השראה

"ראיתי את המלאך בתוך השיש וגילפתי אותו לחופשי" זהו אחד הציטוטים הידועים של מיכאלאנג'לו אחרי שהוא פיסל את "דוויד". מיכאלאנג'לו נחשב (ומן הסתם בצדק) לאחד האומנים הגדולים שהיו באנושות. היכולת שלו לראות את הפרטים, לדמיין אותם ובסופו של דבר להביע אותם ביצירות שלו היא מופלאה. כך היה עם "דוויד". נדרש דמיון מאד חזק על מנת להסתכל על גוש השיש ולראות בתוכו את "דוויד", או כל יצירה אחרת שהוא פיסל. הוא קודם כל ראה את הדמות בדמיונו ורק אחר כך החל לפסל ולחצוב אותה בשיש. זה לא פשוט לראות את הדמות של "דוויד" כשהיא מוקפת בכל השיש העודף שבעצם מסתיר ומגן עליה. הציטוט הזה של מיכאלאנג'לו תפס אותי, כי הוא בעצם גם מאד רלוונטי על החיים שלנו, של כולנו. בכולנו יש "דוויד" מופלא שכזה. לכולנו יש מהות ושליחות גבוהה יותר. אבל לרוב אנו לא רואים אותה, כי היא מוסתרת עם המון "שיש עודף" שמכסה ומסתיר אותה. אנחנו מסתכלים על עצמנו ורואים עוד גוש שיש סתמי. אנו לא רואים שבעצם בתוכו מסתתרת לה יצירת מופת מופלאה. השיש שמקיף את יצירת המופת הזו שלנו מורכב מהרבה שכבות של שמסתירות את היצירה עצמה: כל הפצעים והמכות שצברנו לאורך השנים... כל האמונות המקטינות... כל הסיפורים שהכנסנו לעצמנו לראש לגבי מי אנחנו ולמה אנו מסוגלים... כל השיח הפנימי הביקורתי והשיפוטי של האגו שלנו כלפי עצמנו... מתחת לכל השיש העודף הזה מסתתרת לה יצירת מופת שהיא המהות האמיתית שלנו. אבל לרוב אנו לא רואים אותה. לכאורה אפשר לומר שבעצם לא כל אחד הוא מיכאלאנג'לו שיכול לראות את יצירות המופת המסתתרות בתוך השיש. הרי זה מה שהפך את מיכאלאנג'לו למיכאלאנג'לו. אבל הבשורות הטובות שיש לי עבורכם, שעל מנת לפסל את ה"דוויד" שמסתתר בתוככם, אתם גם יכולים להיות סוג של מיכאלאנג'לו. מיכאלאנג'לו של החיים שלכם. ובמקרה הזה, זה גם לא דורש דמיון מפותח ומדהים כמו של מיכאלאנג'לו. צריך, בדיוק כמו שהוא אמר: "לגלף את השיש מסביב ולשחרר את המלאך לחופשי". לגלף ולהזיז הצידה את השיש העודף, את האגו ואת כל השכבות שמסתירות, ואז לגלות את מי שאנו באמת – את המהות האמיתית שלנו: את השליחות שלנו לעולם. ב-4 השנים האחרונות, העברתי תהליכים כאלו עם מאות אנשים. מאות מלאכים ששוחררו לחופשי וגילו מי הם באמת. בכל אחד מאיתנו ישנו מלאך כזה, שמשווע לצאת לחופשי, אם רק נאפשר לו. הצעד הראשון מתחיל ב"תגלית" - כל הפרטים כאן.

שלום חברים!  לפני קצת יותר משנתיים, הזדמן לי לצפות באחד הפרקים בתוכנית התחקירים של מיקי חיימוביץ.זו היתה התוכנית על מובטלי ההייטק בני ה-40. התוכנית שמה זרקור על מה שהוגדר בה כ"תסריט האימה של בני ה-40+ בישראל". מדובר באנשים מוכשרים, משכילים, כשרוניים, ובעלי ערך רב. שמצאנו את עצמם מחוץ למעגל התעסוקה וכמעט ללא יכולת לחזור אליו. הסטטיסטיקות כבר אז הראו, שיש להם פחות מ-50% סיכוי לחזור ולמצוא שוב עבודה. רואיינו 3 אנשים בכתבה ההיא, 3 בני 40+, בני גילי, שעבדו במשרות נחשקות בהייטק, ומצאו את עצמם ללא עבודה. צפיתי בתוכנית ולהפתעתי גיליתי שאני מכיר אישית אחד מהם. בן גילי ממש. כמוני עבד בחברת הייטק מובילה בארץ. הופתעתי עוד יותר לגלות שהוא כבר שנתיים בבית, ללא עבודה. לא צריך לתאר לכם מה ההשפעה של זה על החיים שלו ועל המשפחה שלו. הוא תאר את שגרת היום שלו שהיתה בעיקר ממוקדת בלשלוח עוד ועוד קורות חיים. באותם רגעים כשצפיתי בו בתוכנית ההיא, שם נזרעו הזרעים הראשונים לספר החדש שלי "להתעורר". ראיתי בתוכנית הזו אנשים מוכשרים ובעלי יכולות, שברגע אחד הפכו לאנשים נזקקים. אנשים שתלויים באחרים למחייתם, מתדפקים על דלתות וארגונים, או מתפשרים על עבודות בשכר מצחיק רק כדי שיוכלו להביא עוד קצת כסף הביתה. ולשרוד. הדהים אותי לראות שאצל אף אחד מאותם אנשים לא חלפה בראש המחשבה של לצאת לדרך עצמאית. אף אחד מהם לא ראה שיש אולי עוד אפשרויות חוץ מאשר להזדקק למישהו אחר שיעסיק אותו ויעניק לו קצת בטחון ושקט. גם אני הייתי כך בעבר. כל מה שיכולתי לראות ולחשוב עליו היה לעבוד עבור מישהו אחר. לא ראיתי ולא הכרתי שום אפשרות אחרת. וזה לא חייב להיות כך. יש היום עוד כל כך הרבה אפשרויות, כל כך הרבה פתרונות נוספים. שאנשים רבים פשוט אינם מודעים להם, ואינם רואים את קיומם. ולכן זה חשוב לי. חשוב לי שעוד אנשים יפתחו לאפשרויות שעומדות בפניהם... חשוב לי שעוד אנשים יכירו בערך האמיתי וביכולות שלהם... חשוב לי שיותר אנשים יקחו אחריות על עתידם הכלכלי ועל האושר שלהם... חשוב לי שליותר ויותר אנשים יתפוגג ערפל הפחד שעוצר אותם... חשוב לי שעוד ועוד אנשים יתעוררו. יתעוררו לחיים טובים יותר עבורם. וזה הזמן שבו אני מזמין אותך באופן אישי להצטרף אלי. להצטרף אלי במשימה הזו – להפיץ את המסר הזה לכמה שיותר אנשים. הספר החדש "להתעורר" פורש בפני האנשים את ההזדמנויות והאפשרויות הקיימות עבורם כיום. והמשימה שלי היא להעביר את המסר ולהראות את ההזדמנויות הללו לכמה שיותר אנשים. ולכן גם בחרתי לעשות קמפיין מימון המון לספר. כדי לאפשר לעוד ועוד אנשים להיות שותפים בכך. ולכן גם החלטתי לתרום בעצמי 5% מכל כמות הספרים הכוללת שתרכש במהלך הקמפיין לטובת ספריות ציבוריות בכל רחבי הארץ. כי אני יודע שישנם אנשים שפשוט אינם מודעים לאפשרויות ולהזדמנויות הקיימות בפניהם. אני מזמין אתכם להסתכל סביבכם ולראות מי מהאנשים החשובים לכם יכולים להיעזר בספר ובמסרים שבו וזקוקים לכך. לכולנו יש אנשים סביבנו שאנו יודעים שכבר אינם נהנים בעבודתם ובמה שהם עושים. אבל הם מפחדים לעשות שינוי, האמת שאפילו המחשבה על כך מעוררת בהם פחד גדול. כל מי שעשה שינוי משמעותי כזה בעברו יכול להזדהות עם זה. לכולנו יש חברים כאלו. ואני מזמין אתכם להושיט יד לחברים שלכם. זה הדבר הכי קל פשוט והכי משמעותי שאתם יכולים לעשות עבורם כעת. להושיט להם יד ולהראות להם פתח לעולם חדש שהם פשוט לא רואים כרגע. אני מזמין אתכם להצטרף לקמפיין – לרכוש עותק לחברים שלכם או לתרומה, וגם להנות מהמתנות היחודיות שהכנתי בקמפיין גם לעצמאיים ובעלי העסקים שביניכם... מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם! ערן. נ.ב. - הנה כמה מהמתנות המובילות בקמפיין - לשכירים ולבעלי עסקים:

שלום חברים, נתקלתי בסיפור מעניין לחנוכה באתר AISH.co.il מסופר שם על ילד שנשלח לניו יורק עם הוריו בגיל 8. מייד לאחר שהגיעו לעיר, היה חנוכה והם הוזמנו להדלקת נר ראשון אצל חברים, הם נסעו ברחובות ניו יורק המושלגת והילד כ"כ התפעל מהיופי של העיר, ומיופיים של כל האורות שקישטו את הבתים בעקבות חג המולד שנחגג באותם הימים. ואז הם הגיעו לבית של החברים שלהם, והוא התאכזב לגלות שהם חנו ליד בית חשוך יחסית. והם הדליקו נר ראשון ואור החנוכיה לא גבר על שלל האורות והצבעים בחוץ והילד אפילו די כעס והתמרמר על כך. בעודו עסוק במרמור ובכעס שלו, קרתה לפתע הפסקת חשמל. כל האורות מבחוץ כבו. ורק החנוכיה המשיכה לדלוק ולהפיץ מאורה.... האורות מבחוץ מסמלים לנו את הרצונות המיותרים, ההשפעות החיצוניות, ההשוואה לאחרים והדחפים שלנו שמונעים מתוך "מה יחשבו", "מה יגידו" ו"איך זה נראה". כל אלו הם נגזרים מתוך האגו שלנו. אבל בתוך כל אחד מאיתנו יש אור יחודי ומיוחד. זו השליחות שלנו בעולם. זו המהות של מי שאנו ואיך שאנו מביאים אותה לידי ביטוי בעולם. ולפעמים, כאשר יש כל כך הרבה הפרעות מסביב, וכל כך הרבה אור של אחרים, אנו שוכחים את האור היחודי והמיוחד שלנו. אנו שוכחים מי אנחנו באמת. מה השליחות האמיתית שלנו, והסיבה האמיתית לכך שהגענו לעולם הזה. האור האמיתי שלנו, הוא זה שתמיד זורח וזה שתמיד ימשיך להאיר. ולפעמים דווקא בתקופות החשוכות ביותר שלנו, דווקא אז, באותם רגעים מאתגרים, קשים וחשוכים – שם הוא מאיר ביתר עוז. שם, במקומות של האתגרים שלנו, אנו לפעמים פוגשים את מי שאנחנו באמת. שם אנו פוגשים את העוצמה האמיתית שלנו, את הערך הגדול שלנו, את היכולות שתמיד היו בנו, אבל חיכו להזדמנות לבוא לידי ביטוי. לפעמים דווקא כשמסביב חשוך – דווקא אז – אנחנו זורחים! אני מאחל לכם חג חנוכה שמח, ושתמיד תאפשרו לאור המיוחד שלכם, להמשיך להאיר ולהפיץ את היחוד והשליחות שלכם בעולם, ובעוצמה! שלכם, ערן. נ.ב. – אם אתם רוצים לזהות את אותו אור מיוחד שלכם, את השליחות האמיתית שלכם בעולם, וכיצד אתם גם יכולים להפוך אותה לעסק שיתגמל אתכם על כך, הצטרפו אלי לסדנת "התגלית" הקרובה.

הי! סטייסי קריימר קיבלה מתנה. מתנה ששינתה את החיים שלה מן הקצה אל הקצה. האם הייתם אתם מוכנים לקבל את המתנה הזו? אני לא בטוח. צפו כאן בסרטון (3:10 דק') ותחליטו בעצמכם... (ואחר כך, המשיכו לקרוא הלאה...) אני מניח שאף אחד לא היה רוצה לקבל מתנה מהסוג שסטייסי קריימר קיבלה. ובכל זאת, היא מתייחסת לכך כאל מתנה ששינתה את חייה לחלוטין, ושהיא לא היתה מחליפה את ההתנסות שלה. החיים מזמנים לנו כל הזמן מתנות. הן לא תמיד מגיעות באריזה מושכת עין, עם סרטים וקישוטים. למעשה, לרוב המתנות שהחיים מזמנים לנו, לא נראות בכלל כמתנות. לרוב, לא נזהה אותן כמתנות. בדרך כלל נזהה אותן, כאתגרים, בעיות, משברים והתנסויות שהיינו שמחים לוותר עליהן. וזה טבעי והגיוני. הרי אף אחד לא באמת היה רוצה לחוות אתגרים, קשיים ומשברים. ואני לא מטיף לכך שאנו צריכים את האתגרים והמשברים שאנו חווים בחיים שלנו. אבל זהו טבעם של החיים. הם נושאים בקרבם כל מיני חוויות, חלקן טובות יותר, חלקן פחות. חלקן נעימות יותר, וחלקן פחות. השאלה היא מה אנו עושים כשאנו חווים ומתגברים על משבר, אתגר וקושי. הרי ההתמודדות הראשונית שלנו, היא לצלוח את המשבר, ושם צריך להיות הפוקוס וכל תשומת הלב שלנו. אבל כשעברנו את המשבר, כשיכולנו לו, כשהתגברנו עליו, אנחנו כבר לא אותו האדם שהיינו כאשר פגשנו את המשבר לראשונה. אם נרצה או שלא, המשבר שינה אותנו, הוא חישל אותנו וחיזק אותנו. ואנו הופכים להיות אדם אחר. אדם אחר שהתמודד עם משבר ויכל לו. ולפעמים, מהמשברים הכי גדולים, צומחות ההזדמנויות הכי גדולות. ראיתי לא פעם ולא פעמיים, אצל לקוחות שליוויתי, כיצד הם זיהו שבמשבר הכי גדול בחיים שלהם, טמונה השליחות האמיתית שלהם. לעיתים המשבר, כל מטרתו היא רק להזיז אותנו למקום הנכון והמדוייק עבורנו. למקום שבו אנו יכולים להביא את הערך הנכון והמדוייק ביותר שלנו לחיינו, ולחיים של אנשים אחרים. כי דווקא ברגע משבר, דווקא בתקופות של הקושי, שם אנו מגלים מי אנחנו באמת. שם אנו מגלים בעצמנו דברים שלא היינו מודעים לקיומם, שם או מבינים את הערך האמיתי שלנו. וכשהכל נגמר, וכשהסערה שוכחת, אז אנו גם מבינים שמה שעברנו, לא היה לחינם. לא סתם התמודדנו עם מה שהתמודדנו. היתה לכך מטרה גדולה יותר. ולפעמים, זו בעצם השליחות שלנו בעולם. התפקיד האמיתי שלשמו הגענו לכאן, מתגלה לפנינו, דווקא כשאנו ברגעים הקשים והמורכבים יותר שלנו. מתוך המשבר אנו נולדים מחדש. נולדים לשליחות שלנו. אשמח לשמוע מה אתם חושבים על הדברים הללו, והאם אתם יכולים לראות כיצד המשברים בחיים שלכם הפכו אתכם למי שאתם? ואם אתם מאמינים שיש לכם תפקיד אמיתי בעולם, שלא סתם הגעתם לכאן, ואתם רוצים לממש את התפקיד הזה, אני מזמין אתכם להצטרף אלי ל"תגלית". זו סדנה קצרה, אך עוצמתית ומדוייקת ביותר, שנועדה לדבר אחד – לחבר אתכם לשליחות האמיתית שלכם בעולם, לעזור לכם לזהות מי אתם באמת ולתת לכם כלים חדשניים לדייק את עצמכם ואת העשייה שלכם.

שלום חברים, קטע בלתי נשכח של השחקן ג'ים קרי בפני בוגרי אוניברסיטת מהרישי לניהול בארה"ב. הוא מכיל כל כך הרבה תובנות משמעותיות וחשובות לחיים של מימוש והגשמה. הנה כמה מהפנינים שליקטתי מתוכו: "ההשפעה שיש לך על אנשים אחרים, היא המטבע בעל הערך הגבוה ביותר שיש" "אתה יכול להכשל במה שאתה לא אוהב, אז עדיף שתקח סיכון בלעשות את מה שאתה אוהב" "2 שאלות שחשוב שתשאל את עצמך: איך אתה יכול לשרת את העולם? ומה הכשרון שלך שהוא בעל ערך עבור אחרים?" "הצורך שלך בקבלה (ע"י אחרים)  יכול להפוך אותך לבלתי נראה בעולם שלנו" "קח סיכון בלהראות (לעולם) את מלוא הגדולה שלך" * ותודה לאוהד רפאלי שהפנה אותי לקטע הזה! אם התחברתם לרעיונות הללו, וחשוב לכם לזהות מה השליחות והיעוד שלכם בעולם, אז אני מזמין אתכם לבחון להשתתף בסדנת "התגלית", בה אני אתן לכם כלים ותהליך לזהות ולממש את השליחות והיעוד שלכם בעולם.