מנהיגות

לפני קצת יותר מ-11 שנים, כשהודעתי לסביבה שלי למשפחה ולחברים שאני עומד להשאיר את הקריירה שבניתי באינטל במשך 9 שנים מאחורי, ולצאת לדרך חדשה כעצמאי ובעל עסק, מרביתה התנגדה לשינוי. הם אמרו לי שאני עושה מעשה מאד מסוכן, ולא אחראי. הגדיל לעשות אחד החברים שלי שלקח אותי הצידה באחד המפגשים וביקש לשוחח איתי: החבר: אתה מאד חשוב לי, ואני מרגיש חובה לדבר איתך על כך. אני: ? החבר: אתה עושה מעשה מאד מסוכן ולא אחראי. יש לך משפחה. יש לך בית, משכנתא ומחוייבות, אתה לא יכול להסתכן ככה. אני: אני מבין. אני: תקשיב, אתה מאד חשוב לי ואני מרגיש חובה לומר לך משהו חשוב. החבר: ? אני: אתה עושה משהו מאד מסוכן ולא אחראי. יש לך משפחה. יש לך בית, משכנתא ומחוייבות, אתה לא יכול להסתכן ככה. החבר: ???? אני: אתה יודע, בעוד 30 יום מהיום שנינו יכולים למצוא את עצמנו מחוץ למקום העבודה שלנו. אבל יש הבדל אחד מאד מהותי ביננו. החבר: ?????? אני: ההבדל ביננו, שאני התכוננתי לכך במשך כל השנה האחרונה. אתה לא. החבר: ?????????? אני: בעוד 30 יום מהיום, אתה יכול למצוא את עצמך מחוץ למקום העבודה שלך. תקבל פיצויים, אולי עוד כמה משכורות להתאושש.. אבל מה אחר כך? אותו חבר לא ממש הבין למה אני מתכוון. הוא הסתכל עלי כמו על סוג של חייזר שנפל מכוכב אחר, הרי העבודה שלו היא הדבר הכי בטוח שיש לו.... השיחה שלנו הסתיימה בלי שממש הצלחנו לשכנע אחד את השני בצדקתו. הוא בעיקר ניסה להכיל אותי, טפח לי על הכתף במין סוג של "ברכת הדרך" שמהולה באנרגיה של "מקווה שאתה יודע מה שאתה עושה". השיחה שלנו מתמצתת בעיני את כל המהות של מה שאנו רואים שקורה כעת בעולם סביבנו. העולם משתנה. עולם התעסוקה כבר מזמן השתנה. מי שעדיין מאמין למשוואה שפעם היתה קיימת ש"עבודה = בטחון כלכלי", אז כדאי שיתעורר ומהר! מקום העבודה כבר מזמן לא מעניק לנו בטחון כלכלי יותר. המעסיקים ובעלי העסקים והחברות רוצים, ובצדק מבחינתם, למקסם את הרווחים שלהם, לייעל את הפעילות שלהם, ועם כל ההתקדמות הטכנולוגית היום, צריך פחות ופחות עובדים לעשות את מה שנדרש. זה עצוב. זה אולי לא פייר. במקרה של טבע, זה יכול להיות גם מקומם. אבל זו המציאות. כל המאבק שמנסים עכשיו לעשות ארגוני העובדים וההסתדרות למען מפוטרי טבע העתידיים נדון לכשלון. אז אולי ישפרו במקצת את התנאים של המפוטרים, אבל זה לא יהיה משהו שישנה את תמונת המציאות. אלו הם גופים שמנסים בכל מאודם להתאים את העולם ואת המציאות לתפיסת עולמם הישנה. אבל העולם לא נמצא שם יותר. הדימוי הכי מוצלח לכך שעולה לי בראש זה כמו שרגע לפני המבול, עומד מישהו ומנסה למכור לאנשים סביבו מטריות. כי הוא חושב שמדובר ב"עוד מטר גשם טיפוסי". המטריות לא עזרו לאנשים במבול. רק מי שראה את הנולד, והכין את עצמו למבול, ובנה לעצמו תיבה חזקה – ניצל מהמבול. אבל לא רק ניצל מהמבול, אלא לאחריו הצליח לבסס לעצמו עתיד חדש שממנו צמח העולם החדש. כשמדובר בעולם התעסוקה, אנחנו נמצאים בעיצומו של מבול. זה לא עוד גשם טורדני. היה טוב אם ההסתדרות, במקום לנסות להילחם את המלחמות של אתמול, היתה תומכת בעובדים באופן שיעזור להם לפתח את תפיסת האחריות האישית שלהם, את כישורי היזמות שלהם, מעניקה להם כלים והשכלה פיננסית, חושפת אותם להזדמנויות חדשות ליזמות, ליצירת הכנסות נוספות ולהקמת עסקים. אבל לצערי, אני לא רואה סיכוי שזה יקרה מצד ההסתדרות, הממשלה, המעסיקים או כל גוף אחר. והאמת, שלתפיסתי זה גם לא התפקיד ו/או האחריות של ההסתדרות לעשות זאת. וגם לא של הממשלה. זו האחריות של העובדים. של כל אחד ואחת מהעובדים. זו האחריות של כולנו. כל אחד שעובד היום כשכיר, כדאי שיתעורר ויקח אחריות על עצמו ועל חייו. על עתידו הכלכלי ועל עתיד משפחתו. להמשיך להסתמך על המעסיק ועל מקום העבודה שלך שישמור עליך ויעניק לך בטחון כלכלי, זה כמו לשבת ולצפות בתזמורת המנגנת על סיפון הטיטאניק הטובעת. למי שלא הבין, הקרחון כבר פגע בשוק התעסוקה. טבע היא רק הסיפון הראשון שהתמלא במים וכעת טובע. לפני כארבע שנים כתבתי על כך גילוי דעת שנקרא "כיצד העבודה שלך גורמת לך להישאר עני". לימים הוא היווה את הבסיס לספר השני שלי "להתעורר" המיועד לשכירים ונועד לפתוח להם את הראש ולראות את תמונת המצב האמיתית של שוק התעסוקה, לפתוח להם את הראש לאפשרויות והזדמנויות חדשות. ולתת להם כלים מעשיים לקחת אחריות על חייהם ועל עתידם הכלכלי. שלהם ושל משפחתם. העולם שלנו משתנה. כל יום. כל הזמן. ולצערי, טבע כנראה לא תהיה החברה האחרונה שתכריז על פיטורים המוניים. יהיו עוד כאלו. זה לא משהו שההסתדרות או כל גורם אחר יוכל לעצור. הטכנולוגיה מתקדמת, העולם מתפתח, ויותר ויותר חברות מגלות דרכים יעילות יותר להגדיל את התפוקות, ובמחיר יורד של כח אדם. אבל לא הכל שחור. להיפך, אני חושב שזו דווקא ברכה. אני חושב שהמצב הזה גורם ליותר ויותר אנשים להבין שאין להם ברירה, אלא להתחיל ולהמציא את עצמם מחדש. לקחת אחריות ולהתחיל לחפש את דרכם החדשה. להתחיל ליצור דברים חדשים, ליזום, להוביל, לפתח ולהנהיג – תחילה את עצמם, ואחר כך אחרים. שם נמצא העתיד – ביזמות האישית, בלקיחת האחריות האישית וביצירתיות. אני מקווה ומאחל לכל מפוטרי טבע הטריים, ואלו שעוד יצטרפו אליהם, שבמקום להכנס למרה שחורה בגלל מה שקרה, שיתאוששו מכך מהר ויתחילו לחפש לא רק את העבודה הבאה והתפקיד הבא, אלא גם את הדבר הבא שהם יכולים ליצור בעולם, את הערך הנוסף שהם יכולים להביא, ואיזה מקורות הכנסה נוספים הם יכולים ליצור. אני מאחל להם להצליח ולראות בכך הזדמנות. הזדמנות לפרק חדש בחיים. הזדמנות לחפש מה באמת מעניין ומושך אותם לעשות. מי שאהב את העבודה שלו ואת התפקיד שלו, אני בטוח שיוכל למצוא תפקיד חדש בכך. אבל אני יודע שיש גם כאלו שפחות אהבו את מה שהם עשו, והמשיכו לעשות זאת רק כי "חייבים להתפרנס". אני מאחל להם שילכו עם הלב שלהם, לחפש מה באמת "עושה להם את זה", מה באמת מרגש אותם ומה באמת יגרום להם לקום עם תשוקה בבוקר. העולם שלנו משתנה. אבל יש היום גם הרבה יותר הזדמנויות מאשר בעבר. הזדמנויות שפעם לא היו קיימות. אני באמת מאמין בכך, מכל ליבי. נ.ב. – אני מתנצל מראש אם הדברים הללו גורמים למישהו חוסר נוחות כלשהו, אבל זה חלק מהתפקיד שלי. התפקיד שלי בעולם הוא להעיר ולעורר אנשים לתפקידם בעולם, ולעזור להם "להוציא את עצמם לאור".

הי, זה שהעולם שלנו משתנה, זה לא דבר חדש. אבל, אני לא משוכנע שאנו לגמרי מבינים עד כמה הוא משתנה. בשמונה השנים האחרונות, מאז שנוסדה, אובר כבר הספיקה לשנות את העולם פעם אחת כאשר שינתה כליל את תעשיית המוניות, והפכה לא מעט נהגי מוניות מסורתיים למובטלים, ומצד שני סיפקה לעשרות אלפי אנשים אחרים מקור הכנסה נוסף ופשוט, ולמאות מליוני לקוחות שרות הסעות איכותי, זול יותר, נוח יותר וזמין יותר. בתוך שנים ספורות אובר הפכה להיות חברת ההסעים הגדולה ביותר בעולם, וזאת מבלי להחזיק ולו רכב אחד בבעלותה. אבל כל זה עומד להשתנות בקרוב. אובר חתמה לפני שנה על הסכם אסטרטגי עם חברת וולוו. והשנה עשתה צעד משמעותי נוסף, כאשר היא רכשה מוולוו, לא פחות מ-24,000 רכבי וולוו מדגם 90XC. (יכולים לקרוא כאן את הידיעה המקורית ב-CNET). הרכבים הללו, עומדים לעבור באובר התאמות ושדרוגים ולהפוך ולהיות רכבים אוטונומים – כלומר כאלו שנוסעים – ללא נהג! מצד אחד אובר משנה את המודל העסקי שלה שעד כה לא דרש ממנה להחזיק בבעלות על רכבים, ומצד שני היא מייתרת לחלוטין את הצורך ואת התלות בנהגים. מדוע שאובר תעשה דבר כזה? ההסבר הוא מאד פשוט. אובר רוצה להפסיק את התלות שלה בנהגים. היא לא רוצה להמשיך ולהסתבך עם ה"גורם האנושי". למרות שאובר מעולם לא העסיקה ישירות את הנהגים שלה, והם נחשבו מבחינתה תמיד כ"עובדי קבלן" ולא כאלו שמועסקים ישירות על ידה, עדיין היא נתבעה לא פעם על ידי נהגים שדרשו להכיר בהם כמועסקים על ידי אובר וככאלו ביקשו לקבל שכר מינימום, תנאים פנסיוניים והטבות נוספות שונות. אובר רוצה להשתחרר מהתלות בעובדים. היא לא רוצה את הסיבוכים הכרוכים בהעסקה של עובדים, ולהיות תלויה בגחמות של העובדים. זה אולי לא נעים לשמוע את זה, אבל זו המציאות. והיא לא החברה היחידה. בספרי "להתעורר" ציטטתי מחקר של הכלכלן קרל פריי מאוניברסיטת אוקספורד שחשף כי בשנים הקרובות רבים מהמקצועות המוכרים לנו כיום, פשוט יעלמו. לפי החישובים שלו, בתוך שני עשורים בלבד, מחשבים, תוכנות ורובוטים יחליפו 47% מהמשרות הקיימות בעולם. כמעט חצי מהמשרות הקיימות בעולם, פשוט יעלמו בתוך כעשרים שנים מהיום! לכל מי שמועסק כשכיר בעבודה כלשהי, זה צריך להיות תמרור אזהרה אדום, גדול ומהבהב. העולם שלנו משתנה. וכדאי שכמה שיותר מהר, אנחנו נתאים את עצמנו לשינויים הללו. העידן של ה"בטחון התעסוקתי" כבר מזמן הסתיים. השורה התחתונה, של הרווח, משחקת תפקיד יותר ויותר משמעותי בהרבה מאד חברות וארגונים, מה שגורם להן לחפש פתרונות זולים יותר ואמינים יותר להחלפת כח העבודה שלהן. בין אם זה על ידי טכנולוגיות חדשות, או במדינות זולות יותר כמו הודו וסין. אנו הולכים לכיוון של עולם שבו יהיו פחות ופחות משרות "מסורתיות", ומי שעדיין יוכלו להחזיק בתפקידים ובעבודות הם אלו שיביאו יצירתיות, חדשנות ומחשבה חדשה, שכרגע עדיין לא יכולה להיות מוחלפת על ידי מחשבים ורובוטים. מי שלא יקח אחריות על העתיד הכלכלי והתעסוקתי שלו, לטעמי פשוט דומה למהמר בקזינו המשחק במשחק שהוא לא מכיר את החוקים והכללים שלו. הצד השני של זה הוא שבעצם נוצרת כאן הזדמנות יוצאת דופן לכל כך הרבה אנשים לגלות מה הם באמת רוצים לעשות ולהיות. לגלות ולהמציא את עצמם מחדש. להתחבר לתשוקות העמוקות שלהם, וליצור לעצמם את התפקידים, העיסוקים והעבודות שהם רוצים. יש כאן הזדמנות לקחת אחריות על העתיד התעסוקתי והכלכלי. הזדמנות ליצור, לחדש ולהמציא מוצרים חדשים, שרותים חדשים ועסקים חדשים. כמו כל שינוי, השינוי הזה מתחיל אצל כל אחד מאיתנו מבפנים. הוא מתחיל בתודעה שלנו, עוד הרבה לפני הפעולות שאנו נוקטים בהן. אם אתם עדיין שכירים במקום עבודה כלשהו, אני לא אומר שאתם צריכים מחר בבוקר להתפטר. אבל בהחלט כדאי להתחיל "להתעורר" ולהבין מה עוד אתם יכולים לעשות וליצור. להבין מי אתם באמת, מה היכולות שלכם, מה הכישורים, מה אתם אוהבים לעשות, ואיך אפשר לתרגם זאת לשירותים ומוצרים שאנשים אחרים ירצו לרכוש מכם. הגיע הזמן להתעורר... לפני שתקראו בעיתון שהחברה שמעסיקה אתכם חתמה על הסכם לרכוש רובוט שיחליף אתכם בעבודה שאתם עושים. ערן. נ.ב. – מי שרוצה להתחיל ולהתעורר יכול לקרוא כאן את הפרק הראשון בספר "להתעורר" בחינם...

השבוע בהדרכה המיוחדת שערכתי עם דניאל בן ארי על "כיצד להגדיל את האנרגיה העסקית שלכם" נתנו למשתתפים לשאול את עצמם שאלה אחת חשובה. זו שאלה שקל לשאול אותה, אבל לא תמיד קל או פשוט לענות עליה. לא קל תמיד לענות עליה, כי בהרבה מקרים אנו לא באמת יודעים את התשובה הנכונה. יש לנו תשובות שנראות לנו נכונות, אלו הן בדרך כלל תשובות שנגזרות מתוך "מה שצריך" או "מה שנחשב" או "מה שנכון"... אבל הן לא תשובות אמיתיות לשאלה הזו. השאלה ששאלנו אתמול היא: "למה?". זהו. זו השאלה. אמרתי לכם שהיא פשוטה, לא? "למה אני קם בבוקר?" "למה אני עושה את מה שאני עושה?" "למה אני בעולם הזה?" בעיני אלו הן שאלות משמעותיות. שאלות שכל אדם שיש לו דחף פנימי להשפיע ולהשאיר חותם בעולם שלנו, חייב לשאול את עצמו. התשובה כאמור לא תמיד פשוטה. אגב, אם לא עולה לכם בראש מיד תשובה ברורה ובהירה, ואתם מוצאים את עצמכם חושבים על כך ומנסים להבין מהי התשובה "הנכונה", זהו אולי סימן לכך שאין לכם באמת תשובה אמיתית לשאלה הזו. וזו לדעתי סיבה עוד יותר טובה לעסוק בכך... ניטשה אמר פעם ש"מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כל איך". וזה נכון. ה"למה" נותן לנו כח מאד משמעותי לחיים. הוא נותן לנו כוח לנוע קדימה, להתקדם ולפעול, גם כשהמציאות לא תמיד מתאימה את עצמה לתוכניות שלנו. ה"למה" נותן לנו כח להתמודד עם קשיים ואתגרים בדרך. ה"למה" נותן לנו כח להמשיך גם כשקשה. ה"למה" נותן משמעות לחיים שלנו. אני חושב שכל אחד מאיתנו, רוצה לדעת ובעיקר להרגיש שהתקופה שלו כאן בעולם היא בעלת משמעות. אני מאמין שכל אחד מאיתנו נמצא כאן כדי להשפיע ולהפוך את העולם לקצת יותר טוב מאיך שקיבלנו אותו. אני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש "למה". לא תמיד אנו מודעים וערים לו. לפעמים יש לנו הרבה "מיסוך" שמסתיר לנו את ה"למה" הזה. המיסוך הזה הוא לפעמים הפחדים שלנו, לפעמים ההרגלים שלנו, ולפעמים סתם חוסר מודעות. אז מה "הלמה" שלכם? ואם אתם רוצים לעשות צעד משמעותי לכיוון ה"למה" שלכם, אני מזמין אתכם להצטרף עכשיו לכנס הישראלי הראשון לעסקים מבוססי שליחות. זהו כנס יחודי, המיועד לבעלי עסקים שרוצים לקבל כלים שיווקיים חדשניים, להחשף ולהצטרף לעולם החדש של העסקים – בארץ ובעולם. ההשקעה מצחיקה – רק 267 ₪ למשתתף (עד ה-26/8 בהרשמה המוקדמת) וכוללת ארוח וכיבוד מלא לאורך כל היום. אשמח לראותכם שם! ערן.

שלום חברים, לפני כשבוע הרציתי על "שיווק מבוסס יעוד" בכנס לבעלי עסקים שערכה אלופת הוידאו לירון מור. לאחר ההרצאה, ובמהלך שני ימי הכנס נגשו אלי הרבה משתתפים לשוחח, לשתף ולהתעניין. קיבלתי הרבה כרטיסי ביקור של אנשים, ובקשות למידע על התוכניות שלנו ובעיקר על קהילת "השליחות" המיועדת לבעלי עסקים שרוצים לפתח עסק מבוסס שליחות. כשחזרתי מהכנס, כמו מהנדס מסודר ואחראי, לקחתי את כל הפניות והשמות שקיבלתי והעברתי לחנה, מנהלת קשרי הלקוחות שלנו, כדי שתיצור קשר עם אותם אנשים, ותתן להם את המידע שהם ביקשו. כמה ימים לאחר מכן, חנה מתקשרת אלי ומספרת לי שאחת הלקוחות אמרה לה: "את לא יודעת למכור!" הנה תמליל השיחה ביניהן, וכמה תובנות מעניינות על כך: לקוחה: ספרי לי על התוכנית חנה: זוהי תוכנית שבראשיתה אנחנו מתחילים לגלות את השליחות... לקוחה: (קוטעת אותה) אני יודעת מה השליחות שלי חנה: אוקי. אנחנו מדייקים את הלקוח... לקוחה: (שוב קוטעת אותה) אני יודעת מי הם הלקוחות שלהם חנה: אוקי. אז התוכנית לא מתאימה לך. לקוחה: (הפעם כבר לא קוטעת אותה) אני אמרתי לך שאני לא צריכה להירשם. אבל חנה אני חייבת להגיד לך משהו. חנה: ? לקוחה: את לא יודעת למכור חנה: ? לקוחה: היית צריכה לגעת במקומות שכואבים לי, היית צריכה לתסכל אותי על מנת שיהיה לי צורך להיכנס ולהירשם לשליחות חנה: ככה לא פועל עסק שמבוסס שליחות לקוחה: לא הבנתי חנה: עסק מבוסס שליחות לא צריך לגעת בכאב, לתסכל או לשכנע אותך. אם את רוצה וזה נשמע לך מדויק את תרשמי, אם לא אז לא. הכל טוב. לקוחה: (שתיקה) חנה: את יודעת למה לא המשכתי למכור לך? לקוחה: למה? חנה: כי כנראה את לא מתאימה לשליחות. הכוס שלך מלאה. אפילו לא נתת לי הזדמנות לספר לך על התוכנית. יש לנו קהילה מדהימה שלא מתאימה לכל אחד. רק מי שזה נכון, מדוייק ומתאים לו - מגיע. עד כאן הדיאלוג ביניהן (הוא כמובן המשיך עוד מעבר), אבל כמה תובנות מעניינות ששווה להסתכל עליהן כאן: 1. חוסר הסבלנות שימו לב לקוצר הסבלנות של הלקוחות כיום. מדוע זה קורה לדעתכם? לדעתי, זה פשוט בגלל שהם כבר שבעים מהבטחות שווא, משיווק כוחני ומפרסום מתאמץ. בשיחות שהיו לי לאחר ההרצאה בכנס, הרבה מאד בעלי עסקים ששוחחתי איתם, אמרו עד כמה נמאס להם מהשיווק "הרגיל והמסורתי", זה שבו צריך להתאמץ ולשכנע לקוחות, שצריך להפעיל סוגים שונים של טקטיקות שיווקיות כדי להניע את הלקוחות לרכוש. מהשיחה הזו עם הלקוחה הזו, אתם יכולים לראות שלא רק לבעלי העסקים נמאס... גם ללקוחות נמאס! 2. הלקוח המדוייק (וזה שלא) הלקוחה הופתעה, שחנה היתה מוכנה כל כך מהר "לוותר" עליה. ולא התאמצה לשכנע אותה בכל דרך אפשרית. הסיבה שזה קורה, כי ברור לנו (לי וכמובן לכל מי שעובד בעסק שלי), שלא כל הלקוחות מתאימים ונכונים לנו. ברור לנו שלקוח שאינו מדוייק, לא מתאים לנו. ואנחנו גם לא מתאימים לו. זה לא בקטע "מתנשא", זה פשוט עניין של דיוק. כיום אני יודע, שהלקוחות הנכונים והמדוייקים יודעים להגיע אלינו. אנחנו לא צריכים להתאמץ ולנסות לשכנע ולמכור להם. יש לנו כיום יותר ויותר שיחות עם לקוחות שפשוט מבקשים להרשם לתוכניות השונות - מהסיבה הפשוטה: שהם יודעים שזה נכון ומדוייק להם. 3. לא בכל מחיר! בהמשך לדיוק של הלקוחות, יש כאן גם עניין פנימי מאד חשוב, שלהרבה בעלי עסקים קשה להפנים אותו. ואני מתכוון לאספקט נוסף של הדיוק, והוא הידיעה הפנימית, וההשלמה עם הידיעה הזו - שאנו כאן על מנת לעזור לאנשים מסויימים וספציפים. המיקוד הוא בערך המדוייק ללקוח המדוייק. והמשמעות של הדיוק הזה, היא שצריך גם לדעת לשחרר לקוחות שאינם מתאימים, ולא לנסות ולסגור אותם בכל מחיר. אני יודע, אני יודע... זה כנראה בניגוד לכל מה שלימדו אותנו בקורסי המכירות, ומנוגש למה ששמענו מכל היועצים השיווקיים. אני יודע שזה אולי לא פופולארי, אבל זו דעתי, וזו הגישה שלי. 4. לגעת בכאב, ולגרום לתסכול הלקוחה הזו, כבר מכירה את כל שיטות השיווק, כנראה שהיא עצמה כבר מאד מנוסה בהן. היא ציפתה שיכאיבו לה, שיתסכלו אותה ושיגרמו לה להרגיש רע, כדי להניע אותה להצטרף ולרכוש. אין מה לומר - זו גישה שיווקית לגיטימית ומאד אפקטיבית. והגישה הזו עובדת. ועובדת לא רע. אבל כיום, אני חושב שפחות צריך אותה. ראיתי אינספור פעמים בעבר, כיצד הגישה הזו מביאה לכך שבסופו של דבר יש לך לקוח שאינו מדוייק לך ולעסק שלך. שאינו בשל לתהליך שהוא נרשם אליו, או למוצר שהוא רכש. העולם שלנו משתנה. הדברים שפעם עבדו מצויין, כבר עובדים פחות טוב כיום. הלקוחות כמהים לדברים חדשים. והם כמהים גם לשיווק חדש. שיווק שלא מכאיב להם ומתסכל אותם. שיווק שלא מכריח אותם "לקנות עכשיו" כי עוד רגע "הדלתות נסגרות". שיווק שלא זורק עליהם בונוסים מיותרים, רק כדי להניע אותם לרכישה. הם רוצים להרגיש שזה נכון ומדוייק להם, ואז לרכוש. בלי שלוחצים עליהם. והאמת - שיש שיווק כזה. זה בדיוק "שיווק מבוסס יעוד". אם אתם רוצים לשמוע עוד על כך, ולהבין כיצד זה רלוונטי גם לעסק שלכם, אני מזמין אתכם להצטרף אלי לסדנת "התגלית" הקרובה. אם זה מהדהד לכם, וזה נכון עבורכם כעת, אני יודע שתגיעו. ואם לא - גם בסדר :) נתראה ב"תגלית"! וכמו תמיד, אשמח לתגובות וההערות שלכם כאן! שלכם, ערן.

שלום חברים, לפני מספר ימים בפגישה עם לקוח, דיברנו על כך שישנם בעלי עסקים שיש להם קושי למכור את המוצר או השרות שלהם. תוך כדי השיחה, הוא שאל אותי את השאלה – "מי הם החיילים הטובים ביותר?" שאלתי אותו – מי? והוא השלים – "החיילים הטובים ביותר הם אלו שאינם מפחדים למות!". הכוונה שלו היתה, שאותם חיילים שנלחמים בלי לפחד למות, יפעלו ממקום בטוח יותר, ועם מוטיבציה גבוהה יותר. זה הזכיר לי קטע שקראתי לפני שנים בספרו של נפוליון היל "חשוב והתעשר" שבו הוא מספר על לוחם גדול שעומד בפני קרב, והוא צריך לקבל החלטה שתבטיח את הצלחתו בקרב. הוא עמד לשלוח את לוחמיו להתמודד מול צבא רב עוצמה עם כמות גדולה יותר של לוחמים. הוא העלה את לוחמיו לספינות, הפליג לארץ האוייב, פקד עליהם לרדת מהספינות ואז נתן את הפקודה לשרוף אותן מול עיניהם. ואמר להם: "אתם רואים את הספינות שעולות באש. משמעות הדבר היא שאיננו יכולים לעזוב את החופים חיים אלא אם כן ננצח. אין לנו ברירה כעת – ננצח או נאבד". הם ניצחו. המסר שלי הוא לא שצריך להיהרג למען המטרות שלנו, אבל שבהחלט נכון להאמין בהן ברמה כזו. בעלי עסקים שמתקשים למכור את המוצר או השרות שלהם, למעשה מפגינים את ההססנות שלהם שנוגעת למוצר או לשרות שלהם. הם, בתוך עצמם פנימה, לא לגמרי סגורים עד הסוף שזה המוצר הכי טוב, הכי מתאים והכי נכון לאותו הלקוח. וגם אם הם מספרים לעצמם שזה כך, המציאות מראה שזה לא כך. כי אם זה היה נכון, הם היו מוכרים ללא פחד וללא היסוס. האם יצא לכם לקנות פעם ממישהו שדיבר על המוצר והשרות שלו בכזו אנרגיה, ומתוך שכנוע עמוק וידיעה פנימית? אני בטוח שכן. ואם תזכרו בכך, אני בטוח שהרגשתם את האמונה שלו במוצר שהוא מוכר ובאיך שהוא מציג אותו. וכנראה שזה גם מה שגרם ועזר לכם להחליט לרכוש ממנו. ומצד שני, האם קניתם מאדם שדיבר בחוסר בטחון או בהיסוס על המוצר שלו? אני בטוח שלא. וזה לא בהכרח קשור בכלל למוצר או לשרות. זה קשור לידיעה העמוקה מבפנים של האדם, שהוא יודע ועומד מאחורי מה שהוא מוכר. בשנה האחרונה, לאחר שדייקתי והבנתי מה השליחות שלי בעולם, התחלתי לעבוד עם עסקים ובעיקר בעלי עסקים מאד מיוחדים. אלו הם בעלי עסקים שפועלים מתוך שליחות אמיתית. הם יודעים מה הסיבה שבגללה הם בעולם הזה, והם גם יודעים כיצד העסק שלהם מביא את השליחות שלהם לידי מימוש. הם מפתחים ומקדמים עסקים מבוססי שליחות. נוצרה לנו קהילה מדהימה, יוצאת דופן של בעלי עסקים כאלו, שהולכת גדלה ומתפתחת. קהילה של אנשים שתומכת אחד בשני, עוזרת, מקדמת, ומביאה ערך עצום לעולם. אנשים שעושים עבודת עומק אמיתית לזהות ולדייק את השליחות שלהם בעולם. ואחר כך גם קל להם להציע את המוצרים והשרותים שלהם לאחרים. הם מדברים על העסק שלהם ועל המוצרים שלהם מתוך ידיעה פנימית עמוקה. הם החיילים הטובים ביותר – כאלו שלא מפחדים למות. הם יודעים את הערך האמיתי שלהם, ושל מה שהם מציעים לאחרים. והם מציגים זאת לאחרים בלי היסוס, ומוכרים בלי פחד ובלי היסוס. הם לא זקוקים ל"טריקים ושטיקים" שיווקיים. הם לא זקוקים לבונוסים, הטבות, אחריות ומוגבלות. הם פשוט מדברים מהלב, ונוגעים בלב של הלקוח. שיווק מבוסס יעוד במיטבו. והתוצאות בהתאם. אני מזמין אתכם להצטרף אלינו, בואו לחוות במה מדובר בסדנת "התגלית" הקרובה. נפגש? שלכם ערן.

שלום חברים, בשבוע שעבר ישבתי לפגישת יעוץ עם לקוחה. בהכנה שהיא שלחה לי לפני הפגישה היא תארה את המצב שלה, ומה היא רוצה להשיג. היא כיום שכירה, שעושה את התפקיד שלה בקלות, חולמת להקים עסק משלה. המטרה שלה בפגישה, ומה שהיא ביקשה שאעזור לה בו, הוא לצאת עם תוכנית עבודה. לדעת איך בדיוק היא תקים את העסק שלה, ומה יהיו הצעדים הבאים שהיא צריכה לעשות. עדיין לא היה לה רעיון מגובש, אבל היא מאד רצתה לדעת כבר מה היא "צריכה לעשות". ישבנו ושוחחנו כשעה. הפגישה הסתיימה, ואני נותרתי בתחושה שאולי אכזבתי אותה. שכנראה היא לא קיבלה בפגישה את מה שהיא רצתה לקבל. שכנראה היא לא יצאה מהפגישה עם התוצאה שקיוותה לה. למרות שזה לא נעים לצאת מהפגישה בתחושה שאיכזבת את הלקוח שלך, אני מאמין שהיא קיבלה את מה שהיא היתה צריכה באותו הרגע (שזה לאו דווקא מה שהיא רצתה לקבל...). הסברתי לה בפגישה שהיא באה אלי כדי לקבל תשובה לשתי שאלות בסיסיות שקשורות לעסק החדש שהיא רוצה להקים: השאלה הראשונה היא – מה? (איזה עסק בדיוק זה יהיה) והשאלה השניה היא – איך? (איך בדיוק היא תקים אותו ומה יהיה הצעד הבא שלה) לאחר כמה דקות ששוחחנו, אמרתי לה, שיש בעצם שאלה נוספת שהיא לא באמת שאלה את עצמה. וזו השאלה שמקדימה את שתי השאלות שעליהן היא באה לקבל תשובה. אמרתי לה, שלפני ה"מה?" וה"איך?" יש שאלה אחרת לגמרי, חשובה הרבה יותר. זו שאלה שעד אשר היא לא תדע לתת לה מענה, לשתי השאלות הבאות, אין משמעות אמיתית. השאלה שהוספתי לה, היא: "למה?" – כלומר, למה אני עושה את מה שאני עושה? או אם תרצו את ההרחבה של השאלה הזו – למה אני כאן בעולם הזה? אתם מבינים, לפני שאנו קופצים ישר לביצוע של ה"מה?" וה"איך?", כדאי מאד שנדע את ה"למה?" אחרת, מהר מאד כשהדברים יהיו קצת יותר מורכבים, קשים ומאתגרים (ואני מבטיח לכם, שבנקודה כלשהי הם יהיו כאלו), אז לא יהיה שום דבר שיחזיק אותנו. לא יהיה שום דבר שיתן לנו משמעות עמוקה שבגללה נרצה להמשיך ולהתאמץ. שום דבר שבזכותו נחרוק שיניים, ננער את האבק מהנפילה, ונמשיך הלאה. לא יהיה שום דבר שיתן לנו אנרגיה מספקת לקום בבוקר ולעשות את מה שצריך לעשות, גם אם זה לא תמיד נחמד ונוח. אתם מבינים? ה"למה?" זה מה שנותן משמעות לעשייה שלנו. איך אמר ניטשה פעם: "מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כל איך". וזה כך בדיוק. יוצא לי לפגוש הרבה מאד בעלי עסקים. מכל הסוגים ומכל המינים. חלקם מגיעים אלי כשהם קצת עייפים, שחוקים, ולפעמים גם מיואשים. הם מחפשים פתרונות מהירים. אני קורא לכך "גלולות קסם". הם מחפשים משהו שיציל אותם מהמצב. הם מחפשים את ה"מה?" וה"איך?" שיפתור להם במהירות את הבעיה, שיחזיר להם את התשוקה ואת האנרגיה. אבל לצערי גם אותם אני מאכזב לפעמים, כי אין לכך פתרון של קסם. או אולי בעצם יש? הפתרון הוא לגלות את ה"למה?" שלנו. להבין פעם אחת ולתמיד למה אנו עושים את מה שאנו עושים. מה השליחות האמיתית שלנו בעולם. מה התפקיד שלשמו הגענו לכאן. מה הסיבה שבגללה חווינו את מה שחווינו בחיינו עד כה (אני מאמין שחוויות החיים שלנו למעשה מכינות אותנו לשליחות שלנו בעולם). כאשר מדלגים על השלב הזה, מפספסים שלב חשוב והכרחי בתהליך. עסק שמבוסס על שליחות אמיתית הוא עסק לטווח ארוך. הוא עסק שהלקוחות שלו מרגישים בו ב"בית", ושהם נהנים לפרגן ולחזור אליו. לגלות את ה"למה?" שלנו, ולזהות ולדייק את השליחות שלנו, זה אולי לא סקסי ומבטיח כמו כל שאר "גלולות הקסם" שזמינות לנו מכל עבר ושמבטיחות להגדיל את ההכנסות בתוך 3 דקות, ועם 17 טכניקות מדוייקות. אבל זו המהות האמיתית שעליה נשענים עסקים אמיתיים, אותנטיים ומדוייקים. מדוייקים לנו כבעלי העסק, ומדוייקים ללקוחות שלנו. אם התחברתם, ואתם רוצים גם לקבל סוף סוף מענה לשאלה החשובה באמת: ל"למה?" שלכם, אני מזמין אתכם להצטרף אלי לסדנת "התגלית" הקרובה.

הי! סטייסי קריימר קיבלה מתנה. מתנה ששינתה את החיים שלה מן הקצה אל הקצה. האם הייתם אתם מוכנים לקבל את המתנה הזו? אני לא בטוח. צפו כאן בסרטון (3:10 דק') ותחליטו בעצמכם... (ואחר כך, המשיכו לקרוא הלאה...) אני מניח שאף אחד לא היה רוצה לקבל מתנה מהסוג שסטייסי קריימר קיבלה. ובכל זאת, היא מתייחסת לכך כאל מתנה ששינתה את חייה לחלוטין, ושהיא לא היתה מחליפה את ההתנסות שלה. החיים מזמנים לנו כל הזמן מתנות. הן לא תמיד מגיעות באריזה מושכת עין, עם סרטים וקישוטים. למעשה, לרוב המתנות שהחיים מזמנים לנו, לא נראות בכלל כמתנות. לרוב, לא נזהה אותן כמתנות. בדרך כלל נזהה אותן, כאתגרים, בעיות, משברים והתנסויות שהיינו שמחים לוותר עליהן. וזה טבעי והגיוני. הרי אף אחד לא באמת היה רוצה לחוות אתגרים, קשיים ומשברים. ואני לא מטיף לכך שאנו צריכים את האתגרים והמשברים שאנו חווים בחיים שלנו. אבל זהו טבעם של החיים. הם נושאים בקרבם כל מיני חוויות, חלקן טובות יותר, חלקן פחות. חלקן נעימות יותר, וחלקן פחות. השאלה היא מה אנו עושים כשאנו חווים ומתגברים על משבר, אתגר וקושי. הרי ההתמודדות הראשונית שלנו, היא לצלוח את המשבר, ושם צריך להיות הפוקוס וכל תשומת הלב שלנו. אבל כשעברנו את המשבר, כשיכולנו לו, כשהתגברנו עליו, אנחנו כבר לא אותו האדם שהיינו כאשר פגשנו את המשבר לראשונה. אם נרצה או שלא, המשבר שינה אותנו, הוא חישל אותנו וחיזק אותנו. ואנו הופכים להיות אדם אחר. אדם אחר שהתמודד עם משבר ויכל לו. ולפעמים, מהמשברים הכי גדולים, צומחות ההזדמנויות הכי גדולות. ראיתי לא פעם ולא פעמיים, אצל לקוחות שליוויתי, כיצד הם זיהו שבמשבר הכי גדול בחיים שלהם, טמונה השליחות האמיתית שלהם. לעיתים המשבר, כל מטרתו היא רק להזיז אותנו למקום הנכון והמדוייק עבורנו. למקום שבו אנו יכולים להביא את הערך הנכון והמדוייק ביותר שלנו לחיינו, ולחיים של אנשים אחרים. כי דווקא ברגע משבר, דווקא בתקופות של הקושי, שם אנו מגלים מי אנחנו באמת. שם אנו מגלים בעצמנו דברים שלא היינו מודעים לקיומם, שם או מבינים את הערך האמיתי שלנו. וכשהכל נגמר, וכשהסערה שוכחת, אז אנו גם מבינים שמה שעברנו, לא היה לחינם. לא סתם התמודדנו עם מה שהתמודדנו. היתה לכך מטרה גדולה יותר. ולפעמים, זו בעצם השליחות שלנו בעולם. התפקיד האמיתי שלשמו הגענו לכאן, מתגלה לפנינו, דווקא כשאנו ברגעים הקשים והמורכבים יותר שלנו. מתוך המשבר אנו נולדים מחדש. נולדים לשליחות שלנו. אשמח לשמוע מה אתם חושבים על הדברים הללו, והאם אתם יכולים לראות כיצד המשברים בחיים שלכם הפכו אתכם למי שאתם? ואם אתם מאמינים שיש לכם תפקיד אמיתי בעולם, שלא סתם הגעתם לכאן, ואתם רוצים לממש את התפקיד הזה, אני מזמין אתכם להצטרף אלי ל"תגלית". זו סדנה קצרה, אך עוצמתית ומדוייקת ביותר, שנועדה לדבר אחד – לחבר אתכם לשליחות האמיתית שלכם בעולם, לעזור לכם לזהות מי אתם באמת ולתת לכם כלים חדשניים לדייק את עצמכם ואת העשייה שלכם.

שלום חברים, ב-1997, קצת אחרי שחזר להוביל את חברת אפל (החברה שהקים ושממנה אחר כך פוטר), סטיב ג'ובס יזם יצירת קמפיין שיווקי חדש. חדש ומהפכני. הוא נקרא - Think Different. נתקלתי אתמול בוידאו שצולם בזמן שהוא חושף את הקמפיין בפני קבוצת עובדים באפל. הוידאו אמנם באיכות לא הכי טובה, אבל מומלץ בחום לצפות בו! רק 7:07 דקות. מה שסטיב ג'ובס מציג שם, הם העקרונות המנחים למה שמקובל לקרוא לו כיום כשיווק מבוסס יעוד. וזו אחת ההזדמנויות הגדולות שאנו עומדים בפניהן. והנה כמה תובנות מעניינות מתוך הוידאו של סטיב ג'ובס: למה? הוא טוען (ובצדק) שאנשים רוצים לדעת מי אתה כבעל עסק, ומה חשוב לך. בעבור מה אתה עומד? על מה אתה נלחם? מה המסר שלך לעולם? מה התפקיד שלך בעולם? אלו הן שאלות חשובות, שלרוב בעלי העסקים, אין עליהן תשובות ממש טובות... סיימון סינק, שנים אחר כך, הסביר זאת בצורה מאד פשוטה: אנשים לא קונים את מה שאתה עושה. הם קונים את ה"למה" שלך. את הסיבה שבגללה אתה עושה את מה שאתה עושה.  תשוקה הוא אומר שם ש"אנשים בעלי תשוקה יכולים לשנות את העולם". וזה כל כך נכון. תשוקה היא כח מניע חזק ומשמעותי בחיים שלנו. בלי תשוקה אי אפשר ליצור שום דבר אמיתי. תשוקה יוצרת בנו אנרגיה מניעה ודוחפת. נסו למכור למישהו משהו כשאין לכם תשוקה לכך. ניסיתם פעם? אם לא ניסיתם - שיהיה לכם בהצלחה!! זה לא ממש עובד. אנשים מרגישים זאת למרחקים. זה תדר שיוצא מהם ופוגש את הלקוח. אדם בלי תשוקה, משדר תדר נמוך ואנרגיה נמוכה. לקוחות לא אוהבים לקנות מאנשים כאלו. חפשו את התשוקה במה שאתם עושים ובמה שאתם מוכרים! הערכים הבסיסיים שלנו בוידאו הוא קורא לעובדים לחזור לערכים הבסיסיים של חברת אפל. אני חושב שכל עסק צריך להבין ולהגדיר מהם הערכים הבסיסיים שלו. במה הוא מאמין ומה חשוב לו. הערכים שלנו יוצרים את הסטנדרטים שמהם אנו אחר כך פועלים, ולאורם אנו מתנהלים. כאשר ברור בעסק מהם הערכים הבסיסיים - זהו כח שאליו אנשים יכולים להתחבר. זה לא אומר שכל האנשים דווקא יתחברו, אבל אלו שיתחברו - מאד יתחברו! ולסיום, שורה מהקמפיין שלו: האנשים שהם משוגעים לחשוב שהם יכולים לשנות את העולם, הם אלו שמשנים אותו! מאחל לכם להיות קצת יותר משוגעים! שלכם, ערן. נ.ב. - ביום שלישי הבא (ה-3/11/15) אני עומד לקיים הדרכה חדשה ומיוחדת על שיווק מבוסס יעוד. ההשתתפות חינם אך מצריכה הרשמה מראש.