מודעות עצמית

אתמול ושלשום כששלפתי קלף, יצא אותו האחד – Self Love – אהבה עצמית. מעניין שזה מה שיצא. סוג של רפלקציה עבורי על שש השנים האחרונות. אם אנסה לסכם מה שקרה לי בשנים האלו ומה שהשתנה בתוכי, אז אהבה עצמית זה הדבר. מרגיש היום הכי שלם, מקבל ואוהב את עצמי מאי פעם. בעבר, זה ממש לא היה כך. חייתי עם פער עצום בתוכי. פער בין המקום שחשבתי שאני אמור להיות בו, למקום שבו הייתי. פער בין מי שהרגשתי בפנים שאני ובין הדמות החיצונית שהצגתי לעולם. והרבה ביקורת עצמית ושיפוטיות, אכזבה מעצמי ותסכול גדול שמלווה את כל אלו.

בר מדויל היא סופרת, מחברת הספר: "לשחרר את חיית הפרא", יוצרת תוכן ומוזיקה וחוקרת את הקשר שבין גוף ונפש. בשיחתנו בר שיתפה על מסע החיים המרתק שלה מחיים מוסללים ומוכתבים אל חיים של בחירה חופשית אמיתית. בין השאר תוכלו לשמוע: על הטיפוס על הקילימנג'רו ומה השאירה בה החוויה הזו כיצד ההסללה החברתית מעצבת את החיים שלנו ועד כמה קשה להתנתק ממנה על המפגש עם הגוף שסירב להמשיך במסלול שלא היה נכון עבורה, ולאן זה לקח אותה על התהליך העמוק שעברה בעזרת טיפולים אלטרנטיביים, תרפיה קבוצתית ומפגש עם המיניות שלה כיצד המסע שלה לג'מייקה חיבר והכניס אותה לעולם המוסיקה למה אנחנו חוששים להביא את האור שלנו במלואו מה ההבדל בין צניעות לענווה על האיזון החשוב בין האנרגיה הזכרית לנקבית פרק מעורר השראה על חופש, בחירה אותנטית וכוחה של התבוננות פנימית! תהנו.

מיכל שכטמן מגדירה את עצמה כ"דרמה קווין" מקצועית. היא יוצרת תוכן למטפלים, אמנים ואנשי רוח ומנחת קבוצות. דיברנו על המסע האישי שלה מחיים של שליטה והסתרה אל עבר חיים של ביטוי עצמי וקבלה. בין השאר תוכלו לשמוע: כיצד הזוגיות עם אשה שינתה אותה מה זה אומר להיות "דרמה קווין" מקצועית כיצד למצוא את הביטוי האותנטי שלנו בעולם שמעודד הליכה עם מסיכות מה המחירים של להיות אמיתיים עם עצמנו ועם העולם מדוע לפעמים אין ברירה אלא לחצות את הגבולות שלנו כיצד הדכאון הוביל אותה לסטנדאפ על המעקפים הרוחניים שלנו מהם החסמים הנפוצים שמונעים מאנשים לבטא את עצמם מדוע חשוב לפעמים ללכת אל הקצוות

נתקלתי בסופ"ש בציטוט של ג'ים קארי, שלא הכרתי, שאמר פעם: "דיכאון הוא אווטר שלך, שאומר לך שנמאס לו לשחק את הדמות שאתה מנסה לגלם". חשבתי עליו לעומק, כי אני מכיר את זה, את הרגע שבו הנפש מתקוממת ואומרת "לא עוד". השאלה היא רק, אם אנחנו מספיק קשובים לשמוע אותה... נדמה לי שכל אחד מאיתנו מגלם כמה דמויות במקביל. זה מתחיל כבר בילדות - אנחנו לומדים איזו דמות "עובדת טוב" בבית, איזו "עובדת טוב" בבית הספר, עם חברים. ועם השנים, נוספות עוד דמויות - המנהל הקשוח, האמא הסופר-וומן, הבן הממושמע, החבר התומך שאף פעם לא מתלונן. אנחנו יוצרים לעצמנו אוסף של דמויות שונות, ולאורך השנים, אנחנו מאמינים להן, לדמויות שיצרנו, שהן אנחנו. אבל הנפש שלנו יודעת. היא יודעת מתי אנחנו משחקים איזו דמות, ומתי אנחנו אותנטיים באמת. התסריט שכתבו לנו, או שכתבנו לעצמנו - מתחיל ללחוץ. ככל שהדמות רחוקה יותר ממי שאנחנו באמת, כך הדיסוננס הפנימי, הפער והלחץ גדלים. אני זוכר כאשר הדמות שהייתי, המנטור המצליח שתמיד יודע, שתמיד חזק, שאף פעם לא מתבלבל - התחילה להתפורר. זה לא קורה ביום אחד. זה תהליך איטי וכמעט בלתי מורגש. בהתחלה אלה היו רק רגעים של עייפות מוזרה. לא עייפות פיזית. משהו עמוק יותר. כאילו חלק ממני רצה לישון, אבל לא בגלל חוסר שעות שינה. אחר כך התחילו רגעים של ריקנות. הייתי יושב בשיחה עם אנשים, או עומד על הבמה ומדבר, וחוץ מאשר המילים שיצאו מהפה שלי בצורה אוטומטית, הרגשתי כלום. כאילו אני מקריא מתסריט. ואז החלה ההימנעות. הייתי דוחה משימות שחשבתי שהן חשובות. חשבתי שמחר אהיה יותר בפוקוס, אבל מחר הגיע, והפוקוס לא.

"אני אהיה חופשי כשהילדים יגדלו" "אהיה חופשי כשאסיים לשלם את המשכנתא" "אהיה חופשי כשיהיה לי מספיק כסף בבנק" "אהיה חופשי כשאפרוש לפנסיה" כמה פעמים אמרתם את המשפטים האלה לעצמכם? כמה פעמים דחיתם את החופש שלכם ל"יום אחד", למועד עתידי שבו כל התנאים החיצוניים יסתדרו בדיוק כמו שצריך? אני אמרתי זאת לעצמי לא מעט פעמים בעבר. חשבתי שאם רק אצא קצת מהמרתון של חיי היומיום – רשימת ה-TODO שלא מסתיימת, רשימת המטלות האינסופית בבית, הוואטסאפים שלא מפסיקים להכנס – אז ארגיש חופשי. אז לקחתי את המשפחה ויצאנו לטיול של שנה בעולם. רחוק מכולם. ואתם יודעים מה? המחשבות, תחושת המחנק, חוסר המנוחה – הם פשוט ארזו מזוודה ונסעו איתי. שינוי המיקום לא שינה את מה שהתרחש בתוכי.

והפעם פרק סולו מיוחד, שבו שיתפתי את המדריך האינטראקטיבי החדש שכתבתי: "הכלא הסמוי: כיצד לזהות ולהשתחרר מהמלכודות שקולעות את חייך". חשפתי בו שלושת המלכודות העיקריות שמגבילות את החופש האישי שלנו: מלכודת הזהות, המלכודת החברתית והמלכודת הרגשית. שיתפתי גם במסע האישי שלי, מהקריירה מצליחה באינטל, דרך חיפוש אחר חופש כלכלי, מסע משפחתי בעולם, התמודדות עם סרטן, ועד להבנות העמוקות על משמעות החופש האמיתי. דיברתי על איך רובנו חיים בכלא בלתי נראה שבנינו לעצמנו, ואיך אפשר להשתחרר ממנו. בין השאר תוכלו עוד לשמוע: מה ההבדל בין ריצוי ובחירה בחיינו? איך מזהים את המלכודות הסמויות שכולאות אותנו? האם אפשר לחיות בחופש אמיתי גם בעולם של מחויבויות? מה הקשר בין אותנטיות ותחושת חופש פנימי? איך אפשר להפסיק לחיות לפי תסריט שמישהו אחר כתב עבורנו?

אוראל אלבז הוא אמן רב-תחומי, יזם חברתי, ומוביל שינוי באמצעות יצירה. מייסד של "הפרדס - בית ליצירה משותפת". מרחב ייחודי בתל אביב-יפו שבו אנשים מתחברים לכוחות היצירתיים שלהם דרך עץ, אמנות ותהליכי ריפוי. שוחחנו על המסע המרתק שלו מהתמכרות קשה לסמים ולסקס, דרך תהליך טרנספורמטיבי עמוק, ועד להתחדשות דרך אומנות ויצירה. דיברנו על הקשר בין התמכרות ליצירתיות, על תפקיד האמנות בריפוי, ועל איך אפשר להמיר אנרגיות הרסניות לכוח יצירה חיובי. בין השאר תוכלו לשמוע: מה הוביל אותו להתמכרות לסמים וסקס בשנות העשרים שלו מדוע הפיטורים שלו בתקופת הקורונה היו הדבר הכי טוב שקרה לו על טקס האיוואסקה ששינה את מסלול חייו כיצד הוא משתמש בנטיית ההתמכרות שלו בצורה מקדמת כיום האופן שבו הגוף שלנו מדבר אלינו ומסמן לנו כשאנו לא בנתיב הנכון עבורנו מה הוביל אותו להקמת "הפרדס", בית ליצירה משותפת מדוע שחרור שליטה חשוב ליצירתיות שלנו

טליה מיכאלי היא פסיכותרפיסטית רוחנית-אינטגרטיבית המתמחה בליווי תהליכי התעוררות וחיפוש רוחני. בשיחתנו היא חלקה את סיפורה האישי על התעוררות רוחנית בגיל 21 והמשבר שבא בעקבותיה. דנו במורכבות של המסע הרוחני, בסכנות שבדרך, ובחשיבות של אינטגרציה בין הרוחני לפסיכולוגי. בין השאר שוחחנו על: חווית ההתעוררות הרוחנית שחוותה והדכאון והמשבר שהגיעו בעקבותיה מדוע חשוב לעשות אינטגרציה של החוויות הרוחניות שאנו חווים, לחיים עצמם מהן האשליות הרוחניות-פסיכולוגיות שצריך להיזהר מהן מהם מעקפים רוחניים והסכנה שבהם כיצד לזהות אם אנחנו מנותקים מעצמנו מדוע בגרות נפשית חשובה יותר מהתעוררות רוחנית מה יכול לעזור לנו להגיע לחמלה ואהבה עצמית כיצד ההכרה בצללים שלנו גורמת לנו להיות יותר באותנטיות מהם הצללים המוזהבים שלנו מה מחכה לנו בצד השני של המפגש עם האמת, הכאב והצללים שלנו

לשחרר את הכבלים הפנימיים שמשעבדים אותנו כיצד ליצור חופש אמיתי בחיינו, גם בתוך עולם של שיעבוד זיהוי המגבלות שאנחנו מציבים לעצמנו כלים לשחרור פחדים ואמונות מגבילות יצירת חופש פנימי בכל מצב

נמרוד קאופמן הוא טייס בחיל האוויר, שהפך למורה רוחני ומייסד בית הספר לתרפיה בנשימה. שוחחנו על המסע המרתק שלו מעולם הטיס הצבאי לעולם הריפוי והנשימה, על התמודדות עם טראומות ילדות, ועל הדרך לפתיחות רגשית ואינטימית. בין השאר שוחחנו על: כיצד מפגש מקרי עם איש מיוחד לפני 15 שנים, פתח אותו לעולם האינטימיות מהו הכח המרפא של ההתאהבות והאהבה הדרך שעשה מטייס בחייל האוויר לעיסוק בטיפול וריפוי בנשימה איך הכניסה שלו לעולם הנשימה שינתה אותו ואת מערכות היחסים בחייו ההבדל בין הנשימה הרגילה שלנו לנשימה מודעת על המשמעות העמוקה של לאפשר לעצמנו להרגיש את כל טווח הרגשות הכח החזק של מוסיקה בחיים שלנו ובריפוי כיצד הוא חי עם הדיסוננס הפנימי בין היותו מנחה ומוביל אנשים להיות ביישן ומסוגר בחברה מה תפקיד המיניות בהתפתחות האישית שלנו וגם, תוכלו לשמוע קטע נגינה ספונטני של נמרוד על הפנטם