמיטב יכולתנו. שלא ויתרנו לעצמנו. אני מאמין שכל אחד מאיתנו רוצה להשאיר כאן אחריו "צוואה רוחנית"... אני מאמין שבשביל זה הגענו לכאן. כדי להשפיע. כדי להשאיר חותם. אז מה היא הצוואה הרוחנית שלכם? שלכם, ערן נ.ב. – אם אתם הייתם רוצים לגלות למה אתם כאן, או מהי ה"צוואה הרוחנית" שלכם, או שאתם כבר יודעים ומחפשים את הדרך המעשית להביא אותה לידי הדהוד גבוה יותר בעולם – כתבו לי כאן. אולי אחת התוכניות שלנו תוכל לעזור לכם להגיע לשם.

הי! לפני כחודש וחצי היינו בארה"ב ושם באחד הימים השתתפתי בכנס עסקי בניו יורק. המרצה בכנס ענתה לשאלה של אחת המשתתפות בנוגע לסוג הלקוחות שאנחנו בוחרים לעבוד איתם ואז פשוט "נזפה" בה ובשאר המשתתפים ואמרה: "תפסיקו לנסות ולהציל את כל העולם!" ויש הרבה חכמה בתשובה שהיא נתנה לה. אני פוגש את זה לא מעט, הרבה אצל בעלי עסקים שנמצאים בתחילת הדרך יחסית, אבל לא רק אצלם. הסימפטום הוא תמיד אותו הסימפטום – הם רוצים למכור ולהעניק שרות לכל מי שרק אפשר. הרציונאל הוא ברור – כבעלי עסק הרי נרצה להעניק שרות לכל מי שרק נוכל. זה נובע משתי סיבות עיקריות – הראשונה והברורה היא הכסף. והשניה היא לרוב רצון אמיתי לעזור ולסייע לאנשים. אבל בלא מעט מקרים, הרצון הזה של בעל העסק "לעזור לכולם" פוגע בו, פוגע בעסק שלו ואפילו במקרים מסויימים לא באמת טוב ונכון ללקוח. נשתמש בדוגמא שתמחיש את הבעיה. קחו עורך דיו בשם אורן (מומצא) שמחפש לקוחות. הוא עורך דין כבר כמה שנים ועד היום בעיקר התעסק בחוזי רכישה ומכירה של נדל"ן. אבל מן הסתם כעורך דין הוא יכול לעשות הרבה מאד דברים נוספים: צוואות, ירושות, פלילי, דיני משפחה, קניין רוחני, דיני תאגידים... לא חסרים תחומים שבהם הוא יכול לפעול כעורך דין. ללקוחות לא תמיד ברורים ההבדלים, מבחינתם עורך דין הוא עורך דין. וכשאדם נזקק לשירותיו של עורך דין, אז הוא לא תמיד יודע לחפש את זה שהתמחה דווקא בתחום מסויים. לא פעם אנשים יבקשו המלצות מחברים על עורך דין ויקחו אותו רק כי החבר המליץ עליו. אין בזה דבר רע אם זה מתאים, אבל אם אדם צריך כעת עורך דין שיטפל בהפרת חוזה עסקי שיש לו מול השותפים שלו, אורן שעד היום עסק בעיקר בחוזי רכישה של נדל"ן, הוא לאו דווקא העורך דין הנכון עבורו. או אם אני צריך עורך דין שייצג אותי בבית המשפט, לא יעזור לי עורך דין שמעולם לא ייצג אנשים בבית משפט והתעסק בעיקר בחוזים והסכמים. כשאנו מנסים להציל את כל העולם אנחנו מונעים מאיתנו להתמחות בתחום המקצועיות שלנו. אדם לא יכול להיות מומחה בעשרות תחומים. יכול להיות לו ידע רחב, אבל ידע זו לא מומחיות. אנשים יודעים הרבה דברים, אבל בין הידע שיש להם ובין נסיון ממשי ואמיתי בתחום יש מרחק רב מאד. כבעלי עסק, הלקוחות שאינם מתאימים לנו פוגעים בנו: לא מאפשרים לנו להתמקד ולהתמחות בתחום המומחיות שלנו מסיחים אותנו מהלקוחות שכן מתאימים לנו. לא פעם, לקוח שאינו מתאים לוקח מאיתנו הרבה יותר זמן ואנרגיה. מושכים אלינו עוד לקוחות כאלו: שאינם מתאימים לנו. מקשים עלינו לזהות את הלקוחות שכן מתאימים לנו, לשווק ולהגיע אליהם ויש מן הסתם עוד סיבות נוספות, אבל השורה התחתונה היא שהזיהוי של הלקוח הנכון והמתאים לנו היא קריטית. אין סיבה להתפשר ולעבוד עם לקוחות שאינם מתאימים לנו, גם לא התגמול הכספי. בטווח הארוך זה יוצר לנו נזק ולא תועלת. אחד התהליכים המשמעותיים שאני מלמד ומעביר אנשים המשתתפים בקהילת "עסקים מבוססי שליחות" הוא התהליך של בחירת והגדרת הלקוח המדוייק שלנו. זהו תהליך מובנה, צעד אחר צעד, המסייע לבעל העסק להגדיר ברמת דיוק מושלמת, מיהו הלקוח המתאים עבורו, למי הוא נועד לעזור ומה מאפיין אותו. האפיון המדוייק הזה, מאפשר לנו לדעת היטב מה עובר עליו, איך הוא מרגיש, מה הכאבים שלו, מה השאיפות והחלומות שלו, מה הוא מחפש ועל מה הוא מוכן גם לשלם. כשלוקחים את ההגדרות הללו, ניתן לכוון אותם לשיווק מדוייק ומאד אפקטיבי. התהליך הזה הוא רק אחד מעושר שלם של הדרכות מעשיות ושימושיות שחברי קהילת "עסקים מבוססי שליחות" נהנים מהם. מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם! שלכם, ערן.

אז אני מניח שגם אתם מקבלים סמסים והודעות מהסוג הזה, כמו כאן בתמונה. אני לא יודע מאיזו חברה זה נשלח (למרות שהמספר ממנו ההודעה נשלחה יכול לחשוף), אבל יש כאן לדעתי, כל כך הרבה טעויות בדרך ובגישה הזו.. הנה רק כמה מהן: 1. כמו שכתבתי למי שזה לא יהיה בתגובה, הדרך לבנות אמון עם הלקוח הפוטנציאלי שלך זה בטח לא בלפתוח בשקר. אני באמת לא מצליח להבין מה הם חושבים? שאם הם ישקרו לי אני אבטח בהם? ואם הם משקרים כבר בתחילת מערכת היחסים שלנו, אז מה יהיה בהמשך? כנראה שישקרו לי גם - עוד יותר. 2. ברור מהניסוח שההודעה הזו היא גנרית. למרות שנשלחה בסמס, אין בה שום מימד אישי, אפילו לא השם של השולח האלמוני. זה אולי היה מתאים ל"שיווק של פעם", אבל בעידן הנוכחי, חשוב לנו כלקוחות היחס האישי, ולהכיר את מי שעומד מולנו בצד השני. בוודאי שאין לי עניין להמשיך בקשר שמתחיל ככה. זה אגב לא שונה מהרבה מאד אתרי אינטרנט שאני רואה, שבהם כאשר נכנסים לדף של ה"אודות" יש שם טקסט מנופח עם הרבה מילים מפוצצות כמו חזון, וערכים וכו', אבל שום תמונה ואפילו לא שם של מי שעומד מאחורי החברה. 3. ברור שהדרך לפתות את הלקוח התמים היא דרך המחיר, וזה גם מה שההודעה הזו מנסה לעשות. לגרום לי לעבור חברה רק כי הם מציעים לי משהו בכמה שקלים פחות.  אז זה נכון שהמחיר במקרים שונים יכול לעשות הבדל, ואני בטח לא מזלזל בשום שקל, אבל אם זו האסטרטגיה שלהם לבדל את השרות שלהם, רק כי הוא זול יותר בכמה אגורות (האמת שאפילו לא טרחתי לבדוק, אולי זה אפילו נכון), זו לא האסטרטגיה החכמה.  מהסיבה הפשוטה, שמחר החברה המתחרה תוזיל לי את המחיר בדיוק למחיר שהם מציעים רק כדי לשמר אותי כלקוח. רוצים להשיג אותי? תסבירו לי למה אתם טובים יותר? איך השרות או המוצר שלכם עדיף על האחרים? איך שרות הלקוחות שלכם הוא הטוב ביותר שיש? כיצד הטכנולוגיה שלכם מהירה יותר? וכו'...  אין לכם את כל אלו? אז אולי כל מה שנותר הוא לשלוח סמסים הזויים ולקוות לתפוס כמה לקוחות תמימים... אגב - חברת הסלולר הזו היא לא היחידה שחוטאת בכך. אני מקבל כל הזמן הודעות דומות מאנשים שמעולם לא שמעתי את שמם שמציעים לי, בהמשך לשיחתנו שכמובן לא התקיימה מעולם, לבנות לי אתר תדמיתי בחינם, רק תמורת דמי אחסון חודשיים (בעלות מופקעת כמובן) וכן הלאה. הסיבה שהם ממשיכים לשלוח את ההודעות האלו היא פשוטה: זה עובד להם. ישנם מספיק אנשים תמימים שיגיבו להודעות הללו... אז בואו ונעזור למגר את התופעה הזו.. אל תגיבו להודעות כאלו.  בואו ונייבש את התופעה המבישה הזו ביחד...

הי! זה היה כמה שנים אחרי שכבר עזבתי את אינטל ויצאתי לדרך עצמאית. הקמתי את העסק הראשון שלי, וכשלוש שנים לאחר מכן כבר פתחתי חברה נוספת שהפכה בזמן קצר גם היא לסיפור הצלחה משגשג.   הצלחה היא דבר מתעתע לפעמים. יש לה הרבה צורות והרבה פנים.   יש את הרובד החיצוני – הכסף, ההכרה, הפרסום, ההערכה, ההשפעה וכל מה שמשתמע מכך.  אנשים רבים נמצאים בסוג של "מרדף" אחרי הסממנים החיצוניים הללו. ואין בכך שום דבר רע או פסול.   גם אני נהניתי מהם. ועם רוב מה שהם מביאים אותם.   לרוב אנו פועלים על מנת לממש ולהגשים צרכים חיצוניים שיש לנו (בית גדול, רכב חדש, נסיעה לחו"ל, קידום בתפקיד, הכרה ופרסום וכו') מתוך תקווה שאלו יתנו לנו את תחושת האושר שאנו רוצים. אבל זה לא קורה כך. אפילו אם אנו מרגישים אושר כאשר השגנו יעד כזה או אחר, תחושת האושר הזו אינה מחזיקה לאורך זמן, היא רגעית ואינה מתמשכת.   כי גם כשמשיגים אותם, זה לא מבטיח שבאמת נרגיש שהגענו אל ה"מנוחה והנחלה". כי זה לא באמת משנה כמה "הצלחה חיצונית" אנחנו חווים, אם בפנים, בתוכנו הדברים לא "יושבים לנו במקום הנכון" ומסונכרנים עם הרצונות האמיתיים שלנו:"הרצון הנשמתי" שלנו.   אני קורא לזה הרצונות האמיתיים, כי לא פעם אנחנו רודפים אחרי דברים שנראה לנו שאנחנו רוצים או צריכים, אבל הם לא באמת מה שהנשמה שלנו מחפשת, רוצה וצריכה.   כי הנשמה שלנו לא באמת צריכה את הכסף, ההכרה והפרסום כדי להרגיש מסונכרנת, שלמה ומוגשמת. היא מחפשת דברים אחרים...   אני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש איזה שהוא תפקיד מסויים מאד שבאנו למלא כאן בעולם זה, ובתקופה שאנו נמצאים בה.   תקראו לכך יעוד, שליחות, תפקיד או איך שאתם רוצים. זה לא ממש משנה איזה שם ניתן לכך, אבל השורה התחתונה היא שיש לנשמה שלנו רצון כלשהו.   לא תמיד הרצון ה"נשמתי" שלנו מסונכרן עם הצרכים של ה"אגו" שלנו שהם אותם סממנים חיצוניים.   למשל האגו שלנו צריך כסף, הכרה ופרסום כדי להרגיש שאנחנו בעלי ערך.   הנשמה שלנו יודעת שהיא בעלת ערך ולא זקוקה לאישורים או להוכחות החיצוניות בצורה של כסף, מכונית או בית גדול.   לאורך זמן, ובעיקר כאשר אנו ממוקדים מאד בלהשיג את אותם "רצונות חיצוניים" של האגו שלנו, אנו לרוב מגלים את הפרדוקס הגדול של החיים: כל ההצלחה החיצונית אינה באמת עושה אותנו מאושרים.   לפעמים זה אפילו להיפך – ככל שההצלחה החיצונית גדלה, כך גם גדל איתה התסכול ותחושת הפער הפנימי.   (כתבתי על כך בהרחבה במניפסט שלי: "החתיכה חסרה" שניתן לקבל כאן ללא עלות)   ואז אנחנו מגיעים לנקודה שאין מנוס מאשר לשאול את עצמנו: אז מה אני עושה פה לעזאזל?   כי הרי אם אחרי כל המאמץ שהשקעתי וכל הצלחה החיצונית שהגעתי אליה, אני עדיין לא מרגיש מסופק ומוגשם, אז בשביל מה אני בעצם באמת כאן?   השאלה הזו: למה אני כאן בעולם הזה? היא אחת השאלות החשובות ביותר שאדם יכול לשאול את עצמו.   אני יודע שבאותה תקופה, של מה שיכול להראות כ"שיא הצלחה" עבורי, השאלה הזו העסיקה אותי רבות. השאלה הזו הביאה אותי לתהליך עמוק של חקירה וברור פנימי, להבין באמת למה אני כאן. מה היעוד ומה השליחות הגבוהה שלי בחיים.   התוצאה של התהליך הזה הביאה אותי לרמת דיוק וידיעה פנימית עמוקה של הסיבה שלשמה אני כאן: "להוציא לאור את מנהיגי המחר, להסיר את הקטנות מליבם ולהביאם למימוש נשמתי מלא".   הדיוק הזה הביא לכך שכל העשייה שלי השתנתה. הפכה להיות מדויקת יותר. מדויקת בסוג הלקוחות המגיעים אלי, בסוג המוצרים והתוכניות שאני מציע ללקוחות שלי,   לפני כארבע שנים התחלתי התחלתי ללמד ולעזור לאנשים לזהות את היעוד האמיתי שלהם.   התוצאות הן מדהימות. מאות האנשים שעברו את התהליך וזיקקו את הגדרת היעוד שלהם, מספרים על חווית חיים שונה בתכלית. על חיבור גבוה לעצמם ולמהות הגבוהה שלהם, על השגת תוצאות בקלות ובזרימה, על הנאה ואיזון בחיים שלהם ועל ידיעה פנימית עמוקה ומוחלטת שהם עושים את הדבר הנכון והמתאים ביותר עבורם. אשמח לתגובות שלכם כאן – האם אתם מתחברים לדברים הללו? כיצד זה מופיע בחיים שלכם ומה עשיתם כדי לפתור את זה? מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם! שלכם, ערן.