חופשה היא לא חופש
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני כותב כעת מסרי לנקה.
כבר כשבוע כאן עם הבן שלי אופיר.
טיול גלישה וטבע לסיום הלימודים שלו.
הבוקר, במהלך הנסיעה בטוק טוק לגשר תשע הקשתות באלה, חשבתי על זה שאנחנו כל כך הרבה פעמים בטוחים שיציאה לחופשה תעניק לנו את החופש הזה שאנחנו כמהים אליו.
אני מודה שהחזקתי באמונה הזו המון שנים.
תמיד חיכיתי לחופשה הבאה.
לרגע הזה שבו אוכל פשוט להיות בלי מחויבויות או משימות.
הייתי בטוח שאם רק אשתחרר מהשגרה, ארגיש חופשי.
זו הייתה גם אחת הסיבות העיקריות שיצאנו לטיול של שנה בעולם לפני כעשר שנים.
אבל שם זה היכה בי מחדש.
גיליתי שזה לא משנה איפה אני נמצא על הגלובוס, אני תמיד לוקח את עצמי איתי.
ואנחנו יודעים מה זה אומר לקחת את עצמנו.
זה כולל את כל הפחדים שלנו.
את הביקורת העצמית.
את רגשות האשמה.
את כל המקומות שבהם אנחנו ממשיכים לרצות אחרים.
