מיכאל מלמדוב

והפעם פרק מיוחד שהוקלט לפודקאסט "הדברים שלא למדתי בבצפר" עם מיכאל מלמדוב. והנה הדברים שמיכאל כתב על הפרק הזה: הפעם הראשונה שפגשתי את ערן שטרן הייתה לפני כמה שנים כשאירחתי אותו לפודקאסט ומאז הוא הפך לאחד האנשים המשמעותיים בחיים שלי (ואני מקווה שגם אני בשלו). יצא לנו לדבר על זה שבאותו פודקאסט הרגיש לנו ששנינו היינו טכניים - שלפנו סיפורים מהארכיון ולא היינו באמת ברגע. אז החלטנו שאם אי פעם נעשה שידור חוזר- נעשה אותו אחר. התוצאה האחרת מוגשת לכם כעת; אירחתי שוב את ערן והפעם בלי תבניות, בלי ארכיון, בלי ללחוץ על PLAY. ערן הוא מנטור עסקי, מחבר רבי מכר, מרצה מבוקש, מומחה ליצירת שינויים גדולים ופריצות דרך בחייהם של אנשים. הוא עובד עם בעלי עסקים גדולים, מנכ"לים מוכרים וגם עם אנשים אחרים שמתאימים לדרך שלו. יש לו סיפור חיים שתמיד מעורר השראה לשמוע והכי חשוב : מדובר בבן אדם זהב. באמת. אז מוזמנים לשבור תבניות איתי ועם ערן. יהיה מעניין, משחרר וגם תוכלו לשמוע מערן כמה סיפורים שבטוח יעלו לכם חיוך.

לרגל הפרק ה-100 בפודקאסט, קיימתי בפאב הדבלין בהרצליה, ארוע מיוחד עם קהל ובו הקלטנו את הפרק הזה live. בחלקו הראשון אני מספר ומשתף, לראשונה, בפתיחות על תהליכי השינוי העמוקים שעברתי בשנים האחרונות, דרך שלוש תחנות משמעותיות של שינויים שעברתי בנוגע למיניות, לאבהות ולאינטימיות בחיים שלי. בחלקו השני, מיכאל מלמדוב ראיין אותי ומתח את הגבולות שלי בשאלות שמעולם לא נשאלתי ולא דיברתי עליהם מול קהל. זהו פרק מאד מיוחד ומרגש שקיבלתי עליו אינספור תגובות מרגשות מהקהל שהשתתף בהקלטה. בין השאר תוכלו לשמוע: - על תהליכי ההתפתחות הרגשיים שעברתי - על המיניות שגיליתי בעצמי והתהליכים שעברתי - כיצד ההורות והאבהות שלי השתנתה לאחר שהסכמתי להתמודד עם האשמה שחשתי - כיצד מערכות היחסים שלי השתנו והפכו להיות אינטימיות וקרובות יותר - כיצד נראית כיום האהבה בחיים שלי - על מה לא הייתי מוותר בחיים שלי? - מי זה ערן? - כיצד הפרסונה שלנו מנהלת אותנו, והאם ניתן לשים אותה בצד כדי להיות קרובים יותר למי שאנחנו באמת - כיצד ניתן לחדד את האינטואיציה שלנו ולסמוך עליה

מיכאל מלמדוב הוא איש עסקים, יוצר תוכן יוצא דופן והבעלים של המלין גרופ. אבל בעיקר, מיכאל הוא מקור ידע והשראה אינסופית לחיים עצמם. בגילו הצעיר במיוחד (עדיין לא בן 28), הוא כבר הספיק לצבור נסיון וחכמת חיים שרבים לא צוברים במשך חיים שלמים. הוא מעיד על עצמו שהיה ילד עם גישה מאד בעייתית לחיים, עד שבמהלך הצבא חווה נקודת מפנה ששינתה את מסלול חייו. בשיחה המרתקת שלנו תוכלו לשמוע בין השאר: - מהי היכולת החשובה ביותר ליצור אושר בחיים שלנו - מה האיץ את ההתפתחות יוצאת הדופן שלו - מה היתה נקודת המפנה ששינתה את חייו ופתחה אותו לעולמות ההתפתחות והיזמות - כיצד לזהות האם אני מונע ממקום של "רוצה" לעומת מקום של "צריך" - כיצד ידיעת המוות מניעה אותו בחיים שלו (ולמה שומר המסך במחשב שלו סופר לאחור לגיל 82...) - מה מאפשר לו לקבל החלטות מהירות

ביום העצמאות האחרון השתתפתי ביום שידורים מיוחד שערך חברי דורון ליבשטיין. ממש בתחילת השיחה שלנו הוא שאל אותי: מה זו עצמאות בשבילך? והתשובה שלי היתה: לחשוב בצורה עצמאית. זה אולי יכול להישמע מוזר, אבל מרבית האנשים אינם חושבים בצורה עצמאית. הם אולי חושבים שהם חושבים, אבל בעצם הם לא. הם מתנהלים לפי דפוסי חשיבה שמקובעים בתוכם או שהם מושפעים מחשיבת ההמון שמקיפה אותם. חלק ניכר מחיי לא חשבתי בצורה עצמאית. הייתי שבוי בקונספציות שקיבלתי מהסביבה שלי. מההורים, המחנכים והמורים, המשפחה והחברים. עד שבאזור גיל 32 התחלתי להתעורר. להתעורר ולהבין שאותם דפוסי חשיבה ומחשבה, לאו דווקא לוקחים אותי למקומות שהם נכונים ומדויקים לי. כמו ניאו שלוקח את הגלולה האדומה במטריקס, התחלתי לראות כיצד החשיבה שלי שהיתה כל כך מושפעת מאותם דפוסים שהתקבעו בי לאורך השנים, כבר אינה משרתת אותי בכלל. המשמעות של לחשוב בצורה עצמאית, היא קודם כל לא לקבל שום דבר כמובן מאליו יותר. זה להיות פתוח לבחון, לשאול, לברר ולחקור. מרבית האנשים אינם עושים זאת. הם מקבלים כל דבר שנאמר להם, ובעיקר אם נאמר ממקור "בעל סמכות" (הורים, מורים, אנשי תקשורת, פוליטיקאים, רופאים, שוטרים, עורכי דין, וכו'), כסוג של "תורה מסיני" שאין לערער על נכונותו ועל אמת קיומו. כשהתחלתי לחשוב בצורה עצמאית, התחלתי להטיל ספק באמונות כאלו ואחרות שחונכתי עליהן לאורך חיי. כמו האמונה: ש"העבודה שלי מעניקה לי בטחון כלכלי". כיום, לאחר הקורונה, אני מניח שיותר ויותר אנשים מתחילים להטיל ספק בנכונות של המשפט הזה ושל התפיסה שעומדת מאחוריו (ואם עדיין לא, אז כדאי שמהר תקראו את הספר השני שלי "להתעורר" שיצא לאור ב-2016, עוד לפני הקורונה וחזה, כבר אז, את המשבר התעסוקתי הגדול ביותר שהעולם עומד בפניו כיום). בכלל, מה שהעולם עבר בחודשים האחרונים, היווה סוג של "שעון מעורר" להרבה אנשים, לעורר אותם לחשוב בצורה עצמאית, ולהטיל ספק בכל מה שמפמפמים להם בתקשורת, הפוליטיקאים ובעלי אינטרסים אחרים. וזה דבר מבורך ומאד חשוב בעיני. הנה דוגמה קטנה לאופן שהחשיבה ההמונית, ובעיקר ההפחדה ההמונית באים לידי ביטוי כיום: למשל, המספרים שנזרקים באוויר על "החולים" החדשים בקורונה שמתגלים מדי יום, 170, 180 חולים חדשים ביום. למי שלא טורח לבדוק את הנתונים ומה עומד מאחוריהם, זה יכול להישמע מספר מאד מפחיד. אבל אם תבדקו קצת יותר לעומק מתגלות כמה עובדות מעניינות. ראשית, מתגלים היום יותר "חולים" לכאורה, מהסיבה הפשוטה שהעלו את כמות הבדיקות היומיות מכמה מאות ביום ללמעלה מ-17,000 בדיקות ביום. מן הסתם, כאשר בודקים יותר אנשים, מתגלים יותר אנשים עם הוירוס. שנית, לא כל מי שנושא את הוירוס חולה. למעשה, מתוך אותם 180 שהתגלו, רק 4-5 הם חולים! כל השאר נושאים את הוירוס, אבל אינם חולים. 180 חולים חדשים ביום, או 100,000 אנשים שנפטרו בארה"ב נשמע לנו מספר מאד מאיים ומפחיד. בעיקר אם לא שמים מולו את המספרים "הרגילים" כמו זה שבכל שבוע רגיל בארה"ב מתים 50,000 אנשים! פתאום 100,000 נפטרים לא נשמע כל כך הרבה: שבועיים שגרתיים. וגם בארץ, עם כל "העליה במספר החולים" ו"הגל השני" שמנסים למכור לנו, מספר החולים הקשים בקורונה, עלה בשבוע רק ב-7 ומספר המונשמים עלה רק ב-4. אם תבדקו שבוע טיפוסי בארץ, לפני הקורונה, תגלו שיש הרבה יותר מ-7 חולים קשים חדשים או 4 מונשמים שמגיעים לבתי החולים. כמובן, שאף אחד לא מדווח על כך ברמה יומית בחדשות, ושלא מכניסים את כל המדינה לסגר ולעוצר בגלל זה. אבל לא כתבתי את הפוסט הזה על הקורונה, אני משתמש בארועים הללו כדי להמחיש נקודה: אנשים לא חושבים בצורה עצמאית. וכשאתה לא חושב בצורה עצמאית, אתה בעצם שבוי להלך המחשבות של אנשים אחרים! והנה תרגיל מחשבתי מעניין עבורכם: הסתכלו על סביבת האנשים המקיפים אתכם ביום יום הרגיל שלכם, ושאלו את עצמכם: האם התוצאות שלהם, והאופן שבו הם חיים את חייהם מספק אתכם? האם אתם מקבלים את רף התוצאות, את רמת האנרגיה, את רמת האושר וגם העושר של האנשים המקיפים אתכם? האם לשם אתם מכוונים את חייכם? אם התשובה היא: כן! אז אשריכם! אתם שייכים לחלק מאד קטן ומצומצם באוכלוסייה שנמצא בסביבה שמקדמת אותו. מרבית האנשים לא נמצאים שם. אצל מרבית האנשים, התשובה תהיה ככל הנראה: לא! ואז נשאלת השאלה: אז למה אתם ממשיכים להיות בסביבה הזו? ואחרי שננקה את כל התירוצים הרגילים, תגלו שבסופו של דבר זה מתמצה בכך, שאנשים אינם חושבים בצורה עצמאית, ולכן מקבלים על עצמם את המחשבות, הלך הרוח, האמונות וגם התוצאות של האנשים סביבם. ויש לכך סיבה נוספת. זה לא פופולארי וזה לא מקובל לחשוב בצורה עצמאית. זה גורם למי שחושב בצורה עצמאית להראות פתאום "חריג", "שונה", "הזוי", "לא נורמלי", או "מקולקל". ולמרבית האנשים, הסיכוי שמישהו אחר יחשוב עליהם שהם חריגים או הזויים, הוא מפחיד מספיק כדי לבטל אצלם כל רצון או שאיפה לחשוב בצורה עצמאית. הפחד הזה משאיר הרבה אנשים שבויים באזורי נוחות, שהם ממש, כבר ממזמן, אינם נוחים יותר. הוא משתק כל יכולת של עצמאות מחשבתית, של יצירתיות ושל התפתחות וצמיחה. הוא מצמצם אנשים לחלק קטן מאד מהפוטנציאל האמיתי שלהם. והכי עצוב, הוא לאט לאט מצמצם אצלם את התקווה שהמצב שלהם הוא בר שינוי. זה לא פופולארי לחשוב בצורה עצמאית. זה מפחיד. זה גם מפחיד, כי אתם עלולים לגלות שכל מה שגדלתם עליו, חונכתם על פיו ופעלתם על פיו (וגם השגתם הישגים על פיו), כבר אינו משרת אתכם יותר. כך קרה לי כשקראתי לראשונה את הספר "אבא עשיר, אבא עני" כשהייתי עוד שכיר בכיר באינטל. הוא הפחיד אותי מאד בהתחלה. כי המשמעות של לקבל את מה שהוא הסביר בספר היתה, לוותר על מה שהיה טבוע בי לאורך שנים ארוכות. זה סוג של שינוי שלא הרבה אנשים מוכנים לעשות אותו – לוותר על אמונות שלהם במשהו שקיים אצלם הרבה מאד שנים. אבל זה שינוי הכרחי אם רוצים להגיע למקומות חדשים.   מרבית האנשים לא יעשו את זה. לצערי. חלק הם גם יפסלו את הדברים שכתבתי כאן בפוסט, רק בגלל הדוגמה שנתתי על מה שקורה כעת עם הקורונה. הם יאמרו לעצמם (או אפילו יכתבו לי כאן בתגובות) שאני סתם מקשקש וממציא תאוריות קונספירציה. הם יכתבו שזה קשקוש, אבל לא יטרחו לעצור לשניה אחת ולבדוק את העובדות, לבקש לראות את הנתונים ולבחון את הדברים בעצמם. כן, לומר על משהו שהוא תאוריית קונספירציה היא דרך מאד אפקטיבית ומהירה לפטור את עצמנו מהצורך לחשוב בצורה עצמאית. לבדוק עובדות, לברר או לשאול שאלות. זו דרך מאד אפקטיבית לבטל כל מחשבה שהיא שונה מהמחשבה המקובלת והמקובעת שקיימת אצלנו, ולחסוך מאיתנו את הצורך להתעמת ולהתמודד עם משהו שהוא שונה ממה שאנו רגילים להאמין לו. אני רק מזכיר שפעם השמיצו, נידו, ושלחו למאסר למשך כל יתרת חייו את גלילאו שטען שהעולם אינו שטוח. גם לדברים שהוא אמר אז קראו קונספירציות. והוא מן הסתם לא היחידי. ההיסטוריה מלאה באנשים שדיברו אמת. רק שהאמת שלהם לא תאמה את מה שמרבית האנשים האמינו לו באותה העת. הם חשבו בצורה עצמאית, והעצמאות המחשבתית שלהם הפחידה רבים מסביב. הפחידה אותם כל כך, שלעיתים הם נקטו בצעדים קיצוניים ביותר כדי להשתיק את כל מי שרק העז להביע דיעה שהיא מנוגדת למקובל ולקונצנזוס. לחשוב בצורה עצמאית זה לא אומר לפסול כל דיעה שאתם שומעים ולהתנגד לה או לחפש דיעה מנוגדת בצורה אוטומטית. זה אומר בעיקר להיות פתוח לשאול, לברר ולבדוק בעצמכם אם זה נכון ותואם אתכם. לצערי, התקופה הזו, עם כל הברכה שהיא מביאה בכך שיותר ויותר אנשים מתעוררים לחשיבה עצמאית, מביאה עמה גם הרבה מאד פחד והפחדה שמאד מקשה על אנשים לחשוב בצורה עצמאית. וההזמנה שלי מכאן אליכם, היא פשוט לחשוב. לחשוב באמת. לא לקחת את הדברים כמובנים מאליהם. להטיל ספק לפעמים. ובעיקר לשאול את עצמכם: האם זה מקדם אותי? האם זה תורם לחיי? והאם זה יגרום לי להיות מאושר יותר אם אבחר להאמין למחשבה כזו או אחרת.   וכן, חלק מלחשוב עצמאית, זה אומר שאתם גם ממש לא חייבים לקבל את הדברים שלי, אבל קחו אותם ותחשבו – האם הם מקדמים אתכם או שלא? ואז תבחרו במה להאמין. ושיהיו לכם בחירות טובות!