עושים שינוי

שמחתי להתארח בפודקאסט מאחורי המיקרופון של דנית בן-דויד שראיינה אותי על שני הפודקאסטים שלי "עושים שינוי" ו"כסף טוב" בין השאר תוכלו לשמוע: למה אני מקליט פרקים מאוד ארוכים איך אני מצליח ליצור אינטימיות עם המרואיינים שלי איך אני מזמין אנשים להתראיין ואיך אני מתמודד עם תשובות שליליות שאני מקבל לפעמים איך לשאול שאלות נכונות ומעניינות על מנת ליצור ראיון עומק טוב ומרתק ועוד המון נושאים וטיפים מרתקים ומעניינים…

אילנית תדמור היא יוצרת, רקדנית מורה ואמנית חברתית בעולם התנועה והמחול, מלמדת אימפרוביזציה בתנועה כדרך לשינוי תודעה וגוף. בגיל 21 היא התקבלה לאקדמיה למוסיקה ולמחול מבלי שהיה לה שום רקע קודם בתחום, ומאז לא הפסיקה לרקוד, ליצור ולהופיע בעולם. ההתמחות של אילנית הוא בעולם האימפרוביזציה שזו למעשה היכולת לקבל החלטות מרגע לרגע, לא רק במופע, אלא בכלל בחיים. בשיחה שלנו, תוכלו לשמוע: - למה הטלטלות בחיים משרתות אותנו בתהליך של שינוי - כיצד להביא כנות לחיים שלנו דרך הגוף - למה נוחות ואיזון בחיים שלנו הם לאו דווקא מקדמים אותנו בחיים - איך הקשבה לגוף, במיוחד לתחושות קטנות, יכולה לאפשר לנו יצירת שינויים בחיים בבחירות שלנו ביום יום - כיצד להתמסר לתהליכי השינוי שפוגשים אותנו

קרן גילן היא אשה חזקה ונחושה שיודעת מה היא רוצה, ישירה וכנה, נפש חופשיה, אומנית, חדשנית, "רואה" הכל ובעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה מאוד. היא מחזיקה בתפקיד בכיר בתעשיית האופנה ואמא לשלושה ילדים. הכרנו לראשונה לפני כשנה וחצי, כשהיתה המשתתפת הראשונה שהצטרפה לתוכנית "עושים שינוי". בשיחה שלנו, היא משתפת בפתיחות ובכנות, על הדרך המיוחדת שבה גילתה שהיא כיצד לשים את עצמה במרכז ולאהוב את עצמה באמת. בין השאר תוכלו לשמוע: - איך לשחרר ביקורתיות, שיפוטיות ואשמה מהחיים שלנו - מה באמת יוצר אושר בחיים שלנו - כיצד להתנהל מבלי לדאוג מה אחרים יחשבו או יגידו עלינו - מהי המשמעות העמוקה של לשים את עצמנו במרכז - כיצד התהליך שעברה השפיע גם על המשפחה והילדים שלה

ארז ירושלמי הוא יזם-הייטק ותאורטיקן, ממובילי תנועת העסקים הקשובים בארץ. כסופר ומרצה במאות ארגונים ברחבי העולם, הוא עוקב אחר המפגש המרגש בין האדם לתכלית-חייו, וההשפעה של מפגש זה על רצף ההיסטוריה האנושית כולה. ארז הוא מסוג האנשים שמרתק לשוחח ולהקשיב להם, בכל שיחה שלנו אנחנו נכנסים למחוזות מרהיבים של הפוטנציאל האנושי. בשיחה שלנו תוכלו לשמוע: - מדוע זה כל כך טרגי לחיות חיים ללא משמעות - מדוע כשלון הוא מנוע הכרחי לצמיחה בחיים שלנו - מדוע פעולה מתוך יעוד גבוה ושליחות היא הכרחית להצלחה של האדם - כיצד הזמניות המוגבלת שלנו כאנשים הופכת להיות מנוע בחיים שלנו - וגם על הספר המרתק החדש שלו: ליבירינת

פריידי מרגלית היא מייסדת תפישת המטאיזם ועומדת בראשה של קהילת מרחב מודעות. קהילה המונה קרוב ל40,000 חברים החיים את השיטה ומאמינים כי זכותו וחובתו של האדם המודע לייצר לעצמו גן עדן כאן. עוד בחיים האלה. פריידי הגיעה ממשפחת חסידית חרדית, יצאה מהארון, עסקה בנדל"ן ועברה ללמד לימודי רוח גבוהים. בשיחה המרתקת שלנו עברנו דרך כל השינויים והטרנספורמציות שעברה מאז ועד להקמת העמותה לפיתוח התודעה, ששמה לה למטרה להנגיש את כוחה של התודעה, ולסייע לחלקים רבים ככל הניתן באוכלוסייה לחיות חיים של הגשמה, מימוש ובריאות. בשיחה שלנו תוכלו לשמוע: - על השינויים שעברה בחייה על למקום בו היא נמצאת היום - מדוע דווקא הירידה למקומות הכואבים והקשים בחיינו עוזרת לנו לצאת לחופשי - כיצד הקורונה הצילה אותה מעצמה - מה המשמעות של "גן עדן" בחיי היום יום שלנו, וכיצד מגיעים אליו - כיצד ההקשבה לעצמך הופכת להיות כוח מניע לתהליכי שינוי מורכבים בחיינו

שי רלר הוא מרצה ומלווה לשינוי וצמיחה על בסיס תובנות וניסיון חייו ממסע חיים רצוף אתגרים וטלטלות. כשהיה בן 24, בזמן הטיול הגדול לאחר השרות הצבאי, הוא מוצא את עצמו באוטובוס בדרך לפוקרה בנפאל, שמחליק מהדרך ומתגלגל לתהום של 25 מטרים עד שנעצר בתוך הנהר. משם מתחיל מסע אישי ארוך ומורכב של החלמה שבסופה הוא נשאר משותק כמעט בכל גופו. בשיחה שלנו, שי משתף בפתיחות על התהליך המורכב של השיקום, של הבחירה היום-יומית בחיים, גם שהם נראים קשים ומורכבים. בין השאר תוכלו לשמוע: - מה המשמעות של להיות שלם, אך לא מושלם - כיצד לבחור, גם כשהבחירה שעל הפרק קשה ומורכבת - כיצד שומרים על אופטימיות במצבי קיצון בחיים - מה עזר לו ברגעי הקושי הגדולים ביותר

בשביל ההודעות האלו אני עושה את מה שאני עושה. מבחינתי זה התגמול הכי גדול שיש, יותר מכל כסף או סטטוס או מעמד. ההכרה שמתקבלת מלקוח. לראות בן אדם משתנה לך מול העיניים, ולדעת שגם לך, יש חלק ולו הקטן ביותר בכך.   את ההודעה הזו קיבלתי אתמול בווטסאפ הקבוצתי של אחת מקבוצות "עושים שינוי". היא ריגשה אותי מאד, כי אני זוכר היטב את השיחה שקיימתי עם שי, כשעוד התלבט האם להצטרף לקבוצה. היו לו הרבה התלבטויות. הוא כבר ניסה בעבר דברים וזה לא עבד לו. הוא לא סמך על עצמו שיתמיד בתהליך. הוא גם לא היה בטוח שהוא סומך מספיק עלי.

ניצן סולן, היא מהנדסת כימיה יועצת לאגרי-טק וקנאביס רפואי, מנכ"ל והבעלים של הסטרטאפ Living Box, תומכת בהנגשת גישה הוליסטית ומקיימת לעולם, ואשה סקרנית ללא גבולות. ניצן היא גם גולשת גלים, שתחביבה לקח אותה לאינספור מקומות בעולם ולחוויות יוצאות דופן. אורח החיים והאופן שבו היא מנהלת את חייה בעולם הוא של שינוי מתמשך ובלתי פוסק. בשיחה המרתקת שלנו, ניצן משתפת בין השאר: - מה מאפשר לה לחיות מתוך תעוזה - איך היכולת שלה לא להיקשר לעבר מאפשרת לה חופש ויכולת השתנות מהירה - מה היא למדה מההתרסקות שלה בגלישה על השונית בפיליפינים - על חווית הנאום שלה באו"ם

עמרי גפן הוא מומחה לתחומי השיתופיות, המשא ומתן, הגישור והאמון. בעל ניסיון עשיר בליווי הנהלות בכירות ותהליכים מורכבים בין ובתוך ארגונים, בעיקר בתהליכי שינוי ומחבר הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו סיסטם לאקו סיסטם". בעקבות רצח רבין ב-1996, הוא הקים את קבוצת "גבים" ופעל להקמת תחום הגישור בישראל. כיום שותף בקבוצת גומא-גבים. בשיחה שלנו, תוכלו לשמוע: • איך ידיעת היעוד שלו משפיעה על חיי היום יום שלו • מה השאלה המרכזית שיכולה לעזור לנו לבדוק שאנו אכן במקום הנכון והמדויק בחיים שלנו. • מדוע ההתנהלות מתוך פחד פוגעת האיכות החיים שלנו • באיזו שאלה הכי נכון להשתמש כדי ליצור שיתופיות ולפתור קונפליקטים

והפעם פוסט אורח של דבורה רומי שעובדת איתי כבר מספר שנים, ועד היום קיימה אלפי שיחות עם לקוחות לגבי התוכניות השונות שלנו... אז יש לה פרספקטיבה מאד רחבה ועמוקה.   מכירים את אלו שמספרים לכם, עד כמה הם היו רוצים שהדברים יהיו אחרת בחיים שלהם? אלו שמאמינים שהחיים שהם חיים, הם לא באמת החיים שהיו רוצים לחיות? שאם רק היה להם "את זה" ו"את זה" או אם היה כך או כך אז הם היו מאושרים? אבל באמת מאושרים?   מכירים אלה שיספרו לכם כמה הם כמהים לשינוי? ממש ממש משוועים לו? מבחינתם, זה ממש להיות, או לחדול!   הם בוחנים את חייהם ומבינים שלא לזה הם התכוונו, לא לשם הם כיוונו? מכירים את אלו שטוענים שהם רוצים שינוי ומחפשים את הדרך לעשות אותו, בכל מחיר!   הם יספרו ויסבירו שהסביבה לא מבינה או לא מקדמת אותם... שהם למדו ולמדו ולמדו והרחיבו את התודעה שלהם בכל מיני סדנאות ועם אינספור כלים, אבל הם אף פעם לא מיישמים... שהם יודעים בדיוק מה הם צריכים לעשות, אבל לא ממש מצליחים לסגל לעצמם הרגלים שיובילו אותם לשם... שהם "מאוהבים" באיזורי הנוחות של עצמם... שהם ממש, אבל ממש, צריכים מסגרת או ליווי צמוד שיראו להם את הדרך... שיש להם שפע של אמונות שמעכבות אותם... שהם יודעים רק מה הם לא רוצים ולא יודעים מה הם כן רוצים... שיש להם רעיון מדהים, אך הם לא יודעים אך ליישם אותו... שכל פעם שעולה להם רעיון מבריק, הוא נופל כי יש להם יותר מדי "למה לא"...   הם יודעים לתאר את הכל בפירוט מדויק להפליא. הם מנסים לשכנע את הצד השני למה לעשות שינוי זה הדבר הכי נכון עבורם עכשיו. הם מבינים בדיוק מה הם צריכים.   על פניו, הכל מעולה ונראה להם מתאים.   עד שפתאום מגיע לסביבה שלהם, משהו שיכול להיות פתרון אמיתי. משהו שעלול (בטעות!) להביא אותם למקום שהם רוצים להיות בו. עד שהם מגיעים לרגע האמת, שבו כל הסיפורים נגמרים, ובו צריך לנקוט בפעולה: להחליט, להתחייב לסגור ולשלם.   ואז ברגע הזה, ברגע האמת, ב-Money Time - פתאום כל הסיפור משתנה ומתחיל סיפור חדש...   סיפור חדש שהוא הפוך לגמרי מהסיפור הקודם שהם סיפרו: שמה פתאום שהם צריכים מסגרת? ברור שהם יכולים לבד, כי הם למדו כל כך הרבה סדנאות ורכשו כל כך הרבה כלים... (כן, עם אותו ידע ואותם כלים שהם לא השתמשו בהם עד היום...)   כי ממש עוד רגע הם יוצרים לעצמם את המסגרת שהם צריכים לעצמם, כי הם ממש אלופים בזה (בדיוק כמו שעד היום הם לא יצרו מסגרת כזו...)   שעכשיו זה לא ממש הזמן הנכון, כי רק לפני רגע סיימו ללמוד משהו אחר ועדיין לא הטמיעו אותו (בדיוק כמו שלא הטמיעו את כל מה שלמדו לפני כן...)   אם זה רק היה יותר קצר / אם זה רק היה יותר ארוך / אם זה רק היה בשעות הבוקר / אם זה רק היה בסופי שבוע / אם זה רק היה יותר כמו שבדיוק הכי נוח שיהיה להם... (וגם אז זה כנראה לא היה מתאים, כי זה לא בדיוק כמו...)   אם זה היה יותר אישי מקבוצתי / אם זה היה יותר קבוצתי מאישי...   שלא לא נוח להם כך ולא מתאים להם אחרת (ושוכחים שבעצם פנו מלכתחילה בגלל שממש לא נוח להם במצב הנוכחי).   שיש להם זמן / אין להם זמן... שעכשיו זה הזמן / עכשיו זה לא הזמן... שכרגע לא כל כך נוח בגלל הבן זוג, הבת זוג, הילדים, השכן והכלב...   כשיהיה זמן מתאים יותר, כי עכשיו ______ (השלימו את החסר). היתה קורונה, היתה מלחמה, השוק קשה... יש עבודה / אין עבודה... אם רק המחיר היה כזה וכזה...   אז: הם לרגע קט אפילו לא היו מתלבטים ומצטרפים לתוכנית ועושים את השינוי המיוחל שהם רוצים.   והם ממשיכים לשכנע (בעיקר את עצמם) שרק אם ילמדו עוד מיומנות אחת, רק אחת אחרונה (שתתווסף לאוסף המיומנויות שכבר יש להם) אז הם יתקדמו ויגיעו למטרה שלהם.   מה שתרצו. אני חושבת שבאמת כבר שמעתי את הכל...   חוץ מאשר את האמת: שהם מ-פ-ח-ד-י-ם!   וזה מדהים כמה אנשים מפחדים שפתאום החיים שלהם יראו אחרת. כמה הם מפחדים שאולי יצטרכו (לפעמים לראשונה בחייהם) להסתכל על עצמם במראה ולא בהכרח לאהוב את מה שהם רואים – למרות שבתכל'ס, זה קורה כבר עכשיו (הם לא אוהבים את מה שהם רואים).   מפחדים שזה באמת יקרה. שהשינוי שהם כל כך משוועים לו – יקרה. ואם הם לא יאהבו אותו? או שיתגלה להם משהו שהם לא רוצים? או שחלילה יצטרכו לוותר על מקום של הקורבן, או של המסכן? ולקחת, רחמנא לצלן, אחריות על החיים שלהם? שיצטרכו לחיות את חייהם, בלי שיש להם את מי להאשים? זה מפחיד.   זה מפחיד שמישהו יגלה פתאום שהם המלך העירום? שהם לא באמת רוצים להשתנות, הם רק אוהבים (ומעדיפים) להתלונן? שהם מעדיפים לשמור על פוזיציית המסכן, והקורבן של "נסיבות החיים". שתכל'ס טוב להם שם במקום הזה, אז למה לוותר עליו ולזוז ממנו?   למדתי, מניסיוני, שאנשים יספרו הרבה דברים, הכל. הם יסגננו את השיח כך שלכאורה יראה שהם באמת רוצים להשתנות. הם ישתמשו בכל המילים היפות והמפוצצות ובכל הסיסמאות הנכונות, אבל בפנים, בתוך תוכם, הם מתים מפחד ולא מעיזים להודות, אפילו לעצמם שהם מפחדים להשתנות.   זה די מדהים איך אנשים מחפשים, בכל דרך, לשמר לעצמם את הסיפורים שלהם, להצדיק את המקום שהם נמצאים בו, לפעול מתוך אוטומט של הישרדות ומגננה. איך הם ממשיכים לשים לעצמם מכשולים ופועלים שוב ושוב ושוב, מתוך אותה תודעה ומתוך אותן הפעולות, כדי לקבל שוב ושוב את אותן התוצאות. את אותן התוצאות, שלטענתם הם לא רוצים.   אנשים חכמים ממני אמרו כי, אנשים לא נמדדים לפי המילים שלהם אלא לפי המעשים שלהם. ולדבר, עדיין, לא עולה כסף...    עד כאן הפוסט של דבורה. אם אתם רוצים להכיר אותה קצת יותר לעומק, מוזמנים להקשיב לפרק בפודקאסט "עושים שינוי" שהקלטתי איתה.   ואם הדברים האלו נגעו בכם, והחלטתם עם עצמכם שאתם מוכנים לשים את כל "הסיפורים" בצד ובאמת לעשות שינוי, בוחרים בכך ומוכנים להישתנות, הצעד הבא שלכם לא צריך להיות דרמטי או עצום. הוא צעד קטן...   צעד קטן שיכול לעשות שינוי גדול בהמשך.   והצעד שאני מציע לכם הוא להרשם לשוחח עם דבורה ולקיים איתה שיחת בהירות. ללא עלות וללא התחייבות. אבל עם מחויבות - לעצמכם ולשינוי שאתם רוצים ליצור בחייכם.