שינוי

והפעם פרק סולו מיוחד. שבו עניתי על שאלות שאתם, המאזינים, שלחתם לי. שאלתם על מגוון נושאים אישיים - מהגירושים שלי והתפיסה שלי על מוסד הנישואין, דרך התמודדות עם פחדים, יחסי לדת ורוחניות, חוויות פסיכדליות ועד למושג ה"הסללה" והדרך לחופש אמיתי. שיתפתי על תפיסת העולם שלי לגבי זוגיות ומדוע אני לא רואה בגירושים שלי כישלון. הסברתי איך אני מתמודד עם פחדים. דיברתי על המסע הרוחני שלי ועל החוויות המשמעותיות שעברתי, ושיתפתי כיצד אני מנסה לחיות חיים אותנטיים מחוץ ל"הסללה" החברתית. בנוסף תוכלו לשמוע גם: מדוע ורד ואני בוחרים שלא להתחתן 🙂 מדוע אני רואה בפחד "משולש אזהרה" ולא תמרור עצור התפיסה שלי על היהדות והדת מה פתחו לי החוויות הפסיכדליות בחיים האם אני חושב שהפעם "הבנתי" את החיים פרק אישי ופתוח במיוחד!

אנחנו לא ממש אוהבים שינוי, "לחזור לשיגרה" הוא ביטוי שאנחנו אוהבים להגיד בתקופות מסויימות. זהו רצון טבעי ליציבות, אבל השאיפה לשיגרה היא לא רק בעיתות משבר כמו מלחמה או מגיפת הקורונה, אלא גם בהקשרים שאמורים להיות חיוביים. הרי בטח יצא לכם להגיד "אחרי החגים נחזור לשיגרה". ערן שטרן, מלווה אנשים ועסקים בתהליכי שינוי, יוצר ומגיש את הפודקאסט עושים שינוי חושף את השורשים לחששות. הוא מאיר נקודה חשובה: לעיתים קרובות אנחנו רואים בשינוי הודאה בכישלון העבר, מחשבה שמכבידה עלינו. אבל האם דריכה במקום, במיוחד כשאיננו מאושרים, אינה גובה מחיר יקר יותר מהנפש שלנו? האזינו לשיחה המרתקת של אורן וערן, בה הם צוללים לעומק של תהליכי שינוי ומגלים מה צריך לעמוד בבסיס החשיבה שלנו כששינוי עומד על הפרק.

אנחנו יוצאים היום למסע סביב הגדרת החופש, האם יש לו מחיר? כמה עולה? שווה לשלם? מהו בכלל חופש? מסע חייו המרתק של ערן שטרן דרך ההייטק אל האימון, משם את טלטלה גדולה סביב עסק מצליח ביותר, סרטן ומה לא וכל זה תוך כדי חקירה של המושג חופש ומתי יש לי ממנו. ולא, זה לא קשור לכמות הכסף בחשבון. ערן מספק לנו הצצה נפלאה להבנות, לתפיסות ולאמונות שנולדו מתוך מפגש עם מציאות חייו.

נבו פרץ הוא מטפל, יזם, יוצר ואיש משפחה. בעשור האחרון הוא עוסק בהנחיית סדנאות וטיפולים מבוססי נשימה, חשיפה לקור ואימון מנטלי. בפרק אירחתי שוחחנו על המסע האישי המדהים שלו, כיצד הפך מילד עם מחלה אוטואימונית שהתעורר משותק בגיל 12, לנער שמן ולבסוף ללוחם בשייטת. בין השאר תוכלו לשמוע: על החרם שעבר בצבא ומה הוא למד מכך על עצמו מדוע ההליכה לקצוות שלנו מאפשרת לשינוי לקרות מדוע גברים, לרוב, אינם נותנים לעצמם לגיטימציה להרגיש ולהביע רגש האם חייבים משבר גדול בחיים כדי ליצור שינוי בחיים שלנו כיצד הגוף והמציאות החיצונית משמשים כהכוונה עבורנו מה יכול להעניק לנו יותר חופש מדוע לפעמים צריך לדעת לוותר על אנשים בחיים שלנו כיצד גבולות מעניקים לנו חופש פרק עוצמתי ומלא תובנות על הקשר בין משברים, שינוי וצמיחה!

רן כליף, עוסק בחקר המוח ולימוד התודעה. כבר הקלטנו בעבר פרק (168) שהוא אחד הפופולריים ביותר בפודקאסט, והפעם רציתי להעמיק איתו עוד. בין השאר תוכלו לשמוע: מה הפך אותו מאדם "ממסדי" ונאמן למערכת להיות עצמאי מחשבתית ותודעתית כיצד ניתן להתמודד עם עולם שהופך ליותר כאוטי ומטורלל ובקצב חסר תקדים מהי תודעת על, ומדוע החיים מסוכנים למי שלא ניחן בתודעת על על שינוי כהזדמנות לשינוי קונצנזוס על הבחירה של מרבית האנשים "לא לדעת" מה זו ריבונות? ומדוע חשוב שאדם יהיה ריבון על חייו מה היתה הנקודה בחייו שבו הוא עבר מתודעה "נשלטת" לריבונות פנימית האם ריבונות אישית תמיד כרוכה ביציאה ממערכות חיים קיימות מהי יכולה להיות אלטרנטיבה למחאה ולהפגנות מהו מסע הנשמה שלנו כיצד מסע הגוף החושי שלנו גורם לסבל ומה יכול לעזור לנו לצמצם את הסבל כיצד מרגישים את החיבור לנשמה שלנו ומה יכול לעזור לנו להתחבר אליה מדוע כאוס, משברים ואתגרים בחיים קורים לנו ומה התפקיד שלהם בחיינו ומדוע חשוב להילחם בשגרה ולא להכנע לה פרק מרתק ומעורר מחשבה!

ליאור ערוסי הוא מומחה עולמי לחווית לקוח וטרנספורמציה ארגונית, מייסד חברת Strativity ומחבר הספר החדש "ליצור את סיפור חייך". תפסתי את ליאור במהלך ביקורו בארץ (הוא חי בארה"ב), לשיחה בה דיברנו על התמודדות עם שינויים בלתי צפויים ועל הבחירה להיות גיבור ולא קורבן בסיפור החיים שלנו. בין השאר תוכלו לשמוע: על המחירים של החיים באינטנסיביות גבוהה מדוע אנחנו נאחזים בדברים שמזיקים לנו מדוע שינוי מכניס אותנו מיידית לעמדת הקורבן מהי המיומנות החשובה ביותר להתקיים בעולם הכאוטי והמשתנה שלנו מדוע קיבל 1811 סירובים להשקעה בסטארטאפ שלו, וכיצד התמודד עם הדחיה על "תסמונת המתחזה" וכיצד להתמודד איתה כיצד להפוך כישלונות למקפצה במקום לצלקת למה אנחנו מפחדים יותר מהכוח שלנו מאשר מהחולשה שלנו איך הופכים אירועים בלתי צפויים להזדמנויות מה הסוד של פיתוח השריר של מוכנות לעתיד

היום פרק עם אדם מאוד מיוחד ערן שטרן, מלווה יזמים ובעלי עסקים בתהליכי שינוי בחיים ובעסקים שלהם. ונדבר על איך להפוך את היעוד שלנו לעסק שאנחנו מתפרנסים ממנו בריל טיים של החיים.

"אני אהיה חופשי כשהילדים יגדלו" "אהיה חופשי כשאסיים לשלם את המשכנתא" "אהיה חופשי כשיהיה לי מספיק כסף בבנק" "אהיה חופשי כשאפרוש לפנסיה" כמה פעמים אמרתם את המשפטים האלה לעצמכם? כמה פעמים דחיתם את החופש שלכם ל"יום אחד", למועד עתידי שבו כל התנאים החיצוניים יסתדרו בדיוק כמו שצריך? אני אמרתי זאת לעצמי לא מעט פעמים בעבר. חשבתי שאם רק אצא קצת מהמרתון של חיי היומיום – רשימת ה-TODO שלא מסתיימת, רשימת המטלות האינסופית בבית, הוואטסאפים שלא מפסיקים להכנס – אז ארגיש חופשי. אז לקחתי את המשפחה ויצאנו לטיול של שנה בעולם. רחוק מכולם. ואתם יודעים מה? המחשבות, תחושת המחנק, חוסר המנוחה – הם פשוט ארזו מזוודה ונסעו איתי. שינוי המיקום לא שינה את מה שהתרחש בתוכי.

צפיתי לאחרונה בסדרה "הזוג המושלם" בנטפליקס. לא אעשה לכם ספוילר גדול מדי, אבל הסיפור הוא ידוע ומוכר: זוג יפה ומושלם, משפחה יפה, חיים מושלמים, קריירות מבריקות, בית חלומי, הכל נראה מבחוץ בדיוק כמו שצריך להיראות. ואז מתברר (כצפוי) שהכל פאסון. מאחורי הדלתות הסגורות, בין ארבע הקירות – לא כל הנוצץ הוא זהב. ישבתי מול המסך וחשבתי לעצמי: "וואו, כמה זה מוכר". יכולתי לראות תקופות קודמות בחיים שלי, שבהם זה היה בדיוק כך, שמבחוץ הכל היה נראה יפה ונוצץ, אבל מבפנים התמונה היתה אחרת לחלוטין. ובטיימינג מעניין היום, חג הפורים, חג התחפושות והמסכות, החג שבו מותר לנו להיות מישהו אחר ליום אחד, אולי דווקא היום אפשר במקום להתחפש (כמו שאנו עושים 364 ימים בשנה), אולי דווקא היום, בחג הזה, נרשה לעצמנו להסיר אותה.

אני חושב שכעת, כולנו כבר מבינים שאנחנו כבר כמעט שנה וחצי חיים בעולם אחר. אנחנו חיים במציאות חדשה. מציאות של אי-ודאות מתמשכת. כיצורים אנושיים אנחנו מאד זקוקים לוודאות הזו. אפילו מכורים לה. היא מעניקה לנו איזה שהוא בסיס מוכר ובטוח שאנחנו יכולים לעמוד עליו. וכשהוודאות הזו איננה, אנחנו מרגישים מאד לא יציבים ולא בטוחים. בשיחות שלי עם אנשים בתקופה האחרונה, אני שומע את אותו המשפט שוב ושוב: "אני מחכה שהדברים יתייצבו קצת לפני שאני מקבל החלטות". "אולי אחרי המלחמה..." "כשיהיה ברור מה קורה עם המשק..." "כשאדע מה יהיה עם המילואים..." אבל כמו שכולנו מבינים – אנחנו עלולים לחכות הרבה זמן. לפני שחליתי בסרטן, גם אני חייתי באשליה שיש לי שליטה. שאני יכול לתכנן את החיים שלי קדימה, לדעת מה יקרה. ואז, בן רגע, הקרקע נשמטה מתחת לרגליים שלי.