ערן שטרן

הי! לפני כמה ימים קיבלנו מייל מלקוח שכתב שהוא לא מרגיש שהוא יכול ברגע להצטרף לאחת התוכניות שלנו, כי יש חוסר וודאות גדול לפני הבחירות, ושרק אחרי ה-10 באפריל הוא יוכל להחליט.   חוסר וודאות גדול?   התגובה שלו בהתחלה קצת הצחיקה אותי, אבל ככל שחשבתי עליה, היא כבר פחות הצחיקה ויותר הדאיגה אותי. הדאיגה אותי לא בגללי, אלא בגללו, ובגלל אחרים שחושבים כמוהו.   פתאום הבנתי שיש לא מעט אנשים, שאירועים חיצוניים כאלו, כמו הבחירות שאנו עוברים כרגע, משפיעים על איכות החיים שלהם באופן מהותי. משפיעים על התוצאות שלהם באופן מהותי.   לא בגלל שהחיים שלו ישתנו באופן מהותי בגלל ראש ממשלה כזה או אחר (והנה התחזית שלי: ראש הממשלה יהיה מי שהשם שלו מתחיל באות ב' :) ), אלא בגלל המשמעות שהוא נותן לזה ובגלל ההשפעה העצומה שיש לארוע חיצוני שקורה על הפנימיות שלו. על תחושת האושר שלו ועל ההישגים האישיים שלו.   הרי אם אותו אדם החליט לשים בעצירה את החיים שלו ואת העסק שלו בגלל ארוע כזה או אחר למשך חודשיים, לא יקרה שום דבר בחודשיים האלו.   והרי אחרי שיסתיימו הבחירות, יהיה ארוע חיצוני אחר: מתיחות בטחונית, שחיתות שלטונית, איום אירני, שטפון, בצורת, הכרזה של טראמפ, הכרזה של פוטין, הכרזה של ארדואן, הכרזה של נסראללה, ארוויזיון, חג פסח, חג העצמאות, ושאר החגים הבאים עלינו לטובה, צום יום כיפור ועוד מליון ואחד ארועים נוספים שאין לנו שום מושג או וודאות מה הם יהיו.   יש וודאות בכמה דברים די ברורים – ה-10 באפריל יגיע.   ובבוקר של ה-10 באפריל, השמש תזרח ואתם תקומו בבוקר (לא יכול להיות וודאי ב-100% לגבי זה, אבל בהחלט מאחל לכם שכן). ויהיה ראש ממשלה, כזה או אחר. ואתם תהיו מרוצים מהבחירה שלו, או שתהיו מבואסים ממנה. והעולם ימשיך להסתובב על צירו.   והשמחה (או הבאסה) ממי שנבחר לראשות הממשלה תעבור בתוך כמה ימים (או שבועות), ותגלו שיש לכם חיים אמיתיים להתמודד איתם.   ושהחיים האלו פחות מושפעים ממי נבחר לראשות הממשלה או מי מרכיב את הממשלה, והם מושפעים בעיקר מהבחירות וההחלטות היום יומיות שלנו.   ואם אני מחליט שמשהו חיצוני, כזה או אחר, משפיע על החיים שלי – אז הוא אכן ישפיע על החיים שלי. ואם אני מחליט שאני הוא מי שמשפיע על החיים שלי יותר מהכל, אז זו המציאות שאחיה לתוכה.   ושלא תתבלבלו, אני לא אומר שהבחירות הן לא חשובות, הן בהחלט כן, הן בהחלט משפיעות על החיים שלנו כאן, על הערכים שלתוכם אנו מגדלים את הילדים שלנו ועל החינוך שאנו מנחילים להם. אבל שלא נתבלבל, לא הבחירות, לא הממשלה ולא אף אחד אחר משפיע עלינו יותר מאשר – אנחנו עצמנו.   יתכן ותהיה לאחר ה-10 באפריל ממשלה שאני לא מרוצה ממנה, לא מסכים עם דרכה ואולי אפילו מתנגד לכל מה שהיא מייצגת. אבל עדיין זו בחירה שלי כיצד לחיות כאן את חיי.   נסיבות חיצוניות תמיד יהיו. לפעמים הן יהיו יותר בהלימה עם מה שאנו מאמינים בו ולפעמים פחות. לפעמים הן יעניקו לנו יותר תחושת בטחון וודאות, ולעיתים לא.   זה לא מקרי שהוודאות מאד חשובה לנו. האגו שלנו מכור לבטחון ולוודאות, הוא יעשה הכל כדי ליצור לנו את התחושה שיש לנו בטחון וודאות, גם במחיר שזה לפעמים פוגע או מעכב אותנו.   כדי להבין עד כמה המנגנון הפנימי הזה חזק אצלנו, אפשר לראות דוגמא קיצונית אצל נשים מוכות, שממשיכות להישאר בבית אלים שבו הן נפגעות שוב ושוב. מדוע הן נשארות שם? כי יש שם וודאות. היא לאו דווקא נעימה או טובה, אבל מול חוסר הוודאות שבלעזוב ולצאת לדרך חדשה ולא נודעת, לפעמים הוודאות לכאורה עדיפה (לאגו היא בוודאי עדיפה).   זה לא תמיד פשוט. זה דורש מאיתנו לקחת אחריות אישית ברמה גבוהה יותר ממרבית האנשים. כי מרבית האנשים יעדיפו להמשיך ולהשליך את התוצאות שלהם ואת האושר האישי שלהם על דברים שקורים מחוץ להם – בחירות, ראש ממשלה, מיתון, מלחמה, חופשת קיץ, השכנים, האישה, הבוס או הלקוחות שלי.   הרבה יותר קל להאשים מישהו אחר בתוצאות שלי מאשר לקחת עליהן אחריות ולשנות אותן.   אם אתם באמת רוצים וודאות – היא לא מחכה לכם בחוץ. היא לא תלויה בתוצאות הבחירות לכנסת. היא תלויה בתוצאות הבחירות האישיות שלכם.   אז לכו לבחור! שלכם, ערן

הי! בסרט המצוין Inception (או בשמו העברי "התחלה") באחת הסצינות הראשונות, לאונרדו די קפריו יושב מול הלקוח המיועד ושואל אותו: מה הוא הטפיל המסוכן והעמיד ביותר בעולם?   האם זו בקטריה? אולי וירוס?  לא...  זהו רעיון.   הוא עמיד, ומדבק ביותר.  ברגע שרעיון נתפס במוח של האדם, זה כמעט בלתי אפשרי להיפטר ממנו.  ויותר מכך - רעיון שהוא מאד מובנה, ומאד מבוסס: נדבק.   מאד אהבתי את הסרט (ראיתי אותו כבר כמה פעמים), אבל בעיקר נשארה לי ממנו חרוטה הסצנה הספציפית הזו.  כי למרות שניתן לטעון שהסרט הוא בדיוני לחלוטין, ההיגד הזה הוא מאד נכון ומאד אמיתי.  ברגע שרעיון מתחיל להתבסס ולהתיישב אצלנו במחשבה, קשה מאד להוציא אותו משם.   זו הסיבה שלפעמים כל כך קשה לנו לעשות שינויים מצד אחד – כי קשה להוציא את המחשבות וההרגלים הקיימים. אבל מצד שני, לפעמים ישנם אנשים שעושים שינוי בשניה, מהרגע שרעיון חדש התיישב להם במחשבה.  עכשיו תתארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: נניח שאתם פוגשים בלקוח פוטנציאלי, ורוצים לעניין אותו במוצר או בשרות שלכם. כמה קל זה היה אם הייתם יכולים, בצורה מהירה, ואפילו אוטומטית, לגרום ללקוח להבין משהו לגבי עצמו ולגבי המוצר או השרות שלכם ובעקבות כך לרצות לקנות מכם, או להמשיך אתכם בתהליך.  נשמע מעניין?   ובכן, זה לא מדע בדיוני. זה לגמרי אמיתי.  אני עושה את זה כבר שנים בדרכים מאד מסויימות ומאד ספציפיות.  ושלא נתבלבל, אני לא מדבר כאן על כל מיני דרכים "מפוקפקות" כאלו ואחרות שמנסות להתיימר לשתול מחשבות במוחו של הלקוח.  אני מדבר כאן על דרך ישרה, אותנטית, ומהימנה ליצור חיבור מאד עמוק ביננו ובין הלקוחות שלנו, לגרום להם להבין משהו חדש לגבי עצמם ומתוך כך לעורר בהם רצון להמשך התהליך איתנו ולרכוש מאיתנו.   עכשיו אני רוצה להוסיף לכם נדבך נוסף מעניין לכאן – תארו לכם גם, שכל התהליך הזה, קורה מבלי שאתם צריכים להיות מעורבים בו בכלל.  הוא קורה בצורה אוטומטית לחלוטין, גם כשאתם עושים דברים אחרים או אפילו ישנים.   אם מה שתארתי לכם כאן נשמע לכם מעניין, אז אתם לא רוצים לפספס את ההדרכה: כיצד לגרום ללקוחות המדוייקים לרוץ אליך ולרצות לקנות דווקא ממך! ולמי שרוצה לצפות בסצינה מתוך Inception הנה היא:  תהנו! ערן

הי,   אני מאמין שאם הייתי שואל קבוצה של אנשים האם הם מאמינים שיש להם אינטואיציה, מרביתם היו משיבים על כך בחיוב. האמת, שעד היום, פגשתי רק אדם אחד שאמר לי שהוא לא מאמין שיש לו אינטואיציה (ופגשתי עשרות אלפי אנשים עד היום).   אנחנו מאמינים ויודעים שיש לנו אינטואיציה, אבל קשה לנו לפעמים להגדיר אותה, מה היא? איך אנחנו יכולים להשתמש בצורה יזומה? אצל מרבית האנשים, האינטואיציה, כשמה היא: אינטואיטיבית. כלומר היא מופיעה בצורה לא קרואה, לא מוזמנת. או שהיא מופיעה פתאום, או שלא. וגם, כשהיא מופיעה, האם אנו קשובים להקשיב לה ולזהת אותה?   אני לא חושב שאני צריך "למכור" לכם את הרעיון מדוע האינטואיציה היא אחד הדברים הכי חשובים עבורנו כבני אדם. אינספור מחקרים כבר הראו והוכיחו שקבלת ההחלטות שלנו, מופעלת מתוך האינטואיציה, ואחר כך אנו משתמשים במחשבה הרציונאלית כדי להצדיק את ההחלטה האינטואיטיבית. ההסתמכות שלנו על האינטואיציה שלנו משפיעה באופן ישיר על איכות החיים שלנו.   כאשר אנו פועלים מתוך חיבור פנימי עמוק לאינטואיציה שלנו אנו חיים בזרימה גבוהה יותר, אנו מרגישים מדוייקים ונינוחים יותר. כאשר אנו הולכים בניגוד לקו הפנימי שלנו, כאשר אנו סוטים מהנתיב המדוייק לנו, אנו חווים את החיים כקשים יותר, מאתגרים יותר. לפעמים, אם אנו סוטים הרבה, אנו "נקבל מהחיים" איתותים שידרשו מאיתנו לחזור ולדייק את עצמנו. האיתותים הללו מגיעים לרוב בצורה של משברים, מחלות ואתגרים שלא מותירים לנו ברירה אלא לעצור, לקחת רגעע ולהבין איפה אנו נמצאים ומה נדרש מאיתנו כדי לחזור לדרך הנכונה והמדוייקת שלנו.   העולם שלנו משתנה ומתפתח. וככל שהוא יותר ויותר מתפתח ואנו כבני אדם מתפתחים, המודעות שלנו משתנה. יש הרבה ברכה בכך שהמודעות של אדם עולה ומתפתחת, כי התוצאות שלנו תמיד יהיו בהלימה לרמת המודעות שלנו וכך אם המודעות שלנו גבוהה יותר, כך גם התוצאות שלנו עולות.   אך יש בכך לפעמים גם סוג של "קללה" אם תרצו לקרוא לזה כך... והיא בכך, שככל שהמודעות שלנו עולה, קשה לנו יותר להשלים עם מצבים בחיים שלנו שבהן אנו לא נמצאים בהלימה עם מה שנכון ומדוייק לנו. אנו נטה יותר לראות ולהרגיש את הפערים שיש לנו בחיים - הפער בין איפה שאנו נמצאים לאיפה שאנו רוצים להיות.   יש לפער הזה תפקיד מהותי בחיים שלנו - הוא נועד למשוך אותנו קדימה, לתמרץ ולהמריץ אותנו לעשות שינוי. כשאדם נמצא ברמת מודעות נמוכה יותר, הוא יהיה השרדותי יותר, וככל שאנו השרדותיים יותר, כך אנו פחות ופחות נטה לראות את הפערים הללו, כך נהיה פחות ופחות קשובים לאינטואיציה שלנו.   הבשורה הטובה (לדעתי) שלי עבורכם היא שלגמרי ניתן לאמן אינטואיציה. ניתן לאמן את עצמנו בכך וליצור מצב שבו האינטואיציה שלנו היא כבר לא מופיעה רק בצורה אקראית, אלא מופיעה כשאנו מזמנים אותה. ממש כמו סוג של "חבר טלפוני" שאנו יכולים לפנות אליו לעזרה כשצריך.   אם היה מעניין אתכם ללמוד ולתרגל זאת באופן מעשי, לאמן את האינטואיציה שלכם, להתחבר אליה ברמה יום יומית ולדעת לקבל ממנה הכוונה בכל עת שתרצו, אני מזמין אתכם להצטרף אלי בשלישי הבא לסדנת "התגלית". למעשה, זו אחת הסדנאות האחרונות שאני מתכוון להעביר בפורמט הנוכחי, כך שאם זה משהו מהדהד לכם נכון ומדוייק כעת עבורכם, זה הזמן לקבל החלטה ולהצטרף.

הי! לפני כמה שבועות השתתפתי במפגש של קבוצת בעלי עסקים. כשנכנסתי לחדר פתאום ניגש אלי אחד המשתתפים, מציג את עצמו ואומר לי שהוא חייב לספר לי משהו. אנחנו הולכים הצידה ואז הוא מספר לי את הסיפור שלו.   הוא אמר ששמע אותי מספר על המפגש שלי עם בוב פרוקטור לפני כ-11 שנים שבו בוב שאל אותי את השאלה "מה היית עושה אם הייתי יכול להראות לך כיצד להפוך את ההכנסה השנתית להכנסה חודשית?". אני לא אלאה אתכם בכל מה שהוא סיפר לי באותה שיחה, אבל כמה ימים לאחר מכן הוא שלח לי את המייל הזה:   "היי ערן, אני כותב לך את המייל הזה כהוקרה על זה שאתה המנטור הראשון שנחשפתי אליו בעולם ההתפתחות האישית, ואני בטוח שיש לך חלק ענק במה שעברתי בשנים האחרונות.   טוב אז הכל התחיל ב- 2012, בזמן שאני עובד כמאבטח בחברת הייטק ובזמן שאני מעביר משמרות לילה שומע בשקיקה את הספר שלך "להגשים". (עברתי את ה- 50 פעמים לדעתי..)   האמת שבהתחלה עיצבן אותי הרעיון שלך של "להפוך את ההכנסה השנתית להכנסה החודשית"... חשבתי שאני צריך לעבוד פי 12 יותר ולא כל כך התחשק לי... ואז כשהבנתי שאתה בכלל מדבר על ריבוי מקורות הכנסה, זה עוד יותר בלבל אותי, כי לא היה לי מושג מאיפה להתחיל!   הרבה דברים עברו מאז, למדתי ה-מ-ו-ן והתקדמתי בעולם של מכירות, שיווק דיגיטלי ומסחר אלקטרוני. ותוך כדי שאני לומד על עולם העסקים, אני לא מפסיק להשקיע במיינדסט שלי ובפיתוח הערך העצמי שלי.   וזה בדיוק העניין... שהרבה מפספסים, ושגם אני פספסתי בתחילת הדרך. זה הכל מיינדסט.   גם אם בתחילת הדרך הייתי מקים את 2 העסקים שיש לי היום, כנראה שהם לא היו מצליחים.   בספק אם היו שורדים חודש (או יותר נכון אם אני הייתי שורד...). אני מבין את המשפט שההכנסה שלי היא בדיוק לפי הרמה של תפיסת הערך העצמי שלי (בקבלה זה נקרא "גודל הכלי שיכול להכיל את האור").   למדתי שכל מה שאני צריך, במקביל ללימודים, חיפוש הזדמנויות ופתיחת עסקים הוא לעבוד על הערך העצמי שלי ולבנות אותו. ורק כשהוא יהיה שווה פי 100 יותר, רק אז רמת ההכנסה שלי תגדל.   האמת? אני יודע שמעצבן לשמוע את זה, זו לא בדיוק העצה הכי "פרקטית" שאני יכול לתת, אבל הלוואי והיו אומרים לי את זה בגיל 21, אחרי שסיימתי צבא...   והיום?   היום יש לי 2 עסקים שמכניסים לי משמעותית יותר מההכנסה השנתית שלי מלפני כמה שנים (שהיתה אז 5,000 בחודש). האמת שנכון לכתיבת שורות אלה עברתי את ה-5,000 ש"ח ביום.   אז מקווה שהצלחתי להעביר את המסר דרך המסע שעברתי, ומאחל המון בהצלחה לכל מי שיקרא את המילים האלו. נ.ב. לי זה לקח 5 שנים... אני יודע שהיום כל אחד רוצה לייצר לעצמו הכנסה פאסיבית וחופש כלכלי כבר מחר, אבל ברוב המקרים זה לא עובד ככה, וזה גם לא נכון שזה יהיה ככה. כי שמקבלים יותר ממה שמסוגלים להכיל, אז המצב תמיד מתאזן וחוזר לעצמו. צריך לבנות את הכל בהדרגה, ולשים המון פוקוס על מיינדסט נכון. בהצלחה :) " עד כאן המילים של שגיא. אני חושב שמה ששגיא מתאר כאן הוא בדיוק, אבל בדיוק לב העניין! הרבה אנשים רוצים להשיג יותר, להיות יותר, להרוויח יותר. הרבה רוצים יותר כסף, להגדיל את ההכנסות שלהם. זה ברור. אבל, וזה אבל גדול: מרבית האנשים שרוצים לעשות זאת ולהשיג זאת, אינם מוכנים לעשות את מה שנדרש כדי להשיג זאת. אם תקראו לעומק את הדברים שכתב שגיא, תראו כמה דברים חשובים בתהליך שהוא עבר ועודנו עובר: הוא לא הפסיק להשקיע בעצמו, ללמוד ולהתפתח. מתוך ההבנה שככל שהוא יתפתח כך גם ההכנסה שלו תתפתח. הוא פיתח את יכולות השיווק והמכירה שלו. אלו יכולות קריטיות בעידן של היום, ואין זה משנה אם אתה שכיר, עצמאי או בעל עסק. כולם חייבים לדעת לשווק את עצמם, את הרעיונות שלהם ואת המוצרים והשרותים שלהם. הוא השקיע בלי סוף בפיתוח הערך העצמי שלו. הוא מבין שככל שהערך העצמי שלו יגדל, כך גם מה שהוא יוכל להעניק לאחרים יגדל, ובאופן ישיר כך גם ההכנסה שלו תגדל הוא מבין שאין כאן "זבנג וגמרנו". שאין שום גלולת קסם שיכולה לגרום לזה לקרות. יש תהליך שאדם נדרש לעבור, והתהליך הזה דורש השקעה, מחוייבות התמדה ו-זמן. יש משפט שאני מאד אוהב (כי הוא מאד נכון) שאומר ש"אי אפשר לזרז צ'יפס". לדברים לוקח את הזמן שלהם להתהוות. וכמו שהוא מסכם – זה הכל מיינדסט. הכל בתודעה ובמחשבה שלנו. וככל שהוא השקיע בכך יותר, כך הוא הרוויח יותר. אגב, אם תקראו לעומק את הדברים ששגיא כתב, תבינו שהוא לא הפך את ההכנסה השנתית שלו להכנסה חודשית אלא הרבה מעבר לכך.. למעשה הוא הפך את ההכנסה החודשית שלו להכנסה יומית! אני רוצה להודות לשגיא ששלח את המייל הזה ומקווה שלפחות כמה מכם הקוראים זאת כעת תקחו מכאן השראה גם עבור החיים שלכם. ואם אתם רוצים לעשות יותר מאשר רק לקחת השראה, ואתם מוכנים לעשות צעד נועז ואמיץ כדי לממש את המשפט שנתן השראה לשגיא (להפוך את ההכנסה השנתית לחודשית) גם בחיים שלכם, אני מזמין אתכם לקרוא כאן על התוכנית החדשה שאני עומד לפתוח ממש בקרוב. מדובר ב"מעגל הפנימי" שלי. לפני כשבועיים פרסמתי אותה לראשונה, וכבר הקבוצה הראשונה המיועדת ל-12 בעלי עסקים מנוסים כבר התמלאה כולה. פתחתי קבוצה נוספת המיועדת לאנשים שהם עדיין שכירים או לכאלו שנמצאים בתחילת הדרך העסקית שלהם, וגם בה נותרו לנו נכון לרגע כתיבת השורות הללו רק 5 מקומות אחרונים. כך, שאם אתם רוצים לעשות צעד נועז לשנה החדשה, ובכלל, זה הזמן ללחוץ על הקישור, לקרוא לעומק את ההסבר שלי, למלא את הפרטים שלכם ואת שאלון ההתאמה ולהצטרף ל"מעגל הפנימי". ומי יודע, אולי בעוד 5 שנים (או אפילו פחות), אקבל גם מכם מייל דומה כזה? מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם! שלכם, ערן.

הי, מוזמנים לצפות בהרצאה קצרה שהעברתי מול קהילת "מרחיבי הדעת" של מגזין אפוק טיימס. בהרצאה אני משתף מדוע קשה לנו לעשות שינויים בחיים? כיצד ההתמכרות שלנו לחיים “נורמליים” מונעת מאיתנו להגשים את החלומות הנועזים שלנו? כיצד ניתן באמת לממש את הפוטנציאל האמיתי שלנו? ומהו הדבר העיקרי שמשפיע על היכולת שלנו להגשים ולממש את הדברים שחשובים לנו באמת? מי שמעוניין לקרוא עוד על החוויה שלנו בטיול בעולם, מוזמן לבלוג המסע שלנו: "לא נורמלים בעולם"  שלכם, ערן.

הי, אחת הבעיות העיקריות של מרבית העסקים היא שהלקוחות לא תמיד יודעים לבחור נכון. הם לא יודעים תמיד להבדיל בינך ובין המתחרים שלך. וכשהם לא יודעים איך להבחין בהבדלים ישנו בדרך כלל רק פרמטר אחד שהם תמיד יודעים להשוות. וזה – המחיר. כבעל עסק, המקום האחרון שאנו רוצים להיות בו הוא זה שהלקוחות בוחרים (או שלא) לקנות מאיתנו על בסיס ההשוואה של המחיר. הסיבה היא פשוטה – אם הלקוחות בוחרים על בסיס מחיר, אז בדרך כלל אחד משני התרחישים הבאים יקרה: יבחרו במי שימכור במחיר הנמוך ביותר (כי זה הקריטריון היחידי שהם יודעים להשוות על בסיסו), וכמה שלא תורידו את המחיר, תמיד יהיה מתחרה שיוריד את המחיר עוד יותר יבחרו במי שימכור במחיר הגבוה ביותר, כי עבורם מחיר גבוה בדרך כלל יסמל איכות גבוהה יותר (לאו דווקא נכון, אבל רבים בוחרים כך). באופן כללי, אתם לא רוצים להיות במקום שבו הלקוחות בוחרים אך ורק על בסיס המחיר. אתם רוצים שהם ירצו לקנות דווקא מכם, ושהמחיר לא יהווה את הקריטריון העיקרי בהחלטה שלהם. נניח שאני רוצה לקנות טלויזיה חדשה. אני כלקוח (ורבים כמותי), לא ממש יודעים כיצד לבחור טלויזיה. כלומר, חוץ מלדעת את הגודל שאנו מחפשים, לרוב אנו לא ממש מבינים בטכנולוגיה, בהבדלים, בניואנסים ובטכנולוגיות השונות. ואז נגיע לחנות מכשירי החשמל (או לזאפ באינטרנט) ונחפש את הטלויזיה בגודל שאנו רוצים (למשל 55"). כעת, הקריטריון העיקרי שאנו יודעים לבחור על פיו הוא – המחיר! אם אני מעריך איכות, אני כנראה ארצה לקנות את המותגים היקרים יותר. ואם אני מחפש את העסקה הטובה ביותר, ארצה לרכוש את המכשיר הזול ביותר. אבל מה היה קורה אם יצרן טלויזיות מסויים, היה יוצר עבורי, ועבור שכמותי, מדריך כלשהו שנקרא: "כיצד למצוא את הטלויזיה המתאימה ביותר לצרכים שלך ובמחיר הטוב ביותר" או "10 דברים שאתם חייבים לדעת לפני שאתם קונים טלויזיה" הסבירות היא שהיה מעניין אותי לקרוא (או לצפות) בתוכן שכזה, כי הוא רלוונטי כמובן למה שאני מחפש. כעת, במדריך הוא היה בוחר להדגיש נקודות שמייצגות יתרונות יחסיים שלו, לעומת חסרונות יחסיים של המותגים המתחרים.  נניח שאחד הדברים שמייחד את הטלויזיות שלו, הוא האחריות הארוכה שהוא נותן. אז בוודאי שהוא היה כותב במדריך משהו בסגנון: "אחד הדברים שחשוב לבדוק לפני שאתם רוכשים טלויזיה חדשה, היא מה משך אחריות היצרן שאתם מקבלים. השוק מוצף במכשירים זולים מתוצרת סין, שנוטים להתקלקל לאחר שנה/שנתיים, ולכן הם מגיעים עם אחריות קצרה של שנה בלבד. אם אתם כבר משקיעים בטלויזיה חדשה, כדאי שתוודאו שהיא מגיעה עם אחריות של 3 שנים לפחות!" מה שהוא בעצם עשה, הוא חינך את הלקוח. הוא לימד אותו משהו חדש שהלקוח לא ידע רגע לפני כן. הוא בעצם הכניס, למערכת השיקולים של הלקוח, שיקול נוסף שלא היה שם קודם לכן. הוא לימד והסביר ללקוח, למה חשוב ללקוח לבדוק את האחריות שהוא מקבל עם רכישת המכשיר. סביר שכעת אותו לקוח, כשהוא נכנס לחנות מוצרי החשמל ישאל את המוכר איזה טלויזיות מגיעות עם אחריות ארוכה יותר ויתמקד בהן. או כשהוא סורק בזאפ הוא יבדוק למי יש אחריות ארוכה יותר. הגישה הזו נקראת: שיווק מבוסס חינוך. אנו מחנכים את הלקוחות כיצד לקנות נכון. זוהי שיטת שיווק מאד אפקטיבית ויעילה שמבוססת על כך שאנו יוצרים עבור הלקוחות שלנו תוכן שעוזר להם לבחור, שמלמד אותם על עולם התוכן שלנו, על המוצרים והשרותים שלנו, ובעצם מקרבים אותנו אלינו. יצירה של תוכן היא אחד מהמרכיבים המשמעותיים בעולם השיווק כיום. יותר ויותר עסקים, מכל הסוגים והמינים משתמשים בתוכן על מנת למשוך אליהם לקוחות, וליצור אצל הלקוחות את החיבור, הבטחון והאמון בהם ובמותג שלהם. אני אישית עושה זאת כבר למעלה מ-12 שנים. יצרתי עד היום אלפי פריטי תוכן שונים שמשמשים אותי עד היום: פוסטים בבלוג, וידאו, קורסים דיגיטליים, קורסים במייל, ראיונות עם מומחים ומובילים בתחומם, הרצאות מוקלטות, מדריכים, סדנאות, הרצאות ועוד... ולראשונה אני חושף הכל – כיצד להפוך ולהיות מכונת תוכן משומנת המייצרת תוכן מגוון, בעל ערך גבוה, מושך לקוחות ומייצר הכנסות. זו הדרכה המיועדת לכל מי שעוסק ביצירת תוכן מכל סוג שהוא. בין אם אתם רוצים לכתוב פוסטים לבלוג או לפייסבוק, תוכן שיווקי, תסריט לוידאו, תוכן להרצאה, ספר, מדריכים מכל סוג, או כל סוג של אחר של תוכן. הנה כל מה שיחשף בפניכם בהדרכה המקיפה הזו: איך ליצור את הפילוסופיה היחודית שלכם שבולטת מעל לכולם כיצד להפוך את עצמכם ל"מכונת תוכן" שיוצרת תוכן מעניין, רלוונטי וכזה שמעניין ומושך את הלקוחות שלכם כיצד למצוא רעיונות חדשים לתוכן עבור הקהל שלכם כיצד לזהות מה מעניין את הקהל שלכם, ואיזה תוכן חדש להציע לו כיצד לפתח תוכן חדש כאשר אתם ישנים! כיצד לפתח תוכן מבלי לכתוב מילה אחת בעצמכם! כיצד לגרום ללקוחות שלכם ליצור עבורכם את התוכן הרלוונטי ביותר עבורם כיצד מומחים אחרים יוצרים תוכן רלוונטי ומושך עבורכם כיצד למקסם את השימוש בתוכן שיצרתם כיצד ליצור תוכנית שנתית וחודשית עבור אימפריית הידע שאתם יוצרים כיצד לפתח תוכן שיוצר אצל הלקוחות שלכם חיבור פסיכולוגי ורגשי אליכם איך ליצור SYSTEM עקבי של יצירת תוכן כיצד ליצור תוכן שיווקי שמניע אנשים לפעולה ולרכישות המוצרים והשרותים שלכם כיצד למסחר ולהגן על הקניין הרוחני שלכם כיצד ליצור רשימת נושאים לפוסטים בבלוג המספיקים לשנה ויותר,בתוך 60 דק' כיצד להפוך למכונת רעיונות בלתי נדלית מהן 3 הפעולות שיגרמו לכם להפוך להיות יצירתיים לתמיד כיצד ליצור תוכן שמקדם את המוצרים והשרותים שלכם כלים שימושיים ליצירת תוכן מגוון כיצד לדעת ולבחור מה פורמט התוכן שהכי מתאים ונכון לכם כיצד לפנות לאנשים מעניינים ומובילי דעת קהל ולהשיג את הסכמתם להתראיין אצלכם (לבלוג, וובינר, לספר או לפודקאסט) ההדרכה מוקלטת, וזמינה לצפייה מיידית דרך האינטרנט. מי שנרשם, מקבל גישה חופשית לכל החיים, לשימושו החופשי. כל הפרטים, המידע וההרשמה כאן בקישור. תהנו! שלכם, ערן.

הי! ישנו משפט ששמעתי בעבר כמה פעמים: “אנשים מצליחים עושים את מה שהאחרים אינם אוהבים לעשות”.   ואני חושב שהמשפט הזה כל כך מדוייק, אמיתי ונכון. ראיתי איך שזה קורה כל פעם מחדש. יוצא לי לדבר עם לא מעט אנשים על השגת יעדים, הגשמת חלומות, ובגדול – על לחיות את החיים שהם רוצים לחיות.   ואחת השאלות שאני שואל אותם היא: “אז מה אתה מוכן לעשות כדי שזה יקרה?” התשובה שאני מקבל מהם היא זו שתקבע אם הם יצליחו בכך או שלא.   חלקם אומרים “הכל” אבל בעצם מתכוונים ל-”הכל, אבל…” או “הכל, אם…”. כלומר, הם מתחייבים אבל על תנאי.   מחוייבות על תנאי היא איננה מחוייבות. כל עוד אנו משאירים לעצמנו פתח להיסוס או לספק, הרי שאיננו מחוייבים ואיננו מתחייבים לפעול כדי להשיג את מה שאנו רוצים. וכשאין מחוייבות – אין תוצאות.   מי שאינו מחוייב לתוצאות שהוא רוצה להשיג, לעצמו, לאנשים שהוא אוהב, לחיים שלו – ממשיך להתפשר על התוצאות שהוא משיג. כל האנשים המצליחים שאני מכיר או שלמדתי אודותם, קיימו את המשפט הזה: “אנשים מצליחים עושים את מה שהאחרים אינם אוהבים לעשות”.   הרבה פעמים אין זה נוח לעשות דברים מסויימים. אבל ישנם דברים מסויימים שפשוט צריך לעשות. כי כאשר עושים אותם – החיים שלנו משתנים.   והנקודה הזו מסכמת את כל העניין – אנשים מצליחים פועלים, הם עושים דברים שלעיתים אינם נוחים, הם מקבלים החלטות מהר, פועלים ומשיגים תוצאות.   ואנשים אחרים מסתכלים עליהם מהצד על אותם "מצליחנים" וכדי לא להרגיש אשמה, הם אומרים לעצמם ש”היה להם מזל…” אין כאן שום קשר למזל. יש כאן קשר לנכונות שלהם לקבל החלטות, לפעול ולעשות לפעמים דברים שהם אינם הכי נוחים בעולם…   וזה עושה את כל ההבדל!   והנה 2 שאלות עבורכם: מהי המטרה המשמעותית שהייתם רוצים להשיג ב-2019? מה הייתם מוכנים לעשות כדי שזה יקרה?    מוזמנים לשתף אותי כאן!

הי! את התאוריה של פרמידת הצרכים של מאסלו מרבית האנשים מכירים.   ב-1943 מאסלו פרסם את התאוריה שאומרת שלכל בני האדם ישנם 5 צרכים בסיסיים, שהם פועלים על מנת להשיג אותם בחייהם. וכל עוד אדם לא השיג את הצרכים ברמה הנמוכה יותר, הוא לא יפעל להשיג את הצרכים ברמה הגבוהה יותר.   5 הצרכים הבסיסיים שמאסלו פרסם בתאוריה שלו היו: צרכים פיסיולוגיים (אוכל, שתייה, שינה, הגיינה וכו'), צרכים של בטחון קיומי, צרכים של שייכות ואהבה, צרכים של כבוד והערכה ובפסגת הפרמידה, ברמה החמישית – הגשמה ומימוש.   מ-1943 ועד שנפטר ב-1970, מאסלו המשיך לחקור את תאוריית הצרכים שלו, וממש לפני שנפטר הוא החל להסביר שישנו גם שלב שישי ונוסף, אך הוא לא זכה לפרסם זאת באופן מסודר.   השלב השישי שמאסלו הוסיף למודל שלו נקרא: התעלות (Transcendence). שברמה הזו האדם מתעלה מעבר לצרכי האגו האישיים שלו, ומתחבר לרמת תודעה גבוהה יותר המכירה בכך שכולנו אחד. במקום הזה האדם כבר מתמקד במטרות שהן "גדולות ממנו", לטובת הכלל: אנשים אחרים, העולם והיקום: כאשר גיליתי את העדכון הזה של מאסלו, זה עשה לי המון שכל. אני חושב שכל אחד מאיתנו היה רוצה לדעת בערוב ימיו שהוא עשה משהו משמעותי לטובת הכלל. אנחנו רוצים לדעת שהשארנו איזה שהוא חותם.   בעיני זהו אחד מהכוחות המניעים המשמעותיים שיש לנו בחיים כיום.   כי ככל שהעולם התקדם והתפתח, כמות האנשים הנמצאים באמת במצבים קשים של "השרדות" הולכת ומצטמצמת. מה שאומר שיותר ויותר אנשים מחפשים לממש ולהגשים את הרמות הגבוהות יותר של מאסלו.   יש שתי תופעות מעניינות שאני רואה שקורות בשנים האחרונות, ככל שהתודעה האנושית מתפתחת.   הראשונה: זה אף פעם לא באמת מספיק ישנם אנשים שלמרות שהם מאד מצליחים בכל קנה מידה במה שהם עושים, וכל 4 הצרכים הראשונים לגמרי באים על סיפוקם (פיסיולוגיים, בטחון, שייכות, הערכה), הם עדיין לא מצליחים להרגיש שהם אכן מממשים ומגשימים את עצמם.   זה קורה ללא מעט אנשים. למרות שיש להם את הכסף, הבטחון, ההכרה והפרסום שהם רוצים – זה לא מספיק.   אני זוכר גם אותי, לפני כ-12 שנים כשעוד עבדתי כמנהל בכיר ב"אינטל",כשלכאורה "היה לי את הכל", הדבר שלא היה לי ושלא הצלחתי לשים עליו את היד שלי, היה המימוש וההגשמה, וכעת אני מבין שגם לא את הרמה של ההתעלות.   לפני כמה חודשים כתבתי על כך פוסט שנקרא: "אני מאד מצליח אבל לא מאושר", שמתאר שיחה שהיתה לי עם לקוח שהיה בזמנו מנכ"ל מאד מצליח בתחומו ובאותה נשימה, גם מאד מאד מתוסכל.   כלומר, בלי ההגשמה וההתעלות, ברמה הגבוהה שלהם, אנו לא באמת נהיה מסופקים ומאושרים. זה לא עניין של כסף, הכרה ופרסום, או כל דבר חיצוני אחר.   התופעה השניה: מאסלו נפל על הצד! הסברה הראשונית של מאסלו היתה שבכדי להשיג את רמות הצרכים הגבוהות יותר, אנו צריכים לפעול כדי להשיג את הרמות הבסיסיות קודם לכן. כלומר, לפני שאוכל להשיג מימוש והגשמה והתעלות, עלי קודם לכן להשיג במלואם את הצרכים הקודמים של בטחון, אהבה והערכה.   זה בהחלט היה נכון בעבר, אבל אני רואה איך במציאות הנוכחית, יותר ויותר אנשים פועלים על מנת להשיג את הרמות הגבוהות יותר של מאסלו –במקביל לכך שהם פועלים לספק לעצמם את הצרכים הבסיסיים יותר.   הדגש כאן הוא על פעילות במקביל, ולא באופן טורי כפי שהיה נהוג לחשוב בעבר.   כלומר, התלות שהיתה בעבר, במעבר משלב אחד לשלב מתקדם יותר, הולכת ומצטמצמת, ואפילו נעלמת.   המסקנה שלי משתי התופעות הללו, היא שכדי באמת להיות מאושרים, אנחנו רוצים וצריכים לפעול להשיג את ההגשמה וההתעלות ברמה הגבוהה יותר שלהן.   למרות שמקובל לחשוב, שאלו הם דברים שנוכל או כדאי לדחות "לאחר כך", לאחרי שנסתדר, נתיישר, נשיג את הבטחון שלנו וכו', הרבה מאד אנשים אינם מוכנים לחכות ל-some day הזה שאולי לא יגיע לעולם, ומעדיפים לפעול במקביל.   אשמח לשמוע איפה הדברים האלו פוגשים אתכם, ואם אתם רוצים לפעול בצורה אקטיבית לעבר הרמה השישית של מאסלו, ולקבל כלים יוצאי דופן להגיע לשם, אז סדנת "התגלית" הקרובה היא הצעד הבא שלכם.   ב"תגלית" אני מעניק למשתתפים, מעבר להבנה המעמיקה של התהליכים שתארתי כאן, גם מספר כלים מעשיים, מאד אפקטיביים ומאד משמעותיים להתחבר לאינטואיציה הגבוהה שלנו, לקבל הנחיה מדוייקת ותשובות מדוייקות לשאלות החשובות ביותר שלנו. שאלות כמו: מי אני? למה אני כאן? ומה נועדתי לעשות בעולם.   נתראה בתגלית! שלכם, ערן.

הי! **הערה: זה כנראה לא יהיה מה שחשבתם...   אז יצאתם לדרך העסקית שלכם, יצרתם מוצרים ושרותים, התחלתם למכור אותם, הבנתם שאתם צריכים לדעת גם לשווק ולמכור (כי בעצם בשום בית ספר והכשרה אקדמאית לא מלמדים אותנו את זה), התחלתם להשתפר בזה, אולי נעזרתם בליווי עסקי כזה או אחר, התקדמתם, התפתחתם... ואז?   מה קורה עכשיו?   ישנם סוגים שונים של אנשים כמובן, וסוגים שונים של עסקים, אבל במקרים רבים, יצא לי לפגוש לא מעט בעלי עסקים שלאחר מספר שנים מגיעים לנקודה שבה הם מרגישים אותה. אצל חלק זה יהיה קל יותר, אצל האחרים, ובמיוחד ככל שעובר הזמן, זה יורגש קשה יותר, אבל רובם מרגישים אותה.   ה"אותה" שאני מדבר עליה, היא: התקיעות.   אותה הרגשה, שאין זה משנה כמה אנו מתאמצים, כמה אנו לומדים ומתפתחים, אנו נמצאים, פחות או יותר באותו המקום. אז נכון שהשתפרנו מאיפה שהיינו בעבר, שאנחנו היום במצב טוב יותר, אבל עדיין, מול איפה שאנו מרגישים שהיינו יכולים להיות – אנו מרגיש תקועים.   לרוב בנקודה הזו, אנו ננסה לחפש לכך פתרון. בעולם העסקי, יש אינספור פתרונות אפשריים לכך. אנו מאמינים שאם רק יהיה לנו הידע שאנו חושבים שחסר לנו, או אם נכיר את השיטה החדשנית יותר להביא לקוחות, או שנקבל יעוץ ממי שנחשב – אז כל הבעיה הזו תיפתר. ולפעמים באמת זה עוזר, אבל הרבה פעמים – זה לא עוזר לנו. ואנו ממשיכים להרגיש את אותה התקיעות.   זה לא שאני נגד ידע עסקי, ליווי ותמיכה. להיפך, אני עצמי תמיד לומד, מתפתח ונעזר באחרים. אבל היום אני מבין שמעבר לידע והליווי החיצוני, שאני מחפש לקבל, יש משהו משמעותי יותר, ומשפיע יותר שעלי לטפל בו קודם כל. ושאם לא אתן עליו את הדעת, אין זה משנה כמה ידע ועזרה חיצונית אקבל, זה לא ממש ישנה את המצב.   התקיעות הזו, שאנו חווים אותה בשלבים שונים בחיינו נובעת לא מכך שחסר לנו ידע כזה או אחר. היא לא תפתר על ידי איזה שהוא "משהו" חיצוני שאנו צריכים להשיג אותו.   התקיעות הזו, באה לאותת לנו שיש משהו בפנים אצלנו שאינו נכון יותר.   לרוב היא באה לסמן לנו על כך שקיים בנו ניתוק. ניתוק של האדם מעצמו, מהפנימיות שלו, מהשליחות שלו, מהאינטואיציה הפנימית שלו או מהנשמה שלו (כל אחד לפי אמונתו).   אנשים שחיים כך, מנותקים מהעולם הפנימי והעולם הגבוה שלהם, הם לרוב גם מנותקים מהסביבה הקרובה שלהם. מנותקים מילדיהם, ומבן/בת זוגם, מנותקים מאותם אלו שהם נועדו להשפיע עליהם (הלקוחות).   כאשר אנו מנותקים מהמהות הגבוהה שלנו זה כמו לחיות בתוך מציאות מקבילה, שבה הדברים אינם עובדים לנו כמו שהיינו רוצים שיהיו. שבה אנו לא בזרימה הטבעית של החיים, אלא בנתיב שיש בו מאמץ וחיכוך.   במקרה הזה, הפתרונות שנכונים לנו אינם נמצאים שם "בחוץ", הם נמצאים אצלנו "בפנים".   ישנם הרבה אנשים שהם "מנהיגים של שינוי בעולם". הם הגיעו לכאן על מנת להוביל שינוי, לפרוץ דרך חדשה, להנהיג. חלקם מודעים לכך יותר, מרביתם פחות.   יש בתוכם חלק שיודע, יותר או פחות, שזהו התפקיד שלהם כאן, אך כל עוד הם נמצאים ב"ניתוק", העוצמה שבה הם מביאים זאת לידי ביטוי ומימוש היא נמוכה יחסית.   ככל שאנו מתחברים יותר למהות האמיתית שלנו, כך ההדהוד החיצוני שלנו גובר, כך אנו הופכים להיות משפיעים יותר ויותר.   אלו הם אנשים שהם מובילי דרך, סוכני שינוי ומנהיגים, שנמצאים כאן כמו "סוכנים רדומים", ויש להם תפקיד חשוב ומשמעותי בעולם שלנו. אלו הם האנשים שחוו בחייהם, שעושים ופועלים, אבל אינם במקום המדוייק להם כעת, הם מרגישים זאת, גם אם לא מודים בכך בפה ובלב מלא. בינם לבין עצמם, בתוך תוכם פנימה הם יודעים זאת.   אלו הם האנשים שלהם נועדתי לסייע ולעזור, אותם באתי לעורר. לעורר אותם ולחבר אותם למהותם האמיתית ולשליחותם כאן. להראות להם את הדרך להוביל ולהשפיע, מתוך הדיוק הפנימי שלהם, מתוך שליחותם האמיתית.   לעזור להם לפעול באותנטיות מתוך המהות האמיתית שלהם ולא מתוך האגו המתעתע שלהם.   אם אתם מזדהים עם הדברים האלו, אם אתם מרגישים שאתם הם אותם "מנהיגים של שינוי", אז אתם מוזמנים לבחון האם הצטרפות לקהילת "השליחות" היא נכונה ומדויקת עבורכם.

הי!   לפני מספר ימים השתתפתי בהרצאה מרתקת של ארז ירושלמי שנתן כמה דוגמאות מאד מעניינות כיצד יזמים נועזים משנים את נתיב ההיסטוריה. למי שלא מכיר, ארז הוא יזם סדרתי, ומנטור ליזמות וחדשנות בקרב סטארט-אפים רבים. בהרצאה שלו הוא אמר משפט שמאד התחברתי אליו ותפס אותי: שעל מנת להוביל, מנהיגים צריכים להרחיב את כלי הקיבול שלהם.   במה מדובר בעצם? חישבו על הניסוי הבא – אתם מחזיקים בידכם כוס שיכולה להכיל 300 סמ"ק של נוזל. ויש לכם ביד השניה בקבוק של ליטר וחצי. כמה נוזלים מתוך הבקבוק הכוס תוכל להכיל? כן, זו לא שאלה טריקית, התשובה היא ברורה: רק 300 סמ"ק. כל סמ"ק נוסף של נוזלים שננסה למזוג לכוס, מיד ייזל החוצה וישפך. הכוס לא יכולה להכיל את הנוזל הזה. אין זה משנה כמה נתאמץ או כמה נרצה, כל עוד הכוס היא של 300 סמ"ק, זה כל מה שהיא תוכל להכיל.   עד כאן היה המשל, שלנו... אז מה הנמשל? החוק הזה תקף גם עלינו כבני אדם. לכל אחד מאיתנו יש את "כלי הקיבול" שלו. את היכולת שלנו להכיל את השליחות שלנו ואת הגדולה שלנו בעולם. אנחנו לעולם, אבל לעולם, לא נוכל להכיל יותר מהקיבולת שלנו. יותר ממה שה"כלי" שלנו מסוגל להכיל בתוכו. זהו אינו קונספט חדש או חדשני. הוא מוכר בהרבה תורות וגם בקבלה שלנו.   כלומר, אם כאדם אני רוצה להכיל יותר, להשיג יותר, להתקדם יותר, אני ראשית צריך להרחיב את יכולת הכלי שלי ויכולת הקיבול שלו.   לדוגמה – אם אדם מרוויח היום 10,000 ₪ לחודש, על מנת שיוכל להרוויח יותר, הוא קודם כל צריך להרחיב את יכולת הכלי שלו בכל הנוגע לכסף. רק כשזה יקרה, הוא יוכל להרוויח יותר כסף. זו הסיבה העמוקה יותר מאחורי הסטטיסטיקה העולמית שאומרת שרוב ל-90% מזוכי הלוטו למיניהם, מאבדים את כל כספם.   זה לא מקרי. הם קיבלו סכומי כסף שהם פשוט לא מסוגלים להכיל. והכסף נוזל ומהם והלאה.   אז איך זה קשור ליכולת המנהיגות, ההובלה וההשפעה שלנו? כפי שארז ציין בהרצאה שלו, מנהיגים צריכים להרחיב את כלי הקיבול שלהם. קודם כל.   השליחות שלי בעולם היא: להוציא לאור את מנהיגי המחר, להסיר את הקטנות מליבם, ולהביאם לידי מימוש נשמתי מלא.   מה שזה אומר בפועל, הוא שכחלק מן התהליכים שאני עושה עם האנשים אני עוזר להם להסיר מעצמם את הקטנות, המגבלות, התפיסות המעכבות שלהם וכל מה שעוצר וחוסם אותם מלהביא אותם לידי ביטוי עצמי מלא.   לשמחתי, זכיתי לעבוד עד היום עם אלפי אנשים מופלאים שעברו תהליכים מרגשים של השלה של תפיסות מעכבות, של צמיחה ושל התפתחות, או אם תרצו: של הרחבת הכלי שלהם.   וככל שהכלי שלהם הלך והתרחב, כך גם ההשפעה שלהם בעולם הלכה והתפתחה. הם הרשו לעצמם להביא לידי ביטוי עוד ועוד מהמתנות שיש להם לחלוק עם העולם. הם הרשו לעצמם ליצור את היצירה היחודית שלהם. הם הרשו ואפשרו לעצמם – להוביל, להנהיג ולהשפיע.   ואני מאמין, שכל אחד מאיתנו, בדרכו היחודית שלו, נועד להשפיע על אחרים. זה לא יבוא לידי ביטוי באותה צורה אצל כל האנשים. לא כולם יעמדו על במות וידברו אל אלפי אנשים, לא כולם יכתבו ספרים שיקראו על ידי מליונים. לא אלו המדדים האמיתיים להשפעה.   אני מכיר אינספור אנשים, שבדרכם היחודית, משפיעים על אינספור אנשים סביבם, במילה, במשפט, במבט או בנגיעה. כמו שאמר לי פעם באחת השיחות שלנו, המנטור שלי בוב פרוקטור, שהדרך ליצור שינוי בעולם, על מליוני אנשים, היא "אדם אחד בכל פעם".   אין לנו באמת מושג עד כמה אנו באמת משפיעים ומהדהדים על אנשים אחרים. אין לנו באמת מושג עד כמה השובלים שאנו משאירים אחרינו נוגעים באחרים. באמת שלא.   אז אם תרצו לקחת מכאן דבר אחד משמעותי – הנה הוא: על מנת להשפיע, להוביל ולהנהיג, אנחנו צריכים להרחיב את הכלי שלנו – להרחיב את עצמנו, את היכולות שלנו. והדרך היחידה שאני מכיר לעשות את זה היא דרך תהליכי ההתפתחות שאנו עוברים. ככל שאנו נמצאים בתהליכי התפתחות מואצים יותר, כך הכלי שלנו מתרחב יותר. רוצים לפתח את עצמכם? אני מזמין אתכם לסדנה שלי, התגלית, שתסייע לכם לזהות, לדייק ולממש את השליחות האישית והעסקית שלכם בעולם.